כאבים בכף הרגל בקרב רקדנים
כאבים בכף הרגל בקרב רקדנים

כאבים בכף הרגל בקרב רקדנים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבים בכף הרגל בקרב רקדנים הם עניין שכיח. רקדנים, בעיקר רקדני בלט קלאסי, חושפים עצמם לפציעות ולסימנים ותסמינים בגפה התחתונה. נעליים דקיקות וריקוד במצב פוינט (pointe) באופן חוזרני ולאורך שעות ארוכות יוצר עומס בלתי סביר וגורם לציפורניים שבורות, יבלות גם לפציעות.

כאבים בכף רגל הם עניין שכיח בקרב כלל האוכלוסייה. הגורם העיקרי לכאבים אלו הוא לרוב עומסי יתר חוזרניים. עקב עיסוקם, רקדנים מהווים קבוצת סיכון קלאסית לפציעות וכאבים בכפות הרגליים. העומסים החריגים המוטחים במהלך הריקודים בין היתר על כפות הרגליים מעלים את הסבירות לפציעות והתפתחות סימנים ותסמינים. ואכן, הפציעות הם לחם חוקם של העוסקים במחול.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאבים בכף הרגל בקרב רקדנים – רקע

בעוד שרוב הפציעות הן חסרות משמעות ותחלופנה תוך ימים אחדים חלקן עלול לעצור קריירה של רקדן. עקב העומסים החריגים המוטחים באופן חוזרני על כף הרגל, רוב הפציעות בקרב רקדנים מתרכזות בכפות הרגליים. ברשימה הבאה ריכזתי עבורכם את הפציעות בכף הרגל האופייניות לרקדנים. עם זאת חשוב לזכור שכל אחת מהבעיות המפורטות כאן יכולה להתפתח גם בגלל פעילות גופנית מסוג אחר: 

שבר רקדנים

שבר רקדנים (Dancer’s Fracture) השכיח ביותר בקרב רקדנים. השבר מתרחש בבסיס עצם המסרק החמישית המצויה בצד החיצוני של כף הרגל בחלק שאליו מחוברת רצועה חזקה. הגורם לשבר הוא עומס יתר מנחיתה חוזרת ונשנית כאשר החלק החיצוני של כף הרגל פוגש ראשון את הרצפה.

סימנים ותסמינים

בפציעה זו הכאב מופיע באופן מידי, יחד עם נפיחות מקומית ומגבלת תנועה חריפה. לאחר זמן מה יתכן ויופיעו כתמים שחורים, כחולים וצהובים המעידים על שטפי דם. בסיס העצם המסרק החמישית תהייה רגישה למגע.

אבחון, טיפול ושיקום

אבחון השבר יתבצע במרפאה. צילום רנטגן יידרש לאישור האבחנה. ברוב המקרים שבר זה יטופל באמצעים שמרניים וללא צורך בכירורגיה. מנוחה יחסית בעיקר בפעילות נושאת משקל, תמיכה לכף הרגל על ידי מגף הליכה אורתופדי. כשישה שבועות הוא הזמן הנדרש לאיחוי ראשוני של העצם וכ12 שבועות לאיחוי מלא. יש להקפיד על ביצוע הליך שיקומי טרם החזרה לריקוד. כמו כן יש לוודא שיפור בטכניקת ריקוד על מנת למנוע הישנות הפציעה. במקרים בהם חלה תוזזה משמעותית של פיסת העצם השבורה יהיה צורך בכירורגיה. 

כאבים בכרית כף הרגל

כאבים בכרית כף הרגל או מטטרסלגיה (Metatarsalgia) היא עוד פציעה שכיחה בקרב רקדנים. למעשה מדובר בכאבים הנוצרים בכרית כף הרגל מתחת לראשים של עצמות המסרק. גמישות יתר וחוסר היציבות של האצבעות המאפיינת כף רגל של רקדנים וכן עומסים חוזרים הנובעים בין היתר מריקוד במצב פוינט עלולים להוביל לצניחה של ראשי עצמות המסרק ובכך להגביר את הלחץ שנוצר בכרית כף הרגל. גורמים נוספים כוללים נעלי עקב, משקל עודף, שינויים מבניים בכף הרגל ובאצבעות (אצבעות פטיש..), נוקשות קרסול ו/או גיד אכילס מחלות ועוד.

סימנים ותסמינים

התפתחות הדרגתית של כאבים ורגישות בכרית כף הרגל ומגבלות תנועה. הכאבים עולים בעוצמתם במצב של פעילות נושאת משקל כגון הליכה, ריצה קפיצה או ריקוד.

אבחון טיפול ושיקום

האבחון של מטטרסלגיה מתבצע במרפאה. הממצאים המופקים מהיסטוריה רפואית ובדיקה פיזית שתכלול צפייה באופן ההליכה, מישוש ולחיצה על ראשי עצמות המסרק והנעת עצמות המפרק יעניקו את המידע הנדרש לאבחון. צילום רנטגן ו/או מיפוי עצמות עשויים להועיל לנו לשלול שברים כולל שברי מאמץ בעצמות המסרק.

הטיפול השמרני בכאבים בכרית כף הרגל עשוי לכלול את האמצעים הבאים: מנוחה של הכף הרגל, המלצה על נעליים שטוחות ורחבות עם ריפוד למניעת לחץ מקומי, התאמת מדרס. אמצעים נוספים כוללים: לייזר רך ו/או אולטרה סאונד. יש לשמר או לשפר את הגמישות של הקרסול וגיד אכילס וכן לחזק את השרירים הפנימיים בכף הרגל באופן שאינו מגרה את הכאבים. במקרים קשים יש צורך לשקול שימוש בתרופות נוגדות דלקת כולל זריקות סטרואידיות ו/או כירורגיה. 

בוהן קלובה

כאבים בכף הרגל בקרב רקדנים בוהן קלובה (Hallux Valgus) היא בעיה מבנית שכיחה הגורמת לכאבים בבוהן כף הרגל. בפתולוגיה זו הבוהן בכף הרגל נוטה לכיוון יתר האצבעות בעוד שבבסיס הבוהן בולטת החוצה ויוצרת יבלת (Bunion). בעיה זו שכיחה יותר בקרב נשים ושכיחה מעט יותר בקרב רקדניות, אפילו רקדניות צעירות מאוד (גילים 6-18). בבסיס הבעיה ישנה נטייה גנטית המשולבת עם בעיות מבניות בכף הרגל כגון כף רגל שטוחה, עם נעילת נעליים לא מתאימות ועומסי יתר הנגרמים בין היתר בגלל ריקוד במצב של “pointe”.

סימנים ותסמינים

התפתחות הדרגתית של סימנים ותסמינים עד למצב של כאבים קשים ומגבלות תנועה משמעותיות. הכאבים יכולים להחמיר בגלל לחיצה או מישוש של היבלת, עקב פעילות נושאת משקל, בגלל נעליים צרות. במצב קשה יופיעו הכאבים גם במצב של מנוחה. יש לציין שעקב שפשוף ופציעה עור היבלת עלול להזדהם.

אבחון טיפול ושיקום

אבחון של בוהן קלובה נעשה במרפאה. העיוות האופייני לבוהן קלובה יחד עם הכאב המופק מלחץ על היבלת ומהנעת הבוהן יאשרו את האבחון. צילום רנטגן יוכל לעזור לנו להעריך את מידת הנזק. התבוננות על מיקום היבלות ועל דפוסי השחיקה של הנעליים המשמשות לריקוד והנעליים הננעלות בחיי היום יום עשויים להצביע על דפוסי תנועה לקויים. 

לאחר שאבחנו שמדובר בבוהן קלובה וברור לנו מה גרם לה נתחיל בטיפול. מטרת הטיפול הוא להפחית את הדלקת ובעיקר עצירת הנזק. שכן, העיכוב בהגעה לאבחון וטיפול מאפשר התפתחות משמעותית של נזק בלתי הפיך.

הטיפול השמרני בבוהן קלובה הוא בעיקרו של דבר שמרני ויכלול מנוחה, אמצעים להפחתת דלקות כגון לייזר רך ואולטרה סאונד. על מנת למנוע חיכוך של היבלת יש להמליץ לחולה על נעילת נעליים שטוחות עם תיבת אצבעות רחבה. חיזוק של שרירים מרחיקים בבוהן (abductor hallucis longus) ומתיחה של שרירים מקרבים של הבוהן (Adductor hallucis) מהווים חלק חשוב מהשיקום. יש לבדוק צורך במדרס. שימוש בפדים להפרדה ותומכי בוהן עשויים להועיל. במקרים קשים יופנו החולים לטיפולים בזריקות נוגדות דלקת ו/או ניתוחים ליישור הבוהן. 

דלקת בעצם ססמואידית 

עצם ססמואידית (Sesamoid bone) היא עצם זעירה המוטבעת בגיד. בכף רגל נורמאלית יש שתי עצמות ססמואידיות בצורת ובגודל של אפונה המוטבעות בתוך הגידים מתחת לבוהן כף הרגל. תפקידן של עצמות אלו להוות מנוף לעבודת הגידים המכופפים של הבוהן (בדומה לעצם ססמואידית אחרת – פיקת הברך). נזק בעצמות הססמואידיות עלול להקיף גם נזקים לגידים ולרקמות סביב. רקדנים מקצועיים בדומה לאתלטים בענפי ספורט אחרים, עלולים עקב עומס יתר על העצמות הססמואידיות לפתח דלקת בעצם הססאמואידית (Sesamoiditis) -. גם אנשים עם קשת גבוהה ונשים הנוהגות לנעול נעלי עקב חשופים לפציעה זאת. 

סימנים ותסמינים

התפתחות הדרגתית של סימנים ותסמינים עד למצב של כאבים חדים ומגבלות תנועה קשות בעיקר כאשר על כפות הרגליים מוטלים עומסים נושאי משקל כמו בריקוד, קפיצות, נחיתות ועוד.

אבחון טיפול ושיקום

האבחון של דלקת בעצם הססמואידית הוא קליני בעיקרו ויכול להתבצע במרפאה. מישוש ולחיצה על העצם הססמואידית כמו גם צפייה באופן ההליכה יעניקו לנו את המידע הנדרש. נעזר בצילום רנטגן ו/או מיפוי עצמות במידה ויש חשש לשבר של עצמות אלו. הטיפול בדלקת של העצם הססמואידית הוא שמרני.

הטיפול השמרני בבעיה זאת יכלול חלק או כול האמצעים הבאים: מנוחה של הכף הרגל, קביים, חבישה, ריפוד על מנת למנוע לחץ אזורי, מדרס, נעילת מגף אורתופדי. כמו כן יעשה שימוש באמצעים להפחתת דלקת כולל: לייזר רך ואולטרה סאונד. יש לשמר טווחי תנועה וחוזק שרירים על ידי תרגילים שאינם מגרים את הכאבים. במקרים קשים יש צורך לשקול שימוש בתרופות נוגדות דלקת כולל זריקות סטרואידיות ו/או כירורגיה.

בוהן קשיחה

בוהן קשיחה (Hallux rigidus) היא למעשה דלקת פרקים ניוונית במפרק שבין עצם המסרק הראשונה לבוהן. הפגיעה, גם בקרב העוסקים במחול, נגרמת עקב עומסים חוזרים ונשנים הגורמים לאגירה איטית של נזקים במפרק. בשלבים הראשונים של הנזק מוגדרת הבעיה כבוהן מוגבלת (Hallux limitus). ככול שהנזק גדל פוחת טווח התנועה של הבוהן עד למצב של בוהן קשיחה. גאוט, דלקת פרקים ריאומטית, חבלה מקומית או שיבושים מבניים בכף הרגל כגון קשת נפולה עלולים להוביל להתפתחות בוהן קשיחה. בקרב רקדנים נגרמת התופעה עקב העומסים המוטלים על בוהן כף הרגל בעת ביצוע “pointe” ועוד. חשוב לציין שהרקדנים הסובלים מהתופעה מסיטים את משקל גופם בעת ביצוע “פוינט” לכיוון האצבעות הקטנות ובכך גורמים נזקים גם לאצבעות אלו.

סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים המתפתחים במצב של בוהן קשיחה עשויים להיות טורדניים מאוד וזאת עקב השימוש הנרחב שאנו עושים עם האצבע הזאת. סימנים ותסמינים אופייניים כוללים כאב בעת הנעת האצבע הגדולה, נפיחות של המפרק, נוקשות והגבלה בטווחי התנועה. בוהן קשיחה עלולה לגרום לצליעה ואפילו לכאב במצב של מנוחה.

אבחון טיפול ושיקום

חשוב לאבחן את הבעיה בשלביה הראשונים ובכך למנוע נזק קשה יותר. האבחון של בוהן קשיחה מתבצע במרפאה. הממצאים שנפיק מהתבוננות, מישוש והנעה של המפרק יעזרו לנו להגיע לאבחון. צילום רנטגן יעזור לנו להעריץ את מידת הנזק. שינויים ניווניים קשים כולל זיזים גרמיים משמעותם פחות יכולת לעזור.

הטיפול השמרני בבוהן קשיחה יכלול חלק או את כול ההמלצות הבאות: הימנעות ממאמצים, תנועות ומנחים הגורמים לכאב, נעליים רחבות וקשיחות או בעלות סוליה מעוגלת כדי למנוע לחץ על מפרק הבוהן, מדרס, שימוש באמצעים לריפוי דלקות כגון לייזר ואולטרה סאונד, הנעות של המפרק ועוד. במצבים קשים נפנה את החולה לקבלת טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידיות ו /או טיפול כירורגי.

דלקת בגיד כופף הבוהן 

השריר כופף הבוהן הארוך (flexor hallucis longus) מתחיל מהחלק האחורי של השוק ומתחבר באמצעות גיד אל בסיס הבוהן בכף הרגל. תפקידיו של שריר זה כוללים בעיקר כפיפה מטה של הבוהן והתרוממות על האצבעות. שימוש חוזר ונשנה בשריר המאפיין רקדנים שחלק ניכר מזמנם מתרוממים על קצות האצבעות, גורם להצטברות נזקים איטית בגיד וכתוצאה מכך התפתחות דלקת. גורמים מסייעים להתפתחות הדלקת בגיד כוללים ליקויים מבניים (כגון כף רגל שטוחה), טכניקת ריקוד לקויה, חוסר איזון שרירי ועוד.

סימנים ותסמינים

רקדנים יתלוננו על התפתחות הדרגתית של כאבים בחלק האחורי פנימי של כף הרגל המוקרנים לכיוון הבוהן. בתחילה יופיעו הכאבים רק במצב של הפעלת הגיד במצב מתקדם גם במצב מנוחה. אל הכאבים עלולים להתלוות נפיחות, רעשים ונעילה (אצבע הדק)עקב נפיחות בגיד.

אבחון טיפול שיקום

אבחון הדלקת בגיד מתבצע במרפאה. ההיסטוריה הרפואית והממצאים מהבדיקה הפיזית הכוללים בין היתר כאב המופק מכפיפת הבוהן תוך התנגדות וממישוש יעזרו לנו להגיע לאבחון. MRI או אולטרה סאונד יכולים להועיל באישור האבחון.

הטיפול השמרני בדלקת בגיד יותאם לחומרת הנזק בגיד. במרפאה נשתמש בחלק או כול האמצעים הבאים: מנוחה מתנועות ומנחים הגורמים לכאב, חבישה / תמיכה, קביים, שימוש באמצעים להפחתת דלקות כולל לייזר רך ואולטרה סאונד ועוד. לחזרה בטוחה לעיסוק במחול חשוב לשקם את הגיד. שיקום היכולות של הגיד וכף הרגל מחייב חזרה הדרגתית של הכוח, הגמישות, שיווי המשקל והאיזון השרירי. במצבים קיצוניים יתכן ויהיה צורך לשקול הפנייה לטיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידים ו/או פתרון כירורגי. 

דלקת בפשייה הפלנטרית

דלקת בפשייה הפלנטרית (Plantar Fasciitis) או “דורבן” הוא מושג כללי שבא לתאר נזק וכאב בקשת כף הרגל ובעקב. רקדנים יותר מקבוצות אחרות באוכלוסייה חשופים להתפתחות דלקת ברקמת הפשייה (plantar fascia). הסיבה לכך היא העומסים האדירים שמוטלים על כפות הרגליים של רקדנים. רקדנים שוהים שעות ארוכות, מידי יום, על כפות הרגליים ובכלל זה עומדים, קופצים, נוחתים, מסתובבים ורוקדים. רקמת הפשייה בכף הרגל עשויה מרקמת חיבור קשיחה המחברת בין עצם העקב לבין בסיסי האצבעות. תפקידיה הם בין היתר לתמוך בקשת כף הרגל ולבלום את הזעזועים הנגרמים בעת מעמס. הכאב בבעיה זו יורגש בעיקר בבוקר עם הנחת כפות הרגליים על הרצפה, לאחר אימון מחול או לאחר כול פעילות נושאת משקל אחרת.

סימנים ותסמינים

דלקת ברקמת הפשייה בכף הרגל תכלול את התסמינים והתסמינים הבאים: כאבים במצב של דריכה, כאבים חמורים במיוחד בבוקר או לאחר מנוחה עם הדריכה הראשונה על הרצפה, מגבלות תנועה הנובעות מהכאב.

אבחון טיפול שיקום

אבחון של דלקת ברקמת הפשייה הפלנטרית נעשה במרפאה. לשם האבחון נעזר בהיסטוריה רפואית ובבדיקה פיזית של כף הרגל. ההיסטוריה הרפואית תיידע אותנו בין היתר לגבי הסימנים והתסמינים כיצד החלו ומה משפיע על חומרתם. הבדיקה הפיזית של כף הרגל תכלול ממצאים המופקים מהתבוננות, ממישוש ומאופן התנועה של כף הרגל. שיחזור הכאב ברקמת הפשייה על ידי לחיצה הוא הסימן החשוב ביותר לקיום הבעיה. חשוב לשלול בעיות כף רגל אחרות כגון דלקת בגיד אכילס, הקרנות כאב מהגב דלקת בעצב על שם מורטון ועוד.

הטיפול השמרני בדלקת ברקמת הפשייה בכף הרגל יכלול חלק או את כול הצעדים הבאים: הימנועות ממאמצים, תנועות ומנחים הגורמים לכאב, התאמה של נעליים עם תמיכה רכה לקשת, מדרס, שימוש בגלי הלם, לייזר רך ואולטרה סאונד לריפוי דלקות, חיזוק של השרירים הפנימיים בכף הרגל, הנעות של מפרקי כף הרגל השונים ועוד. יש להימנע ממתיחות אגרסיביות של הפשייה שכן אלו עלולים להחמיר את הבעיה. במצבים קשים נפנה את החולה לקבלת טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידיות ו /או טיפול כירורגי.

מניעת פציעות כף רגל מריקוד 

ריקוד מדויק מבחינה ביומכנית מפחית מאוד את הסיכוי לפציעות בכף רגל. לכן אין לזלזל בלימוד מוקפד של יסודות המחול והקפדה על יישומם. יש להימנע מעומסי יתר על כפות הרגליים: הימנעות מביצוע טכניקות ריקוד חדשות באופן אינטנסיבי מידי, הימנעות מריקוד באותם טכניקות שוב ושוב, הקפדה על זמני התאוששות של הגוף, הימנעות מריקוד על משטחים קשים מידי ומשטחים עם מכשולים ועוד.

מבנה לקוי וביומכניקה לקויה מעלים את העומסים המוטלים על כפות הרגליים. אימוני הגמשה ו/או חיזוק של השרירים הרלוונטיים עשויים להועיל לשמר ולשפר את האיזון השרירי ואת תקינות הקשת בכף הרגל. נעלי ריקוד תקינות ומותאמות עשויות להציל את כף הרגל מפציעות וכך גם לגבי מדרסים. ריקוד כמו כל פעילות גופנית מתישה אחרת נזקק ל”דלק”. כמות סבירה של אוכל ושתייה איכותיים יספקו את האנרגיה הנדרשת ויקצרו את זמני ההתאוששות. והכי חשוב: עצרו עם הסימן הראשון לכאב.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן