תסמונת פיריפורמיס – אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע התפתחות נזקים ותסמינים כרוניים. ברוב המקרים כאבים המופיעים בגב התחתון, באגן או במפשעה נגרמים בגלל נזק כזה או אחר בעמוד השדרה המותני. לעתים הגורם למיחושים הללו הוא גירוי של העצב הסיאטי על ידי שריר הפריפורמיס באגן. תסמונת פיריפורמיס הוא מהגורמים המסתוריים לכאב בגב התחתון. כולם שמעו או קראו על התסמונת הזאת אך מעטים יודעים לאשר או לשלול את קיומה.
הליך מסודר הכולל אבחנה מבדלת יאפשר אבחון וטיפול מדויקים ויעילים יותר. על הקלינאי שהמקרה מונח לפתחו לאתר את מקור הכאב מבין מגוון רחב של הפרעות. בין יתר ההפרעות שנשקול נמנה מתיחת שריר, סיאטיקה, סינדרום פצטלי מותני, קרע בלברום בירך ועוד. זכרו, בכל מקרה של תסמונת פיריפורמיס – אבחון וטיפול ללא דיחוי הם הצעד הבא שלכם.
תסמונת פיריפורמיס אבחון וטיפול – רקע
על פי הערכות תסמונת פיריפורמיס היא הגורם לכאבי גב תחתון בקרב 5-7% מהחולים המתלוננים על כאבים אלו. לתסמונת פיריפורמיס יש רוב נשי מובהק. על פי הערכות היחס בין נשים לגברים עומד על 6:1. החולים הסובלים מתסמונת פיריפורמיס עלולים להתלונן על כאבים במגוון רחב של אזורים אנטומיים כולל:
- בגב תחתון
- באגן
- בישבן
- במפשעה
- בירך ולאורך הרגל
שריר הפיריפורמיס (השריר האגסי) הוא שריר קטן יחסית הממוקם באגן. תפקידו של השריר כולל:
- ביצוע סיבוב חיצוני (Externally rotate) של הירך
- הרחקה (Abduct) של עצם הירך
מקלעת העצה (Sacral plexus) נמצאת באגן הקטן בקרבת שריר הפיריפורמיס כאשר העצב הסיאטי עובר ממש מתחת לשריר או דרכו. ליקוי בשריר הזה הנובע לרוב מעומסי יתר עלול לגרום לגירוי דלקתי של העצב הסיאטי. אבחון תסמונת פיריפורמיס מתבסס על המידע המופק:
- מההיסטוריה הרפואית
- מהבדיקה הגופנית
- במידת הצורך גם מבדיקות מעבדה ו/או דימות
בסוף התהליך הזה חשוב לבצע גם הליך מסודר של אבחנה מבדלת. בשלב החשוב הזה נסנן שוב את ההפרעות שאינן רלוונטיות עד הגעה לאבחון הנכון.
אבחון סיאטיקה הנגרמת בגלל שריר הפיריפורמיס
אבחון תסמונת פיריפורמיס מסתמך בין היתר על שלילה של הפרעות בריאותיות אחרות שגורמות לסימנים והתסמינים דומים לאלה שעליהם מתלונן החולה. בין ההפרעות שעלולות לגרום לתסמינים דומים נמנה:
- בלט או פריצת דיסק מותני.
- דלקת פרקים פצטלית מותנית.
- היצרות תעלת השדרה המותנית.
- דלקת במפרקי העצה והכסל.
- דלקת במפרק הירך ועוד.
היסטוריה רפואית
נתחיל בלקיחת ההיסטוריה הרפואית. נלמד על הסימנים והתסמינים. החולה עלול להתלונן על מגוון של סימנים ותסמינים ובכלל זה:
- כאבים בגב התחתון.
- כאב במפשעה.
- כאבים בישבן.
- כאב באגן.
- כאבי ירך.
- השלכות כאב לאורך הרגל המעורבת.
- מגבלות תנועה.
סימנים ותסמינים אפשריות נוספים כוללים:
- כאבים בשפתי הפות הגדולות (Labia majora).
- כאב בעת קיום יחסי מין (Dyspareunia) אצל האישה.
- כאבים בשק האשכים (Scrotum) אצל הגבר.
לאחר שנלמד מה הם הסימנים והתסמינים נברר מספר פרטים עליהם:
- נשאל מתי וכיצד החלו
- נברר מהי תדירות הופעת הסימנים והתסמינים
- נלמד אלו פעולות ומנחים משפיעים עליהם
החולה עלול לדווח על החמרה בסימנים ובתסמינים הללו בעת:
- הליכה או כריעה.
- במצב של תנועת מעיים (Bowel movements).
- בעת ישיבה.
- במצב של הרחקה ותנועת סיבוב פנימה של הירך.
החולה ידווח על הקלה בעוצמת הסימפטומים של תסמונת פיריפורמיס בעת שהוא:
- שוכב.
- מבצע סיבוב חיצוני של הירך. בכך הוא גורם להרפיית השריר ולהפחתת הלחץ מעל העצב הסיאטי.
בדיקה גופנית
תצפית ומישוש
במהלך הבדיקה הפיזית נתצפת על האופן שבו אתם נושאים את עצמכם בעמידה ובהליכה ומתכופפים לכיוונים שונים. נמשש את האזורים השונים באגן, גב תחתון וירך שעלולים לגרום לסימנים ותסמינים דומים. נמשש את אזור הישבן מעל שריר הפיריפורמיס. במקרה של תסמונת פיריפורמיס אזור זה אמור להיות רגיש.
תנועה אקטיבית ופסיבית
נמדוד את טווחי התנועה הפסיבית והאקטיבית של כול המפרקים שיש ביכולתם להשפיע על תפקוד השריר הזה ובכלל זה של מפרקי העצה והכסל (Sacroiliac joint), של עמוד השדרה וכמובן של מפרקי הירך. ננסה לכווץ ולהרפות את שריר הפיריפורמיס על ידי סיבוב פנימה והחוצה של הירך באופן פסיבי, אקטיבי ומול התנגדות ובכך להשפיע על התסמינים שעליהם אתם מתלוננים. כדי למקסם את הלחץ על הנוצר באמצעות שריר הפיריפורמיס על העצב הסיאטי נבצע כפיפה, קירוב ותנועת סיבוב פנימה של מפרק הירך. נערוך בדיקה אורתופדית מקיפה, בדיקה נוירולוגית כדי לשלול נזק עצבי וכמובן בדיקה כירופרקטית. בבדיקה הפיזית ננסה לאתר ליקוי מכאני שעשוי להסביר את התרחשות בתופעה.
חשוב לציין שבתסמונת פיריפורמיס לא מתפתחים חסרים נוירולוגיים לעומת סיאטיקה שהיא דלקת בעצב הסיאטי הנגרמת לרוב בגלל בלט או פריצת דיסק מותני שבה חסרים נוירולוגיים אפשריים. עם זאת תיתכן חולשה של הירך בעת ביצוע הרחקה וסיבוב חיצוני של מפרק הירך מול התנגדות (Pace sign).
הדמיה ומעבדה
נעזר באמצעי הדמיה, צילומי רנטגן, CT או MRI, ובבדיקות אחרות כגון בדיקת דם, בדיקת שתן, מיפוי עצמות, ו EMG אם קיים ספק לגבי האבחון ויש ברצוננו לשלול אפשרות שהגירוי של העצב הסיאטי אינו נגרם בגלל נזק לדיסקים הבין חולייתיים במותן או חלילה מגידול סרטני. נערוך בדיקות מקיפות גם במקרה שבו המטופל אינו מגיב כלל לטיפול שמרני.
הפניה לחדר מיון
תסמינים מסוימים כגון אובדן שליטה על הסוגרים, אובדן משקל וחום מהווים אות אזהרה ומחייבים הפנייה דחופה לחדר מיון לצורך בדיקות וטיפולים.
הליך של אבחנה מבדלת
כאמור ישנו מגוון רחב של מחלות והפרעות בריאותיות שעלולות לגרום לסימנים ותסמינים הדומים בחלקם לאלו של תסמונת פיריפורמיס. למעשה כול פגיעה במערכת שרירי ושלד במרכז הגוף עלולה להיות זו שגורמת לתלונות של החולה. בין הפגיעות האפשריות שאותן נצטרך לשלול נמנה:
- פציעה של שרירי הירך האחורי
- בלט או פריצת דיסק מותני הגורמת להתפתחות סיאטיקה
- תסמונת פצטלית מותנית
- מתיחה של שריר בגב התחתון
- ספונדילוליסטזיס
- פציעה של מפרקי העצה והכסל
- פציעה של מפרק הירך
- קרע לברום בירך
- דלקת פרקים בעמוד השדרה
- דלקות פרקים במפרקי העצה והכסל (סקרואילאיטיס)
- דלקת פרקים במפרק הירך
- היצרות תעלת השדרה
- מחלות גינקולוגיות
- גידולים סרטניים באגן
- דלקת באמתחת עצם הישיבה – גבששת השת (ischial bursitis) שעליה נאחזים שרירי מיתר הברך
- דלקת באמתחת תל הירך הגדול (Trochanteric bursitis) ועוד
יש לסנן את הפתולוגיות הללו ובעיקר את המסוכנות שבהן עד לאישור האבחנה המקורית. יש להיעזר בסימנים והתסמינים וביתר הממצאים כדי לסנן את הפתולוגיות הלא רלוונטיות. כך למשל כדי לשלול מעורבות של שריר המיתר נמתח או נפעיל אותו מול התנגדות. אם אין כאב הרי שלא מדובר בשריר המיתר. הפעלה של שרירי הגב מול התנגדות שאינה מעוררת כאב תאשר ששרירי הגב אינם מהווים גורם לסימנים והתסמינים. טווחי תנועה מלאים של מפרק הירך תשלול מעורבות של מפרק ובכלל זה דלקת פרקים במפרק וקרע לברום. מישוש של גבששת השת שלא מניב כאב פוסל את האפשרות שמדובר בבורסיטיס של עצם הישיבה…. וכך הלאה נמשיך לשלול כול אחת מהבעיות המצוינות עד לאישור האבחנה המקורית או החלפתה.
תסמונת פיריפורמיס – טיפול
טיפול בכאב
ראשית חוכמה יש להתחיל את הטיפול בתסמונת פיריפורמיס במנוחה. מנוחה אין משמעותה רביצה במיטה אלה מנוחה אקטיבית. כלומר הימנעות מפעילות הגורמת לתסמינים בלבד כמו ריצה, רכיבת אופניים וחתירה. הטיפול הכירופרקטי בתסמונת יכלול שימוש באמצעות עזרים ייעודיים מרפאי דלקת כגון אולטרה סאונד ולייזר רך וטכניקות ריפוי ידניות. אלה כוללות ביצוע מתיחות עדינות של שריר הפיריפורמיס על ידי כפיפה, קירוב וסיבוב פנימה של הירך, עיסוי של שרירי הישבן המעורב ועוד. חשוב לציין שמתיחה אגרסיבית של השריר עלולה להחמיר את הדלקת בעצב.
הדרכה
נדריך את החולה בכול הנוגע להקפדה על כללי אימון נכונים הכוללים חימום לפני אימון ומתיחות עדינות לאחריו. חיזוק שרירי הליבה, שיפור סגנון הליכה וריצה ועוד. ננחה את החולה ונצביע על הקשר שיש בין ישיבה ממושכת לבין התפתחות או החמרה של תסמונת פיריפורמיס. החולה ילמד לשבת נכון, יצמצם את זמני הישיבה הרציפה ויבצע כול 20 דקות הפסקה לצורך ביצוע הליכה קצרה. נלמד את החולה כיצד למתוח את שריר הפיריפורמיס.
תיקונים ביומכניים
אם הגורם לבעיה הוא ביומכני או התנהגותי יש לנקוט בצעדים מתקנים. גורמים שעשויים לעמוד אחרי התסמונת הזאת כוללים: ביומכניקה לקויה של כף הרגל (מדרסים?). תיקון חוסר איזון שרירי אפשרי בין החולשה של שריר הפיריפורמיס ושל שרירי העכוז ומרחיקי הירך (Gluteus medius and hip abductor) וכוחם וגמישותם של השרירים שמכופפים את הירך (Psoas , iliacus, Rectus femoris) והשרירים שמקרבים את הירך (Adductors). שיפור הנוקשות במפרק הירך. הפחתת עומס היתר באימונים.
ברוב המכריע של המקרים טיפול שמרני יקל על התסמינים הנובעים מלחץ של הפיריפורמיס על העצב הסיאטי תוך ימים ספורים עד שבועות. בגלל השפעתו של השריר על תפקודו של מפרק האגן ועל הגב התחתון יתכן שיהיה צורך לטפל גם בגב התחתון.
תסמונת פיריפורמיס – טיפול רפואי
הרפואה מטפלת בתסמונת פיריפורמיס באמצעות תרופות נוגדות דלקת ותרופות משככות כאב. אם התרופות לא עוזרות האפשרות הכירורגית עולה. עדיף להימנע תרופות נגד כאב או תרופות אנטי דלקתיות ולהשתמש בהן רק כמוצא אחרון. נסו להקל על הכאבים שלכם עלי ידי שינוי המנח של הרגל ושינויים תפקודיים אחרים. כישלון לרפא את הבעיה באופן שמרני יצריך גישה אגרסיבית יותר ובכלל זה זריקות אנטי דלקתיות, זריקות של רעלן לשיתוק זמני של השריר ולעתים רחוקות מאוד גם אפשרות כירורגית עולה.
References:
Hicks BL, Lam JC, Varacallo M. Piriformis Syndrome. [Updated 2023 Aug 4]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024 Jan-.
Sharma S, Kaur H, Verma N, Adhya B. Looking beyond Piriformis Syndrome: Is It Really the Piriformis? Hip Pelvis. 2023 Mar;35(1):1-5.
Dey, Samarjit & Das, Saurav & Bhattacharyya, Prithwis. (2013). PIRIFORMIS SYNDROME: A CLINICAL REVIEW. Journal of Evolution of Medical and Dental Sciences. 2. 2502-2508. 10.14260/jemds/568.
Loren M. Fishman, George W. Dombi, Christopher Michaelsen, Stephen Ringel, Jacob Rozbruch, Bernard Rosner, Cheryl Weber, Piriformis syndrome: Diagnosis, treatment, and outcome—a 10-year study, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, Volume 83, Issue 3, 2002, Pages 295-301.
Probst, D., Stout, A. and Hunt, D. (2019), Piriformis Syndrome: A Narrative Review of the Anatomy, Diagnosis, and Treatment. Journal of Injury, Function and Rehabilitation, 11: S54-S63.
Fishman, Loren & Dombi, George & Michaelsen, Christopher & Ringel, Stephen & Rozbruch MD, Jacob & Rosner, Bernard & Weber, Cheryl. (2002). Piriformis syndrome: Diagnosis, treatment, and outcome—A 10-year study. Archives of physical medicine and rehabilitation. 83. 295-301. 10.1053/apmr.2002.30622.
Adiyatma, H., & Kurniawan, S. N. (2022). PIRIFORMIS SYNDROME. Journal of Pain, Headache and Vertigo, 3(1), 23–28.
Jankovic, D., Peng, P. & van Zundert, A. Brief review: Piriformis syndrome: etiology, diagnosis, and management. Can J Anesth/J Can Anesth 60, 1003–1012 (2013).