צליעה אבחון וטיפול
צליעה אבחון וטיפול

צליעה אבחון וטיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


צליעה? אבחון וטיפול מהירים ימנעו נזקים ארוכי טווח. הליכה היא דרכו של הגוף לנוע. אחד מגורמי הסיכון לצליעה היא גיל. ככול שאנו מתבגרים כך עולה הסיכון. ברוב המקרים ההליכה המשובשת היא זמנית וברת טיפול ובחלק אחר הסיבה עלולה להיות הפרעות בריאותיות קשות.

בממוצע מתחיל התינוק ללכת בגיל שנה וברוב המקרים אינו מאבד יכולת זו עד לסופם של חייו. הליכה היא דרכו העיקרית של הגוף לנוע והיא מובדלת מריצה בכך שכול שלב במהלך ההליכה רגל אחת נוגעת בקרקע בעוד שבריצה שתי הרגליים יכולות להיות באוויר. אז מה גורם לצליעה? כאבים בירך? כאבים במפרק אחר בגפה התחתונה או שמא פגיעה מסוג אחר?

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



צליעה אבחון וטיפול – רקע

הליכה הנמשכת בין חצי שעה לשעה מידי יום עשויה לשפר ולהאריך את חייכם ולמנוע מגוון מחלות עצום ובכללן: מניעת כאבי גב, מניעת אובדן צפיפות עצם, מניעת מחלות כלי דם ולב, מניעת סוכרת, מניעת סוגי סרטן שונים ומניעת דיכאונות וחרדות. לצורך הליכה תקינה אנו נזקקים לשליטה עצבית מרכזית ופריפרית תקינה ולשרירים ופרקים תקינים. כול פגיעה באחת מהמערכות הללו עלולה לגרום לנו לצלוע או חמור יותר לחוסר יכולת ללכת. 

כול היתרונות הכרוכים בהליכה וההמלצות החמות שאנו נותנים לעסוק בספורט נפלא זה תלויים בכך שההליכה תקינה. הליכה ממושכת שאינה תקינה או צליעה משמעותה בטווח זמן כזה או אחר, התפתחו והצטברו נזקים במערכת עצב, שריר ושלד ובעיקר לאותם חלקים הנושאים בעומסי ההליכה. נזקים אפשריים שניתן למנות כוללים שחיקת סחוסים, דלקות שרירים וגידים ודלקת פרקים ניוונית.

ביומכניקה של ההליכה 

במהלך צעידה תקינה מתחלפים התפקידים של הרגליים באופן מחזורי, בעוד שרגל אחת מספקת יציבות ותמיכה הרגל השנייה מתקדמת לפנים וחוזר חלילה. התנועה אמורה להתנהל באופן חלק ויעיל תוך העברת משקל ומרכז הכובד באופן סימטרי מרגל לרגל. הליכה מחייבת על כן שיווי משקל תקין, גמישות, תנועת אגן תקינה וכוח. קצב ההליכה וסגנונה תלוי בגורמים רבים ובעיקר בגיל, מין ומצבו הבריאותי של ההולך. ללא מחלות או נזקים גופניים לא צפויים שינויים משמעותיים בתבנית הליכתו של האדם גם בזקנתו וזאת מלבד נטייתם לזווית מוגברת (בערך 5 מעלות) של כף הרגל החוצה וירידה הדרגתית במהירות ההליכה מגיל 70. יתכן והצורך הנוסף ביציבות הוא שעומד אחרי הטיה זו של כף הרגל.

מעגל ההליכה

התבוננות באדם הולך תגלה שההליכה נושאת אופי מחזורי. מחזור הליכה או מעגל הליכה מורכב משלב של עמידה (stance) ושלב של הנעת הרגל (swing). שלב העמידה מתחיל עם הנחת העקב (heel strike) גלגולה והנחתה על הקרקע באופן מלא (mid stance) ומסתיים בהרמת כף הרגל לצעד חדש (toe off). בשלבים הללו נוגעת כף הרגל בקרקע. מאידך שתי כפות הרגליים נוגעות ברצפה יחדיו כ 20% ממחזור ההליכה. בשלב הנעת הרגל ( swing) לא קיים מגע עם הקרקע.

גורמים לצליעה 

הליכה או צליעהצליעה היא הליכה לא סימטרית, מעוותת או מאומצת הנגרמת בגלל כאב, חולשה או עיוות פיזי ואשר עלולה לגרום לנזקים נוספים למערכות העצב, שריר ושלד. הליכה משובת היא תופעה שכיחה וזאת בגלל מורכבות פעולת ההליכה והישענותה על תקינותם מערכות גוף רבות ובכללן מערכות העצבים המרכזית והיקפית, האוזן ומערכות שריר ושלד. פציעה או מחלה שפוגעת באחד מהמפרקים של הרגליים או הרקמות הרכות סביבם, בכפות הרגליים, במוח, בעמוד השדרה או באוזניים תוביל בסבירות גבוהה להליכה לא יציבה ומשובשת. 

צליעה יכולה על כן להיגרם גם מדלקות פרקים או טראומה ונזק לאחד המפרקים, העצמות והרקמות הרכות הנוטלים חלק בתהליך ההליכה (עמוד השדרה, מפרקי אגן, מפרקי הירך, מפרקי הברכיים, מפרקי הקרסול, כפות רגליים וכלל הרקמות הרכות הפועלות ומפעילות את הפרקים הללו). גם בעיות בכפות רגליים שאינן בעיות מפרקיות כגון “דורבן”, יבלות, יבלות ויראליות, ציפורניים חודרניות, כיבים, בצקות יכולים לשבש את ההליכה. חלק משיבושי ההליכה נושאים אופי ייחודי ונגרמים מפתולוגיות מוגדרות. קלינאים עשויים להיעזר בייחודיות זו לצורך אבחון מקור השיבוש בהליכה.

סוגי צליעה ומשמעותם

הליכה אנטלגית ( Antalgic gait)

היא הליכה בה הגוף מוטה בחריפות לאחד הצדדים. הטיה זו נגרמת בגלל הצורך להימנע מכאב. במצב בו ההטיה מקורה בעמוד השדרה (לרוב בלט דיסק או פריצת דיסק) לא יהיה שוני במהלך ההליכה אך במצב בו מקור הכאב הוא באחד ממפרקי ברגליים תיווצר חוסר סימטריה בין תנועת הרגליים. תנועת הגפה הכואבת תהיה קצרה יותר מזו של הגפה שנייה בגלל הניסיון שלנו לקצר את פרק הזמן שבו הרגל המהווה את מקור הכאב נושאת את משקל הגוף.

הליכת טרנדלנבורג (Trendelenburg gait)

צליעה זו שמאופיינת בנפילה של האגן לצד אחד נובעת לרוב מכאבים במפרק הירך או מחולשה של שרירי האגן (gluteus medius) שתפקידם לייצב את האגן בזמן הליכה. מבחן טרנדלנבורג חיובי כאשר: בעת הדריכה על הרגל בצד בו שרירי האגן חלשים יצנח האגן לכיוון השני.

הליכה פרופולסיבית (Propulsive gait)

מאפיינת חולי פרקינסון, אנשים שנפגעו מהרעלת פחמן חד חמצני, שימוש בתרופות מסוימות ועוד. הליכה זו מתאפיינת בנוקשות ומיעוט של תנועות גו וידיים. ראש וצוואר מורכנים. מרכז כובד המצוי קדימה עקב כפיפת יתר של הגו לפנים גורם לקושי בעצירת הגוף. צעדים קצרים, מהירים ומשתנים.

הליכת “ברווז” (Waddling gait)

מאפיינת אנשים הסובלים מבעיות נרכשות או מולדות במפרקי הירך (Congenital hip dysplasia), מחלות ניוון שרירים ועוד. הליכה זו מתאפיינת בטלטול מודגש של האגן.

 הליכה עם הרמת ברך גבוהה (Steppage gait)

הליכה הנובעת מפגיעה בתפקוד של כף הרגל בגין היותה שמוטה (Foot drop). חוסר היכולת לכפוף את כף הרגל במהלך ההליכה גורמת לאצבעות כף הרגל להיגרר על הרצפה במהלך ההליכה. הסיבה לפגיעה זו היא לרוב נזק לעצבים המעצבבים שרירים שייעודם הרמת כף הרגל.

הליכה סיבובית (Circumduction gait)

בהליכה זו לצורך התקדמות מבצעים הרגל והאגן תנועת איגוף מעגלית מהצד וזאת בגלל פגיעה בתפקוד של השרירים הכופפים של הירך אשר מותירים את הרגל נוקשה וארוכה. הגורמים עשויים להיות נזקים עצביים או פגיעה כלשהי במערכות שריר ושלד.

הליכת מספריים (scissors gait)

היא הליכה המתבצעת תוך כדי כפיפה קלה של הברכיים ומפרקי הירך כאשר הברכיים והירכיים נפגשים וחוצים זה את זה בתנועת מספריים. אופיינית במקרה של פגיעות מוחיות, טרשת נפוצה ועוד.

אבחון של מקור הצליעה

צליעה עקב בעיות גבהגורם להליכה המשובשת יכול להיות כאב קל במפרק הירך שיחלוף תוך ימים ספורים או גורמים בעלי משמעות של חיים ומוות. לרוב ניתן לאבחן את מקור הבעיה באמצעות אנמנזה ובדיקה גופנית יסודית. אנמנזה תכלול שאלות כגון מתי התחלתם לצלוע?, האם השיבוש בהליכה החל בבת אחת או באופן הדרגתי?, האם הצליעה מחמירה עם הזמן? האם ישנם תסמינים נוספים? האם נפצעתם לאחרונה בגוף או בראש? האם אתם צורכים תרופות על בסיס קבוע? ועוד. 

במסגרת הבדיקות הגופניות נתבונן במספר מעגלי הליכה במהירויות שונות כולל הליכה על קצות האצבעות ועל העקבים. נבדוק האם ההליכה סימטרית? האם ההליכה מתנהלת באופן חלק. נערוך גם בדיקות נוירולוגיות, אורתופדיות וכירופרקטיות מלאות של מערכות העצבים ומערכות שריר ושלד. נמדוד אורך רגליים כדי לשלול צליעה על רקע של הבדלים באורכם של הרגליים. 

במידה וקיים ספק בנוגע למקור הבעיה, נשתמש בבדיקות מתקדמות כולל אמצעי הדמיה (צילומי רנטגן, CT או MRI) ובדיקות מעבדה. נוכחות של סימפטומים המעלים את הסבירות כי הגורם לצליעה אינו מכאני מהווים דגל אדום המחייב הפנייה ובירור רפואי עמוק. דגלים אדומים נחשבים בין היתר הסימפטומים הבאים: חום המתלווה להליכה המשובשת ואובדן משקל בלתי מוסבר וסימנים המעידים על פגיעה במוח ועוד.

טיפול בצליעה 

הליכה משובשת לאורך זמן עלולה לגרום לשחיקה, ונזקים נוספים למפרקים ולשרירים הנתונים תחת עומסים מוגברים. טיפול מהיר ויעיל בשיבושי הליכה יכול למנוע את הנזקים הנוספים הללו. ברוב המקרים הצליעה נגרמת מפציעה של אחת מהרקמות נושאות המשקל בגוף והתפתחות דלקת כזו או אחרת. צליעה על רקע נזקי חבלה שהתרחשו מנפילה, תאונת דרכים, פציעת ספורט או כול טראומה אחרת תעלם לרוב אפילו ללא טיפול כאשר הפציעה תחלים. הטיפול בשיבוש הליכה מתמשך או כרוני יניב לרוב תוצאות פחות טובות, תלוי, כמובן, בסיבה. מגוון האמצעים לטיפול בסוגים אחרים של צליעות נע בין טיפול פיזיקאלי ועד טיפול כירורגי. בחלק מן המקרים לא ניתן לעשות דבר מלבד המלצות על תכניות אימונים לשיפור התפקוד הגופני הכללי ועל שימוש באמצעי עזר להליכה. 

המשיכו לקרוא אודות כאבים בכף הרגל,  דלקת בגיד אכילס, קרע במיניסקוס בברך וכן כאבים במפשעה. כול תסמונות הכאב הללו יכולים לגרום בין היתר גם לצליעה. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן