כאבי כתף אצל ספורטאים ועובדי מחשב: הפציעות השכיחות ומה עושים? הכתף היא המפרק הנייד והגמיש ביותר בגוף האדם, אך גמישות יוצאת דופן זו הופכת אותה גם לפגיעה ורגישה במיוחד לעומס יתר. באופן מפתיע, כאבי כתפיים מחברים בין שני עולמות הפוכים לחלוטין: ספורטאים המפעילים את הזרוע בעצמה מעל הראש (כמו שחיינים, טניסאים ומרימי משקולות), ועובדי משרד ומחשב המבלים שעות ארוכות בתנוחה סטטית מול המסך. בעוד שהספורטאי סובל משחיקה עקב תנועות חזרתיות ועומס דינמי, עובד ההייטק סובל מעומס כרוני, יציבה שפופה וחוסר תנועה. בשני המקרים, התוצאה היא זהה: כאב מגביל, פגיעה בתפקוד ותסכול עמוק.
מאמר זה מוקדש להבנת המנגנונים המורכבים המולידים כאבי כתף בשתי קבוצות אלו, תוך התמקדות בפציעות השכיחות ביותר – החל מתסמונת הצביטה (Impingement) ודלקות בגידי השרוול המסובב (Rotator Cuff), ועד לקרעים או שחיקה של הסחוס. נבחן כיצד הארגונומיה של סביבת העבודה משפיעה על השרירים המייצבים, ומנגד, כיצד טכניקת אימון לקויה פוצעת את הספורטאי [3]. מעבר לאבחון, נציג פתרונות מעשיים ודרכי טיפול יעילות, הכוללים שיקום תנועתי, חיזוק שרירים ממוקד והתאמות ארגונומיות, כדי שתוכלו להחזיר לכתף את הכוח, היציבות וטווחי התנועה המלאים שלה – במגרש ובמשרד כאחד.
כאבי כתף אצל ספורטאים ועובדי מחשב: הפציעות השכיחות ומה עושים? – רקע
כאבי כתף אצל ספורטאים ועובדי מחשב: למה דווקא שתי הקבוצות האלה? כאבי כתף נפוצים גם אצל אנשים שמפעילים את הידיים בעומסים גבוהים, כמו ספורטאים, וגם אצל אנשים שנראים “לא פעילים” אבל שוהים שעות מול מחשב. בשני המקרים הכתף נדרשת להתמודד עם עומסים חוזרים: אצל ספורטאים מדובר בהרמות, זריקות, שחייה, לחיצות, טיפוס, נפילות או תנועות מעל הראש; אצל עובדי מחשב מדובר בישיבה ממושכת, עבודה עם עכבר ומקלדת, מתח בכתפיים, עומס צווארי, חוסר הפסקות ותנועה מועטה.
הכתף היא מפרק בעל טווח תנועה גדול מאוד, ולכן היא תלויה בשיתוף פעולה עדין בין עצם הזרוע, השכמה, עצם הבריח, עמוד השדרה הצווארי והחזי, שרירי השרוול המסובב, שרירי השכמה, מערכת העצבים והשליטה התנועתית. כאשר אחד המרכיבים האלה מתקשה לעמוד בעומס, הכאב יכול להופיע בכתף, בצוואר, בשכמה, בזרוע או אפילו במרפק.
שכיחות כאבי כתף: עד כמה הבעיה נפוצה?
כאבי כתף הם מהתלונות השכיחות במערכת השריר־שלד. סקירה שיטתית על שכיחות כאב כתף באוכלוסייה הכללית מצאה טווח רחב של שכיחות, בין היתר בגלל הבדלים בגיל, עיסוק, הגדרות מחקריות ושיטות מדידה (Luime, 2004). כלומר, כאב כתף אינו בעיה נדירה שמופיעה רק אצל ספורטאי עילית; הוא יכול להופיע אצל עובדים משרדיים, מתאמנים מתחילים, בני נוער פעילים, אנשים מבוגרים ואנשים עם כאבי צוואר או גב נלווים.
כאבי כתף בעובדי מחשב
עובדי מחשב מדווחים לעיתים קרובות על כאב באזור הצוואר, הכתפיים והשכמות. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה על עובדי משרד מצאה קשר בין גורמי סיכון פיזיים בעבודה לבין כאבי צוואר לא־ספציפיים, כאשר תנוחות עבודה ממושכות, עומס סטטי וחוסר גיוון תנועתי הם חלק מהתמונה (Jun, 2017). מחקר על עובדי מחשב מצא שכאב צוואר וכתף ושינויים בתנועת השכמה שכיחים בקבוצה זו, במיוחד כאשר שעות העבודה מול מחשב ארוכות (Moon, 2023).
כאבי כתף אצל ספורטאים
אצל ספורטאים, בעיקר בענפי overhead כמו שחייה, כדורעף, כדוריד, טניס, בייסבול וקרוספיט, הכתף חשופה לעומסים חוזרים בטווחים קיצוניים. סקירה שיטתית על פציעות שימוש־יתר בכתף אצל ספורטאי overhead הצביעה על גורמי סיכון כמו עומס אימונים, חולשת שרירים, חוסר איזון בין מסובבים פנימיים וחיצוניים, שינוי בטווחי תנועה ותפקוד השכמה (Tooth, 2020). לכן, גם אצל ספורטאי חזק, כאב כתף אינו בהכרח “חולשה כללית”, אלא לעיתים בעיית עומס, תזמון, התאוששות או שליטה תנועתית.
הפציעה השכיחה ביותר: כאב כתף הקשור לשרוול המסובב
השרוול המסובב הוא קבוצת שרירים וגידים שמייצבים את ראש עצם הזרוע ומאפשרים תנועה מדויקת של הכתף. כאב הקשור לשרוול המסובב הוא אחת הסיבות הנפוצות לכאב כתף אצל מבוגרים, מתאמנים ועובדים. הוא יכול להיקרא גם tendinopathy, rotator cuff-related shoulder pain או subacromial pain syndrome, בהתאם למסגרת האבחונית.
הכאב מופיע בדרך כלל בהרמת היד, הושטת יד למדף, לבישת חולצה, שכיבה על הצד הכואב, עבודה מעל הראש, לחיצות כתף או תנועות חוזרות עם יד מורמת. לעיתים הכאב מקרין לאורך הזרוע, אך בדרך כלל אינו עובר עד כף היד. הנחיות קליניות עדכניות ממליצות על אבחון המבוסס על סיפור קליני ובדיקה, ועל טיפול ראשוני שמרני הכולל חינוך, תרגול וניהול עומסים (Lafrance, 2022; Desmeules, 2025).
למה לא כל כאב שרוול מסובב דורש MRI?
בדיקות הדמיה יכולות להיות חשובות כאשר יש חשד לקרע משמעותי, טראומה, חולשה ברורה או חוסר שיפור. עם זאת, ממצאים בגידים של השרוול המסובב נפוצים גם אצל אנשים ללא כאב, במיוחד עם העלייה בגיל. לכן החלטה טיפולית לא צריכה להתבסס רק על MRI או אולטרסאונד, אלא על התאמה בין הממצא לבין התסמינים, הבדיקה והתפקוד.
תסמונת כאב תת־אקרומיאלי: כאב בהרמת היד
תסמונת כאב תת־אקרומיאלי מתארת כאב באזור הכתף שמופיע בעיקר בהרמת היד, ולעיתים נקשר לגירוי של גידי השרוול המסובב או הבורסה באזור. בעבר השתמשו הרבה במונח “צביטה בכתף”, אך כיום מבינים שהמנגנון מורכב יותר ואינו תמיד “עצם שצובטת גיד”. עומס גידי, רגישות מקומית, תפקוד השכמה, כוח, תנועתיות בית החזה, שינה, מתח ותפיסת כאב יכולים להשפיע.
סקירות והנחיות עדכניות מדגישות שטיפול שמרני צריך להיות קו ראשון ברוב המקרים, ושניתוח דקומפרסיה תת־אקרומיאלי אינו מומלץ באופן אוטומטי לכאב כתף מסוג זה (Lafrance, 2022; Heerspink, 2026). המשמעות למטופל היא שיש לרוב מקום לתוכנית שיקום טובה לפני שממהרים להתערבויות פולשניות.
כתף קפואה: כאב והגבלת תנועה משמעותית
כתף קפואה, או adhesive capsulitis, מתבטאת בכאב ובהגבלה משמעותית של טווחי תנועה, במיוחד סיבוב חיצוני והרמת יד. היא שכיחה יותר בגילאי ביניים, אצל אנשים עם סוכרת, ולעיתים לאחר חבלה, ניתוח או תקופה של הימנעות מתנועה. בניגוד לכאב שרוול מסובב, כאן ההגבלה אינה רק בגלל כאב; יש ירידה אמיתית בטווח התנועה הפסיבי והאקטיבי.
איך מזהים כתף קפואה?
אדם עם כתף קפואה מתקשה להרים יד, להכניס יד לשרוול, להגיע לחגורה, לסגור חזייה, להרים יד לצד או לבצע תנועה סיבובית. הכאב יכול להיות חזק בלילה. האבחנה מבוססת על בדיקה של טווחי תנועה והשוואה לצד השני. הטיפול כולל חינוך, תרגול עדין, טיפול ידני במקרים מתאימים, התאמת עומס ולעיתים טיפול רפואי להפחתת כאב. התהליך יכול להיות ארוך, ולכן חשוב לנהל ציפיות.
אי־יציבות כתף ופציעות ספורט
אצל ספורטאים, במיוחד בענפי זריקה, מגע, התעמלות, שחייה או הרמת משקולות, כאב כתף יכול לנבוע מאי־יציבות. אי־יציבות יכולה להיות טראומטית, למשל לאחר פריקת כתף, או תפקודית, כאשר יש תחושת “בריחה”, חוסר שליטה או כאב בטווחים קיצוניים. לפעמים קיימות פגיעות במבנים תוך־מפרקיים כמו הלברום.
כאשר הכאב מלווה בתחושת קליק עמוק, תפיסה, חשש מתנועה, היסטוריה של פריקה או כאב בזמן זריקה, יש צורך בהערכה מקצועית. לא כל אי־יציבות דורשת ניתוח, אך שיקום לא מדויק עלול להשאיר את הספורטאי עם פחד, חולשה או חזרה חוזרת של כאב.
גורמי סיכון אצל ספורטאי overhead
גורמי סיכון כוללים עומס אימון גבוה, שינוי חד בתוכנית, עייפות, ירידה בכוח מסובבים חיצוניים, ירידה בטווח סיבוב פנימי, תפקוד לקוי של השכמה, כאב קודם וחזרה מהירה מדי לאחר פגרה. סקירה שיטתית מצאה שדיסקינזיה של השכמה העלתה את הסיכון העתידי לכאב כתף אצל ספורטאים אסימפטומטיים, אך מחקרים מאוחרים יותר מדגישים שהשכמה היא רק חלק מהתמונה ולא גורם יחיד (Hickey, 2017; Hogan, 2021).
כאב כתף אצל עובדי מחשב: לא רק “יציבה לא טובה”
אצל עובדי מחשב, קל לומר שהבעיה היא “ישיבה עקומה”. בפועל, כאב כתף בעבודה משרדית נובע לרוב משילוב של גורמים: ישיבה ממושכת, עומס סטטי על שרירי הצוואר והכתף, מיקום לא נוח של עכבר או מקלדת, מסך נמוך מדי, לחץ בעבודה, חוסר הפסקות, מעט פעילות גופנית ושינה לא מספקת.
סקירה על גורמי סיכון תעסוקתיים לכאב כתף מצאה שכאב כתף קשור לשילוב של עומסים פיזיים וגורמים פסיכו־חברתיים, ולא רק לגורם מכני אחד (van der Windt, 2000). לכן, תיקון גובה המסך יכול לעזור, אבל לא תמיד יספיק אם האדם ממשיך לשבת שעות בלי לזוז, לעבוד במתח גבוה או לבצע מעט מדי פעילות מחזקת.
מיקום העכבר והמקלדת
עכבר רחוק מדי גורם ליד להיות מעט מורמת ומושטת לאורך זמן. מצב כזה יכול להעמיס על שרירי הצוואר, השכמה והכתף. גם מקלדת רחוקה מדי, כיסא לא מתאים או היעדר תמיכה לאמות יכולים להגביר עומס. פתרון מעשי הוא לקרב את העכבר, לתמוך באמות, לשמור כתפיים רפויות, להציב מסך בגובה מתאים, ולשלב הפסקות קצרות של תנועה.
כאב כתף שמקורו בצוואר
לא כל כאב שמורגש בכתף מתחיל בכתף. בעיות בצוואר יכולות להקרין כאב לשכמה, לכתף ולזרוע. כאשר הכאב מלווה בנימול, עקצוץ, שריפה, חולשה, כאב שמקרין עד כף היד או שינוי בתחושה, צריך לבדוק גם מקור עצבי צווארי.
איך מבדילים בין כתף לצוואר?
כאב שמוחמר בעיקר בהרמת יד, שכיבה על הכתף או תנועות כתף מכוון יותר למקור כתפי. כאב שמושפע מסיבוב צוואר, מקרין ליד, מלווה בנימול או משתנה לפי תנוחת הראש מכוון יותר לצוואר. לעיתים שני המקורות קיימים יחד. סקירה על טיפול ידני ברדיקולופתיה צווארית מצאה שטיפול מנואלי עשוי לעזור בתסמינים הקשורים לצוואר ולעצב, אך יש צורך באבחון מתאים והתאמה אישית (Borrella-Andrés, 2021).
אבחון כאבי כתף: מה בודקים?
אבחון טוב מתחיל בשיחה. המטפל ישאל מתי התחיל הכאב, האם הייתה חבלה, איפה בדיוק כואב, מה מחמיר, מה מקל, האם יש כאב לילה, האם יש חולשה, האם הכאב מקרין, מה סוג העבודה או הספורט, ומה השתנה לאחרונה בעומס. לאחר מכן בודקים טווחי תנועה, כוח, תנועת שכמה, צוואר, גב עליון, תחושה, רפלקסים ותפקוד בפעולות שמגרות את הכאב.
בדיקה לפי תפקוד ולא רק לפי “מבחן אחד”
יש מבחנים קליניים רבים לכתף, אך אף מבחן יחיד אינו מושלם. לכן אבחון טוב משלב כמה פרטים: סיפור, גיל, מנגנון, מיקום, בדיקה, תגובה לתנועה, כוח ותפקוד. אצל ספורטאי ייבדקו גם זריקה, שחייה, לחיצות, נחיתה או תנועה ספציפית לענף. אצל עובד מחשב ייבדקו עמדת עבודה, תנועת צוואר, יכולת השכמה ותדירות הפסקות.
מתי צריך הדמיה?
לא כל כאב כתף דורש MRI או אולטרסאונד. הדמיה נשקלת כאשר יש חבלה משמעותית, חשד לקרע מלא, חולשה משמעותית חדשה, כאב שאינו משתפר לאחר תקופה סבירה של טיפול, חשד לשבר, זיהום, גידול, פריקה או מצב רפואי מורכב. בהנחיות לשרוול המסובב הודגש שלא מומלץ להשתמש בדימות כדי “לאשר” טנדינופתיה כבר בתחילת הטיפול כאשר אין סימנים מיוחדים (Desmeules, 2025).
סימני אזהרה בכאבי כתף
יש לפנות לבדיקה רפואית כאשר הכאב הופיע לאחר חבלה קשה, כאשר יש עיוות, חוסר יכולת להרים את היד, חולשה מתקדמת, חום, אודם, נפיחות משמעותית, כאב חזק בלילה שאינו משתנה, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב בחזה, קוצר נשימה או נימול וחולשה ביד. רוב כאבי הכתף אינם מסוכנים, אך חשוב לא לפספס מצבים חריגים.
מה עושים בכאבי כתף אצל ספורטאים?
הטיפול מתחיל בהורדת עומס חכמה, לא במנוחה מוחלטת. ספורטאי עם כאב כתף צריך בדרך כלל להפחית זמנית זריקות, נפח שחייה, לחיצות מעל הראש, עליות מתח, מקבילים או תנועות שמחמירות. במקביל, בונים תוכנית תרגול שמחזירה כוח, טווח, סבולת ושליטה.
תרגילים לספורטאים
תרגול יכול לכלול חיזוק מסובבים חיצוניים, חיזוק שרירי השכמה, תרגילי serratus anterior, חתירות, שליטה בטווחי זריקה, תרגילי ליבה, תרגול ירך־אגן וסימולציה הדרגתית של תנועת הספורט. בענפי overhead, חשוב גם ניהול עומס: מספר זריקות, מרחק, עצימות, ימי התאוששות וטכניקה. תוכניות מניעה בכתף לספורטאי overhead נראות מבטיחות, אך המחקר עדיין מוגבל ולא כל תוכנית מתאימה לכל ענף (Wright, 2021).
מה עושים בכאבי כתף אצל עובדי מחשב?
בעובדי מחשב, הטיפול כולל שילוב של התאמת סביבת עבודה ופעילות גופנית. התאמה ארגונומית יכולה לכלול מסך בגובה העיניים, עכבר קרוב, תמיכה לאמות, כיסא מתאים, הפסקות תנועה, שינוי תנוחות ושימוש בקיצורי מקלדת כדי להפחית שימוש מתמשך בעכבר.
תרגילים לעובדי מחשב
תרגילים שימושיים כוללים חיזוק גב עליון, פתיחת בית חזה, חיזוק שכמות, תרגילי צוואר עדינים, מתיחות לחזה, תרגילי נשימה, הליכה במהלך היום, ותרגילי כתף עם גומייה. המטרה אינה “לתקן יציבה מושלמת”, אלא לשפר סבולת שרירית, להקטין עומס סטטי ולאפשר לגוף לזוז יותר במהלך יום העבודה.
טיפול בכאב כתף: למה תרגול הוא בסיס מרכזי?
רוב ההנחיות העדכניות לכאב כתף הקשור לשרוול המסובב ממליצות על טיפול פעיל: חינוך, התאמת עומס ותרגול. סקירות על טיפול שמרני בתסמונת תת־אקרומיאלית מצאו שתרגול הוא מרכיב מרכזי, אף שאין פרוטוקול אחד שמתאים לכולם (Steuri, 2017). הנחיות 2025 ל־rotator cuff tendinopathy מדגישות שיקום לא־ניתוחי, חזרה לפעילות ותוכנית מותאמת למטרות המטופל (Desmeules, 2025).
איך יודעים שהתרגול מתאים?
תרגיל מתאים הוא כזה שמאתגר את הכתף בלי לגרום להחמרה משמעותית ומתמשכת. כאב קל בזמן תרגול יכול להיות נסבל, אך כאב חד, החמרה בלילה, ירידה בכוח או החמרה שנמשכת יותר מיממה־שתיים מחייבים התאמה. ההתקדמות צריכה להיות לפי תפקוד: יותר טווח, יותר כוח, פחות כאב בהרמה, יותר יכולת לעבוד או להתאמן.
טיפול ידני וכירופרקטיקה בכאבי כתף
כירופרקטיקה יכולה להועיל בכאבי כתף כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד: כתף, צוואר, גב עליון, שכמה, צלעות, שרירים, עצבים ודפוסי תנועה. כירופרקט מיומן אמור לבדוק לא רק את הכתף, אלא גם את הצוואר, עמוד השדרה החזי, השכמה, מרפק ושורש כף היד, משום שכל השרשרת משפיעה על תפקוד הכתף.
טיפול כירופרקטי יכול לכלול מוביליזציה או מניפולציה עדינה לעמוד השדרה הצווארי או החזי, טיפול ברקמות רכות, תרגילי כתף ושכמה, הדרכה ארגונומית, ניהול עומסי אימון והפניה לרופא כאשר יש סימני אזהרה. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מציינת כי כירופרקטים עוסקים בעיקר בהפרעות שריר־שלד, וכי טיפול ידני יכול להשתלב בהנחיות שמרניות למצבים כמו כאבי גב, צוואר וחלק מכאבי הראש (Trager, 2024).
מה חשוב בכירופרקטיקה לכתף?
הדגש צריך להיות על שילוב, לא על טיפול פסיבי בלבד. טיפול ידני יכול להפחית כאב, לשפר תנועה ולאפשר תרגול טוב יותר, אך הוא אינו מחליף חיזוק, ניהול עומסים וחזרה הדרגתית לפעילות. סקירה על טיפול ידני בבעיות כתף הדגישה שהראיות אינן מושלמות, ולכן יש להשתמש בטיפול ידני כחלק מתוכנית רחבה ולא כהבטחה לפתרון יחיד (Flowers, 2024).
זריקות, תרופות וניתוחים: מתי שוקלים אותם?
תרופות נוגדות דלקת או משככי כאב יכולים לעזור בטווח הקצר, אך אינם מתקנים גורמי עומס. זריקות סטרואידים עשויות להפחית כאב קצר־טווח במצבים מסוימים של שרוול מסובב, אך אינן צריכות להיות בהכרח קו ראשון, במיוחד כאשר ניתן להתחיל בשיקום מתאים (Desmeules, 2025).
ניתוח נשקל במקרים מסוימים, כמו קרע מלא משמעותי לאחר חבלה, חולשה קשה, חוסר תגובה לטיפול שמרני ממושך או בעיות מבניות ספציפיות. עם זאת, ברוב כאבי הכתף הלא־טראומטיים, במיוחד כאב הקשור לשרוול המסובב או כאב תת־אקרומיאלי, הגישה הראשונית היא שמרנית.
חזרה בטוחה לספורט ולעבודה
החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית. ספורטאי לא חוזר מיד לאותו נפח זריקות או לחיצות. עובד מחשב לא חייב לחכות לאפס כאב כדי לחזור לעבוד, אך צריך לבנות הפסקות, התאמות ותרגול. המטרה היא להגדיל עומס בלי לייצר החמרה משמעותית.
מדדי חזרה לפעילות
אפשר להתקדם כאשר טווח התנועה משתפר, הכוח עולה, הכאב בלילה יורד, פעולות יומיומיות קלות יותר, והכתף מגיבה טוב לעומס ביום שאחרי. אצל ספורטאים יש לבדוק תנועות ספציפיות לענף. אצל עובדי מחשב יש לבדוק זמן ישיבה, שימוש בעכבר, עומס צווארי ויכולת לעבוד ללא החמרה.
מניעה: איך מפחיתים סיכון לכאבי כתף?
אצל ספורטאים, מניעה כוללת ניהול עומסי אימון, חימום, חיזוק מסובבים ושכמות, תרגילי שליטה, שינה, התאוששות וטכניקה. אצל עובדי מחשב, מניעה כוללת הפסקות תנועה, סביבת עבודה מותאמת, חיזוק גב עליון וכתף, פעילות אירובית, פחות ישיבה רצופה והפחתת עומס סטטי.
לא צריך יציבה מושלמת, צריך תנועה
המסר המרכזי הוא לא “שבו ישר כל היום” או “אל תרים את היד מעל הראש”. הכתף זקוקה לתנועה ולעומס כדי להישאר חזקה. הבעיה נוצרת כאשר העומס חד, חוזר, לא מותאם או חסר התאוששות. לכן מניעה טובה מבוססת על גיוון, כוח, שינה, תנועה וניהול עומסים.
סיכום: כאבי כתף אצל ספורטאים ועובדי מחשב
כאבי כתף אצל ספורטאים ועובדי מחשב נובעים לעיתים ממקורות שונים, אך בשתי הקבוצות יש מרכיב מרכזי של עומס חוזר, שליטה תנועתית והתאוששות. אצל ספורטאים נפוצים כאבים הקשורים לשרוול המסובב, תסמונת תת־אקרומיאלית, אי־יציבות, פגיעות לברום ועומסי overhead. אצל עובדי מחשב נפוצים כאבי כתף־צוואר, עומס סטטי, תפקוד לקוי של השכמה וכאב שרירי־שלדי ממושך.
האבחון צריך לשלב סיפור קליני, בדיקה גופנית, הערכת צוואר ושכמה, בדיקת כוח וטווחי תנועה, וסינון סימני אזהרה. ברוב המקרים הטיפול הראשוני הוא שמרני: חינוך, תרגול, ניהול עומסים, התאמת עבודה או אימון, ולעיתים טיפול ידני. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא משתלבת בגישה מבוססת ראיות, כוללת אבחון אחראי ומובילה את המטופל לעצמאות תפקודית ולא לתלות בטיפול פסיבי.
References:
Borrella-Andrés, S., Marqués-García, I., Lucha-López, M. O., Fanlo-Mazas, P., Hernández-Secorún, M., & Pérez-Bellmunt, A. (2021). Manual therapy as a management of cervical radiculopathy: A systematic review. BioMed Research International, 2021, 9936981. doi:10.1155/2021/9936981.
Desmeules, F., Roy, J.-S., Lafrance, S., Charron, M., Dubé, M.-O., Dupuis, F., Beneciuk, J. M., Grimes, J., Kim, H. M., Lamontagne, M., McCreesh, K., Shanley, E., Vukobrat, T., & Michener, L. A. (2025). Rotator cuff tendinopathy diagnosis, nonsurgical medical care, and rehabilitation: A clinical practice guideline. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 55(4), 235-274. doi:10.2519/jospt.2025.13182.
Flowers, D. W., McClure, P. W., Cleland, J. A., & Mintken, P. E. (2024). Is there “trustworthy” evidence for using manual therapy to treat patients with shoulder dysfunction? A systematic review. PLOS ONE, 19(1), e0297028. doi:10.1371/journal.pone.0297028.
Heerspink, F. O. L., Dorrestijn, O., van Raay, J. J. A. M., & Dutch Orthopaedic Association Guideline Working Group. (2026). Update of guideline for diagnosis and treatment of subacromial pain syndrome. Acta Orthopaedica, 97, 91-98. doi not confirmed in searched record.
Hickey, D., Solvig, V., Cavalheri, V., Harrold, M., & McKenna, L. J. (2018). Scapular dyskinesis increases the risk of future shoulder pain by 43% in asymptomatic athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(2), 102-110. doi:10.1136/bjsports-2017-097559.
Hogan, C., Corbett, J., Ashton, S., Perraton, L., Frame, R., & Dakic, J. (2021). Scapular dyskinesis is not an isolated risk factor for shoulder injury in athletes: A systematic review and meta-analysis. The American Journal of Sports Medicine, 49(10), 2843-2853. doi:10.1177/0363546520968508.
Jun, D., Zoe, M., Johnston, V., & O’Leary, S. (2017). Physical risk factors for developing non-specific neck pain in office workers: A systematic review and meta-analysis. International Archives of Occupational and Environmental Health, 90(5), 373-410. doi:10.1007/s00420-017-1205-3.
Lafrance, S., Charron, M., Roy, J.-S., Dyer, J.-O., Frémont, P., Dionne, C. E., MacDermid, J. C., Tousignant, M., Rochette, A., Doiron-Cadrin, P., Lowry, V., Bureau, N. J., Lamontagne, M., Sandman, É., Coutu, M.-F., Lavigne, P., & Desmeules, F. (2022). Diagnosing, managing, and supporting return to work of adults with rotator cuff disorders: A clinical practice guideline. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(10), 647-664. doi:10.2519/jospt.2022.11306.
Luime, J. J., Koes, B. W., Hendriksen, I. J. M., Burdorf, A., Verhagen, A. P., Miedema, H. S., & Verhaar, J. A. N. (2004). Prevalence and incidence of shoulder pain in the general population: A systematic review. Scandinavian Journal of Rheumatology, 33(2), 73-81. doi:10.1080/03009740310004667.
Moon, S. E., Kim, K., & Kim, J. S. (2023). Neck and shoulder pain with scapular dyskinesis in computer office workers. Medicina, 59(2), 215. doi:10.3390/medicina59020215.
Steuri, R., Sattelmayer, M., Elsig, S., Kolly, C., Tal, A., Taeymans, J., & Hilfiker, R. (2017). Effectiveness of conservative interventions including exercise, manual therapy and medical management in adults with shoulder impingement: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 51(18), 1340-1347. doi:10.1136/bjsports-2016-096515.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi:10.3390/jcm13195668.
van der Windt, D. A. W. M., Thomas, E., Pope, D. P., de Winter, A. F., Macfarlane, G. J., Bouter, L. M., & Silman, A. J. (2000). Occupational risk factors for shoulder pain: A systematic review. Occupational and Environmental Medicine, 57(7), 433-442. doi:10.1136/oem.57.7.433.
Wright, A. A., Ness, B. M., Donaldson, M. B., Hegedus, E. J., Salamh, P. A., & Cleland, J. A. (2021). Effectiveness of shoulder injury prevention programs in an overhead athletic population: A systematic review. Physical Therapy in Sport, 52, 189-193. doi:10.1016/j.ptsp.2021.08.009.