כאבים בכף הרגל אצל רקדנים

כאבים בכף הרגל בקרב רקדנים

כאבים בכף הרגל אצל רקדנים הם עניין שכיח. כאבים בכף רגל הם עניין שכיח בקרב כלל האוכלוסייה. הגורם העיקרי לכאבים אלו הוא לרוב עומסי יתר חוזרניים. עקב עיסוקם, רקדנים מהווים קבוצת סיכון קלסית לפציעות וכאבים בכפות הרגליים.

רקדנים, בעיקר רקדני בלט קלסי, חושפים עצמם לפציעות ולסימנים ותסמינים בגפה התחתונה. נעליים דקיקות וריקוד במצב פוינט (pointe) באופן חוזרני ולאורך שעות ארוכות יוצר עומס בלתי סביר. העומס הזה גורם לציפורניים שבורות, יבלות וגם לפציעות.

כאבים בכף הרגל אצל רקדנים – רקע

רוב הפציעות בקרב רקדנים הן חסרות משמעות ותחלופנה תוך ימים אחדים. חלק מהפציעות הללו עלול לעצור קריירה של רקדן. בשל העומסים החריגים והחוזרניים על כף הרגל, רוב הפציעות בקרב רקדנים מתרכזות בכפות הרגליים. ברשימה הבאה ריכזתי עבורכם את הפציעות בכף הרגל האופייניות לרקדנים. חשוב לזכור שכל אחת מהפציעות הללו יכולה להתפתח גם בגלל פעילות גופנית אחרת:

שבר רקדנים

שבר רקדנים (Dancer’s Fracture) השכיח ביותר בקרב רקדנים. זהו שבר המתרחש בבסיס עצם המסרק החמישית. עצם זאת מצויה בצד החיצוני של כף הרגל בחלק שאליו מחוברת רצועה חזקה. הגורם:

  • עומס יתר בגלל נחיתה חוזרנית כשהחלק החיצוני של כף הרגל פוגש ראשון את הרצפה.

סימנים ותסמינים

בפציעה זו הכאב מופיע באופן מידי, יחד עם נפיחות מקומית ומגבלת תנועה חריפה. לאחר זמן מה יתכן שיופיעו כתמים שחורים, כחולים וצהובים המעידים על שטפי דם. בסיס העצם המסרק החמישית תהייה רגישה למגע.

אבחון, טיפול ושיקום

אבחון השבר יתבצע במרפאה. צילום רנטגן יידרש לאישור האבחנה. ברוב המקרים שבר זה יטופל באמצעים שמרניים וללא צורך בכירורגיה. מנוחה יחסית בעיקר בפעילות נושאת משקל, תמיכה לכף הרגל על ידי מגף הליכה אורתופדי. כשישה שבועות הוא הזמן הנדרש לאיחוי ראשוני של העצם וכ- 12 שבועות לאיחוי מלא. יש להקפיד על ביצוע הליך שיקומי טרם החזרה לריקוד. כמו כן יש לוודא שיפור בטכניקת ריקוד על מנת למנוע הישנות הפציעה. במקרים שבהם חלה תוזזה משמעותית של פיסת העצם השבורה יהיה צורך בכירורגיה.

כאבים בכרית כף הרגל אצל רקדנים

כאבים בכרית כף הרגל או מטטרסלגיה (Metatarsalgia) היא עוד פציעה שכיחה בקרב רקדנים. למעשה מדובר בכאבים הנוצרים בכרית כף הרגל מתחת לראשים של עצמות המסרק. גורמים לכך כוללים:

  • עומסים חוזרים הנובעים בין היתר מריקוד במצב פוינט

גורמי סיכון לכך:

  • גמישות יתר וחוסר היציבות של האצבעות המאפיינת כף רגל של רקדנים
  • צניחה של ראשי עצמות המסרק ובכך להגביר את הלחץ שנוצר בכרית כף הרגל
  • נעלי עקב
  • משקל עודף
  • שינויים מבניים בכף הרגל ובאצבעות (אצבעות פטיש.)
  • נוקשות קרסול ו/או גיד אכילס ועוד.

סימנים ותסמינים

התפתחות הדרגתית של כאבים ורגישות בכרית כף הרגל ומגבלות תנועה. הכאבים עולים בחריפותם במצב של פעילות נושאת משקל כגון הליכה, ריצה קפיצה או ריקוד.

אבחון טיפול ושיקום

האבחון של מטטרסלגיה מתבצע במרפאה. הממצאים המופקים מהיסטוריה רפואית ובדיקה פיזית שתכלול:

  • התבוננות באופן ההליכה
  • מישוש ולחיצה על ראשי עצמות המסרק
  • הנעת עצמות המפרק

אלה יעניקו את המידע הנדרש לאבחון. צילום רנטגן ו/או מיפוי עצמות עשויים להועיל לנו לשלול שברים כולל שברי מאמץ בעצמות המסרק.

הטיפול השמרני בכאבים בכרית כף הרגל עשוי לכלול את האמצעים הבאים:

  • מנוחה של הכף הרגל
  • המלצה על נעליים שטוחות ורחבות עם ריפוד למניעת לחץ מקומי
  • התאמת מדרס
  • לייזר רך ו/או אולטרה סאונד

יש לשמר או לשפר את הגמישות של הקרסול וגיד אכילס וכן לחזק את השרירים הפנימיים בכף הרגל באופן שאינו מגרה את הכאבים. במקרים קשים יש צורך לשקול שימוש בתרופות נוגדות דלקת כולל זריקות קורטיקוסטרואידים ו/או כירורגיה.

כאבים בכף הרגל אצל רקדנים – בוהן קלובה

כאבים בכף הרגל אצל רקדנים
כאבים בכף הרגל אצל רקדנים

בוהן קלובה (Hallux Valgus) היא בעיה מבנית שכיחה הגורמת לכאבים בבוהן כף הרגל. בפתולוגיה זו הבוהן בכף הרגל נוטה לכיוון יתר האצבעות בעוד שבבסיס הבוהן בולטת החוצה ויוצרת יבלת (Bunion). בעיה זו שכיחה יותר בקרב נשים ושכיחה מעט יותר בקרב רקדניות, אפילו רקדניות צעירות מאוד (גילים 6-18). בבסיס הבעיה ישנה נטייה גנטית המשולבת עם בעיות מבניות בכף הרגל כגון כף רגל שטוחה, עם נעילת נעליים לא מתאימות ועומסי יתר הנגרמים בין היתר בגלל ריקוד במצב של “pointe”.

סימנים ותסמינים

התפתחות הדרגתית של סימנים ותסמינים עד למצב של כאבים קשים ומגבלות תנועה משמעותיות. הכאבים יכולים להחמיר בגלל לחיצה או מישוש של היבלת, עקב פעילות נושאת משקל, בגלל נעליים צרות. במצב קשה יופיעו הכאבים גם במצב של מנוחה. יש לציין שעקב שפשוף ופציעה עור היבלת עלול להזדהם.

אבחון טיפול ושיקום

אבחון של בוהן קלובה נעשה במרפאה. העיוות האופייני לבוהן קלובה יחד עם הכאב המופק מלחץ על היבלת ומהנעת הבוהן יאשרו את האבחון. צילום רנטגן יוכל לעזור לנו להעריך את מידת הנזק. התבוננות על מיקום היבלות ועל דפוסי השחיקה של הנעליים המשמשות לריקוד והנעליים הננעלות בחיי היום יום עשויים להצביע על דפוסי תנועה לקויים.

לאחר שאבחנו שמדובר בבוהן קלובה וברור לנו מה גרם לה נתחיל בטיפול. מטרת הטיפול הוא להפחית את הדלקת ובעיקר עצירת הנזק. שכן, העיכוב בהגעה לאבחון וטיפול מאפשר התפתחות משמעותית של נזק בלתי הפיך.

הטיפול השמרני בבוהן קלובה הוא בעיקרו של דבר שמרני ויכלול מנוחה, אמצעים להפחתת דלקות כגון לייזר רך ואולטרה סאונד. על מנת למנוע חיכוך של היבלת יש להמליץ לחולה על נעילת נעליים שטוחות עם תיבת אצבעות רחבה. חיזוק של שרירים מרחיקים בבוהן (abductor hallucis longus) ומתיחה של שרירים מקרבים של הבוהן (Adductor hallucis) מהווים חלק חשוב מהשיקום. יש לבדוק צורך במדרס. שימוש ברטיות להפרדה ותומכי בוהן עשויים להועיל. במקרים קשים יופנו החולים לטיפולים בזריקות נוגדות דלקת ו/או ניתוחים ליישור הבוהן.

דלקת בעצם ססמואידית אצל רקדנים

עצם ססמואידית (Sesamoid bone) היא עצם זעירה המוטבעת בגיד. בכף רגל נורמלית יש שתי עצמות ססמואידיות בצורת ובגודל של אפונה המוטבעות בתוך הגידים מתחת לבוהן כף הרגל. תפקידן של עצמות אלו להוות מנוף לעבודת הגידים המכופפים של הבוהן (בדומה לעצם ססמואידית אחרת – פיקת הברך). נזק בעצמות הססמואידיות עלול להקיף גם נזקים לגידים ולרקמות סביב. רקדנים מקצועיים בדומה לאתלטים בענפי ספורט אחרים, עלולים עקב עומס יתר על העצמות הססמואידיות לפתח דלקת בעצם הססמואידית (Sesamoiditis) -. גם אנשים עם קשת גבוהה ונשים הנוהגות לנעול נעלי עקב חשופים לפציעה זאת.

סימנים ותסמינים

התפתחות הדרגתית של סימנים ותסמינים עד למצב של כאבים חדים ומגבלות תנועה קשות בעיקר כאשר על כפות הרגליים מוטלים עומסים נושאי משקל כמו בריקוד, קפיצות, נחיתות ועוד.

אבחון טיפול ושיקום

האבחון של דלקת בעצם הססמואידית הוא קליני בעיקרו ויכול להתבצע במרפאה. מישוש ולחיצה על העצם הססמואידית כמו גם צפייה באופן ההליכה יעניקו לנו את המידע הנדרש. נעזר בצילום רנטגן ו/או מיפוי עצמות אם יש חשש לשבר של עצמות אלו. הטיפול בדלקת של העצם הססמואידית הוא שמרני.

הטיפול השמרני בבעיה זאת יכלול חלק או כול האמצעים הבאים: מנוחה של הכף הרגל, קביים, חבישה, ריפוד על מנת למנוע לחץ אזורי, מדרס, נעילת מגף אורתופדי. כמו כן יעשה שימוש באמצעים להפחתת דלקת כולל: לייזר רך ואולטרה סאונד. יש לשמר טווחי תנועה וחוזק שרירים על ידי תרגילים שאינם מגרים את הכאבים. במקרים קשים יש צורך לשקול שימוש בתרופות נוגדות דלקת כולל זריקות קורטיקוסטרואידים ו/או כירורגיה.

כאבים בכף הרגל אצל רקדנים – בוהן קשיחה

בוהן קשיחה (Hallux rigidus) היא למעשה דלקת פרקים ניוונית במפרק שבין עצם המסרק הראשונה לבוהן. הפגיעה, גם בקרב העוסקים במחול, נגרמת עקב עומסים חוזרים ונשנים הגורמים לאגירה איטית של נזקים במפרק. בשלבים הראשונים של הנזק מוגדרת הבעיה כבוהן מוגבלת (Hallux limitus). ככול שהנזק גדל פוחת טווח התנועה של הבוהן עד למצב של בוהן קשיחה. גאוט, דלקת פרקים ראומטית, חבלה מקומית או שיבושים מבניים בכף הרגל כגון קשת נפולה עלולים להוביל להתפתחות בוהן קשיחה. בקרב רקדנים נגרמת התופעה עקב העומסים המוטלים על בוהן כף הרגל בעת ביצוע “pointe” ועוד. חשוב לציין שהרקדנים הסובלים מהתופעה מסיטים את משקל גופם בעת ביצוע "פוינט" לכיוון האצבעות הקטנות ובכך גורמים נזקים גם לאצבעות אלו.

סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים המתפתחים במצב של בוהן קשיחה עשויים להיות טורדניים מאוד וזאת עקב השימוש הנרחב שאנו עושים עם האצבע הזאת. סימנים ותסמינים אופייניים כוללים כאב בעת הנעת האצבע הגדולה, נפיחות של המפרק, נוקשות והגבלה בטווחי התנועה. בוהן קשיחה עלולה לגרום לצליעה ואפילו לכאב במצב של מנוחה.

אבחון טיפול ושיקום

חשוב לאבחן את הבעיה בשלביה הראשונים ובכך למנוע נזק קשה יותר. האבחון של בוהן קשיחה מתבצע במרפאה. הממצאים שנפיק מהתבוננות, מישוש והנעה של המפרק יעזרו לנו להגיע לאבחון. צילום רנטגן יעזור לנו להעריץ את מידת הנזק. שינויים ניווניים קשים כולל זיזים גרמיים משמעותם פחות יכולת לעזור.

הטיפול השמרני בבוהן קשיחה יכלול חלק או את כול ההמלצות הבאות:

  • הימנעות ממאמצים
  • תנועות ומנחים הגורמים לכאב
  • נעליים רחבות וקשיחות או בעלות סוליה מעוגלת כדי למנוע לחץ על מפרק הבוהן
  • מדרס
  • שימוש באמצעים לריפוי דלקות כגון לייזר ואולטרה סאונד
  • הנעות של המפרק ועוד

במצבים קשים נפנה את החולה לקבלת טיפול תרופתי כולל זריקות קורטיקוסטרואידים ו /או טיפול כירורגי.

דלקת בגיד כופף הבוהן אצל רקדנים

השריר כופף הבוהן הארוך (flexor hallucis longus) מתחיל מהחלק האחורי של השוק ומתחבר באמצעות גיד אל בסיס הבוהן בכף הרגל. תפקידיו של שריר זה כוללים בעיקר כפיפה מטה של הבוהן והתרוממות על האצבעות. שימוש חוזרני בגיד כופף הבוהן מאפיין רקדנים שחלק ניכר מזמנם מתרוממים על קצות האצבעות. הדבר גורם לנזקים מצטברים בגיד ובשל כך התפתחות דלקת. גורמים מסייעים להתפתחות הדלקת בגיד כוללים:

  • ליקויים מבניים (כגון כף רגל שטוחה), טכניקת ריקוד לקויה, חוסר איזון שרירי ועוד.

סימנים ותסמינים

רקדנים יתלוננו על התפתחות הדרגתית של כאבים בחלק האחורי פנימי של כף הרגל המוקרנים לכיוון הבוהן. בתחילה יופיעו הכאבים רק במצב של הפעלת הגיד במצב מתקדם גם במצב מנוחה. אל הכאבים עלולים להתלוות נפיחות, רעשים ונעילה (אצבע הדק) עקב נפיחות בגיד.

אבחון טיפול שיקום

אבחון הדלקת בגיד מתבצע במרפאה. ההיסטוריה הרפואית והממצאים מהבדיקה הפיזית הכוללים בין היתר כאב המופק מכפיפת הבוהן תוך התנגדות וממישוש יעזרו לנו להגיע לאבחון. MRI או אולטרה סאונד יכולים להועיל באישור האבחון.

הטיפול השמרני בדלקת בגיד יותאם לחומרת הנזק בגיד. במרפאה נשתמש בחלק או כול האמצעים הבאים:

  • מנוחה מתנועות ומנחים הגורמים לכאב
  • חבישה / תמיכה, קביים
  • שימוש באמצעים להפחתת דלקות כולל לייזר רך ואולטרה סאונד ועוד

לחזרה בטוחה לעיסוק במחול חשוב לשקם את הגיד. שיקום היכולות של הגיד וכף הרגל מחייב חזרה הדרגתית של הכוח, הגמישות, שיווי המשקל והאיזון השרירי. במצבים קיצוניים יתכן שיהיה צורך לשקול הפנייה לטיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידים ו/או פתרון כירורגי.

דורבן אצל רקדנים

דלקת בפאשיה הפלנטרית (Plantar Fasciitis) או "דורבן" הוא מושג כללי שבא לתאר נזק וכאב בקשת כף הרגל ובעקב. רקדנים יותר מקבוצות אחרות באוכלוסייה חשופים להתפתחות דלקת ברקמת הפאשיה (plantar fascia). הסיבה לכך היא העומסים האדירים שמוטלים על כפות הרגליים של רקדנים. רקדנים שוהים שעות ארוכות, מידי יום, על כפות הרגליים ובכלל זה עומדים, קופצים, נוחתים, מסתובבים ורוקדים.

רקמת הפאשיה בכף הרגל עשויה מרקמת חיבור קשיחה המחברת בין עצם העקב לבין בסיסי האצבעות. תפקידיה הם בין היתר לתמוך בקשת כף הרגל ולבלום את הזעזועים הנגרמים בעת מעמס. הכאב בבעיה זו יורגש בעיקר בבוקר עם הנחת כפות הרגליים על הרצפה, לאחר אימון מחול או לאחר כול פעילות נושאת משקל אחרת.

סימנים ותסמינים

דלקת ברקמת הפאשיה בכף הרגל תכלול את התסמינים והתסמינים הבאים:

  • כאבים במצב של דריכה
  • כאב חמור במיוחד בבוקר או לאחר מנוחה עם הדריכה הראשונה על הרצפה
  • מגבלות תנועה הנובעות מהכאב.

אבחון טיפול שיקום

אבחון של דלקת ברקמת הפאשיה הפלנטרית נעשה במרפאה. לשם האבחון נעזר בהיסטוריה רפואית ובבדיקה פיזית של כף הרגל. ההיסטוריה הרפואית תיידע אותנו בין היתר לגבי הסימנים והתסמינים כיצד החלו ומה משפיע על חומרתם. הבדיקה הפיזית של כף הרגל תכלול ממצאים המופקים מהתבוננות, ממישוש ומאופן התנועה של כף הרגל. שיחזור הכאב ברקמת הפאשיה על ידי לחיצה הוא הסימן החשוב ביותר לקיום הבעיה. חשוב לשלול בעיות כף רגל אחרות כגון דלקת בגיד אכילס, הקרנות כאב מהגב דלקת בעצב על שם מורטון ועוד.

הטיפול השמרני בדלקת ברקמת הפאשיה בכף הרגל יכלול חלק או את כול הצעדים הבאים: הימנעות ממאמצים, תנועות ומנחים הגורמים לכאב, התאמה של נעליים עם תמיכה רכה לקשת, מדרס, שימוש בגלי הלם, לייזר רך ואולטרה סאונד לריפוי דלקות, חיזוק של השרירים הפנימיים בכף הרגל, הנעות של מפרקי כף הרגל השונים ועוד. יש להימנע ממתיחות אגרסיביות של הפאשיה שכן אלו עלולים להחמיר את הבעיה. במצבים קשים נפנה את החולה לקבלת טיפול תרופתי כולל זריקות קורטיקוסטרואידים ו /או טיפול כירורגי.

References:

Bronner S., Ojofeitimi S., Rose D. (2003). Injuries in a modern dance company: effect of comprehensive management on injury incidence and time loss. The American Journal of Sports Medicine 31(3): 365-373.

Hamilton W.G., Hamilton L.H., Marshall P., Molnar M. (1992). A profile of musculoskeletal characteristics of elite professional ballet dancers. The American Journal of Sports Medicine 20(3): 267-273.

Kadel N.J., Donaldson-Fletcher E.A., Gerberg L.F., Micheli L.J., Steinberg N., Wilson E.L., Davis I.S. (2005). Foot and ankle injuries in dance: imaging correlation with biomechanics and anatomy. Seminars in Musculoskeletal Radiology 9(1): 36-46.

Khan K.M., Roberts P., Nattrass C., Bennell K.L., Mayes S., Way S., Brown J., McMeeken J., Wark J.D. (1997). Hip and ankle range of motion in elite classical ballet dancers and controls. Clinical Journal of Sport Medicine 7(1): 17-23.

Leanderson C., Leanderson J., Wykman A., Strender L.E., Johansson S.E., Sundquist K. (2011). Musculoskeletal injuries in young ballet dancers. Knee Surgery Sports Traumatology Arthroscopy 19(9): 1531-1535.

Nilsson C., Leanderson J., Wykman A., Strender L.E. (2001). The injury panorama in a Swedish professional ballet company. Knee Surgery Sports Traumatology Arthroscopy 9(4): 242-246.

O'Loughlin P.F., Hodgkins C.W., Kennedy J.G. (2008). Foot and ankle problems in dancers. International SportMed Journal 9(4): 79-89.

Reid D.C., Burnham R.S., Saboe L.A., Kushner S.F. (1987). Lower extremity injuries in dancers. The American Journal of Sports Medicine 15(6): 541-544.

Russell J.A., Kruse D.W., Nevill A.M., Koutedakis Y., Wyon M.A. (2010). Measurement of the extreme ankle range of motion required by female ballet dancers. Foot and Ankle International 31(9): 1014-1018.

Solomon R., Micheli L.J., Solomon J., Kelley T. (1999). The "cost" of injuries in a professional ballet company: a five-year study. Medical Problems of Performing Artists 14(4): 164-169.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

תסמונת זנב הסוס אבחון וטיפול

תסמונת זנב הסוס אבחון וטיפול

תסמונת זנב הסוס? אבחון וטיפול צריכים להתבצע ללא דיחוי למניעת נזק בלתי הפיך. תסמונת זאת מתרחשת כאשר נוצר לחץ, לרוב באמצעות הדיסק הבין חולייתי המותני, על צמת העצבים המצויה בחלקו התחתון של חוט השדרה. מדובר במצב חירום קליני המחייב ניתוח.