כאבים בחזה: איך מזהים את מקור הכאב? כאב בחזה הוא אחד הסימפטומים המעוררים את החשש הרב ביותר, ובצדק. בית החזה מכיל איברים חיוניים כמו הלב והריאות, אך גם שרירים, צלעות ומערכת עיכול מורכבת. זיהוי מקור הכאב חיוני לקביעת דחיפות הטיפול, והוא מתבצע בעיקר על ידי אפיון סוג הכאב, מיקומו והתסמינים הילומי אותו. כאב שמקורו לבבי (כמו התקף לב) ירגיש לרוב כלחץ, כובד או שריפה חזקה במרכז או בצד שמאל של החזה. כאב זה נוטה להקרין לכתף, לזרוע שמאל, ללסת או לגב, והוא מלווה לעיתים קרובות בקוצר נשימה, זיעה קרה ובחילה.
לעומת זאת, כאב שמקורו בשרירים או בצלעות יהיה בדרך כלל נקודתי וחד. הוא יתגבר בזמן מגע ישיר במקום, בנשימה עמוקה או בשינוי תנוחה של פלג הגוף העליון. מקורות נפוצים אחרים הם מערכת העיכול (כמו רפלקס או צרבת), הגורמת לתחושת שריפה שעולה לכיוון הגרון, לרוב לאחר אוכל או בשכיבה, ומערכת הנשימה (כמו דלקת ריאות), המאופיינת בכאב שמתגבר בשיעול ובנשימה עמוקה ומלווה בחום. גם התקף חרדה עלול לדמות כאב לבבי, אך הוא מלווה לרוב בדופק מהיר ותחושת פחד קיצונית. בכל מקרה של כאב חדש, לוחץ או מקרין בחזה, יש לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה (מד"א – 101).
כאבים בחזה: איך מזהים את מקור הכאב? – רקע
למה חשוב להתייחס ברצינות לכל כאב חדש בחזה? כאבים בחזה הם אחד התסמינים שמעוררים הכי הרבה דאגה, ובצדק. החזה מכיל את הלב, הריאות, כלי הדם הגדולים, הוושט, הצלעות, השרירים, העצבים ומפרקי בית החזה. לכן כאב באזור החזה יכול להגיע ממקור לבבי, ריאתי, עיכולי, שריר־שלד, עצבי או רגשי. בחלק מהמקרים מדובר בכאב שאינו מסוכן, כמו כאב שרירי או דלקת סחוסי הצלעות, אך במקרים אחרים הכאב יכול להעיד על מצב דחוף כמו תסמונת כלילית חריפה, תסחיף ריאתי, דיסקציה של אבי העורקים, דלקת קרום הלב או חזה אוויר.
כלל בטיחות לפני הכול
כאב חזה חדש, חזק, לוחץ, מתפשט ליד שמאל, ללסת, לגב או לכתף; כאב שמלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילה, חולשה, עילפון, דופק חריג או תחושת סכנה — מחייב פנייה דחופה לעזרה רפואית. בישראל, במצב כזה יש להתקשר למד״א 101 או לפנות לחדר מיון. אין לנסות “לאבחן בבית” כאב חזה חריף לפי מאמר באינטרנט.
שכיחות כאבים בחזה
כאבים בחזה הם סיבה שכיחה מאוד לפנייה לרפואה ראשונית ולחדרי מיון. במחקר הולנדי ברפואה ראשונית נמצא שכאב חזה הופיע ב־1.26% מכלל ההתייעצויות, וברוב המקרים האבחנה הסופית לא הייתה מסכנת חיים; עם זאת, ב־8.4% ממקרי כאב החזה נמצאה סיבה שעלולה להיות מסכנת חיים (Hoorweg, 2017). סקירה שיטתית על כאב חזה ברפואה ראשונית מצאה כי הסיבות מגוונות מאוד וכוללות מחלות לב, בעיות שריר־שלד, מערכת העיכול, ריאות וגורמים פסיכוגניים (Haasenritter, 2015).
שכיחות כאב שריר־שלד בחזה
כאב שמקורו בדופן בית החזה, בצלעות, בשרירים, במפרקי הצלעות או בעמוד השדרה החזי הוא גורם שכיח לכאב חזה, במיוחד לאחר שלילת סיבות מסוכנות. סקירות קליניות מעריכות כי ברפואה ראשונית חלק גדול ממקרי כאב החזה הם ממקור שריר־שלד, כולל קוסטוכונדריטיס, כאב צלעי, עומס שרירי ותפקוד לקוי של מפרקי החזה והגב העליון (Stochkendahl, 2010). עם זאת, העובדה שכאב שריר־שלד שכיח אינה אומרת שכל כאב חזה הוא “שריר תפוס”.
איך מתחילים לזהות את מקור כאב החזה?
השלב הראשון הוא להבין את אופי הכאב: איפה הוא נמצא, מתי התחיל, האם הוא חד או לוחץ, האם הוא קשור למאמץ, נשימה, אכילה, תנועה או מגע, האם הוא מקרין, והאם יש תסמינים נלווים. רופא יבדוק גם גורמי סיכון כמו גיל, עישון, סוכרת, לחץ דם, כולסטרול, היסטוריה משפחתית, מחלות לב, קרישיות יתר, היריון, ניתוחים אחרונים, מחלות ריאה וטראומה.
כאב חזה לבבי: מאפיינים חשובים
כאב לבבי איסכמי מתואר לעיתים כלחץ, כובד, שריפה או מועקה במרכז החזה. הוא יכול להופיע במאמץ ולהשתפר במנוחה, אך בתסמונת כלילית חריפה הוא יכול להופיע גם במנוחה. הכאב עשוי להקרין ליד שמאל, לשתי הידיים, לגב, לצוואר, ללסת או לרום הבטן. לעיתים מופיעים קוצר נשימה, בחילה, הזעה, חולשה או סחרחורת. הנחיות AHA/ACC מדגישות שהערכת כאב חזה חריף צריכה לכלול סיווג סיכון, אק״ג ובדיקות דם מתאימות, ולא להסתמך על תיאור הכאב בלבד (Gulati, 2021).
למה “כאב לא טיפוסי” הוא מונח בעייתי?
בעבר השתמשו הרבה במונח “כאב טיפוסי” או “לא טיפוסי”. כיום ההנחיות מעדיפות תיאור מדויק יותר, משום שאנשים שונים יכולים להציג תסמינים שונים, ובמיוחד נשים, מבוגרים ואנשים עם סוכרת עשויים להתייצג עם תסמינים פחות “קלאסיים”. כאב חזה לבבי יכול להיות לא חד־משמעי, ולכן חשוב להעריך את כל הסיכון ולא להירגע רק כי הכאב אינו בדיוק כמו “בספר” (Gulati, 2021).
תפקיד האק״ג והטרופונין
כאשר יש חשד לכאב לבבי חריף, אק״ג ובדיקת טרופונין לבבי הם כלים מרכזיים. טרופונין ברגישות גבוהה הפך למדד חשוב לזיהוי פגיעה בשריר הלב, אך גם אותו מפרשים לפי ההקשר הקליני, השינוי בזמן, תפקוד הכליות ותמונה כללית. מאמר שסיכם את מקומו של טרופונין רגיש־גבוה בהנחיות כאב חזה הדגיש את חשיבותו כביומרקר מועדף, לצד שימוש במסלולי החלטה קליניים ולא כבדיקה מבודדת (Sandoval, 2022).
תסמונת כלילית חריפה: מצב שחייבים לשלול
תסמונת כלילית חריפה כוללת מצבים כמו אוטם שריר הלב ותעוקת חזה בלתי יציבה. היא נגרמת בדרך כלל מירידה פתאומית באספקת הדם לשריר הלב. כאב חזה במאמץ, כאב חדש במנוחה, החמרה בתעוקה מוכרת או כאב שמלווה בתסמינים כלליים צריכים להדליק נורה אדומה. הנחיות ESC העדכניות לניהול תסמונות כליליות חריפות מדגישות הערכה מהירה, אק״ג, טרופונין, סיווג סיכון וטיפול בהתאם לסוג האירוע (Byrne, 2023).
מתי הכאב יכול להיות לבבי גם אם הוא קצר או משתנה?
אין כלל פשוט שמאפשר לשלול לב רק לפי משך הכאב. כאב שמופיע למספר דקות במאמץ וחוזר שוב, כאב שמופיע עם קוצר נשימה, או כאב שנרגע וחוזר — עדיין יכול להיות משמעותי. גם כאב ברום הבטן, בחילה או חולשה יכולים להיות ביטוי לבבי אצל חלק מהאנשים. לכן כאשר יש גורמי סיכון או תסמינים נלווים, עדיף להיבדק.
תסחיף ריאתי: כאב חזה שמגיע מהריאות וכלי הדם
תסחיף ריאתי נגרם מקריש דם שמגיע לעורקי הריאה. הוא יכול לגרום כאב חד שמחמיר בנשימה עמוקה, קוצר נשימה, דופק מהיר, שיעול, חולשה, סחרחורת ולעיתים שיעול דמי. גורמי סיכון כוללים חוסר תנועה ממושך, טיסה ארוכה, ניתוח או אשפוז לאחרונה, היריון, טיפול הורמונלי, קרישיות יתר, סרטן או היסטוריה של קרישי דם. הנחיות ESC לתסחיף ריאתי מדגישות שימוש בהערכת הסתברות קלינית, D-dimer לפי צורך ובדיקות הדמיה מתאימות כמו CT אנגיו־ריאתי במטופלים בסיכון מתאים (Konstantinides, 2019).
כאב שמחמיר בנשימה אינו תמיד שריר
כאב שמחמיר בנשימה עמוקה יכול להיות שרירי, אך גם יכול להופיע בדלקת קרום הריאה, תסחיף ריאתי, דלקת ריאות, חזה אוויר או דלקת קרום הלב. לכן כאב נשימתי שמלווה בקוצר נשימה, דופק מהיר, חום, שיעול משמעותי, חולשה או גורמי סיכון לקריש דם דורש בדיקה רפואית.
דיסקציה של אבי העורקים: כאב חריף ומסוכן
דיסקציה של אבי העורקים היא מצב נדיר אך מסכן חיים שבו נוצרת קריעה בשכבות דופן אבי העורקים. הכאב מתואר לעיתים ככאב פתאומי, חזק מאוד, בחזה או בגב, ולעיתים מלווה בעילפון, חולשה, הפרעה נוירולוגית, לחץ דם שונה בין ידיים או סימני הלם. הנחיות ACC/AHA למחלת אבי העורקים מדגישות חשד קליני מהיר, זיהוי גורמי סיכון והדמיה דחופה כאשר התמונה מתאימה (Isselbacher, 2022).
מי בסיכון גבוה יותר לדיסקציה?
גורמי סיכון כוללים יתר לחץ דם, מחלות רקמת חיבור, הרחבת אבי העורקים, היסטוריה משפחתית, ניתוחי לב או אבי עורקים בעבר וטראומה. למרות שמדובר במצב נדיר, חשוב להזכיר אותו משום שהוא עלול להיראות בהתחלה כמו כאב גב או כאב חזה “רגיל”. כאב פתאומי בעוצמה חריגה הוא סיבה לפנייה דחופה.
דלקת קרום הלב: כאב חד שמשתנה בתנוחה
דלקת קרום הלב, או פריקרדיטיס, יכולה לגרום כאב חד במרכז החזה או בצד שמאל, לעיתים מחמיר בשכיבה או בנשימה עמוקה ומשתפר בישיבה קדימה. לפעמים יש חום, חולשה או מחלה ויראלית לפני כן. אבחון פריקרדיטיס נעשה לפי שילוב של תסמינים, אק״ג, בדיקות דם, האזנה ללב ולעיתים אקו־לב. הנחיות ESC מציינות כי כאב פריקרדיאלי חד ופליאוריטי הוא אחד הקריטריונים המרכזיים לאבחנה (Adler, 2015).
למה חשוב לאבחן פריקרדיטיס ולא רק “כאב שרירים”?
פריקרדיטיס יכולה להיות קלה יחסית, אך לעיתים היא מלווה בנוזל סביב הלב או בסיבוכים. טיפול לא מתאים, חזרה מהירה מדי למאמץ או התעלמות מכאב מתמשך עלולים להאריך את המחלה. לכן כאב חד שמחמיר בשכיבה או בנשימה, במיוחד אחרי מחלה זיהומית, מצדיק בדיקה.
כאב חזה ממערכת העיכול
מערכת העיכול היא מקור שכיח לכאב חזה שאינו לבבי. רפלוקס קיבתי־ושטי יכול לגרום שריפה מאחורי עצם החזה, טעם חמוץ בפה, שיעול כרוני, צרידות או החמרה אחרי ארוחה ובשכיבה. התכווצות ושט, רגישות יתר של הוושט, כיב, בעיות כיס מרה ולעיתים דלקת בלבלב יכולים גם הם להקרין לאזור החזה או רום הבטן. לאחר שלילת סיבה לבבית מסוכנת, הערכה גסטרואנטרולוגית יכולה להיות רלוונטית (Li, 2024).
רפלוקס וכאב חזה שאינו לבבי
כאב חזה לא־לבבי מוגדר בדרך כלל ככאב חוזר הדומה לכאב לבבי לאחר שנשללה סיבה לבבית מספקת. GERD הוא אחד הגורמים השכיחים לכאב כזה. בדיקת תגובה למעכבי משאבת פרוטונים יכולה לעזור במקרים מסוימים, אך אינה מושלמת: מחקר על מבחן PPI מצא רגישות טובה יותר במצבי GERD אך ספציפיות לא מיטבית, ולכן אין להסתמך עליו באופן עיוור (Ghoneim, 2022).
כאב חזה ממקור שריר־שלד
כאב שריר־שלד בחזה יכול להגיע משרירי החזה, הצלעות, הסחוסים המחברים בין הצלעות לעצם החזה, מפרקי הצלעות, עמוד השדרה החזי, מפרק הכתף או הצוואר. הכאב לרוב מחמיר בתנועה מסוימת, בלחיצה על האזור, בהרמת ידיים, בשיעול, בסיבוב הגוף או לאחר אימון/מאמץ. אך גם כאב לבבי יכול להיות מבלבל, ולכן כאב שניתן לשחזור במגע אינו שולל לחלוטין בעיה לבבית כאשר יש סימנים מחשידים.
קוסטוכונדריטיס וכאב דופן בית החזה
קוסטוכונדריטיס היא דלקת או גירוי באזורי החיבור בין הצלעות לסחוס ולעצם החזה. היא יכולה לגרום כאב חד או לוחץ בקדמת החזה, לעיתים בצד שמאל, ולכן היא מפחידה מאוד. הכאב מוחמר לעיתים בלחיצה, תנועה, נשימה עמוקה או פעילות פלג גוף עליון. סקירה על כאב חזה ממקור שריר־שלד מדגישה שאבחנות כמו קוסטוכונדריטיס, כאב צלעי, תפקוד לקוי של עמוד השדרה החזי ופציעות שריר הן חלק חשוב מהאבחנה המבדלת לאחר שלילת מצבים מסוכנים (Stochkendahl, 2010).
כאב חזה ממקור עצבי
כאב עצבי בחזה יכול להיות שורף, דוקר, חשמלי או רגיש מאוד למגע. הוא יכול לנבוע מגירוי עצב בין־צלעי, פריצת דיסק באזור החזי, שלב מוקדם של הרפס זוסטר לפני הופעת פריחה, או רגישות עצבית לאחר חבלה. כאב עצבי נוטה לעיתים להופיע לאורך מסלול צלע מסוים, בצד אחד, ולעיתים מחמיר במגע קל.
הרפס זוסטר לפני פריחה
שלב מוקדם של שלבקת חוגרת יכול לגרום כאב שורף או דוקר בצד אחד של החזה לפני שמופיעה פריחה. מצב כזה יכול לחקות כאב לבבי, שרירי או ריאתי. לכן כאשר הכאב חד־צדדי, שורף ורגיש מאוד למגע, בעיקר אצל מבוגרים או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, חשוב לשקול גם מקור עצבי.
חרדה ופאניקה: כאב אמיתי, לא “דמיוני”
התקף חרדה או פאניקה יכול לגרום כאב או לחץ בחזה, דופק מהיר, רעד, קוצר נשימה, סחרחורת, תחושת מחנק ופחד חזק. הכאב אמיתי ומוחשי, אך מקורו אינו בהכרח הלב. עם זאת, אין לאבחן “חרדה” לפני ששוקלים מצבים מסוכנים, במיוחד כאשר מדובר בכאב חדש, באדם עם גורמי סיכון או עם תסמינים חריגים. סקירה על פאניקה וכאב חזה מצאה שכאב חזה שכיח בהתקפי פאניקה, אך גם הדגישה את חשיבות ההבחנה הרפואית הזהירה (Huffman, 2002).
למה אבחון נכון מפחית חרדה?
אנשים עם כאב חזה לא־לבבי עלולים לחיות בפחד מתמשך שהלב “פוספס”. בירור מסודר, הסבר ברור ותוכנית טיפולית מורידים חרדה ומשפרים תפקוד. כאשר קיימת חרדה משמעותית, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, טיפול רגשי, נשימה, פעילות גופנית הדרגתית ומעקב רפואי יכולים לעזור. המטרה אינה לומר “זה רק חרדה”, אלא לטפל בכאב ובפחד יחד.
אבחון ראשוני: מה רופא בודק?
בבדיקה ראשונית לכאב חזה בודקים סימנים חיוניים: לחץ דם, דופק, חמצן בדם, חום ונשימה. לאחר מכן מבצעים תשאול, בדיקה גופנית, האזנה ללב ולריאות, בדיקת דופן בית החזה ולעיתים אק״ג ובדיקות דם. במיון, בדיקות טרופונין חוזרות, צילום חזה, CT, אקו־לב או בדיקות נוספות ייבחרו לפי הסיכון והחשד הקליני (Gulati, 2021).
מסלולי סיכון ולא “בדיקה אחת”
הגישה המודרנית לכאב חזה מתבססת על מסלולי החלטה קליניים. במיון משתמשים לעיתים בכלים כמו HEART score כדי להעריך סיכון לאירועים לבביים, אך גם כלים אלה אינם מושלמים ואינם מחליפים שיקול דעת רפואי. סקירה ומטא־אנליזה מצאה ש־HEART score נמוך מזהה קבוצה בסיכון נמוך יחסית, אך עדיין דורש שימוש זהיר לפי הקשר קליני (Van den Berg, 2017).
כאב חזה כרוני או חוזר
כאב חזה שחוזר במשך שבועות או חודשים לאחר שלילת מצב מסוכן יכול לנבוע מרפלוקס, כאב דופן בית החזה, כאב צוואר־גב עליון, חרדה, כאב עצבי או רגישות יתר של מערכת הכאב. כאן המטרה היא לא רק “לשלול התקף לב”, אלא למצוא את מקור הכאב ולבנות טיפול שמחזיר תפקוד וביטחון. אנשים רבים עם כאב לא־לבבי עדיין חווים פגיעה משמעותית באיכות החיים, ולכן חשוב לא להשאיר אותם בלי הסבר ותוכנית (Li, 2024).
מה חשוב לתעד?
כדאי לתעד מתי הכאב מופיע, כמה זמן הוא נמשך, האם הוא קשור לאכילה, מאמץ, נשימה, תנוחה, עבודה מול מחשב, אימון, לחץ נפשי או שינה. מידע כזה עוזר להבחין בין מקור עיכולי, שריר־שלד, ריאתי, לבבי או עצבי. תיעוד אינו מחליף בדיקה, אך הוא משפר את הדיוק.
כירופרקטיקה וכאבים בחזה: מתי היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר כאב החזה אובחן כמקור שריר־שלד, למשל כאב בצלעות, עומס שרירי, מגבלה בעמוד השדרה החזי, קוסטוכונדריטיס מסוימת או כאב שמושפע מתנועת גב עליון, כתף וצוואר. טיפול כירופרקטי עשוי לכלול הערכת תנועה, בדיקת צלעות ועמוד שדרה חזי, טיפול ידני, מוביליזציות, תרגילים, נשימה, הדרכה ארגונומית וחזרה מדורגת לפעילות.
מה אומר המחקר על טיפול כירופרקטי בכאב חזה שריר־שלד?
מחקר אקראי שבחן טיפול כירופרקטי לעומת ניהול עצמי בכאב חזה שריר־שלד מצא יתרון קצר־טווח לטיפול הכירופרקטי לאחר 4 ו־12 שבועות במחקר המקורי, אך במעקב של שנה לא נמצא הבדל משמעותי בעוצמת הכאב או בשינוי הנתפס בין הקבוצות (Stochkendahl, 2012). המשמעות היא שכירופרקטיקה יכולה להיות כלי מועיל להפחתת כאב ושיפור תנועה בטווח קצר אצל מטופלים מתאימים, אך היא אינה פתרון קסם ואינה מחליפה בירור רפואי.
מתי אסור להתחיל מכירופרקטיקה?
כאשר כאב החזה חדש, חזק, לא מוסבר, קשור למאמץ, מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילה, עילפון, דופק חריג, חום, שיעול משמעותי, טראומה או הקרנה ליד/לסת/גב — קודם נבדקים רפואית. רק לאחר שמצבים מסוכנים נשללו ואובחן מקור שריר־שלד, ניתן לשקול טיפול ידני. טיפול במפרקי גב וצלעות ללא בירור מתאים עלול לעכב אבחון חשוב.
טיפול לפי מקור הכאב
הטיפול בכאב חזה תלוי באבחנה. כאב לבבי דורש טיפול קרדיולוגי בהתאם למצב. תסחיף ריאתי דורש טיפול רפואי דחוף. פריקרדיטיס דורשת טיפול ומעקב לפי חומרה. רפלוקס מטופל בשינוי הרגלים, תרופות ובירור לפי צורך. כאב שריר־שלד מטופל בהפחתת עומס, תרגול, טיפול ידני, נשימה ושיפור תנועה. חרדה ופאניקה דורשות גישה שמשלבת הסבר רפואי, טיפול רגשי ולעיתים טיפול תרופתי.
טיפול בכאב שריר־שלד בחזה
כאשר ברור שמדובר בכאב דופן בית החזה, טיפול שמרני יכול לכלול הימנעות זמנית מפעילות שמחמירה, חימום או קירור לפי תגובה, תרגילי נשימה, תנועתיות גב עליון, חיזוק הדרגתי, טיפול ידני והדרכה. חשוב לא לפתח פחד מנשימה או תנועה. המטרה היא להחזיר בהדרגה תנועה רגילה ולמנוע כיווץ הגנתי ממושך.
מניעה: איך מפחיתים כאבי חזה לא־לבביים?
מניעה תלויה במקור הכאב. ברפלוקס, אכילה מסודרת, הימנעות מארוחות גדולות לפני שינה, הפחתת מזונות שמעוררים תסמינים ושמירה על משקל יכולים לעזור. בכאב שריר־שלד, פעילות גופנית מדורגת, חיזוק גב עליון, תרגילי נשימה והפחתת עומס פתאומי על פלג הגוף העליון יכולים להפחית חזרות. בחרדה, שינה, פעילות גופנית, טיפול רגשי והפחתת קפאין יכולים לעזור לחלק מהאנשים.
מניעת כאב לבבי מתחילה בגורמי סיכון
שמירה על בריאות הלב כוללת מדידת לחץ דם, בדיקות סוכר ושומנים לפי גיל וסיכון, הפסקת עישון, פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, שינה וטיפול במחלות רקע. בהקשר של כאב חזה יציב או חשד למחלה כלילית כרונית, הנחיות ESC העדכניות מדגישות הערכה לפי הסתברות קלינית, גורמי סיכון ובדיקות לא פולשניות מתאימות (Vrints, 2024).
סיכום: איך מזהים את מקור כאב החזה?
כאב בחזה יכול להגיע מהלב, הריאות, אבי העורקים, קרום הלב, הוושט, הקיבה, השרירים, הצלעות, העצבים או מערכת החרדה. אין דרך בטוחה להבדיל בין כל הגורמים בבית כאשר הכאב חדש או חזק. לכן השלב הראשון הוא זיהוי סימני אזהרה ופנייה דחופה במקרה הצורך. לאחר שנשללו מצבים מסוכנים, ניתן להתמקד באבחנה מבדלת: האם הכאב קשור למאמץ, נשימה, תנועה, מגע, אכילה, תנוחה או סטרס.
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר מקור הכאב הוא שריר־שלד, במיוחד אם יש מגבלה בגב העליון, בצלעות, בכתפיים או בצוואר. אך היא צריכה להגיע רק אחרי שלילת גורמים מסוכנים. הגישה הנכונה לכאב חזה היא שילוב של זהירות רפואית, אבחון מדויק וטיפול מותאם למקור הכאב.
References:
Adler, Y., Charron, P., Imazio, M., Badano, L., Barón-Esquivias, G., Bogaert, J., Brucato, A., Guindo, J., Klingel, K., Lionis, C., Maisch, B., Mayosi, B., Pavie, A., Ristić, A. D., Sabaté Tenas, M., Seferovic, P., Swedberg, K., & Tomkowski, W. (2015). 2015 ESC Guidelines for the diagnosis and management of pericardial diseases. European Heart Journal, 36(42), 2921–2964. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehv318.
Byrne, R. A., Rossello, X., Coughlan, J. J., Barbato, E., Berry, C., Chieffo, A., Claeys, M. J., Dan, G.-A., Dweck, M. R., Galbraith, M., Gilard, M., Hinterbuchner, L., Jankowska, E. A., Jüni, P., Kimura, T., Kunadian, V., Leosdottir, M., Lorusso, R., Pedretti, R. F. E., … ESC Scientific Document Group. (2023). 2023 ESC Guidelines for the management of acute coronary syndromes. European Heart Journal, 44(38), 3720–3826. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehad191.
Ghoneim, S., Wang, J., Chehade, N. E. H., Ganocy, S. J., Chitsaz, E., & Fass, R. (2022). Diagnostic accuracy of the proton pump inhibitor test in gastroesophageal reflux disease and noncardiac chest pain. Journal of Clinical Gastroenterology, 57(4), 380–388. https://doi.org/10.1097/MCG.0000000000001686.
Haasenritter, J., Biroga, T., Keunecke, C., Becker, A., Donner-Banzhoff, N., Dornieden, K., Stadje, R., Viniol, A., & Bösner, S. (2015). Causes of chest pain in primary care—A systematic review and meta-analysis. Croatian Medical Journal, 56(5), 422–430. https://doi.org/10.3325/cmj.2015.56.422.
Hoorweg, B. B. N., Willemsen, R. T. A., Cleef, L. E., Boogaerts, T., Buntinx, F., Glatz, J. F. C., & Dinant, G.-J. (2017). Frequency of chest pain in primary care, diagnostic tests performed and final diagnoses. Heart, 103(21), 1727–1732. https://doi.org/10.1136/heartjnl-2016-310905.
Huffman, J. C., Pollack, M. H., & Stern, T. A. (2002). Panic disorder and chest pain: Mechanisms, morbidity, and management. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 4(2), 54–62. https://doi.org/10.4088/PCC.v04n0203. (PMC)
Isselbacher, E. M., Preventza, O., Black, J. H., III, Augoustides, J. G., Beck, A. W., Bolen, M. A., Braverman, A. C., Bray, B. E., Brown-Zimmerman, M. M., Chen, E. P., Collins, T. J., DeAnda, A., Fanola, C. L., Girardi, L. N., Hicks, C. W., Hui, D. S., Jones, W. S., Kalahasti, V., Kim, K. M., … Woo, Y. J. (2022). 2022 ACC/AHA guideline for the diagnosis and management of aortic disease. Circulation, 146(24), e334–e482. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000001106.
Konstantinides, S. V., Meyer, G., Becattini, C., Bueno, H., Geersing, G.-J., Harjola, V.-P., Huisman, M. V., Humbert, M., Jennings, C. S., Jiménez, D., Kucher, N., Lang, I. M., Lankeit, M., Lorusso, R., Mazzolai, L., Meneveau, N., Ní Áinle, F., Prandoni, P., Pruszczyk, P., … Zamorano, J. L. (2020). 2019 ESC Guidelines for the diagnosis and management of acute pulmonary embolism. European Heart Journal, 41(4), 543–603. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehz405.
Li, T., Al Jawish, M. M., Badurdeen, D., Koop, A. H., & Fass, R. (2024). Diagnosis and management of noncardiac chest pain. Gastroenterology & Hepatology, 20(9), 533–541.
Sandoval, Y., Apple, F. S., Mahler, S. A., Body, R., Collinson, P. O., & Jaffe, A. S. (2022). High-sensitivity cardiac troponin and the 2021 AHA/ACC/ASE/CHEST/SAEM/SCCT/SCMR guidelines for the evaluation and diagnosis of acute chest pain. Circulation, 146(8), 569–581. https://doi.org/10.1161/CIRCULATIONAHA.122.059678.
Stochkendahl, M. J., & Christensen, H. W. (2010). Chest pain in focal musculoskeletal disorders. Medical Clinics of North America, 94(2), 259–273. https://doi.org/10.1016/j.mcna.2010.01.007. )
Stochkendahl, M. J., Christensen, H. W., Vach, W., Høilund-Carlsen, P. F., Haghfelt, T., & Hartvigsen, J. (2012). A randomized clinical trial of chiropractic treatment and self-management in patients with acute musculoskeletal chest pain: 1-year follow-up. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 35(4), 254–262. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2012.04.003.
Van den Berg, P., & Body, R. (2017). The HEART score for early rule out of acute coronary syndromes in the emergency department: A systematic review and meta-analysis. European Heart Journal: Acute Cardiovascular Care. https://doi.org/10.1177/2048872617710788.
Vrints, C., Andreotti, F., Koskinas, K. C., Rossello, X., Adamo, M., Ainslie, J., Banning, A. P., Budaj, A., Buechel, R. R., Chiariello, G. A., Chieffo, A., Edvardsen, T., Knuuti, J., Lancellotti, P., Lüscher, T. F., McDonagh, T. A., Mueller, C., Prescott, E., Semb, A. G., … ESC Scientific Document Group. (2024). 2024 ESC Guidelines for the management of chronic coronary syndromes. European Heart Journal, 45(36), 3415–3537. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehae177.