מדריך לסימנים ולתסמינים של בעיות מרפק

מדריך לסימנים ולתסמינים של בעיות מרפק: תסמינים אופייניים עשויים להועיל בזיהוי מקור הבעיה במרפק. בין הסימנים והתסמינים השכיחים שנגרמים בגלל פגיעה במרפק נכלול קושי ללחוץ יד, לפתוח קופסת שימורים או לאחוז כוס. פגיעה במפרק הזה נובעת לרוב מנזקי חבלה, עומסי יתר חוזרניים בעבודה או בספורט ומדלקות פרקים.

המרפק מהווה ציר תנועה מרכזי. חלק ניכר מהפעולות שאנו מבצעים נעזר במפרק הזה. העומסים המוטלים עליו גורמים גם לפגיעות וכאבים. השימוש הרב שאנו עושים במפרק בעבודה, בחיי היום יום ובפעילויות גופניות מעלים את הסיכון לפציעתו. גם דלקות פרקים, טראומה ואפילו בגלל לחיצת ידיים.

אבחון מדויק של הגורם לכאבים חשוב כדי לאפשר טיפול ושיקום יעילים ולמנוע מהבעיה להפוך לכרונית. על הקלינאי מוטלת האחריות לזהות את הגורם המדויק לכאבים מבין מגוון הגורמים האפשריים לכאבי מרפק. במאמר הנוכחי "מדריך לסימנים ולתסמינים של בעיות מרפק" נדון בהרחבה בהפרעות בריאותיות במפרקים הללו.

מדריך לסימנים ולתסמינים של בעיות מרפק – רקע

מפרק המרפק (Articulatio cubiti) מהווה צומת ביומכני קריטי בגפה העליונה. הוא מתווך בין המיקום המרחבי של היד לבין היציבות הנדרשת לפעולות מוטוריות עדינות וגסות. המורכבות הקלינית של המרפק נובעת מהמבנה האנטומי הייחודי שלו, המשלב שלושה מפרקים נפרדים בתוך קפסולה סינוביאלית אחת:

1. המפרק האולנו-הומורלי (Ulnohumeral joint), האחראי בעיקר על תנועות הציר של כפיפה ויישור
2. המפרק הרדיו-קפיטולרי (Radiocapitellar joint), המאפשר את סיבוב ראש הרדיוס וכפועל יוצא את תנועות הסופינציה והפרונציה
3. והמפרק הרדיו-אולנרי המקורב (Proximal radioulnar joint), המשלים את המערך הסיבובי של האמה.

הבנה מעמיקה של הסימנים והתסמינים במרפק דורשת ניתוח החורג מעבר למיקום הכאב בלבד. עלינו לבחון את האינטראקציה בין המבנים הגרמיים, הרצועתיים (בעיקר ה-Ulnar Collateral Ligament וה-Lateral Collateral Ligament Complex), והשריריים, וכיצד כשל בכל אחד מהם מייצר תמונה קלינית ייחודית. יתרה מכך, המרפק הוא אזור מעבר עצבי צפוף, בו העצבים האולנרי, הרדיאלי והמדיאני חשופים ללחץ ולמתיחה, מה שמוסיף רובד נוירוגני לאבחנה המבדלת. הדרך הכי יעילה להבין מה קורה היא לא לנחש אבחנה, אלא לזהות דפוס של סימנים ותסמינים: איפה זה כואב, מתי זה מופיע, מה מחמיר/מקל, ומה עוד מצטרף (Kane, 2014). המאמר הזה "מדריך לסימנים ולתסמינים של בעיות מרפק" נועד לתת שפה ומפה:

• איך לזהות סימנים אופייניים?
• אילו שילובים מרמזים על בעיה מסוימת?
• ומהם דגלים אדומים שמחייבים הערכה רפואית דחופה?

 1) ארבעת השאלות שמארגנות את כל הסיפור

השלב הראשון והמכריע באבחון כאבי מרפק הוא היסטוריה רפואית מדוקדקת. הספרות מצביעה על כך שאנמנזה נכונה יכולה לצמצם את האבחנה המבדלת באופן משמעותי עוד טרם הבדיקה הפיזיקלית.

ניתוח סמיוטי של הכאב

הכאב במרפק אינו ישות אחידה. אופיו, מיקומו ותזמונו מספקים רמזים אטיולוגיים מכריעים:

1. איפה בדיוק? (מיקום) (Kane, 2014)

• כאב לטרלי (Lateral): השכיח ביותר, לרוב מקושר ל-Lateral Epicondylitis (מרפק טניס), אך עשוי להצביע גם על תסמונת התעלה הרדיאלית (Radial Tunnel Syndrome), פגיעה ברצועה הקולטרלית הרדיאלית (LCL insufficiency), או נזק סחוסי במפרק הרדיו-קפיטולרי (כגון Osteochondritis Dissecans).
• כאב מדיאלי (Medial): אופייני ל-Medial Epicondylitis (מרפק גולף), פגיעה ברצועה הקולטרלית האולנרית (UCL) האופיינית לספורטאי זריקה, או נוירופתיה של העצב האולנרי (Cubital Tunnel Syndrome).
• כאב פוסטריורי (Posterior): לרוב קשור לגיד התלת-ראשי (Triceps), בורסיטיס של ה-Olecranon, או תסמונת תליקה אחורית (Valgus Extension Overload) עם יצירת זיזים ב-Olecranon Fossa.
• כאב אנטריורי (Anterior): מרמז על פתולוגיה של גיד הדו-ראשי (Biceps) הדיסטלי, לחץ על העצב המדיאני (Pronator Syndrome), או נזק לקפסולה הקדמית.

2. מתי ואיך זה התחיל? (חריף מול מצטבר)

• חריף אחרי חבלה/נפילה ← נפילה על יד מושטת (FOOSH – Fall On Outstretched Hand) היא מנגנון קלאסי לשברים (ראש רדיוס, קורונואיד), פריקות, וקרעים בגיד התלת-ראשי או הדו-ראשי. רעש פופ (Pop) נשמע בעת הרמת משא כבד מרמז בחוזקה על קרע בגיד הדו-ראשי הדיסטלי.
• עומס מצטבר (Overuse) ← תנועות חוזרות של יישור שורש כף היד (כמו בטניס או הברגה) מובילות למיקרו-קרעים במוצא המיישרים. תנועות זריקה (Valgus stress) יוצרות עומס מתיחה מדיאלי ועומס דחיסה לטרלי.

3. איך זה מרגיש? (אופי) תסמינים מכניים ונוירולוגיים:

• נעילה (Locking): חוסר יכולת פתאומי ליישר או לכופף את המרפק מעיד לרוב על גוף חופשי (Loose Body) בתוך המפרק, הנובע מ-OCD או אוסטיאוארתריטיס.
• נימול (Paresthesia): תחושת זרמים באצבעות הזרת והקמיצה מכוונת לפתולוגיה של העצב האולנרי. נימול באגודל ובאצבע המורה מכוון לעצב המדיאני או הרדיאלי (נדיר יותר במרפק) (Anderson, 2022).

4. מה מחמיר ומה מקל? (טריגרים)

כאב מרפק שמופיע בתנועה מאוד ספציפית (למשל אחיזה+יישור שורש כף היד) לעומת כאב שמופיע גם במנוחה/בלילה- אלה סיפורים שונים (Lucado, 2022; Kane, 2014).

 2) דגלים אדומים: סימנים שמצריכים בירור דחוף

אלו מצבים שבהם לא מסתפקים בנחכה ונראה אלא שולחים בדחיפות להמשך בירור:

•  חום, אודם משמעותי, עור חם, נפיחות וכאב פועם ← חשד לזיהום בורסה/מפרק (Darrieutort-Laffite, 2024).
•  כאב מרפק חריף אחרי נפילה + קושי להזיז ← לשלול שבר גם אם צילום ראשון לא חד-משמעי (Kane, 2014).
•  חולשה מתקדמת, ירידה ניכרת בתחושה, יד נופלת או שינוי מוטורי ברור ← חשד לפגיעה עצבית משמעותית (Anderson, 2022).
•  נפיחות מהירה מאוד, כאב לא פרופורציונלי, שינוי צבע/קור בכף היד ← תסמונת מדור (Compartment Syndrome). זהו מצב וסקולרי נדיר אך מסוכן (Kane, 2014).

 3) תסמיני גיד לעומת עצב לעומת מפרק: איך מרגיש כל סוג בעיה?

 א. דפוס גידי (טנדינופתיה)

אופייני ל:

•  כאב מרפק נקודתי יחסית באזור ההאחזות (לטרלי או מדיאלי).
•  החמרה בעומס/התנגדות (אחיזה, הרמה, סיבוב).
•  שיפור חלקי במנוחה, אך חזרה כשהעומס חוזר.
•  לעיתים ירידה בכוח אחיזה היא בגלל כאב (Lucado, 2022; Vaquero-Picado, 2016).

 ב. דפוס עצבי (לכידה/גירוי עצב)

אופייני ל:

•  נימול/עקצוץ/שריפה.
•  הקרנה לאורך האמה/לכף היד.
•  החמרה במנח מסוים לאורך זמן (כיפוף מרפק ממושך, לחץ על העצם המצחיקה).
•  חולשה עדינה או מגושמות באצבעות (Anderson, 2022).

 ג. דפוס מפרקי/סחוסי

אופייני ל:

•  קליקים/נעילות/תחושת תפיסה.
•  כאב מרפק עמוק, לעיתים עם נפיחות מפרקית.
•  החמרה בקצה טווח (כיפוף/יישור מלא).
•  גופים חופשיים יכולים לגרום לתקיעות פתאומיות (Lombardi, 2020).

 4) מדריך לפי מיקום כאב

 4.1 כאב מרפק לטרלי (חיצוני): מרפק טניס ועוד

מרפק טניס (אפיקונדיליטיס לטרלי –  טנדינופתיה) היא הפתולוגיה השכיחה ביותר במרפק, המשפיעה על כ-1-3% מהאוכלוסייה. למרות שמה, רוב הסובלים ממנה אינם שחקני טניס, אלא עוסקים בעבודה ידנית חוזרנית. התסמינים הקלאסיים של מרפק טניס:

•  כאב בצד החיצוני של המרפק, רגישות נקודתית.
•  החמרה באחיזה, בלחיצת יד, ובהרמת חפץ עם כף היד פונה מטה.
•  כאב ביישור שורש כף היד נגד התנגדות (Lucado, 2022; Vaquero-Picado, 2016).

מה מרמז שזה תסמונת התעלה הרדיאלית ולא מרפק טניס?

תסמונת התעלה הרדיאלית (Radial Tunnel Syndrome) נגרמת בגלל לחץ על העצב הרדיאלי (PIN) באזור האמה הפרוקסימלית. מצב זה מחקה לעיתים קרובות "מרפק טניס" ומהווה גורם לכישלון טיפולי. הבדלה בין שתי התסמונות:

• כאב עמוק יותר באמה,הכאב ממוקם כ-3-4 ס"מ דיסטלית לאפיקונדייל הלטרלי (נמוך יותר מאשר במרפק טניס), ולרוב הוא עמום וכואב ולא חד.
• הכאב מוחמר בסופינציה מול התנגדות (Resisted Supination).

 מה מרמז שזאת בעיה רדיוקפיטלית ולא מרפק טניס?

ארתרוזיס (Osteoarthritis / שחיקת סחוס במפרק הרדיוקפיטלי (Radiocapitellar Issues) הן גורם שכיח לתסמינים מכניים אצל מבוגרים כולל: המנגנון: כאשר הסחוס במפרק זה נשחק (כתוצאה מעומס יתר, טראומה קודמת, או תהליך ניווני טבעי), משטחי העצם הופכים למחוספסים. הסימפטום המכני:

• התחככות של משטחי עצם מחוספסים או בליטות עצם (אוסטאופיטים) זה בזה גורמת לתחושת חריקה (Crepitus) או קליקים בעת תנועת המרפק, במיוחד בסיבוב האמה (פרונציה/סופינציה).

גם חוסר יציבות כרונית של מפרק רדיוקפיטלית עלול לגרום לתסמינים שעלולים לחקות בחלקם  מרפק טניס. המנגנון: לאחר פריקה ישנה שלא טופלה כראוי או פגיעה רצועתית כרונית (כמו PLRI), המפרק עשוי לא להיות יציב באופן מכני. הסימפטום המכני:

•  ראש הרדיוס עשוי לזוז בצורה לא תקינה ממקומו ולגרום לקפיצה (Snapping) או קליק מורגש בעת תנועות ספציפיות.

 מה מרמז שזאת בעיה אוסטאוכונדרלית וגופים חופשיים במפרק ולא מרפק טניס?

בעיות אוסטאוכונדרליות (Osteochondral Issues) וגופים חופשיים שכיחות בקרב צעירים וספורטאים, אך יכולות להופיע גם במבוגרים. המנגנון של OCD – Osteochondritis Dissecans כולל נגע בעצם התת-סחוסית (במיוחד בקפיטלום), שבו חתיכת עצם וסחוס עלולה להתנתק חלקית או לגמרי. הסימפטום המכני:

• קליקים/חריקות: כאשר הנגע לא יציב, הוא יכול לשפשף את המשטח שמולו.
• נעילות (Locking): אם הנגע ניתק לחלוטין והופך ל"גוף חופשי" (Loose body), הוא יכול להיתקע פיזית בין העצמות ולמנוע תנועה חלקה של המפרק, מה שגורם לתחושת נעילה פתאומית.

המנגנון של גופים חופשיים (Joint Mice) במפרק: חתיכות סחוס או עצם צפות בחלל המפרק (יכול לנבוע מ-OCD, ארתרוזיס, או טראומה ישנה). הסימפטום המכני:

• גופים אלה נעים באופן אקראי ועלולים להיתפס במרווח המפרקי, מה שיוצר נעילות זמניות, קליקים חזקים וכאב חד פתאומי.

בשורה האחרונה: כאב עם סימפטומים מכניים (קליקים/נעילות) ← לשקול בעיה רדיוקפיטלרית/אוסטאוכונדרלית (Lombardi, 2020).

 4.2 כאב מרפק מדיאלי (פנימי): מרפק גולף אבל יש גם מתחזים

הצד המדיאלי הוא אזור שבו חשוב במיוחד לא להסתפק באבחנה של מרפק גולף, כי העצב האולנרי והרצועה המדיאלית (UCL) ממוקמים שם. מרפק גולף פחות שכיחה ממרפק טניס, ומשפיעה על מוצא הגידים המכופפים והמעגלים (Flexor-Pronator Mass). שכיח אצל ספורטאי זריקה, גולפאים, ומרימי משקולות. התסמינים הקלאסיים של מרפק גולף (טנדינופתיה מדיאלית):

•  כאב בצד הפנימי (מדיאלי) של המרפק.
• הכאב מוחמר בכפיפה של שורש כף היד ופרונציה נגד התנגדות (Barco, 2017).

מעורבות עצבית: כ-50% מהמקרים מלווים בתסמינים של העצב האולנרי (נימול באצבעות 4-5) בשל קרבתו האנטומית.

 סימנים שמרמזים על בעיה עצבית (תסמונת התעלה קוביטלית)

תסמונת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel Syndrome) נגרמת מלחץ על העצב האולנרי בתעלה מאחורי האפיקונדייל המדיאלי. זוהי הנוירופתיה השנייה בשכיחותה בגפה העליונה. תסמינים:

• נימול או זרמים בזרת ובחצי האולנרי של הקמיצה.
• כאב באצבעות הזרת והקמיצה (אצבעות 4-5).החמרה בכיפוף מרפק ממושך (שיחה בטלפון, שינה עם מרפק כפוף).
• בשלבים מתקדמים – דלדול שרירים בכף היד (Interossei) וחולשת אחיזה/קושי בפעולות עדינות (Anderson, 2022).

 סימנים שמרמזים על בעיה רצועתית/ספורטיבית (במיוחד זורקים)

•  כאב מרפק מדיאלי בזמן זריקה/הנפה, ירידה בביצועים, תחושת אי-יציבות,
•  לעיתים שילוב עם כאב מרפק אחורי-מדיאלי באקסטנשן (Stevens, 2025).

בגישת אולטרסאונד אבחנתי מודרנית למדיאלי מודגש שיש מגוון אבחנות: טנדינופתיה, נוירופתיה אולנרית, גיד תלת ראשי קופץ, פגיעה ב-UCL ואף נוירופתיה של עצבים עוריים (Cho, 2024).

 4.3 כאב מרפק אחורי: נפיחות בקצה המרפק, גיד תלת ראשי, או  תסמונת הצביטה

 אולקרנון בורסיטיס

מצב זה שכיח יותר (כ-2/3 מהמקרים) ונגרם לרוב כתוצאה מטראומה מינורית חוזרת (כגון הישענות ממושכת על המרפקים, המכונה "Students’ Elbow" או "Miners’ Elbow"), חבלה ישירה, או מחלות דלקתיות סיסטמיות כמו גאוט (Gout) ודלקת מפרקים שגרונית (RA). תסמינים:

•  נפיחות כדורית מעל האולקרנון.
•  רגישות, לעיתים חום מקומי.
•  אם יש אודם משמעותי/חום/כאבים עזים – חושבים על אפשרות זיהומית (Darrieutort-Laffite, 2024). זיהום של הבורסה מתרחש לרוב (ב-50% מהמקרים) בעקבות חדירה ישירה של חיידקים דרך פצע, שפשוף או עקיצה בעור שמעל הבורסה.

עומס יתר של פשיטה בואלגוס Valgus Extension Overload (פעילות מעל גובה הראש/זריקה)

•  כאב מרפק אחורי-מדיאלי שמופיע במיוחד בקצה יישור המרפק.
•  לעיתים קליקים/גופים חופשיים.
•  קשור לשילוב עומסים של מתיחה מדיאלית, דחיסה לטרלית וגזירה פוסטרו-מדיאלית – מרפק זורק (thrower’s elbow) (Stevens, 2025).

קרע בגיד התלת-ראשי (Triceps Tendon Rupture)

פציעה נדירה ביותר (פחות מ-1% מקרעי הגידים), המתרחשת לרוב בנפילה, מכה ישירה, או אצל מרימי משקולות. גורמי סיכון כוללים מחלת כליות, שימוש בסטרואידים אנאבוליים וזריקות מקומיות. תסמינים:

•  כאב אחורי ונפיחות.
• חוסר יכולת לבצע יישור אקטיבי של המרפק כנגד כוח הכבידה.
• ניתן לעיתים למשש שקע (Palpable defect) מעל האולקרנון.

סימן הפתית (Flake Sign): בצילום רנטגן צדדי, לעיתים נראה שבר תלישה זעיר מקצה האולקראנון, המהווה סימן פתונומוני (Pathognomonic) לקרע הגיד.

 נוקשות אחרי חבלה

•  ירידה ניכרת בטווח תנועה לאחר שבר/פריקה/ניתוח.
•  תחושת מפרק סגור, כאבים במרפק בקצה טווח.
•  זה מצב שכיח יחסית אחרי טראומה ומוכר כפוגע תפקוד משמעותית (Fan, 2025).

 4.4 כאב מרפק קדמי: לחשוב על פציעה של גיד השריר הדו ראשי המרוחק

זוהי פציעה דרמטית המתרחשת לרוב בגברים בגיל העמידה (40-60) בעת הרמת משא כבד באופן פתאומי (עומס אקסצנטרי על מרפק כפוף). סימנים ותסמינים (Kane, 2014):

• סימן פופאי (Popeye Sign): בעת הקרע, בטן השריר מתנתקת מהרדיוס ו"קופצת" למעלה לכיוון הכתף, ויוצרת גוש בולט בזרוע ושקע באזור המרפק הקדמי. עם זאת, אם ה-Lacertus Fibrosus (האפונרוזה) נשאר שלם, העיוות עשוי להיות מינימלי (False negative).
• תסמינים: המטופל ידווח על רעש "פופ" (Pop) חד, כאב עז בקדמת המרפק, ושטף דם נרחב המופיע לאחר מספר ימים.
• חולשה: אובדן כוח משמעותי בסופינציה (Supination) – כ-40-50%, ואובדן כוח מתון יותר בכפיפה (Flexion) – כ-30%, כיוון ששריר הברכיאליס נותר שלם.

מבחן הוו (Hook Test): הבודק מנסה להכניס את האצבע המורה מתחת לגיד הדו-ראשי בצד הצידי של המרפק (כשהמרפק ב-90 מעלות וסופינציה). אם הגיד שלם, ניתן "לתלות" עליו את האצבע. אם הוא קרוע, אין גיד והאצבע אינה נתקלת בהתנגדות. מחקרים מראים למבחן זה רגישות וסגוליות של 100% לקרעים מלאים.

 5) פתולוגיות תוך-מפרקיות – שחיקה, נעילות וגופים חופשיים

בעיות בתוך המפרק עצמו מתבטאות לרוב בהגבלה מכנית, נוקשות וכאב עמוק.

אוסטיאוארתריטיס (Elbow Osteoarthritis)

בניגוד למפרקים נושאי משקל, OA ראשונית במרפק היא נדירה יחסית, ומופיעה בעיקר בגברים העוסקים בעבודה פיזית מאומצת או ספורט זריקה. רוב המקרים הם משניים לטראומה קודמת (Post-traumatic). תסמינים קליניים:

• התלונה העיקרית היא כאב בסוף הטווח (Terminal range pain) ונוקשות פרוגרסיבית. אובדן היישור המלא (Extension loss) הוא לרוב הממצא הראשון, הנובע מיצירת אוסטאופיטים ב-Olecranon Fossa.
• נעילה מכנית (Locking): תלונות על "היתפסות" פתאומית של המרפק באמצע תנועה מעידות על קיומם של גופים חופשיים (Loose Bodies) סחוסיים או גרמיים המשוטטים בחלל המפרק.
• דפוס קפסולרי (Capsular Pattern): המושג שטבע סיריאקס (Cyriax) מתאר דפוס הגבלה אופייני לדלקת מפרקים (Arthritis) הכולל הכפיפה (Flexion) מוגבלת יותר מאשר היישור (Extension). עם זאת, בפועל, ב-OA התחלתית, המטופלים לרוב מוטרדים יותר מאובדן היישור, המפריע לפעולות כמו הגעה לחפצים רחוקים, בעוד שאובדן כפיפה קל פחות מורגש תפקודית.
• לחץ עצבי: כ-50% מהחולים מפתחים תסמינים של תסמונת התעלה הקוביטלית עקב היצרות התעלה האולנרית על ידי אוסטאופיטים והתעבות הרקמה.

אוסטיאוכונדריטיס דיסקנס (Osteochondritis Dissecans – OCD)

פתולוגיה של המתבגר (גילאי 10-20), בעיקר ספורטאים (מתעמלים, זורקים), בה ישנה הפרעה באספקת הדם לעצם התת-סחוסית, לרוב בראש הקפיטולום (Capitellum). מנגנון: עומס דחיסה חוזר (Repetitive Microtrauma) בצד הלטרלי של המרפק מוביל לנמק של העצם ולהיפרדות מקטע סחוס ועצם. תסמינים:

•  כאב עמום בצד החיצוני של המרפק המוחמר בפעילות (במיוחד בנשיאת משקל על הידיים כמו בהתעמלות). נפיחות והגבלה ביישור שכיחים.
• בשלבים מתקדמים: אם הפרגמנט הופך ללא יציב ומתנתק, יופיעו סימנים מכניים של נעילה, קליקים (Clicking) ותחושת גריסה (Crepitus).

אבחנה מבדלת: בילדים מתחת לגיל 10, תיתכן תסמונת פאנר (Panner’s Disease), שהיא אוסטיאוכונדרוזיס של כל הקפיטולום. בניגוד ל-OCD, מחלת פאנר לרוב חולפת מעצמה ללא נזק ארוך טווח ואינה יוצרת גופים חופשיים. ה־MRI נחשב כלי מרכזי לאבחון (Matković, 2024).

• בנוער וספורטאים צעירים, שילוב של כאב מרפק לטרלי/נפיחות/מגבלה יכול להתאים גם לנגעים אוסטאוכונדרליים (OCD) בקפיטלום.
• בבוגרים, קליקים ונעילות יכולים להופיע עם גופים חופשיים או שינויים ניווניים (Lombardi, 2020).

 6) נוקשות והגבלה: מה המשמעות של אני לא מצליח ליישר/לכופף?

נוקשות יכולה להיות רכה (כאבים/שרירים) או מכנית (קפסולה/הסתיידויות/גופים חופשיים). רמזים שימושיים:

•  אם ההגבלה בעיקר בגלל כאבים במרפק – לרוב יש חלון תנועה לא כואב, ועם הרפיה זה משתפר.
•  אם יש סוף טווח קשה וחוזר תמיד – חושבים יותר על שינוי מבני או קפסולרי.

אחרי טראומה, נוקשות היא תופעה מתועדת היטב עם השפעה פונקציונלית גדולה, ולכן ירידה עקבית בטווח תנועה – במיוחד אם היא מתקדמת – דורשת הערכה (Fan, 2025).

 7) סימנים סיסטמיים: כשזה לא מקומי

לפעמים המרפק הוא רק מפרק אחד בסיפור רחב יותר:

•  נוקשות בוקר ממושכת, מעורבות של מפרקים נוספים, עייפות כללית ← לחשוב על מחלה דלקתית סיסטמית.
•  התקפים חדים עם נפיחות וחום מקומי ← יכולים להתאים למחלה גבישית (Kane, 2014).
•  אודם חם מאוד + חום גוף ← זיהום עד שיוכח אחרת (Darrieutort-Laffite, 2024).

 8) בדיקה עצמית (כלי כיוון, לא אבחנה)

מיפוי נקודת הכאב: לטרלי/מדיאלי/אחורי/קדמי.

בדיקת טריגרים:

•   האם אחיזה חזקה (למשל סחיטת מגבת) מחריפה? (Lucado, 2022)
•   האם כיפוף מרפק ממושך יוצר נימול בזרת/קמיצה? (Anderson, 2022)
•  בדיקת תפקוד: האם יש ירידה משמעותית בכוח/דיוק שלא מוסברת רק בכאב?

אם מתווספים דגלים אדומים, אם יש סימפטומים נוירולוגיים, או אם יש מגבלה משמעותית אחרי חבלה – לא מסתמכים על בדיקות בית.

 9) מתי הדמיה נכנסת לתמונה (בהקשר סימפטומים)?

עקרון שימושי:

•  חבלה חריפה ← צילום רנטגן כקו ראשון.
•  כאב כרוני/חשד לרקמות רכות ← MRI מועיל במיוחד, כי הוא רגיש לרצועות, גידים, סחוס ועצם (Kane, 2014; Lombardi, 2020).
•  צורך בהערכה דינמית (למשל עצב אולנרי שקופץ, גידים, תנועה) ← אולטרסאונד מתאים וזמין (Cho, 2024).

סיכום קצר: מפת תסמינים שימושית

•  כאב מרפק חיצוני + אחיזה/יישור שורש כף היד מחמירים ← שכיח בטנדינופתיה לטרלית (Lucado, 2022).
•  כאב מרפק פנימי + נימול בזרת/קמיצה או החמרה בכיפוף ממושך ← לחשוב על עצב אולנרי (Anderson, 2022).
•  כאב מרפק אחורי + נפיחות כדורית ← בורסיטיס; אם חם/אדום/חום גוף – דחוף (Darrieutort-Laffite, 2024).
•  קליקים/נעילות/מגבלה מכנית ← בעיה מפרקית/סחוסית, במיוחד בצעירים (Matković, 2024; Lombardi, 2020).
•  נוקשות משמעותית אחרי חבלה ← לשלול נוקשות פוסט־טראומטית ולנהל מוקדם (Fan, 2025).

References:

Anderson, D., Woods, B., Abubakar, T., Ng, L. M., Wilson, D., & Field, R. (2022). A comprehensive review of cubital tunnel syndrome. Orthopedic Reviews, 14(3), 38239.

Barco, R., & Antuña, S. A. (2017). Medial elbow pain. EFORT Open Reviews, 2(8), 362-371.

Cho, M. J., Chai, J. W., Kim, D. H., Kim, H. J., & Seo, J. (2024). Ultrasonographic differential diagnosis of medial elbow pain. Ultrasonography, 43(5), 299-313.

Darrieutort-Laffite, C., Coiffier, G., Aïm, F., Banal, F., Bart, G., Chazerain, P., Couderc, M., Coquerelle, P., Ducourau Barbary, E., Flipo, R.-M., Faudemer, M., Godot, S., Hoffmann, C., Lecointe, T., Lormeau, C., Mulleman, D., Piot, J.-M., Senneville, E., Seror, R., … Salliot, C. (2024). 2023 French recommendations for diagnosing and managing prepatellar and olecranon septic bursitis. Joint Bone Spine, 91(2), 105664.

Fan, M., Xu, F., Fei, C., Liu, Y., Yang, Z., & Song, Z. (2025). Post-traumatic elbow stiffness: Etiology, risk factors and current treatments. Frontiers in Surgery, 12, 1643326.

Kane, S. F., Lynch, J. H., & Taylor, J. C. (2014). Evaluation of elbow pain in adults. American Family Physician, 89(8), 649-657.

Lombardi, A., Ashir, A., Gorbachova, T., Taljanovic, M. S., & Chang, E. Y. (2020). Magnetic resonance imaging of the elbow. Polish Journal of Radiology, 85, e440-e460.

Lucado, A. M., Day, J. M., Vincent, J. I., MacDermid, J. C., Fedorczyk, J., Grewal, R., & Martin, R. L. (2022). Lateral elbow pain and muscle function impairments: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health from the Academy of Orthopaedic Physical Therapy of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(12), CPG1-CPG111.

Matković, A., Ferenc, T., Dimnjaković, D., Jurjević, N., Vidjak, V., & Matković, B. R. (2024). Osteochondritis dissecans of the elbow in overhead athletes: A comprehensive narrative review. Diagnostics, 14(9), 916.

Stevens, K. J. (2025). Valgus extension overload of the elbow in overhead throwing athletes. Journal of the Korean Society of Radiology, 86(5), 704-719.

Vaquero-Picado, A., Barco, R., & Antuña, S. A. (2016). Lateral epicondylitis of the elbow. EFORT Open Reviews, 1(11), 391-397.