כף רגל שטוחה מה המשמעות? קשתות שטוחות בכפות רגליים מעלות הסיכוי להתפתחות כאבים בכפות הרגליים. כף רגל שטוחה (Pes Planus) היא תופעה שכיחה שבה במצב עמידה כף הרגל יוצרת מגע מלא או כמעט מלא עם הקרקע. על פי מחקרים שונים מעל רבע מאוכלוסיית העולם סובלת מהשתטחות של כף הרגל. הגורם לכך הוא לרוב אובדן או החלשות של הרקמות התומכות הקשת האורכית בכף הרגל. כפות רגליים שטוחות אינן מתפקדות כראוי ולכן גם נתונות לעומסים וסיכון גבוה לפציעות. תפקוד לקוי של כפות הרגליים עלול לפגוע גם במפרקים אחרים בשרשרת הקינטית של הגפה התחתונה.
לא תמיד כפות רגליים שטוחות כרוכות גם בכאב וסימנים והתסמינים אחרים. למעשה, רוב האנשים עם הפרעה זאת לא מודעים לה ואינם מתלוננים על תסמינים כלשהם. במקרים אלה אין צורך כמובן בטיפול כלשהו לצורך תיקון העיוות. ובכן, כף רגל שטוחה מה המשמעות? לעתים הפרעה זאת כרוכה בכאבים ומגבלות תנועה במפרקים שונים. בין המפרקים שעלולים להיפגע בגלל כף רגל שטוחה נמנה: כאבי רגליים, כאבי גב תחתון ועוד.
כף רגל שטוחה מה המשמעות – רקע
"כף רגל שטוחה" (Pes planus) מתארת מצב שבו הקשת האורכית המדיאלית של כף הרגל נמוכה מהרגיל או קורסת תחת העומס. במבט מאחור נראה לעיתים עקב בסטייה לתנוחת ואלגוס (קריסת העקב פנימה), ולעיתים יש גם אבדוקציה של קדמת כף הרגל. מבחינה קלינית מקובל להבחין בין:
- כף רגל שטוחה גמישה (Flexible flatfoot) - הקשת קיימת בשכיבה/ישיבה, נעלמת בעמידה וחוזרת בעמידה על אצבעות.
- כף רגל שטוחה קשיחה (Rigid flatfoot) - הקשת אינה נבנית גם בעמידה על אצבעות; לרוב קשורה לפתולוגיה גרמית/מפרקית (כגון תפליט טארזלי, מחלה נוירומסקולרית).
בילדים, כף רגל שטוחה גמישה נפוצה מאוד, ונחשבת ברוב המקרים לוריאנט פיזיולוגי של גדילה (Mosca, 2010; Kenis, 2014). במבוגרים, לעומת זאת, כף רגל שטוחה נרכשת - ובעיקר זו שמקורה בתפקוד לקוי של גיד הטיביאליס האחורי - קשורה במוגבלות, כאב ופגיעה בתפקוד. (Knapp, 2024; Ling, 2017; Jackson, 2022).
מה החשיבות של הקשתות בכף הרגל
הקשתות בכפות הרגליים הן המבנה העיקרי שמאפשר לנו לעמוד, ללכת ולרוץ ביעילות בלי להעמיס יתר על המפרקים. תפקידן המרכזי הוא:
- בלימת זעזועים: בזמן דריכה, הקשת “מתכווצת” מעט, סופגת חלק מכוח הנחיתה ומפזרת אותו לאורך כף הרגל, במקום שיעבור ישירות לקרסול, לברך ולגב התחתון.
- מנגנון קפיץ – הן אוגרות אנרגיה בשלב הדריכה ומשחררות אותה בשלב הדחיפה, וכך משפרות את יעילות ההליכה והרץ ומפחיתות עייפות.
- יציבות: שינוי קטן במתח השרירים והגידים סביב הקשת מאפשר הסתגלות מהירה למשטחים לא ישרים ולתנועות פתאומיות.
כאשר הקשתות שטוחות מדי או גבוהות מדי ולא מתפקדות היטב, עלולים להופיע כאבים בכף הרגל, בקרסול ואף בברכיים ובגב. לכן הערכה ותמיכה נכונה בקשתות חשובות במיוחד בילדים פעילים ובמבוגרים שעומדים או הולכים הרבה.
שכיחות ואפידמיולוגיה - ילדים ומבוגרים
ילדים ונוער
סקירות אפידמיולוגיות מדווחות על שכיחות גבוהה של כף רגל שטוחה גמישה בילדות המוקדמת, עם ירידה הדרגתית בגיל בית הספר כאשר הקשת מתפתחת (Dare, 2014; Carr, 2016). בסקירה עדכנית של ספרות ילדים הודגש כיוון חדש: כף רגל שטוחה "אסימפטומטית" אינה בהכרח חסרת משמעות - ילדים עם Pes planus גמיש תוארו כבעלי איכות חיים נמוכה יותר והגבלה במדדי תפקוד, גם כאשר לא דיווחו על כאב משמעותי (Žukauskas, 2023; Krueger, 2023).
מחקר קוהורט טרי על תלמידי בית ספר (Kardm, 2025) הראה כי כף רגל שטוחה גמישה שכיחה בקרב בנים, קשורה ל-BMI גבוה ולירידה בפעילות גופנית, ומלווה בשיעור גבוה יותר של כאב בכפות הרגליים ואי נוחות בהליכה.
מבוגרים
במבוגרים, במיוחד נשים בגיל הביניים ומעלה, כף רגל שטוחה נרכשת (Adult Acquired Flatfoot Deformity - AAFD) קשורה בעומס מוגבר, עודף משקל וניוון גיד הטיביאליס האחורי. היא גורמת לכאב, עיוות פרק הקרסול והאמצע, והפרעה משמעותית בהליכה ובשיווי המשקל (Polichetti, 2023; Flores, 2019). ההערכות הן ששכיחות AAFD נשים מעל גיל 40 מגיעה ליותר מ־3% במדגמים מסוימים, כאשר חלק מהחולים זקוקים בסופו של דבר לניתוח מורכב (Henry, 2019; Osbeck, 2025).
סיווגים עיקריים ומשמעותם הקלינית
גמישה לעומת קשיחה
כף רגל שטוחה גמישה: ברוב הילדים ורבים מהמבוגרים הצעירים מדובר במצב ללא כאב, הנחשב וריאנט של נורמה. עם זאת, כאשר מתלווה קיצור גיד אכילס, היפרפרונציה בולטת ועומס ספורטיבי, עולה הסיכון לכאב, עייפות ואי סבילות לעמידה/הליכה ממושכת (Mosca, 2010; Halabchi, 2013).
כף רגל שטוחה קשיחה: עשויה לנבוע מתפליט טארזלי, אוסטאוכונדרל דיספלזיה, מחלות ראומטולוגיות או נוירומוסקולריות. כאן המשמעות הקלינית משמעותית בהרבה: הסיכוי לכאב, הגבלה תפקודית, נוקשות ועיוות מתקדם גבוה, ורוב החולים זקוקים למעקב הדוק ולעיתים לניתוח (Dare, 2014; Minaie, 2020).
ילדים לעומת מבוגרים
בסקירות עדכניות בילדים הודגש כי מנעד הביטויים נע בין וריאנט פיזיולוגי לגמרי ובין "מחלת כף רגל שטוחה" - מצב שבו העיוות מלווה לקות תפקודית, כאב והשלכות לשרשרת הקינטית לכל אורך הגפה (Bresnahan, 2020).
במבוגרים, כף רגל שטוחה נרכשת מקושרת היום בעיקר לקריסה פרוגרסיבית של הקשת (Progressive Collapsing Foot Deformity – PCFD) עם כשל גידי ורצועי, המוגדרת על פי דפוסי עיוות והמצאות כאב (Arain, 2024; Pasapula, 2024).
המשמעות הקלינית בילדים - האם זה באמת "רק קוסמטי"?
שנים רבות נטו רופאים להרגיע הורים ש"כף רגל שטוחה בילדים זה נורמלי" - ולא פעם בצדק. סקירות מרכזיות מסכמות כי רוב המקרים של Pes planus גמיש, ללא כאב וללא פתולוגיה נלווית, אינם מצריכים כל טיפול פרט למעקב והסבר (Carr, 2016; Halabchi, 2013).
עם זאת, העבודות האחרונות מסבכות את התמונה:
ילדים עם כף רגל שטוחה גמישה - גם כאשר הוגדרו "אסימפטומטיים" - דיווחו על איכות חיים נמוכה יותר, במיוחד במדדי פעילות גופנית ותפקוד רגשי, בהשוואה לילדים עם קשת נורמלית (Žukauskas, 2023; Krueger, 2023).
סקירת מטרייה חדשה הדגישה כי תסמיני כף רגל שטוחה אצל ילדים כוללים לא רק כאב, אלא גם עייפות, ירידה בסבולת, פעילות גופנית מופחתת, שחיקת נעליים מואצת ונטייה ליצירת קאלוס, עם השפעה על השתתפות הילד בפעילויות (Urukalo, 2025). מחקר קוהורט על תלמידי בית ספר הראה קשר בין Pes planus גמיש לבין כאב, BMI גבוה ופחות פעילות גופנית - גורמים המהווים בעצמם סיכון לתחלואה מטבולית עתידית (Kardm, 2025).
מכאן שהשאלה הקלינית אינה רק "האם צריך להרים את הקשת" אלא האם הילד מוגבל, נמנע מפעילות, מתעייף מהר, או מפתח כאב. בדגש על כך, מספר מחברים מציעים לשים לב לתלונות רכות של הילד וההורים למרות היעדר כאב חד (Žukauskas, 2023; Banwell, 2018).
המשמעות הקלינית במבוגרים - כף רגל שטוחה נרכשת (AAFD / PCFD)
במבוגרים, במיוחד נשים מעל גיל 40 עם BMI גבוה ולחץ דם/סוכרת, כף רגל שטוחה המופיעה או מחמירה בהדרגה היא לרוב ביטוי של כשל גיד הטיביאליס האחורי והליגמנטים התומכים בקשת (Knapp, 2024; Ling, 2017).
המשמעות הקלינית כוללת:
- כאב מדיאלי בקרסול וכף הרגל, שמחמיר בהליכה.
- עיוות פרוגרסיבי - קורס של הקשת, עקב בוואלגוס, אבדוקציה של הקדמת כף הרגל.
- פגיעה בתפקוד - ירידה במרחק ההליכה, קושי בעמידה ממושכת, ולעיתים הפרעה בשיווי משקל וסיכון לנפילות.
- השפעה פרוקסימלית - עומס שונה על הברך, הירך והגב התחתון.
סקירות נרטיביות מתארות את העיוות של כף רגל שטוחה נרכשת במבוגרים (AAFD – Adult Acquired Flatfoot Deformity) כמצב "נפוץ ומוכר כמקור משמעותי לנכות כרונית" המאופיין בכאב, דפורמציה ואובדן פונקציה (Jackson, 2022; Henry, 2019; Pinney, 2006) PTTD מוגדרת כהפרעה פרוגרסיבית, אשר ללא זיהוי וטיפול בשלבים מוקדמים יכולה להתקדם לעיוות קבוע עם כאב קשה והגבלה משמעותית (Yao, 2015; Senol, 2025).
מבחינת איכות חיים, חולים עם AAFD מדווחים על ירידה מובהקת במדדי תפקוד, כאב והשפעה על פעילות יומיומית - כולל הליכה, עבודה, ספורט ואפילו נעליים מתאימות (Polichetti, 2023; Flores, 2019).
כף רגל שטוחה והשרשרת הקינטית - ברכיים, ירכיים וגב
כף רגל שטוחה משנה את ציר הגפה התחתונה: פרונציה עודפת של כף הרגל מלווה לרוב בסיבוב פנימי של הטיביה והפמור ובשינוי בכוחות על מפרקי הברך והירך. לדוגמה:
- עומס מוגבר על המדור המדיאלי בברך, עם קשר לדפוסים מסוימים של כאב פטלופמורלי או גנואלגום.
- שינוי במכניקת ההליכה, העלול להחמיר כאבי גב תחתון אצל חלק מהחולים.
סקירות ביומכניות רבות מציינות כי לא כל בעלי כף רגל שטוחה יפתחו בעיות פרוקסימליות, אך אצל חלק - במיוחד עם עומס ספורטיבי גבוה או השמנת יתר - קיים סיכון גבוה יותר לכאב בגפה התחתונה (Dare, 2014; Atik, 2014).
במחקר על מבוגרים עם כף רגל שטוחה נמצא שיעור גבוה יותר של קאלוס, שחיקת נעליים לא סימטרית ותחושת עייפות ברגליים כבר במרחקי הליכה קצרים יחסית (Urukalo, 2025).
הערכה קלינית - מה חשוב לרופא לדעת?
המשמעות הקלינית של כף רגל שטוחה תלויה בשילוב בין:
- מבנה (Morphology) - גמיש/קשיח, חד/דו־צדדי, חומרת הקריסה.
- תסמינים - כאב, עייפות, הגבלה תפקודית, פציעות חוזרות.
- רקע - השמנה, מחלות רקע, רקע נוירומוסקולרי או מחלות רקמת חיבור.
בפדיאטריה, אלגוריתמים קליניים מדגישים מספר "דגלים אדומים": Pes planus חד־צדדי, קשיח, כואב, המלווה הגבלה בטווח התנועה - מצריך בירור הדמייתי לשלילת תפליט טארזלי, ארתריטיס או פתולוגיה אחרת (Halabchi, 2013; Carr, 2016).
במבוגרים, דגש מיוחד מושם על זיהוי PTTD בשלבים הראשוניים:
- מבחן העמידה על אצבעות ברגל אחת (Single heel raise).
- בדיקת ציר העקב מאחור (Hindfoot valgus).
- בדיקת נוקשות מפרקי האמצע והאחור.
זיהוי מוקדם של כף רגל שטוחה מקדמת (Progressive Collapsing Foot Deformity- PCFD) מאפשר טיפול שמרני אפקטיבי יותר והאטת התקדמות העיוות (Knapp, 2024; Ling, 2017).
מה המשמעות הקלינית מבחינת טיפול? - ילדים
אסימפטומטי לעומת סימפטומטי
הקונצנזוס העדכני - גם לפי סקירות גדולות (Carr, 2016; Dare, 2014; Evans, 2022) - הוא:
- כף רגל שטוחה גמישה, אסימפטומטית בילד ללא מחלות רקע - אין הוכחה שיש צורך בטיפול אורתופדי, וככלל מומלץ מעקב, הסבר ועידוד פעילות גופנית.
- כף רגל שטוחה כואבת או מגבילה - כאן קיים מקום לטיפול שמרני: התאמת נעליים, מדרסים, תרגילי חיזוק ומתיחות, ירידה במשקל במידת הצורך, ובמקרים עמידים - שיקול ניתוחי (Halabchi, 2013; Carr, 2016; Bernardino, 2022).
מדרסים - האם הם באמת משנים משהו?
העדויות לגבי מדרסים בילדים אינן חד־משמעיות:
סקירת Cochrane (Evans, 2022) שכללה 16 מחקרים מצאה שראיות ההשפעה של מדרסים על כאב ותפקוד מוגבלות, עם הטרוגניות רבה בין המחקרים. סיכום קליני ב־American Family Physician ציין שלא נמצאה הטבה משמעותית בכאב או איכות החיים בילדים עם כף רגל שטוחה כאשר משווים מדרסים מותאמים למדרסים גנריים או ללא מדרס, בעיקר בקבוצות ללא כאב משמעותי (Barry, 2023). מנגד, מחקרים התערבותיים בילדים עם כף רגל שטוחה סימפטומטית כן מצאו שיפור בכאב, בשיווי משקל ובמדדי הליכה לאחר שימוש במדרסים מותאמים אישית (Lee, 2015; Cho, 2021).
סקירה שיטתית עדכנית (Molina-García, 2023) מסכמת כי מדרסים יכולים לשפר כאב ותפקוד בילדים סימפטומטיים, אך אין הוכחה משכנעת שהם משנים באופן קבוע את מבנה הקשת לטווח ארוך. מטא־אנליזה נוספת מ־2024 מצאה שמדרסים משפרים פרמטרים רדיולוגיים וכאב בילדים גדולים יותר, אך לא בילדים צעירים - כנראה בשל מורכבות המדידה בהתפתחות הגרמית (Liu, 2024).
מדיניות "פחות זה יותר"
מאמר דעה מ־2024 מציע גישה של הימנעות מטיפול יתר בכף רגל שטוחה אסימפטומטית, לצד תשומת לב לילדים עם סימפטומים או פקטורים נלווים (השמנה, מחלות נוירומוסקולריות, דפורמציות נוספות) (Turner, 2020; Journal of Musculoskeletal Surgery and Research, 2024).
טיפול ומשמעות קלינית במבוגרים - AAFD / PTTD
במבוגרים, כף רגל שטוחה נרכשת אינה "וריאנט נורמלי" אלא כמעט תמיד ביטוי לפתולוגיה מבנית: כישלון גיד הטיביאליס האחורי, חולשת רצועות (למשל spring ligament) וניוון מפרקי (Knapp, 2024; Ling, 2017; Henry, 2019).
טיפול שמרני
- ירידה במשקל, התאמת נעליים תומכות, ומדרסים בעלי תמיכה מדיאלית.
- פיזיותרפיה ממוקדת - מתיחות לשרירי התאומים וגיד אכילס, חיזוק שרירי הטיביאליס האחורי והintrinsics של כף הרגל, ואימוני שיווי משקל.
- סדים (AFO) מסוג UCBL או SMO במקרים מתקדמים יותר.
סיכום קונספטואלי מראה כי בשלב מוקדם של AAFD ניתן לעיתים להשיג הפחתה משמעותית בכאב וייצוב מסוים של העיוות באמצעות טיפול שמרני, אם כי ברבים מהחולים המהלך פרוגרסיבי (Jackson, 2022; Ling, 2017).
טיפול ניתוחי
כאשר הכאב והתפקוד נפגעים למרות טיפול שמרני, ניתוחים משחזרים - כגון הארכת העמוד הצידי (Lateral column lengthening), העברת גידים (למשל FDL ל-PTT), אוסטאוטומיות של הקלקנאוס וייצוב מפרקים - יכולים לשפר משמעותית כאב ויישור, אך כרוכים בסיכון לסיבוכים ודורשים שיקום ארוך (Rangasamy, 2023; Ling, 2022; Flores, 2019).
מטא־אנליזה עדכנית על PTTD הראתה כי הן טיפולים שמרניים והן ניתוחיים יכולים להביא לשיפור קליני משמעותי, אך אין עדיין קונצנזוס על "פרוטוקול אופטימלי", ולכן ההחלטה חייבת להיות אינדיבידואלית ולשקול גיל, חומרת העיוות ודרישות פונקציונליות.
המשמעות הקלינית לרופא בקהילה ולמטפל השיקומי
מבחינה פרקטית, לכף רגל שטוחה יש מספר השלכות יומיומיות:
מתי להרגיע?
ילד בריא, עם כף רגל שטוחה גמישה, דו־צדדי, ללא כאב, ללא מגבלה בתפקוד, ללא מחלת רקע: לרוב מספיק מעקב, הדרכה על נעליים נוחות ועידוד פעילות.
מתי להתייחס כבעיה קלינית משמעותית?
- ילד או מבוגר עם כאב בכפות הרגליים, עייפות מוגברת, הימנעות מפעילות, או פציעות חוזרות בגפה התחתונה.
- כף רגל שטוחה קשיחה, חד־צדדי, או קשור לסימנים נוירולוגיים/סקלטליים נוספים.
- מבוגר עם כף רגל שקורסת בהדרגה, כאב מדיאלי בקרסול וחולשה בעמידה על אצבעות - חשד ל־PTTD/PCFD, מצריך הערכה אורתופדית.
היבט התקשורת עם הורים ומטופלים
- חשוב להסביר שהמטרה איננה "לייצר קשת יפה בצילום", אלא להפחית כאב ולשמור על פעילות ותפקוד.
- להבהיר שהראיות לטיפול אגסרסיבי בכף רגל שטוחה אסימפטומטית מוגבלות, וכי חלק גדול מהילדים "יוצאים" מהשטיחות באופן טבעי.
- מצד שני, להקשיב ברצינות לתלונות על עייפות, כאב והימנעות מספורט, גם אם הילד "לא מתבכיין".
סיכום
כף רגל שטוחה היא תופעה מורכבת ורב־פנים:
בילדים
ברוב המקרים מדובר בוריאנט פיזיולוגי שאינו דורש טיפול אקטיבי, אך מחקרים חדשים מצביעים על כך שגם Pes planus "אסימפטומטי" לכאורה עשוי להיות קשור לירידה מסוימת באיכות החיים ובפעילות; לכן נדרש מעקב רגיש והקשבה לתלונות הילד וההורים (Mosca, 2010; Žukauskas, 2023; Kardm, 2025).
במבוגרים
כף רגל שטוחה נרכשת היא לרוב ביטוי לכשל גיד הטיביאליס האחורי וקריסה פרוגרסיבית של הקשת (PCFD), הקשורה לכאב, עיוות ופגיעה בתפקוד. זיהוי מוקדם מאפשר טיפול שמרני יעיל יותר, בעוד שעיוות מתקדם עלול להצריך ניתוח משחזר מורכב (Knapp, 2024; Ling, 2017; Jackson, 2022; Polichetti, 2023).
מבחינת טיפול
בילדים עם כף רגל שטוחה גמישה אסימפטומטית, ההמלצה היא ברוב המקרים מעקב, ללא טיפול אורתופדי שגרתי. בילדים סימפטומטיים, מדרסים, תרגול ושינויי עומס יכולים לשפר כאב ותפקוד, אם כי השפעתם על מבנה הקשת ארוכת הטווח אינה מוכחת. במבוגרים עם עיוות כף רגל שטוחה נרכשת, טיפול שמרני (מדרסים, פיזיותרפיה, ירידה במשקל) הוא קו ראשון, עם אפשרות להתערבות ניתוחית במקרים עמידים.
המשמעות הקלינית העיקרית של כף רגל שטוחה, אם כן, אינה השטיחות כשלעצמה אלא השילוב בין מבנה, תסמינים ותפקוד. גישה מושכלת ומבוססת־ראיות, שמאזנת בין הימנעות מטיפול יתר לבין זיהוי מוקדם של מקרים "בעייתיים", מאפשרת לתת מענה מיטבי לילדים ולמבוגרים כאחד.
References:
Bresnahan, P. J., & Juanto, M. A. (2020). Pediatric flatfeet – A disease entity that demands greater attention and treatment. Frontiers in Pediatrics, 8, 19.
Carr, J. B., Yang, S., & Lather, L. A. (2016). Pediatric pes planus: A state-of-the-art review. Pediatrics, 137(3), e20151230.
Cho, D. J., Kim, M. K., Kim, H. D., & Lim, J. Y. (2021). Effect of foot orthoses in children with symptomatic flexible flatfoot on T2 mapping values of the ankle invertor muscles. Annals of Rehabilitation Medicine, 45(2), 140-150.
Dare, D. M., & Dodwell, E. R. (2014). Pediatric flatfoot: Cause, epidemiology, assessment, and treatment. Current Opinion in Pediatrics, 26(1), 93-100.
Evans, A. M., Rome, K., Peet, L., et al. (2022). Foot orthoses for treating paediatric flat feet. Cochrane Database of Systematic Reviews, 1, CD006311.
Henry, J. K., Shakked, R., & Ellis, S. J. (2019). Adult-acquired flatfoot deformity. Foot and Ankle Clinics, 24(2), 337-363.
Jackson, J. B., & Pacana, M. J. (2022). Adult acquired flatfoot deformity. Foot and Ankle Orthopaedics, 7(1), 1-13.
Kardm, S. M., et al. (2025). Prevalence and functional impact of flexible flatfoot in school-aged children. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 20, 207.
Knapp, P. W., & Shah, S. (2024). Posterior tibial tendon dysfunction. In StatPearls. StatPearls Publishing.
Lee, H. J., Lim, K. B., Yoo, J., Yoon, S. W., Yun, H. J., & Jeong, T. H. (2015). Effect of custom-molded foot orthoses on foot pain and balance in children with symptomatic flexible flat feet. Annals of Rehabilitation Medicine, 39(6), 905-913.
Ling, S. K. K., & Lui, T. H. (2017). Posterior tibial tendon dysfunction: An overview. The Open Orthopaedics Journal, 11, 714-723.
Liu, C., Zhang, H., & colleagues. (2024). The effects of foot orthoses on radiological parameters and pain in children with flexible flat feet: A systematic review and meta-analysis. Frontiers in Pediatrics, 12, 1388248.
Molina-García, C., Banwell, G., Rodríguez-Blanque, R., Sánchez-García, J. C., Reinoso-Cobo, A., Cortés-Martín, J., & Ramos-Petersen, L. (2023). Efficacy of plantar orthoses in paediatric flexible flatfoot: A five-year systematic review. Children, 10(2), 371.
Mosca, V. S. (2010). Flexible flatfoot in children and adolescents. Journal of Child Orthopaedics, 4(2), 107-121.
Oerlemans, L. N. T., et al. (2023). Foot orthoses for flexible flatfeet in children and adults: A systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 24, 42.
Pasapula, C. S., Vilvendhan, R., & Kothari, A. (2024). Review of classification systems for adult acquired flatfoot deformity/progressive collapsing foot deformity and the novel development of the triple classification. Journal of Clinical Medicine, 13(4), 942.
Polichetti, C., Esposito, A., D’Ambrosi, R., et al. (2023). Adult acquired flatfoot deformity: A narrative review about imaging findings. Diagnostics, 13(2), 225.
Rangasamy, K., Rajkumar, N., et al. (2023). Effectiveness of lateral column lengthening in adult acquired flatfoot: Midterm clinical and radiological outcomes. Journal of Foot and Ankle Surgery (Asia-Pacific), 10(1), 10-18.
Turner, C., & Haines, T. (2020). A guide to the management of paediatric pes planus. Australian Journal of General Practice, 49(5), 250-255.
Urukalo, J., Searle, A., & colleagues. (2025). The F-words relating to symptomatic flexible flat feet: A scoping review of paediatric flatfoot. PLOS ONE, 20(1), e0320310.
Žukauskas, S., Barauskas, V., Degliūtė-Muller, R., & Čekanauskas, E. (2023). Really asymptomatic? Health-related quality of life and objective clinical foot characteristics among 5-10-year-old children with a flexible flatfoot. Journal of Clinical Medicine, 12(9), 3331.