כאבי ראש חזקים: גורמים אבחון וטיפול

כאבי ראש חזקים – גורמים אבחון וטיפול מהווים השלבים הכרחיים בדרך לריפוי. כאבי ראש מהווים תופעה שכיחה. רוב בני האדם סובלים או יסבלו מאפיזודות של כאבים בראש, רק בחלק קטן מהמקרים כאבי הראש הללו מוגדרים ככאבים קשים במיוחד. חלק מהאנשים סובלים מכאבים אלו בראש על בסיס יומי. מדובר בהפרעה בריאותית מגבילה ביותר ובמצב של התקף קשה לבצע את המטלות הפשוטות ביותר.

המיחושים עלולים להופיע בכול נקודה בראש כולל באזור העורף, שני צידי הראש, פנים ועוד, כאשר המאפיינים שלהם משתנים בהתאם לגורם. הם עלולים להיות פועמים וחריפים או מתמשכים וקהים קצרי מועד או מתמשכים. חולה המתלונן על מיחושים בראש עלול לסבול מסימנים ותסמינים נוספים כמו בחילות והקאות. אבחון מדויק וטיפול יסודי עשויים להפחית את התסמינים הללו ולאפשר לכם לחזור לאורח חיים תקין. במאמר הנוכחי "כאבי ראש חזקים: גורמים אבחון וטיפול" נדון בכך בהרחבה.

שכיחות כאבי ראש

כאבי ראש נפוצים מאוד ברחבי העולם ומשפיעים על אנשים בכל קבוצות הגיל. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-50% מהמבוגרים ברחבי העולם חווים כאבי ראש לפחות פעם בשנה. בקרב הפרעות כאב ראש, כאבי ראש מסוג מתח ומיגרנות נפוצים במיוחד, ומשפיעים על כמעט 70% ו -15% מהאוכלוסייה, בהתאמה. כאב ראש יומיומי כרוני משפיע על כ -4% מהמבוגרים, ומשפיע קשות על פעילותם היומיומית ואיכות חייהם (Stovner et al., 2018; Steiner & Stovner, 2019).

כאבי ראש מסווגים לסוגים ראשוניים ומשניים:

כאבי ראש עזים הם מצבים מתישים המאופיינים בכאב עז, המשפיעים באופן משמעותי על הפעילות היומיומית ואיכות החיים. למרות שכאבי ראש הם נפוצים, כאבי ראש חמורים עשויים להצביע על בעיות בריאותיות בסיסיות הדורשות אבחון מהיר וטיפול ממוקד.

כאבי ראש ראשוניים

תוצאה של גירוי ישיר או גירוי יתר של מבנים רגישים לכאב (כלי דם, עצבים, שרירים) בתוך הראש. דוגמאות נפוצות כוללות מיגרנות,  כאב ראש מתחי, כאבי ראש מקבציים וגם כאב ראש צווארי (Rizzoli & Mullally, 2018).

כאבי ראש משניים

נובעים ממצבים רפואיים בסיסיים כגון גידולים במוח, שבץ, מפרצות, זיהומים, סינוסיטיס, התייבשות, שימוש יתר בתרופות או פציעות טראומטיות (Silberstein & Dodick, 2021).

גורמים המעלים את הסיכוי להתפתחות כאב ראש

מגוון רחב של גורמי סיכון מעלה את הסבירות להתפתחות סוגים שונים של כאבי ראש. חשוב לציין שגם ללא גורמי סיכון אלה ישנה סבירות להתפתחות כאבי ראש אך ככול שיש יותר גורמי סיכון הסבירות לכך עולה. גורמי סיכון המגבירים את הסבירות לפתח כאבי ראש חמורים:

כאבי ראש ממתח

גורמי סיכון לכאבי ראש ממתחים עשויים לכלול גורמים כגון:

1. דחק.
2. עייפות.
3. עישון.
4. הפרעות שינה.
5. חוסר פעילות גופנית.
6. מתח שרירים (למשל, הידוק לסתות, חריקת שיניים).
7. חרדה ודיכאון (Holroyd et al., 2001).

מיגרנות

גורמי סיכון לכאבי ראש מסוג מיגרנה עשויים לכלול גורמים כגון:

1. שינויים הורמונליים (בעיקר אצל נשים).
2. דפוסי שינה או אכילה לא סדירים.
3. טריגרים חושיים (ריחות חזקים, אורות בהירים, רעשים חזקים).
4. מזונות מסוימים (גבינות מיושנות, שוקולד, אלכוהול, קפאין, ממתיקים מלאכותיים).
5. נטייה גנטית.
6. שימוש בתרופות (אמצעי מניעה, טיפול הורמונלי חלופי) (Lipton et al., 2007).

כאבי ראש מקבציים

גורמי סיכון לכאבי ראש מקבציים עשויים לכלול גורמים כגון:

1. מין זכר.
2. גיל בין 20 ל-50.
3. היסטוריית עישון.
4. היסטוריה של טראומת ראש או ניתוח (May et al., 2018).

כאב ראש הקשור לסינוסים

גורמי סיכון לכאבי ראש הקשורים לסינוסים עשויים לכלול גורמים כגון:

1. אלרגיות.
2. זיהומים בדרכי הנשימה.
3. פוליפים באף.
4. מומים אנטומיים באף.
5. הפרעות במערכת החיסון.
6. היסטוריה של ניתוחי סינוסים (Brook, 2016).

כאבי ראש צוואריים (צוואר)

גורמי סיכון לכאבי ראש צוואריים עשויים לכלול גורמים כגון:

1. יציבה לקויה (תנוחת ראש קדמית).
2. עיסוקים הכוללים תנועות צוואר חוזרות ונשנות (כגון: נהגים, עובדי מחשבים, מעצבי שיער).
3. מאמץ פיזי (הרמת משקולות).
4. מגדר (סיכון גבוה יותר אצל נשים) (Biondi, 2005).

מצגת קלינית

מאפייני כאב ראש חמור משתנים לפי סוג:

1. כאבי ראש ממתח: כאב קל עד בינוני, דו צדדי, לוחץ סביב הראש או הצוואר.
2. מיגרנה: פעימה, לעתים קרובות חד צדדית, מלווה בחילות, הקאות, פוטופוביה, פונופוביה.
3. כאב ראש מקבצי: כאב חד ועז סביב עין אחת, המתרחש בדרך כלל באופן מחזורי.
4. כאבי ראש צוואר הרחם: מקורם בצוואר, מקרין לראש ולפנים, מוחמר על ידי תנועות צוואר.

אבחון כאבי ראש חזקים

הערכה יסודית היא חיונית וכוללת שלבים כגון:

1. היסטוריה רפואית ומשפחתית מקיפה.
2. בדיקה גופנית של הראש, הצוואר, הלסת והמצב הנוירולוגי.
3. הדמיה אבחנתית (צילומי רנטגן, MRI, סריקות CT) כאשר מופיעים דגלים אדומים (ליקויים נוירולוגיים, התפרצות פתאומית, החמרה מתקדמת).
4. בדיקות מעבדה לשלילת מצבים מטבוליים או זיהומיים (Silberstein & Dodick, 2021).

אסטרטגיות טיפול

הטיפול תלוי באופן משמעותי בסוג כאב הראש ובסיבות הבסיסיות:

טיפול שמרני

הטיפול השמרני עשוי לכלול שיטות כגון:

1. טכניקות מנוחה וניהול מתח.
2. יישום של חבילות חום או קור.
3. ארוחות סדירות ומאוזנות.
4. הידרציה.
5. משככי כאבים ללא מרשם.

כירופרקטיקה

טיפול כירופרקטי מטפל ביעילות בכאבי ראש הנגרמים על ידי גורמי שרירים ושלד (מתח צוואר, יציבה לקויה, תפקוד לקוי של הלסת) על ידי שיפור היישור, שיפור טווח התנועה, הפחתת מתח השרירים והקלה על גירוי עצבי (Bryans et al., 2011).

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי עשוי לכלול תרופות כגון:

1. תרופות חריפות: NSAIDs, טריפטנים, ארגוטים
2. טיפולים מונעים (Rizzoli & Mullally, 2018): נוגדי דיכאון, נוגדי פרכוסים, חוסמי בטא, אנטגוניסטים ל- Calcitonin gene-related peptide.

טיפולים לא תרופתיים

הטיפול הלא תרופתי עשוי לכלול שיטות כגון:

1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).
2. ביופידבק.
3. טכניקות הרפיה.
4. היפנוזה (Nestoriuc & Martin, 2007).

הליכים כירורגיים ופולשניים

שמור למקרים חמורים שאינם מגיבים לניהול שמרני או פתולוגיה בסיסית ספציפית. אלה עשויים לכלול הליכים כגון:

מניעה וניהול

המניעה והניהול של כאב ראש צריכים לכלול צעדים כגון:

1. זהה והימנע מגורמים אישיים לכאב ראש.
2. פעילות גופנית סדירה.
3. ארגונומיה נכונה ויציבה נכונה.
4. הידרציה ותזונה נאותים.
5. ניהול מתח מתאים.
6. לוח זמנים קבוע לשינה.

מסקנה

כאבי ראש עזים מחייבים אבחון מדויק וטיפולים מותאמים אישית לסיבות הבסיסיות שלהם. גישות רב תחומיות המשלבות אמצעים שמרניים, טיפול כירופרקטי, טיפולים תרופתיים ואסטרטגיות התנהגותיות מספקות תוצאות אופטימליות ומשפרות משמעותית את איכות החיים.

References:

Biondi, D. M. (2005). Cervicogenic headache: A review of diagnostic and treatment strategies. Journal of the American Osteopathic Association, 105(4), 16S-22S.

Steiner, T. J., & Stovner, L. J. (2019). Headache disorders: A public-health concern. The Lancet Neurology, 18(2), 139-148.

Stovner, L. J., Nichols, E., Steiner, T. J., Abd-Allah, F., Abdelalim, A., & Al-Raddadi, R. M. et al. (2018). Global, regional, and national burden of migraine and tension-type headache, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. The Lancet Neurology, 17(11), 954-976.

Brook, I. (2016). Microbiology and antimicrobial treatment of orbital and intracranial complications of sinusitis. International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology, 90, 35-39.

Holroyd, K. A., O'Donnell, F. J., Stensland, M., Lipchik, G. L., Cordingley, G. E., & Carlson, B. W. (2001). Management of chronic tension-type headache with tricyclic antidepressant medication, stress management therapy, and their combination. JAMA, 285(17), 2208-2215.

Lipton, R. B., Bigal, M. E., Diamond, M., Freitag, F., Reed, M. L., & Stewart, W. F. (2007). Migraine prevalence, disease burden, and the need for preventive therapy. Neurology, 68(5), 343-349.

May, A., Schwedt, T. J., Magis, D., Pozo-Rosich, P., Evers, S., & Wang, S. J. (2018). Cluster headache. Nature Reviews Disease Primers, 4(1), 1-17.

Nestoriuc, Y., & Martin, A. (2007). Efficacy of biofeedback for migraine: A meta-analysis. Pain, 128(1-2), 111-127.

Rizzoli, P., & Mullally, W. J. (2018). Headache. American Journal of Medicine, 131(1), 17-24.

Silberstein, S. D., & Dodick, D. W. (2021). Migraine diagnosis and treatment. Headache: The Journal of Head and Face Pain, 61(2), 183-193.

Chiropractic management:

Bryans, R., Descarreaux, M., Duranleau, M., et al. (2011). Evidence-based guidelines for chiropractic treatment of headaches. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 34(5), 274-289.