נוירופתיה של עצב הירך: תסמינים, אבחון ודרכי טיפול

נוירופתיה של עצב הירך: תסמינים, אבחון ודרכי טיפול, נדונים במאמר הנוכחי. נוירופתיה של עצב הירך (Femoral Neuropathy) היא הפרעה עצבית הנגרמת כתוצאה מנזק, לחץ או פגיעה בעצב הירך – אחד העצבים המרכזיים ברגל. עצב זה אחראי על הפעלת השרירים המיישרים את הברך ועל התחושה בחלק הקדמי של הירך ובחלק הפנימי של השוק. פגיעה בו עלולה להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים ובכושר הניידות של המטופל. מטופלים הסובלים מהפרעה זאת חשים לרוב כאב חד, שריפה או נימול באזור הירך והמפשעה. תופעה נפוצה היא חולשת שרירים, המקשה על הרמת הרגל, עלייה במדרגות או קימה מכיסא. במקרים חמורים, עלול להיווצר דלדול שרירים (אטרופיה) בירך.

תהליך האבחון מתחיל בבדיקה גופנית ונוירולוגית מקיפה להערכת כוח השרירים והרפלקסים. כדי לאשש את האבחנה ולמצוא את מקור הבעיה, רופאים משתמשים בבדיקות הולכה עצבית (EMG/NCV) ובבדיקות דימות כמו MRI או CT לשילול לחץ מבני (כגון פריצת דיסק או גידול). הטיפול בנוירופתיה של עצב הירך מותאם לחומרת הפגיעה ולגורם לה. בשלבים ראשוניים, הטיפול הוא שמרני וכולל חיזוק השרירים, משככי כאבים ותרופות ייעודיות לכאב עצבי. אם הנזק נובע מלחץ מכני ישיר או מגידול, עשוי להידרש כירופרקט או ניתוח לשחרור הלחץ מהעצב. זיהוי מוקדם וטיפול נכון חיוניים למניעת נזק בלתי הפיך ולשיקום מלא של הרגל.

נוירופתיה של עצב הירך: תסמינים, אבחון ודרכי טיפול – רקע

מהי נוירופתיה של עצב הירך? נוירופתיה של עצב הירך היא פגיעה, לחץ, מתיחה או דלקת בעצב הפמורלי, אחד העצבים המרכזיים של הגפה התחתונה. עצב זה יוצא ממקלעת העצבים המותנית, בעיקר מהשורשים L2 – L4, עובר דרך האגן ומתחת לרצועת המפשעה, וממשיך לקדמת הירך. הוא אחראי על חלק חשוב מכיפוף הירך, יישור הברך באמצעות שריר הארבע־ראשי, תחושה בקדמת הירך ותחושה בחלק הפנימי של השוק דרך הענף הספני.

כאשר עצב הירך נפגע, התמונה הקלינית יכולה להיות משמעותית: כאב במפשעה או בקדמת הירך, נימול, ירידה בתחושה, חולשה ביישור הברך, קושי לעלות מדרגות, ברך “קורסת” בזמן הליכה ולעיתים ירידה או היעדר של רפלקס הברך. סקירה קלינית ואלקטרודיאגנוסטית עדכנית מצאה שבקרב מטופלים עם נוירופתיה פמורלית מבודדת, חולשה הופיעה כמעט אצל כולם, ירידה בתחושה הייתה שכיחה, וכאב הופיע אצל יותר ממחצית מהמטופלים (Santilli, 2024).

למה חשוב לאבחן את מקור הבעיה מוקדם?

נוירופתיה של עצב הירך אינה רק “כאב ירך”. היא עלולה לגרום לנפילות, ירידה בתפקוד, פגיעה בהליכה ואובדן ביטחון בתנועה. כאשר שריר הארבע־ראשי חלש, הברך מתקשה להינעל בזמן דריכה. המטופל עשוי להרגיש שהרגל “בוגדת”, במיוחד בירידה במדרגות, בקימה מכיסא או בהליכה בשטח לא יציב.

במחקר של Santilli נמצא שהגורמים השכיחים לנוירופתיה פמורלית היו לחץ מכני, מתיחה סביב ניתוח ותהליכים דלקתיים; רוב המטופלים השתפרו, אך ההחלמה הייתה לעיתים ארוכה ולא תמיד מלאה (Santilli, 2024). המשמעות המעשית היא שזיהוי מוקדם של הגורם חשוב: לחץ חיצוני מתמשך, המטומה באגן, סיבוך ניתוחי, רדיקולופתיה מותנית או מחלה מערכתית דורשים גישות שונות לחלוטין.

אנטומיה של עצב הירך: מה הוא עושה בגוף?

עצב הירך עובר דרך אזור אנטומי עמוק ומורכב. הוא נוצר משורשי עצבים מותניים, עובר בתוך שריר הפסואס, ממשיך בין הפסואס לאיליאקוס, יורד מתחת לרצועת המפשעה ונכנס למשולש הירך. שם הוא מתפצל לענפים מוטוריים ותחושתיים.

מבחינה מוטורית, הוא מעצבב את שריר הארבע־ראשי, שאחראי על יישור הברך, וגם תורם לכיפוף הירך דרך שרירים כמו איליופסואס וסרטוריוס. מבחינה תחושתית, הוא מעביר תחושה מקדמת הירך ומהחלק הפנימי של השוק דרך העצב הספני. לכן פגיעה בו אינה דומה לסיאטיקה קלאסית, שמערבת לרוב את החלק האחורי של הרגל.

טבלה: תפקידי עצב הירך ומה קורה כשהוא נפגע

תסמינים של נוירופתיה של עצב הירך

כאב במפשעה, בירך הקדמית או בשוק הפנימית

כאב יכול להופיע במפשעה, בקדמת הירך, בצד הפנימי של השוק או סביב הברך. לעיתים הוא חד, שורף או חשמלי, ולעיתים עמום ועמוק. כאשר מקור הפגיעה הוא לחץ באגן, כמו המטומה בשריר האיליופסואס, הכאב יכול להתחיל במפשעה, בבטן תחתונה או בירך, ולהיות מלווה בהגבלה בתנועת הירך.

כאשר הכאב מופיע יחד עם חולשה ביישור הברך, יש לחשוב על מעורבות מוטורית של עצב הירך ולא רק על כאב שרירי. כאב עצבי שמלווה בחולשה מצדיק בירור מקצועי, משום שהוא יכול להעיד על לחץ משמעותי או פגיעה בעצב.

חולשת ארבע־ראשי וברך שקורסת

הסימן התפקודי החשוב ביותר הוא חולשת שריר הארבע־ראשי. המטופל עשוי להתקשות ליישר את הברך, לעלות מדרגות, לרדת מדרגות, לקום מכיסא נמוך או ללכת מרחקים. לעיתים הוא ינעל את הברך לאחור כדי למנוע קריסה, או ישתמש ביד על הירך כדי לייצב את הרגל.

חולשה כזו אינה סימן שכדאי “לחכות שיעבור”. במחקר קליני גדול של נוירופתיה פמורלית, חולשת יישור ברך הייתה ממצא מרכזי, וההחלמה המוטורית הייתה לעיתים ממושכת (Santilli, 2024). לכן חולשה חדשה או מתקדמת מחייבת בדיקה.

נימול, ירידה בתחושה ושריפה

פגיעה בעצב הירך יכולה לגרום לנימול בקדמת הירך או לאורך השוק הפנימית. כאשר הענף הספני מעורב, התסמינים יכולים להופיע בעיקר בצד הפנימי של הברך והשוק, ולעיתים לבלבל עם כאב ברך או כאב ורידי.

חשוב להבדיל בין ירידה תחושתית מקומית לבין נוירופתיה מערכתית. אם התסמינים מופיעים גם בכפות הרגליים, בשתי הרגליים או בשתי הידיים, ייתכן שמדובר בבעיה רחבה יותר של מערכת העצבים ולא רק בעצב הירך.

גורמים לנוירופתיה של עצב הירך

לחץ מכני או תנוחה ממושכת

לחץ על עצב הירך יכול להתרחש באזור האגן, מתחת לרצועת המפשעה או במהלך תנוחות ממושכות. כיפוף ירך חזק, פישוק, סיבוב חיצוני של הירך או לחץ ישיר באזור המפשעה עלולים לתרום למתיחה או דחיסה של העצב, במיוחד בזמן ניתוח, הרדמה, שכיבה ממושכת או קיבוע.

פגיעות פרי־אופרטיביות הן מקור מוכר לנוירופתיה פמורלית. בסקירה של Santilli, מתיחה סביב ניתוח הייתה אחת הסיבות השכיחות ביותר. פגיעות כאלה יכולות להופיע לאחר ניתוחי אגן, בטן, ירך, עמוד שדרה או תנוחה ניתוחית ממושכת (Santilli, 2024).

ניתוחים באגן, בבטן או בירך

נוירופתיה פמורלית יכולה להופיע לאחר ניתוחים גינקולוגיים, אורולוגיים, קולורקטליים, אורתופדיים או ניתוחי ירך. המנגנונים כוללים לחץ ממפסק ניתוחי, מתיחה, תנוחה ממושכת, המטומה, פגיעה איאטרוגנית או לחץ לאחר הניתוח. סקירות ומאמרים על פגיעות עצב לאחר ניתוחי ירך ואגן מדגישים כי מדובר בסיבוך נדיר יחסית, אך משמעותי מבחינת תפקוד והחלמה (Huang, 2007; Hasija, 2018; Gibelli, 2021).

המטומה איליופסואס: גורם חשוב שאסור לפספס

המטומה בשריר האיליופסואס או האיליאקוס יכולה ללחוץ על עצב הירך בתוך האגן. מצב זה יכול להופיע לאחר חבלה, טיפול בנוגדי קרישה, הפרעות קרישה, ניתוח, צנתור או לעיתים באופן ספונטני. התסמינים יכולים לכלול כאב במפשעה או בבטן תחתונה, כאב בהנעת הירך, חולשת ארבע־ראשי, ירידה בתחושה וירידה ברפלקס הברך.

סקירה שיטתית תיאורית של 174 מקרים מצאה כי יותר ממחצית מהמקרים של המטומה איליופסואס עם שיתוק עצב הירך היו קשורים לנוגדי קרישה, וכי כמעט מחצית מהמקרים הסתיימו עם חסר מוטורי מתמשך. במקרים גדולים או עם תסמינים נוירולוגיים מתקדמים, נשקלת לעיתים התערבות ניקוזית או ניתוחית (Guild, 2023).

סוכרת ונוירופתיה רדיקולופלקסית

סוכרת יכולה לגרום לנוירופתיות שונות. מצב חשוב באבחנה המבדלת הוא diabetic lumbosacral radiculoplexus neuropathy, המכונה גם diabetic amyotrophy. הוא מתבטא לרוב בכאב חד־צדדי, חולשה פרוקסימלית בירך, ירידה במשקל, ירידה ברפלקסים ולעיתים התקדמות איטית. זה אינו תמיד “פגיעה בודדת בעצב הירך”, אלא תהליך שיכול לערב שורשים, מקלעת ועצבים היקפיים (Dyck, 2002; Diaz, 2023).

טבלה: גורמים אפשריים לפי דפוס הופעה

אבחנה מבדלת: מה דומה לנוירופתיה של עצב הירך?

רדיקולופתיה L2 – L4

שורשי העצבים L2 – L4 יוצאים מהגב התחתון ותורמים ליצירת עצב הירך. לכן לחץ על שורש עצב בגב יכול לגרום לכאב קדמי בירך, חולשת ארבע־ראשי וירידה ברפלקס הברך. ההבדל הוא שמקור הבעיה נמצא בעמוד השדרה ולא בעצב הירך עצמו.

רמזים למקור מותני כוללים כאב גב, החמרה בתנועות גב, הקרנה לאורך דפוס שורשי, מעורבות שרירים שאינם שייכים רק לעצב הירך, או ממצאים בשרירי עמוד השדרה בבדיקת EMG. סקירות על מקלעת מותנית מדגישות שהבדיקה האלקטרודיאגנוסטית עוזרת להבדיל בין שורש, מקלעת ועצב היקפי (Rubin, 2020; Laughlin, 2013).

פגיעה במקלעת המותנית

פגיעה במקלעת המותנית יכולה לערב כמה עצבים יחד, כולל עצב הירך, העצב האובטורטורי ועצבים נוספים. היא יכולה להופיע לאחר טראומה, גידול, קרינה, דלקת, סוכרת או המטומה. במקרה כזה התסמינים אינם תמיד מתאימים לעצב בודד.

כאשר יש חולשה רחבה יותר, כאב אגן עמוק, ירידה בתחושה בכמה אזורים או רקע אונקולוגי, יש לחשוב מעבר לנוירופתיה פמורלית מבודדת. Rubin מציין כי הערכת מקלעת דורשת לעיתים שילוב של בדיקה קלינית, EMG, הדמיה ובדיקות נוספות לפי הגורם החשוד (Rubin, 2020).

מרלגיה פרסטטיקה

מרלגיה פרסטטיקה היא לחץ על העצב העורי הצידי של הירך. היא גורמת לנימול, שריפה או כאב בצד החיצוני של הירך, אך אינה גורמת לחולשת ארבע־ראשי או לירידה ברפלקס הברך. לכן היא שונה מנוירופתיה של עצב הירך, אף ששני המצבים עלולים להיות מורגשים באזור הירך.

הבדל זה חשוב במיוחד: אם יש חולשה ביישור הברך, אין להסביר את התמונה כמרלגיה בלבד.

איך מאבחנים נוירופתיה של עצב הירך?

תשאול קליני

האבחון מתחיל בשאלות מדויקות: מתי התחיל הכאב או הנימול, האם הייתה חבלה, האם היה ניתוח, האם יש שימוש בנוגדי קרישה, האם קיימת סוכרת, האם יש כאב גב, האם הברך קורסת, האם יש ירידה בתחושה והאם התסמינים מחמירים. חשוב לברר גם נפילות, קושי במדרגות, קושי בקימה מכיסא ואופי הכאב.

תשאול טוב יכול לכוון במהירות למקור מסוכן יותר. לדוגמה, כאב מפשעה חריף וחולשת ירך אצל אדם שנוטל נוגדי קרישה דורשים חשד גבוה להמטומה איליופסואס. לעומת זאת, כאב קדמי בירך עם כאב גב ותסמינים שמשתנים לפי תנוחות גב יכול לכוון לרדיקולופתיה.

בדיקה גופנית ונוירולוגית

הבדיקה כוללת כוח כיפוף ירך, כוח יישור ברך, רפלקס פיקה, תחושה בקדמת הירך ובשוק הפנימית, הליכה, קימה מכיסא, עלייה על מדרגה ובדיקת גב תחתון. בודקים גם את הירך, הברך והאגן כדי לשלול מקור מפרקי או שרירי.

אחד הממצאים החשובים הוא חולשה בארבע־ראשי. אם המטופל אינו מסוגל ליישר את הברך נגד התנגדות, או אם הברך קורסת בזמן הליכה, יש להתייחס לכך כסימן נוירולוגי משמעותי.

EMG ובדיקות הולכה עצבית

בדיקות EMG והולכה עצבית עוזרות לאשר פגיעה בעצב הירך, לקבוע חומרה, להבדיל בין פגיעה בעצב, מקלעת או שורש עצב, ולהעריך פרוגנוזה. בדיקות אלה חשובות במיוחד כאשר יש חולשה, כאשר האבחנה אינה ברורה, או כאשר מתכננים טיפול המשך.

בסקירה של Santilli, רוב המטופלים עברו בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות, והבדיקה סייעה לאפיין את הפגיעה ואת מהלכה הקליני (Santilli, 2024).

הדמיה: MRI, CT ואולטרסאונד

MRI או CT יכולים להיות חיוניים כאשר חושדים בהמטומה, גוש, לחץ באגן, סיבוך ניתוחי, מחלה בעמוד השדרה או פגיעה במקלעת. אולטרסאונד עצבי עשוי לעזור במקרים מסוימים, במיוחד כאשר רוצים להעריך עצב שטחי יותר, דינמיקה או מבנה מקומי, אך בעצב הירך העמוק לעיתים נדרשת הדמיה מתקדמת יותר.

בהמטומה איליופסואס, CT או MRI יכולים לזהות דימום, גודל המטומה ולחץ אפשרי על העצב. סקירת Guild מדגישה שהצגה קלינית עמומה עלולה לעכב אבחון, ולכן הדמיה נכונה חשובה כאשר יש חשד (Guild, 2023).

טבלה: בדיקות אבחנתיות ומה הן מוסיפות

טיפול בנוירופתיה של עצב הירך לפי מקור הבעיה

הסרת לחץ וניהול גורם מכני

כאשר הפגיעה נובעת מלחץ או תנוחה, הטיפול הראשון הוא הסרת הגורם: שינוי תנוחות, הימנעות מלחץ במפשעה או בירך, התאמת ציוד, טיפול בנפיחות ושמירה על בטיחות בהליכה. במצבים קלים, העצב יכול להשתקם בהדרגה, אך ההחלמה עשויה להימשך חודשים.

במחקר של Santilli, טיפול כלל לעיתים קרובות פיזיותרפיה, והטיפול הספציפי הותאם לגורם הפגיעה. שיעור השיפור היה גבוה, אך רק חלק מהמטופלים הגיעו להחלמה כמעט מלאה או מלאה (Santilli, 2024).

שיקום פיזי והחזרת הליכה בטוחה

שיקום הוא מרכיב מרכזי. הוא כולל חיזוק הדרגתי של הארבע־ראשי וכופפי הירך, תרגול קימה מכיסא, עלייה וירידה במדרגות, שיווי משקל, הליכה בטוחה, מניעת נפילות ושמירה על טווח תנועה בירך ובברך. כאשר יש חולשה משמעותית, ייתכן צורך במקל, הליכון, סד ברך או תמיכה זמנית כדי למנוע קריסת ברך.

המטרה אינה רק לחזק שריר, אלא להחזיר שליטה תפקודית. אדם עם חולשת ארבע־ראשי צריך ללמוד איך לנוע בבטחה בזמן שהעצב מחלים, כדי שלא יפתח פחד מהליכה או פציעות משניות.

טיפול בכאב עצבי

כאב עצבי יכול להיות שורף, חד, עמוק או חשמלי. הטיפול עשוי לכלול תרופות לכאב עצבי, משככי כאב, טיפול בגורם הבסיסי, תרגול הדרגתי, שינה טובה וניהול עומסים. החלטות תרופתיות צריכות להיעשות על ידי רופא, במיוחד כאשר קיימות מחלות רקע, תרופות קבועות או חשד להמטומה.

חשוב לא לטשטש כאב חמור בלי להבין את מקורו. כאב מפשעה חריף עם חולשת רגל אינו מצב שבו מסתפקים במשכך כאבים בלבד.

טיפול בהמטומה איליופסואס

כאשר המקור הוא המטומה, הטיפול תלוי בגודל, קצב התקדמות, מצב דם, שימוש בנוגדי קרישה וחומרת החולשה. אפשרויות כוללות ניטור, איזון או הפסקת נוגדי קרישה לפי רופא, טיפול באנמיה, ניקוז מלעורי, אמבוליזציה או ניתוח במקרים נבחרים. סקירת Guild מצאה שאין אלגוריתם מוסכם אחד, אך במקרים גדולים או עם החמרה נוירולוגית נשקלת לרוב התערבות פעילה יותר (Guild, 2023).

כירופרקטיקה ונוירופתיה של עצב הירך

איך כירופרקטיקה יכולה לעזור?

כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא משתלבת באבחון תפקודי ובטיפול שמרני זהיר. כירופרקט מיומן יכול לבדוק את הגב התחתון, האגן, הירך, הברך, הליכה, כוח, תחושה ורפלקסים, ולעזור להבדיל בין כאב שמקורו בעצב הירך לבין רדיקולופתיה מותנית, בעיית ירך, בעיית ברך או עומס שריר־שלד.

הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה עדינה של עמוד השדרה או הירך כאשר יש מגבלה תנועתית רלוונטית, טיפול ברקמות רכות, תרגילי שיקום, שיפור הליכה, הדרכה למניעת נפילות וניהול עומסים. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה מציינת שכירופרקטים מאבחנים ומטפלים בהפרעות שריר־שלד, ושטיפול מנואלי מופיע בהנחיות שונות כחלק מגישה שמרנית למצבים מסוימים, אך יש לשלבו עם אבחון, בטיחות ותרגול פעיל (Trager, 2024).

מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?

כאשר יש חולשת ארבע־ראשי חדשה, קריסת ברך, ירידה ברפלקס פיקה, כאב מפשעה חריף, שימוש בנוגדי קרישה, חום, ירידה במשקל, חשד להמטומה, גוש או סיבוך לאחר ניתוח — יש צורך בבירור רפואי. כירופרקטיקה אינה מחליפה EMG, CT, MRI, נוירולוג, אורתופד או רופא כלי דם כאשר התמונה דורשת זאת.

גישה מקצועית אינה מניחה שכל כאב ירך מגיע מהגב או שאפשר “לשחרר” עצב בלחיצה. נוירופתיה של עצב הירך יכולה להיות מצב נוירולוגי משמעותי, ולכן בטיחות ואבחנה מבדלת קודמות לטיפול.

טבלה: טיפול לפי מקור הבעיה

סימני אזהרה שמחייבים בדיקה מהירה

יש לפנות לבדיקה רפואית במהירות כאשר מופיעה חולשה חדשה ביישור הברך, קריסת ברך, נפילות, ירידה ברפלקס פיקה, נימול נרחב, כאב חריף במפשעה או בבטן תחתונה, כאב לאחר ניתוח, כאב אצל אדם שנוטל נוגדי קרישה, חום, ירידה במשקל, כאב לילי חריג או קושי בשליטה על סוגרים.

במיוחד חשוב להיזהר משילוב של כאב מפשעה חריף, ירידה בתחושה וחולשת ארבע־ראשי אצל מטופל עם נוגדי קרישה. זה יכול להתאים להמטומה איליופסואס, מצב שבו עיכוב באבחון עלול להשפיע על ההחלמה העצבית.

מניעה ושמירה על תפקוד

לא כל מקרי נוירופתיה של עצב הירך ניתנים למניעה, אך אפשר להפחית סיכון בחלק מהמקרים. יש להימנע מלחץ ממושך באזור המפשעה והירך, לשנות תנוחות בזמן ישיבה או שכיבה ממושכת, לדווח על תסמינים אחרי ניתוח, לטפל בסוכרת ובגורמי סיכון מטבוליים, ולשקם נכון אחרי פציעות אגן, ירך או גב.

לאחר שהופיעה חולשה, מניעה מתמקדת בנפילות ובפציעות משניות. שימוש זמני בעזר הליכה, סד מתאים ותרגול מבוקר יכולים להגן על המטופל בזמן שהעצב מחלים. החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית, עם מעקב אחרי כוח, יציבות, כאב ויכולת מדרגות.

סיכום: טיפול יעיל מתחיל באבחון מדויק

נוירופתיה של עצב הירך היא פגיעה עצבית שיכולה לגרום לכאב במפשעה או בקדמת הירך, נימול, ירידה בתחושה, חולשת ארבע־ראשי, קריסת ברך וקושי בהליכה. הגורמים כוללים לחץ מכני, תנוחות ממושכות, סיבוכים לאחר ניתוח, המטומה איליופסואס, טראומה, רדיקולופתיה L2 – L4, פגיעה במקלעת המותנית וסוכרת.

האבחון כולל תשאול, בדיקה נוירולוגית, הערכת הליכה, EMG, בדיקות הולכה עצבית ולעיתים CT או MRI. הטיפול תלוי במקור: הסרת לחץ, שיקום, טיפול בכאב, טיפול רפואי בהמטומה, בירור נוירולוגי או התערבות כירורגית במקרים נבחרים. כירופרקטיקה יכולה להשתלב כאשר היא מבוססת על אבחנה מבדלת, טיפול בטוח, תרגול פעיל והפניה רפואית במקרים חשודים. המטרה היא לא רק להפחית כאב, אלא להחזיר הליכה בטוחה, כוח, יציבות ותפקוד יומיומי.

References:

Diaz, L. A., & Gupta, V. (2023). Diabetic amyotrophy. StatPearls Publishing.

Dyck, P. J. B., Norell, J. E., Dyck, P. J., et al. (2002). Diabetic and nondiabetic lumbosacral radiculoplexus neuropathies: New insights into pathophysiology and treatment. Muscle & Nerve, 25(4), 477-491.

Gibelli, F., Bailo, P., Mazzarelli, D., Ricci, G., & Cattaneo, C. (2021). Iatrogenic femoral nerve injuries: Analysis of medico-legal issues through a scoping review approach. Annals of Medicine and Surgery, 72, 103033. https://doi.org/10.1016/j.amsu.2021.103033. 

Guild, T. T., Crawford, A. M., Striano, B. M., Mortensen, S., & Wixted, J. J. (2023). The epidemiology and management of iliopsoas hematoma with femoral nerve palsy: A descriptive systematic review of 174 cases. Injury, 54(2), 280-287. https://doi.org/10.1016/j.injury.2022.11.057.

Hasija, R., Kelly, J. J., Shah, N. V., Newman, J. M., Chan, J. J., Robinson, J., & Maheshwari, A. V. (2018). Nerve injuries associated with total hip arthroplasty. Journal of Clinical Orthopaedics and Trauma, 9(1), 81-86. https://doi.org/10.1016/j.jcot.2017.10.011.

Huang, W.-S., Lin, P. Y., Yeh, C.-H., Chin, C.-C., Hsieh, C.-C., & Wang, J.-Y. (2007). Iatrogenic femoral neuropathy following pelvic surgery: A rare and often overlooked complication—Four case reports and literature review. Chang Gung Medical Journal, 30(4), 374-379.

Laughlin, R. S., & Dyck, P. J. B. (2013). Electrodiagnostic testing in lumbosacral plexopathies. Physical Medicine and Rehabilitation Clinics of North America, 24(1), 93-105. https://doi.org/10.1016/j.pmr.2012.08.015.

Rubin, D. I. (2020). Brachial and lumbosacral plexopathies: A review. Clinical Neurophysiology Practice, 5, 173-193. https://doi.org/10.1016/j.cnp.2020.07.005.

Santilli, A. R., Martinez-Thompson, J. M., Speelziek, S. J. A., Staff, N. P., & Laughlin, R. S. (2024). Femoral neuropathy: A clinical and electrodiagnostic review. Muscle & Nerve, 69(1), 64-71. https://doi.org/10.1002/mus.27994.

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668.