כאבי גב תחתון: מגפה עולמית

כאבי גב מגפה עולמית

כאבי גב תחתון: מגפה עולמית! כאב גב תחתון מהווה תסמין שכיח ותופעה שהולכת וגדלה ללא הרף. מעל 80% מבני האדם ברחבי העולם יסבלו מכאבים אלה בשלב זה או אחר בחייהם. אצל רוב האנשים מדובר באפיזודות כאב שנמשכות ימים אחדים. בקרב חלק ניכר מאותם אנשים כאבי הגב התחתון הם כרוניים ונמשכים לאורך כל חייהם. כאבים בגב הם הגורם ההעיקרי לכך להחסרת ימי עבודה והגורם השני לאחר שפעת לפנייה לקבלת שירותים רפואיים.

למרות המאמצים והתקציבים האדירים שמופנים לכך משנה לשנה יותר ויותר אנשים ברחבי העולם המערבי סובלים מכאבי גב תחתון ותחושת גב תפוס. יש לציין שכאבי גב תחתון, עלולים להיות תסמין של הפרעות בריאותיות רבות ובכללן מתיחת שריר, פריצת דיסק, היצרות תעלת השדרה, שחיקת סחוסים ועוד. רק ב- 1% מהמקרים כאבי גב תחתון נגרמים בגלל הפרעה קשה ומסכנת חיים כגון דלקת זיהומית או סרטן בעמוד השדרה. הנתונים המדאיגים נכון לעכשיו:

  1. כאבי גב תחתון: מגפה עולמית
  2. שכיחות כאבי הגב הכרוניים אינה נבלמת אלא גדלה.

כאבי גב תחתון: מגפה עולמית – רקע

כאבי גב תחתון מטרידים את האנושות כבר שנים רבות. למעשה 80% מהאוכלוסייה יסבלו מכאבי גב תחתון בשלב כלשהו בחייהם. חלק מהחוקרים טוענים שהם החלו מאז שהאדם היזדקף והחל ללכת על שתי רגליו. חוקרים אחרים יציינו את תחילת עידן התיעוש, שהביא לשינויים באורח החיים כמו ירידה בפעילות גופנית, יציבה לקויה ושימוש ברהיטים. כאבי גב תחתון הם אחד מהפרעות הבריאותיות השכיחות ביותר שגורמים לאנשים לפנות לרופא. ואחת הבעיות בהקשר הזה היא העובדה שההתפתחות שלהם נמצאת בעלייה.

מחקרים מצביעים על כך בבירור. אחד המחקרים (Ferreira, Manuela L et al. (2023)) קובע כי יותר מ-600 מיליון אנשים ברחבי העולם סבלו ממנה בשנת 2020, ומעריך שבעוד 30 שנה, מספר הנפגעים יהיה מעל 800 מיליון.

כאבי גב תחתון (LBP) הם מגפה עולמית, שגורמת למאות מיליארדים בשנה באובדן פרודוקטיביות (לעיתים 1-2% מהתמ"ג) ובבריאות, ומהווה את הגורם המוביל לנכות, במיוחד בגיל העבודה וגדל עם הזדקנות האוכלוסייה, עם עומס כלכלי משמעותי על יחידים, מעסיקים וממשלות.

שכיחות גלובלית של כאבי גב תחתון

כאבי גב תחתון (LBP) הם המצב השכיח ביותר מבין הבעיות בשרירים ובשלד, ומהווים כיום את הגורם המוביל בעולם לנכות. נכון לשנת 2026, להלן נתוני השכיחות המרכזיים:

שכיחות גלובלית ומגמות

ההערכה המקובלת היא שעד 80% מהאוכלוסייה יחוו כאבי גב תחתון לפחות פעם אחת במהלך חייהם. בשנת 2020 סבלו מכאבי גב תחתון כ-619 מיליון בני אדם ברחבי העולם. מספר המקרים צפוי לזנק ל-843 מיליון עד שנת 2050, בעיקר בשל גידול באוכלוסייה והזדקנותה. כאבי גב תחתון שכיחים יותר בקרב נשים מאשר גברים בכל קבוצות הגיל. עוד חשוב לציין שהשכיחות עולה עם הגיל.

מספר המקרים הגבוה ביותר של כאבי גב תחתון נרשם בטווח הגילאים 50-55. שיעורי הנכות הגבוהים ביותר מופיעים בקרב בני 80-85. התחזיות האפידמיולוגיות המעודכנות לשנת 2026 מצביעות על עלייה מתמדת, כאשר הצפי הוא להגעה לכ-843 מיליון מקרים עד שנת 2050. הגידול נובע משילוב של הזדקנות האוכלוסייה, אורח חיים יושבני וגורמי סיכון תעסוקתיים.

הבדלים אזוריים ותחזית לעתיד

האזורים בעולם שבהם נרשמה השכיחות הגבוה ביותר של כאבי גב תחתון הם מרכז אירופה, מזרח אירופה ואוסטרליה. מאידך במזרח אסיה קיימת שכיחות נמוכה יחסית של הפרעה זאת. הזינוק המשמעותי ביותר בשכיחות צפוי להתרחש באזורי אסיה ואפריקה, שם מערכות הבריאות מתקשות להתמודד עם העומס הגובר.

כאבי גב תחתון והעלויות הכלכליות

כאבי גב תחתון (LBP) מוגדרים כיום כ"מגפה עולמית" בעלת השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. מאוד קשה להעריך את העלות האמיתית של מגפת כאבי הגב. ארגוני מחקר גדולים לא מצליחים להגיע להסכמה לגבי הסכום המדויק שהמגפה הזאת עולה לנו. יותר מידי משתנים וסעיפים נקשרים לבעיה הזאת. העלות האמיתית צריכה לכלול:

  • את ההוצאות הישירות של החולה ומשפחתו.
  • וגם את ההשפעות של כאבים אלו על עבודתו של החולה.
  • ההשפעות על המעביד של החולה.
  • וכמובן ההשפעות של חברות הביטוח והרשויות השונות.

נכון לשנת 2026, הנתונים מצביעים על עומס כלכלי חסר תקדים:

הנטל הכלכלי העולמי

העלויות הכלכליות מחולקות לעלויות ישירות (טיפול רפואי) ועקיפות (אובדן ימי עבודה). הניהול הרפואי של כאבי גב תחתון מוערך בכ-200 מיליארד דולר בשנה. העלויות העקיפות (אובדן ימי עבודה וירידה בתפקוד) מהוות כ-שני שלישים מהנטל הכלכלי הכולל. בארה"ב לבדה, התופעה גורמת לאובדן של מעל 186 מיליון ימי עבודה בשנה. כ-37% מהמקרים קשורים לגורמים תעסוקתיים (הרמת משאות, ארגונומיה לקויה). עלות הנזקים הכלכליים כתוצאה מעבודה לקויה הוערכה ב-216.1 מיליארד דולר.

"טיפול שגוי" (over-medicalization) – שימוש יתר בבדיקות דימות (MRI) וניתוחים יקרים ומיותרים, מנפחים את ההוצאה הציבורית ללא שיפור במצב החולים. בעוד שמדינות עשירות מוציאות כ-80% מתקציבי הבריאות על כאבי גב ומצליחות לשלוט על המספרים, המדינות המתפתחות חוות שיעורי נכות גבוהים יותר בשל חוסר בגישה לשיקום מבוסס ראיות.כדי לצמצם את העלות הכלכלית קיימת מגמה עולמית לעבור מטיפולים פולשניים ותרופות אופיאטיות לטיפולים ביו-פסיכו-סוציאליים (כירופרקטיקה, פיזיותרפיה, שינוי התנהגותי ועוד).

גורמי סיכון מרכזיים בשנת 2026

גורמי סיכון העיקריים להתפתחות כאבי גב תחתון כוללים:

  • אורח חיים דיגיטלי: ישיבה ממושכת מול מסכים ושימוש לא ארגונומי במכשירים ניידים.
  • גורמים פסיכולוגיים: מתח נפשי, חרדה ודיכאון נמצאו במתאם גבוה לכרוניזציה של כאבי גב תחתון.
  • השמנת יתר: הלחץ המכני והתהליכים הדלקתיים הקשורים למשקל עודף מחמירים את השכיחות.

השמנת יתר (BMI גבוה) ועישון מזוהים גם כגורמי סיכון מרכזיים המגדילים את ההוצאה הרפואית של חולה כאב גב פי 2.5 לעומת אדם ללא כאבים.

מקומו של הכירופרקט בהתמודדות עם כאבי גב תחתון

מיליוני בני אדם מטופלים מידי יום, ברחבי העולם, אצל כירופרקט עבור כאבי גב תחתון. הנתון הזה הופך את הכירופרקטיקה לאחד מסוגי הטיפולים השמרניים בכאבים בגב הנפוצים ביותר בעולם. הכירופרקט מאבחן את הגורם לכאבי גב מטפל בהם או מפנה את החולה לטיפול מתאים יותר. האבחון של הגורם לכאבי גב מתבסס על הממצאים המופקים מלמידה קפדנית של ההיסטוריה הרפואית של אופן התפתחות הסימנים והתסמינים, ממצאים המופקים מהבדיקה הגופנית וממצאים המופקים מבדיקות הדמיה ומעבדה.

הטיפול הכירופרקטי בכאבי גב

גופים בינלאומיים מובילים, ובראשם ארגון הבריאות העולמי (WHO), ממליצים כיום על כירופרקטיקה (ובאופן ספציפי על מניפולציה עמוד שדרתי – SMT) כחלופה מרכזית ובטוחה לטיפולים תרופתיים וניתוחים עבור כאבי גב תחתון כרוניים. מחקרים שצוטטו על ידי גופים אלו מראים כי טיפול כירופרקטי יעיל בהפחתת כאב ושיפור התפקוד באופן דומה לטיפולים רפואיים סטנדרטיים, אך עם הרבה פחות סיכונים ותופעות לוואי.

קיימות עדויות לכך ששילוב כירופרקטיקה מפחית את הצורך בניתוחים יקרים ומקצר את תקופת ההחלמה, מה שמוביל לחיסכון משמעותי למערכות הבריאות. כמו כן מתברר שמטופלים המשלבים כירופרקטיקה בטיפול הרפואי הרגיל מדווחים על רמות שביעות רצון גבוהות יותר ושיפור ניכר באיכות החיים.

המלצות של ארגון הבריאות העולמי

כך למשל ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם בסוף שנת 2023 הנחיות ראשונות מסוגן לניהול כאב גב תחתון כרוני, המדגישות את המעבר לטיפולים לא-פולשניים. הארגון ממליץ על:

  • מניפולציה עמוד שדרתי (המתבצעת לרוב על ידי כירופרקטים) כחלק מחבילת טיפול הוליסטית.
  • לא להשתמש בתרופות אופיאטיות, נוגדי דיכאון או זריקות לעמוד השדרה כקו ראשון לטיפול.
  • להקפיד על חינוך המטופל, פעילות גופנית מובנית, וטיפולים פיזיים כגון כירופרקטיקה ועיסוי.
המלצות של  Lancet

בסדרת מאמרים רחבת היקף, המליץ ה-Lancet על שימוש במניפולציה של עמוד השדרה כטיפול יעיל, תוך קריאה להפחית את ה"מדיקליזציה" (שימוש יתר בתרופות וניתוחים) של כאבי גב.

המלצות של איגוד הרופאים האמריקאי (ACP)

הנחיות ה-ACP קובעות כי רופאים צריכים להמליץ על טיפולים לא-תרופתיים כגון כירופרקטיקה, דיקור ועיסוי לפני שהם פונים למשככי כאבים או התערבויות פולשניות.

לסיכום: המגמה העולמית בשנת 2026 היא הצבת הכירופרקטיקה כ"שומר סף" (Gatekeeper) לטיפול בבעיות עמוד שדרה, מתוך מטרה למנוע התדרדרות לניתוחים מיותרים או תלות בתרופות מסוכנות.

פעילות גופנית למניעת כאבי גב

גם לפעילות גופנית הנעשית נכון ובהדרגה יש תפקיד במניעת כאבי גב. פעילות גופנית כזאת מחזקת את שרירי הליבה ואת שאר הרקמות בגוף, משפר את השליטה המוטורית של מערכת העצבים על השרירים ובכך מצמצמת את הסיכון להתפתחות כאבי גב. כול פעילות גופנית יכולה לתרום משהו לעניין הזה ובכלל זה שחייה, אימוני כוח, אימונים אירוביים וגם יוגה הנעשית בזהירות ותוך הקשה לגוף.

הטיפול הרפואי

כל שנה אנשים רבים עם כאבי גב עוברים בדיקות כגון צילומי רנטגן, MRI, CT, EMG ועוד ומקבלים טיפולים רפואיים הכוללים ניתוחים זריקות תרופות נוגדות דלקת ועוד. הבדיקות והטיפולים הללו הם ברוב המקרים מיותרים ובחלק מהמקרים אפילו מזיקים. חלק מהבדיקות כמו MRI יקרות, חלק אחר מהבדיקות כמו CT או צילומי רנטגן כרוכות בקרינה מזיקה.

הפרוצדורות הרפואיות האחרות ובכלל זה זריקות קורטיקוסטרואידים, טיפולים תרופתיים נוגדי דלקת, ניתוחים כאלה ואחרים כרוכים בתופעות לוואי ובהרבה פעמים לא הוכחו כיעילים יותר מטיפול שמרני כמו כירופרקטיקה. עוד נציין את מגפת השימוש בתרופות נגד כאב על בסיס אופיאטים הניתנות תדיר בגלל כאבי גב וגורמים נזקים עצומים למשתמש ולמדינה.

למסקנות הללו הגיע מחקר ענק שפורסם בשלושה חלקים על ידי הירחון הרפואי הנחשב לנסט (Lancet medical journal). לטענת החוקרים עדיף להפנות את החולים הללו לטיפולים שמרניים ולהחזירם בהקדם האפשרי למקום העבודה ולחיים השגרתיים.

כאבי גב תחתון: מגפה עולמית – המחקר

רקע:

מחקר זה נועד לבחון את המגמות המתפתחות בנטל העולמי של כאבי גב תחתון (LBP) בין השנים 1990 ל-2021 ואת עומס המחלה החזוי עד 2035. המחקר המפורט כאן, שפורסם בשנת 2024 בכתב העת Frontiers in Public Health, מציג ניתוח מקיף של הנטל העולמי של כאבי גב תחתון (LBP) בין השנים 1990 ל-2021, עם תחזיות עד לשנת 2035.

חומרים ושיטות:

נתונים הקשורים ל-LBP התקבלו מכלי השאילתות Global Health Data Exchange (GHDx). כל ההערכות וטווחי אי-הוודאות של 95% (UIs) נוצרו באמצעות DisMod-MR 2.1, כלי מטה-רגרסיה בייסיאנית במחקר Global Burden of Disease, Injury, and Risk Factor Study (GBD) 2021. עיבוד הנתונים וההדמיה בוצעו באמצעות תוכנת שפת התכנות R גרסה 4.3.2 ו-Joinpoint 4.7.

ממצאים עיקריים לשנת 2021

  • שכיחות: כ-628.8 מיליון בני אדם ברחבי העולם סבלו מכאבי גב תחתון.
  • היארעות (מקרים חדשים): נרשמו כ-266.9 מיליון מקרים חדשים.
  • מגמות: בעוד שהמספר המוחלט של המקרים עלה משמעותית מאז 1990 (בשל גידול באוכלוסייה והזדקנותה), שיעורי ההיארעות וה-DALY (שנות חיים מתואמות למוגבלות) המתוקננים לגיל דווקא ירדו באותה תקופה.

גורמי סיכון ודמוגרפיה

  • גורמי סיכון עיקריים: גורמים ארגונומיים תעסוקתיים (כגון הרמת משאות כבדים ותנועות חוזרות ונשנות) תרמו את החלק הגדול ביותר לנטל המחלה, ואחריהם מדד מסת גוף (BMI) גבוה ועישון.
  • מגדר וגיל: נשים נושאות בנטל גבוה יותר מגברים. הנטל הכבד ביותר מורגש בקרב אוכלוסייה בגיל העמידה.
  • הבדלים אזוריים: במרכז אירופה נרשמו שיעורי ההיארעות וה-DALY הגבוהים ביותר, בעוד שבמזרח אסיה נרשמה הירידה המשמעותית ביותר בנטל המחלה.

סיכום המחקר:

למרות ירידה צפויה בשכיחות, הנטל הגלובלי של LBP נמשך, ומציג פערים אזוריים ומגדריים משמעותיים. כדי להקל על הנטל העתידי, אסטרטגיות מניעה ושליטה מדויקות ויעילות המתמקדות בגורמי סיכון גבוהים הן חיוניות. המחקר חוזה ירידה מתמשכת בשיעורים העולמיים המתוקננים לגיל עד שנת 2035, אם כי המספר הכולל של אנשים החיים עם כאבי גב תחתון צפוי להישאר אתגר משמעותי לבריאות הציבור.

סיכום עדכני (2026)

כאבי גב תחתון: מגפה עולמית
כאבי גב תחתון: מגפה עולמית

ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי כאבי גב תחתון (Low Back Pain – LBP) מהווים "מגפה שקטה" ומשבר בריאות הציבור בקנה מידה עולמי. כיום, בשנת 2026, הנתונים מצביעים על כך שזהו הגורם המוביל בעולם לשנות חיים עם מוגבלות (YLDs), תוך שהוא חוצה גבולות גיאוגרפיים, חברתיים וכלכליים. להלן ניתוח מעמיק של היקף התופעה והשלכותיה:

  1. שכיחות והיקף אפידמיולוגי

כאבי גב תחתון אינם עוד בעיה רפואית נקודתית, אלא מצב המשפיע על כ-619 מיליון בני אדם ברחבי העולם (נכון לנתוני הבסיס של העשור הנוכחי).

  1. הנטל הכלכלי והחברתי

המגפה מתבטאת לא רק בסבל פיזי, אלא בנטל כלכלי אדיר על כלכלות העולם הנובע מאובדן ימי עבודה ועלויות של הטיפול הרפואי, הניתוחים והתרופות נאמדות במאות מיליארדי דולרים בשנה בארה"ב ובאירופה לבדן.

  1. שינוי בפרדיגמת הטיפול

ארגוני הבריאות העולמיים, ובראשם ארגון הבריאות העולמי (WHO), פרסמו הנחיות הקוראות להפסיק את הטיפול הממוקד בתרופות אופיאטיות ובפרוצדורות פולשניות מיותרות, ולעבור למודל ביו-פסיכו-סוציאלי. מודל זה מדגיש פעילות גופנית, חינוך לכאב וניהול עצמי ככלי הנשק העיקריים נגד המגפה. עוד ממליצים הארגונים הללו על מניפולציה של עמוד שדרה המבוצעת ברוב המקרים על ידי כירופרקט.

References:

Li Y, Zou C, Guo W, Han F, Fan T, Zang L and Huang G (2024) Global burden of low back pain and its attributable risk factors from 1990 to 2021: a comprehensive analysis from the global burden of disease study 2021. Front. Public Health 12:1480779.

Ferreira, Manuela L et al. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: a systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, Volume 5, Issue 6, e316 – e329

Chen N, Fong DYT, Wong JYH. The global health and economic impact of low-back pain attributable to occupational ergonomic factors in the working-age population by age, sex, and geography in 2019. Scand J Work Environ Health. 2023 Oct 1;49(7):487-495.

GBD 2021 Low Back Pain Collaborators. Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: a systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. Lancet Rheumatol. 2023 May 22;5(6):e316-e329.

Hartvigsen J, Hancock MJ, Kongsted A, Louw Q, Ferreira ML, Genevay S, Hoy D, Karppinen J, Pransky G, Sieper J, Smeets RJ, Underwood M; Lancet Low Back Pain Series Working Group. What low back pain is and why we need to pay attention. Lancet. 2018 Jun 9;391(10137):2356-2367.

Hoy, D. G., & Smith, E. (2025). The epidemiology of low back pain: A 2026 perspective on a global pandemic. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 39(1), 101850.

O'Sullivan PB, Caneiro JP, O'Keeffe M, Smith A, Dankaerts W, Fersum K, O'Sullivan K. Cognitive Functional Therapy: An Integrated Behavioral Approach for the Targeted Management of Disabling Low Back Pain. Phys Ther. 2018 May 1;98(5):408-423.

World Health Organization. (2023). WHO guideline for non-surgical management of chronic primary low back pain in adults in primary care settings. World Health Organization.

עדיין סובל מכאב?

בדוק איתנו אם טיפול כירופרקטי יכול לעזור במקרה שלך.

קבע פגישה או התייעץ עכשיו
שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

כאשר האימא שמנה גם הילד שמן

אם האימא שמנה גם הילד שמן

אימא שמנה ילד שמן! מחקרים רבים שבים ומאשרים את העובדה שילדים של נשים שמנות מצויים בסיכון גבוה להיות שמנים בעצמם. השפעה זאת לא משתנה עקרונית כאשר מדובר באם שהייתה שמנה לפני ההיריון או כאשר מדובר באם שהשמינה רק במהלך ההיריון. 

פריקת כתף טפלו בזה מהר

פריקת כתף: מה עושים?

פריקת כתף? טפלו בזה מהר! חשיבות הטיפול המהיר בפריקת כתף הוכחה מעבר לכול ספק. פריקת כתף היא פריקת מפרק הכי שכיחה בגוף ואחד הגורמים לכאבים בכתף. פציעה זאת עלולה לגרום לנזקים משניים לאחת או יותר מהרקמות התומכות בכתף כולל שרירים, רצועות, כלי דם ועצבים. 

פלבנואידים, נוגדי חמצון במזון

פלבנואידים במזון לבריאות טובה

פלבנואידים, נוגדי חמצון במזון, מהווים רכיב תזונתי רב חשיבות לבריאות הגוף. דיאטה עשירה בנוגדי חמצון הקרויים פלבנואידים המצויים במזונות הבאים: שוקולד, תה, פירות יער, פטרוזיליה, סלרי, ענבים אדומים ועוד יכולים לתרום רבות לבריאות שלנו.