מה גורם לכאבי צוואר? גורמי סיכון נפוצים ופחות מוכרים

מה גורם לכאבי צוואר? גורמי סיכון נפוצים ופחות מוכרים מפורטים כאן. כאבי צוואר הם מגפה מודרנית רחבת היקף, המשפיעה באופן דרמטי על התפקוד היומיומי, איכות השינה והריכוז של מיליוני בני אדם בעולם. הצוואר הוא מבנה אנטומי רגיש המורכב משבע חוליות קטנות התומכות במשקל הראש, ומאחר שהוא נהנה מטווח תנועה רחב, הוא פגיע במיוחד לעומסים מכניים, שחיקה ופציעות. הבנת מקורות הכאב חיונית למניעה ולטיפול יעיל. הגורמים לכאב מגוונים ונעים בין מתח שרירי פשוט לבין שינויים מבניים כרוניים. גורמי הסיכון הנפוצים והמוכרים ביותר קשורים קשר ישיר לאורח החיים המודרני.

בראש גורמי הסיכון הללו נמנה יציבה לקויה בעת ישיבה ממושכת מול מסכים, תופעת "צוואר טקסט" הנגרמת מהרכנת הראש לעבר הטלפון הנייד, מתח נפשי כרוני המוביל לכיווץ שרירים מגן, ושינויים ניווניים של הגיל כמו שחיקת סחוס או בלטי דיסק צוואריים. לצד אלו, קיימים גורמי סיכון פחות מוכרים אך משמעותיים לא פחות. אלו כוללים תנוחות שינה שגויות או כרית שאינה מותאמת, חולשה של שרירי הליבה והגב התחתון המאלצת את הצוואר לפצות על חוסר היציבות, ובעיות במפרק הלסת (TMJ) או שחיקת שיניים לילית המקרינות כאב עז כלפי מעלה. זיהוי מקיף של כלל הגורמים הללו מאפשר לטפל בבעיה מהשורש ולמנוע הידרדרות כרונית.

מה גורם לכאבי צוואר? גורמי סיכון נפוצים ופחות מוכרים – רקע

כאבי צוואר הם מהתלונות השכיחות ביותר במערכת השריר־שלד ועם הרבה גורמים אפשריים. הם יכולים להופיע כנוקשות קלה בבוקר, כאב חד בסיבוב הראש, עומס בין הצוואר לשכמות, כאב שמקרין לכתף או ליד, כאבי ראש שמתחילים מהעורף, ולעיתים גם נימול או חולשה. למרות שהרבה אנשים מייחסים כאב צוואר ל“יציבה לא נכונה” או “שינה לא טובה”, המחקר מראה שכאבי צוואר הם תופעה רב־גורמית: הם מושפעים ממבנה הגוף, עומסי עבודה, מסכים, שינה, פעילות גופנית, סטרס, מצב רוח, היסטוריה של פציעות, תפקוד שרירים, אורח חיים ולעיתים מחלות רקע (Kazeminasab, 2022).

החדשות הטובות הן שרוב כאבי הצוואר אינם מסוכנים ואינם דורשים ניתוח. במקרים רבים ניתן לשפר כאב ותפקוד באמצעות חינוך, תנועה, תרגילים, טיפול ידני מתאים, התאמת עומסים ושינוי הרגלים. עם זאת, חשוב לדעת מתי כאב צוואר הוא סימן למצב שדורש בירור רפואי.

למה הצוואר רגיש לכאב?

הצוואר צריך לבצע משימה מורכבת: לשאת את הראש, לאפשר תנועה רחבה, להגן על חוט השדרה ושורשי העצבים, ולתאם בין עיניים, שיווי משקל, נשימה, כתפיים וגב עליון. הוא מורכב מחוליות, דיסקים, מפרקים קטנים, רצועות, שרירים עמוקים, שרירים שטחיים, עצבים וכלי דם. כל אחד מהמרכיבים האלה יכול להיות מעורב בכאב, אך ברוב המקרים לא ניתן להצביע על “מבנה אחד אשם”.

