דורבן בעקב: טיפול יעיל בכאב וחזרה להליכה תקינה ימנעו פגיעה קשה באיכות החיים. הדרך היעילה ביותר לטפל בדורבן בעקב (Plantar Fasciitis) ולחזור להליכה תקינה משלבת הפחתת עומסים מיידית, מתיחות ייעודיות וטיפול מקומי בדלקת. כאב של דורבן נובע לרוב ממיקרו-קרעים ודלקת ברצועה התחתונה של כף הרגל, וההחלמה דורשת סבלנות והתמדה בתוכנית טיפול סדורה. שלבי הטיפול המוכחים לחזרה מהירה לשגרה כוללים:
- הפחתת כאב ועומס מיידית (עיסוי מקומי, צמצום הליכה, נעליים מתאימות)
- אביזרים תומכים כגון מדרסים מותאמים אישית ו/או עקבי סיליקון
- תרגילים ומתיחות (מתיחת פאסיה ומתיחת גיד אכילס)
אם הטיפול הביתי אינו מביא לשיפור תוך מספר שבועות, מומלץ לפנות לגורם מקצועי כגון כירופרקט לטיפולים מתקדמים. אחת מאפשרויות הטיפול שיציע הכירופרקט היא טיפול בגלי הלם. טיפול בגלי הלם הוא טיפול יעיל ביותר המפרק את הרקמה הצלקתית ומעודד ריפוי טבעי של הגוף. גם טיפול ידני עמוק הכולל שחרור רקמות מיופאציאליות על ידי מקצוען עשוי להועיל. במקרי קיצון, יופנה החולה לקבלת זריקת סטרואידים או בוטוקס להפחתת כאב מיידית.
דורבן בעקב: טיפול יעיל בכאב וחזרה להליכה תקינה – רקע
דורבן בעקב הוא השם העממי לכאב חד או שורף באזור העקב, במיוחד בצד הפנימי־תחתון של העקב. בפועל, ברוב המקרים הכאב אינו נגרם מה“דורבן” עצמו, כלומר מהזיז הגרמי שניתן לראות בצילום, אלא מבעיה ברקמה שנקראת החיתולית הכפית – plantar fascia. זוהי רצועת רקמת חיבור עבה הנמשכת מהעקב אל קדמת כף הרגל, תומכת בקשת כף הרגל ומשתתפת בבלימת זעזועים בזמן הליכה, עמידה וריצה. לכן המונח המדויק יותר הוא plantar heel pain או plantar fasciopathy, אך בשפה היומיומית רבים ממשיכים לקרוא לכך “דורבן”.
דורבן בעקב לעומת פלנטר פשיאיטיס
האם באמת יש “קוץ” שדוקר את העקב?
השם דורבן יוצר רושם כאילו יש קוץ קטן בעקב שדוקר בכל צעד. במציאות, זיז גרמי בעקב יכול להופיע בצילום גם אצל אנשים ללא כאב, והוא לא תמיד מסביר את עוצמת התסמינים. הכאב נובע בדרך כלל משילוב של עומס חוזר, רגישות של החיתולית הכפית, שינוי בתפקוד כף הרגל, עומס בשרירי השוק ולעיתים ירידה ביכולת הרקמות לשאת עומס. מחקרים עדכניים מתארים את המצב יותר כתהליך עומסי־ניווני מאשר כדלקת פשוטה בלבד (Koc, 2023).
למה הכאב מופיע דווקא בצעדים הראשונים?
אחד הסימנים הקלאסיים הוא כאב חזק בצעדים הראשונים בבוקר או אחרי ישיבה ממושכת. בזמן מנוחה, כף הרגל נמצאת לעיתים במנח כפוף מעט, והרקמה מתקצרת ונעשית רגישה. כאשר קמים ודורכים, החיתולית הכפית נמתחת במהירות ונושאת עומס. לכן הכאב יכול להיות חד מאוד בתחילת ההליכה, להשתפר לאחר כמה דקות, ואז לחזור לאחר עמידה או הליכה ממושכת. דפוס זה נחשב אופייני מאוד לכאב פלנטרי בעקב (Koc, 2023).
שכיחות דורבן בעקב וכאב פלנטרי
דורבן בעקב וכאב פלנטרי הם מהגורמים השכיחים ביותר לכאב בעקב. מקורות קליניים עדכניים מציינים כי plantar fasciitis אחראי לכ־80% ממקרי כאב העקב התחתון, ומשפיע על כ־4%-7% מהאוכלוסייה הכללית (Alnefaie, 2025). יש גם הערכות שלפיהן עד כ־10% מהאנשים יחוו כאב מסוג זה במהלך חייהם, אם כי הנתונים משתנים לפי אוכלוסייה, גיל, עיסוק, משקל, פעילות גופנית והגדרת המחקר (Bryant, 2025).
מי נמצא בסיכון גבוה יותר?
הבעיה נפוצה במיוחד בגילאי 40-60, אך יכולה להופיע גם אצל צעירים, רצים, חיילים, עובדים בעמידה ממושכת, מורים, אחיות, עובדי שירות, אנשים עם עודף משקל, ואנשים שחזרו מהר מדי לפעילות אחרי תקופה של חוסר תנועה. גורמי סיכון מוכרים כוללים עמידה ממושכת, נעליים לא מתאימות, עומס ריצה או הליכה גבוה, קיצור בשרירי השוק, ירידה בטווח התנועה של הקרסול, קשת גבוהה או שטוחה, ועלייה מהירה בעומס הפעילות (Alnefaie, 2025).
מה גורם לדורבן בעקב?
עומס חוזר על החיתולית הכפית
החיתולית הכפית נמתחת בכל צעד, במיוחד בשלב שבו העקב מתנתק מהקרקע והאצבעות מתיישרות. כאשר כמות הצעדים, זמן העמידה או עצימות הפעילות גדלים מהר מדי, הרקמה עלולה להגיב בכאב. זה יכול לקרות אחרי התחלת עבודה בעמידה, טיול ארוך, חזרה לריצה, החלפת נעליים, עלייה במשקל או מעבר ממשטח רך למשטח קשה. ברוב המקרים אין “אירוע אחד” שגרם לבעיה, אלא הצטברות עומס לאורך זמן.
קיצור שרירי השוק והגבלת תנועת קרסול
כאשר שרירי התאומים והסולאוס נוקשים או קצרים, הקרסול מתקשה להגיע לכיפוף גבי תקין בזמן הליכה. הגוף מפצה דרך כף הרגל, והעומס על החיתולית הכפית יכול לעלות. לכן טיפול יעיל בדורבן בעקב אינו מתמקד רק בנקודת הכאב בעקב, אלא גם בשוק, בקרסול, בקשת כף הרגל ובדפוס ההליכה. הנחיות קליניות מדגישות הערכה של טווח הקרסול, כאב במישוש, תפקוד ויכולת נשיאת משקל (Koc, 2023).
נעליים, משטחי הליכה ועמידה ממושכת
נעל שטוחה מאוד, נעל שחוקה, סוליה קשה או חוסר תמיכה מספקת יכולים להחמיר כאב אצל חלק מהאנשים. מצד שני, אין נעל אחת שמתאימה לכולם. אדם אחד ירגיש הקלה עם נעל יציבה ותומכת, ואחר ירגיש טוב יותר עם נעל רכה יותר. גם משטחי הליכה חשובים: עמידה ממושכת על בטון, רצפות קשות או שעות רבות יחפים על משטח קשיח יכולים להגביר גירוי. הפתרון אינו תמיד מדרס יקר, אלא התאמה אישית של עומס, נעל, פעילות ותמיכה.
תסמינים של דורבן בעקב
כאב חד בצד הפנימי של העקב
הכאב האופייני מורגש בדרך כלל בחלק התחתון־פנימי של העקב, קרוב למקום שבו החיתולית הכפית מתחברת לעצם העקב. הוא יכול להיות חד, דוקר, שורף או עמום. אצל חלק מהאנשים הכאב ממוקד מאוד בנקודה אחת; אצל אחרים הוא מתפשט לאורך הקשת הפנימית של כף הרגל. לעיתים הכאב חמור ביותר בבוקר, משתפר לאחר חימום, ואז חוזר בסוף יום עבודה או לאחר פעילות ממושכת.
כאב לאחר מנוחה או לאחר פעילות
אנשים רבים מתארים כאב “התחלתי”: הצעדים הראשונים כואבים, אחר כך יש הקלה, ובהמשך הכאב חוזר. זה קורה גם לאחר ישיבה ממושכת, נסיעה ארוכה או מנוחה אחרי פעילות. אצל רצים, הכאב עשוי להופיע בתחילת הריצה, להירגע תוך כדי, ואז להחמיר לאחר האימון או למחרת. דפוס כזה מעיד שהרקמה עדיין רגישה לעומס, גם אם בזמן הפעילות יש תחושת שיפור זמנית.
איך מאבחנים דורבן בעקב?
אבחון קליני לפני צילום
ברוב המקרים האבחון נעשה לפי סיפור הכאב ובדיקה גופנית. בודקים מיקום כאב, רגישות בלחיצה על העקב, טווח תנועת קרסול, גמישות שרירי שוק, תפקוד קשת כף הרגל, הליכה, עמידה על רגל אחת ותגובה למתיחה של החיתולית. הנחיות קליניות עדכניות מדגישות כי אבחנה של plantar heel pain היא בעיקר קלינית, והדמיה אינה נדרשת בכל מקרה (Koc, 2023).
מתי צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?
הדמיה נשקלת כאשר הכאב אינו אופייני, כאשר יש חשד לשבר מאמץ, כאב לאחר חבלה, כאב לילי חריג, נפיחות משמעותית, ירידה בתחושה, כאב שאינו משתפר למרות טיפול מתאים, או חשד למקור אחר כמו עצב, גיד או מחלה דלקתית. סקירה שיטתית על הדמיה בכאב פלנטרי בעקב מצאה שאנשים עם כאב כזה נוטים יותר להראות עיבוי של החיתולית ושינויים ברקמה, אך ממצאי הדמיה צריכים להתפרש יחד עם התסמינים ולא לבד (Drake, 2022).
מה עוד יכול לגרום לכאב בעקב?
כאב עצבי
כאב בעקב יכול להגיע גם מגירוי עצבי, למשל ענף עצבי באזור העקב או תסמונת מנהרת הטרסל. כאב עצבי נוטה להיות שורף, מלווה בנימול, עקצוץ או הקרנה, ולעיתים פחות ממוקד לצעדים הראשונים בבוקר. כאשר יש תחושת זרם, ירידה בתחושה או כאב שמקרין לכף הרגל, חשוב לבדוק אפשרות עצבית ולא להניח שמדובר בדורבן בלבד.
שבר מאמץ או בעיית עצם
כאב עמוק בעקב שמחמיר בהליכה, מופיע גם במנוחה או נוצר לאחר עלייה חדה בעומס יכול להצביע על שבר מאמץ בעצם העקב. במקרה כזה המשך הליכה או ריצה דרך הכאב עלול להחמיר את הפגיעה. בדיקה מקצועית חשובה במיוחד כאשר הכאב חד, הולך ומחמיר, או מונע דריכה.
בעיות בגיד אכילס ובשומן העקב
כאב בחלק האחורי של העקב מתאים יותר לגיד אכילס או לבורסה אחורית. כאב במרכז העקב, במיוחד בתחושת “דריכה על אבן”, יכול להתאים גם לבעיה בכרית השומן של העקב. הטיפול שונה, ולכן אבחנה מדויקת חשובה. לא כל כאב בעקב הוא דורבן, ולא כל דורבן בצילום הוא מקור הכאב.
טיפול יעיל בדורבן בעקב
שלב ראשון: ניהול עומסים
הטיפול מתחיל בהפחתת העומס שמגרה את הכאב. אין הכוונה למנוחה מוחלטת, אלא לשינוי חכם: פחות עמידה ממושכת, פחות הליכה על משטחים קשים, הפחתת ריצה או קפיצות, מעבר זמני לפעילות שאינה מחמירה כאב, ושימוש בנעליים נוחות יותר. המטרה היא לאפשר לרקמה להירגע בלי לאבד תפקוד. הנחיות עדכניות מדגישות חינוך, התאמת עומס וטיפול פעיל כחלק מרכזי בניהול הכאב (Morrissey, 2021).
שלב שני: מתיחות ממוקדות
מתיחות לחיתולית הכפית ולשרירי השוק יכולות להפחית כאב, במיוחד כאשר מבוצעות בעקביות. מתיחה של החיתולית מתבצעת בדרך כלל על ידי משיכת האצבעות כלפי מעלה עד שמרגישים מתיחה בקשת כף הרגל. מתיחות שוק מתבצעות עם ברך ישרה וברך כפופה כדי להשפיע גם על התאומים וגם על הסולאוס. ההמלצה אינה למתוח בכוח, אלא לבצע מתיחות עדינות, חוזרות ומבוקרות.
שלב שלישי: חיזוק הדרגתי
מחקר אקראי מצא שאימון כוח בעומס גבוה שיפר תוצאות אצל מטופלים עם plantar fasciitis, במיוחד בטווח של שלושה חודשים, בהשוואה למתיחה בלבד (Rathleff, 2015). הרעיון הוא שהחיתולית, שרירי כף הרגל, השוק והקרסול צריכים ללמוד לשאת עומס מחדש. תרגילים כמו הרמות עקב איטיות, חיזוק שרירי כף הרגל, איסוף מגבת, תרגילי שיווי משקל וחיזוק ירך יכולים להשתלב בתוכנית. החיזוק צריך להיות מדורג, משום שהעמסה מהירה מדי עלולה להחמיר כאב.
מדרסים, טייפינג ונעלי הליכה
טייפינג להפחתת כאב בטווח קצר
טייפינג לכף הרגל יכול להפחית עומס על החיתולית ולהקל על כאב בטווח קצר. הוא שימושי במיוחד בתקופה שבה הכאב מגביל הליכה או עבודה. מדריכי טיפול עדכניים מציינים שטייפינג, מתיחות וחינוך אישי הם חלק מטיפול ליבה בכאב פלנטרי בעקב (Morrissey, 2021). טייפינג אינו פתרון קבוע, אך הוא יכול לאפשר הליכה טובה יותר בזמן שמבצעים תרגול ושינוי עומסים.
מדרסים: מתי הם עוזרים?
מדרסים יכולים לעזור לחלק מהאנשים, בעיקר כאשר הם משולבים עם תרגול, שינוי עומסים ונעליים מתאימות. סקירה ומטא־אנליזה מצאה שמדרסים אינם בהכרח עדיפים באופן ברור על טיפול דמה או טיפולים שמרניים אחרים בכל מצב, ולכן אין לראות בהם פתרון אוניברסלי (Rasenberg, 2018). עם זאת, הנחיות קליניות מאפשרות שימוש במדרסים מוכנים או מותאמים כחלק מטיפול משולב להפחתת כאב ושיפור תפקוד (Koc, 2023).
נעליים מתאימות לחזרה להליכה
בתקופת כאב כדאי לבחור נעל עם בולם זעזועים סביר, תמיכה נוחה, מקום לאצבעות ועקב יציב. הליכה יחפה על רצפה קשה עלולה להחמיר כאב אצל חלק מהאנשים, במיוחד בבוקר. אפשר להחזיק ליד המיטה כפכף תומך או נעל בית עם ריפוד, כדי שהצעדים הראשונים לא יהיו על משטח קשיח. המדד אינו שם המותג, אלא תגובת הכאב: האם ההליכה נעשית קלה יותר והכאב יורד בהדרגה.
סדי לילה, קרח ותרופות
סדי לילה לכאב בצעד הראשון
סד לילה שומר את הקרסול והאצבעות במנח שמונע קיצור ממושך של החיתולית במהלך השינה. ההנחיות הקליניות ממליצות לשקול סד לילה למשך חודש עד שלושה חודשים אצל אנשים שסובלים באופן עקבי מכאב בצעד הראשון בבוקר (Koc, 2023). הוא לא מתאים לכולם, ולעיתים קשה להתרגל אליו, אך אצל מטופלים מתאימים הוא יכול להפחית את כאב הבוקר.
קרח ותרופות נוגדות דלקת
קירור מקומי יכול לעזור בהפחתת כאב לאחר יום עומס או פעילות. תרופות נוגדות דלקת עשויות לעזור לחלק מהאנשים בטווח קצר, אך אינן מטפלות בגורם העומס. חשוב להימנע משימוש ממושך בתרופות ללא ייעוץ רפואי, במיוחד אצל אנשים עם בעיות קיבה, כליות, לב, נטילת תרופות אחרות או מצבים רפואיים רלוונטיים. הטיפול המרכזי נשאר ניהול עומסים, תרגול וחזרה הדרגתית לתפקוד.
זריקות, גלי הלם וטיפולים מתקדמים
זריקות סטרואידים
זריקות סטרואידים יכולות להפחית כאב בטווח קצר אצל חלק מהמטופלים, אך אינן תמיד עדיפות על הזרקת דמה בטווחים מסוימים, ויש לשקול אותן בזהירות בגלל סיכונים כמו החלשת רקמה או קרע נדיר של החיתולית. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה מצאה שזריקות סטרואידים עשויות להיות יעילות יותר מחלק מההשוואות להפחתת כאב ושיפור תפקוד, אך לא היו עדיפות באופן ברור על פלצבו בהפחתת כאב או שיפור תפקוד (Whittaker, 2019). לכן הן אינן קו טיפול ראשון לכל אדם.
טיפול בגלי הלם
טיפול בגלי הלם חוץ־גופיים יכול להתאים במקרים כרוניים שאינם משתפרים עם טיפול שמרני בסיסי. סקירות ומטא־אנליזות מצאו שטיפול בגלי הלם יכול לשפר כאב ותפקוד אצל אנשים עם plantar fasciitis, במיוחד במצבים עקשניים (Al-Siyabi, 2022; Tung, 2024). עם זאת, הוא צריך להשתלב בתוכנית כוללת. אם ממשיכים לעמוד, לרוץ או ללכת באותו עומס בלי חיזוק ושינוי הרגלים, ההשפעה עלולה להיות מוגבלת.
PRP, רדיו־תדר וניתוח
טיפולים כמו PRP, אבלציה ברדיו־תדר או ניתוח נשקלים בדרך כלל רק לאחר כישלון טיפול שמרני ממושך. מחקרים חדשים בודקים אפשרויות אלה, אך הן אינן מתאימות לרוב המטופלים בתחילת הדרך. רוב האנשים יכולים להשתפר בלי ניתוח, במיוחד כאשר הטיפול כולל אבחנה נכונה, הפחתת עומסים, תרגול, התאמת נעליים וחזרה הדרגתית להליכה.
כירופרקטיקה ודורבן בעקב
איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מטיפול שמרני בדורבן בעקב כאשר היא מתמקדת בתפקוד הכולל של כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך, האגן והגב. כירופרקט מוסמך יכול לבדוק טווחי תנועה בקרסול, עומס על קשת כף הרגל, תפקוד מפרקי כף הרגל, הליכה, יציבה דינמית, נוקשות בשוק ודפוסי עומס. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות למפרקי כף הרגל והקרסול, עבודה על רקמות רכות, הדרכה לתרגילים, טייפינג, המלצה על נעליים וניהול עומסים.
טיפול ידני כחלק מתוכנית רחבה
סקירה על טיפול ידני בכאב פלנטרי בעקב מצאה כי טיפול ידני עשוי לשפר כאב ותפקוד, במיוחד כאשר הוא משולב עם תרגול והדרכה (Pollack, 2018). בנוסף, מחקרים על מניפולציה, עיסוי חוצה־סיבים ומתיחות מצביעים על כך ששיפור תנועתיות הקרסול וכף הרגל עשוי להפחית עומס על העקב אצל חלק מהמטופלים (Yelverton, 2019). עם זאת, טיפול ידני לבדו אינו מספיק אם האדם חוזר לאותם עומסים ללא שינוי. הכירופרקטיקה מועילה במיוחד כאשר היא משמשת “חלון הזדמנות” לחזרה לתנועה נכונה יותר.
מתי כירופרקט צריך להפנות?
אם יש חשד לשבר מאמץ, כאב לילה חריג, נפיחות משמעותית, חום מקומי, ירידה בתחושה, כאב לאחר חבלה, חוסר יכולת לדרוך או כאב שאינו משתפר למרות טיפול שמרני, יש להפנות לרופא או להדמיה מתאימה. טיפול כירופרקטי איכותי אינו מסתכם ב“שחרור” העקב, אלא כולל אבחנה מבדלת וזיהוי מצבים שדורשים בירור רפואי.
חזרה להליכה תקינה לאחר דורבן בעקב
להתחיל לפי תגובת הכאב
חזרה להליכה צריכה להיות מדורגת. אם הליכה של 30 דקות מחמירה כאב למשך יום שלם, מתחילים מ־5-10 דקות כמה פעמים ביום. אם הכאב נשאר קל וחוזר לרמת הבסיס עד למחרת, ניתן להוסיף בהדרגה זמן הליכה. המטרה אינה להגיע מהר למרחק ארוך, אלא לבנות סבילות רקמתית. ההתקדמות הנכונה היא זו שהעקב מצליח “לעכל”.
לשפר את דפוס ההליכה
כאשר כואב בעקב, אנשים נוטים לצלוע, לקצר צעד או ללכת על החלק החיצוני של כף הרגל. פיצויים אלה יכולים להעמיס על הברך, הירך והגב. לכן חשוב לחזור בהדרגה להליכה סימטרית, עם צעד רגוע, דריכה מלאה וקצב נוח. אם הצליעה נמשכת, כדאי לקבל הדרכה מקצועית. הליכה תקינה היא יעד טיפולי בפני עצמו, לא רק תוצאה של ירידת כאב.
מתי לחזור לריצה?
ריצה דורשת עומס גבוה יותר מהליכה. כדאי לשקול חזרה לריצה רק כאשר אפשר ללכת 30-45 דקות ללא החמרה משמעותית, כאשר כאב הבוקר נמוך ויציב, וכאשר תרגילי חיזוק בסיסיים אינם מעוררים כאב חזק. החזרה יכולה להתחיל בפרוטוקול הליכה־ריצה: דקה ריצה קלה ושתי דקות הליכה, מספר חזרות, עם יום מנוחה בין אימונים. עלייה מהירה מדי היא אחת הסיבות הנפוצות לחזרת הכאב.
מניעת חזרה של דורבן בעקב
לשמור על חיזוק גם אחרי שהכאב ירד
כאשר הכאב משתפר, רבים מפסיקים את התרגילים. זו טעות נפוצה. החיתולית הכפית והשרירים התומכים צריכים להמשיך לקבל עומס מבוקר כדי להישאר עמידים. מומלץ לשלב הרמות עקב, חיזוק כף רגל, תרגילי שיווי משקל והליכה הדרגתית גם אחרי שהכאב ירד. המטרה היא לא רק להעלים כאב, אלא למנוע חזרה.
לנהל עומס בעבודה ובספורט
מי שעובד בעמידה צריך לשלב הפסקות ישיבה, החלפת נעליים, משטח עמידה נוח ותנועות שחרור לשוק ולכף הרגל. רצים צריכים להעלות נפח ועצימות בהדרגה, לא להחליף נעליים בצורה חדה, ולא להוסיף עליות, קצב ומרחק באותו שבוע. כאב קל שחוזר בבוקר הוא סימן אזהרה מוקדם שכדאי להקשיב לו.
לא להפוך את העקב לאזור “שביר”
למרות שהכאב יכול להיות חזק, ברוב המקרים דורבן בעקב הוא מצב שמגיב לטיפול שמרני. פחד מדריכה או הימנעות ממושכת עלולים להוריד את יכולת הרקמות לשאת עומס. לכן הגישה הנכונה היא לא להפסיק להשתמש בכף הרגל, אלא להשתמש בה במינון נכון. הגוף משתפר כאשר נותנים לו עומס מדורג, לא כאשר מגינים עליו בלי סוף.
טעויות נפוצות בטיפול בדורבן בעקב
להסתמך רק על זריקה
זריקה יכולה להקל, אך היא לא משנה בהכרח את העומס, הנעליים, כוח השוק או דפוס ההליכה. ללא שינוי התנהגותי ותרגול, הכאב עלול לחזור. זריקה מתאימה במקרים מסוימים, אך אינה תחליף לשיקום.
למתוח חזק מדי
מתיחות אגרסיביות של החיתולית או השוק עלולות להחמיר כאב. המתיחה צריכה להיות נעימה עד מתונה, לא קריעה. אם מתיחה מחמירה את כאב הבוקר, צריך להפחית עוצמה או לשנות תרגיל.
ללכת יחפים על רצפה קשה בבוקר
הצעדים הראשונים בבוקר הם לרוב הרגע הכואב ביותר. דריכה יחפה על רצפה קשה יכולה להחמיר את הגירוי. נעל בית תומכת או כפכף עם ריפוד יכולים לעזור בתקופת ההחלמה.
סיכום: דורבן בעקב ניתן לטיפול, אבל צריך סבלנות ועומס מדורג
דורבן בעקב הוא שם עממי לכאב פלנטרי בעקב, שלרוב קשור לרגישות ועומס יתר של החיתולית הכפית ולא בהכרח לזיז גרמי עצמו. זהו מצב שכיח, במיוחד בקרב אנשים שעומדים הרבה, הולכים הרבה, רצים, סובלים מקיצור שוק או חווים שינוי מהיר בעומס. הטיפול היעיל ביותר הוא מדורג: אבחון נכון, הפחתת עומס זמנית, מתיחות, חיזוק, טייפינג, נעליים מתאימות, מדרסים לפי צורך, ולעיתים סדי לילה או טיפולים מתקדמים כמו גלי הלם. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית כאשר היא משלבת טיפול ידני, בדיקת תנועה, תרגול והדרכה לחזרה להליכה תקינה. המטרה אינה רק להעלים כאב, אלא להחזיר דריכה בטוחה, הליכה תקינה ויכולת יומיומית בלי פחד מהצעד הבא.
References:
Alnefaie, A. M., Alzahrani, H., Alghamdi, M., Alqahtani, B., & Alshahrani, M. S. (2025). Physiotherapy management of plantar fasciitis: A national cross-sectional survey in Saudi Arabia. Journal of Clinical Medicine, 14(13), 4584. https://doi.org/10.3390/jcm14134584. (Semantic Scholar)
Bryant, S. A., et al. (2025). Core muscle weakness may be a risk factor for the development of plantar fasciitis. Cureus, 17(11), e90088. https://doi.org/10.7759/cureus.90088. (Semantic Scholar)
Drake, C., Whittaker, G. A., Kaminski, M. R., & Menz, H. B. (2022). Medical imaging for plantar heel pain: A systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 15, 4. https://doi.org/10.1186/s13047-021-00507-2. (Semantic Scholar)
Koc, T. A., Jr., Bise, C. G., Neville, C., Carreira, D., Martin, R. L., & McDonough, C. M. (2023). Heel pain-plantar fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(12), CPG1-CPG39. https://doi.org/10.2519/jospt.2023.0303. (APTA Orthopedics)
Morrissey, D., Cotchett, M., Said J’Bari, A., Prior, T., Griffiths, I. B., Rathleff, M. S., Gulle, H., Vicenzino, B., & Barton, C. J. (2021). Management of plantar heel pain: A best practice guide informed by a systematic review, expert clinical reasoning and patient values. British Journal of Sports Medicine, 55(19), 1106-1118. https://doi.org/10.1136/bjsports-2019-101970. (British Journal of Sports Medicine)
Pollack, Y., Shashua, A., & Kalichman, L. (2018). Manual therapy for plantar heel pain. Foot, 34, 11-16. https://doi.org/10.1016/j.foot.2017.08.001. (Semantic Scholar)
Rasenberg, N., Riel, H., Rathleff, M. S., Bierma-Zeinstra, S. M. A., & van Middelkoop, M. (2018). Efficacy of foot orthoses for the treatment of plantar heel pain: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(16), 1040-1046. https://doi.org/10.1136/bjsports-2017-097892. (Semantic Scholar)
Rathleff, M. S., Mølgaard, C. M., Fredberg, U., Kaalund, S., Andersen, K. B., Jensen, T. T., Aaskov, S., & Olesen, J. L. (2015). High-load strength training improves outcome in patients with plantar fasciitis: A randomized controlled trial with 12-month follow-up. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports, 25(3), e292-e300. https://doi.org/10.1111/sms.12313. (Semantic Scholar)
Tas, N. P., & Kaya, O. (2023). Treatment of plantar fasciitis in patients with calcaneal spurs: Radiofrequency thermal ablation or extracorporeal shock wave therapy? Journal of Clinical Medicine, 12(20), 6503. https://doi.org/10.3390/jcm12206503. (Semantic Scholar)
Tung, K. T., Daher, N., Simental-Mendía, M., et al. (2024). Extracorporeal shock wave therapy shows comparative results with other modalities for the management of plantar fasciitis: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 13(2), 352. https://doi.org/10.3390/jcm13020352. (Semantic Scholar)
Whittaker, G. A., Munteanu, S. E., Menz, H. B., Bonanno, D. R., Gerrard, J. M., & Landorf, K. B. (2019). Corticosteroid injection for plantar heel pain: A systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 20, 378. https://doi.org/10.1186/s12891-019-2749-z. (Springer)
Yelverton, C., Rama, S., & Zipfel, B. (2019). Manual therapy interventions in the treatment of plantar fasciitis: A comparison of three approaches. Health SA Gesondheid, 24, 1244. https://doi.org/10.4102/hsag.v24i0.1244. (Semantic Scholar)