כאבי בטן: גורמים, אבחון וטיפול הם סימני הדרך שעליהם יש לצעוד בדרך להקלה וריפוי. כאב בבטן בין הצלעות התחתונות למעלה ועד עצמות האגן למטה, מהווים מטרד שכיח. ישנם גורמים אפשריים רבים לתסמינים אלו. ברוב המקרים כאבים אלו נגרמים בעיקר בגלל ליקוי זמני בתפקוד של מערכת העיכול. לעתים כאבי בטן מצביעים על בעיה משמעותית שיש לאבחן ולטפל בהקדם. בין ההפרעות המשמעותיות שעלולות להכאיב בבטן נמנה הפרעה בריאותית בכבד, כיס מרה, לבלב כליות, מחלות ממאירות ועוד.
בחלק קטן מהמקרים מקור הכאב בבטן הוא במערכת שריר שלד. מקרים אלה עשויים לכלול את הקיר השרירי של הבטן, את מפרק הפוביס ואפיו את מפרקי הירך והמפשעות. הרבה מהמקרים הללו אינם מאובחנים בצורה יסודית והחולה ממשיך לחיות עם תסמינים כרוניים. אבחון מהיר ואבחנה מבדלת של מקור הבעיה עשוי לקצר את הסבל ולעתים להציל חיים. פגיעות בדופן השרירית של הבטן בקדמת הגוף בין הצלעות התחתונות לעצמות האגן נמצאות ברובן בתחום המומחיות שלנו. במאמר הנוכחי "כאבי בטן: גורמים, אבחון וטיפול " נרחיב מעט בנושא.
כאבי בטן: גורמים, אבחון וטיפול – רקע
כאבי בטן הם אחת התלונות הרפואיות הנפוצות והמאתגרות ביותר, משום שאותו סימפטום יכול לנבוע ממערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת הרבייה, כלי דם, עצבים, שרירי דופן הבטן, מפרקי האגן או אזור הפוביס. לפעמים מדובר במצב קל וחולף כמו גסטרואנטריטיס, עצירות או גזים. לעיתים כאב בטן הוא ביטוי מוקדם לדלקת תוספתן, חסימת מעי, דלקת לבלב, היריון חוץ־רחמי, אבנים בדרכי השתן או בעיה דחופה אחרת.
לכן הגישה הנכונה לכאבי בטן אינה “איזו תרופה לקחת”, אלא להבין תחילה מהו דפוס הכאב, היכן הוא ממוקם, כמה זמן הוא נמשך, אילו סימנים נלווים קיימים, והאם יש צורך בבירור דחוף. מחקרי סקירה עדכניים מדגישים כי כאב בטן הוא תלונה שכיחה מאוד ברפואה ראשונית ובחדרי מיון, ושהאבחנה מחייבת שילוב בין סיפור קליני, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה והדמיה לפי הצורך (Tans, 2024).
שכיחות כאבי בטן: עד כמה התופעה נפוצה
כאבי בטן מלווים כמעט כל אדם בשלב כלשהו בחיים. בסקירה שיטתית על כאב בטן חריף נמצא כי כ־56 מכל 1,000 מטופלים פונים מדי שנה לרופא משפחה בגלל כאב בטן חריף, וכי תסמינים בטניים מתועדים בכ־10.1% מהמפגשים ברפואה ראשונית. נוסף על כך, כאבי בטן אחראים לעד כ־10% מהפניות לחדרי מיון, מה שממחיש עד כמה מדובר בסימפטום מרכזי במערכת הבריאות (Tans, 2024).
כאב בטן חריף לעומת כאב בטן כרוני
חלוקה בסיסית וחשובה היא בין כאב בטן חריף לבין כאב בטן כרוני. כאב חריף מתפתח בתוך שעות עד ימים, ולעיתים מצביע על מצב דלקתי, חסימתי, זיהומי, גינקולוגי, אורולוגי או כירורגי. כאב כרוני או חוזר נמשך שבועות עד חודשים, ולעיתים קשור לתסמונת המעי הרגיז, דיספפסיה תפקודית, מחלות מעי דלקתיות, אנדומטריוזיס, כאב דופן הבטן או כאב שמקורו בשרירים ובשלד. ההבחנה הזו אינה טכנית בלבד: כאב חריף עם החמרה, חום, הקאות מתמשכות, דם בצואה או חוסר יציבות מחייב חשיבה שונה לחלוטין מכאב חוזר שמופיע אחרי ארוחות או בזמן מתח נפשי.
