תסמונת התעלה הקרפלית גורמים

תסמונת התעלה הקרפלית גורמים אפשריים לכך כוללים בעיקר עומסים חוזרניים על שורש כף היד. בשנים האחרונות עלתה השכיחות של הפרעות במערכות עצב, שריר ושלד המתפתחות בעבודה. פגיעה בעצב התווך בשורש כף היד היא אחת מההפרעות הבריאותיות השכיחות ביותר במקומות העבודה. המודרניזציה והמיכון בתעשייה ובעיקר השימוש האינטנסיבי במחשב הפכו את הפציעות מסוג זה למגפה.

הפגיעות האלה נגרמות לרוב בגלל המטלות והעומסים החוזרניים על הרקמות השונות. הפגיעות במערכת שריר ושלד גורמות לנזקים כלכליים עצומים בשל הטיפולים, אובדן ימי עבודה ועוד. בין הפגיעות הללו ניתן למנות:

• פגיעות באצבעות כגון אצבע הדק
• פציעות במרפקים כגון מרפק טניס
• בלטים או פריצות דיסק בעמוד השדרה
• תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome) ועוד

הפרעה זאת שפוגעת בעצב התווך בשורש כף היד היא שכיחה יותר בעולם המתועש המערבי. על פי מחקר שפורסם בארצות הברית (נירולוגיה 01/2009) בעשורים האחרונים הוכפלה שכיחות התסמונת.

תסמונת התעלה הקרפלית – מה הגורם?

תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) היא הפרעה נוירולוגית נפוצה. הפרעה זאת מתרחשת כאשר העצב המדיאני (התווך), העובר מהאמה לכף היד, נדחס או נלחץ בפרק כף היד. תסמונת זאת גורמת למגוון תסמינים ביד ובאצבעות כולל פגיעה בתחושה וחולשת שרירים. CTS יכול להשפיע על יד אחת או על שתי הידיים ויכול להפריע לפעילות היומיומית ולאיכות החיים. על פי מחקרים שונים השכיחות של תסמונת התעלה הקרפלית נאמדת:

• ב- 5% – 11% מכלל האוכלוסייה עם העדפה ברורה לנשים.
• גילם של רוב הסובלים מתסמונת זאת הוא בין 40 – 60.

עם זאת, CTS יכול להתרחש גם אצל אנשים צעירים או מבוגרים, ובקבוצות תעסוקתיות ואתניות שונות. מספר סיבות אפשריות לעלייה התלולה במספר המתלוננים על תסמונת זו:

1) עלייה במודעות לסוג זה של פגיעות.

2) הפיכת המחשב לכלי עבודה עיקרי.

3) יותר עבודות הכרוכות בתנועות חוזרות.

3) יותר נשים עובדות (נשים סובלות מהתופעה פי שתיים יותר מגברים).

במאמר "תסמונת התעלה הקרפלית גורמים" נדון בהרחבה בגורמים ובגורמי הסיכון להתפתחות הפרעה בריאותית זאת.

אנטומיה של התעלה הקרפלית

התעלה הקרפלית היא למעשה מרווח אנטומי קטן ברוחב של 2 -3 סנטימטרים הנמצא בבסיס שורש כף היד. התעלה נוצרת באמצעות:

• שמונה עצמות כף היד (Carpal bones).
• התקרה שלה נוצרת באמצעות רצועה הרחבה הקרפלית (Transverse carpal ligament).

המבנה של התעלה והרקמות התומכות בו מאפשרים רק מעט גמישות. בתעלה הקרפלית נמצאים תשעה גידי השרירים מכופפי האצבעות והאגודל, כלי דם ועצב התווך. עצב זה שמקורו מהצמה הברכיאלית בצוואר מהווה את אחד העצבים המרכזיים בגפה העליונה. העצב יורד מטה מהצוואר דרך הזרוע, האמה, דרך התעלה הקרפלית בשורש כף היד ועד לכף היד. עצב התווך מעניק:

• תחושה לאגודל, לאצבע המורה, לאמה ולמחצית מהקמיצה. (הזרת ומחצית מהקמיצה מבלים את העיצבוב שלהם מעצב הגומד).
• כוח מוטורי לשרירים סביב האגודל.

כל הרכיבים הללו מצטופפים בתוך התעלה וכול גורם שמשנה את מצב הרקמות הללו עלול לפגוע ישירות בעצב התווך או לפגוע בעצב באופן עקיף על ידי פגיעה באספקת הדם אליו ולגרום לתסמונת התעלה הקרפלית. גורמים שעלולים לפגוע בתעלה וברקמות שעוברות דרכה ובכך לעלות את הסיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית כוללים פגיעה טראומטית בשורש כף היד או לחלופין עומסי יתר וגירוי דלקתי באחד או יותר מהגידים העוברים בתעלה.

סימנים ותסמינים של התסמונת

התסמינים בגין תסמונת התעלה הקרפלית באים לידי ביטוי בחלקי היד מקבלים את העיצבוב מעצב התווך – האגודל ושלושת האצבעות שלאחריו (ללא הזרת). עצב התווך מעניק יכולת מוטורית:

• לשרירים התולעיים (lumbricals) הראשון והשני.
• לשריר מנגד האגודל (Opponens pollicis).
• שריר מתוויך האגודל (Adductor pollicis).
• ולשריר כופף האגודל הקצר (Flexor pollicis brevis).

עצב התווך מעניק תחושות:

• לעור של האגודל ולשלושת האצבעות הסמוכות לו כולל האצבע המורה, האמה והקמיצה.

הסימנים והתסמינים הנובעים מתסמונת התעלה הקרפלית כוללים:

• כאבים בכף היד (גם כאבי לילה שמעירים משינה) שעלולים להקרין במעלה היד.
• נפיחות בכף היד.
• תחושות נימול והירדמות.
• תחושת דגדוג.
• שינויי בגוונים של העור בכף היד.

ובשלבים מתקדמים:

• חולשת שרירי כף היד שבאה לידי ביטוי בנפילת חפצים מהידיים וחוסר יכולת לאחוז.
• שרירי האגודל וכרית האגודל יראו סימנים של ניוון וחולשה.
• אובדן ביכולת התפקודית של כף היד.

הגורמים לתסמונת התעלה הקרפלית

הגורמים העיקרים לתסמונת התעלה הקרפלית כוללים:

תנועות ועומסים חוזרניים

שימוש חוזרני בשורש כף היד ובאצבעות כף היד על רקע ביצוע תנועות ומטלות חוזרניות כמו הקלדה, פעולות חיתוך, שימוש בכלי עבודה ועוד. הדבר גורם לגירוי דלקתי בגידים ולרקמות הסינוביאליות בתעלה שתפקידן לסוכך את תנועת הגידים. בגלל הדלקת, הנפיחות והבצקת המקומית שמתפתחת חלה היצרות הדרגתית של חלל התעלה הקרפלית. במצב שנוצר אין לעצב התווך מרחב מחייה מספק בתוך התעלה הקרפלית והוא נתון לחיכוכים חוזרים ונשנים או לחץ מתמשך עד להתפתחות דלקתית בעצב.

נזקי חבלה

גם נזקים ישירים לתעלה הקרפלית הנגרמים בעקבות חבלה או מחלות עלולים להוות גורם.

מחלות

מגוון רחב של מחלות עלול לגרום לנזקים בתעלה הקרפלית ולהוביל להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. בין יתר המחלות נמנה סוכרת, דלקת פרקים שגרונית, ליקויים תפקודיים בבלטת התריס ועוד.

גורמי סיכון לתסמונת התעלה הקרפלית

גורמי הסיכון כוללים כל גורם היוצר נטייה ללחץ על העצב (היצרות מולדת) או יוצר עומס ישיר או עקיף על התעלה הקרפלית (דרישות עבודה, פעילות גופנית, תחביבים ושגרה).

גורמי סיכון מקצועיים

בין גורמי הסיכון המקצועיים להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית נציין:

• החזקה ממושכת של כף היד בזווית שאינה ניטרלית – כפיפת יתר או פשיטת יתר- יוצרים עומסי יתר על העצב בתעלה הקרפלית.
• תנועות חוזרניות (מקלדת…).
• תנועות כוחניות חוזרות (פטיש או כלי עבודה אחר).
• חשיפה לקור.
• חשיפה לוויברציה.
• חוסר בזמן התאוששות בין מטלות.
• חשיפה ממושכת לעבודה בסיכון גבוה.
• מגע ממושך עם עופרת.
• חוסר שביעות רצון מהעבודה.
• תאונות וחבלות בעבודה.

גורמי סיכון אישיים

בין גורמי הסיכון האישיים להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית נציין גורמים כגון:

• דלקות פרקים ומחלות אחרות בשורש כף היד.
• לחץ דם גבוה.
• סוכרת.
• בלוטת תריס לא מאוזנת.
• אלכוהוליזם.
• שינויים הורמונליים (בלוטת התריס, גיל מעבר ולאחר כריתת רחם, היריון).
• חוסר בוויטמין B.
• ישנם אנשים שהם בעלי נטייה גנטית לתעלה מוצרת.
• תעלה מוצרת באופן נרכש לאחר שבר או נזק טראומטי אחר.
• שינויים הורמונליים החלים בגופה של האישה מעלים את סיכוייה להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.

References:

Bland JD. Carpal tunnel syndrome. BMJ. 2007;335(7615):343-6.

Atroshi I, Gummesson C, Johnsson R, Ornstein E, Ranstam J, Rosén I. Prevalence of carpal tunnel syndrome in a general population. JAMA. 1999;282(2):153-8.

Padua L, Coraci D, Erra C, Pazzaglia C, Paolasso I, Loreti C et al. Carpal tunnel syndrome: clinical features, diagnosis, and management. Lancet Neurol. 2016;15(12):1273-84.

van Rijn RM, Huisstede BM, Koes BW, Burdorf A. Associations between work-related factors and specific disorders at the elbow: a systematic literature review. Rheumatology (Oxford). 2009;48(5):528-36.

Lozano-Calderón S, Anthony S, Ring D. The quality and strength of evidence for etiology: example of carpal tunnel syndrome. J Hand Surg Am. 2008;33(4):525-38.

Huisstede BM, Randsdorp MS, Coert JH et al. Carpal tunnel syndrome. Part II: effectiveness of surgical treatments–a systematic review. Arch Phys Med Rehabil. 2010;91(7):1005-24.

Mondelli M et al. Long-term follow-up of carpal tunnel syndrome during pregnancy: a cohort study and review of the literature. Electromyogr Clin Neurophysiol. 2007;47(6):259-71.