ספונדילוליסטזיס אבחון וטיפול
ספונדילוליסטזיס אבחון וטיפול

ספונדילוליסטזיס אבחון וטיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


ספונדילוליסטזיס – אבחון וטיפול עשויים למנוע החמרה במצב וצורך עתידי בניתוח לייצוב של עמוד השדרה. ספונדילוליסטזיס נגרם כאשר חוליה אחת זזה ממקומה קדימה או אחורה ביחס לחוליות האחרות הסמוכות אליה בעמוד השדרה. תופעה זאת מתפתחת בעקבות שבר מאמץ בקשת האחורית של החוליה.

אחד מהגורמים השכיחים לכאבי גב תחתון בעיקר בקרב ילדים ונערים הוא ספונדילוליסטזיס (Spondylolisthesis) תזוזת חוליה. הגורם העיקרי לתופעה הזאת הוא שבר מאמץ בקשת החוליה באזור שבין שני פרקי השטחה הבין חולייתיים (Pars interarticularis). שבר זה הקרוי ספונדילוליזיס (Spondylolysis) יכול להתרחש בגלל עומסי יתר ומגוון סיבות נוספות ולאפשר באופן הדרגתי את גלישת החוליה ממקומה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



ספונדילוליסטזיס אבחון וטיפול – רקע

המילה ספונדילוליסטזיס מורכבת למעשה משתי מילים יווניות נפרדות ספונדילו וליסטזיס. המשמעות של ספונדילו היא עמוד שדרה ואילו המשמעות של ליסטזיס היא החלקה. המשמעות הכוללת היא על כן: החלקה של חוליה אחת ביחס לחוליה השנייה. כאבי גב ולעיתים גם סימנים ותסמינים נוספים עלולים להתפתח בגלל ספונדילוליזיס (שבר בלי תזוזת חוליה) וגם בגלל ספונדילוליסטזיס (שבר עם תזוזת חוליה). עם זאת חשוב לזכור שהתופעות הללו יכולות להיות קיימות במשך שנים ללא כול סימנים ותסמינים. עוד חשוב לזכור שאין בהכרח התאמה בין גודל התזוזה של החוליה לבין חומרת הסימנים והתסמינים. שבר מאמץ וגלישה של החוליה יכולים להתפתח בכול אזור בעמוד השדרה אך ברוב המקרים הם מתפתחים בעמוד השדרה המותני.

חוליית מותן טיפוסית – אנטומיה

אנטומיה של חוליה
אנטומיה של חוליה

חוליות עמוד השדרה ובכלל זה החוליה המותנית מורכבים משני חלקים עיקריים, גוף החוליה מלפנים וקשת החוליה מאחור. גוף החוליה המותנית רחב וחזק ובעל צורה של כליה. המסיביות היחסית של חוליות המותן נועדו לאפשר להן לשאת את משקל הפלג הגוף העליון. קשת החוליה מאחור יוצרת את תעלת השדרה שתפקידה להגן על חוט השדרה ולהכיל מלבד חוט השדרה גם רצועות, כלי דם ועוד.

המבנה האנטומי של קשת החוליה כולל שתי רגליים (Pedicles) ושתי לוחות (Laminae). מתחת לכול רגל נוצר נקב החוליה (Intervertebral foramen) שדרכו יוצא שורש העצב מחוט השדרה לחלקי הגוף השונים. שבעה זיזים גרמיים יוצאים מקשת החוליה: זיז קוצי (Spinous process) שני זיזים רוחביים (Transverse processes), שני פרקי שטחה עליונים (Superior facets) ושני פרקי שטחה תחתונים (Inferior facets). האזור הצר שבין פרק השטחה העליון לפרק השטחה התחתון (Pars interarticularis) הוא לרוב נקודת התורפה שבה מתרחש השבר.

שכיחות

ספונדילוליסטזיס יכול להיגרם לכול אחת מהחוליות בעמוד השדרה ובכלל זה חוליות הצוואר וחוליות הגב. אך את הבכורה בנושא הזה נוטל עמוד השדרה המותני. גלישת של החוליות שכיחה יותר בקרב חוליות המותן וברוב המכריע של המקרים (90%) גולשת חוליית המותן החמישית (L5) על פני חוליית עצם העצה הראשונה (S1). החוליה השנייה בשכיחותה היא חוליית המותן הרביעית (L4) הגולשת מעל החוליה החמישית (L5). יתכן מצב של שבר באזור שבין שני פרקי השטחה הבין חולייתיים ללא גלישה של החוליה אך בחלק ניכר מהמקרים (30-60%) המצב שונה וקיומו של שבר מאמץ כרוך גם בגלישה של החוליה.

כאמור שבר מאמץ בקשת החוליה באזור שבין שני פרקי השטחה הבין חולייתיים הוא הגורם השכיח ביותר לכאבי גב בקרב ילדים ונערים אך גם בקרב יותר מ10% מהמבוגרים. התופעה מתרחשת בקרב ילדים ובני נוער בין הגילאים 6-16. כאשר גורמי הסיכון לכך כוללים כנראה חבלות חוזרות ונשנות בשילוב עם התפתחות לקויה של עמוד השדרה או חבלה טראומטית משמעותית. בין 6-7% מבני הנוער עד גיל 18 עלולים לסבול מתופעה זאת.

הבעיה שכיחה יותר בקרב בנים אך נוטה להיות חמורה יותר בקרב בנות. הבעיה שכיחה יותר בקרב ספורטאים צעירים העוסקים בענפי ספורט הכוללים מתיחות חוזרות ונשנות של עמוד השדרה לאחור כגון אתלטיקה, התעמלות, הרמת משקולות, טניס, היאבקות, אומניות לחימה ועוד. ספורטאים צעירים אלו מצויים בסיכון מוגבר לסבול משבר (Spondylolysis) באזור שבין שני פרקי השטחה הבין חולייתיים (Pars interarticularis) ללא גלישה של החוליה או משבר עם גלישה (Spondylolisthesis).

סימנים ותסמינים

כאמור ברוב המקרים ספונדילוליסטזיס יכול להיות נוכח ללא כול סימנים ותסמינים. במקרים שבהם ישנם סימנים ותסמינים יתלונן החולה בעיקר על כאבי גב תחתון שמחמירים לאחר פעילות גופנית ובעיקר לאחר פעילות הכרוכה בפשיטה של עמוד השדרה לאחור. תלונות אחרות תכלולנה מגבלות תנועה של הגב התחתון ונוקשות של שרירי המיתר מאחור (Hamstrings) .

במצבים שבהם יש לחץ על חוט השדרה או על שורשי עצב עלול החולה להתלונן גם על חלק או כול הסימנים והתסמינים הנוירולוגיים הבאים: כאב בישבן, בירך ובמורד הרגל, נימול הירדמות בגפיים, חולשה בגפיים. במצבים קשים במיוחד שבהם יש לחץ חמור על רקמה עצבית יכול החולה לסבול מאובדן שליטה על הסוגרים ומתסמונת זנב הסוס (Cauda equina syndrome).

גורמים

עמוד השדרה בכלל ועמוד השדרה המותני בפרט חשופים לעומסים כבדים חוזרים ונשנים הנובעים מהמנח הזקוף שאימצנו. עומסים ומאמצים חוזרניים אלו בשילוב עם עמוד שדרה שטרם התחזק דיו הם הגורמים העיקריים לשכיחות התופעה בקרב ספורטאים צעירים. ענפי ספורט מסוימים מעלים את הסיכון להתפתחות שבר מאמץ – ספונדילוליסטזיס (spondylolysis) בקשת החוליה מאחור בחלק הצר שבין פרקי השטחה העליונים לפרקי השטחה התחתונים (Pars interarticularis).

במצב של שבר מאמץ בפרקי השטחה העליונים לא ניתן יותר להתנגד למשקל הגוף הדוחף את החוליה מטה והגלישה של החוליה מתרחשת. גורמים נוספים להתפתחות התופעה כוללים נטיות גנטיות, בעיות התפתחותיות של עמוד השדרה או טראומה הגורמת לשבר בחלק האחורי של קשת החוליה. בהקשר זה חשוב לציין ספונדילוליזיס קיים בקרב יותרמ- 50% מהאסקימוסים. לדעת חלק מהחוקרים הדבר מצביע על בעיה גנטית בעוד שחוקרים אחרים מייחסים את הנטייה הזאת לחשיפה המוגברת לעומסים על עמוד השדרה של התינוקות האסקימוסים בגלל אופן הנשיאה שלהם.

– סיווג ספונדילוליסטזיס על פי גורמים:

נהוג לחלק את הסוגים השונים של ספונדילוליסטזיס ל6 קטגוריות שונות על פי הגורמים לתופעה:
סוג 1
מולד (Congenital or dysplastic) נגרם על רקע התפתחות לקויה של פרקי השטחה האחוריים שעקב כך אינם מונעים את גלישת החוליה.
סוג 2
איסטמי (Isthmic or spondylolytic) השכיח ביותר. נגרם על רקע שבר מאמץ או שבר חריף באזור שבין שני פרקי השטחה הבין חולייתיים (pars interarticularis).
סוג 3
ניווני (Degenerative) – שכיח יותר בקרב אנשים מבוגרים ונגרם על רקע שינויים ניווניים במפרקים הבין חולייתיים ופגיעה ביכולתם לבלום את גלישת החוליה.
סוג 4
טראומטי (Traumatic) נגרם על רקע של שבר חבלתי או פריקה טראומטית של אחד או יותר מהמבנים המצויים בחלק האחורי של קשת החוליה ובכך אינם מונעים את גלישת החוליה.
סוג 5
פתולוגי (Pathologic) נגרם על רקע נזקים משניים ממחלות כגון גידולים סרטניים מחלות זיהומיות של העצם ועוד
סוג 6
רפואי (Iatrogenic) נגרם בעקבות ביצוע פרוצדורה רפואית כגון ניתוח עמוד שדרה.

ספונדילוליסטזיס – גורמי סיכון

ישנם מספר גורמים המעלים את הסיכון לכך ששבר בקשת החוליה – ספונדילוליסטזיס (Spondylolysis), התפתח לכדי גלישה של החוליה (Spondylolisthesis). בין יתר הגורמים נמנה סוגי ספורט כגון אתלטיקה והתעמלות היוצרים עומסים חריגים על עמוד השדרה, מין (בנות יותר מבנים), גיל צעיר, פגמים מולדים בחוליות עמוד השדרה כגון שדרה שסועה (Spina bifida), שדרה שסועה נסתרת (spina bifida occulta), חוליות בצורת טריז (Vertebral wedging) ועוד, קרוב משפחה מקרבה ראשונה שסובל מספונדילוליסטזיס, קיעור יתר של עמוד השדרה המותני (Lumbar hyper lordosis) ועוד.

ספונדילוליסטזיס אבחון

ספונדילוליסטזיס אבחון וטיפול
ספונדילוליסטזיס אבחון וטיפול

לא ניתן לאבחן ספונדילוליסטזיס על סמך הסימנים והתסמינים עימם מופיע החולה. ועל כן האבחון נעשה באמצעות לקיחת היסטוריה ובדיקות גופנית אך נסמך על אמצעי הדמיה ובעיקר על צילום רנטגן. באמצעות צילום רנטגן צדי Lateral X-ray)) של עמוד השדרה נדע להעריך עם קיימת גלישה של החוליה ומהי חומרתה. צילום רנטגן אלכסוני (Oblique X-rays) עשוי להדגים את השבר בחוליה.

במידה ויש חשש שקיימת חוסר יציבות בעמוד השדרה ניתן לבצע צילומי רנטגן צדיים נוספים כולל צילום במצב כפיפה (Flexion) וצילום במצב פשיטה (Extension). במקרים מסוימים כדי לשלול פתולוגיות נוספות או אחרות או לאשר שאכן ספונדילוליסטזיס הוא הגורם לסימנים והתסמינים ידרשו בדיקות דימות מתקדמות נוספות כולל מיפוי עצמות, CT ו/או MRI.

דירוג חומרת הגלישה

את חומרת הגלישה הנגרמת בגלל ספונדילוליסטזיס מחלקים לחמש דרגות חומרה כאשר החוליה זזה קדימה כ 25% מהמקסימום הגלישה מוגדרת כרמה 1, כאשר החוליה זזה קדימה כ 50% מהמקסימום הגלישה מוגדרת כרמה 2, כאשר החוליה זזה קדימה כ 75% מהמקסימום הגלישה מוגדרת כרמה 3, תזוזה קדימה של 100% מהמקסימום מוגדר כרמה 4.  גלישה של מעל 100% מוגדרת כרמה 5.

ספונדילוליסטזיס טיפול

הטיפול הראשוני בסימנים ותסמינים הנגרמים בגלל ספונדילוליסטזיס הוא שמרני. ברוב המכריע של המקרים טיפול שמרני ושיקום הוא כול שצריך כדי להחזיר את החולה לחיים נורמליים הכוללים עבודה ופעילות גופנית. השילוב של טיפול באמצעים להפחתת דלקת כגון לייזר רך עם טכניקות טיפול ידניות ועם מנוחה מתנועות ומאמצים הגורמים לכאב הכוללים הרמות משקלים, כפיפות עמוד שדרה לאחור, עמידה ממושכת ועוד יעזור ברב המקרים להרגיע את המצב.

מטרתן של טכניקות הטיפול הידניות הוא לשמר או לשפר את טווחי התנועה של חוליות המותן, הגמשה של שרירי המיתר וחיזוק שרירי הליבה. במקרים של ספונדילוליסטזיס לא יציב המסכן את חוט השדרה או במקרים אחרים שאינם מגיבים לטיפול שמרני יש לשקול טיפול כירורגי לקיבוע ואיחוי השבר ואולי החזרת החוליה למקום. המלצתנו: ספונדילוליסטזיס אבחון וטיפול גם עם לצורך מניעה עשויים לחסוך צרות בעתיד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום, ומה זה גרם אצלי? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן