המבנה והתנועה של מפרק הלסת
המבנה והתנועה של מפרק הלסת

המבנה והתנועה של מפרק הלסת

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


המבנה והתנועה של מפרק הלסת מורכבים להפליא. תפקוד נורמלי של מפרק הלסת נסמך על מבנה המפרק, על השליטה השרירית עצבית, על תקינות הרקמות הרכות המרכיבות את המפרק, על תפקוד תקין של כלל הרקמות ועל היחס בין החלקים השונים. אין ספק ששום מפרק אחר בגוף אינו עומד בעומסים הללו ולכן ריבוי הנזקים במפרק זה אינו צריך להפתיע. מסיבה זאת חולים רבים מתלוננים על סימנים ותסמינים הנובעים ממפרק הלסת.

ישנה חשיבות עצומה באבחון מוקדם של הנזק במפרק הלסת. אבחון כזה יאפשר טיפול יעיל ויכול אף לעצור את המשך הנזק. ידיעה של האנטומיה והביומכניקה של מפרק הלסת עשויה להועיל כאשר אנו צריכים להחליט מה בדיוק ניזוק ומה גורם לסימנים ולתסמינים השונים בלסת. הכרת המבנה ויכולת התנועה של מפרק הלסת עשויים לעזור לנו גם בשיקום מפרק הלסת ובמניעת הישנות הכאבים בלסת.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



המבנה והתנועה של מפרק הלסת – רקע

מפרק לסת תקין יאפשר לאדם ממוצע ללעוס, לדבר, לפהק, לנשק ועוד במשך חיים שלמים מבלי לכאוב או לייצר סימנים ותסמינים אחרים. מאידך בקרב מיעוט ובגלל סיבות מגוונות המצב אינו כזה. פגיעה תפקודית או מבנית במפרק הלסת עלולה על הציר של הזמן לגרום להמשך ההידרדרות במצבו של המפרק ופגיעה ניכרת באיכות החיים. על מנת להעריך את המורכבות המבנית והתפקודית של המפרק הזה יש תחילה להבין את מבנהו האנטומי. ידיעה של האנטומיה והביומכניקה של מפרק הלסת היא צורך מובהק של כול קלינאי שמטפל במפרק המורכב הזה. בלי ידיעה כזאת האבחון הופך להיות ניחוש והטיפול מאבד מסיכויי ההצלחה שלו.

אנטומיה של מפרק הלסת

עצמות המפרק

מפרק הלסת (Temporomandibular Joint) או כפי שהוא קרוי בעברית המפרק לסתי רקתי מהווה את נקודת החיבור שבין הראש המפרק- עלי (Condyle) של הלסת התחתונה (Mandible) ובין השקע המפרקי- מכתש (Articular fossa) המצוי בעצם הטמפורלית (Temporal) שבגולגולת. מדובר במפרק בעל שני ראשים (Bi-condylar) מסוג של “כדור ומכתש” כאשר הצד העליון של המפרק (המכתש) הינו חלק מהגולגולת ואינו מתנועע ואילו ללסת התחתונה (עלי) יש יכולת תנועה.

מפרק הלסת הוא מפרק סינוביאלי, בעל יכולות החלקה, עטוף בקופסית ומיוצב באמצעות שלוש רצועות עיקריות.  החלל המפרקי מלא בנוזל סינוביאלי לצורך ביצוע תנועות חלקות והזנה של הרקמות. שני החלקים הגרמיים של המפרק מחוברים באמצעות רקמות חיבור, מדופנים בסחוס עשיר בקולגן (צבועים בצבע כחול) ומופרדים על ידי רקמה סחוסית – סיבית הקרוי הדיסק התוך מפרקי (TMJ articular disc) או מיניסקוס.

הדיסק התוך מפרקי

המבנה והתנועה של מפרק הלסת
המבנה והתנועה של מפרק הלסת

בין שני חלקי המפרק מתפקדת רקמה סחוסית מעובה הקרויה מיניסקוס (צבועה בצבע תכלת) או הדיסק התוך מפרקי. הדיסק התוך מפרקי הוא רקמה סחוסית פיברוטית בעלת צורה של אוכף אשר יוצרת הפרדה בין שני חלקי המפרק הגרמיים. הדיסק התוך מפרקי מחובר מלפנים אל ראש עצם הלסת התחתונה ואל שריר הכנפה הצידי (Lateral pterygoid muscle) ומאחור מחובר הדיסק התוך מפרקי את קופסית המפרק.

חיבורים אלו מאפשרים לדיסק התוך מפרקי לנוע תמיד יחד עם ראש עצם הלסת התחתונה ועם הקופסית ובכך להישאר באופן קבוע בין שני חלקי המפרק הגרמיים. תפקידו העיקרי של הדיסק התוך מפרקי הוא לעזור לתנועת הלסת התחתונה ולספוג חלק מהעומסים הנגרמים עקב הלעיסה.

המיניסקוס מחלק את העומס בתוך המפרק על שטח רחב יותר ומונע עומס יתר נקודתי. עוביו של המיניסקוס משתנה בחלקיו השונים. להתנהגותו הביו-מכנית של המיניסקוס בעת פתיחה וסגירה של הפה יש השלכות על חלק ניכר מהסימפטומים שחשים הסובלים מתסמונת מרק הלסת. בהרבה מקרים של תסמונת מפרק הלסת נמצא נזק למיניסקוס התוך מפרקי. אספקת דם ועצבוב עשיר הופכים את הדיסק לרגיש כאב.

שרירי הלסת

שרירי הלסת מהווים מרכיב חשוב בתפקוד ובפתולוגיה של המפרק. על שרירי הלסת מוטלים עומסים אדירים. עומסי יתר ,עם יש כאלו מועברים בחלקם למשטחי המפרק עצמו ולרקמות הסובבות אותו.

ארבעה שרירי הלעיסה (Muscles of Mastication) העיקריים שמפעילים את מפרק הלסת כוללים את שריר המלעס (Masseter) החזק במיוחד, את שריר הצדע (Temporalis), שריר הכנפה התיכון (Medial Pterygoid) ואת השריר הכנפה הצדי (Lateral Pterygoid). שרירים אלו יחד עם שרירים נוספים כגון שריר המחצצר (Buccinator), השריר הדו בטני (Digastric) ועוד אחראים למגוון התנועות הרחב של מפרק הלסת כולל פתיחת הפה וסגירתו, קידום הלסת והסגתו וכן ביצוע תנועות לצדדים.

עצבוב וכלי דם

שרירי הלעיסה מעוצבבים באמצעות השורש המוטורי של העצב הגולגולתי החמישי (Trigeminal) והעצב הגולגולתי השביעי (Facial). העצבוב של מפרק הלסת מגיע משלושה עצבים שונים: עצב אאוריקולוטמפורל (Auriculotemporal) עצב המסטריק (Masseteric) והענף העמוק האחורי של עצב הטמפורל (Temporal). כלי הדם המזינים את מפרק הלסת כוללים שלוש שלוחות של העורק הטמפורלי הרדוד (Temporal Artery) וחמש שלוחות של העורק המקסילארי העמוק (Maxillary Artery).

תעלה פטרוטימפניק

תעלה זעירה (Petrotympanic fissure) בעצם הטמפורלית אשר רצה בין מפרק הלסת לחלל הטימפני באוזן. בתוך התעלה הזו עוברות מספר רקמות שונות: רצועה המחברת, כך גילו שני החוקרים גוד ומורגן את עצם הפטיש עם המיניסקוס והקפסולה של מפרק הלסת, וכן העורק הטימפני, העצב הקורדה טימפני (Chorda tympani) והעצב הטימפני (Tympanic nerve). שני העצבים הללו הן הסתעפויות של העצבים קרניאליים (VII and IX). לחיבור האנטומי שבין מפרק הלסת לבין האוזן התיכונה יש השלכות קליניות.

התנועות של מפרקי הלסת

המבנה והתנועה של מפרק הלסת
המבנה והתנועה של מפרק הלסת

תפקידו החשוב ביותר של מפרק הלסת הוא לאפשר לנו ללעוס ולדבר. שרירי הלעיסה החזקים שולטים במגוון התנועות של המפרק ומאפשרים לו למלא את ייעודו. בנוסף למורכבות של התנועה נדרש ממפרק הלסת גם יכולת לעמוד בעומסים קשים ולאורך זמן. התנועות של מפרקי הלסת מוגבלות ומונחות על ידי העצמות, השרירים, הרצועות והמנשך של השיניים.

סגירת הלסת

השרירים סוגרי הלסת – שריר המלעס (Masseter Muscle), שריר הצדע (Temporalis Muscle) ושריר הכנפה התיכון (Medial Pterygoid Muscle).

פתיחת הלסת

השרירים פותחי הלסת –  שריר הכנפה הצידי (Lateral Pterygoid Muscle) יחד עם עזרה של שתי קבוצות השרירים ההיואידים: האינפראהיואיד והסופראהיואיד. התנועות של מפרק הלסת ייחודיות בכך שהן נדרשות לפעול במקביל. אין עוד זוג מפרקים בגוף שחייבים לפעול בסנכרון מושלם כמו מפרקי הלסת.

תנועות נוספות

מלבד פתיחה וסגירה למפרק הלסת יש שלוש תנועות אפשריות: תנועת החלקה קדימה ואחורה, תנועה סיבובית ותנועה מצד לצד. כאשר אנו פותחים את הפה מתרחשות שתי תנועות במקביל. התנועה הראשונה היא רוטציה על ציר אופקי של ראש מפרק הלסת (Condyle) והתנועה השנייה היא למעשה תנועת גלישה לפנים של ראש (Condyle) הלסת התחתונה יחד עם המיניסקוס. במצב של סגירת הפה החלק העבה של המיניסקוס מונח מעל ראש מפרק הלסת (Condyle). במצב של גלישת ראש המפרק לפנים החלק הדק של המיניסקוס הוא שמפריד בין ראש המפרק והשקע בעצם הטמפורלית בו הוא מצוי. הרצועות במצבן המיטבי בולמות את התנועה של המפרק ומונעות תזוזה שאינה אופטימלית.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן