שיקום למה זה חשוב? נפצעתם בברך ולאחריו טופלתם, הכאבים חלפו ואפילו טווחי התנועה של הברך השתפרו. האם די בכך? אז זהו שלא. אתם צריכים גם לשקם את הברך הפצועה או המנותחת. תהליך השיקום של הברך או כל מפרק פצוע אחר חייב להתבצע באופן מדויק. שלבש אחרי שלב.
בסוף השיקום אתם אמורים לחזור לשגרת חייכם. הברך אמורה להתמודד שוב עם עומסים ובכלל זה עם העומסים הכרוכים בספורט המועדף עליכם. לא תמיד ניתן להגיע לתוצאה הזאת. לעתים הנזקים בברך הם בחלקם בלתי הפיכים ולא ניתן לחזור לסוג ולרמת הפעילות הקודמת.
שיקום למה זה חשוב – רקע
העיסוק בפעילות גופנית ובכלל זה בספורט או בעבודה פיזית כרוך בסיכון להיפגע. למעשה גם עומסים המוטלים על הגוף במהלך שגרת היום בעבודה או בבית חושפים אותנו לפציעה. ניתן לצמצם את רמת הסיכון על ידי התנהלות אחראית אבל לא ניתן למנוע אותה לחלוטין. כל מי שחשוף לעומסים עלול להיפצע.
ברוב המקרים מדובר בפגיעות קלות הגורמות לסימנים ותסמינים קלים. סימפטומים קלים שאינם מפריעים להמשיך לשמור על שגרת חיים בעבודה ובבית. יש לעתים שהפגיעה והנזקים חמורים יותר. במקרים אלו נדרשים אבחון, טיפול ושיקום מקצועיים. עיכוב בכך עלול להוביל להתפתחות נזקים כרוניים, קשים יותר לריפוי ולעתים אף לגרום לפרישה מספורט. סימנים ותסמינים המופיעים בגין פציעה משתנים בהתאם לרקמה שניזוקה ולחומרת הנזק. בין יתר הסימנים ותסמינים האופייניים נמנה:
- כאבים קלים או חמורים.
- השלכות כאב לגפיים.
- נפיחות.
- חום מקומי ברקמה המעורבת או במפרק המעורב.
- רגישות למגע או מישוש.
- שטף דם.
- אובדן טווחי תנועה.
- מגבלות תפקוד ועוד.
גורמים וגורמי סיכון לנזקי גוף?
גורמים עיקריים לנזקי גוף כוללים:
- עומסי יתר חוזרניים.
- נזקי חבלה.
עומסי יתר שהם הגורם העיקרי לפציעות ובלאי גופני נגרמים לרוב בגלל ביצוע פעולות חוזרניות. לרקמות השונות בגוף כולל רצועות, גידים, שרירים, עצבים ועוד יש יכולת לספוג עומסים עד רמה מוגדרת. עומסים חוזרניים הכרוכים בסוגי בטניס, גולף כדור-עף וענפים נוספים גורמים לרקמות הללו, המתקשות להתמודד עם העומסים, להיכשל ולהיפגע.
נזקי חבלה מתרחשים בתדירות גבוה על מגרשי המשחקים, דחיפות, התנגשויות בין שחקנים ועוד גורמים לעתים קרובות לפגיעות שחלקן קשות כגון פריקות מפרקים, שברים, ואיפול אובדן הכרה ומוות.
ישנם גורמי סיכון רבים שמעלים את הסיכון להיפצע מפעילות פיזית כולל בין היתר תחומים אתלטיים הכרוכים בביצוע תנועות חוזרניות כמו טניס וגולף או תחומים הכרוכים בעומסים חריגים כמו בהרמת משקולות, עבודה פיזית, ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת ועוד. גורמי סיכון נוספים כוללים ליקוי מבני נרכש או מולד (למשל רגל קצרה יותר) או עקמת, ליקוי ביומכני מולד או נרכש (למשל פרונציית יתר), פגיעה קודמת או ניתוח קודם, אי הקפדה על כללי עבודה ארגונומיים או על כללי האימון הגופני ועוד.
