כאב פטלופמורלי
כאב פטלופמורלי

כאב פטלופמורלי

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאב פטלופמורלי? תסמינים אופייניים כוללים קושי בעלייה וירידה במדרגות. עומס היתר על הברכיים הנובע בין היתר מריצה או כפיפות חוזרניות של הברך עלול לגרום לנזקים כמו מתיחת שריר, קרע מיניסקוס, דלקת בגיד אך גם לשחיקת הסחוס מתחת לפיקה.

כאבי ברכיים על רקע פתולוגיה זאת זו מכונים גם “ברך רצים” (Runner’s Knee), “תסמונת כאבי ברך קדמיים” (Anterior knee pain syndrome), “תסמונת כאבי מפרק הירך-פיקה” (Patellofemoral Pain Syndrome) ועוד. חשוב לציין שלמרות שנוטים לזהות את התסמונת “ברך רצים” עם התסמונת כאבי מפרק הירך-פיקה,  ישנן תסמונות נוספות הגורמות כאב בברכיים שעלולות להיגרם בקרב רצים כולל תסמונת דלקתית של הרקמה הסינוביאלית (Synovial Plica syndrome) המצויה בברך, תסמונת שביל הכסל  והשוקה (Iliotibial band syndrome) הנגרמת עקב החיכוך של גיד שביל הכסל והשוקה בבליטה הגרמית בעצם הירך ועוד. יש המכנים גם את התסמונות הללו “ברך רצים”. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאב פטלופמורלי – רקע 

ברך רצים (Runner’s Knee) היא פציעת ריצה שכיחה אשר תסמיניה כוללים כאבים בקדמת הברך וסביב פיקת הברך וכן מגבלות תנועה ברמות חומרה שונות. התופעה פוגעת בעיקר בבני נוער (בנות יותר מבנים) או במבוגרים לאחר גיל 40. במחצית מהמקרים שתי הברכיים יהיו מעורבות. ברוב המקרים הבעיה נפתרת על ידי טיפולים שמרניים ושינויים באורח החיים ושינויים בפעילות הגופנית. הכאבים מפציעה זו שמנגנונה משתייך למשפחת הפציעות מתנועות חוזרות (Repetitive motion injuries) נגרמים בגלל שחיקת הסחוס מתחת לפיקת הברך במפרק מפרק הירך- פיקה (Patellofemoral).

אכן, כאבי ברכיים על רקע פגיעה בסחוס התת פיקתי שכיחה ביותר בקרב רצים אך גם פעילויות אחרות, עיסוקים אחרים ותחביבים אחרים עלול לגרום לפגיעה בסחוס התת פיקתי. בין יתר הפעילויות נמנה עלייה וירידה במדרגות, ישיבה ממושכת עם ברכיים כפופות וכריעות ברכיים. אבחון מהיר ומדויק של הבעיה יאפשר הענקת טיפול מהיר ויעיל שעשוי לעצור את תהליך שחיקת הסחוס ולמנוע בעיות כרוניות ועוגמת נפש. הגורמים לפגיעה בסחוס התת פיקתי הם בעיקר עומס יתר הנגרם על רקע ביצוע תנועות חוזרניות כגון ריצה או/ו תנועת פיקת ברך לקויה. 

הגורם העיקרי לברך רצים הוא עומס יתר על המפרק ירך-פיקה. לפעמים גם תנועת פיקה לקויה עלולה להוות גורם. במצב מיטבי פיקת הברך עולה ויורדת בעת יישור וכיפוף של הברך בתוך מגרעת המצויה בקצה התחתון של עצם הירך. מסיבות שונות שעל חלקן נעמוד בהמשך הפיקה עלולה לפתח מסלול תנועה חלופי או אפילו לסטות לחלוטין ממסלולה ואגב כך לגרום לשחיקת הסחוס ולכאבים. ברוב המקרים הסטייה של הפיקה או פריקתה בעת תנועתה מעלה ומטה תהיה החוצה כלומר לצד החיצוני של הברך. 

ריצה וכאבי ברכיים

אנטומיה בסיסית של מפרק הברך 

מפרק הברך, המפרק הגדול בגופנו, הוא מפרק צירי חד כיווני בעל יכולת מוגבלת לבצע תנועה סיבובית. מפרק הברך מכיל למעשה שני מפרקים: האחד מורכב מעצם הירך (femur) ומעצמות השוק והשוקית (tibia and fibula) והשני מפרק הירך-פיקה שנוצר מהחיבור שבין עצם הירך לפיקת הברך (Patella). מפרק הברך מוחזק על ידי רצועות כאשר שתי כריות סחוסיות הקרויות מיניסקוס ולהן צורת סהר, ממוקמות בין שני חלקי המפרק יוצרות חיץ ובולמות עומסים. 

מפרק הירך-פיקה

פיקת הברך ממוקמת בתוך מגרעת מוארכת המצויה בחלק התחתון של עצם הירך ומוטבעת בתוך הגיד של השריר הארבע ראשי. הפיקה מוחזקת במקומה גם על ידי רצועות המצויות מצדדיה. שכבת סחוס מצפה את המשטח הפנימי של הפיקה ושכבה נוספת מצפה את המגרעת שבתוכה נעה הפיקה. בכול פעולה שמבצעת הברך, הסחוסים מאפשרים לפיקה לנוע בתוך המגרעת הפמוראלית, מעלה מטה באופן חלק. פיקת הברך מתפקדת כציר ותפקידה להגביר את הכוח של השריר הארבע ראשי. 

קפסולה, רקמה סינוביאלית, כלי דם …

מפרק הברך עטוף ברקמה סיבית עבה הקרויה קפסולה (Capsule) שתפקידה לייצב ולהגן על המפרק. בתוך הקפסולה ישנה ממברנה סינוביאלית (Synovial membrane) שתפקידה לייצר ולהפריש נוזל סינוביאלי אשר מסוכך את חלקי המפרק. חלקים אחרים כוללים את שכבת השומן מתחת לפיקת הברך (Infrapatellar fat pad) והבורסה (Bursa) שתפקידן לרפד, לשכך ולהגן מכוחות חיצוניים. 

הקפסולה של מפרק הברך מחוזקת על ידי רצועות. התפצלויות של כלי הדם הגניקולארים העורקיים מספקים דם עשיר בחמצן לרקמות הברך השונות ואילו כלי הדם הוורידיים אוספים את הדם. קצות העצמות, בנקודות המפגש שלהן לצורך יצירת המפרקים, מכוסות בסחוס שתפקידו לאפשר תנועה חלקה. שרירים וגידים שונים מניעים המפרק. העצבים המעצבבים את הברך מקורם בעמוד השדרה המותני.

מה כואב שם במפרק ירך-פיקה ?

מגוון רקמות עשוי להיות מעורב בכאב המופיע בחלק הקדמי של הברך כולל גידי השריר הארבע ראשי וגיד הפיקה, הרצועות הרטינקולריות, הרקמה הסינוביאלית, שכבת השומן התת פיקתית, העצם הסב כונדרלית מתחת לשכבת הסחוס, מעטפת המפרק ועוד. הסחוס עצמו אינו יוצר כאב אך כאשר הוא ניזוק הוא יכול להוביל לשרשרת תגובות שבסופן רקמה אחרת כמו למשל מעטפת המפרק, כרית השומן התת-פיקתית , הרקמה הסינוביאלית או העצם הסב כונדרלית שהן רגישות לכאב והממוקמת מתחת לסחוס או סביבו תייצרנה כאב.

 גורמי סיכון 

שתי קבוצות גיל מצויות בקבוצות הסיכון להתפתחות כאבים במפרק הירך-פיקה, בני הנוער ומבוגרים מעל גיל 40. רמת הסיכון הגבוה של בני הנוער נובעת משתי סיבות עיקריות:  סיבה ראשונה –  בגיל הזה ישנם שינויים מבניים וחוסר איזון שרירי הנובעים מההתפתחות המהירה של הברכיים. אלה גורמים לתנועת פיקה לא מיטבית ובעקבות כך להתפתחות פציעה. הסיבה השנייה – עומסי היתר הנובעים מתקופה שבה חלק ניכר מבני הנוער עוסק בפעילות ספורט באופן מוגבר.

כאבי ברכיים במפרק הירך-פיקה בקרב קבוצת הגיל המבוגרת של מעל גיל 40 נגרמים למעשה בגלל שילוב של שינויים ניווניים הנוצרים במהלך השנים במבנה הברך וברקמות התומכות ומניעות. שינויים אלו גורמים לתנועה לא תקינה בברך ויחד עם עומסי יתר, לפעמים אפילו מינימליים, גורמים לפציעה בברך. 

 מלבד קבוצות גיל ישנם כמובן גורמי סיכון נוספים. במחקר פיני (Osteoarthritis Cartilage. 2002 Aug;10(8):623-30) שנערך בקרב קבוצת עובדים גדולה קבעו החוקרים שגורמי סיכון ללקות בפציעה וכאב במפרק ירך פיקה או בחלק אחר בברך כוללים גיל גבוה יותר, משקל גבוה יותר, עישון, פציעות ברך קודמות ועבודה במנח שדורשת כפיפת פלג גוף עליון עם ברכיים כפופות או בעמידה. החוקרים הפינים מצאו שגם גורמים חברתיים פסיכולוגיים בעבודה העלו את הסיכון לסבול מבעיות בברכיים.

גורמי סיכון נוספים שניתן להוסיף לרשימה של הפינים כוללים ניתוחים בברך, סוג הספורט שבו אתם עוסקים וכמובן המין שלכם. כול ניתוח בברך צפוי לגרום להתפתחות שינויים ניווניים מוגברים ובכך לעלות את הסיכון לתפקוד לקוי ופגיעה בברך. ריצה ובעיקר ריצה בעליה היא סוג הספורט עם רמת הסיכון הגבוהה ביותר לסבול מפציעה של מפרק הירך פיקה ולכן גם פציעה זאת מכונה ברך רצים. מסיבות שונות כולל זווית Q גדולה יותר וחולשת שרירים (השריר הארבע ראשי ועוד) פציעה וכאב במפרק הירך פיקה שכיחים יותר בקרב נשים. 

גורמים

הגורם העיקרי להתפתחות כאבים באזור המפרק הירך-פיקה הוא עומס יתר. עומס היתר הוא אינדיבידואלי ומשתנה בהתאם ליכולת של רקמת הסחוס ושל הרקמות סביב המפרק להתמודד עם העומס לפני הכשל, הדלקת והכאבים. גורם נוסף הוא תפקוד לקוי של המפרק מפרק הירך-פיקה שנגרם בגלל ביצוע תנועות ומאמצים חוזרניים כגון ריצה, בגלל ליקויים מבניים במפרק הברך ו/או במפרק הירך פיקה, ליקוי ביומכני באופן עבודת מפרק הברך ו/או מפרק הירך פיקה. ברוב המקרים הגורם הנו שילוב מסוים של הגורמים הללו.

מה גורם לתנועת פיקה לא תקינה?

במהלך פעילות הכרוכה בכפיפה של הברך הפיקה עולה ויורדת בתוך מגרעת מוארכת המצויה על עצם הירך. עומס יתר על הציר הזה או/ומיקום לא אופטימאלי של הפיקה בתוך השקע יובילו בהכרח לנזק וכאבים. בהעדר חבלה שיכולה להוביל לסטייה של הפיקה או לתפקוד לקוי של המפרק פטלופמורל ניתן לסווג את הגורמים לתנועת פיקה לא תקינה לשני תתי קבוצות: קבוצת גורמים התנהגותיים נרכשים וקבוצת גורמים מבניים מולדים:

גורמים נרכשים

 גיל, חוסר אימון או מחלה או/ו בגלל ביו-מכאניקה לקויה של כפות הרגליים או פרק הירך עלולים לגרום לחולשה בשריר, להדיקות יתר של רקמות, לליקוי תפקוד עצבי פרופריוצפתי ועוד ובעקבות כך לגרום לפיקה לסטות ממסלולה. בסוג זה של תנועת פיקה לקויה, המבנה האנטומי של הפיקה עצמה, של הברך ושל המגרעת בתוכה הפיקה נעה הינם תקינים לחלוטין. כמו כן לרוב אין תחושה של חוסר יציבות.

ניוון וחולשה של השריר הארבע ראשי ובעיקר של הראש הפנימי (Vastus medialis) נחשב לגורם מרכזי בחשיבותו בהשפעתו על תפקוד המפרק ירך פיקה. שרירים נוספים בעלי השפעה תפקודית על מפרק הברך בכלל ועל מפרק הירך פיקה כוללים את השרירים הפועלים על הגב התחתון, האגן (שרירי העכוז ועוד) ועל מפרק הירך (שביל הכסל והשוקה ועוד). תפקוד לקוי של הגב התחתון, האגן ו/או מפרק הירך יוביל לביצוע תנועות פיצוי בברך ולגרום לפציעה.

הניוון או הליקויים התפקודיים המתפתחים עם השנים מובילים גם להדיקות יתר של רקמות רכות כגון רצועות (כמו למשל הרצועה הרטינקולארית), שרירים (השריר הארבע ראשי לפנים, שריר המיתר מאחור, שריר התאומים בשוק ועוד) וגידים מקשה על תפקוד תקין של המפרק יתר. תפקוד תקין של הברך מחייב קשר עצבי תקין בין הברך לבין מרכזי השליטה. נזק לסיבי העצבים בברך הנובע מניוון או פציעה יוביל לכשל בחיבור הזה ובהכרח לתפקוד פרופריוצפטי לא תקין.

מנחם לדעת שבמקרים בהם השרירים מהווים גורם בהתפתחות הבעיה ניתנים לטיפול. אימונים מתאימים יכולים לשפר את תפקוד השרירים הללו ולהחזיר את הפיקה לציר תנועה תקין ובכך להפחית מהשחיקה ומהכאבים הנלווים לה. מתברר שגם לשרירים הפועלים על מפרק הירך יש השפעה על התפתחות כאבי פטלו-פמורל. כך למשל נימצא במחקר שבוצע בארצות הברית שחולשה וחוסר גמישות של השרירים במפרקי הירך עשויים לגרום לכאבים כרוניים במפרק פטלו-פמורל בעוד שחיזוק וגמישות של השרירים הללו עשוי לשפר את מצב המפרק (21.4.06 הירחון האמריקאי לרפואת ספורט).

גורמים מבניים מולדים

ברכי Xשינויים מבניים במבנה הברך עלולים גם הם לגרום לכאבי מפרק הירך-פיקה. דוגמא לכך הן בעיות מבניות של הפיקה והמגרעת על עצם הירך בה הפיקה מתפקדת: פיקת ברך שטוחה מידי שהיא בהכרח עם נטייה להחליק מחוץ למגרעת או רדידות של המגרעת אשר שוב גורמת לפיקה לסטות בקלות החוצה. גם פיקה הממוקמת גבוה (Patella alta) מידי או נמוכה (Patella baja) מידי תשבש בהכרח את התפקוד של המפרק הזה.

גם בירכי X או ברכי O אשר יוצרים זווית Q שאינה אופטימאלית חושפים את מפרק הירך פיקה לליקוי תפקודי. זווית Q היא הזווית שבין הקו הנמתח מהזיז הקדמי עליון באגן לאמצע הפיקה והקו הנמתח בין אמצע הפיקה לזיז הטיביה. זווית ממוצעת של גברים עומדת על 14 מעלות וזו של נשים על 17 מעלות.

עוד גורמים מולדים לליקוי תפקודי של מפרק הירך פיקה כוללים הבדל באורך הרגליים, שינויים מבניים אחרים הגורמים למנח לא תקין של עצם הירך, מנח לא תקין של הקרסול (קשת שטוחה או גבוהה מידי), תנועתיות יתר בברך הנובעת מכשל של הרצועות הגמישות מידי באופן מולד לייצב ולתמוך בברך ועוד. המשמעות של שינויים בזוויות Q ושל שינויים מבניים אחרים היא ליקוי בתנועת הפיקה אשר גורמת לחץ מוגבר על צד אחד של המגרעת, שחיקה וכאבים.

שינויים אלו ניתן לזהות בבדיקה גופנית וצילום רנטגן. בבעיה מסוג זה הברך מאופיינת בחוסר יציבות יחסית. גורמי סיכון מבניים, מולדים, נוספים לפתח כאבי מפרק הירך-פיקה כוללים גמישות יתר של מפרקי הברכיים (שכיח בקרב נשים) וכפות רגליים שטוחות. 

תסמינים נוספים

התסמינים העיקריים הנובעים מפגיעה במפרק מפרק הירך-פיקה כוללים כאבי ברכיים המתמקדים בקדמת הברך וסביב הפיקה. הכאבים מחמירים בהליכה, ריצה וקפיצה וכן בעת ישיבה ממושכת עם ברכיים כפופות, במעבר מישיבה לעמידה, בעת עלייה וירידה במדרגות וכאשר אנו כורעים ברכיים. כאבים עלולים להחמיר בכול מצב של שימוש ועומס על הברכיים. מלבד כאבים יתכן ורעשים וחריקות יתלוו לתנועת הברך. הקלה ברמת הכאב צפויה במנוחה עם ברכיים ישרות או כמעט ישרות. 

הסימנים העיקריים כוללים רעשים וחריקות המופקים מהנעה אקטיבית ופסיבית של פיקת הברך, הנעת הפיקה עם מעט לחץ עליה יכולה להניב מלבד כאב גם תגובת כאב. בדיקות ומדידות יכולים לחשוף שינויים מבניים (ברכי O או ברכי X) וזווית Q גדולה מהרצוי.

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לפציעות ספורט וכמובן כיצד ניתן למנוע פציעות ספורט.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן