מתיחת רצועה בברך
מתיחת רצועה בברך

מתיחת רצועה בברך

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מתיחת רצועה בברך? אבחון וטיפול מהירים הם המפתח לבריאות העתידית של המפרק. ישנן ארבע רצועות עיקריות במפרק הזה וכולן חשופות לבלאי ולפציעות. קרע רצועה מהווה גורם שכיח למיחושים ומגבלות תנועה. טיפול יעיל בקרע רצועה עשוי למנוע קריעה חוזרת.

עקב מבנה מפרק הברך, העומסים המוטלים עליו ומגוון תנועותיו פציעה של אחת או יותר מהרצועות הללו נחשבת לשכיחה. הרצועות בברך הן רקמות אלסטיות שמחזקות ומייצבות את המפרק. הרצועה יכולה להימתח יתר על המידה, להיקרע באופן חלקי או באופן מלא. לפני שנפרט יותר בנושא נסביר מעט על המבנה האנטומי של הברך. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



מתיחת רצועה בברך – רקע

כאבים בברך או פציעה של הברך הם עניין שכיח ביותר. מגוון רחב של מחלות ופציעות בברך ומחוצה לו עלול להיות הגורם לכאבים הללו. בין הגורמים השכיחים נמנה מתיחה של שריר, דלקת פרקים ניוונית, תסמונת פטלופמורל, קרע מיניסקוס ומתיחה או קריעה של רצועה. הרצועות בברך שהרכבן רקמות חיבור סיבי וקולגן מייצבות את מפרק הברך ומונעות ממנו לבצע תנועות בטווחים חריגים. ביצוע תנועה מהירה למרחק שחורג מהגמישות של הרצועות תגרום לפציעתה. תפקוד תקין של השרירים ברגליים וברכיים ויכולת חישה עצמית טובה יגוננו על הרצועות וימנעו את מתיחתן או קריעתן. חשוב לבצע אבחון מדויק של מקור הכאב אחרת הטיפול לא יצלח והבעיה עלולה להפוך לכרונית על כול המשתמע מכך.

אנטומיה של הברך

שני מפרקים

מפרק הברך הוא המפרק הסינוביאלי הגדול ביותר בגוף. למרות מורכבותו של המפרק תנועתו מצטמצמת לכפיפה, פשיטה וסיבוב השוק. מפרק הברך הוא למעשה שני מפרקים נפרדים המצויים באותה קופסית (Capsule) : מפרק שוק – ירך (Tibio femoral) נוצר מהחיבור שבין שתי העצמות הראשיות, עצם השוקה (Tibia) ועצם הירך (Femur) והמפרק השני – שהוא המפרק פיקה ירך (Patello femoral) נוצר בין עצם הפיקה (patella) לעצם הירך. בחלק הפנימי של קופסית הברך ישנה רקמה סינוביאלית (Synovium) שמפרישה נוזל סינוביאלי שתפקידו לסוכך את תנועת הברך.

מיניסקוסים

בתוך הברך ממוקמים אחד בכול צד שתי כריות סחוסיות בצורת חצי סהר – מיניסקוסים. המיניסקוסים שתפקידם לבלום זעזועים ומניעת חיכוך, חשופים לעומסים קיצוניים ואכן נפגעים לעיתים קרובות. היכולת לבצע תנועה חלקה נטולת חיכוך תלויה גם בשכבת הסחוס המצויה בקצות העצמות במפרק. לחלק החיצוני של המיניסקוס יש יכולת שיקום בזכות אספקת הדם שמגיעה אליו ולא לחלקים הפנימיים יותר.

רצועות

הקופסית והברך מחוזקים באמצעות ארבע רצועות עיקריות:

  • רצועה פנימית (MCL – Medial collateral ligament) שמחברת את עצם הירך לעצם השוק מצידם הפנימי ומעניקה יציבות לחלק הפנימי של הברך.

  • רצועה חיצונית ( LCL- Lateral colateral ligament) שמחברת את עצם הירך לעצם השוקה מהצד החיצוני ומעניקה יציבות לצד החיצוני של הברך.

  • רצועה צולבת קדמית (ACL- anterior cruciate ligament) שמחברת בין החלק האחורי של עצם הירך לחלק הקדמי של עצם השוקה ומשפיעה על התנועות הסיבוביות והתנועות לפנים של עצם השוקה.

  • הרצועה צולבת אחורית (PCL- posterior cruciate ligament) שמחברת בין החלק הקדמי של עצם הירך ובין לחלק האחורי של עצם השוקה ומשפיעה על התנועות לאחור של עצם השוקה.

שתי רצועות נוספות תומכות בחלק האחורי של קופסית המפרק: רצועת החבק המלוכסנת (Ligamentum popliteum obliquum) ורצועת בית הברך הקשתית (Ligamentum popliteum arcuatum). רצועה נוספת שמחברת את שני חלקי המיניסקוס מלפנים נקראת רצועת הברך הרוחבית (Ligamentum transversum genus).

כלי דם, שרירים ועצבים

כלי הדם הגניקולארים והעורקים המתפצלים מהם וכן הוורידים המקבילים אחראים על אספקת הדם ואיסופו. השרירים העיקריים שפועלים על הברך כוללים מצד אחד את השריר הדו ראשי (Biceps), השריר החצי קרומי (Semimembranosus) והשרירי החצי גידי (Semitendinosus) שתפקידם כפיפת הברך ומצד שני את השריר הארבע ראשי (Quadriceps) שתפקידו יישור הברך. את התנועה הסיבובית פנימה של השוק יבצעו השרירים הבאים שריר בית הברך (Popliteal), השריר החצי קרומי (Semimembranosus) והשריר החצי גידי (Semitendinosus). את התנועה הסיבובית החוצה של עצם השוק יבצע שריר הירך הדו ראשי (Biceps femoris). עצבים היורדים מהצמה העצבית המותנית סקראלית (Lumbosacarl plexus) מעצבבים את הברך. עצבים אלו מאפשרים את היכולות להפעיל את הברך ולחוש אותה.

גורמים

מפרק הברך מצוי ברמת סיכון גבוהה להיפצע וזאת עקב המבנה של הברך מגוון התנועות שלו והעומסים המוטלים עליו. בין הפציעות השכיחות ניתן למנות את הנזקים לרצועות הברך. הסיבה העיקרית לפציעות ברכיים היא פעילות גופנית. מנגנון הפציעה של הרצועה הצולבת הקדמית הוא בעיקר פעילות ספורט כמו כדורסל, סקי וכדורגל המחייבים שינויי כיוון מהירים שבהם עלול הגוף לנוע לכיוון אחד והברך לכיוון אחר. תנועה סיבובית זו של הברך עלולה לגרום למתיחה, קריעה חלקית או  מלאה של אחת או יותר מהרצועות. תאונת דרכים או תקול בכדור רגל או בענף ספורט אחר יהיו לרוב מנגנון הפציעה של הרצועה הצולבת האחורית. לנשים, בגין סיבות שונות כולל זווית Q גדולה, גמישות יתר, ופחות כוח יש שכיחות גבוהה יותר של פגיעה בשלמות הרצועות בברכיים.קרע רצועה בברך, אבחון וטיפול

מיון הפציעות

ברוב המקרים רק אחת מהרצועות תפגענה אך ישנם מקרים שבהם יש פגיעה משולבת ביותר מרצועה אחת. כך למשל בתסמונת ה”שילוש הלא מאושר” (Unhappy Triad) שבה נפגעת הרצועה הפנימית במקביל לפגיעה ברצועה הצולבת הקדמית ובמיניסקוס הפנימי. הרצועה הצולבת הקדמית היא רצועה  פגיעה במיוחד בקרב נשים ושכיחות הפגיעה בה ביחס לפגיעה ברצועה הצולבת האחורית עומדת על ארבע לאחד. 

מתיחה או קריעה של הרצועה הצולבת הקדמית

רצועה צולבת קדמית נפצעת יותר מהרצועה הצולבת האחורית. קרע ברצועה הצולבת הקדמית תאפשר לעצם השוקה תנועת יתר קדימה ובכך תגרום לתחושה של חוסר יציבות בברך. בטווח הארוך חוסר יציבות זו תוביל לשחיקת סחוסים מוקדמת ולדלקת פרקים ניוונית.

מתיחה או קריעה של הרצועה הצולבת האחורית

קרע ברצועה הצולבת האחורית תאפשר לעצם השוקה תנועת יתר אחורה ובכך תגרום לתחושה של חוסר יציבות בברך, בטווח הארוך חוסר יציבות זו תוביל לשחיקת סחוסים מוקדמת ולדלקת פרקים ניוונית.

מתיחה או קריעה של הרצועה הפנימית

הרצועה הפנימית נפצעת יותר מהרצועה החיצונית. לרצועה הפנימית חיבור אנטומי גם עם המיניסקוס הפנימי. כוחות שפועלים על הברך מצידה החיצוני (valgus stress) אמורים להיבלם על ידי הרצועה הפנימית. קרע של הרצועה הפנימית יוצרים חוסר יציבות לגבי כוחות שפועלים על הברך מהצד החיצוני. בטווח הארוך חוסר יציבות זו תוביל לשחיקת סחוסים מוקדמת ולדלקת פרקים ניוונית.

מתיחה או קריעה של הרצועה החיצונית

כוחות הפועלים על הברך מהצד הפנימי (Varus stress) אמורים להיבלם על ידי הרצועה החיצונית. קריעה ברצועה החיצונית יוצרת חוסר יציבות לגבי כוחות שפועלים על הברך מהצד הפנימי. בטווח הארוך חוסר יציבות זו תוביל לשחיקת סחוסים מוקדמת ולדלקת פרקים ניוונית.

סימנים ותסמינים

קריעה באחת מהרצועות של הברך תתרחש לרוב כתוצאה מחבלה ויהיה כרוך בשורה של סימנים ותסמינים מובהקים. ראשית יש הניח שרגע הטראומה בברך ילווה ברעש של קריעה. מיד לאחריו תחושו כאבים חדים בברך והברך תתחיל להתנפח. ניסיונות להניע את הברך עלולים להיות כרוכים ברעשים ובתחושה של חוסר יציבות.

אבחון

האבחון הפציעה של הרצועות בברך מתחילה מלקיחה קפדנית של ההיסטוריה הרפואית. בעקבותיה נערוך בדיקה גופנית. חשוב לזכור שכאבי ברכיים עלולים להיגרם מנזקים נוספים לברך כולל קרע מיניסקוס, גידים או שרירים, שבר, פריקה, שחיקת סחוסים ועוד.

במהלך הבדיקה הגופנית נערוך מספר תמרונים לברך הפגועה וזאת כדי להעריך את מידת הנזק לרצועות. עם הנזק הוא מתיחה (קריעה מיקרוסקופית) בלבד של הרצועה נאתר רגישות באזור הנזק, אך הברך תיוותר יציבה. במידה וקיים קרע חלקי נאתר רגישות באזור הנזק וחוסר יציבות חלקית. קרע רצועה מלא יגרום לאי יציבות של הברך. בשלב השלישי, ועל פי הצורך נפנה את המטופל לביצוע בדיקות הדמיה כגון MRI שלו יש את היכולת לזהות פגיעה ברקמות רכות. אמצעי הדמיה אחרים שיתכן ונעשה בהם שימוש בין אם כדי לאשר את האבחנה או לשלול פגיעה מסוג אחר כוללים רנטגן וCT.

טיפול עצמי

התנהלות נכונה שלכם עשויה להועיל בקיצור פרק הזמן הנדרש לשיקום הברך. הימנעו מתנועות כואבות אך על תמנעו מלנוע. כל תנועה שאתם מסוגלים לעשות מבלי להכאיב לברך רצוי להמשיך ולבצע אותה. דברים נוספים שתוכלו לעשות כוללים: הימנעות מתנועות מאמצים ומנחים הגורמים לכאב  ובמידת הצורך שימוש בקביים ו/או חבישה של הברך. 

טיפול כירופרקטי

קרע חלקי ברצועה ניתן לטיפול באופן שמרני. מטרת הטיפול השמרני להפחית כאב, להפחית נפיחות, לשמר טווחי תנוע ותפקוד שרירים. הטיפול במרפאה מתרכז בשלבים החריפים בהפחתה של הדלקת באמצעות מיטב המכשור הרפואי הקיים כולל לייזר רך ואולטרה סאונד ובשלבים המאוחרים יותר באמצעות טכניקות ריפוי ידניות. במידת הצורך יופנה המטופל לטיפול באמצעות תרופות אנטי דלקתיות. נמליץ על האופציה הכירורגית רק כמוצא אחרון. 

במרפאתנו לא מסתפקים בהפחתת הכאב. אנו נשאף לשקם את הרצועה בברך ולאפשר לה לעמוד בעומסים של הפעילות השגרתית ופעילות ספורט. נחזיר את האיזון של שרירי הרגליים נחזק את השרירים החלשים ונגמיש את השרירים הקצרים. נשפר את תחושת המיקום ושיווי המשקל של הגוף ובכך נקנה לו יציבות. בין היתר נשפר את התפקוד של פרקי הקרסול, הברך, הירך והגב. נפנה תשומת לב לשיפור טכניקות אימון (במידה והן יוצרות עומס על הברכיים). הטיפול במרפאה יכלול הנעה מבוקרת של הפרק על מנת למנוע היחלשות שרירים ומגבלות תנועה חריפות.

מניעת כאבי ברכיים

הכלל הראשון במניעת פציעות לרצועות הברך כמו גם פציעות גוף אחרות הוא הקשבה לגוף אסור להתעלם מכאב. בדקו את הברכיים עם הופעת הכאב הראשוני. הקפידו על פעילות גופנית המבוצעת באופן נכון והדרגתי. זכרו נכון להיום אין דרך לחדש את הסחוסים בגוף ובברכיים. סחוס שהולך אינו חוזר! פעילות גופנית נכונה תשמר ותחזק את העצמות, הסחוסים, השרירים והפרקים שלכם. פעילות גופנית סדירה תשפר גם את שיווי המשקל ותעזור במניעת “תנועות ברכיים לא נכונות”. נסו להימנע מפעילות המייצרת עומס חוזר ונשנה (כפיפות ברכיים, מדרגות) או עומס חד פעמי גדול על הברכיים. נעלו נעליים טובות ויציבות כדי למנוע נקיעות וסיבובי ברכיים. שמרו על משקל גוף סביר לגובה שלכם.

המשיכו לקרוא אודות האופן שבו אנו מאבחנים כאבי גב תחתון וכן כיצד נאבחן כאבים בירך שני אזורים בגוף שעלולים לגרום לכאבים גם באזור הברכיים. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן