כאבים בירך בקרב רקדנים
כאבים בירך בקרב רקדנים

כאבים בירך בקרב רקדנים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבים בירך בקרב רקדנים הם עניין שכיח. העומס האדיר המוטל על הגפה התחתונה במהלך ריקוד חורגים לעתים מיכולות הספיגה של הפרק הזה וגורמים לפציעתו. פציעות ריקוד נגרמות בגלל הדרישה לשלמות, אימונים אינטנסיביים וחוזרניים.

גורמים אפשריים נוספים לפציעת המפרק הזה כוללים עומסים המוטלים על מפרק הירך בין היתר בגלל ליקויים מבניים, חוסר איזון שרירים וכמובן טכניקת ריקוד לקויה. אבחון מהות הנזק במפרק או בסביבתו וזיהוי הגורם לסימנים ולתסמינים יקצר וייעל את הטיפול וכמובן ימנע נזקים כרוניים. התנהלות אחראית יותר עם הגוף תאפשר לרקדן הממוצע קריירה ארוכה יותר כרקדן ואיכות חיים טובה יותר.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאבים בירך בקרב רקדנים – רקע

נכון, מפרק הירך שמבנהו מכתש ועלי תוכנן ועוצב לשאת את משקל גופנו ולהעניק לנו תנועה נרחבת. מבנהו כולל בין היתר דיפון סחוסי, קופסית (קפסולה) שבה הוא עטוף, טבעת סחוסית (לברום) היקפית, רצועות מחזקות ושרירים שאחראים על התנועה. פעילות ריקוד אינטנסיבית עלולה לפגוע בכל אחת מהרקמות הללו. להלן פציעות וגורמי כאבים בירך שכיחים בקרב העוסקים במחול:

דלקת באמתחת תל הירך

דלקת באמתחת תל הירך (Trochanteric Bursitis) היא דלקת של “רקמת הבורסה” הממוקמת חיצונית לתל הירך הגדול. אמתחת זאת יוצרת הפרדה בין שריר העכוז לתל הירך.

סימנים ותסמינים

כאבים בחלקו החיצוני של הירך, נפיחות מקומית וקושי להניע את מפרק הירך. הכאבים עלולים להיות חריפים להקרין מעלה לכיוון הישבן ומטה לכיוון הברך. מגוון הפעולות והמנחים שעלולים להחריף את הכאבים כולל ישיבה ממושכת, נהיגה, הליכה, ריקוד, ריצה, עלייה או ירידה במדרגות, עמידה מתמשכת, שכיבה על הצד המעורב או כול לחץ אחר המופעל על האמתחת.

אבחון, טיפול שיקום

חשוב לאבחן ולטפל בטרוכנטריק בורסיטיס בהקדם על מנת למנוע החמרת הבעיה והפיכתה לכרונית. אבחון יושג לאחר למידת הממצאים המופקים מהיסטוריה הרפואית (איפה כואב?, מתי החל הכאב? …) יחד עם הממצאים המופקים מהבדיקה הגופנית שכוללת בין היתר התבוננות, מישוש והנעת מפרקי הירך, חוליות עמוד השדרה ומפרקי האגן.

צילומי רנטגן, CT או MRI ובדיקות מעבדה עשויים להועיל במידה ויש ספק לגבי האבחון או שיש ברצוננו לשלול גורמי כאב אחרים באזור מפרקי הירך . אבחנה מבדלת של כאבים באזור הירך עשויה להיות מאתגרת. כאבים באזור הירך אינם משקפים בהכרח בעיה במפרקי הירך ויכולים להתפתח גם כתוצאה מבעיה במפרקי האגן, עמוד שדרה מותני ועוד. כאבי ירך שאליהם נלווים תסמינים כגון חום מהווים דגל אדום. מקרים אלו יופנו לבירור רפואי ולטיפול שאינו בתחום המומחיות שלנו.

הטיפול בטרוכנטריק בורסיטיס יכלול חלק או כל האמצעים הבאים: מנוחה מתנועות כואבות, שימוש במכשירים מרפאי דלקת כולל אולטרה סאונד ולייזר רך. במקביל נשמר את טווחי התנועה של עמוד השדרה, האגן ומפרקי הירך, נחזיר לאיזון את הכוח והגמישות של השרירים הפועלים סביב מפרק הירך והאגן. החזרה לפעילות גופנית ולריקוד צריכה להתבצע באופן הדרגתי. במקרים קיצוניים יופנה החולה לטיפול רפואי תרופתי / כירורגי.

תסמונת הירך הקופץ

תסמונת הירך הקופץ (Snapping hip syndrome) היא עוד תופעה שכיחה בקרב העוסקים במחול. בתסמונת זאת יתלונן החולה על רעשים הבוקעים מהמפרק בעת ביצוע תנועות יישור רוטציה וכיפוף. הסבר אפשרי לתופעה כולל חיכוך וקפיצה של אחד הגידים הפועלים בסמיכות לתל הגדול (greater trochanter) שבראש הירך: שביל הכסל והשוקה (Iliotibial band), הגיד של שריר מותן כסל (Iliopsoas) או הגיד של שריר העכוז הגדול (Gluteus Maximus). סיבות נוספות לתופעה כוללות בין היתר: קער (לורדוזיס) מותני מוגבר, חוסר איזון שרירי, קרעים לרקמות התומכות (לברום, קפסולה רצועות) תנועת יתר של המפרק, פריקות חוזרות ועוד.

סימנים ותסמינים

במידה והחיכוך במפרק הירך יוצר דלקת יתלונן הסובל מהתופעה גם על כאבים ועל מגבלות תנועה.

אבחון טיפול ושיקום

אבחון התסמונת מתבצע במרפאה. ממצאים המופקים מהיסטוריה הרפואית (איפה כואב?, מתי החל הכאב? …) יחד עם הממצאים המופקים מהבדיקה הגופנית שכוללת בין היתר התבוננות, מישוש והנעת מפרקי הירך צפויים להעניק את המידע הדרוש לאבחון. ומידה וקיים חשד שהנזק הוא משמעותי יותר מגיד שמקפץ מעל זיז גרמי יופנה החולה לבדיקות הדמיה מתקדמות כולל MRI ואולטרה סאונד אבחוני.

הטיפול במפרק ירך קופץ הוא שמרני בעיקרו וכולל חלק או יותר מהאמצעים הבאים: מנוחה מתנועות כואבות ו/או מרעישות (תנועות הכוללות יישור וכיפוף חוזרני), היעזרות במכשור לריפוי דלקות כגון אולטרה סאונד ולייזר רך. במקביל נשמר את טווחי התנועה של מפרק הירך, נשפר את האיזון השרירי בכול הנוגע לכוח וגמישות. את החזרה לריקוד או לפעילות גופנית כלשהי יש לבצע באופן הדרגתי. את מעט המקרים שבהם החולה לא יגיב לטיפול שמרני נפנה לטיפול רפואי תרופתי / כירורגי.

תסמונת השריר האגסי 

עצבי עמוד השדרה התחתוןתסמונת השריר האגסי (Piriformis Muscle Syndrome) היא עוד תופעה קלינית שכיחה בקרב העוסקים במחול. תסמונת השריר האגסי כוללת מגוון תסמינים הנגרמים בעקבות לחץ הנוצר על העצב הסכיאטי ובכלל זה כאבים סביב מפרק הירך ובמורד הרגל. תסמינים דומים עלולים להתפתח גם בגלל גורמים נוספים ועל כן יש לקיים תהליך של אבחנה מבדלת. גורמים אפשריים לתסמונת זאת כוללים: מעבר העצב הסכיאטי דרך סיבי השריר האגסי, מאמץ יתר של השריר האגסי המובילים לשינויים במבנה השריר, חוסר איזון שרירי (למשל שרירי עכוז חלשים) ועוד.

סימנים ותסמינים

כאבי גב תחתון וכאבים באגן היורדים במורד הרגל. הכאבים יכולים להחמיר בעקבות כיווץ השריר האגסי על מנת לסובב את הירך החוצה. יתכנו גם תסמינים עצביים: נימול או הירדמות של חלקים מהרגל, חולשה של אחד או יותר מהשרירים ברגל ועוד. 

אבחון, טיפול שיקום

התהליך האבחוני מתחיל מלקיחת ההיסטוריה הרפואית. נלמד על הסימנים והתסמינים כולל כיצד החלו, מה מחמיר ומה מחליש את עוצמתם. הבדיקה הפיזית תכלול התבוננות, מישוש וביצוע מגוון תנועות ובדיקות שמטרתן לשחזר את התלונה של החולה. יתכן שניעזר באמצעי הדמיה כולל רנטגן, CT , MRI, ו EMG על מנת לערוך אבחנה מבדלת כדי לוודא שהסימנים והתסמינים הללו לא נובעים מפתולוגיה אחרת כגון פריצת דיסק מותני. 

הטיפול בתסמונת השריר האגסי כולל חלק או כול האמצעים הבאים: מנוחה מתנועות כואבות, שימוש באמצעים חשמליים נוגדי דלקת כגון אולטרה סאונד ולייזר רך, תיקון ליקויים ביו מכניים (כף הרגל?), שיפור האיזון בין השרירים הפועלים על הירך, הפחתת הנוקשות במפרק הירך, הפחתת עומס באימונים, שיפור בטכניקות הריקוד. לאחר השיקום החזרה לריקוד חייבת להתבצע באופן הדרגתי. המקרים שבהם הטיפול השמרני לא נושא פרי יופנו לטיפול תרופתי ו/או כירורגי.

קרע לברום

לברום ירכי הינה רקמה סחוסית טבעתית שבין תפקידיה ניתן למנות העמקה וייצוב של מפרק הירך. חבלה חדה או עומסים חוזרים ונזקים מצטברים המאפיינים את עבודתו של הרקדן עלולים להוביל להתפתחות קרעים בלברום (Acetabular Labrum Tears).

סימנים ותסמינים

כאב סביב מפרק הירך כולל באזור המפשעה. מגבלות תנועה הנובעות מכאב ואף תחושה חדה של “תפיסה” במפרק. פעילות גופנית ושינויים במנחי הגוף כמו למשל מעבר מישיבה לעמידה יחמירו את הכאבים. מנוחה ויישור מפרק הירך יקלו על הכאבים. לעיתים יתלוו לתנועת הירך גם רעשים.

אבחון טיפול שיקום

היסטוריה רפואית וממצאים המופקים מבדיקה גופנית כולל בדיקות ותנועות של מפרק הירך עשויים להעניק לנו כיוון אך את האבחון של קרע לברום נעשה באמצעות בדיקת MRI ארתרוגרפיה. בדיקה זאת מדגימה את המפרק על חלקיו השונים כולל את הלברום. 

זיהוי הגורמים שהובילו להתפתחות הקרע בלברום חיוני להצלחת הטיפול. הטיפול השמרני בקרע לברום יכלול חלק או את כול האמצעים הבאים: מנוחה מתנועות כואבות או תנועות שגורמות לתחושת התפיסה, שימוש באולטרה סאונד ובלייזר רך לריפוי דלקות, שמירה על טווחי התנועה של מפרק הירך, שיפור האיזון של השרירים הפועלים סביב הירך כולל כוח וגמישות. החזרה לרחבת הריקודים חייבת להתבצע באופן הדרגתי ולאחר שינויים נדרשים בטכניקות הריקוד. את המקרים שבהם החולה לא יגיב לטיפול שמרני נפנה לטיפול רפואי תרופתי / כירורגי.

שבר מאמץ באזור הירך

העומסים החוזרים והנשנים המוטלים במחול על מערכות עצב שריר ושלד עלולים לגרום גם להתפתחות שברי מאמץ. שברי מאמץ השכיחים ביותר באזור הירך בקרב העוסקים במחול מתפתחים בצוואר הירך (femoral neck) עצמה ובעצם החיק (Pubic Ramus) שבאגן (Pelvis).

סימנים ותסמינים

התפתחות הדרגתית של כאבים. מיקומו של הכאב ישתנה בהתאם למיקום השבר. הכאב יכול להופיע במפשעה, ישבן, אזור הירך, גב תחתון ואף להקרין לכיוון הברך. הכאבים מקומיים שפעילות נושאת משקל מחמירה אותם. הכאבים יכולים להגיע לרמת חומרה כזאת שתמנע המשך פעילות ולהטריד גם במהלך השינה . תתכן צליעה.

אבחון טיפול ושיקום

אבחון מהיר של הבעיה בשלביה הראשונים עשוי לחסוך זמן החלמה ולהימשך שבועות ספורים בלבד ולא שנה ואפילו שנתיים כמו במקרים כרוניים. היסטוריה רפואית ובדיקות גופניות עשויות להעניק לנו את הכיוון לביצוע אבחנה של שבר מאמץ אך בדיקות הדמיה כולל רנטגן, מיפוי עצמות, CT או MRI נדרשים כדי לאשר אותה ולעמוד על חומרתה. ההיסטוריה הרפואית יחד עם הבדיקות הגופניות ואמצעי ההדמיה יועילו גם בביצוע אבחנה מבדלת.  

טיפול השמרני בשבר מאמץ סביב הירך יכלול חלק או את כל הצעדים הבאים: מנוחה מתנועות ומאמצים הגורמים לכאב, קביים, אולטרה סאונד ולייזר רך להאצת ההחלמה, שמירה על טווחי התנועה של הירך, איזון כוחם וגמישותם של השרירים הפועלים בסביבתו של מפרק הירך, פעילות אלטרנטיבית (שחייה, הליכה במים, אופניים), אימון פרופריוצפטיבי. לאחר השיקום תתבצע חזרה הדרגתית לריקוד תוך מודעות לגורמים לשבר המאמץ כולל: ליקויים בטכניקות מחול, ליקויים מבניים בגפיים (אורך רגליים לא שווה?, כף רגל שטוחה?), הימנעות מעומסי יתר (משטחי ריקוד קשיחים?, זמני התאוששות?) ועוד. במקרים קיצוניים יופנה החולה לטיפול רפואי תרופתי / כירורגי.

מניעת פציעות ירך מריקוד

עקרונות מניעת פציעות ריקוד הינם הגיוניים ויכולים למנוע פציעות מכול תחום אחר של פעילות גופנית. הקפדה על הימנעות מהגורמים השונים לעומסי יתר עשויה למנוע פציעות ובכלל זה פציעות ירך. עומסי היתר הגורמים לפציעות ריקוד יכולים לנבוע מטכניקות ריקוד לקויות, מאמצים חוזרניים, אי אכילה ושתייה מתאימה ומספקת, ריקוד על משטחים קשים כגון בטון, נעלי ריקוד לא מתאימות ואי הקפדה על זמן התאוששות.

על מנת למנוע פציעות ריקוד יש להקפיד גם על מבנה מאוזן וביומכניקה תקינה. אלו יושגו במידה והעוסקים במחול ידאגו לאיזון שרירי בכול הנוגע לכוח וגמישות של השרירים הפועלים באגן וברגליים, לסימטריה ביכולות של שתי הרגליים, לשוויון באורך רגליים ולתקינות של הקשת בכף הרגל. והכלל הכי חשוב, אל תרקדו עם כאב!. כאב מתריע על נזק. יש לברר מה גורם לכאב ולפעול בהתאם.

המשיכו לקרוא אודות פציעות ריקוד נוספות ובכלל זה ריקוד ופציעות כף רגל, כמו גם ריקוד ופציעות קרסול וכמובן ריקוד ופציעות עמוד השדרה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן