תסמונת הצביטה בכתף: המדריך המלא מובא כאן לפניכם. המצב שבו גידי "השרוול המסובב" או הבורסה (שקיק נוזל) נלחצים בין ראש עצם הזרוע לבין "גג" הכתף (האקרומיון) מוגדר כתסמונת הצביטה בכתף (Shoulder Impingement). הגורמים וגורמי הסיכון לצביטה הזאת בכתף כוללים מבנה אנטומי המצמצם את המרווח שבו עוברים הגידים, ביצוע תנועות חוזרות של היד מעל גובה הראש, חולשת השרירים מייצבי השכמה או שרירי הכתף ותהליכים דלקתיים. התסמינים העיקריים של תסמונת הצביטה בכתף כוללים:
- כאב חד בקדמת הכתף או בצד הזרוע בעת הרמת היד לצד, לפנים או בסיבוב פנימי (כמו סירוק שיער או סגירת חזייה).
- קושי לישון על הצד הפגוע או כאב המתגבר בזמן מנוחה.
- חולשה של הזרוע וקושי בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות.
- הכאב מתחיל לרוב בצורה קלה בפעילות ומתפתח לכאב תמידי גם במנוחה.
הטיפול בתסמונת מתחיל לרוב בגישה שמרנית (לא פולשנית), המצליחה ברוב המכריע של המקרים. טיפול שמרני כולל מנוחה והתאמת פעילות וחיזוק שרירי השרוול המסובב ומייצבי השכמה. במקרים קשים במיחוד ניתן להיעזר בכירופרקט שיכול לטפל בהפרעה זאת גם באמצעות לייזר וגלי הלם. במידת הצורך יופנה החולה לטיפול רפואי הכולל נוגדי דלקת (NSAIDs) להפחתת הכאב והנפיחות ו/או הזרקת סטרואידים לחלל הסאב-אקרומיאלי. כאשר הטיפול השמרני לא עוזר לאחר מספר חודשים, נשקלת אופציה ניתוחית (לרוב בשיטת ארתרוסקופיה) שמטרתה להרחיב את המרווח על ידי הסרת בליטות גרמיות או רקמה דלקתית.
תסמונת הצביטה בכתף: המדריך המלא – רקע
תסמונת הצביטה בכתף, הנקראת לעיתים Shoulder Impingement Syndrome, היא מצב שבו מופיע כאב סביב הכתף, בעיקר בזמן הרמת היד, הושטת היד קדימה, תנועה מעל הראש, שכיבה על הצד או פעולות חוזרות כמו תלייה, ניקוי, שחייה, עבודה עם כלים או אימון כוח. במשך שנים יוחס הכאב ל”צביטה” מכנית של גידי השרוול המסובב והבורסה התת־אקרומיאלית מתחת לאקרומיון. כיום הגישה עדכנית וזהירה יותר: במקרים רבים מדובר ב־Subacromial Pain Syndrome או בכאב כתף הקשור לשרוול המסובב, ולא בהכרח בצביטה פשוטה של מבנה אחד במבנה אחר (Lafrance, 2022; Desmeules, 2025).
המונח “צביטה” עדיין שימושי להבנה בסיסית, אך הוא עלול להטעות. כאב כתף יכול לנבוע משילוב של עומס על גידי השרוול המסובב, רגישות של הבורסה, חולשת שרירים, שינוי בתנועת השכמה, מגבלה בבית החזה, עומס עבודה, שינה לקויה, גורמים מטבוליים, פחד מתנועה ולעיתים גם כאב שמקורו בצוואר. לכן, הטיפול העדכני אינו מתמקד רק ב”פינוי מקום” מתחת לאקרומיון, אלא בשיקום היכולת של הכתף לעמוד בעומסים.
שכיחות תסמונת הצביטה בכתף
כאבי כתף הם מהתלונות המוסקולוסקלטליות השכיחות ביותר באוכלוסייה. סקירה שיטתית על כאבי כתף באוכלוסייה הכללית מצאה שונות רחבה בשכיחות, בין היתר בגלל הבדלים בהגדרת כאב כתף, גיל הנבדקים ושיטת האיסוף (Luime, 2004). תסמונת כאב תת־אקרומיאלי נחשבת אחת האבחנות השכיחות ביותר בקרב אנשים הפונים לטיפול בשל כאב כתף, ובחלק מהמקורות היא מתוארת כאחראית לחלק ניכר מהפניות הקשורות לפתולוגיות כתף בקהילה (Karanasios, 2023; Robles-Pérez, 2025).
השכיחות גבוהה במיוחד באנשים המבצעים עבודה חוזרת מעל גובה הכתף: צבעים, חשמלאים, ספרים, עובדי מחסן, עובדי ניקיון, ספורטאי שחייה, שחקני כדורעף, שחקני טניס ומתאמני כוח. עם זאת, תסמונת הצביטה אינה מוגבלת לספורטאים. היא נפוצה גם אצל אנשים בגיל הביניים, עובדים משרדיים עם עומס צוואר־כתף, ואנשים שחזרו בבת אחת לפעילות לאחר תקופה של חוסר תנועה.
אנטומיה בסיסית: מה נצבט בכתף?
השרוול המסובב והמרווח התת־אקרומיאלי
השרוול המסובב הוא קבוצת שרירים וגידים המייצבים את מפרק הכתף ומאפשרים תנועה מדויקת של הזרוע. הקבוצה כוללת את הסופרה־ספינטוס, אינפרה־ספינטוס, טרס מינור וסב־סקפולריס. מעל חלק מהגידים נמצאת הבורסה התת־אקרומיאלית, שתפקידה להפחית חיכוך בין הגידים לבין מבנים גרמיים ורצועתיים באזור.
כאשר היד מורמת, עצם הזרוע, השכמה, עצם הבריח ובית החזה צריכים לנוע בתיאום. אם קיים עומס יתר על גידי השרוול המסובב, חולשה בשרירי השכמה, נוקשות בבית החזה, שינוי בשליטה המוטורית או דלקת בבורסה, המרווח התת־אקרומיאלי עלול להיות רגיש יותר. אבל חשוב להבין: כאב אינו נגרם תמיד בגלל “מרווח צר”. סקירה ומטא־אנליזה מצאו שאין בהכרח קשר ישיר בין המרחק האקרומיו־הומרלי לבין עוצמת הכאב אצל מבוגרים עם תסמונת כאב תת־אקרומיאלי (Park, 2020).
גורמים לתסמונת הצביטה בכתף
עומס חוזר על גידי הכתף
הגורם המרכזי אצל רבים מהמטופלים הוא עומס החורג מיכולת ההתאוששות של רקמות הכתף. עבודה מעל הראש, אימון כתפיים בתדירות גבוהה, חזרה מהירה מדי לספורט, הרמת משאות, שחייה אינטנסיבית או עבודה עם כלים רוטטים יכולים להעמיס על גידי השרוול המסובב. כאשר העומס עולה בהדרגה, הגוף מסתגל. כאשר העומס עולה מהר מדי, או כאשר אין מספיק התאוששות, עלולה להופיע רגישות גידית וכאב.
תנועת שכמה לא יעילה
השכמה היא הבסיס שעליו הזרוע נעה. בזמן הרמת היד, השכמה צריכה לבצע סיבוב כלפי מעלה, הטיה אחורית וסיבוב חיצוני. כאשר תנועת השכמה מוגבלת או אינה מתואמת, גידי הכתף עלולים לעבוד בתנאים פחות יעילים. מחקרים על שיקום כתף מדגישים את חשיבות תרגול מייצבי השכמה, במיוחד המסור הקדמי, הטרפז התחתון והטרפז האמצעי (Ludewig, 2009; Turgut, 2017).
חולשה או עייפות של השרוול המסובב
שרירי השרוול המסובב אינם רק “שרירי תנועה”; הם ממרכזים את ראש עצם הזרוע בתוך המפרק. כאשר הם חלשים, עייפים או כואבים, תנועת הכתף עלולה להיות פחות מדויקת. במצב כזה פעולות פשוטות כמו הושטת יד למדף, לבישת חולצה או הרמת תיק יכולות לעורר כאב.
נוקשות בבית החזה ובצוואר
הכתף אינה פועלת בנפרד. בית החזה, הצוואר והשכמה משפיעים על הדרך שבה היד מורמת. נוקשות בעמוד השדרה החזי, כתפיים שמוטות, כאב צוואר או מגבלה בתנועת צלעות יכולים לשנות את תנועת השכמה ולהגביר עומס על הכתף. סקירה שיטתית עדכנית מצאה שטיפול ידני בבית החזה, עם או בלי תרגול, עשוי להפחית כאב ומוגבלות אצל מטופלים עם תסמונת כאב תת־אקרומיאלי, בעיקר בטווח הקצר (Robles-Pérez, 2025).
גורמי סיכון לתסמונת הצביטה בכתף
עבודה פיזית, תנועות חוזרות והרמת יד מעל הראש
גורמי סיכון תעסוקתיים כוללים עבודה חוזרת עם הידיים, הרמה ממושכת של הזרוע מעל גובה הכתף, הפעלת כוח, עבודה סטטית, רעידות ושילוב בין עומס מכני לבין עומס פסיכו־סוציאלי. סקירות על גורמי סיכון תעסוקתיים למחלות כתף מצאו קשר בין עומסים ביומכניים לבין הפרעות ספציפיות בכתף, כולל תסמונות הקשורות לשרוול המסובב (van Rijn, 2010; van der Molen, 2017; Curti, 2023).
גיל ושינויים ניווניים בגידי הכתף
עם העלייה בגיל, גידי השרוול המסובב עשויים לעבור שינויים ניווניים, ירידה באספקת דם מקומית, ירידה ביכולת התאוששות והצטברות עומסים. שינויים אלה אינם בהכרח גורמים לכאב, אך הם יכולים להקטין את המרווח בין עומס יומיומי לבין עומס יתר. לכן, אצל אדם בן 55 שחוזר לאימון כתפיים לאחר הפסקה, כאב יכול להופיע מהר יותר מאשר אצל אדם צעיר עם אותה תוכנית אימון.
ספורט מעל הראש
שחיינים, שחקני כדורעף, טניסאים, שחקני בייסבול ומתאמני קרוספיט או חדר כושר חשופים לעומסים חוזרים בתנועות הרמה, סיבוב והאצה. אצל ספורטאים, לעיתים הבעיה אינה רק בכתף אלא בשרשרת התנועה: ירך, גו, בית חזה, שכמה וכתף. סקירה ומטא־אנליזה על שרשרת קינמטית אצל אנשים עם כאב כתף מצאה שאצל חלק מהמטופלים קיימים הבדלים גם בטווחי תנועה, כוח וסבולת באזור הצוואר, בית החזה, הגב התחתון והירך (Fonseca Fialho, 2024).
תסמינים נפוצים של תסמונת הצביטה בכתף
כאב בהרמת היד
התסמין הקלאסי הוא כאב בקשת תנועה מסוימת בזמן הרמת היד לצד או קדימה. לעיתים הכאב מופיע בין 60 ל־120 מעלות הרמה, ולעיתים הוא מורגש רק בפעולות מסוימות כמו הושטת יד למדף גבוה, סירוק שיער או הוצאת חפץ מהמושב האחורי ברכב.
כאב בלילה ושכיבה על הצד
מטופלים רבים מדווחים על כאב בשכיבה על הכתף הפגועה. לעיתים הכאב מעיר משינה, בעיקר כאשר קיימת רגישות בבורסה או עומס גידי משמעותי. כאב לילי כשלעצמו אינו בהכרח סימן מסוכן, אך אם הוא חזק מאוד, חדש, אינו קשור לתנועה או מלווה בחום, ירידה במשקל או חולשה משמעותית – יש לפנות לבדיקה רפואית.
חולשה תפקודית
חולשה בתסמונת הצביטה יכולה להיות אמיתית או משנית לכאב. כלומר, השריר לא בהכרח קרוע, אך מערכת העצבים מפחיתה את הכוח כדי להגן על האזור הכואב. אם קיימת חולשה פתאומית, חוסר יכולת להרים את היד לאחר חבלה או ירידה ברורה בכוח שאינה משתפרת – יש לשלול קרע משמעותי בשרוול המסובב.
אבחון תסמונת הצביטה בכתף
תשאול קליני
אבחון נכון מתחיל בסיפור: מתי הכאב התחיל, האם היה אירוע חד או עומס הדרגתי, מה מחמיר, מה מקל, האם יש כאב צוואר, נימול, חולשה, כאב לילה, חבלה, סוכרת, פעילות ספורטיבית או עבודה מעל הראש. אבחנה טובה אינה מסתמכת על בדיקה אחת, אלא על התאמה בין הסיפור, התפקוד, הבדיקה והתגובה לטיפול.
בדיקות תנועה וכוח
בבדיקה בוחנים טווחי תנועה אקטיביים ופסיביים, כאב בקשת תנועה, כוח סיבוב חיצוני ופנימי, הרמה לצד, תפקוד השכמה, טווחי צוואר ורגישות מקומית. בדיקות כמו Neer, Hawkins-Kennedy, painful arc, empty can ו־external rotation resistance יכולות לסייע, אך הן אינן מושלמות. לרוב עדיף להשתמש באשכול בדיקות ולא להסתמך על מבחן יחיד (Lafrance, 2022; Desmeules, 2025).
הדמיה: מתי צריך אולטרסאונד או MRI?
בדיקות הדמיה אינן נדרשות לכל כאב כתף. אולטרסאונד יכול לזהות קרעים בגידי השרוול המסובב, בורסיטיס או הסתיידויות. MRI מתאים יותר כאשר יש חשד לקרע משמעותי, פתולוגיה מורכבת, חוסר תגובה לטיפול או תכנון ניתוחי. עם זאת, ממצאים בהדמיה יכולים להופיע גם אצל אנשים ללא כאב. לכן, צילום או MRI אינם מחליפים בדיקה קלינית.
אבחנה מבדלת: מצבים שיכולים להיראות כמו צביטה בכתף
כאבים הדומים לתסמונת הצביטה יכולים להופיע גם בקרע בשרוול המסובב, כתף קפואה, דלקת במפרק האקרומיו־קלביקולרי, הסתיידות גידית, חוסר יציבות כתף, כאב שמקורו בצוואר, רדיקולופתיה צווארית, כאב מיופציאלי או מחלות ראומטיות. במקרים נדירים, כאב כתף יכול להיות מוקרן מאיברים פנימיים. לכן, כאב שאינו משתנה בתנועה, כאב המלווה בקוצר נשימה, כאב חזה, חום, ירידה במשקל או תחושת מחלה כללית מחייב בירור רפואי.
טיפול בתסמונת הצביטה בכתף
הדרכה וניהול עומסים
השלב הראשון בטיפול הוא להבין אילו פעולות מעוררות את הכאב ולשנות אותן זמנית. אין צורך להימנע מכל תנועה, אך כדאי להפחית פעולות חוזרות מעל הראש, להוריד עומס באימון, לקצר מנופים, להימנע מהרמות כבדות בזוויות מכאיבות ולשמור על פעילות שאינה מחמירה את הכאב. הדרכה נכונה מפחיתה פחד, משפרת התמדה ומונעת מעגל של מנוחה ממושכת וחולשה.
תרגול טיפולי
תרגול הוא מרכיב מרכזי בטיפול. התוכנית צריכה לכלול חיזוק הדרגתי של השרוול המסובב, תרגילי שליטה בשכמה, חיזוק גב עליון, תנועתיות בית חזה וחשיפה הדרגתית להרמת יד. סקירות שיטתיות מצביעות על כך שתרגול הוא אחד הכלים השמרניים החשובים ביותר, גם כאשר איכות הראיות משתנה בין פרוטוקולים שונים (Steuri, 2017; Pieters, 2020; Desmeules, 2025).
טיפול ידני וכירופרקטיקה
כירופרקטיקה וטיפול ידני יכולים להשתלב בטיפול בתסמונת הצביטה כאשר קיימים כאב, נוקשות או מגבלה הקשורים לצוואר, לבית החזה, לשכמה או למפרקי הכתף. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות, מניפולציות לעמוד השדרה החזי, עבודה על רקמות רכות, שיפור תנועתיות והדרכה תנועתית. עם זאת, הטיפול הידני אינו אמור להחליף תרגול, אלא לתמוך בו. סקירה על טיפול ידני חזי בתסמונת כאב תת־אקרומיאלי מצאה שיפור בכאב ובמוגבלות, בעיקר בטווח הקצר, אך הדגישה את הצורך במחקרים איכותיים יותר ובמעקב ארוך טווח (Robles-Pérez, 2025). סקירה רחבה על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מציינת כי כירופרקטים מטפלים בעיקר בהפרעות שריר־שלד, כאשר הראיות החזקות יותר קשורות לכאבי גב וצוואר, ופחות למצבי כתף ספציפיים (Trager, 2024).
זריקות קורטיקוסטרואידים
זריקות סטרואידים תת־אקרומיאליות עשויות להפחית כאב בטווח הקצר, במיוחד כאשר הכאב מגביל מאוד שינה או תרגול. עם זאת, ההשפעה ארוכת הטווח מוגבלת יותר, ולא מדובר בפתרון שיקומי מלא. מטא־אנליזה מ־2023 מצאה שטיפול ידני ותרגול הציגו תוצאות דומות לזריקות סטרואידים במדדים שונים אצל מטופלים עם תסמונת כאב תת־אקרומיאלי, אם כי ודאות הראיות נעה בין נמוכה לבינונית (Karanasios, 2023).
ניתוח דקומפרסיה תת־אקרומיאלית
בעבר ניתוח דקומפרסיה תת־אקרומיאלית היה נפוץ יחסית. כיום יש זהירות רבה יותר. מחקרים מבוקרי פלצבו וסקירות השוו ניתוחים כאלה לטיפול שמרני או לארתרוסקופיה אבחנתית, ומצאו שבמקרים רבים אין יתרון ברור לניתוח דקומפרסיה עבור כאב תת־אקרומיאלי שאינו כולל קרע מלא משמעותי (Paavola, 2018; Beard, 2018; Nazari, 2019). הנחיות קליניות עדכניות אינן ממליצות על דקומפרסיה תת־אקרומיאלית כטיפול שגרתי בטנדינופתיה של השרוול המסובב (Lafrance, 2022).
תוכנית שיקום מומלצת לפי שלבים
שלב ראשון: הפחתת כאב ושמירה על תנועה
בשלב החריף מומלץ לשמור על תנועה בטווח שאינו מחמיר כאב בצורה משמעותית. אפשר להתחיל בתרגילים עדינים כמו pendulum, החלקת יד על קיר בטווח נוח, תרגילי שכמה קלים וסיבוב חיצוני עם גומייה קלה. המטרה אינה “לנצח את הכאב”, אלא לשמור על תפקוד ולהפחית רגישות.
שלב שני: חיזוק הדרגתי
כאשר הכאב מתייצב, מוסיפים חיזוק לשרוול המסובב ולשכמה. תרגילים נפוצים כוללים סיבוב חיצוני עם גומייה, חתירה, wall slides, serratus punches, הרמות בזוויות נוחות ותרגילי יציבות. ההתקדמות צריכה להיות לפי תגובת הכאב: כאב קל בזמן תרגול יכול להיות סביר, אך כאב שמחמיר מאוד או נשאר מוגבר יום אחרי מצביע על עומס גבוה מדי.
שלב שלישי: חזרה לתפקוד, עבודה וספורט
בשלב מתקדם משלבים תרגול המדמה את הפעילות האמיתית: הרמה מעל הראש, דחיקה, משיכה, זריקה, שחייה או עבודה מקצועית. אצל ספורטאים יש לבנות עומס הדרגתי לפי נפח, עצימות, מהירות ומנוחה. אצל עובדים יש לשלב התאמות ארגונומיות, הפסקות, שינוי משימות ותכנון חזרה לעבודה.
מניעה של תסמונת הצביטה בכתף
מניעה אינה אומרת להימנע מהרמת ידיים. להפך, כתף בריאה צריכה לדעת לעבוד מעל הראש. המפתח הוא עומס הדרגתי, חיזוק סדיר, טכניקה טובה, מנוחה מספקת ושילוב תנועות מגוונות. באימוני כוח כדאי להימנע מקפיצה חדה בנפח לחיצות כתף, דיפס, מתח או תרגילי הנפה. בעבודה פיזית כדאי לשלב הפסקות קצרות, להחליף ידיים כאשר אפשר, להשתמש בעזרים ולהימנע משהייה ממושכת בזוויות קצה.
מתי לפנות לבדיקה רפואית?
יש לפנות לבדיקה רפואית כאשר כאב הכתף הופיע לאחר חבלה משמעותית, כאשר קיימת חולשה פתאומית בהרמת היד, כאשר הכאב מלווה בחום, נפיחות חריגה, ירידה במשקל, כאב לילה חריג שאינו משתנה בתנועה, כאב חזה, קוצר נשימה, נימול מתקדם או כאב שמקרין מהצוואר ליד עם חולשה. יש לפנות גם כאשר הכאב אינו משתפר לאחר כמה שבועות של טיפול שמרני מותאם, או כאשר הוא מפריע לשינה, עבודה ותפקוד בסיסי.
סיכום: מה חשוב לזכור על תסמונת הצביטה בכתף
תסמונת הצביטה בכתף היא שם נפוץ לקבוצה רחבה של מצבים הקשורים לכאב תת־אקרומיאלי, גידי השרוול המסובב, הבורסה, השכמה, בית החזה ודפוסי עומס. הגישה העדכנית רואה בכאב הכתף בעיה רב־גורמית ולא רק “עצם שלוחצת על גיד”. ברוב המקרים, הטיפול הראשוני הוא שמרני: הדרכה, ניהול עומסים, תרגול, חיזוק, שיפור תנועתיות ולעיתים טיפול ידני או כירופרקטיקה כחלק מתוכנית רחבה. זריקות יכולות לעזור בטווח הקצר אצל חלק מהמטופלים, אך אינן מחליפות שיקום. ניתוח דקומפרסיה אינו נחשב טיפול שגרתי ברוב המקרים של כאב תת־אקרומיאלי ללא קרע מלא משמעותי. ההצלחה תלויה באבחון מדויק, התאמת עומסים, התמדה בתרגול וחזרה הדרגתית לפעילות.
References:
Babatunde, O. O., Ensor, J., Littlewood, C., Chesterton, L. S., Jordan, J. L., Corp, N., Wynne-Jones, G., Roddy, E., Dikomitis, L., & Foster, N. E. (2021). Comparative effectiveness of treatment options for subacromial shoulder conditions: A systematic review and network meta-analysis. Therapeutic Advances in Musculoskeletal Disease, 13, 1759720X211037530. https://doi.org/10.1177/1759720X211037530
Beard, D. J., Rees, J. L., Cook, J. A., Rombach, I., Cooper, C., Merritt, N., Shirkey, B. A., Donovan, J. L., Gwilym, S., Savulescu, J., Moser, J., Gray, A., Jepson, M., Tracey, I., Judge, A., Wartolowska, K., Carr, A. J., & CSAW Study Group. (2018). Arthroscopic subacromial decompression for subacromial shoulder pain: A multicentre, pragmatic, parallel group, placebo-controlled, three-group, randomised surgical trial. The Lancet, 391(10118), 329-338. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(17)32457-1
Desmeules, F., Roy, J. S., Lafrance, S., Charron, M., Dubé, M. O., Dupuis, F., Beneciuk, J. M., Grimes, J., Kim, H. M., Lamontagne, M., McCreesh, K., Shanley, E., Vukobrat, T., & Michener, L. A. (2025). Rotator cuff tendinopathy diagnosis, nonsurgical medical care, and rehabilitation: A clinical practice guideline. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 55(4), 235-274. https://doi.org/10.2519/jospt.2025.13182
Fonseca Fialho, H. R., Gava, V., Fonseca, R. N. S., Kamonseki, D. H., & Barbosa, G. M. (2024). Thinking outside the shoulder: A systematic review and metanalysis of kinetic chain characteristics in non-athletes with shoulder pain. PLOS ONE, 19(12), e0314909. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0314909
Karanasios, S., Baglatzis, G., Lignos, I., & Billis, E. (2023). Manual therapy and exercise have similar outcomes to corticosteroid injections in the management of patients with subacromial pain syndrome: A systematic review and meta-analysis. Cureus, 15(11), e48907. https://doi.org/10.7759/cureus.48907
Lafrance, S., Charron, M., Roy, J. S., Dyer, J. O., Frémont, P., Dionne, C. E., MacDermid, J. C., Tousignant, M., Rochette, A., Doiron-Cadrin, P., Lowry, V., Bureau, N., Lamontagne, M., Sandman, É., Coutu, M. F., Lavigne, P., & Desmeules, F. (2022). Diagnosing, managing, and supporting return to work of adults with rotator cuff disorders: A clinical practice guideline. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(10), 647-664. https://doi.org/10.2519/jospt.2022.11306
Luime, J. J., Koes, B. W., Hendriksen, I. J. M., Burdorf, A., Verhagen, A. P., Miedema, H. S., & Verhaar, J. A. N. (2004). Prevalence and incidence of shoulder pain in the general population: A systematic review. Scandinavian Journal of Rheumatology, 33(2), 73-81. https://doi.org/10.1080/03009740310004667
Ludewig, P. M., & Reynolds, J. F. (2009). The association of scapular kinematics and glenohumeral joint pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 39(2), 90-104. https://doi.org/10.2519/jospt.2009.2808
Nazari, G., MacDermid, J. C., Bryant, D., & Athwal, G. S. (2019). The effectiveness of surgical versus conservative interventions on pain and function in patients with shoulder impingement syndrome: A systematic review and meta-analysis. PLOS ONE, 14(5), e0216961. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0216961
Paavola, M., Malmivaara, A., Taimela, S., Kanto, K., Inkinen, J., Kalske, J., Sinisaari, I., Savolainen, V., Ranstam, J., Järvinen, T. L. N., & Finnish Subacromial Impingement Arthroscopy Controlled Trial Investigators. (2018). Subacromial decompression versus diagnostic arthroscopy for shoulder impingement: Randomised, placebo surgery controlled clinical trial. BMJ, 362, k2860. https://doi.org/10.1136/bmj.k2860
Park, S. W., Chen, Y. T., Thompson, L., Kjoenoe, A., Juul-Kristensen, B., Cavalheri, V., & McKenna, L. (2020). No relationship between the acromiohumeral distance and pain in adults with subacromial pain syndrome: A systematic review and meta-analysis. Scientific Reports, 10, 20611. https://doi.org/10.1038/s41598-020-76704-z
Pieters, L., Lewis, J., Kuppens, K., Jochems, J., Bruijstens, T., Joossens, L., & Struyf, F. (2020). An update of systematic reviews examining the effectiveness of conservative physical therapy interventions for subacromial shoulder pain. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(3), 131-141. https://doi.org/10.2519/jospt.2020.8498
Robles-Pérez, R., Vallejo-Martínez, R., Carrasco-Uribarren, A., Jiménez-del-Barrio, S., Hernández-Lázaro, H., & Ceballos-Laita, L. (2025). Thoracic manual therapy with or without exercise improves pain and disability in subacromial pain syndrome: A systematic review of randomized trials. Healthcare, 13(19), 2479. https://doi.org/10.3390/healthcare13192479
Steuri, R., Sattelmayer, M., Elsig, S., Kolly, C., Tal, A., Taeymans, J., & Hilfiker, R. (2017). Effectiveness of conservative interventions including exercise, manual therapy and medical management in adults with shoulder impingement: A systematic review and meta-analysis of RCTs. British Journal of Sports Medicine, 51(18), 1340-1347. https://doi.org/10.1136/bjsports-2016-096515
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668
Turgut, E., Duzgun, I., & Baltaci, G. (2017). Effects of scapular stabilization exercise training on scapular kinematics, disability, and pain in subacromial impingement: A randomized controlled trial. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 98(10), 1915-1923.e3. https://doi.org/10.1016/j.apmr.2017.05.023
van der Molen, H. F., Foresti, C., Daams, J. G., Frings-Dresen, M. H. W., & Kuijer, P. P. F. M. (2017). Work-related risk factors for specific shoulder disorders: A systematic review and meta-analysis. Occupational and Environmental Medicine, 74(10), 745-755. https://doi.org/10.1136/oemed-2017-104339
van Rijn, R. M., Huisstede, B. M. A., Koes, B. W., & Burdorf, A. (2010). Associations between work-related factors and specific disorders of the shoulder: A systematic review of the literature. Scandinavian Journal of Work, Environment & Health, 36(3), 189-201. https://doi.org/10.5271/sjweh.2895