עמוד שדרה צווארי בדיקה
עמוד שדרה צווארי בדיקה

עמוד שדרה צווארי בדיקה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


עמוד שדרה צווארי? בדיקה נדרשת כדי לאתר את הגורם לסימנים ולתסמינים הנובעים מאזור זה ולטפל בהם בהקדם. בדיקה זאת תאפשר זיהוי הרקמה שניזוקה ותאפשר אומדן של חומרת הנזק. ללא אבחון אמין יעילות הטיפול בסימנים ובתסמינים נפגעת.

כאבי צוואר ומגבלות תנועה בעמוד השדרה הצווארי היא תופעה שכיחה ביותר. ברוב המקרים הכאבים הללו נגרמים בגלל נזקים זמניים לרקמות הרכות וצפויים לחלוף תוך ימים. רק בחלק קטן מהמקרים הכאבים נובעים מגורמים משמעותיים שחלקם עלולים אף לסכן חיים. לאבחון מהיר ומדויק יכולה על כן להיות חשיבות בריפוי, בלימת התפתחות הבעיה ולעיתים גם בהצלת חיים. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



עמוד שדרה צווארי בדיקה – רקע

גורמים רבים יכולים להוביל להתפתחות כאבי צוואר. נזק לכול אחת מהרקמות המצויות בצוואר או העוברות דרכו עלולים לגרום לכאבים ומגבלות תנועה. הצוואר מהווה תחנת מעבר בין הראש לשאר הגוף שדרכה עוברים רקמות חשובות ובכללן כלי דם, עצבים, חוט השדרה, בית הבליעה קנה הנשימה, בלוטות לימפה ובלוטות הורמונאליות. השרירים ויתר הרקמות הרכות מאפשרות לצוואר לייצב ולהניע את הראש באופן נרחב. גם רקמות אלו חשופות לעומסים ופציעות.

בדיקה יסודית של עמוד השדרה הצווארי מהווה את המרכיב השני מתוך שלושה מרכיבי בדיקה שבהם נשתמש לצורך אבחון. המרכיבים הנוספים הם היסטוריה רפואית ובדיקות מיוחדות כגוטן בדיקות מעבדה ואמצעי הדמייה.

בדיקת עמוד השדרה הצווארי

 למידה מדוקדקת של ההיסטוריה הרפואית האישית וההיסטוריה הרפואית המשפחתית של החולה מהווה על כן, את השלב הראשון בדרך לאבחון. בשלב השני נתחיל לערוך את הבדיקה הגופנית על כל חלקיה. בשלב השלישי ורק במידת הצורך, נעזר בבדיקות מעבדה ובדיקות הדמייה על מנת לבסס או לשלו את האבחנה שלנו. חשוב לציין שמלבד בדיקת הצוואר מומלץ לבדוק גם את מפרקי הלסת, מפרקי הכתפיים, מרפקים, מפרקי כף היד וכפות ידיים. כול אחד מהמפרקים הללו יכול לגרום לסימנים ותסמינים דומים לאלו שיכולים לנבוע מבעיות בעמוד השדרה הצווארי ובכך להטעות גם מאבחנים טובים.   

היסטוריה רפואית

את האבחון של כאבים בצוואר יש להתחיל על ידי לקיחה קשובה של היסטוריה רפואית. גיל, עבר או הווה של מחלות, פציעות או בעיות מולדות אצלו או בקרב בני משפחתו. אם הגורם לכאבי הצוואר הוא פציעה מה המנגנון של הפציעה? נלמד על העיסוקים המקצועיים וכן העיסוקים הספורטיביים של החולה וננסה להעריך האם יש קשר בין עיסוקים אלו לבין בעיות הצוואר. נלמד כול פרט אודות ההסימנים והתסמינים של החולה: מתי החלו הכאבים, מהו המיקום ומהו הפיזור של הכאבים, איך החלו הכאבים, מה סוג הכאב (קבוע, לסירוגין, פועם …) פירוט גורמים המחמירים או מקילים על הכאבים, האם ישנם סימנים ותסמינים נלווים מלבד הכאבים בצוואר ועוד. כאבים ותחושת נימול המוקרנים במורד היד יכולים להצביע על נזק אפשרי לדיסק הבין חולייתי כולל פריצת דיסק.

בדיקה גופנית של עמוד השדרה הצווארי

בדיקה פיזית של עמוד השדרה הצווארי תכלול התבוננות, מישוש, בדיקת טווחי תנועה (כולל מפרקי הלסת, כתפיים, מרפקים וידיים באופן אקטיבי, פאסיבי ומול התנגדות, בדיקות מיוחדות, בדיקות נוירולוגיות, בדיקות מעבדה והדמיה.

התבוננות:

נתחיל את הבדיקה הגופנית באמצעות תצפית על האופן שבו החולה הולך ונושא את עצמו. נתבונן על הגוף בכלל ועל האזור הכואב בפרט ונחפש סימנים לחבלה כגון צלקות, דימום, נפיחות, פריחה או שינוי גוון של העור. נסרוק את הגוף במטרה לאתר עיוות (דפורמציה) אפשרי כגון: כתפיים שאינם מאוזנות, עקמת בעמוד השדרה, יתר לורדוזיס או יתר קיפוזיס, אגן שאינו מאוזן, ברכי X, ברכי O, כפות רגליים שטוחות או גבוהות, ניוון שרירי. נתבונן בעמוד השדרה הצווארי ונחפש נגעים עוריים, חוסר סימטריה ולקות מבנית כמו עקמת, לורדוזה צווארית, טורטיקוליס צווארי, גובה כתפיים לא זהה, נפיחות של בלוטות לימפה, נפיחות או שוני מבני של בלוטת התריס, מבנה פנים המעיד על מחלה כמו למשל תסמונת דאון, תסמונת טורנר ותסמונת מרפן. 

ראש מוטה הצידה עלול להצביע על טורטיקוליס חריף, טורטיקוליס מולד יהיה ללא כאב וילווה בחוסר סימטריה של הפנים בעוד שבמצב של טורטיקוליס חריף יהיו כאבים חריפים אך לא תפגע הסימטריה בפנים. ננסה לאתר שינויים בהליכה בהשוואה למעגל ההליכה (Gait Cycle) הנורמאלי. פגיעה בחוט השדרה הצווארי עלולה לגרום לבעיות בהליכה (אטקסיה, הליכה עם בסיס רחב, הליכה ספסטית) יחד עם אובדן שליטה על הסוגרים.

מישוש:

עמוד שדרה צווארייש יתרון במישוש הצוואר במצב של שכיבה כאשר השרירים רפויים. בעזרת המישוש ננסה לאתר רקמות כואבות: מישוש ידני של השרירים בצוואר או של השרירים שמעוצבבים על ידי העצבים הבוקעים מהצוואר (Sternocleidomastoid, Levator scapulae, Latissimus dorsi, Serratus anterior, Teres minor, Infraspinatus ,Subscapularis, Rhomboideus, Trapezius, Scalenes) בחיפוש אחר נקודות הדק וספאזם שרירי. נבצע מישוש תוך הנעה (Motion Palpation) של כול אחת מהחוליות, מפרקי השטחה ומהזיזים הגרמיים שלה בחיפוש אחר חוליה או מפרק עם מבנה לקוי, תנועה לקויה ו/או רגישות גבוהה למגע. חוליה רגישה או כואבת למגע עלולה להיגרם לדלקת זיהומית, שבר או התפתחות סרטנית. 

נחפש חוסר סדירות עצם הלשון (Hyoid) ובטבעת הסחוסית (Cricoid cartilage) המקיפה את קנה הנשימה. נמשש גם את עצם השכמה. ננסה בעזרת המישוש לאתר בלוטות לימפה נפוחות או כול נפיחות אחרת. נמשש את עורקי הקרוטיס (עורקי התרדמה) ונחוש את הדופק. נמשש את בלוטת התריס ונחפש בה בליטות או רגישות.

טווחי תנועה:

נבדוק טווחי תנועה של עמוד השדרה הצווארי ועמוד השדרה המותני באופן אקטיבי, באופן פסיבי ומול התנגדות. כדי לשלול מעורבות של מפרקים פריפריים נבדוק באותו אופן גם את טווחי התנועה שלהם. האם טווחי התנועה של כול אחד מהמפרקים מלא האם ישנו הבדל בין טווחי התנועה של מפרק אחד לעומת המפרק בצד השני? 
טווחי התנועה האקטיביים של הצוואר (עם דחיפה קלה) הינם:כפיפה לפנים: (80 – 90o), מתיחה לאחור: (70o), כפיפה לצדדים: (20 – 45o), סיבוב: (70 – 90o). אם אכן נמצאו הבדלים בטווחי התנועה מה גורם להם? חוסר איזון שרירי, פגיעה ברקמה רכה אחרת או נזק מבני למפרק וגירוי דלקתי?

בדיקות מיוחדות:

נבצע בדיקות מיוחדות ובכללן נבדוק את העורק הוורטברלי (Vertebral Artery Test), נבצע בדיקות שמטרתן לברר האם יש לחץ על שורש עצב צווארי ( Distraction , Compression, Valsalva Test, Spurling’s Sign) ועוד.

בדיקות נוירולוגיות:

את הבדיקה הגופנית נסיים עם בדיקה נוירולוגית. הבדיקה הנוירולוגית תכלול בדיקת חישה, בדיקת טונוס שרירים, בדיקת כוח ובדיקה של ההחזרים גידיים (רפלקסים). באמצעות בדיקות אלו ננסה להעריך האם קיימת פגיעה עצבית שמקורה בעמוד השדרה הצווארי.  

במהלך הבדיקה המוטורית של השרירים נמדוד כוח ונשווה בין שני הצדדים. את דירוג עוצמת הכוח נתעד בסקלה שבין 0-5 (ראה טבלה מספר 1).

דירוג כוח שרירים (טבלה 1)

דירוג

תיאור

0/5

אין תנועה

1/5

תנועת שריר זעירה מבלי יכולת להניע דבר

2/5

קיימת תנועה רצונית בלי יכולת להתגבר על כוח המשיכה

3/5

תנועה עם יכולת להתגבר על כוח המשיכה אך לא על התנגדות

4/5

תנועה עם יכולת חלקית להתגבר על התנגדות.

5/5

תנועה מלאה כוח נורמאלי

 

את ההחזרים הגידיים נבדוק באמצעות פטיש מיוחד ונדרג את יכולת התגובה שלהם בסולם שבין 0-4 (ראה טבלה מספר 2). להלן אופן הדירוג:

דירוג החזרים גידיים (טבלה 2)

דירוג

תיאור

0

אין

1+ or +

תת תגובה

2+ or ++

תגובה נורמאלית

3+ or +++

תגובה מוקצנת בלי רטט (Clonus)

4+ or ++++

תגובה מוקצנת עם רטט (Clonus)

 

להלן טבלה מסכמת (ראה טבלה מספר 3) הכוללת בדיקה תחושתית על פי חלוקה לדרמטום (רצועות עוד ששורש עצב תחושתי בודד מעצבב אותן) בדיקת כוח שרירים על פי חלוקה למיוטום (שרירים או קבוצת שרירים שמעצבב אותם שורש עצב מוטורי בודד) ובדיקה של החזרים גידיים.

בדיקות נוירולוגיות של הצוואר טבלה מסכמת (טבלה 3)

החזרים גידיים

אובדן תחושה

חולשה מוטורית

מיקום הכאב

שורש
העצב

השריר הדו ראשי (Biceps)

מעל שרירי הדלתא (Deltoid)

שריר הדלתא (Deltoid)

החלק העליון של החזה, חלק קדמי
של הכתף והיד עד שורש כף היד

C5

השריר הדו ראשי (Biceps)

אגודל ואצבע מורה

השריר הדו ראשי (Biceps), שריר
הזרוע והחישור (brachioradialis)

הצד של היד עד האגודל

C6

השריר התלת ראשי (Triceps)

אצבע אמצעית

השריר התלת ראשי (Triceps) 
והשרירים המותחים של כף היד והאצבעות

החלק האחורי של היד
עד האצבע האמצעית

C7

אין

האצבע הקטנה

השרירים הפנימיים של כף היד

החלק האחורי של היד
עד האצבעות ארבע וחמש

C8

בדיקות נוירולוגיות נוספות?

בדיקות נוספות כגון בדיקות עצבי הגולגלת, בדיקת בבינסקי (Babinski) ובדיקות שיווי משקל כגון רומברג (Romberg) או הליכה עם עיניים עצומות עקב לאצבעות יתבצעו כאשר יש חשד לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובכלל זה פגיעת שיווי משקל ו/או פגיעה במערכת הווסטיבולרית או בחוש הפרופיוספטי. 

דגלים צהובים

יש צורך לאמוד את מצבו הנפשי של החולה וזאת בגלל ההשפעה האדירה שיש למצבים הנפשיים על בעיות צוואר. שאלות אודות קיום של דיכאון, משבר נפשי, גירושין, מוות במשפחה, כישלון עסקי או רומנטי ועוד עשויים להועיל בהבנת הרקע לבעיה. נלמד על הרקע התעסוקתי ועל תחביביו של החולה וננסה להעריך האם קיים קשר אפשרי בין מקצועו של החולה ו/או תחביביו לבין בעיות הצוואר. 

דגלים אדומים

לכול אורך הבדיקה ננסה לזהות דגלים אדומים. חולה שדגל אדום מתנופף מעל בעיית הצוואר שלו יופנה לחדר מיון. דגלים אדומים הם שורה של סימנים ותסמינים המעלים את החשד שיתכן ובעיות הצוואר הופיעו על רקע של מחלה אורגנית מערכתית ולא על רקע מכני פשוט. בין התסמינים הללו יש למנות: הופעת כאבי הצוואר לראשונה לפני גיל 20 או אחרי גיל 50, כאבי צוואר שהחלו בעקבות טראומה חדה, ההיסטוריה הרפואית של החולה כוללת סרטן, שימוש בתרופות סטרואידיות, הזרקת סמים, שימוש בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית, ירידה בלתי מוסברת במשקל, חום, צמרמורת, חסר נאורולוגי מתפתח או סימני UMN. תסמינים אלו ועוד המעלים את החשד שמקור הכאב אינו מכני אלא מערכתי יופנו לחדר מיון להמשך בירור. 

אמצעי הדמיה בדיקות דם ועוד

ברוב המקרים הבדיקות הנ”ל מספיקות לאבחן את הגורם לכאבי צוואר ואין צורך לחשוף את החולה לקרינות מיותרות. רק לעיתים רחוקות נדרש, על מנת לשלול גורמים אחרים (דגלים אדומים) או כדי לאשר את האבחנה לבדוק את החולה גם עם אמצעי הדמיה בעיקר על ידי צילום רנטגן, CT או MRI. כאשר יש חשד לנזק גרמי בעמוד השדרה אזי צילום רנטגן, CT או מיפוי עצמות עשוי להועיל. כאשר יש חשד לנזק ברקמות הרכות כולל לדיסק הבין חולייתי MRI מהווה את האמצעי המועדף. מכשיר EMG עשוי לעזור לנו באבחון הפרעות בהולכה עצבית. בדיקות דם כולל ספירת דם, שקיעת דם, CRP, ובדיקת שתן עשויות להועיל באבחון כאבי צוואר על רקע של דלקות זיהומיות, דלקות פרקים וסרטן. פוספטאזה בסיסית (Alkaline phosphatase) יהיה גבוה במקרה של גרורות סרטניות בעצמות או במחלת פאג’ט (Paget’s Disease) ועוד.

המשיכו לקרוא אודות גורמים אפשריים לפגיעה בצוואר ולכאבים בצוואר ובכללם דלקת מפרקים וכן היצרות תעלת השדרה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן