הידוק לסתות מה זה עלול לגרום? התשובה הקצרה לשאלה הזאת היא להתפתחות תסמונת מפרק הלסת. בין הנזקים האפשריים שעלולים להיגרם בגלל הידוק לסתות (Jaw clenching) נמנה שחיקת שיניים, שחיקת סחוסים, הרס של המיניסקוס, דלקות בשרירי הלעיסה ועוד. סימנים ותסמינים אפשריים הנובעים מכך כוללים כאבים בפנים, כאבי ראש, מגבלות תנועה במפרקי הלסת ועוד. הגורם העיקרי להידוק לסתות הוא המתח הנפשי. האם ניתן לטפל בבעיה או למנוע אותה?
חריקת שיניים היא תופעה המתרחשת עקב הידוק הלסתות והנעתן זו כנגד זו. על פי הערכות כ- 10% מתושבי ארצות הברית הבוגרים סובלים מהתופעה הזאת. הכאבים בלסת, המגבלות התפקודיות, עוגמת הנפש והנזקים הכלכליים העצומים דוחפים את הממשל האמריקאי לחקור את הנושא. בכל מקרה של הידוק לסתות חשוב לאבחן ובמידת הצורך לטפל בנזקים האפשריים.
הידוק לסתות מה זה עלול לגרום – רקע
הידוק לסתות, הידוע גם בשם ברוקסיזם, הוא פעילות אוראלית הכוללת התכווצות מוגזמת או לא רצונית של שרירי הלעיסה. זה יכול להתרחש במהלך השינה (ברוקסיזם לילי) או ערות (ברוקסיזם ער). להידוק לסתות לילי תתלווה לעתים גם חריקת שיניים. לרוב, חריקת שיניים אינה נלוות להידוק שיניים המתבצע בעודנו ערים. הידוק לסתות המתבצע ביום קשור לרוב:
- ללחץ נפשי או דאגה
- לפעילות גופנית מאומצת
- לריכוז קיצוני
הידוק לסתות קשור לתסמינים שונים כגון:
- כאבי ראש, כאבי לסת, שחיקת שיניים, נזקים ותפקוד לקוי של מפרקי הלסת
הנזקים והתפקוד הלקוי של מפרקי הלסת מובילים להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולפגיעה באיכות החיים. השכיחות של הידוק לסתות נעה:
- בין 8% ל-31% באוכלוסייה הכללית
התופעה שכיחה יותר אצל אנשים בוגרים אבל גם ילדים רבים סובלים מהתופעה. למעשה רוב בני האדם עוברים תקופות שבהם הם מהדקים לסתות וחורקים שיניים. במקרים אלו פעולות ההידוק והחריקה נמשכות לפרקי זמן קצרים בלי לגרום נזקים משמעותיים. אצל חלק מהאנשים מדובר במצב כרוני שנמשך חודשים ושנים. הגורמים להידוק לסת אינם מובנים במלואם, אולם עשויים לכלול גורמים רבים כמו:
- מתח, חרדה, הפרעות שינה ועוד
הניהול והטיפול בהידוק לסתות תלויים בחומרת המצב ובתדירותו. בין אפשרויות הטיפול השמרני נציין חינוך מטופלים, טיפול התנהגותי, סדים, טיפולים כירופרקטיים ועוד. טיפולים רפואיים בהפרעה זאת כוללים תרופות, זריקות ובמקרים מסוימים ניתוחי פה ולסת.
לפני שניגש לטיפול בתסמונת הזאת אנו אמורים לדעת:
- מה גורם להידוק לסתות וחריקת שיניים
- ומה הם הסימנים והתסמינים האפשריים בגלל פעולות אלה
גורמים וגורמי סיכון להידוק לסתות
לרוב, האדם שמהדק את לסתותיו וחורק את שיניו הופך להיות מודע לבעיה רק בזכות בן או בת הזוג הישנים לידו. אלה לעיתים קרובות מתעוררים בלילה בחשש שעכברים מכרסמים את הארונות ומגלים להפתעתם שזה בן או בת הזוג שחורקים שיניים בעוז. הגורמים לפעולות בלתי רצוניות אלה לא ברור לגמרי עם זאת ישנם מספר גורמים שרוב החוקרים מסכימים לגביהם:
לחצים נפשיים
רוב החוקרים סבורים שלחצים נפשיים ודאגות מהווים גורמים רבי השפעה על התפתחות התופעה של הידוק לסתות.
מנשך לא תקין
חלק מהחוקרים סבורים שמנשך לקוי גורם מלבד צורך פנימי להידוק לסתות גם לחרוק שיניים.
הפרעות שינה
נמצא שאנשים שסובלים מהפרעות שינה נוטים גם להדק לסתות ולחרוק שיניים. כך למשל נמצא שאנשים שסובלים מדום נשימה בשינה (Sleep Apnea) מרבים להדק לסתות ולחרוק שיניים. הקשר בין הדברים לא ברור.
טיפול תרופתי
במקרים שאינם שכיחים הידוק לסתות וחריקת שיניים עלולים להיות תופעות לוואי של טיפולים תרופתיים. תרופות שעלולות לגרום לכך כוללות תרופות נוגדות דיכאון, תרופות פסיכיאטריות ועוד.
סגנון חיים
סגנון חיים הכולל צריכת סמים כמו קוקאין ואקסטזי, שתיית אלכוהול מרובה, עישון ועוד מעלים את הסבירות להתפתחות הידוק לסתות ו/או חריקת שיניים.
מה הידוק לסתות עלול לגרום?
הידוק לסתות אינו חייב לגרום לסימנים ותסמינים. ואכן רוב האנשים המהדקים מידי פעם את לסתותיהם אינם חשים דבר. סימנים ותסמינים בגלל הידוק לסתות מתרחש כאשר ההידוק כרוני ואינטנסיבי וכמובן כאשר נלוות לו גם חריקת שיניים. הסימנים והתסמינים של הידוק לסתות או חריקת שיניים אינטנסיביים וכרוניים הם למעשה הסימנים והתסמינים של תסמונת מפרק הלסת בתוספת נזקים לשיניים עצמן. אדם המהדק וחורק שיניים באופן נמרץ ומתמשך עלול לפצוע רקמות השונות במפרק וסביבו ולגרום למגוון תסמינים אפשריים.
הסימנים והתסמינים של הידוק לסתות המפורטים מטה מחמירים במצב של אכילה, דיבור, פיהוק ועוד. להלן פירוט של סימנים ותסמינים אפשריים:
- שחיקת שיניים לפעמים עד כדי היעלמותן
- אובדן סתימות
- רגישות בשיניים
- חניכיים דלקתיות
- כאב בפנים, כאב ליד האוזן או באוזניים ועוד
- כאבים בשרירי הלעיסה
- התחזקות וגדילה של שרירי הלעיסה
- כאבי ראש
- כאבים ונוקשות במפרקי הלסת
- כאב בצוואר
- קושי להניע את מפרק הלסת בעיקר בבוקר עם התעוררות משינה
- סטייה של מפרק הלסת בעת פתיחת הפה
- נעילה של מפרק הלסת
- רעשים הבוקעים ממפרק הלסת בזמן פעולתו
- בחילות
- סחרחורות
- הפרעות שינה
אבחון הידוק לסתות
תהליך האבחון של הידוק לסתות וחריקת שיניים כולל למידה של היסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית של מפרק הלסת ושל האזורים הסמוכים שפגיעה בהם עלולה לגרום לסימנים ותסמינים דומים. יש לעתים שנזדקק גם להדמיה כגון צילום רנטגן של מפרקי הלסת.
במהלך הלמידה של ההיסטוריה הרפואית נברר מתי החלה התופעה של הידוק לסתות, מה גרם לה, מה משפיעה עליה, האם ישנם סימנים ותסמינים נוספים מלבד הידוק הלסתות ועוד. בבדיקה הגופנית נתבונן בפנים ובמפרקי הלסת במצבים של תנועה ומטלות שונות. נמשש את הפנים ואת הלסתות ונניע אותן באופן פסיבי. נחפש סימנים לליקוי תפקודי או מבני של מפרקי הלסת. במידת הצורך וכדי להעריך את חומרת הנזקים נפנה את החולה לביצוע דימות.
טיפול
חשוב לציין שאם החולה יפסיק להדק את הלסתות בשלב שבו אין עדיין נזק בלתי הפיך הסימנים והתסמינים ייעלמו תוך זמן קצר. יש מצבים שבהם הרקמות השונות שנפגעו יודעות להתאושש אבל לא כך לגבי השיניים שנשחקו עד דק.
בכול מקרה טיפול בהידוק לסתות חייב לכלול הפחתת מתחים וסד לילה להגנה על השיניים ומפרקי הלסתות.
טיפול על ידי כירופרקט
טיפול כירופרקטי בתסמונות מפרק הלסת תכלול שימוש באמצעים מתקדמים לריפוי דלקות כגון לייזר רך. עוד נעשה שימוש בטכניקות ריפוי ידניות שמטרתן שיפור טווח תנועה ושיפור התפקוד של המפרקים והשרירים. נוודא שינוי הרגלים (הימנעות מאכילה של מזון קשה, הימנעות מחתיכות מזון גדולות ועוד), שינוי התנהגות (כסיסת ציפורניים, תנועות בלתי רצוניות ועוד). נמליץ על הנחת רטיות חמות על המפרקים, עיסוי שרירי הלעיסה ועוד.
טיפולים תרופתיים
תרופות נגד דלקת, כאב והרפיית שרירים תרופות לשינה ועוד.
טיפולים התנהגותיים לניהול מתחים
ביו פידבק לשינויים התנהגותיים, מדיטציות, יוגה, הקשבה למוסיקה, קריאה, נשימות עמוקות ועוד.
טיפולים דנטליים
הידוק לסתות וחריקת שיניים עלולים לנבוע גם ממנשך לקוי שרופא שיניים יכול לתקן. רופא שיניים יכול לטפל גם בתוצאות של הידוק וחריקת שיניים ובכלל זה בשיניים שחוקות, שיניים רגישות, שיניים חסרות, אובדן של סתימות ועוד.
טיפולים כירורגיים
לאור חוסר ההצלחה של הטיפולים הכירורגיים במפרקי הלסת יש להשתמש בהם כמוצא אחרון בלבד.
References:
Temporomandibular Disorders: Rapid Evidence Review | AAFP. https://www.aafp.org/pubs/afp/issues/2023/0100/temporomandibular-disorders.html
Teeth Grinding, Facial Pain Have Increased Due to COVID-19 Stress. https://www.healthline.com/health-news/teeth-grinding-facial-pain-have-increased-due-to-stress-from-covid-19
Lobbezoo F, Ahlberg J, Raphael KG, et al. International consensus on the assessment of bruxism: Report of a work in progress. J Oral Rehabil. 2018;45(11):837-844. doi:10.1111/joor.12663
Manfredini D, Lobbezoo F. Role of psychosocial factors in the etiology of bruxism. J Orofac Pain. 2009;23(2):153-166.
American Academy of Sleep Medicine. International classification of sleep disorders: diagnostic and coding manual. 2nd ed. Westchester, Ill.: American Academy of Sleep Medicine; 2005.
Lavigne GJ, Khoury S, Abe S, Yamaguchi T, Raphael K. Bruxism physiology and pathology: an overview for clinicians. J Oral Rehabil. 2008;35(7):476-494. doi:10.1111/j.1365-2842.2008.01881.x
Manfredini D, Winocur E, Guarda-Nardini L, Paesani D, Lobbezoo F. Epidemiology of bruxism in adults: a systematic review of the literature. J Orofac Pain. 2013;27(2):99-110.
Yap AU, Chua AP. Sleep bruxism: Current knowledge and contemporary management. J Conserv Dent. 2016 Sep-Oct;19(5):383-9. doi: 10.4103/0972-0707.190007. PMID: 27656052; PMCID: PMC5026093.
Câmara-Souza, M.B.; Bracci, A.; Colonna, A.; Ferrari, M.; Rodrigues Garcia, R.C.M.; Manfredini, D. Ecological Momentary Assessment of Awake Bruxism Frequency in Patients with Different Temporomandibular Disorders. J. Clin. Med. 2023, 12, 501. https://doi.org/10.3390/jcm12020501
Flueraşu, M.I.; Bocşan, I.C.; Țig, I.-A.; Iacob, S.M.; Popa, D.; Buduru, S. The Epidemiology of Bruxism in Relation to Psychological Factors. Int. J. Environ. Res. Public Health 2022, 19, 691. https://doi.org/10.3390/ijerph19020691
Balasubramaniam, R., Paesani, D., Koyano, K., Tsukiyama, Y., Carra, M.C., Lavigne, G. (2017). Sleep Bruxism. In: Farah, C., Balasubramaniam, R., McCullough, M. (eds) Contemporary Oral Medicine. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-28100-1_41-1