אבחון נזקי גוף
לפני שניגש לטיפול או שיקום של הנזק יש תחילה לאבחן אותו. נזקי גוף מאובחנים באמצעות לימוד ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ובמידת הצורך בדיקות מעבדה והדמיה.
היסטוריה רפואית
בשלב הזה נלמד בין היתר על:
- הרקע האישי והבריאותי שלו (מקצועו, תחביבים ועוד).
- ההיסטוריה של התרחשות הפגיעה (מתי החלה, מה גרם, מה משפיע, סימנים ותסמינים נלווים ועוד) ועוד.
הבדיקה הגופנית
הבדיקה תכלול בין היתר:
- התבוננות באזור הפגוע ובמפרקים וברקמות הסמוכות לו המהווים חלק מאותה שרשרת קינמטית. נחפש אחר סימנים חיצוניים לפגיעה כמו שטף דם, נפיחות, אדמומיות, חום מקומי, דפורמציה, חוסר סימטריה ועוד.
- מישוש החלקים הרלוונטיים. ננסה לאתר אזורים כואבים, עיוות, חוסר סימטריה, נפיחות חום מקומי ועוד.
- נניע את החלקים הללו ונתרשם מטווחי התנועה ותנועות לקויות ועוד. נערוך בדיקות מיוחדות, בדיקות נירולוגיות אורתופדיות וכירופרקטיות.
את האבחון נקבע לאחר:
- זיהוי הרקמה שנפגעה.
- שיחזור הסימנים והתסמינים שעליהם מתלונן החולה.
- אומדן חומרת הנזק לרקמה.
אם נותר ספק לגבי האבחון נפנה את החולה לבדיקות מעבדה ו/או דימות.
טיפול בנזקי גוף
במקרים קלים הטיפול יכול להיות עצמי, כול שנדרש מהחולה הוא מנוחה, שינויים מתבקשים לגבי הפעילות האתלטית שלו או אופן ביצוע עבודתו, קומפרסים כאלה ואחרים ולעתים אף תמיכה באזור הכואב באמצעות חבישה או קביים. במקרים קשים יותר יש להיעזר בקלינאי כמו כירופרקט הפועל בתחום הזה. כירופרקט, בגלל מומחיות הייחודית, מוכשר לאבחן, לטפל ולשקם פגיעות ברמות חומרה שונות הנובעות מפעילות גופנית. פגיעות המחייבות פתרון כירורגי יופנו. עבודתו של הכירופרקט כוללת שילוב של:
- עזרים חשמליים לריפוי דלקות כמו לייזר רך ומכשיר גלי הלם.
- טכניקות טיפול ידניות שנועדו לשמר ושפר את היכולות הגופניות והפסיכומוטוריות של הרקמה או של המפרק שנפגע.
שיקום נזקי גוף
לאחר ריפוי הנזקים יש להתחיל בשיקום. על השאלה: שיקום למה זה חשוב? נענה שללא שיקום הפציעה עלולה לחזור ולפעמים גם לגרום לפציעות אחרות בשרשרת הקינמטית. תכנית השיקום כוללת שילוב טכניקות טיפול ושיקום ידניות ותרגילים ייעודיים שתחילה יבוצעו במרפאה בלבד ובשלב מתקדם גם בבית. מטרות השיקום כוללות שיפור היכולות הגופניות של הרקמות והמפרקים המעורבים ובכלל זה:
- שיפור כוח.
- גמישות ואיזון שרירי.
- שיפור שיווי משקל.
- ושיפור חוש חישה עצמית ועוד.
בסוף התהליך אנו אמורים להחליט האם הברך המשוקמת מסוגלת לעמוד בציפיות שלכם בלי להסתכן בפציעה חוזרת. מדובר בהחלטה המחייבת רגישות מחד והחלטיות מאידך וזאת עקב הלחצים המוטלים על הקלינאי המשקם על ידי הספורטאי הפצוע, מאמניו ובעלי הקבוצה. ההחלטה מתבססת על קריטריונים ולא על זמן. הפצוע צריך להציג יכולות גופניות מוגדרות המותאמות לספורט שבו הוא משתתף לפני שיקבל אישור לחזור למגרש.
שיקום – השלבים
החזרת היכולות הגופניות של המפרק הפצוע התבצע במספר שלבים תוך הקפדה להימנע מעומס מופרז ופגיעה במפרק הפצוע. בשלבים הראשונים יושם דגש על הטיפול בכאב וביתר הסימנים והתסמינים. בשלבים המתקדמים יותר יעבור הדגש אל השבת כשירויות ויכולות גופניות של המפרק הפצוע.
שלב ראשוני:
השלב הראשוני יחל בסמיכות להתרחשות הפציעה או מיד לאחר הניתוח. בשלב הזה הטיפול התמקד בהפחתת הכאב על ידי מגוון טכניקות ועזרים כמו לייזר רך ובמקביל יחל תהליך החזרת היכולות של המפרק הפצוע באמצעות טכניקות ידניות ותרגילים פסיביים נטולי כאב. המטרה בשלב הזה היא בעיקר מניעת אובדן טווחי תנועה ויכולות גופניות אחרות.
שלב שני:
בשלב הבא הטיפול בכאב המשך ובמקביל נמשיך בתהליך החזרת היכולות השונות למפרק. התהליך יהפוך בהדרגה לאקטיבי יותר ויכלול תרגילי חיזוק והגמשה של שרירי ליבה, של שרירי המפרק המעורב ושל השרירים של השרשרת הקינמטית, איזון שרירים אלה, תרגילי שיקום לשיפור היציבות.
שלב שלישי:
בשלב הבא נמשיך אם טכניקות לחיזוק, הגמשה ואיזון השרירים ונעבור לתרגילים מורכבים יותר, תרגילים נושאי משקל הכוללים תרגילי זריזות, חיזוק פונקציונלי, נשלב תרגילי שיקום של שיווי משקל, תרגילים של שיפור החישה העצמית ונתחיל בהדרגה לחשוף את האיבר הפצוע לפעילות אופיינית לספורט שבו עוסק החולה.
שלב רביעי:
לשלב הזה נגיע כאשר כל טווחי התנועה שהאקטיביים והפסיביים חזרו לקדמותם, הכוח, שיווי המשקל וחוש החישה העצמית באיבר המשוקם חזרו למצב של טרם פציעה. נעלה בהדרגה את רמת הקושי ונחשוף את המפרק לעומסים הנובעים מהדרישות האופייניות לספורט שבו עוסק החולה. בתום השלב הזה אמור החולה לחזור למגרש לפעילות מלאה.
שלב אחרון:
בשלב הזה הספורטאי חוזר לתחזוקה תקופתית של המפרק הפצוע.
References:
Rehabilitation after traumatic injury. London: National Institute for Health and Care Excellence (NICE); 2022 Jan 18. (NICE Guideline, No. 211.)
Brooks TJ, Bradstreet TC, Partridge JA. Current concepts and practical applications for recovery, growth, and peak performance following significant athletic injury. Front Psychol. 2022 Aug 22;13:929487. doi: 10.3389/fpsyg.2022.929487. PMID: 36072042; PMCID: PMC9443689.
King J., Roberts C., Hard S., and Ardern C. L., Want to improve return to sport outcomes following injury? Empower, engage, provide feedback and be transparent: 4 habits!, British Journal of Sports Medicine. (2019) 53, no. 9, 526–527.
Gennarelli S. M., Brown S. M., Mulcahey M. K. (2020). Psychosocial interventions help facilitate recovery following musculoskeletal sports injuries: A systematic review. Phys. Sportsmed. 48 370–377.
Tranaeus, U., Gledhill, A., Johnson, U. et al. 50 Years of Research on the Psychology of Sport Injury: A Consensus Statement. Sports Med 54, 1733–1748 (2024).
Berengüí, Rosendo & Castejón, María & Martinez-Alvarado, Julio. (2021). Original Article Goal setting in sport injury rehabilitation: a systematic review. Journal of Physical Education and Sport. 3569-3576. 10.7752/jpes.2021.06482.
Dhillon H., Dhilllon S., and Dhillon M. S., Current concepts in sports injury rehabilitation, Indian journal of orthopaedics. (2017) 51, no. 5, 529–536.
Evans, Lynne & Hardy, Lew. (2002). Injury Rehabilitation: A Qualitative Follow-up Study. Research quarterly for exercise and sport. 73. 320-9. 10.1080/02701367.2002.10609026.