שיקום למה זה חשוב
שיקום למה זה חשוב?

שיקום למה זה חשוב

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


שיקום למה זה חשוב? נפצעתם בברך או כול מפרק אחר או עברתם ניתוח ולאחריו קיבלתם טיפול ששיפר את התחושה שלכם, הכאבים חלפו ואפילו טווחי התנועה של הברך השתפרו והכול נראה וורוד… אז זהו שלא. אתם צריכים גם לשקם את הברך הפצועה או המנותחת. תהליך שיחזור היכולות של הברך או כול מפרק אחר לאחר פציעה מתבצע צעד אחר צעד שבסופו אתם אמורים לחזור לשגרת חייכם עם ברך שמסוגלת להתמודד עם עומסים ובכלל זה עם העומסים הכרוכים בספורט המועדף עליכם. לא תמיד ניתן להגיע לתוצאה הזאת. לעתים הנזקים בברך הם בחלקם בלתי הפיכים ולא ניתן לחזור לסוג ולרמת הפעילות הקודמת.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



שיקום למה זה חשוב – רקע

העיסוק בפעילות גופנית ובכלל זה בספורט או בעבודה פיזית כרוך בסיכון להיפגע. למעשה גם עומסים המוטלים על הגוף במהלך שגרת היום בעבודה או בבית חושפים אותנו לפציעה. ניתן לצמצם או להגביר את רמות הסיכון על ידי התנהלות כזו או אחרת אבל לא ניתן למנוע אותו לחלוטין. כול מי שחשוף לעומסים עלול להיפצע. ברוב המקרים מדובר בפגיעות קלות הגורמות לסימנים ותסמינים קלים שאפילו לא מפריעים לכם להמשיך להתאמן או לשמור על שגרת חיים בעבודה ובבית. יש לעתים, רחוקות אומנם, שהפגיעה חמורה יותר וגרמה לנזקים חמורים יותר. במקרים אלו נדרשים אבחון, טיפול ושיקום מקצועיים. עיכוב במתן שירותים אלו או דילוג על אחד מהם עלול בסבירות גבוהה להוביל להתפתחות נזקים כרוניים שקשים יותר לריפוי ולעתים אף לפרישה מלאה מהתחום.

סימנים ותסמינים המופיעים אצל האתלט שנפצע משתנים בהתאם לרקמה שניזוקה ולחומרת הנזק. בין יתר הסימנים ותסמינים האופייניים נמנה כאבים קלים או חמורים, מקומיים או מקומיים עם השלכות, נפיחות, חום מקומי ברקמה המעורבת או במפרק המעורב, רגישות למגע או מישוש, שטף דם, אובדן טווחי תנועה, מגבלות תנועה, מגבלות תפקוד ועוד.

גורמים וגורמי סיכון לנזקי גוף?

גורמים עיקריים לנזקי גוף  כוללים עומסי יתר או נזקי חבלה. נזקי יתר שהם הגורם העיקרי לפציעות ובלאי גופני נגרמים לרוב בגלל ביצוע פעולות חוזרניות. לרקמות השונות בגוף כולל רצועות, גידים, שרירים, עצבים ועוד יש יכולת לספוג עומסים עד רמה מוגדרת. עומסים חוזרניים הכרוכים בסוגי בטניס, גולף כדור-עף וענפים נוספים גורמים לרקמות הללו, המתקשות להתמודד עם העומסים, להיכשל ולהיפגע. נזקי חבלה מתרחשים בתדירות גבוה על מגרשי המשחקים, דחיפות, התנגשויות בין שחקנים ועוד גורמים לעתים קרובות לפגיעות שחלקן קשות כגון פריקות מפרקים, שברים, ואיפול אובדן הכרה ומוות.

ישנם גורמי סיכון רבים שמעלים את הסיכון להיפצע מפעילות פיזית כולל בין היתר תחומים אתלטיים הכרוכים בביצוע תנועות חוזרניות כמו טניס וגולף או תחומים הכרוכים בעומסים חריגים כמו בהרמת משקולות, עבודה פיזית, ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת ועוד. גורמי סיכון נוספים כוללים ליקוי מבני נרכש או מולד (למשל רגל קצרה יותר) או עקמת, ליקוי ביומכני מולד או נרכש (למשל פרונציית יתר), פגיעה קודמת או ניתוח קודם, אי הקפדה על כללי עבודה ארגונומיים או על כללי האימון הגופני ועוד.

