שיקום למה זה חשוב?
שיקום למה זה חשוב?

שיקום למה זה חשוב?

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


שיקום, למה זה חשוב? נפצעתם בברך או כול מפרק אחר או עברתם ניתוח ולאחריו קיבלתם טיפול ששיפר את התחושה שלכם, הכאבים חלפו ואפילו טווחי התנועה של הברך השתפרו והכול נראה וורוד… אז זהו שלא. אתם צריכים גם לשקם את הברך הפצועה או המנותחת. תהליך שיחזור היכולות של הברך או כול מפרק אחר לאחר פציעה מתבצע צעד אחר צעד שבסופו אתם אמורים לחזור לשגרת חייכם עם ברך שמסוגלת להתמודד עם עומסים ובכלל זה עם העומסים הכרוכים בספורט המועדף עליכם. לא תמיד ניתן להגיע לתוצאה הזאת. לעתים הנזקים בברך הם בחלקם בלתי הפיכים ולא ניתן לחזור לסוג ולרמת הפעילות הקודמת.

שיקום למה זה חשוב? רקע

העיסוק בפעילות גופנית ובכלל זה בספורט או בעבודה פיזית כרוך בסיכון להיפגע. למעשה גם עומסים המוטלים על הגוף במהלך שגרת היום בעבודה או בבית חושפים אותנו לפציעה. ניתן לצמצם או להגביר את רמות הסיכון על ידי התנהלות כזו או אחרת אבל לא ניתן למנוע אותו לחלוטין. כול מי שחשוף לעומסים עלול להיפצע. ברוב המקרים מדובר בפגיעות קלות הגורמות לסימנים ותסמינים קלים שאפילו לא מפריעים לכם להמשיך להתאמן או לשמור על שגרת חיים בעבודה ובבית. יש לעתים, רחוקות אומנם, שהפגיעה חמורה יותר וגרמה לנזקים חמורים יותר. במקרים אלו נדרשים אבחון, טיפול ושיקום מקצועיים. עיכוב במתן שירותים אלו או דילוג על אחד מהם עלול בסבירות גבוהה להוביל להתפתחות נזקים כרוניים שקשים יותר לריפוי ולעתים אף לפרישה מלאה מהתחום.

סימנים ותסמינים המופיעים אצל האתלט שנפצע משתנים בהתאם לרקמה שניזוקה ולחומרת הנזק. בין יתר הסימנים ותסמינים האופייניים נמנה כאבים קלים או חמורים, מקומיים או מקומיים עם השלכות, נפיחות, חום מקומי ברקמה המעורבת או במפרק המעורב, רגישות למגע או מישוש, שטף דם, אובדן טווחי תנועה, מגבלות תנועה, מגבלות תפקוד ועוד.

גורמים וגורמי סיכון לנזקי גוף?

גורמים עיקריים לנזקי גוף  כוללים עומסי יתר או נזקי חבלה. נזקי יתר שהם הגורם העיקרי לפציעות ובלאי גופני נגרמים לרוב בגלל ביצוע פעולות חוזרניות. לרקמות השונות בגוף כולל רצועות, גידים, שרירים, עצבים ועוד יש יכולת לספוג עומסים עד רמה מוגדרת. עומסים חוזרניים הכרוכים בסוגי בטניס, גולף כדור-עף וענפים נוספים גורמים לרקמות הללו, המתקשות להתמודד עם העומסים, להיכשל ולהיפגע. נזקי חבלה מתרחשים בתדירות גבוה על מגרשי המשחקים, דחיפות, התנגשויות בין שחקנים ועוד גורמים לעתים קרובות לפגיעותת שחלקן קשות כגון פריקות מפרקים, שברים, ואיפול אובדן הכרה ומוות.

ישנם גורמי סיכון רבים שמעלים את הסיכון להיפצע מפעילות פיזית כולל בין היתר תחומים אתלטיים הכרוכים בביצוע תנועות חוזרניות כמו טניס וגולף או תחומים הכרוכים בעומסים חריגים כמו בהרמת משקולות, עבודה פיזית, ישיבה ממושכת, עמידה ממושכת ועוד. גורמי סיכון נוספים כוללים ליקוי מבני נרכש או מולד (למשל רגל קצרה יותר) או עקמת, ליקוי ביומכני מולד או נרכש (למשל פרונציית יתר), פגיעה קודמת או ניתוח קודם, אי הקפדה על כללי עבודה ארגונומיים או על כללי האימון הגופני ועוד.

אבחון נזקי גוף

לפני שניגש לטיפול או שיקום של הנזק יש תחילה לאבחן אותו. נזקי גוף מאובחנים באמצעות לימוד הרקע האישי והבריאותי שלו (מקצועו, תחביבים ועוד) ולימוד ההיסטוריה של התרחשות הפגיעה (מתי החלה, מה גרם, מה משפיע, סימנים ותסמינים נלווים ועוד) ועוד. הבדיקה תכלול התבוננות באזור הפגוע ובמפרקים וברקמות הסמוכות לו המהווים חלק מאותה שרשרת קינטית. נחפש אחר סימנים חיצוניים לפגיעה כמו למשל שטף דם, נפיחות, אדמומיות, חום מקומי, דפורמציה, חוסר סימטריה ועוד. נמשש את החלקים הללו וננסה לחוש באזורים כואבים, עיוות, חוסר סימטריה, נפיחות חום מקומי ועוד. נניע את החלקים הללו ונתרשם מטווחי התנועה ותנועות לקויות ועוד. נערוך בדיקות מיוחדות ובדיקות נוירולוגיות. לאחר זיהוי הרקמה שנפגעה, שיחזור הסימנים והתסמינים שעליהם מתלונן החולה ואומדן חומרת הנזק נקבע אבחון. במידה ונותר ספק לגבי האבחון נפנה את החולה לבדיקות מעבדה ו/או דימות.

טיפול בנזקי גוף

במקרים קלים הטיפול יכול להיות עצמוני, כול שנדרש מהחולה הוא מנוחה, שינויים מתבקשים לגבי הפעילות האתלטית שלו או אופן ביצוע עבודתו, קומפרסים כאלה ואחרים ולעתים אף תמיכה באזור הכואב באמצעות חבישה או קביים. במקרים קשים יותר יש להיעזר בקלינאי כמו כירופרקט הפועל בתחום הזה. כירופרקט, בגלל המומחיות הייחודית שלו, מוכשר לאבחן, לטפל ולשקם פגיעות ברמות חומרה שונות הנובעות מהיותו פעיל פיזית. פגיעות המחייבות פתרון כירורגי יופנו. עבודתו של הכירופרקט כוללת שילוב של עזרים חשמליים לריפוי דלקות כמו לייזר רך יחד עם טכניקות טיפול ידניות שנועדו לשמר ושפר את היכולות הגופניות והפסיכו מטוריות של הרקמה או המפרק שנפגע.

שיקום נזקי גוף

לאחר ריפוי הנזקים יש להתחיל בשיקום. על השאלה: שיקום למה זה חשוב? נענה שללא שיקום הפציעה עלולה לחזור ולפעמים גם לגרום לפציעות אחרות בשרשרת הקינטית. השיקום כולל שילוב טכניקות טיפול ושיקום ידניות ותרגילים ייעודיים שתחילה יבוצעו במרפאה בלבד ובשלב מתקדם גם בבית. מטרות השיקום כוללות שיפור היכולות הגופניות של הרקמות והמפרקים המעורבים ובכלל זה שיפור כוח, גמישות ואיזון שרירי, שיפור שיווי משקל ושיפור חוש חישה עצמית ועוד.

בסוף התהליך אנו אמורים להחליט האם הברך המשוקמת מסוגלת לעמוד בציפיות שלכם מבלי להסתכן בפציעה חוזרת. מדובר בהחלטה המחייבת רגישות מחד והחלטיות מאידך וזאת עקב הלחצים המוטלים על הקלינאי המשקם על ידי הספורטאי הפצוע, מאמניו ובעלי הקבוצה. ההחלטה מתבססת על קריטריונים ולא על זמן. הפצוע צריך להציג יכולות גופניות מוגדרות המותאמות לספורט שבו הוא משתתף לפני שיקבל אישור לחזור למגרש.

שיקום – השלבים

החזרת היכולות הגופניות של המפרק הפצוע התבצע במספר שלבים תוך הקפדה להימנע מעומסים מופרזים ופגיעה במפרק הפצוע. בשלבים הראשונים יושם דגש על הטיפול בכאב וביתר הסימנים והתסמינים ובשלבים המתקדמים יותר יעבור הדגש אל השבת כשירויות ויכולות גופניות של המפרק הפצוע.

שלב ראשוני:

השלב הראשוני יחל בסמיכות להתרחשות הפציעה או מיד לאחר הניתוח. בשלב הזה הטיפול התמקד בהפחתת הכאב על ידי מגוון טכניקות ועזרים כמו לייזר רך ובמקביל יחל תהליך החזרת היכולות של המפרק הפצוע באמצעות טכניקות ידניות ותרגילים פסיביים נטולי כאב. המטרה בשלב הזה היא בעיקר מניעת אובדן טווחי תנועה ויכולות גופניות אחרות.

שלב שני:

בשלב הבא הטיפול בכאב המשך ובמקביל נמשיך בתהליך החזרת היכולות השונות למפרק. התהליך יהפוך בהדרגה לאקטיבי יותר ויכלול תרגילי חיזוק והגמשה של שרירי ליבה, של שרירי המפרק המעורב ושל השרירים של השרשרת הקינטית, איזון שרירים אלה, תרגילי שיקום לשיפור היציבות.

שלב שלישי:

בשלב הבא  נמשיך אם טכניקות לחיזוק, הגמשה ואיזון השרירים ונעבור לתרגילים מורכבים יותר, תרגילים נושאי משקל הכוללים תרגילי זריזות, חיזוק פונקציונלי, נשלב תרגילי שיקום של שיווי משקל, תרגילים של שיפור החישה העצמית ונתחיל בהדרגה לחשוף את האיבר הפצוע לפעילות אופיינית לספורט שבו עוסק החולה.

שלב רביעי:

לשלב הזה נגיע כאשר כול טווחי התנועה שהאקטיביים והפסיביים חזרו לקדמותם, הכוח, שיווי המשקל וחוש החישה העצמית באיבר המשוקם חזרו למצב של טרם פציעה. נעלה בהדרגה את רמת הקושי ונחשוף את המפרק לעומסים הנובעים מהדרישות האופייניות לספורט שבו עוסק החולה. בתום השלב הזה אמור החולה לחזור למגרש לפעילות מלאה.

שלב אחרון:

בשלב הזה הספורטאי חוזר לתחזוקה תקופתית של המפרק הפצוע.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן