התכווצות שרירים בלילה? טיפול יעיל לקצר את סבלכם. התכווצות שרירים לילית מתרחשת לרוב בשרירי הרגל האחורית מתחת לברך אך עלולה להתרחש בשרירים נוספים. ההתכווצות מתרחשת במהירות ונמשכת שניות עד דקות. המיחושים הקשים עלולים לגרום להפרעות שינה.
גורמי הסיכון להתפתחות התכווצות שרירים לילית עשויים להיות מינוריים ולכלול פעילות גופנית מאומצת, עמידה ממושכת, היריון, חסרים במינרלים כגון סידן ומגנזיום וטיפולים תרופתיים שונים. אך ישנם גם גורמי סיכון אחרים משמעותיים יותר הכוללים התייבשות, מחלות כלי דם, מחלות ופגיעות בעצבים, מחלות שרירים, מחלות כליה, הפרעות בבלוטת התריס ועוד. ברוב המקרים ההתכווצות הבלתי רצונית תתרחש בשוק ותגרום בין היתר לכאבים בשוק.
התכווצות שרירים בלילה טיפול – רקע
התכווצות שרירים או עווית שרירית פתאומית בלתי רצונית עלולה לגרום כאבים רציניים ולהתפתח בעקבות מגוון בעיות שחלקן בעלות השלכה משמעותיות. בכול מקרה של תלונות על התכווצות שרירים יש לאבחן את מקור הבעיה ולשלול את קיומן של מחלות משמעותיות כמו אלו המוזכרות בפתיח. אבחון הרקע להתכווצויות שרירים לילית נעשית בעיקר על ידי לקיחת היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. שני אלו יעזרו ברוב המקרים להבדיל בין התכווצות שרירים לילית נורמאלית (עומס יתר, היריון) לבין התכווצות שרירים על רקע פתולוגי.
אבחון
היסטוריה רפואית
נלמד על הרקע הבריאותי של החולה (מחלות שרירים, מחלות כלי דם, מחלות עצבים, מחלות כליה). נלמד פרטים על הרגליו של החולה והאם הם קשורים להתכווצות השרירים (עבודה, פעילות גופנית). ננסה להבין למה מתכוון האדם מולנו כאשר הוא אומר התכווצות שרירים. נתחיל בלקיחת ההיסטוריה הרפואית של ההתכווצויות הללו. איזה שריר מעורב? מתי זה מתרחש?, באיזו תדירות?, כמה זמן זה נמשך?.
האם יש רקע של בעיות רפואיות שעשויות להוביל להתכווצויות אלו כגון: תפקוד לקוי של בלוטת התריס, מחלות שרירים, מחלות לב וכלי דם, מחלות כליות? האם יש בעיה של שתיית אלכוהול? האם את בהיריון? האם אתם מטופלים באופן קבוע עם תרופות שעלולות לגרום להתכווצויות שרירים כגון ונטולין, תרופה המשמשת להקלת התקפי אסתמה (קצרת), תרופות משתנות או ניפידין לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת הלב (אנגינה פקטוריס)? האם אתם עוסקים בספורט?
בדיקה גופנית
בדיקה גופנית בחולים עם התכווצות שרירים בלתי רצונית לילית תכלול התבוננות על הרגליים ועל כפות הרגליים בחיפוש אחר חוסר סימטריה או כול ממצא אחר. הקשבה ללב, מישוש הדופקים ובדיקות לחץ דם לבדיקה של המערכת הקרדיווסקולרית. לזיהוי בעיות במערכת הנוירולוגית נערוך בדיקה נוירולוגית הכוללת בדיקת תחושה, בדיקת כוח, בדיקת החזרי גידים, בדיקת ליקויים בהליכה, רעידות ועוד.
במהלך ההתכווצות השריר עצמו הופך לקשה וכואב אך בין ההתכווצויות לא נוכל באמצעות מישוש להבחין בשום דבר לא שגרתי. אם לא חלפו 24 שעות מההתכווצות האחרונה השריר יהיה עדין רגיש למגע. כאשר קיים חשש למחלת כלי דם היקפיים, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים יש לבדוק את הדופק ההיקפי. יש לבדוק סימנים לפגיעה נוירולוגית ובכלל זה אטרופיה שרירית, פגיעה ברפלקסים, אובדן תחושה ואובדן כוח. במקרים בהם יש חשד שהתכווצויות השרירים נגרמות על רקע של חוסר באלקטרוליטים או פגיעה באיזון המטבולי יש לערוך בדיקות מעבדה מתאימות.
בדיקות מתקדמות
כאשר יש ספק נערוך בדיקות מעבדה שכוללות בין היתר בדיקת ההולכה העצבית, ביופסיה של העצב או שריר, צילומי רנטגן של כלי הדם, CPK, רמת כולסטרול למחלות לב וכלי דם, אנזימים של הכבד למחלות כבד, רמה של B12 עבור נוירופתיה ועוד.
אבחנה מבדלת
מגוון גדול של תופעות פתולוגיות עשויות לגרום להתכווצות שרירים בלתי רצונית. לצורך זיהו הגורם המדויק יש לקחת בחשבון את כול אותם גורמים ולזהותם על סמך הסימנים והתסמינים הנוספים שאנו מלקטים במהלך לקיחת ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית.
כיווץ שרירים בלתי רצוני על רקע של מאמץ גופני קשה יתרחש במהלך הפעילות או מיד לאחריה. מישוש השריר יגלה טונוס שרירים גבוה. נלמד על הקשר עם הפעילות במהלך לקיחת ההיסטוריה. לכיווץ שרירים בלתי רצוני על רקע של נזק לדיסק הבין חולייתי מותני (בלט, בקע או פריצת דיסק) הגורם ללחץ על שורש עצב מותני יתלוו סימנים ותסמינים נוספים כולל כאבי גב תחתון ועוד.
כיווץ שרירים בלתי רצוני על רקע של דלקת שרירים (Myositis) או מחלות שרירים אחרות יגרמו לכאבים בשרירים שאינם קשורים למאמץ. הכאבים יכולים להופיע ברגליים או בכול מקום אחר ובכול זמן. מלבד הכאבים יסבול החולה מעייפות ובבדיקות נראה רמה גבוהה של CPK. יתכן והחולה מטופל בסטטינים. הכיווצים הבלתי רצוניים אצל חולים במחלת עצבים היקפית (Peripheral neuropathy) התרחשו לא רק בשרירי הרגליים, לא רק בלילה ולא על רקע של פעילות גופנית. כמו כן יופיעו גם סימנים ותסמינים נוירולוגיים כולל נימול, זרמים, חולשה, שיבושים בהליכה ועוד. היסטוריה רפואית ובדיקות מתקדמות עשויים להצביע על סוכרת, רמה נמוכה של B12, איידס, אלכוהוליזם.
הכיווצים הבלתי רצוניים אצל חולים בשחמת הכבד (Cirrhosis) יכללו עייפות, אובדן משקל, ובחילות, דימומים, צהבת ועוד. הכיווצים הבלתי רצוניים אצל חולים בטרשת עורקים ברגל כוללים: צליעה לסירוגין ( Intermittent claudication), כאב עוויתי בזמן מאמץ שחולף במנוחה.
טיפול
עם הסימן הראשון להתכווצות שרירים מתח מיד ועסה את השריר המכווץ. פעולה זו יכולה לרוב להרפות את השריר ולהקל על הכאב. בגלל פעולתם האיטית כדורים נגד כאב הם לא יעזרו לכאב החריף אבל יכולים להקל על הרגישות שעלולה להמשך עד 24 שעות לאחר ההתכווצות. טיפולים נוספים כוללים מתיחות אקטיביות ופסיביות ועיסוי עמוק.
הטיפול האמצעות הכינין (לא לנשים בהיריון) עשוי להפחית את הסיכון ללקות בהתכווצות שרירים אך תופעות לוואי שחלקן עלולות להיות חמורות מחייבות זהירות. מסיבה זו אסר הFDA האמריקאי את השימוש בכינין לצורך זה. תרופות אחרות שנהוג להמליץ לטיפול בעוויתות שריר למרות שההוכחות ליעילותם אינה חד משמעית: מגנזיום, דילטיאזם, ויטמין B, ויטמין E, נפטידרופוריל, אורפנדרין, ורפמיל. רק לאחר שנוסו כול האמצעים הלא תרופתיים ניתן לטפל בנשים בהיריון עם התכווצויות שרירים באמצעות מגנזיום.
מניעה
אם התכווצות השרירים מתרחשת לעיתים קרובות ניתן לנסות ולמנוע אותן. בדקו האם התרופות שאתם צורכים יכולים לגרום לעוויתות שרירים, בצעו באופן שגרתי מתיחות עדינות של שרירי השוק רצוי גם לפני השינה. בעת שכיבה על הגב הקפידו (באמצעות כרית למשל) שאצבעות כף הרגל תצבענה למעלה ולא לפנים דבר שימנע את המנח עם הכיווץ הראשוני של שרירי השוק ויפחית את הסיכון להתכווצות בלתי רצונית מלאה שלהם.
אחד הגורמים להתכווצות שרירים עלול להיות התייבשות. שתו לאורך כול היום ובעיקר לפני פעילות גופנית ולאחריה. עם זאת, זכרו שאין די במים אתם צריכים לדאוג לתוספת של אלקטרוליטים. מיץ תפוזים ובננות הן מקור מצוין לכך. הקפידו על מתיחות באופן סדיר של השרירים שנוטים להתכווצות.
