צוואר תפוס אבחון וטיפול

צוואר תפוס? אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע תסמינים כרוניים. נוקשות של החלק הזה של עמוד השדרה והרקמות סביבו ותחושה שאינו נע כפי שהוא אמור לנוע מהווים תסמינים שכיחים. לרוב תחושה של צוואר תפוס אינה נגרמת מנזק משמעותי. הגורמים השכיחים לכך כוללים:

• דלקת בשריר או רקמה אחרת בצוואר על רקע ביצוע תנועה לא טובה או שינה בתנוחה לא טובה
• כאבי שרירים לאחר אימון,
• דלקת פרקים ניוונית במפרקי העמוד השדרה הצווארי ועוד.

עם זאת חשוב לזכור שגם כאשר הנזק שגורם לתחושת התפיסות הצוואר אינו משמעותי אסור להתעלם ממנו כדי שעל ציר הזמן לא יעשה משמעותי. עוד חשוב לזכור שלפעמים צוואר תפוס מצביע על בעיה חמורה יותר.

צוואר תפוס אבחון וטיפול – רקע

צוואר תפוס משמעותו קושי בהנעת הצוואר. לעתים לקשיים הללו מתלווים סימנים ותסמינים נוספים כולל כאבים בצוואר, בכתף וביד, נימול ביד, חולשה ביד ועוד. צוואר תפוס היא תחושה שכיחה ביותר שמעט אנשים חומקים ממנה. חלק מהם מתוודע לתחושה של צוואר תפוס בבוקר עם ההשכמה, אחרים חשים זאת לאחר פעילות גופנית מסוימת או עבודה מול מחשב. אצל חלק מהאנשים התחושה שהצוואר תפוס נעלמת תוך זמן קצר ואצל אחרים היא נותרת ללא שינוי לאורך כול היום ולפעמים גם בלילה.

השכיחות העולמית המתוקננת לגיל של כאבי צוואר בשנת 2017 הייתה 3551.1 לכל 100,000 תושבים. ההיארעות השנתית של כאבי צוואר הייתה 806.6 לכל 100,000 אוכלוסייה. לכאבי צוואר יכולות להיות סיבות שונות, כגון לחץ פסיכולוגי, הפרעות גופניות ועוד. אין טיפול אחיד לכאבי צוואר. אפשרויות הטיפול בצוואר תפוס כוללות בעיקר אמצעים ושיטות שמרניות כגון כירופרקטיקה. במצבים קשים במיוחד מופנה החולה לטיפולים תרופתיים ולעיתים גם כירורגיים.

גורמים לצוואר תפוס

הפרעות בריאותיות עלולות לגרום לתחושה של צוואר תפוס. ברוב המקרים התחושה משתפרת תוך ימים אחדים. עם זאת, האופן שבו אתם מתנהלים עם הצוואר יקבע האם התסמינים הללו יחלפו או יחמירו. הגורמים האפשריים לצוואר תפוס כוללים:

• נזקים הנובעים מעומסי יתר על הצוואר. עומסי יתר נגרמים בגלל בין היתר בגלל יציבה לקויה, תנוחת שינה לא נכונה, ארגונומיה לקויה ועוד
• נזקי חבלה בצוואר על רקע ביצוע "תנועות לא טובות", תאונות דרכים ופציעות ספורט עלולים להוביל לתחושה של צוואר תפוס
• מגוון מחלות הפוגעות בצוואר ובכלל זה דלקת פרקים ניוונית, דלקות פרקים אוטואימוניות, זיהום, גידול סרטני ועוד

גורמי סיכון לצוואר תפוס

קיים מגוון רחב של גורמי סיכון שקיומם מעלה את הסבירות לצוואר תפוס. בין גורמי הסיכון הללו נמנה:

• גיל – לרוב ככל שאנו מתבגרים כך גם עולה הסיכון
• יציבה לקויה
• נשיאת משקל כמו תיק על כתף אחת
• מתחים נפשיים
• ארגונומיה לקויה כמו עמדת עבודה לקויה
• סוגי מקצעות כמו מתכנתים או צבעים המעלים את העומסים על הצוואר
• סוגי ספורט כמו אומנויות לחימה שמעלים את העומסים על הצוואר ועוד

אבחון צוואר תפוס

האבחנה של הגורם לצוואר תפוס כוללת לקיחת היסטוריה רפואית של המתלונן ובדיקה גופנית. ברוב המקרים, די בכך כדי לקבוע אבחון. כאשר נזדקק למידע נוסף נפנה את החולה לבדיקות מעבדה ו/או דימות.

היסטוריה רפואית

במהלך לקיחת ההיסטוריה הרפואית ננסה ללמוד מתי החל החולה לחוש צוואר תפוס? מה גרם לזה? האם עשה משהו חריג לאחרונה שיכול להסביר את התחושה הללו? מה מיקום התחושה בצוואר, מה משפר ומה מחמיר את התחושה הזאת? האם ישנם סימנים ותסמינים נוספים כגון:

• הקרנות כאב ליד או לראש
• נימול
• הירדמות או חולשה של חלקים מהגפה העליונה
• בחילות
• סחרחורות
• חום
• שינויים קוגניטיביים ועוד

נלמד על גורמים מקלים וגורמים שמחמירים של הכאב. נלמד על הרקע הבריאותי של החולה ושל משפחתו כדי לשלול נטיות גנטיות למחלות פרקים או שרירים. נברר על הרקע המקצועי של החולה ועל הספורט המועדף עליו וננסה להעריך קשר אפשרי בין אלו לבין התחושות בצוואר. נלמד על אשפוזים, ניתוחים, טיפולים תרופתיים ועוד.

בדיקה גופנית

 לאחר שלמדנו את ההיסטוריה הרפואית נתחיל בבדיקה הגופנית. במהלך הבדיקה הגופנית:

• נאתר את הרקמה שנפגעה
• נשחזר את הכאבים
• ונעריך את חומרת הפגיעה

הבדיקה הגופנית כוללת:

• התבוננות באופן נשיאת הראש והצוואר ובאופן תנועתם

נמשש את חלקי הגוף הללו ואת יתר עמוד השדרה והשכמות וננסה לאתר:

• שינויים בקעורים ובקימורים של עמוד השדרה
• שרירים מכווצים
• נקודות הדק דלקתיות
• אזורים כואבים
• נפוחים
• סימן לחבלה ועוד

נמשיך עם:

• בדיקה של טווחי התנועה של הצוואר
• בדיקות מיוחדות לאיתור לחצים על שורשי עצבים בצוואר
• נערוך בדיקות נוירולוגיות שיכללו החזרים גידיים, כוח שרירים, ויכולת חישה
• ובדיקות כירופרקטיות כדי ללמוד על התפקוד הביו מכני של עמוד השדרה הצווארי.

מעבדה ודימות

רק במידת הצורך נערוך בדיקות מתקדמות ובכללם:

• אמצעי הדמיה (צילומי רנטגן CT או MRI)
• ובדיקות מעבדה כולל EMG לבדיקת תפקודי העצבים בצוואר

מקרים שבהם קיים חשד שמקור הכאב אינו מכני יופנו להמשך בירור.

אבחנה מבדלת

מגוון רחב של הפרעות עלולות לגרום לתחושה של צוואר תפוס. לאבחון מדויק יש לקחת בחשבון את כלל ההפרעות הללו ולסנן מתוכן את הלא מתאימות. התהליך הזה מתבסס על הממצאים שהופקו:

• מההיסטוריה של החולה
• מהבדיקה הגופנית
• ולעתים גם מבדיקות המעבדה והדמיה

הגורמים לתחושה של צוואר תפוס והסימנים והתסמינים הנלווים לתחושה הזאת יאפשרו לנו לסנן את רוב הגורמים. חשד שהגורם הוא לחץ על שורש עצב צווארי התעורר כאשר לתחושת צוואר תפוס נלווים:

• כאב בשכמה
• כאבים במורד היד בפיזור של שורש עצב צווארי

הסבירות שהגורם הוא גידול סרטני תעלה כאשר לתחושת צוואר תפוס התלוו סימנים ותסמינים מערכתיים כמו:

• תחושת חולי כללית
• אובדן משקל בלתי מוסבר ועוד

חשד שהגורם הנו דלקת זיהומית באחת החוליות בצוואר יעלה כאשר מלבד צוואר תפוס וכאבים החולה מתלונן גם על:

• חום
• הזעות לילה
• בלוטות לימפה נפוחות ועוד

הסבירות שדלקת קרום המוח גורמת לתסמיניו של החולה עולה כאשר מלבד צוואר תפוס החולה התלונן גם על:

• חום פתאומי
• כאב ראש
• בחילה
• הקאה
• רגישות לאור
• בלבול
• קושי להתעורר משינה ועוד

טיפול עצמי

המשיכו להיות פעילים עם זאת הימנעו מתנועות או שהייה במנחים שגורמים לכאבים. כל פעילות שניתן לבצע ללא כאב יש להמשיך ולבצע. הימנעו ממנוחה ממושכת במיטה כיוון שהיא עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת. זכרו, תחושות התפיסות והנוקשות נגרמים לרוב בגלל נזקים שוליים ועל כן, צפויים לחלוף תוך ימים ספורים. הקפידו על תנוחת שינה לא כואבת.

ברוב המקרים שינה על הגב או על הצד עם כרית מתאימה תקל על הכאב. הימנעו משינה על הבטן. במידת הצורך היעזרו בתומך צוואר. הקלו על הכאב באמצעות יציבה נכונה, שינוי תנוחות ומנחים, קומפרסים חמים ועיסוי עדין. נסו להימנע מתרופות משככות כאב. עם שוך הכאב, חזרו לפעילות גופנית באופן הדרגתי. פעילות גופנית לא זהירה עם צוואר תפוס מעלה את הסיכון להחמרת הנזק בצוואר.

טיפול כירופרקטי בצוואר תפוס

אם הצוואר ממשיך להטריד אתכם או מצבו מוסיף להחמיר ו/או אם מופיעים תסמינים נוספים כגון אובדן משקל, חום, נימול, חולשה והקרנות כאב לידיים גשו לגורם מקצועי להמשך בירור. ברוב המקרים הגורם לכאב ומגבלות תנועה ונוקשות הוא מכני ולכן ניתן ורצוי לטפל בו באמצעות כירופרקט מוסמך, ללא ניתוחים וללא תרופות. במקרים שבהם התסמינים נובעים מהפרעות קשות במיוחד יפנה הכירופרקט לחדר מיון.

כירופרקט מאומן לאתר ולשפר כשלים תפקודיים ביו-מכניים של חוליות עמוד השדרה או הרקמות העוטפות אותן. יש לעתים שמקור הנוקשות בצוואר נמצא בתפקוד לקוי של מפרק הלסת. ד"ר לכירופרקטיקה יבדוק את מפרק הלסת ובמידת הצורך יטפל גם בו. חשוב לציין שברוב המקרים שבהם מפרק הלסת "אשם" בליקויים הצוואריים יש לבדוק האם החולה מהדק לסתות חורק שיניים או סובל ממתחים נפשיים. אם התשובה היא חיובית יש להפנות משאבים גם לכיוון הנפשי. הטיפול במרפאתנו כולל:

שימוש באמצעים חשמליים להפחתת דלקות וריפוי כגון אולטרה סאונד, לייזר רך וגלי הלם עם טכניקות ריפוי ידניות הכוללות שיפור תפקוד ואיזון השרירים והנעה של מפרקי החוליות. שיפורים תפקודיים אלו של החלק העליון של עמוד השדרה עשוי להוריד את הדלקת, להפחית כאבים ולשפר את התנועתיות של הצוואר.

מניעה של צוואר תפוס

רוב המקרים של צוואר תפוס מתרחשים כאמור בגלל נזקים פיזיים הנגרמים עקב ארגונומיה ויציבה לקויה. על כן נסו לבדוק את היציבה שלכם ואת סביבת העבודה והמחיה שלכם ושפרו אותן. הקפידו תמיד ובכול מצב לשמור על הקשתות של עמוד השדרה.

שימו לב לנקודות הבאות:

• עבודה – הקפידו על עמדת עבודה ארגונומית
• ישיבה – שבו נכון. אל תשבו ממושכות. הקפידו במהלך הישיבה לגוון את התנועות ואת המנח של הצוואר.
• שיחות טלפון – השתמשו באוזניות והימנעו מהנחת הטלפון בין הכתף לבין האוזן.
• קריאת תוכן במסך – מקמו את מסך הטלפון או הטבלט מול העיניים. הימנעו ממבט ממושך מטה על מסך כזה או אחר
• שינה – הימנעו משינה על הבטן. בשינה על הצד בחרו כרית עם גובה נכון.
• פעילות גופנית – הקפידו על ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר ונכון.
• נהיגה – נהגו בזהירות ובכך תפחיתו את הסיכוי שלכם להיות מעורבים בתאונות דרכים.
• מתחים נפשיים – הפחיתו מתחים נפשיים על ידי מעורבות חברתית ומשפחתית גדולה יותר, הקפדה על ניהול זמנים מרווח, פעילות גופנית ועוד.
• מערכת חיסונית – שמרו על מערכת חיסונית תקינה ובכך תפחיתו את הסיכונים לחלות בדלקות זיהומיות בעמוד השדרה או בדלקת קרום המוח.

References:

Safiri S, Kolahi AA, Hoy D, et al. Neck pain: global epidemiology, trends and risk factors. BMC Musculoskelet Disord. 2022;23(1):26. https://bmcmusculoskeletdisord.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12891-021-04957-4

Safiri S, Kolahi AA, Smith E, et al. Global, regional, and national burden of neck pain in the general population, 1990-2017: systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2017. BMJ. 2020;368:m791. https://www.bmj.com/content/368/bmj.m791

Evaluation of the adult patient with neck pain – UpToDate. Accessed October 26, 2023. https://www.uptodate.com/contents/evaluation-of-the-adult-patient-with-neck-pain

Binder AI. Neck pain. BMJ Clin Evid. 2008 Aug 4;2008:1103. PMID: 19445809; PMCID: PMC2907992.

Kanchanomai, S., Janwantanakul, P., Pensri, P. et al. Risk factors for the onset and persistence of neck pain in undergraduate students: 1-year prospective cohort study. BMC Public Health 11, 566 (2011). https://doi.org/10.1186/1471-2458-11-566

Jahre, H., Grotle, M., Smedbråten, K. et al. Risk factors for non-specific neck pain in young adults. A systematic review. BMC Musculoskelet Disord 21, 366 (2020). https://doi.org/10.1186/s12891-020-03379-y

What to know about a stiff neck. https://www.medicalnewstoday.com/articles/324070