גורמים שכיחים לכאבי בטן
גסטרואנטריטיס, זיהומים וקלקול קיבה
אחד הגורמים השכיחים לכאב בטן חריף הוא גסטרואנטריטיס – דלקת של הקיבה, המעי הדק או המעי הגס, שלרוב גורמת לשילוב של כאב, התכווצויות, בחילה, הקאות ושלשול. במקרים רבים מדובר במחלה קלה וחולפת, אך לא תמיד. התייבשות, דם בצואה, חום גבוה, כאב חזק שאינו משתפר, או הופעת תסמינים אצל תינוקות, קשישים או אנשים עם דיכוי חיסוני מחייבים הערכה רפואית. הטיפול ברוב המקרים מתמקד בשתייה, החזרת נוזלים ומלחים, תזונה קלה ומעקב, אך כאשר יש סימני אזהרה יש צורך בבירור נוסף (WISA Gastroenteritis, 2025).
תסמונת המעי הרגיז וכאבי בטן תפקודיים
תסמונת המעי הרגיז היא גורם נפוץ לכאבי בטן חוזרים, במיוחד כאשר הכאב קשור לשינוי ביציאות, נפיחות, שלשול, עצירות או שילוב ביניהם. השכיחות משתנה מאוד לפי הקריטריונים שבהם משתמשים, ובמיוחד לפי ההבדל בין Rome III ל־Rome IV. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה הראתה כי השכיחות העולמית של IBS משתנה לפי מערכת הקריטריונים, ולכן חשוב לא לאבחן את המצב רק לפי “כאבי בטן וגזים”, אלא לפי דפוס מוגדר ושלילת סימני אזהרה (Oka, 2020).
דיספפסיה תפקודית וכאב בבטן העליונה
כאבים או אי־נוחות בבטן העליונה יכולים לנבוע מדיספפסיה תפקודית, רפלוקס, דלקת קיבה, כיב פפטי, אבני מרה, ולעיתים ממחלות לב או לבלב. דיספפסיה תפקודית מאופיינת בתחושת מלאות מוקדמת, שובע מהיר, נפיחות, צריבה או כאב באזור רום הבטן, ללא הסבר מבני ברור בבדיקות. סקירות עדכניות מצביעות על כך שמדובר בהפרעה שכיחה, רב־גורמית, שבה מעורבים רגישות יתר של מערכת העיכול, תנועתיות קיבה, סטרס, ולעיתים גם חיידק הליקובקטר פילורי (Lee, 2024; Wang, 2025).
גורמים דחופים לכאבי בטן שאסור לפספס
דלקת תוספתן
דלקת תוספתן היא אחת הסיבות החשובות לכאב בטן חריף, במיוחד כאשר הכאב מתחיל סביב הטבור ונודד בהמשך לבטן ימנית תחתונה, או כאשר הוא מלווה בחום, בחילה, הקאות, רגישות מקומית והחמרה בתנועה. עם זאת, לא כל מטופל מציג “תמונה קלאסית”, ולכן האבחנה נעשית בשילוב של סיפור קליני, בדיקה גופנית, בדיקות דם ולעיתים אולטרסאונד או CT. הנחיות WSES מ־2020 מדגישות גישה מבוססת ראיות לאבחון, טיפול ניתוחי, טיפול אנטיביוטי במקרים נבחרים, ותזמון ההתערבות (Di Saverio, 2020).
אבני מרה, דלקת כיס מרה ודלקת לבלב
כאב בבטן ימנית עליונה או ברום הבטן, במיוחד אחרי ארוחה שומנית, יכול להצביע על אבני מרה או דלקת כיס מרה. כאב חזק ברום הבטן שמקרין לגב, במיוחד עם בחילות והקאות, עשוי להתאים לדלקת לבלב. במצבים כאלה בדיקות דם, תפקודי כבד, אנזימי לבלב ואולטרסאונד בטן יכולים להיות משמעותיים. חשוב להדגיש שלא כל כאב “אחרי אוכל” הוא כיס מרה, אך כאשר הכאב חוזר, ממוקם היטב או מלווה בחום, צהבת או הקאות, אין להסתפק בהנחות ביתיות.
חסימת מעי, איסכמיה ובעיות כלי דם
כאב בטן מפושט, נפיחות, הקאות, חוסר יציאות או חוסר מעבר גזים יכולים להעלות חשד לחסימת מעי. כאב חזק מאוד שאינו תואם את ממצאי הבדיקה, במיוחד אצל מבוגרים או אנשים עם מחלות כלי דם, עלול להחשיד לאיסכמיה של המעי. אלו מצבים שבהם האבחון חייב להיות מהיר, משום שעיכוב עלול להוביל לסיבוכים חמורים. סקירות הדמיה מדגישות כי CT, אולטרסאונד ו־MRI משמשים לפי ההקשר הקליני, כאשר CT חשוב במיוחד בחלק מהמצבים החריפים (Cartwright, 2015; Dutta, 2025).
כאבי בטן ממקור קיר הבטן: הגורם שמפספסים לעיתים קרובות
מהו כאב שמקורו בדופן הבטן
לא כל כאב בטן מגיע מאיבר פנימי. במקרים רבים, במיוחד כאשר הכאב ממוקד מאוד, מחמיר בתנועה, בכיווץ שרירי הבטן או בלחיצה נקודתית, ייתכן שמקורו בדופן הבטן. כאב כזה יכול לנבוע מלכידת עצב, מתיחת שריר, צלקת ניתוחית, בקע, אנדומטריוזיס בדופן הבטן, גירוי עצבי בין־צלעי או עומס מכני חוזר. הסיבה החשובה ביותר לזכור היא ACNES – תסמונת לכידת עצב עורית קדמית, שבה ענפים תחושתיים העוברים דרך שרירי הבטן נלכדים ויוצרים כאב מקומי. מחקרים מדגישים כי כאב דופן הבטן עלול להיות מאובחן בטעות ככאב פנימי, מה שמוביל לעיתים לבדיקות רבות ומיותרות (Koop, 2016; Kamboj, 2019). (Semantic Scholar)
עד כמה כאב דופן הבטן שכיח
כאב דופן הבטן נחשב פחות מוכר מבעיות עיכול, אך הוא אינו נדיר. בספרות דווח כי שכיחותו יכולה להיות כ־3% בקרב פונים עם כאב בטן כרוני בחדרי מיון, ואף להגיע עד כ־30% אצל מטופלים שעברו בירור קודם ללא ממצא תוך־בטני ברור. בנוסף, במחקר הולנדי בחדר מיון נמצא כי כ־2% מהפונים עם כאב בטן חריף סבלו למעשה מ־ACNES. המשמעות הקלינית ברורה: כאשר הכאב ממוקד, חוזר, לא מוסבר בבדיקות רגילות ומושפע ממאמץ שרירי, חובה לחשוב גם על דופן הבטן (van Assen, 2015; Yamada, 2023).
בדיקת Carnett וכיצד היא מסייעת באבחון
אחת הבדיקות הקליניות החשובות לכאב דופן הבטן היא מבחן Carnett. בבדיקה זו המטפל לוחץ על נקודת הכאב בזמן שהמטופל מכווץ את שרירי הבטן, למשל על ידי הרמת הראש או הרגליים. אם הכאב מתגבר או נשאר דומה בזמן הכיווץ, הדבר תומך במקור מדופן הבטן. אם הכאב פוחת, הדבר עשוי להתאים יותר למקור תוך־בטני, משום שהשרירים המתוחים “מגינים” על האיברים הפנימיים. הבדיקה אינה מושלמת ואינה מחליפה הערכה רפואית, אך היא כלי פשוט שיכול למנוע אבחנות שגויות כאשר משתמשים בו בהקשר נכון (Koop, 2016; Kawamura, 2021).
כאבים באזור הפוביס, מפשעה ובטן תחתונה
פוביס, סימפיזיס פוביס וכאב שמתחזה לכאב בטן
אזור הפוביס נמצא בקדמת האגן, מתחת לבטן התחתונה ובמרכז המפשעה. כאב באזור זה עלול להתפרש בטעות ככאב בטן תחתונה, כאב גינקולוגי, כאב אורולוגי או כאב מעיים. מקור הכאב עשוי להיות מפרק הסימפיזיס פוביס, גידי מקרבי הירך, שרירי הבטן התחתונה, בקע מפשעתי, פציעת ספורט או עומס חוזר. אצל ספורטאים, ובעיקר בענפים עם בעיטות, האצות, שינויי כיוון וריצה, כאב פוביס ומפשעה יכול להיות קשור לאוסטאיטיס פוביס, pubalgia או פגיעה באזור החיבור בין שרירי הבטן למקרבי הירך (Giai Via, 2018; Kopscik, 2023).
אוסטאיטיס פוביס ו־Athletic Pubalgia
אוסטאיטיס פוביס היא מצב כאוב באזור הסימפיזיס פוביס, ולעיתים קשורה לעומס חוזר, חוסר איזון בין שרירי הבטן למקרבי הירך, מגבלת ירך או חזרה מהירה מדי לפעילות. Athletic pubalgia, המכונה לעיתים “sports hernia”, אינה תמיד בקע אמיתי אלא תסמונת כאב מורכבת בקדמת האגן והמפשעה. האבחנה קשה משום שהכאב יכול לערב שרירים, גידים, עצבים, מפרקים ומבנים סמוכים. סקירות עדכניות מציינות כי טיפול שמרני, שיקום וחיזוק הם בדרך כלל קו ראשון, אך איכות המחקרים אינה תמיד גבוהה ויש צורך בהתאמה אישית (Brito, 2023; Kopscik, 2023).
אבחון כאבי בטן: איך רופא חושב על התמונה המלאה
שלב ראשון: סיפור קליני מדויק
האבחון מתחיל בשאלות פשוטות אך חשובות: מתי הכאב התחיל, האם הוא פתאומי או הדרגתי, איפה הוא ממוקם, האם הוא נודד, מה מחמיר או מקל עליו, האם יש חום, הקאות, שלשול, עצירות, דם בצואה, ירידה במשקל, צריבה במתן שתן, כאב גב, כאב בזמן מחזור או חשד להיריון. אצל אנשים מבוגרים, נשים בהיריון, ילדים, מדוכאי חיסון ואנשים אחרי ניתוחים, אותו כאב יכול להיות בעל משמעות שונה. סקירה שיטתית מ־2024 מצאה כי אין להסתמך על סימן יחיד בלבד, וכי שיקול הדעת הקליני הכולל הוא אחד המרכיבים החשובים בזיהוי מחלה רצינית (Tans, 2024).
שלב שני: בדיקה גופנית ממוקדת
בדיקה גופנית בכאב בטן כוללת התרשמות כללית, חום, דופק, לחץ דם, בדיקת הבטן, האזנה לקולות מעיים, מישוש אזורי רגישות, סימני גירוי צפקי, בדיקת בקעים, ולעיתים בדיקה גינקולוגית, אורולוגית או שריר־שלדית. כאשר הכאב ממוקם מאוד, חשוב לבדוק גם את דופן הבטן, צלקות, נקודות הדק, כיווץ שרירי בטן ותנועות של האגן והירך. במטופלים עם כאב תחתון או מפשעתי, בדיקת מפרק הירך, מקרבי הירך והפוביס עשויה לשנות לגמרי את כיוון האבחנה.
שלב שלישי: בדיקות מעבדה והדמיה לפי צורך
בדיקות דם, שתן, בדיקת היריון, מדדי דלקת, תפקודי כבד, עמילאז או ליפאז, תרביות ובדיקות צואה יכולות לסייע, אך אינן מחליפות חשיבה קלינית. הדמיה נבחרת לפי ההשערה: אולטרסאונד מתאים למצבים רבים כגון אבני מרה, בעיות גינקולוגיות ולעיתים דלקת תוספתן; CT שימושי במצבי בטן חריפה רבים, חסימה, דיברטיקוליטיס ואבחנות לא ברורות; MRI מתאים במצבים מסוימים, במיוחד כאשר רוצים להימנע מקרינה או להעריך רקמות רכות. סקירות הדמיה מדגישות את הצורך לבחור בדיקה לפי ההקשר ולא לבצע בדיקות באופן אוטומטי (Cartwright, 2015; Dutta, 2025).
טיפול בכאבי בטן: התאמת הטיפול לגורם
טיפול בכאב בטן חריף
בטיפול בכאב חריף, המטרה הראשונה היא לזהות האם מדובר במצב מסוכן. אם אין סימני אזהרה, טיפול תומך עשוי לכלול שתייה, מנוחה, התאמת תזונה, טיפול נגד בחילה או כאב, ומעקב. אם קיים חשד לדלקת תוספתן, דלקת כיס מרה, חסימת מעי, היריון חוץ־רחמי או מצב אחר המחייב התערבות, הטיפול עשוי לכלול אנטיביוטיקה, נוזלים, השגחה, הדמיה, אשפוז או ניתוח. חשוב לדעת שמתן משכך כאב מתאים אינו אמור “להסתיר” אבחנה באופן שמצדיק סבל מיותר; מחקרים והנחיות תומכים בטיפול בכאב כחלק מהערכה רפואית תקינה (Falch, 2014; Andualem, 2018).
טיפול בכאב בטן כרוני או חוזר
כאבים כרוניים דורשים גישה שונה. המטרה היא להבין האם מדובר במחלה דלקתית, בעיה מבנית, הפרעה תפקודית, רגישות עצבית, כאב שריר־שלד או שילוב ביניהם. בתסמונת המעי הרגיז הטיפול עשוי לכלול התאמת תזונה, סיבים מסוימים, טיפול בשלשול או עצירות, הפחתת סטרס, פעילות גופנית ולעיתים תרופות ייעודיות. בדיספפסיה תפקודית ייתכן בירור להליקובקטר פילורי, טיפול להפחתת חומצה, שינוי תזונתי ולעיתים טיפול המשפיע על רגישות מערכת העיכול. חשוב להימנע מטיפול חוזר באנטיביוטיקה, משלשלים או תוספים ללא אבחנה ברורה.
כירופרקטיקה וכאבי בטן: מתי היא עשויה להועיל
כירופרקטיקה אינה טיפול לכאב בטן ממקור פנימי לא מאובחן
חשוב לומר בבירור: כאשר יש כאב בטן חדש, חזק, מחמיר, מלווה בחום, הקאות, דם, עילפון, קוצר נשימה, צהבת, חשד להיריון או ירידה במשקל – כירופרקטיקה אינה התחנה הראשונה. במצבים כאלה יש צורך בבירור רפואי. כירופרקטיקה אינה מטפלת בדלקת תוספתן, חסימת מעי, דימום, דלקת לבלב או היריון חוץ־רחמי. הערך האפשרי שלה נמצא בעיקר כאשר לאחר הערכה מתאימה עולה חשד שמקור הכאב הוא שריר־שלדי, דופן הבטן, אגן, גב תחתון, מפרקי ירך או אזור הפוביס.
כאב דופן הבטן: כיצד טיפול ידני יכול להשתלב
בכאב שמקורו בדופן הבטן, הטיפול המרכזי תלוי באבחנה. ב־ACNES, למשל, קיימות גישות כמו הזרקה מקומית, חסמי עצב, טיפול בכאב ולעיתים טיפול כירורגי במקרים עמידים. סקירה שיטתית על טיפול ב־ACNES מצאה כי קיימות אפשרויות טיפול שונות, אך יש צורך בהתאמה קלינית ובמחקר איכותי נוסף (Oor, 2016). כירופרקטיקה או טיפול מנואלי יכולים להשתלב במקרים שבהם יש מרכיב מכני ברור: הגבלת תנועה בעמוד שדרה חזי או מותני, עומס על שרירי הבטן, צלקות רגישות, דפוס נשימה לא יעיל או חוסר איזון בין שרירי בטן, אגן וירך. עם זאת, אין להציג טיפול ידני כתחליף לאבחון או לטיפול רפואי נדרש.
כאב פוביס ומפשעה: תפקיד אפשרי של כירופרקטיקה ושיקום
כאבים שמקורם בפוביס, בסימפיזיס פוביס או במערכת השריר־שלד של האגן עשויים להגיב לטיפול משולב הכולל תרגול, שיפור טווחי תנועה, חיזוק שרירי בטן ומקרבי ירך, הורדת עומסים, הדרכה תנועתית ולעיתים טיפול מנואלי. בספרות קיימים דיווחים על שיפור לאחר מוביליזציה של הסימפיזיס פוביס, אך מדובר בראיות מוגבלות, ובדרך כלל אין להסיק מהן שכל מקרה יגיב באותה צורה (Lilje, 2018). סקירה על טיפולים לא ניתוחיים בכאב מפשעתי מצאה כי טיפולים שמרניים יכולים להועיל, אך איכות הראיות נמוכה ונדרשים מחקרים טובים יותר (Brito, 2023).
מה כירופרקט טוב אמור לעשות במקרים כאלה
כירופרקטיקה רלוונטית לכאב בטן רק כאשר המטפל מבצע הערכה זהירה, מזהה סימני אזהרה, בוחן האם יש מקור שריר־שלדי, ומפנה לרופא כשצריך. בטיפול בכאב דופן הבטן או פוביס, כירופרקט עשוי לעבוד על תנועתיות עמוד שדרה, אגן וירך, טכניקות רקמה רכה, שיפור נשימה סרעפתית, הורדת רגישות מקומית, וחזרה הדרגתית לפעילות. הערך האמיתי אינו “כיוון” חד־פעמי, אלא שילוב של אבחון תפקודי, טיפול ידני זהיר, תרגול, הדרכה והפחתת עומס. סקירה על טיפולים מנואליים במצבי כאב שונים מצביעה על פוטנציאל תועלת בחלק מהמצבים, אך גם על הצורך בזהירות ובאיכות ראיות טובה יותר (Marks, 2022).
סימני אזהרה בכאבי בטן: מתי לפנות בדחיפות
יש לפנות להערכה רפואית דחופה כאשר כאב הבטן חזק מאוד, מחמיר במהירות, מלווה בחום גבוה, הקאות מתמשכות, התייבשות, דם בצואה או בהקאה, בטן קשה ונפוחה, עילפון, בלבול, כאב בחזה, קוצר נשימה, צהבת, ירידה לא מוסברת במשקל, או כאב בזמן היריון. גם כאב חדש בגיל מבוגר, כאב אחרי חבלה, כאב עם חוסר יציאות וגזים, או כאב שמונע תפקוד בסיסי דורשים בירור. סקירה שיטתית מצאה כי סימנים ותסמינים בודדים אינם תמיד מספיקים לשלילת מחלה רצינית, ולכן יש חשיבות להערכה קלינית כוללת (Tans, 2024).
סיכום: כאבי בטן דורשים אבחנה לפני טיפול
כאבי בטן הם סימפטום שכיח מאוד, אך משמעותו משתנה ממקרה למקרה. לעיתים מדובר בזיהום קל או הפרעה תפקודית, ולעיתים במצב דחוף. אבחון נכון מתחיל בהבנת מיקום הכאב, משכו, דפוס הופעתו, התסמינים הנלווים וסימני האזהרה. לצד מחלות של מערכת העיכול, חשוב לזכור גם גורמים שאינם תוך־בטניים, כמו כאב דופן הבטן, ACNES, בקעים, פגיעות שריריות, כאב פוביס ו־athletic pubalgia. כירופרקטיקה יכולה להועיל בעיקר כאשר המקור הוא שריר־שלדי, דופן הבטן או אזור הפוביס, ובמיוחד כחלק מתוכנית רחבה הכוללת תרגול, שיקום, הדרכה וניהול עומסים. עם זאת, היא אינה מחליפה בירור רפואי כאשר קיימים סימני אזהרה או חשד למקור פנימי.
References:
Andualem, A. A., Gebremedhn, E. G., Gebregergs, G. B., & Bizuneh, Y. B. (2018). Assessment of acute pain management and associated factors among emergency surgical patients in Gondar University Specialized Hospital Emergency Department, Northwest Ethiopia. Pain Research and Treatment, 2018, 5636039. https://doi.org/10.1155/2018/5636039
Cartwright, S. L., & Knudson, M. P. (2015). Diagnostic imaging of acute abdominal pain in adults. American Family Physician, 91(7), 452-459.
Di Saverio, S., Podda, M., De Simone, B., Ceresoli, M., Augustin, G., Gori, A., Boermeester, M., Sartelli, M., Coccolini, F., Tarasconi, A., De’ Angelis, N., Weber, D. G., Tolonen, M., Birindelli, A., Biffl, W., Moore, E. E., Kelly, M., Soreide, K., Kashuk, J., … Catena, F. (2020). Diagnosis and treatment of acute appendicitis: 2020 update of the WSES Jerusalem guidelines. World Journal of Emergency Surgery, 15, 27. https://doi.org/10.1186/s13017-020-00306-3
Dutta, S., Chatterjee, A., & Das, P. (2025). Imaging in acute abdominal emergencies. Cureus, 17(11), e000000.