אבחון נזקי גוף

לפני שניגש לטיפול או שיקום של הנזק יש תחילה לאבחן אותו. נזקי גוף מאובחנים באמצעות לימוד הרקע האישי והבריאותי שלו (מקצועו, תחביבים ועוד) ולימוד ההיסטוריה של התרחשות הפגיעה (מתי החלה, מה גרם, מה משפיע, סימנים ותסמינים נלווים ועוד) ועוד. הבדיקה תכלול התבוננות באזור הפגוע ובמפרקים וברקמות הסמוכות לו המהווים חלק מאותה שרשרת קינמטית. נחפש אחר סימנים חיצוניים לפגיעה כמו למשל שטף דם, נפיחות, אדמומיות, חום מקומי, דפורמציה, חוסר סימטריה ועוד. נמשש את החלקים הללו וננסה לחוש באזורים כואבים, עיוות, חוסר סימטריה, נפיחות חום מקומי ועוד. נניע את החלקים הללו ונתרשם מטווחי התנועה ותנועות לקויות ועוד. נערוך בדיקות מיוחדות ובדיקות נירולוגיות. לאחר זיהוי הרקמה שנפגעה, שיחזור הסימנים והתסמינים שעליהם מתלונן החולה ואומדן חומרת הנזק נקבע אבחון. במידה ונותר ספק לגבי האבחון נפנה את החולה לבדיקות מעבדה ו/או דימות.

טיפול בנזקי גוף

במקרים קלים הטיפול יכול להיות עצמי, כול שנדרש מהחולה הוא מנוחה, שינויים מתבקשים לגבי הפעילות האתלטית שלו או אופן ביצוע עבודתו, קומפרסים כאלה ואחרים ולעתים אף תמיכה באזור הכואב באמצעות חבישה או קביים. במקרים קשים יותר יש להיעזר בקלינאי כמו כירופרקט הפועל בתחום הזה. כירופרקט, בגלל המומחיות הייחודית שלו, מוכשר לאבחן, לטפל ולשקם פגיעות ברמות חומרה שונות הנובעות מהיותו פעיל פיזית. פגיעות המחייבות פתרון כירורגי יופנו. עבודתו של הכירופרקט כוללת שילוב של עזרים חשמליים לריפוי דלקות כמו לייזר רך יחד עם טכניקות טיפול ידניות שנועדו לשמר ושפר את היכולות הגופניות והפסיכו מטוריות של הרקמה או המפרק שנפגע.

שיקום נזקי גוף

לאחר ריפוי הנזקים יש להתחיל בשיקום. על השאלה: שיקום למה זה חשוב? נענה שללא שיקום הפציעה עלולה לחזור ולפעמים גם לגרום לפציעות אחרות בשרשרת הקינמטית. תכנית השיקום כוללת שילוב טכניקות טיפול ושיקום ידניות ותרגילים ייעודיים שתחילה יבוצעו במרפאה בלבד ובשלב מתקדם גם בבית. מטרות השיקום כוללות שיפור היכולות הגופניות של הרקמות והמפרקים המעורבים ובכלל זה שיפור כוח, גמישות ואיזון שרירי, שיפור שיווי משקל ושיפור חוש חישה עצמית ועוד.

בסוף התהליך אנו אמורים להחליט האם הברך המשוקמת מסוגלת לעמוד בציפיות שלכם מבלי להסתכן בפציעה חוזרת. מדובר בהחלטה המחייבת רגישות מחד והחלטיות מאידך וזאת עקב הלחצים המוטלים על הקלינאי המשקם על ידי הספורטאי הפצוע, מאמניו ובעלי הקבוצה. ההחלטה מתבססת על קריטריונים ולא על זמן. הפצוע צריך להציג יכולות גופניות מוגדרות המותאמות לספורט שבו הוא משתתף לפני שיקבל אישור לחזור למגרש.

שיקום – השלבים

החזרת היכולות הגופניות של המפרק הפצוע התבצע במספר שלבים תוך הקפדה להימנע מעומסים מופרזים ופגיעה במפרק הפצוע. בשלבים הראשונים יושם דגש על הטיפול בכאב וביתר הסימנים והתסמינים ובשלבים המתקדמים יותר יעבור הדגש אל השבת כשירויות ויכולות גופניות של המפרק הפצוע.

שלב ראשוני:

השלב הראשוני יחל בסמיכות להתרחשות הפציעה או מיד לאחר הניתוח. בשלב הזה הטיפול התמקד בהפחתת הכאב על ידי מגוון טכניקות ועזרים כמו לייזר רך ובמקביל יחל תהליך החזרת היכולות של המפרק הפצוע באמצעות טכניקות ידניות ותרגילים פסיביים נטולי כאב. המטרה בשלב הזה היא בעיקר מניעת אובדן טווחי תנועה ויכולות גופניות אחרות.

שלב שני:

בשלב הבא הטיפול בכאב המשך ובמקביל נמשיך בתהליך החזרת היכולות השונות למפרק. התהליך יהפוך בהדרגה לאקטיבי יותר ויכלול תרגילי חיזוק והגמשה של שרירי ליבה, של שרירי המפרק המעורב ושל השרירים של השרשרת הקינמטית, איזון שרירים אלה, תרגילי שיקום לשיפור היציבות.

שלב שלישי:

בשלב הבא  נמשיך אם טכניקות לחיזוק, הגמשה ואיזון השרירים ונעבור לתרגילים מורכבים יותר, תרגילים נושאי משקל הכוללים תרגילי זריזות, חיזוק פונקציונלי, נשלב תרגילי שיקום של שיווי משקל, תרגילים של שיפור החישה העצמית ונתחיל בהדרגה לחשוף את האיבר הפצוע לפעילות אופיינית לספורט שבו עוסק החולה.

שלב רביעי:

לשלב הזה נגיע כאשר כול טווחי התנועה שהאקטיביים והפסיביים חזרו לקדמותם, הכוח, שיווי המשקל וחוש החישה העצמית באיבר המשוקם חזרו למצב של טרם פציעה. נעלה בהדרגה את רמת הקושי ונחשוף את המפרק לעומסים הנובעים מהדרישות האופייניות לספורט שבו עוסק החולה. בתום השלב הזה אמור החולה לחזור למגרש לפעילות מלאה.

שלב אחרון:

בשלב הזה הספורטאי חוזר לתחזוקה תקופתית של המפרק הפצוע.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

  • שיקום שיווי משקל מונע נפילות

    שיקום שיווי משקל מונע נפילות! נפילות, בגיל מבוגר והנזקים הנלווים להן מהווים גורם משמעותי לסיבוכים רבים ולמוות. סדרה של תרגילים פשוטים המחזקים את השרירים המפעילים את הקרסול וכף הרגל יכולים לשפר…

  • שיקום לאחר החלפת מפרק מתי הזמן

    עיתוי השיקום לאחר החלפת מפרק חשוב ויכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון. מועד תחילת תהליך השיקום של החולה לאחר ניתוח החלפת מפרק יכול להשפיע על תוצאותיו. מתברר מהמחקר הנוכחי…

  • פציעה של חוט השדרה

    פציעה של חוט השדרה עלולה לגרום לשיתוק של הגוף ואף למוות. מערכות העצבים בגוף מנהלות ומוליכות את המידע הנדרש לתפקודו התקין של הגוף. המידע מועבר מהמוח אל הגפיים ואל איברי…

  • סיבוכים לאחר ניתוח ירך

    סיבוכים לאחר ניתוח ירך כוללים לעתים הפרעות נפשיות, הפרעות שינה, דלקות פרקים מחלות כלי דם ועוד. לנוכח הממצאים המעידים על שכיחות של מחלות והפרעות בריאותיות המתפתחות לאחר ניתוח ירך ארטרוסקופי…

  • לחזור לעבודה לאחר פציעת גב

    חזרה לעבודה לאחר פציעת גב היא תהליך שיש לעשותו בצורה המהירה ביותר האפשרית. עובדים אשר מצויים בטיפול ובמעקב בגין כאבי הגב חוזרים מהר יותר לעבודה סדירה עם הרופא המטפל בהם ועוקב אחר…

  • דלקת ניוונית בברך לאחר ניתוח

    דלקת ניוונית בברך לאחר ניתוח היא תופעה שכיחה. קרע מיניסקוס הוא מהגורמים השכיחים להתפתחות כאב בברכיים. עד לפני שנים אחדות הטיפול המועדף בגין בעיה זאת היה ניתוח. מחקרים מצביעים על…

  • מאמץ גופני לאחר גיל 40

    מאמץ גופני לאחר גיל 40 מחייב מוטיבציה גבוהה. לפעילות גופנית, גם אם התחלתם לאחר גיל 40, יש יכולת למנוע מחלות כולל כאבי גב, מחלות מסכנות חיים כמו סוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים,…

  • לאחר גיל 50 כושר שווה בריאות

    בריאות לאחר גיל 50 אינה נשמרת לבד. הסיכוי של בני 50 + הפעילים גופנית לחיות ללא מחלות כרוניות גדול יותר מזה של בני גילם הלא פעילים. התובנה שלהיות פעיל גופנית…

  • לאחר גיל 50 השמנה מסוכנת יותר

    השמנה מזיקה יותר לאחר גיל 50! המחקר הנוכחי מציין את נזקי ההשמנה וטוען שהם מחמירים ככול שאנו מתבגרים. לאחר גיל 50 עודף שומן בגוף גורם להתקשות של כלי הדם והגברת…