גורמי הסיכון לכאבים בצוואר
גורמי הסיכון לכאבים בצוואר

גורמי הסיכון לכאבים בצוואר

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


גורמי הסיכון לכאבים בצוואר כוללים כאלה שאין לנו שליטה עליהם כמו גיל, גנטיקה וליקויים מבניים מולדים וגורמים אחרים שיש לנו שליטה על קיומם כמו מקצוע, אורח חיים יושבני ויציבה לקויה. התנהלות שלוקחת בחשבון את גורמי הסיכון הללו תמנע את התפתחות הסימנים והתסמינים בצוואר.

תתחילו עם שיפור עמדת העבודה שלכם. שכיחותם הגבוהה של כאבי הצוואר גורמת לנו לחשוב שהם בלתי ניתנים למניעה. הצוואר חשוף לפציעות וזאת בגלל שהוא מחד נושא את משקל הראש ומאידך חייב לאפשר את הגמישות ואת יכולת התנועה הגדולה שלו. מסיבה זאת, כימעט כולנו, חשים מידי פעם, מיחושים כאלה ואחרים בצוואר. עם זאת ישנם מספר גורמי סיכון שהתייחסות אליהם עשויה למנוע חלק ניכר מפגיעות הצוואר.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



גורמי הסיכון לכאבים בצוואר – רקע

כאבי צוואר הם כאבים שאנו חשים בעמוד השדרה הצווארי וברקמות הסובבות והסמוכות לו. כאבי צוואר עלולים להתפתח בגלל מגוון רחב של סיבות ובעיקר מביצוע תנועות ומטלות חוזרניות ובכך לגרום לבלאי ופציעות מצטברות באחת או יותר מהרקמות השונות המרכיבות את עמוד השדרה הצווארי. גורמים נוספים כוללים כמובן נזקי חבלה כתוצאה מנפילה, תאונת דרכים וכיוצא בזה ומחלות למיניהן כגון דלקות פרקים, גידולים סרטניים, דלקות זיהומיות ועוד. ברוב המקרים כאבי צוואר נגרמים בגלל מתיחה קלה של שריר מקומי והם צפויים לחלוף במהירות עם מנוחה בלבד.

כאבי צוואר
כאבי צוואר

לעתים כאבי צוואר מייצגים נזק קשה יותר. הדבר הנכון ביותר היא למנוע את הכאבים הללו. שינויים באורח החיים ומודעות לכך שיש לנטרל גורמי הסיכון לכאבים בצוואר יצמצמו עד מאוד את מספר ההתקפים של צוואר מוגבל וכואב ואת חומרת הנזקים בצוואר.

להלן רשימה של גורמי סיכון לכאבי צוואר:

מי נמצא בסיכון לסבול מכאבים בצוואר? התשובה היא כולם ולא משנה מה המוצא שלכם, מינכם, גילכם או צבע עורכם. עם זאת ישנן קבוצות אוכלוסין מסוימות שהסיכוי שלהן לסבול מכאבים צוואריים גבוה יותר מקבוצות אחרות. גורמי הסיכון נחלקים לשתי קבוצות: גורמים שאינם נתונים לשליטתנו וגורמים שאנו שולטים בהם.

גורמי סיכון שלא בשליטתנו

גיל

גיל מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות כאבים בעמוד השדרה הצווארי. ככול שאנו מתבגרים כך גם עולים הסיכויים להתפתחות שינויים ניווניים הפוגעים בגוף החוליה וברקמות הפועלות והתומכות סביבה כולל בין היתר הסחוסים, הדיסקים הבין חולייתיים, הגידים, השרירים ועוד. שינויים אלו פוגעים בתפקוד עמוד השדרה ועלולים לגרום להתפתחות כאבים בצוואר. סימנים ראשוניים לשינויים ניווניים במפרקים של עמוד השדרה הצווארי של חלק מהאוכלוסייה ניתן לראות עוד לפני גיל 30. הליכים ניווניים פוגעים ביכולת התפקוד של הרקמות השונות וביכולת שלהן לעמוד בעומסים. התוצאה פציעות.

גנטיקה

כמו בהרבה צרות אחרות גם כאבים בצוואר נוטים “לעבור בירושה”. אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה סובל או סבל מהם הסיכויים שלכם להתפתחות סימנים ותסמינים בצוואר גדלים גם כן. נטייה גנטית כזאת משמעותה שאם אותו קרוב משפחה סבל למשל מדלקת פרקים בצוואר גם אתם עלולים לסבול ממנה.

פציעה או ניתוח צוואר קודמים

עמוד שדרה צווארי שנפצע או נותח בעבר מעלה את הסיכוי להתפתחות כאבים חוזרת. אחת הסיבות לכך דלקת פרקים ניוונית שנוטה להתפתח במפרקים שניזוקו בעבר.

ליקויים מבניים ותפקודיים

כאבי צוואר יכולים להתפתח על רקע של ליקויים מבניים כגון: עקמת (Scoliosis), מבנה חוליות לקוי, חיבור מולד של חוליות בצוואר, שינויים במנח הצווארי, ראש מוטה לפנים, שיבושים בקיעורים ובקימורים של עמוד השדרה הצווארי. אלה ועוד עלולים לגרום לעומסים חריגים ולבלאי. חשוב לציין שליקויים מבניים ותפקודיים של חוליות הצוואר עלולות לגרום לנזקים גם לאורך השרשרת הקינטית – כלומר גם למפרקים ורקמות מרוחקות.

מחלות רקע

מגוון רחב של מחלות עלול לגרום בין היתר לכאבים בצוואר. בחולי במחלות רקע כגון פיברומיאלגיה, מחלת פאג’ט, מיוסיטיס, מחלת דלדול העצם, דלקות פרקים, דלקות זיהומיות וגידולים סרטניים עלולים לפגוע בעמוד השדרה הצווארי ולעלות את הסיכון להתפתחות כאבים. בין דלקות הפרקים שעלולות לפגוע בעמוד השדרה הצווארי נכלול כמובן: דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis), דלקת פרקים שגרונית, דלקת פרקים מקשחת (Ankylosing Spondylitis), דלקת פרקים פסוריאטית עוד.

פגיעה ברקמות מרוחקות

כאבים בצוואר אינם חייבים להעיד על נזק בעמוד השדרה הצווארי או ברקמות התומכות בו. סימנים ותסמינים יכולים להופיע בצוואר גם כאשר ישנה פציעה או חולי בחלקי גוף רחוקים מהצוואר אך בעלי יכולת הקרנת או השלכת כאב לצוואר. רקמות בעלות יכולת להשליך מיחושים לצוואר כוללות דלקת גרון זיהומית (Strep Throat), דלקות שקדים (Acute Tonsillitis), שלבקת חוגרת (Shingles), מחלות לב, מפרצת באב העורקים (Aortic Aneurysm), סרטן ריאות (Lung Cancer) ועוד.

גורמי סיכון הנתונים לשליטתנו

טראומה ובלאי

אדם המעורב בתאונת דרכים או צליפת שוט, נפילה, קטטה (אגרוף?) או פציעת ספורט עלול לפגוע בעמוד השדרה הצווארי ולגרום בין היתר להתפתחות כאבים מקומיים. כאבים עלולים להתפתח גם בגין עומסי יתר ונזקים מצטברים לדיסקים הבין חולייתיים, לגידים ואו לשרירי הצוואר, לרצועות בעמוד השדרה הצווארי, לסחוסים במפרקי עמוד השדרה הצווארי ועוד.

אורח חיים יושבני
גורמי הסיכון לכאבים בצוואר
גורמי הסיכון לכאבים בצוואר

פלח האוכלוסייה שמנהל אורח חיים יושבני ואינו מבצע פעילות גופנית מייצג את כול הגורמים הללו. ניוון הוא גורם סיכון מרכזי להתפתחות שינויים בעמוד השדרה הצווארי והתפתחות כאבים בצוואר. תהליכים ניווניים ואורח חיים יושבני הופכים את קבוצת האנשים בגילאי 30-50 לפגיעים ביותר להתפתחות בעיות במערכות עצב שריר ושלד ובכלל זה כאבי צוואר. אורח חיים פסיבי, נטול פעילות גופנית,  גובה את מחירו גם מילדים. יותר ויותר ילדים סובלים מטורטיקוליס וכאבים בעמוד השדרה הצווארי בגלל חוסר בפעילות גופנית או בגלל עומס יתר הנגרם עקב אימון יתר או ישיבה לקויה ו/או ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה ומול המחשב.

סוג העבודה

קבוצת סיכון מובהקת היא עובדי המחשבים אשר מצויים כול יום העבודה שלהם מול מסך המחשב. למעשה, כול עבודה המחייבת מנח צווארי שאינו ניטראלי ו/או מנח קבוע, חושפת את העוסקים בה לעומס צווארי וסיכון גבוה לסבול מכאבי צוואר. במחקר שפורסם בארצות הברית (Cephalalgia, 02/2009) שבו ואישרו החוקרים את הקשר שבין עבודה עם מחשב וכאבים בצוואר. על פי המחקר יש חשיבות לעמדת עבודה ארגונומית בהפחתת הסיכון. יחד עם זאת יש לזכור שלעיתים קרובות הכאבים הללו  בצוואר נגרמים בגלל שילוב של מספר גורמים גם יחד.

פעילות גופנית

סוגים מסוימים של פעילות גופנית חושפת את העוסקים בה לעומסי יתר על הצוואר ו/או לסיכוי גבוה לפציעות בעמוד השדרה הצווארי (אגרוף, אומנויות לחימה). גם חוסר בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לסבול מכאבי צוואר. פעילות גופנית נכונה שומרת ואף משפרת את היכולת התפקודית של עמוד השדרה הצווארי והרקמות התומכות ומניעות אותו ומונעת או מצמצמת את התהליכים הניווניים שהוא נתון בהם. התוצאה היא הפחתה בסיכוי להיפצע. פעילות גופנית לקויה, פעילות גופנית יתרה או שאינה מתבצעת על פי כללי האימון הנכון מעלה את הסיכון לפציעות בעמוד השדרה הצווארי.

חוסר שינה ועייפות

חוסר ועייפות מקשים על היכולת שלנו לשמור על ריכוז ועל מודעות לאופן שבו אנו מתנהלים בספורט, בעבודה ובבית. התוצאה היא סיכון גבוה יותר להיפצע בגלל  ישיבה לא נכונה מול הטלוויזיה, ביצוע כפיפות בטן לא נכונות בספורט ועבודה מרושלת מול המחשב.

יציבה לקויה

האופן שבו אתם מחזיקים את גופכם ואת הצוואר שלכם בעמידה, ישיבה, הליכה או שינה משנה באופן משמעותי כמות העומס המוטל על עמוד השדרה הצווארי ובכך משנה גם את הסיכוי שלכם להיפצע. יציבה נכונה שומרת על הקשתות והקימורים הטבעיים בעמוד השדרה.

ארגונומיה לקויה

סביבת החיים שלכם ורמת ההתאמה שלה אליכם קובעת בין היתר כמה עומסים אתם יוצרים על עמוד השדרה הצווארי. עמדות עבודה לא תקינות, ישיבה ממושכת, ישיבה לא נכונה, מנח עבודה לא נכון, ביצוע מטלות חוזרניות, שינה על כרית לא מתאימה ועוד. כול אלה ועוד אחראים לרמת העומסים שאתם מטילים על הצוואר שלכם ולסיכוי שלכם להיפצע.

דיכאון, חרדות ומחלות נפשיות אחרות

אנשים שסובלים מהפרעות במצב רוח כולל דיכאון,  חרדה, מתחים נפשיים כרוניים ועוד מעלים את הסיכוי לסבול ממיחושים בצוואר. אחת הסיבות לכך היא הכיווץ הבלתי רצוני של שרירים בצוואר ובגב העליון המתרחש בקרב קבוצת אנשים זאת. אנשים הסובלים מתופעות נפשיות אלה גם מחלימים יותר לאט מפציעות וכאבים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן