מרפק גולף מה גורם לו

מרפק גולף מה גורם לו? אחת מפציעת ספורט השכיחות ביותר במרפק נקראת "מרפק גולף" (Golfer's elbow). תסמונת זאת נגרמת עקב פגיעה בגיד משותף של שרירים שתפקידם לכופף את כף היד. הגיד המשותף נאחז בחלק הפנימי של המרפק ומכאן השם "דלקת של עילית העלי הפנימי" (Medial epicondylitis). סימפטומים של התסמונת כוללים כאבים בחלק הפנימי של המרפק, מגבלות תפקוד ועוד. הגורם לפציעה הזאת הם עומסים ומטלות חוזרניים. הפרעה זאת שכיחה בקרב שחקני גולף בשל העומסים המוטלים בגולף על השרירים המכופפים את כף היד. נציין שבמרפק טניס הגיד שנפגע ממוקם בצד הנגדי של המרפק.

ברוב המקרים מנוחה של מספר ימים מכל פעילות שמחמירה את הכאבים תאפשר החלמה של המפרק. התעלמות מהכאב והמשך פעילות עם המפרק עלול לגרום להפרעה כרונית. יש חשיבות לאבחון מדוקדק של מקור הכאב. ישנן הפרעות בריאותיות אחרות שעלולות לגרום לסימנים ותסמינים דומים. הליך מסודר של אבחנה מבדלת יעלו את הסבירות לאבחון מדויק וטיפול יעיל. במאמר הנוכחי "מרפק גולף מה גורם לו" נדון בהפרעה זאת בהרחבה.

מרפק גולף מה גורם לו – רקע

שרירי המרפק מאפשרים לנו בין היתר את היכולת לאחוז עם כף היד, לכופף ולסובב אותה. עומסי יתר על השרירים הללו עלולים לגרום לקרעים זעירים מקומיים באזור החיבור של הגיד. עומסי יתר אלו נגרמים לרוב על רקע ביצוע תנועות חוזרניות עם כף היד. בין התנועות נמנה: סיבוב או כפיפה חוזרים ונשנים של כף היד, אחיזה חוזרת ונשנית ועוד. גורמי סיכון להתפתחות מרפק גולף כוללים אמנם משחק גולף אך לא רק. כל אדם שעיסוקו או תחביבו כרוך בעומסים חוזרניים על המרפק נמצאים בסיכון לסבול מהתופעה הזאת.

יש דמיון בין מרפק טניס ומרפק גולף כאשר ההבדל העיקרי הוא במיקום הפגיעה. במרפק טניס הפגיעה היא בגיד של השריר פושט כף היד הנאחז בחלק החיצוני של המפרק. במרפק גולף הפגיעה היא בגיד של השריר מכופף כף היד הממוקם בחלק הפנימי של המפרק. שתי הפתולוגיות נקראות כך אף על פי שאין צורך להיות שחקן טניס או גולף כדי לסבול מהן.

אנטומיה בסיסית של המרפק

מפרק זה נוצר ממפגש של שלוש עצמות:

• החלק התחתון של עצם הזרוע (Humerus)
• ראש עצם החישור (Radius)
• עצם הגומד (Ulna).

המפרק עטוף במעטפת המפרק ונתמך על ידי רצועות שונות. באזור המפגש של העצמות במפרק ישנו סחוס שמאפשר תנועה חלקה.

מפרקים

המרפק כולל למעשה שלושה מפרקים:

• מפרק ציר ששמו הזרוע והגומד (Humeroulnar joint) שמאפשר תנועה של כפיפה ופשיטה
• פרק סיבובי ששמו החישור והגומד (Radioulnar joint) שמאפשר את תנועות הסיבוב של האמה
• מפרק החלקה ששמו הזרוע והחישור (Humeroradial joint) שתפקידו לסייע. מסייע למפרק הזרוע והגומד בתנועות פשיטה וכיפוף. וכן, מסייע למפרק החישור והגומד בביצוע תנועות סיבוב של האמה.

השרירים מניעי המפרק

לצורך כפיפת המרפק אנו עושים שימוש בשרירים הבאים:

• שריר הזרוע (Brachialis)
• השריר הדו-ראשי (Biceps)
• שריר הזרוע והחישור (Barchioradialis)

השרירים פושטי המפרק כוללים את:

• השריר התלת ראשי (Triceps)
• בשריר המרפק (Anconeus)

כדי לסובב פנימה את האמה אנו עושים שימוש בשרירים הבאים:

• בשריר הכפן המרובע (Pronator quadratus)
• שריר הכפן העגול (Pronator terez)

כדי לסובב החוצה את האמה אנו עושים שימוש בשריר הבא:

שריר הגבן (Supinator)

שרירים פושטי כף היד

שרירים שמקורם במרפק אחראים גם על תנועות של כף היד. השרירים פושטי כף היד נאחזים באמצעות גיד משותף לחלק החיצוני של המרפק והם כוללים:

• פושט שורש כף היד הארוך (Extensor Carpi Radialis Longus)
• השריר פושט שורש היד החישורי הקצר (Extensor carpi radialis brevis)
• השריר פושט שורש היד הגומדי (Extensor carpi ulnaris).

שרירים מכופפים כף היד

השרירים שאחראים על כפיפת כף היד נאחזים באמצעות גיד משותף לחלק הפנימי של המפרק והם כוללים:

• השריר כופף שורש היד החישורי (flexor carpi radialis)
• שריר כופף שורש היד הגומדי (Flexor carpi ulnaris)
• השריר הכף הארוך (Palmaris longus)
• שריר כופף האצבעות השטחי (Flexor digitorum superficialis)
• השריר כופף האצבעות העמוק (Flexor Digitorum Profundus)

פגיעה בגיד המשותף של השרירים המכופפים את כף היד היא הגורם העיקרי להתפתחות מרפק גולף.

עיצבוב ואספקת דם

העיצבוב של המפרק מתבצע באמצעות ענפי עצב מרכזיים שמקורם ממקלעת העצבים ובכללם:

• סיב עצב השריר והעור (Musculocutaneous)
• עצב התווך (Median)
• סיב עצב החישור (Radial nerve)
• עצב הגומד (Ulnar nerve)

שורש עצב C7 מעצבב את השרירים פושטי כף היד ואילו שורש עצב C8 מעצבב את השרירים שמכופפים את כף היד. אספקת הדם למפרק מגיעה בעיקר מענפים של עורק הגומד (Ulnar artery) ועורק החישור (Radial artery) ומעורק הזרוע (Brachial artery).

 מרפק גולף – סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים של מרפק גולף מופיעים לרוב באופן הדרגתי. תחילה תופיע רגישות מקומית באזור הפנימי של המפרק רק במצב שבו אתם מפעילים את כף היד. התעלמות מכך תגרום לרגישות הזאת להפוך לכאבים במרפק. הכאבים הללו יכולים להחמיר כאשר:

• מאגרפים את כף היד
• לוחצים כדור בכף היד
• לוחצים ידיים
• מכופפים את כף היד לכיוון המפרק ומסובבים מטה את כף היד והאמה

סימנים ותסמינים אפשריים נוספים כוללים:

• חולשה של כף היד בעת ביצוע מטלות פשוטות כגון פתיחת דלת או לחיצת ידיים בגלל כאב ונוקשות של המפרק
• יתכן נימול של האצבע הרביעית והחמישית במצב של נזק נלווה לעצב הגומד (Ulnar)
• קשיים תפקודיים

שכיחות התופעה

מרפק גולף שכיח הרבה פחות ממרפק טניס. על פי מחקרים שונים רק אחוז אחד (1%) מהאוכלוסייה צפוי לסבול מהתופעה. ספורטאים החשופים לפציעה כוללים את אלו שעוסקים בסוגי הספורט הכרוכים בהטלה או זריקה או בכל מאמץ ידיים חוזר. כולל למשל שחקני גולף המכים באופן חוזר ונשנה את מכת הסווינג הנודעת ושחקני טניס שמרבים להכות כדורים סיבוביים עיליים במכת יד קדמית.

היות ששתי התסמונות מתרחשות בתדירות גדולה יותר לאחר גיל 40 חוקרים סבורים שגם כאן תהליכים ניווניים שמתרחשים בגיד הם אלו שהופכים אותו לפגיע יותר לפציעות. פציעות אלה עלולות להתפתח באופן חד ובעקבות מאמץ חד פעמי של נניח זריקת כדור או לחלופין בעקבות סדרה של מאמצים תוך אגירה איטית של נזק לגיד.

מרפק גולף מה גורם לו – פירוט גורמים

פציעות ממאמץ נשנה הוא מנגנון הפציעה של מרפק גולף ופציעות ספורט ועבודה אחרות. הגורם השכיח ביותר לפציעה הוא עומסי יתר על רקמות המפרק בגין ביצוע תנועות חוזרות של כפיפה וסיבוב של כף היד והאצבעות. תנועות כאלו ניתן למצוא בענפי ספורט רבים ובמקצועות רבים. נזק טראומטי לגידים ולשרירים הפושטים של כף היד הוא גורם אפשרי נוסף להתפתחות הפציעה.

מרפק גולף – גורמי סיכון

מגוון של גורמי סיכון מעלה את הסיכוי להתפתחות הפתולוגיה הזאת בצד הפנימי של המפרק. בין הגורמים הללו נמנה:

גיל

ככול שאנו מתבגרים עולים הסיכויים להתפתחות מרפק גולף. הסיבה העיקרית לכך היא השינויים הניווניים המתרחשים לאורך ציר הזמן ברקמות שלנו.

מקצוע

מקצועות מסוימים שבמסגרתם אתם נדרשים לבצע פעולות חוזרניות היוצרות עומסים על המפרק מעלים את הסיכון של העוסקים בהם להתפתחות מרפק גולף. מקצועות גינון, עבודת מחשב נגרים ובעיקר נגרים של סופי שבוע הנוטים לאמץ באופן מוגזם את הגיד המכופף, צבעים עם פעולות צביעה, הכאות פטיש חוזרות, שימוש בכלי עבודה היוצרים ויברציות, הקלדה חוזרת ונשנית, נשיאת סלים ותיקים כבדים ועוד.

ספורט

סוגי ספורט מסוימים הכרוכים באחיזה, זריקה או מסירה יוצרים עומסי יתר על הגידים והשרירים המכופפים של כף היד ובכך מעלים הסיכון להתפתחות מרפק גולף. בין ענפי הספורט הללו שפציעה זאת במפרק מהווה בעיה שכיחה בקרבם נמנה שחקני בייסבול (תנועות זריקה), שחקני גולף (מכות סווינג), שחקני טניס (הכאת כדורים סיבוביים עיליים) אימונים בחדר הכושר והרמת משקולות.

טכניקת משחק

טכניקה לא נכונה בפעילות הגופנית המועדפת עליכם יכולה להגדיל את העומסים על המפרק ובכך להגדיל את הסיכון לפציעה. שחקני גולף נדרשים לעבוד על טכניקת משחק נכונה. כולל מנח גוף נכון, סווינג נכון, אחיזה במידת כוח אופטימלית, הדרגתיות ועוד.

ציוד

בעיה נוספת היא בחירת מקל הגולף. שימוש במקל גולף כבד מברזל מעלה את העומס על המפרק ואת הסיכוי לפציעות. החליפו למקל גולף חדש שעשוי מחומרים קלים יותר. הקפידו על ידית אחיזה ארגונומית. ידית רחבה יותר ורכה יותר עשויה להפחית את העומסים מעל המפרק.