הידוק לסתות: גורמים, כאבי לסת וטיפולים יעילים, זהו נושאו של המאמר הנוכחי. ברוקסיזם (הידוק לסתות), זאת פעילות אוראלית הכוללת התכווצות מוגזמת או לא רצונית של שרירי הלעיסה. פעולה זאת יכולה להתרחש במהלך השינה (ברוקסיזם לילי) או במצב של ערות (ברוקסיזם ער). להידוק לסתות לילי תתלווה לעתים גם חריקת שיניים. בין הנזקים האפשריים שעלולים להיגרם בגלל הידוק לסתות (Jaw clenching) נמנה שחיקת שיניים, שחיקת סחוסים, הרס של המיניסקוס, דלקות בשרירי הלעיסה ועוד. סימנים ותסמינים אפשריים הנובעים מכך כוללים כאבים בפנים, כאבי ראש, מגבלות תנועה במפרקי הלסת ועוד.
הגורם העיקרי להידוק לסתות הוא המתח הנפשי. האם ניתן לטפל בבעיה או למנוע אותה? על פי הערכות כ- 10% מתושבי ארצות הברית הבוגרים סובלים מהתופעה הזאת. הכאבים בלסת, המגבלות התפקודיות, עוגמת הנפש והנזקים הכלכליים העצומים דוחפים את הממשל האמריקאי לחקור את הנושא. בכל מקרה של הידוק לסתות חשוב לאבחן ובמידת הצורך לטפל בנזקים האפשריים.
הידוק לסתות: גורמים, כאבי לסת וטיפולים יעילים – רקע
הידוק לסתות הוא מצב שבו שרירי הלעיסה פועלים בעוצמה או במשך זמן שאינם נדרשים לאכילה, דיבור או בליעה. הוא יכול להופיע בזמן ערות, בזמן שינה, או בשניהם. בשפה המקצועית התופעה נכללת תחת המונח “ברוקסיזם”, הכולל הידוק שיניים, חריקת שיניים, דחיקת לסת, נעילת לסת או החזקת שרירי הלסת במתח ממושך. לפי הקונצנזוס הבינלאומי, ברוקסיזם הוא פעילות חוזרת של שרירי הלעיסה, המתבטאת בהידוק או חריקת שיניים ו/או בהחזקה, דחיקה או דחיפת הלסת (Lobbezoo, 2013; Lobbezoo, 2018).
הידוק לסתות בערות לעומת הידוק וחריקה בשינה
חשוב להבחין בין שני מצבים שונים. הידוק לסתות בערות מתרחש בזמן שהאדם ער, לעיתים בלי לשים לב, בעיקר בזמן ריכוז, לחץ, נהיגה, עבודה מול מחשב, לימודים, אימון או מצב רגשי טעון. לעומת זאת, ברוקסיזם בשינה מתרחש בזמן שינה, ולעיתים האדם מגלה עליו רק בגלל כאבי לסת בבוקר, רגישות בשיניים, שחיקת שיניים או הערה מבן משפחה. ההבחנה חשובה משום שהגורמים, האבחון והטיפול אינם זהים. הקונצנזוס מ־2018 הדגיש שיש להתייחס לברוקסיזם בשינה ולברוקסיזם בערות כשתי תופעות קרובות אך שונות, ולא כבעיה אחת זהה (Lobbezoo, 2018).
שכיחות הידוק לסתות וברוקסיזם
השכיחות המדויקת של הידוק לסתות משתנה מאוד בין מחקרים, משום שחלקם מתבססים על דיווח עצמי, חלקם על בדיקה קלינית וחלקם על בדיקות שינה או ניטור שרירי. סקירה שיטתית על ברוקסיזם במבוגרים מצאה טווחי שכיחות רחבים, והדגישה שהאומדנים מושפעים מאוד משיטת המדידה ומההבחנה בין ברוקסיזם בערות לבין ברוקסיזם בשינה (Manfredini, 2013).
שכיחות כאבי לסת והפרעות במפרק הלסת
הידוק לסתות אינו תמיד גורם לכאב, אך הוא קשור אצל חלק מהאנשים לכאבי לסת, כאבי פנים, כאבי ראש, כאבי צוואר והפרעות במפרק הלסת. הפרעות במפרק הלסת, או TMD, הן קבוצה של מצבים המערבים את מפרק הלסת, שרירי הלעיסה והרקמות הסמוכות. מטא־אנליזה מ־2021 מצאה ששכיחות הפרעות מפרק הלסת באוכלוסייה הכללית משמעותית, במיוחד במבוגרים, אך גם בילדים ובמתבגרים (Valesan, 2021).
למה הידוק לסתות גורם לכאבים?
עומס שרירי ממושך
שרירי הלעיסה, ובעיקר שריר המלעס ושריר הרקה, מסוגלים להפעיל כוח רב. כאשר הם פועלים לפרקי זמן קצרים בזמן אכילה, זה תקין. כאשר הם עובדים שעות רבות ביום בגלל הידוק לסתות, נוצר עומס מצטבר. עומס כזה עלול לגרום לעייפות שרירית, רגישות במישוש, כאב בלסת, כאב ברקות, תחושת לחץ בפנים, כאבי ראש ולעיתים כאב שמקרין לאוזן או לצוואר. כאב כזה נקרא לעיתים כאב מיוגני, כלומר כאב שמקורו בשרירים.
עומס על מפרק הלסת
מפרק הלסת הוא מפרק קטן אך פעיל מאוד. הידוק לסתות חוזר יכול להעלות את העומס על הדיסק המפרקי, הקפסולה, הרצועות והמשטחים המפרקיים. אצל חלק מהאנשים הדבר יתבטא בקליקים, תחושת קפיצה, כאב לפני האוזן, הגבלה בפתיחת הפה או תחושת נעילה. עם זאת, לא כל קליק הוא סימן למחלה, ולא כל רעש במפרק מחייב טיפול. השאלה החשובה היא האם יש כאב, ירידה בתפקוד, הגבלה או החמרה לאורך זמן.
גורמים להידוק לסתות
סטרס, עומס נפשי ודריכות גופנית
סטרס הוא אחד הגורמים המרכזיים המזוהים עם הידוק לסתות, בעיקר בזמן ערות. בזמן לחץ, הגוף עובר למצב דריכות: הכתפיים עולות, הנשימה נעשית שטחית, הצוואר מתקשה והלסת נוטה להינעל. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה מצאה קשר בין סטרס לברוקסיזם, אך גם הדגישה שהקשר מורכב ותלוי באופן שבו הברוקסיזם והסטרס נמדדים (Chemelo, 2020). סקירה נוספת מצאה קשר בין תסמיני סטרס לבין ברוקסיזם בשינה אצל מבוגרים, אם כי איכות הראיות אינה אחידה (Polmann, 2021).
חרדה, מתח וריכוז ממושך
הידוק לסתות בזמן ערות נפוץ במיוחד בזמן ריכוז: עבודה מול מחשב, לימודים, משחק, נהיגה, כתיבה או ביצוע משימה מורכבת. במצב כזה האדם אינו בהכרח “חרד”, אלא מרוכז ומכווץ. סקירה שיטתית מצאה קשר בין ברוקסיזם בשינה לבין תסמיני חרדה, אך גם כאן יש להיזהר ממסקנה פשוטה מדי: לא כל אדם עם ברוקסיזם סובל מחרדה, ולא כל חרדה גורמת לברוקסיזם (Polmann, 2019).
שינה לא איכותית והפרעות נשימה בשינה
ברוקסיזם בשינה קשור לעיתים לאיכות שינה ירודה, יקיצות קצרות, נחירות או הפרעות נשימה בשינה. אצל חלק מהאנשים פעילות שרירי הלעיסה מופיעה סביב עוררות קצרה במהלך השינה. לכן, כאשר יש הידוק או חריקת שיניים בלילה יחד עם נחירות חזקות, עייפות יומית, יקיצות מרובות או תחושת חנק בשינה, חשוב לשקול בירור שינה. אין להסיק שכל ברוקסיזם נובע מדום נשימה בשינה, אך הקשר האפשרי חשוב באבחנה.
תרופות ומצבים רפואיים
תרופות מסוימות ומצבים רפואיים יכולים להיות קשורים לברוקסיזם או להחמרת הידוק לסתות. בספרות קיימת התייחסות לקשר אפשרי בין תרופות פסיכוטרופיות מסוימות לבין ברוקסיזם בשינה (Melo, 2018). אין להפסיק תרופה שנרשמה על ידי רופא בגלל הידוק לסתות בלי ייעוץ רפואי. אם הידוק הלסתות התחיל לאחר שינוי תרופתי, נכון לפנות לרופא המטפל ולרופא שיניים כדי לבחון את האפשרויות.
גורמי סיכון להידוק לסתות
גיל, אורח חיים והרגלים
ברוקסיזם יכול להופיע בילדים, מתבגרים ומבוגרים. אצל חלק מהאנשים הוא פוחת עם הגיל, ואצל אחרים הוא נמשך שנים. גורמי סיכון אפשריים כוללים סטרס, שינה ירודה, הרגלי פה כמו כסיסת ציפורניים או לעיסת חפצים, עומס עבודה, שימוש ממושך במסכים, כאבי ראש, כאבי צוואר והפרעות במפרק הלסת. סקירות עדכניות מדגישות שהברוקסיזם הוא תופעה רב־גורמית, ולא תוצאה של גורם יחיד כמו “מנשך לא טוב” בלבד (Manfredini, 2024).
מנשך ושיניים: האם “סגר לא תקין” הוא הסיבה?
בעבר נהגו לייחס לברוקסיזם חשיבות רבה למנשך, סגר השיניים ומגעים בין השיניים. כיום הגישה זהירה יותר. בעיות סגר יכולות להשפיע על נוחות הלעיסה ועל עומסים מקומיים אצל חלק מהמטופלים, אך הן אינן מסבירות את רוב מקרי הידוק הלסתות. לכן, טיפולים בלתי הפיכים כמו השחזת שיניים או שינויי סגר נרחבים אינם אמורים להיות קו ראשון לטיפול בהידוק לסתות, אלא אם קיימת סיבה דנטלית ברורה.
סימנים ותסמינים של הידוק לסתות
כאבי לסת בבוקר
כאב לסת בבוקר הוא סימן נפוץ לברוקסיזם בשינה, אך אינו מוכיח אותו באופן מוחלט. הכאב יכול להופיע בצד אחד או בשני הצדדים, להיות עמום או חד, ולהשתפר במהלך היום. לעיתים מתלווה אליו קושי לפתוח את הפה, תחושת עייפות בלסת, כאב באוזן או כאב ראש באזור הרקות. כאשר הכאב מופיע בעיקר אחרי שינה, חשוב לבדוק גם תנוחת שינה, איכות שינה, נחירות ועומס שרירי בצוואר.
כאבי ראש, רקות וצוואר
הידוק לסתות יכול להעמיס על שריר הרקה, שרירי הצוואר והשרירים סביב בסיס הגולגולת. לכן מטופלים רבים מתארים כאבי ראש, כאב ברקות, לחץ סביב המצח או כאב שמתחיל בלסת ומגיע לצוואר. הקשר בין הלסת לצוואר משמעותי משום שמערכת הלעיסה, עמוד השדרה הצווארי והראש פועלים יחד. לכן, אבחון טוב של הידוק לסתות צריך לכלול גם בדיקת צוואר, כתפיים, מנח ראש והרגלי עבודה.
שחיקת שיניים ורגישות דנטלית
אצל חלק מהאנשים ברוקסיזם גורם לשחיקת שיניים, סדקים קטנים, רגישות לקור, שברים בשחזורים, כאב בשיניים או שינוי במראה הקצה הלעיסי. עם זאת, שחיקת שיניים אינה בהכרח סימן לפעילות פעילה עכשיו; היא יכולה לשקף פעילות שהייתה בעבר. לכן, רופא שיניים צריך להבחין בין שחיקה ישנה לבין סימנים פעילים, כמו כאב חדש, רגישות, שבר חוזר או דיווח עדכני על הידוק וחריקה.
איך מאבחנים הידוק לסתות?
אבחון לפי דיווח, בדיקה ומכשור
הקונצנזוס המקובל מחלק את האבחון ל”אפשרי”, “סביר” ו”ודאי”. דיווח עצמי בלבד מתאים לרוב לברוקסיזם אפשרי. דיווח יחד עם סימנים קליניים, כמו רגישות שרירי לעיסה או שחיקת שיניים, מחזק את הסבירות. אבחון ודאי של ברוקסיזם בשינה דורש מדידה מכשירית, למשל פוליסומנוגרפיה או ניטור מתאים של פעילות שרירי הלעיסה (Lobbezoo, 2013; Lobbezoo, 2018).
הערכה בזמן ערות
הידוק לסתות בערות קשה למדידה רציפה משום שהוא מתרחש במהלך החיים עצמם. בשנים האחרונות נעשה שימוש בכלים של הערכה בזמן אמת, כמו Ecological Momentary Assessment, שבהם האדם מדווח במהלך היום על מצב הלסת: האם השיניים נוגעות, האם השרירים מכווצים, האם הלסת רפויה או האם יש דחיקת לשון. מחקרים הראו שכלים כאלה עשויים לשפר את ההבנה של ברוקסיזם בערות לעומת דיווח חד־פעמי בלבד (Emodi-Perlman, 2021).
טיפולים יעילים להידוק לסתות
הדרכה: הטיפול שמתחיל את השינוי
הטיפול הראשון בהידוק לסתות הוא להבין מה קורה. אנשים רבים אינם יודעים שהשיניים אינן אמורות לגעת זו בזו רוב שעות היום. במנוחה טבעית, השפתיים יכולות להיות סגורות, אך השיניים אמורות להיות מופרדות מעט והלשון רפויה. עצם המודעות למנח הלסת בזמן עבודה, נהיגה או לימודים יכולה להפחית הידוק בערות. זו אינה “החלטה לא להילחץ”, אלא אימון התנהגותי: לזהות את ההידוק, לשחרר, לנשום ולחזור למנח מנוחה.
שינוי הרגלים ביום־יום
בברוקסיזם בערות, טיפול התנהגותי הוא מרכזי. אפשר להשתמש בתזכורות עדינות בטלפון, מדבקה על המסך, הפסקות נשימה או בדיקות קצרות של “איפה הלסת שלי עכשיו?”. כדאי להפחית לעיסת מסטיק ממושכת, נשיכת עטים, כסיסת ציפורניים ונשיכת שפתיים. במקרים רבים ההרגל אינו נעלם ביום אחד, אבל ירידה בתדירות ובמשך ההידוק יכולה להפחית כאב משמעותית.
סד לילה: הגנה ולא “ריפוי”
סד לילה יכול להגן על השיניים, להפחית עומסים מסוימים ולשפר נוחות אצל חלק מהמטופלים. עם זאת, חשוב להבין שסד אינו בהכרח מפסיק את פעילות שרירי הלעיסה, והוא אינו “מרפא” ברוקסיזם. סקירה שיטתית והערכה כלכלית על סדים בהפרעות מפרק הלסת או ברוקסיזם מצאה שהראיות מורכבות ואינן מצדיקות הצגה של סד כפתרון יחיד לכל מטופל (Riley, 2020).
תרגילי לסת והרפיית שרירים
תרגילי לסת יכולים לעזור כאשר קיימים כאב שרירי, מגבלה בפתיחת הפה או שליטה לקויה בתנועת הלסת. התרגילים עשויים לכלול פתיחה וסגירה איטית מול מראה, תנועות צד עדינות, מנח מנוחה של הלסת, נשימה סרעפתית והרפיה של שרירי הלעיסה. סקירה קלינית על TMD מיוגני מדגישה שטיפול שמרני, הכולל הדרכה, תרגול וטיפול ברקמות רכות, הוא מרכיב מרכזי בניהול כאב שרירי בלסת (Chan, 2022).
טיפול בסטרס ובשינה
כאשר הידוק לסתות קשור לסטרס או שינה לא איכותית, טיפול מקומי בלבד בלסת אינו מספיק. שינה קבועה יותר, הפחתת מסכים לפני השינה, פעילות גופנית מתונה, טכניקות נשימה, טיפול רגשי במידת הצורך והפחתת עומסים יומיומיים יכולים להפחית את הדחף להידוק. הטיפול אינו צריך להציג את הכאב כ”נפשי”, אלא להבין שהלסת היא חלק ממערכת עצבית וגופנית רחבה.
כירופרקטיקה וטיפול ידני בהידוק לסתות
איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים שבהם הידוק הלסתות מלווה בכאבי צוואר, כאבי ראש, נוקשות בגב העליון, עומס בין השכמות או הגבלה בתנועת הלסת. הטיפול עשוי לכלול עבודה ידנית עדינה על עמוד השדרה הצווארי והחזי, שיפור תנועתיות, טיפול ברקמות רכות, הדרכה על מנח ראש וצוואר, תרגול נשימה ותרגילי שליטה בלסת. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה על טיפול ידני ותרגול בהפרעות מפרק הלסת מצאה פוטנציאל לשיפור, אך גם הדגישה שאיכות הראיות אינה גבוהה ושיש צורך במחקרים טובים יותר (Armijo-Olivo, 2016).
כירופרקטיקה אינה מחליפה רופא שיניים
חשוב לדייק: כירופרקטיקה אינה תחליף לרופא שיניים, מומחה לכאב פנים ולסתות או בירור רפואי כאשר יש סימנים חריגים. היא יכולה להשתלב בתוכנית טיפול כאשר יש מרכיב שריר־שלד ברור: כאב צווארי, עומס שרירי, מגבלה תנועתית או כאב שמוחמר בתנוחה. הטיפול היעיל ביותר הוא לרוב משולב: רופא שיניים להגנה על השיניים ואבחון דנטלי, יחד עם טיפול תנועתי, הדרכה, תרגול וניהול עומסים.
טיפול תרופתי ובוטולינום טוקסין
מתי שוקלים טיפול תרופתי?
במצבים של כאב חריף, רופא עשוי להמליץ על טיפול קצר במשככי כאבים, נוגדי דלקת או מרפי שרירים לפי צורך. טיפול כזה אינו פותר את הסיבה להידוק, אך יכול להפחית כאב ולאפשר התחלה של תרגול ושינוי הרגלים. אין להשתמש בתרופות לאורך זמן בלי מעקב רפואי, במיוחד כאשר קיימות מחלות רקע או תרופות נוספות.
בוטולינום טוקסין במקרים קשים
בוטולינום טוקסין נבחן כטיפול במקרים של ברוקסיזם קשה או כאב שרירי משמעותי שאינו מגיב לטיפולים שמרניים. סקירה שיטתית מ־2024 מצאה שהוא עשוי לספק תועלת מסוימת בברוקסיזם בשינה ובתסמינים נלווים של TMD, אך הדגישה שהראיות עדיין מוגבלות, שהמחקרים קטנים יחסית ושיש לשקול בטיחות, מינון ובחירת מטופלים בזהירות (Buzatu, 2024).
טיפולים משלימים: ביופידבק, פיזיותרפיה ולייזר
סקירה כוללת של סקירות שיטתיות מ־2024 מצאה שטיפולים כמו ביופידבק, פיזיותרפיה, לייזר ובוטולינום טוקסין הראו השפעות חיוביות מסוימות על הפחתת אירועי ברוקסיזם, אך עדיין חסר מידע איכותי על יעילות ובטיחות לטווח ארוך (Soares-Silva, 2024). המשמעות המעשית היא שאפשר לשקול טיפולים אלה במקרים נבחרים, אך לא להציג אותם כפתרון מובטח.
מה לא כדאי לעשות?
לא למהר לטיפולים בלתי הפיכים
בגלל שהידוק לסתות הוא מצב רב־גורמי, לא מומלץ למהר להשחזות שיניים, שינויי סגר קבועים או טיפולים דנטליים נרחבים רק בגלל כאבי לסת או ברוקסיזם. טיפולים בלתי הפיכים צריכים להישקל רק כאשר קיימת אינדיקציה דנטלית ברורה. ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני: הדרכה, סד מותאם אם צריך, תרגול, הפחתת עומסים וטיפול בכאב.
לא להתעלם מכאב מתמשך
מצד שני, לא כדאי להתעלם מכאב שנמשך שבועות או חודשים. כאבי לסת מתמשכים יכולים להפוך לבעיה כרונית, במיוחד כאשר יש שינה ירודה, סטרס, כאבי ראש, כאבי צוואר או פחד לפתוח את הפה. אבחון מוקדם וטיפול שמרני נכון יכולים למנוע החמרה ולצמצם פגיעה בתפקוד.
מתי לפנות לרופא שיניים או לרופא?
יש לפנות לבדיקה כאשר יש כאב לסת מתמשך, קושי לפתוח את הפה, נעילה של הלסת, כאב שיניים, רגישות דנטלית חדשה, שחיקת שיניים בולטת, שברים חוזרים בשיניים או בסתימות, כאבי ראש חדשים, נפיחות, חום, ירידה בתחושה בפנים או כאב לאחר חבלה. במקרים של כאב חזק, נפיחות, חום או קושי בבליעה או נשימה, יש לפנות בדחיפות לבדיקה רפואית.
תוכנית טיפול מעשית להידוק לסתות
שלב ראשון: זיהוי הדפוס
במשך שבוע כדאי לשים לב מתי הלסת ננעלת: מול מחשב, בזמן לימודים, בזמן נהיגה, בשינה, בזמן אימון או במצבי לחץ. אפשר לרשום שעות, טריגרים ותסמינים. המטרה היא לא להאשים את עצמך, אלא להבין את דפוס ההידוק.
שלב שני: מנח מנוחה של הלסת
כמה פעמים ביום אפשר לבדוק: שפתיים סגורות בעדינות, שיניים לא נוגעות, לשון רפויה, נשימה איטית. תרגול כזה קצר, אך חוזר, מתאים במיוחד לברוקסיזם בערות.
שלב שלישי: טיפול מקצועי מותאם
אם יש כאב, שחיקת שיניים או הגבלה, מומלץ לפנות לרופא שיניים או למומחה לכאב פנים ולסתות. בהתאם לממצאים, ניתן לשלב סד, פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, תרגול לסת, טיפול בצוואר, הדרכה לשינה או בירור רפואי.
סיכום: הידוק לסתות הוא מצב שניתן לנהל
הידוק לסתות הוא תופעה שכיחה ורב־גורמית. הוא יכול להופיע בזמן ערות, בזמן שינה או בשניהם, ולגרום לכאבי לסת, כאבי ראש, רגישות בשיניים, כאבי צוואר והפרעות במפרק הלסת. הגורמים כוללים סטרס, ריכוז ממושך, שינה ירודה, הרגלי פה, מצבים רפואיים, תרופות מסוימות ולעיתים שילוב של כמה גורמים.
הטיפול היעיל ביותר הוא שמרני ומותאם אישית: מודעות, שינוי הרגלים, סד לילה כשצריך, תרגילי לסת, טיפול בכאב, שיפור שינה וניהול סטרס. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר יש מרכיב צווארי־שרירי או מגבלה תנועתית, אך היא צריכה להשתלב עם אבחון דנטלי ותוכנית טיפול רחבה. המטרה אינה רק “להפסיק להדק”, אלא להפחית עומס, להגן על השיניים, להחזיר תנועה נוחה ולשפר איכות חיים.
חשוב לציין שאם החולה יפסיק להדק את הלסתות בשלב שבו אין עדיין נזק בלתי הפיך הסימנים והתסמינים ייעלמו תוך זמן קצר. יש מצבים שבהם הרקמות השונות שנפגעו יודעות להתאושש אבל לא כך לגבי השיניים שנשחקו עד דק. בכול מקרה טיפול בהידוק לסתות חייב לכלול:
- הפחתת מתחים וסד לילה להגנה על השיניים ומפרקי הלסתות.
- טיפולים ידניים לשחרור מפרקי הלסת ועוד
טיפול על ידי כירופרקט
טיפול כירופרקטי בתסמונות מפרק הלסת תכלול שימוש באמצעים מתקדמים לריפוי דלקות כגון לייזר רך. עוד נעשה שימוש בטכניקות ריפוי ידניות שמטרתן שיפור טווח תנועה ושיפור התפקוד של המפרקים והשרירים. נוודא שינוי הרגלים (הימנעות מאכילה של מזון קשה, הימנעות מחתיכות מזון גדולות ועוד), שינוי התנהגות (כסיסת ציפורניים, תנועות בלתי רצוניות ועוד). נמליץ על הנחת רטיות חמות על המפרקים, עיסוי שרירי הלעיסה ועוד.
טיפולים תרופתיים
תרופות נגד דלקת, כאב והרפיית שרירים תרופות לשינה ועוד.
טיפולים התנהגותיים לניהול מתחים
ביו פידבק לשינויים התנהגותיים, מדיטציות, יוגה, הקשבה למוסיקה, קריאה, נשימות עמוקות ועוד.
טיפולים דנטליים
הידוק לסתות וחריקת שיניים עלולים לנבוע גם ממנשך לקוי שרופא שיניים יכול לתקן. רופא שיניים יכול לטפל גם בתוצאות של הידוק וחריקת שיניים ובכלל זה בשיניים שחוקות, שיניים רגישות, שיניים חסרות, אובדן של סתימות ועוד.
טיפולים כירורגיים
לאור חוסר ההצלחה של הטיפולים הכירורגיים במפרקי הלסת יש להשתמש בהם כמוצא אחרון בלבד.
References:
Armijo-Olivo, S., Pitance, L., Singh, V., Neto, F., Thie, N., & Michelotti, A. (2016). Effectiveness of manual therapy and therapeutic exercise for temporomandibular disorders: Systematic review and meta-analysis. Physical Therapy, 96(1), 9-25. doi:10.2522/ptj.20140548
Buzatu, R., Luca, M. M., Castiglione, L., & Sinescu, C. (2024). Efficacy and safety of botulinum toxin in the management of temporomandibular symptoms associated with sleep bruxism: A systematic review. Dentistry Journal, 12(6), 156. doi:10.3390/dj12060156
Chan, N. H. Y., Tran, C., Chow, J. C. Y., & others. (2022). Diagnosis and treatment of myogenous temporomandibular disorders: A clinical update. Diagnostics, 12(12), 2914. doi:10.3390/diagnostics12122914
Emodi-Perlman, A., Manfredini, D., Shalev, T., Bracci, A., Frideman-Rubin, P., Eli, I., & Winocur, E. (2021). Awake bruxism – single-point self-report versus ecological momentary assessment. Journal of Clinical Medicine, 10(19), 4447. doi:10.3390/jcm10194447
Jokubauskas, L., Baltrušaitytė, A., & Pileičikienė, G. (2018). Oral appliances for managing sleep bruxism in adults: A systematic review from 2007 to 2017. Journal of Oral Rehabilitation, 45(1), 81-95. doi:10.1111/joor.12558
Li, D. T. S., & Leung, Y. Y. (2021). Temporomandibular disorders: Current concepts and controversies in diagnosis and management. Diagnostics, 11(3), 459. doi:10.3390/diagnostics11030459
Lobbezoo, F., Ahlberg, J., Glaros, A. G., Kato, T., Koyano, K., Lavigne, G. J., De Leeuw, R., Manfredini, D., Svensson, P., & Winocur, E. (2013). Bruxism defined and graded: An international consensus. Journal of Oral Rehabilitation, 40(1), 2-4. doi:10.1111/joor.12011
Lobbezoo, F., Ahlberg, J., Raphael, K. G., Wetselaar, P., Glaros, A. G., Kato, T., Santiago, V., Winocur, E., De Laat, A., De Leeuw, R., Koyano, K., Lavigne, G. J., Svensson, P., & Manfredini, D. (2018). International consensus on the assessment of bruxism: Report of a work in progress. Journal of Oral Rehabilitation, 45(11), 837-844. doi:10.1111/joor.12663
Manfredini, D., Ahlberg, J., Aarab, G., Bender, S., Bracci, A., Cistulli, P. A., Conti, P. C., De Leeuw, R., Durham, J., Emodi-Perlman, A., Ettlin, D., Gallo, L. M., Häggman-Henrikson, B., Hublin, C., Kato, T., Klasser, G., Koutris, M., Lavigne, G. J., Paesani, D., … Lobbezoo, F. (2024). Standardised Tool for the Assessment of Bruxism. Journal of Oral Rehabilitation, 51(1), 29-58. doi:10.1111/joor.13411
Manfredini, D., Winocur, E., Guarda-Nardini, L., Paesani, D., & Lobbezoo, F. (2013). Epidemiology of bruxism in adults: A systematic review of the literature. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 27(2), 99-110. doi:10.11607/jop.921
Melo, G., Dutra, K. L., Rodrigues Filho, R., Ortega, A. O. L., Porporatti, A. L., Dick, B., Flores-Mir, C., & De Luca Canto, G. (2018). Association between psychotropic medications and presence of sleep bruxism: A systematic review. Journal of Oral Rehabilitation, 45(7), 545-554. doi:10.1111/joor.12633
Polmann, H., Domingos, F. L., Melo, G., Stuginski-Barbosa, J., Guerra, E. N. S., Porporatti, A. L., Dick, B. D., Flores-Mir, C., & De Luca Canto, G. (2019). Association between sleep bruxism and anxiety symptoms in adults: A systematic review. Journal of Oral Rehabilitation, 46(5), 482-491. doi:10.1111/joor.12785
Polmann, H., Réus, J. C., Massignan, C., Serra-Negra, J. M., Dick, B. D., Flores-Mir, C., & De Luca Canto, G. (2021). Association between sleep bruxism and stress symptoms in adults: A systematic review and meta-analysis. Journal of Oral Rehabilitation, 48(5), 621-631. doi:10.1111/joor.13142
Riley, P., Glenny, A.-M., Worthington, H. V., Jacobsen, E., Robertson, C., Durham, J., Davies, S., Petersen, H., & Boyers, D. (2020). Oral splints for patients with temporomandibular disorders or bruxism: A systematic review and economic evaluation. Health Technology Assessment, 24(7), 1-224. doi:10.3310/hta24070
Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J.-P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., … Dworkin, S. F. (2014). Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders (DC/TMD) for clinical and research applications. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 28(1), 6-27. doi:10.11607/jop.1151
Soares-Silva, L., de Amorim, C. S., Magno, M. B., Tavares-Silva, C., & Maia, L. C. (2024). Effects of different interventions on bruxism: An overview of systematic reviews. Sleep and Breathing, 28(3), 1465-1476. doi:10.1007/s11325-023-02961-7
Valesan, L. F., Da-Cas, C. D., Réus, J. C., Denardin, A. C. S., Garanhani, R. R., Bonotto, D., Januzzi, E., & de Souza, B. D. M. (2021). Prevalence of temporomandibular joint disorders: A systematic review and meta-analysis. Clinical Oral Investigations, 25(2), 441-453. doi:10.1007/s00784-020-03710-w