התכווצות שרירים – טיפול יעיל יכול לקצר את סבלכם. התכווצות שרירים בלתי רצונית מתרחשת לרוב בלילה במהלך השינה ופוגעת בעיקר בשרירי השוק האחוריים. עם זאת התכווצות שרירים כזאת עלולה להתרחש גם בשרירים נוספים ובשעות אחרות. ההתכווצות מתרחשת במהירות ונמשכת שניות עד דקות. הכאבים עלולים להיות קשים ולגרום להפרעות שינה.
גורמי הסיכון להתכווצות שרירים בלתי רצונית עשויים להיות מינוריים ולכלול פעילות גופנית מאומצת, עמידה ממושכת, היריון, חוסר במינרלים כגון סידן ומגנזיום וטיפולים תרופתיים שונים. אך ישנם גם גורמי סיכון אחרים משמעותיים יותר הכוללים:
- התייבשות
- הפרעות בכלי דם
- מחלות ופגיעות בעצבים
- הפרעות בריאותיות בשרירים
- מחלות כליה
- הפרעות בבלוטת התריס ועוד
ברוב המקרים של התכווצות שרירים טיפול מהיר עשוי למנוע כאבים מתמשכים.
התכווצות שרירים טיפול – רקע
התכווצות שרירים בלתי רצונית עלולה לגרום לפגיעה קשה באיכות החיים. ההתכווצות הבלתי רצונית של השריר נמשכת בדרך כלל בין מספר שניות למספר דקות ויכולה להשפיע על חלקים שונים בגוף. עם זאת, השרירים המעורבים הם לרוב שרירי השוק ו / או כף הרגל. בכול מקרה של תלונות על התכווצות שרירים יש לאבחן את מקור הבעיה ולשלול את קיומן של הפרעות משמעותיות כגון התייבשות ותחלואה כמו מחלות לב וכלי דם, מחלות ופגיעות בעצבים, מחלות שרירים, מחלות כליה, הפרעות בבלוטת התריס ועוד.
השכיחות של התכווצויות שרירים בלתי רצוניות היא גבוהה מאוד. על פי מחקרים שונים:
- רובם המוחלט של האנשים (95%) יסבלו מהתופעה בשלב כזה או אחר בחייהם
- השכיחות של התכווצות שרירים בלתי רצונית עולה עם הגיל
- 7% מהילדים וכ- 50% מהנשים, במהלך החלק השלישי של הריון סובלים מהפרעה זאת
- השכיחות גבוהה יותר אצל אנשים לאחר גיל 50
אבחון הרקע להתכווצויות שרירים לילית נעשה בעיקר על ידי לקיחת היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. שני אלו יעזרו ברוב המקרים להבדיל בין התכווצות שרירים נורמלית (עומס יתר גופני, היריון) לזאת הנגרמת על רקע פתולוגי.
אבחון של התכווצויות בלתי רצוניות של השרירים
האבחנה של התכווצויות שרירים מבוססת בדרך כלל על ההיסטוריה והבדיקה הגופנית. במידת הצורך, חשוב לבצע בדיקות מסוימות כדי לשלול הפרעות מסוימות שעלולות לגרום או להחמיר את ההתכווצויות.
היסטוריה רפואית
בשלב של לימוד ההיסטוריה הרפואית נברר עם החולה:
- על הרקע הבריאותי של החולה (מחלות שרירים, מחלות כלי דם, מחלות עצבים, מחלות כליה)
- נלמד פרטים על הרגליו של החולה והאם הם קשורים לכך שהוא סובל מהתכווצות שרירים בלתי רצונית (עבודה, פעילות גופנית)
ננסה להבין למה מתכוון האדם מולנו כאשר הוא מתלונן על התכווצות שרירים בלתי רצונית ובכלל זה:
- איזה שריר מעורב?
- מתי זה מתרחש?
- באיזו תדירות?
- כמה זמן זה נמשך?
נברר האם יש רקע של בעיות רפואיות שעשויות להוביל להתכווצויות אלו ובכלל זה:
- תפקוד לקוי של בלוטת התריס
- מחלות שרירים
- הפרעות בריאותיות בלב או בכלי הדם
- מחלות כליות?
- יש בעיה של שתיית אלכוהול?
- האם את בהיריון?
נברר האם אתם מטופלים באופן קבוע עם תרופות שעלולות לגרום להתכווצויות שרירים כולל:
- ונטולין תרופה המשמשת להקלת התקפי אסתמה (קצרת)
- תרופות משתנות או ניפדיפין לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת הלב (אנגינה פקטוריס)?
- האם אתם עוסקים בספורט אינטנסיבי? עובדים בשמש?
בדיקה גופנית
בדיקה גופנית בחולים עם התכווצות שרירים בלתי רצונית, תכלול:
- התבוננות על הרגליים ועל כפות הרגליים בחיפוש אחר חוסר סימטריה או כול ממצא אחר
- הקשבה ללב, מישוש הדופקים ובדיקות לחץ דם לבדיקה של המערכת לב וכלי הדם
- לזיהוי בעיות במערכת הנירולוגית נערוך בדיקה נירולוגית הכוללת בדיקת תחושה, בדיקת כוח, בדיקת החזרי גידים, בדיקת ליקויים בהליכה, רעידות ועוד.
במהלך התכווצות השרירים הבלתי רצונית השריר עצמו הופך לקשה וכואב אך בין ההתכווצויות לא נוכל באמצעות מישוש להבחין בשום דבר לא שגרתי. אם לא חלפו 24 שעות מההתכווצות האחרונה השריר יהיה עדין רגיש למגע. כאשר קיים חשש למחלת כלי דם היקפיים, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים:
- יש לבדוק את הדופק ההיקפי
יש לבדוק סימנים לפגיעה נירולוגית ובכלל זה:
- אטרופיה שרירית
- פגיעה ברפלקסים
- אובדן תחושה
- ואובדן כוח
במקרים בהם יש חשד שהתכווצויות השרירים נגרמות על רקע של חוסר אלקטרוליטים או פגיעה באיזון המטבולי יש לערוך בדיקות מעבדה מתאימות.
בדיקות מתקדמות
כאשר יש ספק נערוך בדיקות מעבדה שכוללות בין היתר:
- בדיקת הולכה עצבית
- ביופסיה של העצב או שריר
- צילומי רנטגן של כלי הדם
- CPK
- רמת כולסטרול למחלות לב וכלי דם
- אנזימים של הכבד למחלות כבד
- רמה של B12 עבור נוירופתיה ועוד
בדיקות דם רגילות הן חסרות תוחלת לצורך אבחון התכווצויות אלה אך יכולות להועיל באבחון מחלות רקע משפיעות.
אבחנה מבדלת
מגוון גדול של תופעות פתולוגיות עשויות לגרום לכווץ שרירים בלתי רצוני. לצורך זיהו הגורם המדויק יש לקחת בחשבון את כול אותם גורמים ולזהותם על סמך הסימנים והתסמינים הנוספים שאנו מלקטים במהלך לקיחת ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית.
מה עלול לגרום לכיווץ שריר בלתי רצוני?
הפרעות בריאותיות רבות עלולות לגרום לכיווץ שריר בלתי רצוני. כיווץ כזה של השרירים עלול להיות על רקע:
מאמץ גופני קשה
כיווץ השרירים עלול להתרחש במהלך הפעילות או מיד לאחריה. מישוש השריר יגלה טונוס שרירים גבוה. נלמד על הקשר עם הפעילות במהלך לקיחת ההיסטוריה.
בלט או פריצת דיסק
לכיווץ שרירים בלתי רצוני על רקע של נזק לדיסק הבין חולייתי מותני (בלט, בקע או פריצת דיסק) הגורם ללחץ על שורש עצב מותני יתלוו סימנים ותסמינים נוספים כולל כאבי גב תחתון ועוד. לכיווץ שרירים לא רצוני בגלל נזק לדיסק בין חולייתי צווארי או גבי התלוו סימפטומים שונים.
דלקת שרירים
שרירים המתכווצים באופן בלתי רצוני על רקע של דלקת שרירים (Myositis) או מחלות שרירים אחרות יגרמו לכאבים בשרירים שאינם קשורים למאמץ. הכאבים יכולים להופיע ברגליים או בכול מקום אחר ובכול זמן. מלבד הכאבים יסבול החולה מעייפות ובבדיקות נראה רמה גבוהה של CPK. יתכן שהחולה מטופל בתרופות סטטינים.
מחלת עצבים היקפית
הכיווצים הבלתי רצוניים אצל חולים במחלת עצבים היקפית (Peripheral neuropathy) התרחשו לא רק בשרירי הרגליים, לא רק בלילה ולא על רקע של פעילות גופנית. כמו כן יופיעו גם סימנים ותסמינים נוירולוגיים כולל נימול, זרמים, חולשה, שיבושים בהליכה ועוד. היסטוריה רפואית ובדיקות מתקדמות עשויים להצביע על סוכרת, רמה נמוכה של B12, איידס, אלכוהוליזם.
טרשת עורקים ברגל
הכיווצים הבלתי רצוניים אצל חולים בטרשת עורקים ברגל כוללים: צליעה לסירוגין ( Intermittent claudication), כאב עוויתי בזמן מאמץ שחולף במנוחה.
לחץ על חוט השדרה
היצרות תעלת עמוד השדרה עלולה לגרום ללחץ על חוט השדרה. לחץ כזה עלול לגרום לסיכוי גבוה להתרחשות של התכווצויות שרירים.
הפרעות מטבוליות
מחלת כליות, מחלת כבד (שחמת), מחלת בלוטת התריס או סוכרת, אשר יכולים להשפיע על מאזן האלקטרוליטים ותפקוד השרירים. כווץ שרירים בלתי רצוני אצל חולי שחמת הכבד (Cirrhosis) יכללו עייפות, אובדן משקל, ובחילות, דימומים, צהבת ועוד.
מגוון תרופות
תרופות מסוימות, כגון משתנים, סטטינים, חוסמי בטא או תרופות אנטי פסיכוטיות, עלולות לגרום להתכווצויות שרירים כתופעת לוואי.
טיפול אפשרי בכיווץ שרירים בלתי רצוני
הטיפול בהתכווצויות שרירים תלוי בגורם ובחומרת הסימפטומים. כמה צעדים כלליים שיכולים לעזור להקל ולמנוע התכווצויות שרירים הם:
- מיד עם התכווצות השרירים הבלתי רצונית בצעו מתיחה נגדית (בכיוון הנגדי להתכווצות) ועסו את השריר המתכווץ. פעולה זו יכולה לרוב להרפות את השריר ולהקל על הכאב.
בגלל פעולתם האיטית כדורים נגד כאב הם לא יעזרו לכאב החריף אבל יכולים להקל על הרגישות שעלולה להמשך עד 24 שעות לאחר ההתכווצות.
טיפולים נוספים כוללים:
- מתיחות אקטיביות ופסיביות ועיסוי עמוק
- אמבטיה חמה או מקלחות חמות
- קימה מהמיטה והליכה עשויים לעזור
- כינין (לא לנשים בהיריון) עשוי להפחית את הסיכון להתכווצות שרירים בלתי רצונית. עם זאת תופעות לוואי של כינין שחלקן עלולות להיות חמורות מחייבות זהירות. מסיבה זו אסר ה – FDA האמריקאי את השימוש בכינין לצורך זה.
תרופות אחרות שנהוג להמליץ לטיפול בעוויתות שריר למרות שההוכחות ליעילותם אינן חד משמעיות כוללות:
- מגנזיום
- דילטיאזם (Diltiazem)
- ויטמין B קומפלקס
- ויטמין E
- נפטידרופוריל
- אורפנדרין
- וראפאמיל
רק לאחר שנוסו כול האמצעים הלא תרופתיים ניתן לטפל בנשים בהיריון הסובלות מהתכווצות שרירים בלתי רצונית באמצעות מגנזיום.
מניעה של כיווץ שרירים בלתי רצוני
ניתן לנסות ולמנוע כווץ שרירים בלתי רצוני המופיע שוב ושוב:
- בדקו האם התרופות שאתם צורכים יכולים לגרום להתכווצות שרירים
- בצעו באופן שגרתי מתיחות עדינות של שרירי השוק רצוי גם לפני השינה
- בעת שכיבה על הגב הקפידו (באמצעות כרית למשל) שאצבעות כף הרגל תצבענה למעלה ולא לפנים. דבר זה ימנע את המנח הראשוני של שרירי השוק ויפחית את הסיכון להתכווצות בלתי רצונית מלאה שלהם.
- שתייה מרובה של נוזלים כדי לשמור על הידרציה ולחדש אלקטרוליטים. שתו לאורך כול היום ובעיקר לפני פעילות גופנית ולאחריה.
- הקפידו על מתיחות באופן סדיר של השרירים שנוטים להתכווצות.
- הימנעו או הגבילו צריכת אלכוהול, קפאין וטבק. אלה יכולים לייבש את הגוף ולהפריע לזרימת הדם
- נעילת נעליים נוחות המתאימות היטב ותומכות בכפות הרגליים
- תזונה מאוזנת הכוללת מזונות עשירים בסידן, מגנזיום, אשלגן וקומפלקס ויטמינים מקבוצת B, החיוניים לתפקוד השרירים.
References:
Miller TM, Layzer RB. Muscle cramps. Muscle Nerve. 2005;32(4):431-442. doi:10.1002/mus.20341
Katzberg HD, Khan AH, So YT. Assessment: symptomatic treatment for muscle cramps (an evidence-based review): report of the Therapeutics and Technology Assessment Subcommittee of the American Academy of Neurology. Neurology. 2010;74(8):691-696. doi:10.1212/WNL.0b013e3181d0ccca
Garrison SR, Dormuth CR, Morrow RL, Carney GA, Khan KM. Nocturnal leg cramps and prescription use that precedes them: a sequence symmetry analysis. Arch Intern Med. 2012;172(2):120-126. doi:10.1001/archinternmed.2011.1029
Abdulla AJ, Jones PW, Pearce VR; Leicestershire MRC Incontinence Study Group. Leg cramps in older people: prevalence and association with medication and comorbidity. Age Ageing. 2005;34(6):575-579. doi:10.1093/ageing/afi167
Allen RE, Kirby KA. Nocturnal leg cramps. Am Fam Physician. 2012;86(4):350-355.
El-Tawil S, Al Musa T, Valli H, Lunn MP, Brassington R, Warrell DA; Cochrane Neuromuscular Disease Group.. Quinine for muscle cramps.Cochrane Database Syst Rev.2010;(12):CD005044.doi:10.1002/14651858.CD005044.pub2
Jungquist CR,Moloney ME,Rogers AE,Wessel DL,Pearson TA,O'Brien C,Ware JC,Hornung CA,Dorsey SG,Karafa MT.Massage therapy versus simple touch to improve pain and mood in patients with advanced cancer:a randomized trial.Ann Intern Med. 2009;151(5):369-379.doi:10.7326/0003-4819-151-5-200909010-00009
Hallegraeff JM, van der Schans CP, de Ruiter R, de Greef MH. Stretching before sleep reduces the frequency and severity of nocturnal leg cramps in older adults: a randomised trial. J Physiother. 2012;58(1):17-22. doi:10.1016/S1836-9553(12)70068-1
Garrison SR, Allan GM, Sekhon RK, Musini VM, Khan KM. Magnesium for skeletal muscle cramps. Cochrane Database Syst Rev. 2012;9:CD009402. doi:10.1002/14651858.CD009402.pub2