Falch, C., Vicente, D., Häberle, H., Kirschniak, A., Müller, S., Nissan, A., Brücher, B. L. D. M., & Reissfelder, C. (2014). Treatment of acute abdominal pain in the emergency room: A systematic review of the literature. European Journal of Pain, 18(7), 902-913. https://doi.org/10.1002/j.1532-2149.2014.00456.x
Giai Via, A., Frizziero, A., Finotti, P., Oliva, F., Randelli, F., & Maffulli, N. (2018). Management of osteitis pubis in athletes: Rehabilitation and return to training – A review of the most recent literature. Open Access Journal of Sports Medicine, 10, 1-10. https://doi.org/10.2147/OAJSM.S155077
Kamboj, A. K., Hoversten, P., & Oxentenko, A. S. (2019). Chronic abdominal wall pain: A common yet overlooked etiology of chronic abdominal pain. Mayo Clinic Proceedings, 94(1), 139-144. https://doi.org/10.1016/j.mayocp.2018.09.018
Kawamura, R., Yamamoto, M., Nishimura, A., et al. (2021). Diagnostic usefulness of Carnett’s sign in psychogenic abdominal pain: A retrospective study. Internal Medicine, 60(12), 1875-1881. https://doi.org/10.2169/internalmedicine.6071-20
Koop, H., Koprdova, S., & Schürmann, C. (2016). Chronic abdominal wall pain. Deutsches Ärzteblatt International, 113(4), 51-57. https://doi.org/10.3238/arztebl.2016.0051
Kopscik, M. R., Martin, C. R., & Goldman, A. H. (2023). Sports hernias: A comprehensive review for clinicians. Cureus, 15(8), e43283. https://doi.org/10.7759/cureus.43283
Lee, K. J., Kwon, C. I., Yeniova, A. Ö., Koyanagi, A., Jacob, L., Smith, L., Oh, J. H., Yang, Y. J., Shin, C. M., & Ghoshal, U. C. (2024). Global prevalence of functional dyspepsia according to Rome criteria, 1990-2020: A systematic review and meta-analysis. Scientific Reports, 14, 4172. https://doi.org/10.1038/s41598-024-54716-3
Lilje, S., Karlsson, J., & Skillgate, E. (2018). Pain relief after mobilization of the symphysis pubis in a 22-year-old male football player with remaining groin pain after conventional care. Sports Medicine and Rehabilitation Journal, 3(2), 1035.
Marks, S. K., D’Souza, R. S., & Yasin, J. T. (2022). Clinical review of neuromusculoskeletal complementary and alternative approaches for the treatment of chronic pelvic pain syndrome. Cureus, 14(4), e24212. https://doi.org/10.7759/cureus.24212
Oka, P., Parr, H., Barberio, B., Black, C. J., Savarino, E. V., & Ford, A. C. (2020). Global prevalence of irritable bowel syndrome according to Rome III or IV criteria: A systematic review and meta-analysis. The Lancet Gastroenterology & Hepatology, 5(10), 908-917. https://doi.org/10.1016/S2468-1253(20)30217-X
Oor, J. E., Ünlü, Ç., & Hazebroek, E. J. (2016). A systematic review of the treatment for abdominal cutaneous nerve entrapment syndrome. The American Journal of Surgery, 212(1), 165-174. https://doi.org/10.1016/j.amjsurg.2015.12.013
Tans, A., Struyf, T., Geboers, R., Smeets, T., Asselbergh, Y., Declerck, E., Bloemen, L., & van den Bruel, A. (2024). Signs and symptoms of serious illness in adults with acute abdominal pain presenting to ambulatory care: A systematic review. BJGP Open, 8(2), BJGPO.2023.0245. https://doi.org/10.3399/BJGPO.2023.0245
van Assen, T., Brouns, J. A. G. M., Scheltinga, M. R. M., & Roumen, R. M. H. (2015). Incidence of abdominal pain due to the anterior cutaneous nerve entrapment syndrome in an emergency department. Scandinavian Journal of Trauma, Resuscitation and Emergency Medicine, 23, 19. https://doi.org/10.1186/s13049-015-0096-0
Wang, L., Shi, Y., Li, Y., Wang, X., Xu, L., & Zhang, Y. (2025). Pathophysiological mechanisms of functional dyspepsia: A narrative review. Frontiers in Medicine, 12, 000000.
Yamada, K., Harada, Y., Shikino, K., & Watari, T. (2023). Successful nerve block therapy for lateral cutaneous nerve entrapment syndrome: A case report. Cureus, 15(1), e000000.