בכאב צוואר לא־ספציפי, הכאב נובע לרוב משילוב של רגישות שרירית־מפרקית, עומס חוזר, ירידה בסבולת שרירים, חוסר תנועה, סטרס ורגישות של מערכת הכאב. לכן MRI או צילום אינם תמיד נותנים תשובה. ממצאים כמו בלט דיסק או שינויים ניווניים יכולים להופיע גם אצל אנשים ללא כאב, ולכן האבחון צריך להתבסס על תשאול, בדיקה ותפקוד – ולא רק על הדמיה.

טבלה: גורמים שכיחים ופחות מוכרים לכאבי צוואר

גורם סיכון נפוץ: עבודה ממושכת מול מחשב

עובדי משרד, תלמידים, סטודנטים ואנשים שעובדים מהבית מבלים שעות רבות מול מסך. הבעיה אינה עצם הישיבה או עצם השימוש במחשב, אלא חוסר גיוון. כאשר הראש, הצוואר והכתפיים נמצאים באותה תנוחה זמן רב, שרירים קטנים עובדים בעומס נמוך אך ממושך. עומס כזה יכול לגרום לעייפות, נוקשות וכאב, גם אם התנוחה אינה “גרועה” במיוחד.

סקירה על גורמי סיכון פיזיים לכאב צוואר אצל עובדי משרד מצאה קשר בין גורמים כמו שימוש ממושך במחשב, תנוחות עבודה, עומסי עבודה ותפקוד שרירי לבין כאבי צוואר, אך הדגישה שהראיות אינן מצביעות על גורם יחיד שמסביר את כל המקרים (Jun, 2017). לכן הפתרון אינו רק “לשבת ישר”, אלא לשלב התאמה ארגונומית, הפסקות תנועה, חיזוק ומתן זמן התאוששות.

איך להפחית עומס בעבודה מול מחשב?

מסך בגובה נוח, מקלדת ועכבר קרובים, תמיכה לאמות, כיסא מתאים והפסקות קצרות יכולים להפחית עומס. אבל חשוב לא פחות לשנות תנוחה. תנוחה טובה היא לא תנוחה אחת מושלמת, אלא תנוחה שניתן להחליף. קימה לדקה, הליכה קצרה, סיבובי כתפיים ותנועות צוואר עדינות כל 30 – 60 דקות עשויות לעזור יותר מניסיון לשבת “זקוף בכוח” כל היום.

גורם פחות מוכר: זמן יושבני כללי

אנשים רבים מחפשים את הבעיה בכיסא, במסך או בכרית, אבל שוכחים גורם רחב יותר: כמה שעות ביום הגוף כמעט לא זז. סקירה ומטה־אנליזה עדכנית מצאה קשר בין התנהגות יושבנית לבין סיכון גבוה יותר לכאבי צוואר, במיוחד כאשר מדובר בהתנהגויות מסך כמו מחשב וסמארטפון (Meng, 2025).

המשמעות אינה שכל ישיבה מזיקה. הגוף מסוגל לשבת, להתכופף ולהסתכל מטה. הבעיה נוצרת כאשר ישיבה וחוסר תנועה הופכים לברירת המחדל במשך רוב היום. לכן מניעת כאבי צוואר אינה מתחילה רק בתרגיל לצוואר, אלא בשינוי מחזור היום: יותר הליכה, יותר הפסקות, יותר תנועה, פחות רצף סטטי.

סמארטפון ו”צוואר טקסט”: מיתוס או בעיה אמיתית?

המונח “צוואר טקסט” הפך פופולרי מאוד, אך צריך להשתמש בו בזהירות. אין הוכחה שכל מי שמסתכל בטלפון יפתח נזק בצוואר. עם זאת, שימוש ממושך בסמארטפון יכול להיות גורם עומס, בעיקר כאשר הוא משלב כיפוף צוואר ממושך, ישיבה ללא הפסקות, שימוש לפני שינה ועומס כללי גבוה. מטה־אנליזה עדכנית מצאה קשר בין שימוש־יתר בסמארטפון לבין סיכון מוגבר לכאבי צוואר (Chen, 2025).

הפתרון אינו להפסיק להשתמש בטלפון, אלא לשנות הרגלים: להרים מדי פעם את המסך לגובה נוח יותר, להחליף ידיים, להימנע מגלילה ארוכה ללא הפסקות, לא להשתמש בטלפון שעות לפני השינה, ולשלב תנועה לאורך היום. אצל בני נוער וסטודנטים, כדאי לשים לב במיוחד לשילוב של טלפון, מחשב, לחץ לימודי, שינה קצרה ומעט פעילות גופנית.

טבלה: הרגלי מסך שמעלים עומס על הצוואר

יציבה: גורם חשוב, אבל לא כל הסיפור

אחת האמונות הנפוצות היא שכאבי צוואר נגרמים מיציבה “עקומה”. המחקר כיום מציע תמונה מורכבת יותר. יש קשר מסוים בין מנח ראש קדמי לבין כאבי צוואר בחלק מהאוכלוסיות, אך הקשר אינו תמיד חזק ואינו מוכיח שכל סטייה יציבתית גורמת כאב (Rani, 2023).

הבעיה הגדולה היא לא בהכרח “ראש קדימה”, אלא חוסר יכולת לשנות עומס. אפשר לשבת כפוף לזמן קצר בלי נזק. אפשר גם לשבת זקוף ולהרגיש כאב אם מחזיקים את אותה תנוחה שעות. לכן המסר הנכון אינו “תתקן יציבה ותישאר כך”, אלא “תנוע יותר, תשנה תנוחות, תחזק את הצוואר והשכמות, ותפחית עומס מתמשך”.

למה הפחדה מיציבה עלולה להזיק?

כאשר אומרים לאדם שכל תנוחה לא מושלמת “הורסת את הצוואר”, הוא עלול לפתח פחד מתנועה, מתח שרירי מוגבר והימנעות מפעילות. זה יכול להחמיר כאב. גישה בריאה יותר היא ללמד שהצוואר חזק ומסתגל, אבל כמו כל מערכת בגוף הוא צריך גיוון, כוח והתאוששות.

סטרס, חרדה ודיכאון: גורמי סיכון שלא רואים בצילום

גורמים פסיכולוגיים אינם “הכול בראש”, אלא חלק אמיתי ממערכת הכאב. סטרס ממושך יכול להגביר כיווץ שרירים, לפגוע בשינה, להעלות רגישות עצבית ולהפחית סבולת לכאב. סקירה על אפידמיולוגיה וגורמי סיכון לכאבי צוואר מצאה שגורמים כמו סטרס ארוך טווח, חרדה, דיכאון וחוסר תמיכה חברתית קשורים לכאבי צוואר (Kazeminasab, 2022).

גם מחקר על גורמי סיכון לאפיזודה ראשונה של כאב צוואר מצא שגורמים פסיכו־חברתיים כמו מצב רוח ירוד, קונפליקט תפקידי ותחושת מתח שרירי היו חזקים יותר מגורמים פיזיים רבים (Kim, 2018). זה מסביר מדוע כאב צוואר יכול להופיע דווקא בתקופות מבחנים, עומס עבודה, חוסר שינה או לחץ משפחתי – גם ללא פציעה ברורה.

שינה וכאבי צוואר

שינה משפיעה על התאוששות רקמות, מערכת העצבים, מצב הרוח וסף הכאב. שינה קצרה או לא איכותית יכולה להפוך כאב קל לכאב מורגש יותר. אצל סטודנטים, סקירה שיטתית מצאה שגורמים כמו שינה מאוחרת, שימוש ממושך במוצרים אלקטרוניים, לחץ רגשי ושימוש לא מתאים בכרית היו בין גורמי הסיכון לכאבי צוואר (Gao, 2023).

עם זאת, אין כרית אחת שמתאימה לכולם. כרית טובה היא כזו שמאפשרת לצוואר להיות בתנוחה נוחה, לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי, ומתאימה לתנוחת השינה. מי שישן על הצד לרוב צריך תמיכה שממלאת את המרווח בין הכתף לראש. מי שישן על הגב צריך בדרך כלל כרית נמוכה־בינונית. שינה על הבטן עלולה להעמיס על הצוואר אצל חלק מהאנשים, כי היא מחייבת סיבוב ממושך של הראש.

פעילות גופנית: מעט מדי או יותר מדי

פעילות גופנית סדירה יכולה להגן מפני כאבי צוואר, לשפר סבולת שרירית, להפחית סטרס ולשפר שינה. מצד שני, עומס גבוה מדי, אימוני כתפיים/טרפזים ללא התאוששות, טכניקה לא מתאימה או עלייה מהירה בעומס עלולים להחמיר כאב. אצל מתאמנים, כאב צוואר יכול להופיע אחרי לחיצות כתפיים, דדליפט, מתח, קרוספיט, אגרוף, שחייה או רכיבה ממושכת.

סקירה על סוגי תרגילים בכאב צוואר כרוני מצאה שלתרגילי שליטה מוטורית, התנגדות, פילאטיס, יוגה ותרגולים נוספים יש השפעות חיוביות קצרות טווח על כאב, אם כי אין תרגיל אחד שמתאים לכולם (Rasmussen-Barr, 2023). לכן התוכנית הנכונה תלויה באדם: לחלק צריך חיזוק, לחלק תנועתיות, לחלק הרפיה, ולרוב צריך שילוב.

טבלה: סוגי תרגילים שעשויים לעזור בכאבי צוואר

צליפת שוט וחבלות צוואר

פציעת צליפת שוט מתרחשת לרוב בתאונת דרכים, אך יכולה להופיע גם בספורט או נפילה. הכאב יכול להופיע מיד או לאחר שעות, ולעיתים מלווה בנוקשות, כאבי ראש, סחרחורת, רגישות לאור או עייפות. רוב האנשים משתפרים, אך חלק מפתחים כאב מתמשך. הסיכון לכאב כרוני מושפע לא רק מעוצמת הפגיעה, אלא גם מכאב ראשוני גבוה, מצוקה, פחד מתנועה, שינה והיסטוריה של כאבים.

הנחיות קליניות לכאב צוואר והפרעות לאחר צליפת שוט מדגישות חשיבות של סינון מצבים חמורים, עידוד חזרה מדורגת לפעילות, תרגול, חינוך וטיפול ידני במקרים מתאימים (Bussières, 2016; Côté, 2016). מנוחה ממושכת וצווארון ללא צורך עלולים לעכב התאוששות אצל חלק מהמטופלים.

כאב צוואר עם הקרנה ליד: רדיקולופתיה צווארית

כאשר כאב צוואר מקרין לכתף, לזרוע או לכף היד, עם נימול, עקצוץ, חולשה או שינוי ברפלקסים, צריך לחשוב על מעורבות של שורש עצב בצוואר. מצב זה נקרא רדיקולופתיה צווארית. הוא יכול להיגרם מגירוי דיסק, היצרות, שינויים ניווניים או לחץ על שורש עצב.

רוב המקרים שאינם כוללים חולשה מתקדמת יכולים להשתפר בטיפול שמרני: חינוך, תרגילים, התאמת עומסים, טיפול ידני זהיר ולעיתים תרופות לפי רופא. אבל חולשה שמחמירה, הפרעה בהליכה, נימול מתפשט, בעיות שליטה בסוגרים או סימנים נוירולוגיים חריגים מחייבים בירור רפואי מהיר.

גורמי סיכון פחות מוכרים לכאבי צוואר

כאבים באזורים אחרים בגוף

אנשים עם כאבי גב תחתון, כאבי כתף, כאבי ראש או כאבי לסת עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לכאבי צוואר, משום שהגוף מתפקד כמערכת אחת. לדוגמה, כאב כתף יכול לשנות תנועת שכמה ולהעמיס על הצוואר. כאב לסת יכול להופיע יחד עם כיווץ שרירי צוואר. כאב גב יכול לשנות תנוחת ישיבה ונשימה.

נשימה שטחית

נשימה מהירה ושטחית, במיוחד בזמן סטרס, יכולה להפעיל יתר על המידה שרירי עזר בצוואר ובחזה העליון. לאורך זמן זה עלול לתרום לעומס צווארי. תרגילי נשימה אינם פתרון קסם, אך הם יכולים לעזור כאשר הכאב קשור למתח, יציבה נוקשה או כאב בין השכמות.

עומס ראייה

מאמץ עיניים, משקפיים לא מתאימים, מסך קטן או תאורה גרועה יכולים לגרום לאדם להתקרב למסך, לכווץ פנים ולשנות מנח צוואר. במקרים כאלה, טיפול בצוואר בלבד לא יספיק. הגדלת טקסט, תאורה טובה ובדיקת ראייה יכולים להפחית עומס.

כאבי ראש ממקור צווארי

כאבי ראש שמתחילים בעורף ומקרינים לראש יכולים להיות קשורים לצוואר, במיוחד כאשר הם מוחמרים בתנועות צוואר או תנוחות ממושכות. עם זאת, לא כל כאב ראש מגיע מהצוואר. כאב ראש חדש, חריג, חזק מאוד, עם חום, בלבול, חולשה או שינוי ראייה דורש בדיקה רפואית.

טבלה: דגלים אדומים בכאבי צוואר

איך מאבחנים את מקור כאבי הצוואר?

אבחון טוב מתחיל בתשאול: מתי הכאב התחיל, האם הייתה חבלה, איפה הכאב, האם הוא מקרין, מה מחמיר ומה מקל, האם יש נימול, חולשה, כאבי ראש, סחרחורת, חום או ירידה במשקל. לאחר מכן בודקים טווחי תנועה, כוח, תחושה, רפלקסים, תפקוד כתפיים ושכמות, תנועת גב עליון, רגישות שרירית ומבחנים נוירולוגיים לפי הצורך.

הנחיות קליניות לכאב צוואר מדגישות סיווג לפי תבניות: כאב עם מגבלת תנועה, כאב עם הפרעות קואורדינציה לאחר צליפת שוט, כאב עם כאב ראש, וכאב עם הקרנה עצבית (Blanpied, 2017). סיווג כזה עוזר לבחור טיפול מדויק יותר במקום לתת לכל מטופל אותו תרגיל או אותו טיפול.

מתי צריך צילום, CT או MRI?

ברוב כאבי הצוואר הלא־מסוכנים אין צורך בהדמיה מיד. הדמיה נשקלת כאשר יש חבלה משמעותית, סימני עצב מתקדמים, חשד לזיהום, ממאירות, מחלה דלקתית, כאב שלא משתפר למרות טיפול מתאים או תכנון התערבות רפואית. MRI מתאים יותר לרקמות רכות, דיסקים ועצבים; CT מתאים יותר להערכת עצם במצבים מסוימים; צילום יכול לעזור לאחר חבלה או במעקב אחר מבנים.

חשוב לזכור: ממצא בהדמיה אינו תמיד מקור הכאב. אנשים רבים מעל גיל מסוים מראים שינויים ניווניים בצוואר גם בלי כאב. לכן הדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית, לא להחליף בדיקה.

כירופרקטיקה וכאבי צוואר

כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות שעוסק באבחון, טיפול וניהול הפרעות במערכת השריר־שלד, כולל עמוד השדרה הצווארי, הגב העליון, הכתפיים, השכמות והמערכת העצבית־תנועתית. בכאבי צוואר, כירופרקט יכול לסייע בזיהוי דפוסי תנועה, מגבלות מפרקיות, עומס שרירי, גורמים ארגונומיים, כאב מוקרן, כאבי ראש ממקור צווארי וסימנים שמצריכים הפניה רפואית.

הטיפול הכירופרקטי יכול לכלול מוביליזציה, מניפולציה מותאמת כאשר היא בטוחה ומתאימה, טיפול ברקמות רכות, תרגילי צוואר ושכמות, חינוך לכאב, התאמת עומסים והדרכת ארגונומיה. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מציינת שהגישה המודרנית משלבת טיפול ידני עם תרגול, חינוך וניהול שמרני של הפרעות שריר־שלד (Trager, 2024).

מה חשוב לדעת על טיפול ידני בצוואר?

טיפול ידני יכול לעזור להפחתת כאב ושיפור תנועה, במיוחד כאשר הוא משולב עם תרגול. הנחיות JOSPT ממליצות במקרים של כאב צוואר עם מגבלת תנועה על שילוב של תרגילי טווח תנועה, חיזוק חגורת כתפיים ולעיתים מניפולציה/מוביליזציה של עמוד השדרה החזי או הצווארי לפי מצב המטופל (Blanpied, 2017).

עם זאת, טיפול ידני אינו מתאים לכל מצב. כירופרקט אחראי צריך לבצע תשאול ובדיקה, לסנן דגלים אדומים, להיזהר במיוחד כאשר יש סימנים נוירולוגיים, חבלה, מחלות רקע או תסמינים חריגים, ולהפנות לרופא כאשר יש ספק. מטרת הטיפול אינה “להחזיר חוליה למקום”, אלא להפחית כאב, לשפר תנועה, להחזיר ביטחון ולבנות יכולת תפקודית.

טבלה: מה יכול לעזור לפי סוג כאב הצוואר?

איך להפחית סיכון לכאבי צוואר ביומיום?

הצעד הראשון הוא תנועה. לא צריך לחכות לכאב כדי לקום מהכיסא, לשחרר כתפיים או ללכת כמה דקות. הצעד השני הוא חיזוק: צוואר, שכמות, גב עליון וכתפיים צריכים סבולת בדיוק כמו רגליים.

הצעד השלישי הוא שינה: פחות מסך לפני שינה, כרית מתאימה ושגרה קבועה יכולים לשפר התאוששות. הצעד הרביעי הוא ניהול עומס רגשי ופיזי: סטרס, עומס אימון ועבודה ממושכת משפיעים על הכאב.

חשוב גם לא לפחד מהצוואר. הצוואר נועד לזוז. הימנעות מתנועה בגלל חשש עלולה להאריך כאב. תנועה הדרגתית, בטווח נסבל, היא בדרך כלל בטוחה ומועילה כאשר אין סימני אזהרה.

תוכנית קצרה ליום עבודה ידידותי לצוואר

טעויות נפוצות בטיפול בכאבי צוואר

להאשים רק את היציבה

יציבה משפיעה, אבל היא לא כל הסיפור. כאב צוואר נובע משילוב של עומס, שינה, פעילות, סטרס, תפקוד שרירים ולעיתים עצבים.

לנוח יותר מדי

מנוחה קצרה יכולה לעזור בכאב חריף, אך הימנעות ממושכת מתנועה עלולה להגביר נוקשות ופחד. עדיף לחזור לתנועה בהדרגה.

להמשיך באותו עומס למרות החמרה

אם כל יום עבודה או אימון מחמיר את הכאב, צריך לשנות עומס. הגוף צריך גירוי, אבל גם התאוששות.

להתעלם מנימול או חולשה

כאב צוואר עם נימול, חולשה או הקרנה ליד דורש בדיקה יסודית יותר. לא כדאי לטפל בו כמו “שריר תפוס” רגיל.

סיכום: מה באמת גורם לכאבי צוואר?

כאבי צוואר נגרמים לרוב משילוב של גורמים, ולא מסיבה אחת פשוטה. עבודה מול מחשב, שימוש בסמארטפון, זמן יושבני, שינה לא טובה, סטרס, חוסר פעילות, עומס אימוני, פציעות, תפקוד שכמות וגב עליון, כאבי ראש, כאבי לסת ומעורבות עצבית יכולים כולם להשפיע. חלק מהגורמים ברורים, כמו ישיבה ממושכת או חבלה. אחרים פחות מוכרים, כמו שינה, מצב רוח, נשימה, עומס ראייה או פחד מתנועה.

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד, בעיקר באמצעות אבחון, טיפול ידני, תרגילים, חינוך וניהול עומסים. עם זאת, כאב צוואר עם דגלים אדומים, חולשה, חבלה משמעותית, חום או תסמינים נוירולוגיים חריגים מחייב בירור רפואי. הטיפול הטוב ביותר אינו מחפש “אשמה אחת”, אלא בונה תוכנית שמחזירה לצוואר תנועה, כוח, ביטחון והתאוששות.

References:

Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017 clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302

Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Hayden, J., Hendrickson, B., Hincapié, C. A., Pagé, I., Passmore, S., Srbely, J., Stupar, M., Weisberg, J., & Ornelas, J. (2016). The treatment of neck pain-associated disorders and whiplash-associated disorders: A clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(8), 523-564.e27. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2016.08.007

Chen, Y. J., Liu, S. H., & Wang, Y. C. (2025). Association of smartphone overuse and neck pain: A systematic review and meta-analysis. Postgraduate Medical Journal, 101(1197), 620-629. https://doi.org/10.1093/postmj/qgae167

Côté, P., Wong, J. J., Sutton, D., Shearer, H. M., Mior, S., Randhawa, K., Ameis, A., Carroll, L. J., Nordin, M., Yu, H., Lindsay, G., Southerst, D., Varatharajan, S., Jacobs, C., Stupar, M., Taylor-Vaisey, A., & van der Velde, G. (2016). Management of neck pain and associated disorders: A clinical practice guideline from the Ontario Protocol for Traffic Injury Management Collaboration. European Spine Journal, 25(7), 2000-2022. https://doi.org/10.1007/s00586-016-4467-7

Gao, Y., Chen, Z., Chen, S., Wang, S., & Lin, J. (2023). Risk factors for neck pain in college students: A systematic review and meta-analysis. BMC Public Health, 23, 1502. https://doi.org/10.1186/s12889-023-16217-2

Jun, D., Zoe, M., Johnston, V., & O’Leary, S. (2017). Physical risk factors for developing non-specific neck pain in office workers: A systematic review and meta-analysis. International Archives of Occupational and Environmental Health, 90(5), 373-410. https://doi.org/10.1007/s00420-017-1205-3

Kazeminasab, S., Nejadghaderi, S. A., Amiri, P., Pourfathi, H., Araj-Khodaei, M., Sullman, M. J. M., Kolahi, A. A., & Safiri, S. (2022). Neck pain: Global epidemiology, trends and risk factors. BMC Musculoskeletal Disorders, 23, 26. https://doi.org/10.1186/s12891-021-04957-4

Kim, R., Wiest, C., Clark, K., Cook, C., & Horn, M. (2018). Identifying risk factors for first-episode neck pain: A systematic review. Musculoskeletal Science and Practice, 33, 77-83. https://doi.org/10.1016/j.msksp.2017.11.007

Meng, Y., Xue, Y., Yang, S., Wu, F., & Dong, Y. (2025). The associations between sedentary behavior and neck pain: A systematic review and meta-analysis. BMC Public Health, 25, 453. https://doi.org/10.1186/s12889-025-21685-9

Rani, B., Paul, A., Chauhan, A., Pradhan, P., & Dhillon, M. S. (2023). Is neck pain related to sagittal head and neck posture? A systematic review and meta-analysis. Indian Journal of Orthopaedics, 57(3), 371-403. https://doi.org/10.1007/s43465-023-00820-x

Rasmussen-Barr, E., Held, U., Grooten, W. J. A., Roelofs, P. D. D. M., Koes, B. W., & van Tulder, M. W. (2023). Summarizing the effects of different exercise types in chronic neck pain: A systematic review and meta-analysis of systematic reviews. BMC Musculoskeletal Disorders, 24, 863. https://doi.org/10.1186/s12891-023-06930-9

Safiri, S., Kolahi, A. A., Hoy, D., Buchbinder, R., Mansournia, M. A., Bettampadi, D., Ashrafi-Asgarabad, A., Almasi-Hashiani, A., Smith, E., Sepidarkish, M., Cross, M., Qorbani, M., Moradi-Lakeh, M., Woolf, A. D., March, L., Collins, G., & Ferreira, M. L. (2020). Global, regional, and national burden of neck pain in the general population, 1990-2017: Systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2017. BMJ, 368, m791. https://doi.org/10.1136/bmj.m791

Trager, R. J., Cupler, Z. A., DeLano, K. J., Perez, J. A., Dusek, J. A., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668

Yu, C. W. G., Johnson, M. I., & Rushton, A. (2025). Physical and psychological predictors for persistent and recurrent neck pain and disability: A systematic review. Musculoskeletal Science and Practice, 76, 103265. https://doi.org/10.1016/j.msksp.2025.103265