תסמונת החלקה של הצלע

תסמונת החלקה של הצלע

תסמונת החלקה של הצלע (Slipping rib syndrome) מהווה גורם אפשרי לכאב בחלק התחתון של החזה. להפרעה זאת שמות נוספים ובכלל זה תת פריקה או פריקה של צלע, תסמונת הצלע הנוקשת, תסמונת הצלע הכואבת ועוד. חלק מהשמות הללו מתבססים על מנגנון התפתחות הכאב – התרופפות החיבור בין הצלעות המדומות והשתחררות של הצלע. קבוצת הצלעות המדומות כוללות את צלעות 8 – 10 והן מתאפיינות בכך שאינן מתחברות בחלקן הקדמי לעצם החזה אלא אחת לשנייה.

הצלעות המדומות מתחברות אחת לרעותה באמצעות רקמת סחוס. את החיבור הזה מחזקות רצועות. באופן הזה נהנה בית החזה מיציבות נוספת. חולשה מולדת או פציעה טראומטית עלולות לגרום לרפיון של הרצועות ו"השתחררות" של אחת מהצלעות לרוב צלע מספר 10. השתחררות זאת של הצלע גורמת לה לנוע יתר על המידה ולגרום לנזקים מקומיים. בין הנזקים שעלולים להיגרם ולהוביל להתפתחות דלקת מקומית וכאב בחזה נציין פגיעה בעצב ובשריר הבין צלעי. אבחון מהיר של מקור הכאב בחזה וטיפול מתאים עשויים למנוע נזקים וכאבים כרוניים. במאמר "תסמונת החלקה של צלע" נדון בנושא.

תסמונת החלקה של הצלע – רקע

כאבים בחזה עלולים להתפתח בגלל מגוון רחב של הפרעות בריאותיות. חלק מהפרעות הללו כמו אירוע לבבי עלול לסכן את החיים שלכם. הפרעות קלות שעלולות לגרום לכאבים בחזה כוללות מתיחה של שריר, דלקת בסחוס הצלע ועוד. במאמר הנוכחי נדון בהפרעה שאינה שכיחה אך חשוב להיות מודע לקיומה "תסמונת החלקה של הצלע".

השכיחות של תסמונת החלקה של הצלע היא נדירה יחסית. עם זאת לעתים קרובות היא מאובחנת בחסר בשל הסימפטומים הלא ספציפיים שלה שיכולים לחקות מצבים אחרים. הפרעה זאת מאופיינת בתנועתיות יתר של הצלעות השמינית, התשיעית והעשירית. תנועתיות יותר זאת עלולה להוביל לכאב לסירוגין בחזה התחתון או בבטן העליונה.

המחקר על תסמונת זו מוגבל, אך מספר מחקרים שפכו אור על התרחשותה וניהולה. בין היתר מדגישים החוקרים השונים:

  • שניתן לאבחן ביעילות את תסמונת החלקה של הצלע עם הנעת הצלע.
  • את החשיבות של שלילת אבחנה זו בחולים עם כאבי בטן עליונה בלתי מוסברים.
  • את ההצגה הקלינית של ההפרעה הזאת ואפשרויות הטיפול בה.
  • פוטנציאל לאבחון שגוי כמצבים אחרים במערכת העיכול או הלב.
  • תובנות לגבי הגורמים האנטומיים שעשויים להוביל להתפתחות תסמונת זו.
  • אתגרי האבחון והגישות הטיפוליות לתסמונת החלקה של הצלע.

הפרעה זאת עלולה להתפתח בכל הגילים כאשר נשים נוטות להיפגע ממנה מעט יותר מגברים. החשיבות של הכרת התסמונת טמונה בצמצום החרדות הנובעות מכאבי חזה מחשש להפרעה מסכנת חיים.

אנטומיה של הצלעות

אנו מצוידים ב-12 זוגות של צלעות שמתפרקות מאחור עם חוליות עמוד השדרה ומסתיימות בבית החזה. יש שלושה סוגים של צלעות:

  • צלעות 1 – 7 מופרקות בבית החזה עם עצם החזה (sternum) באמצעות מפרק סחוסי המחוזק עם רצועות
  • הצלעות 8 – 10 (צלעות מדומות) מתחברות יחדיו בבית החזה באופן רופף ובאמצעות סחוס ורקמת חיבור
  • צלעות 11 – 12 (צלעות מרחפות) אינן מתחברות בחלקן הקדמי ונותרות צפות

תסמונת החלקת הצלע מתרחשת לרוב באחת מהצלעות 8 – 10 המוגדרות כצלעות מדומות. ברוב המקרים הצלע העשירית היא הנפגעה ביותר. הצלעות המדומות שלא כמו צלעות 1 – 7 אינן מופרקות בקדמת החזה אל עצם החזה. החיבור בין הצלעות המדומות הנמצא בקצה הצלע בחלק הקדמי תחתון של החזה נעשה באמצעות סחוס המחוזק עם רצועות. פגיעה ברצועות הללו גורמת להתרופפות הקשר הסחוסי, השתחררות הצלע ותנועתיות יתר שלה. תנועת היתר של הקצה הסחוסי של הצלע גורמת לפגיעה מקומית ובכלל זה פגיעה:

  • בשריר ובעצב הבין צלעי
  • בסחוס הסמוך (לרוב הסחוס של הצלע התשיעית)

התוצאה דלקת מקומית והתפתחות כאבי חזה ובטן עליונה.

סימפטומים של תסמונת החלקה של הצלע

תסמונת החלקה של צלע עלולה לגרום לסימפטומים בצד אחד או בשני צדי כלוב הצלעות. בין הסימפטומים שעליהם עלול להתלונן החולה נציין:

  • כאב בחזה התחתון ובבטן העליונה. הכאבים הללו יכולים להיות קבועים או אפיזודיים, קלים או חמורים עד כדי קשיי תפקוד
  • הכאבים ממוקמים לרוב בצד אחד. יש לעתים שהכאב מופיע בשני הצדדים
  • הכאב יכול להימשך שעות ועד חודשים ארוכים
  • יתכן גם שהכאבים יופיעו בעיקר בבטן ובגב
  • הכאב עלול להשליך אל הגב מאחור
  • הכאבים מחמירים בעת ביצוע תנועות ומאמצים או שהייה במנחים מסוימים: נהיגה, שכיבה, קימה מישיבה, כפיפה, סיבוב של פלג הגוף העליון, הרמת חפצים כבדים, ריצה, שחייה, הרחקת יד ועוד
  • שיעול עיטוש ואפילו נשימות עמוקות משחזרות את הכאב
  • לחץ על הצלע המעורבת משחזרת את הכאב
  • רעשים הבוקעים מהצלע הפגועה

גורמים וגורמי סיכון להתפתחות הפרעה זאת

הגורם להתפתחות תסמונת החלקה של הצלע אינו ברור לחלוטין. עם זאת ניתן לומר שברוב המקרים התסמונת מתחילה בעקבות טראומה. מכאן שעיסוק בספורט אגרסיבי מעלה את הסבירות לנזק בצלעות המדומות והתפתחות תסמונת החלקה של הצלע. ספורט שמעלה את הסיכון לנזק כזה כולל:

  • אומנויות לחימה כגון קרטה, אגרוף, היאבקות, ג'ודו
  • סוגי ספורט אגרסיביים אחרים כגון כדורגל אמריקאי
  • ענפי ספורט חוזרניים כגון שחייה

גורמי סיכון נוספים להתפתחות תסמונת החלקה של הצלע נציין:

  • גמישות יתר
  • יציבה שפופה
  • ליקוי מולד במבנה הצלעות
  • נפילות, תאונות וכיוצא בזה
  • ניתוחי בטן או בית חזה

אבחון תסמונת החלקה של הצלע

האבחון של תסמונת החלקה של הצלע הוא קליני בעיקרו. כלומר ברוב המקרים לא יהיה צורך בשימוש בבדיקות מתקדמות כדי לאבחן את התסמונת. כול שנדרש לשם כך הוא:

  • למידה של ההיסטוריה הרפואית (מתי ואיך החלו הסימפטומים, מה משפיע עליהם ועוד)
  • בדיקה גופנית הכוללת התבוננות, מישוש (צלע כואבת), הנעה, בדיקות מיוחדות ובדיקות נוירולוגיות. בין הבדיקות המיוחדות נציין בעיקר את "תמרון האחיזה" (hooking maneuver). בבדיקה זאת אוחזים ומרימים את הקצוות של הצלעות בעוד החולה שוכב על גבו. שחזור הכאב מצביע על תסמונת החלקת הצלע. בדיקות מיוחדות אחרות כוללות תמרון ולסלבה (Valsalva), כפיפות בטן ועוד.

יש לעתים שלצורך שלילה של הפרעות בריאותיות אחרות נזדקק גם לבדיקות מתקדמות. בין הבדיקות שאנו עשויים להזדקק להם כדי לבצע אבחנה מבדלת נציין:

  • צילומי רנטגן
  • CT או MRI
  • יש לעתים שלצורך האבחון נעזרים בחסימת העצב הבין צלעי (intercostal nerves) בעזרת שיקוף

אבחנה מבדלת

החלקה של הצלע
החלקה של הצלע

מגוון רחב של הפרעות עלול לגרום לסימפטומים דומים לאלו של תסמונת החלקה של הצלע. הליך של אבחנה מבדלת אמור לבחון את כול אחת מההפרעות הללו ולשלול את אלה שאינן רלוונטיות. שלילה ההפרעות צריכה להתבסס על הממצאים שהופקו מהמפגש עם החולה. בין ההפרעות שיש לבחון את האפשרות שהן אלה שגורמות לכאב שלנו נציין:

  • מחלת לב, קרום הלב ועוד
  • דלקת הצדר (דלקת בקרומים העוטפים את הריאות)
  • תסחיף ריאתי
  • בקע סרעפתי
  • תסמונת רפלוקס קיבתי-ושטי (gastric reflux)
  • מחלות של הוושט
  • מחלות של הלבלב או כיס המרה
  • שבר בצלע
  • דלקת בסחוס הצלע (costochondritis) מאובחנת ב- 30% מהמגיעים לחדרי מיון עם תלונות על כאבים בחזה.
  • תסמונת טיצה (Tietze syndrome). לרוב צלע שנייה ושלישית. כוללת נפיחות של הסחוסים הדלוקים. הגורם הוא לרוב זיהומי, ריאומטולוגי או הליך סרטני.
  • תסמונת הצלע ה-12 ידועה גם כתסמונת קצה הצלע. בתסמונת זאת קצה הצלע ה- 12 פוצע את הרקמות סביבו. יש הסבורים שמדובר בגרסה של תסמונת החלקה של הצלע.
  • מתיחה או קרע של שריר בחזה
  • כאב בשרירי הבטן
  • השלכות כאב מהצוואר אל החזה ועוד
  • כאב הנובע ממתחים וחרדות

טיפול בתסמונת החלקה של הצלע

הטיפול המועדף בתסמונת החלקה של הצלע הוא שמרני. רק אם הטיפול השמרני כשל יש לשקול טיפול כירורגי בהפרעה זאת. הטיפול השמרני בתסמונת החלקה של הצלע כולל:

  • מנוחה והמלצות על התנהלות שאינה מגרה את הרקמות ואינה גורמת כאב
  • הנחת קומפרסים של חום
  • הנחיות לביצוע פעילות גופנית והנעת כלוב הצלעות באופן שאינו כואב
  • שימוש באמצעים להפחתת כאב כגון לייזר רך מקצועי

כאשר אמצעים אלו כושלים נפנה את החולה לטיפול רפואי. בין האמצעים הרפואיים לטיפול בתסמונת הזאת נציין:

  • הזרקה של חומר מאלחש או סטרואידים לחסימת העצב הבין צלעי
  • מגוון ניתוחים ובכלל זה הסרת הסחוס שזז, כריתת קצה הצלע, ייצוב הצלע עם פלטת מתכת ועוד

References:

Slipping rib syndrome: an overlooked cause of chest and abdominal pain by A. Cinar et al. (2018) [https://doi.org/10.1007/s00296-017-3890-4]

Mooney DP, Shorter NA. Slipping rib syndrome in childhood. J Pediatr Surg. 1997 Jul;32(7):1081-2.

Slipping rib syndrome: a place for sonography in the diagnosis of a frequently overlooked cause of upper or lower abdominal pain by M. Zawadzki et al. (2017) [https://doi.org/10.1007/s40477-016-0224-4]

Slipping rib syndrome: a case report and review of the literature by A. Al-Hilli et al. (2016) [https://doi.org/10.1016/j.jemermed.2015.12.029]

Slipping rib syndrome: an elusive diagnosis by J.A. Kepros et al. (2015) [https://doi.org/10.1016/j.jss.2015.04.024]

Slipping rib syndrome in a collegiate swimmer: a case report by J.M. Bovard (2009) [https://doi.org/10.1097/JSM.0b013e3181a3c6c4]

Slipping rib syndrome: diagnosis using the hooking maneuver and treatment using thoracoscopic resection by H.J. Kim et al. (2009) [https://doi.org/10.1007/s00464-008-0212-x]

Slipping rib syndrome as persistent abdominal and lower chest pain by M.A. Heinz et al. (1999) [https://doi.org/10.1016/S0002-9343(99)00167-X]

The slipping rib syndrome by R.E.Davies-Colley (1922) [https://doi.org/10.1016/S0140-6736(01)20383-X]

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

כאבים ברגליים מה גורם להם

כאבים ברגליים מה גורם להם

כאבים ברגליים? גורמים ותסמינים שכיחים יעזרו לנו לזהות את הרקמה שניזוקה ואת חומרת הנזק. אנו נוטים ליצור עומסים קיצוניים על הגפה התחתונה במצבים רבים ולאורך זמן, אנו עומדים עליהן, הולכים, רצים, קופצים, משחקים או מרימים משקלות, הכל על הרגליים. 

סחרחורת או ורטיגו ממקור צווארי טיפול

סחרחורת או ורטיגו ממקור צווארי טיפול

סחרחורת ורטיגו צוואריים? טיפול המתבסס על אבחון מדויק נדרש כעת כדי למנוע נזק פוטנציאלי קשה יותר. כאשר תסמינים קיצוניים אלה מתפתחים בגלל נזק כזה או אחר בעמוד השדרה הצווארי הם עלולים לגרום בין היתר לנפילות, תאונות דרכים, עוגמת נפש מרובה והוצאות כלכליות אדירות. 

מפרק הלסת הפרעות ופגיעות שונות

מפרק הלסת הפרעות ופגיעות

מפרק הלסת? הפרעות שונות וליקויים שונים ברקמות עלולים להיות הגורם להתפתחות סימנים ותסמינים במפרק הזה. על פי וועדת מומחים אבחון מדויק של ההפרעה והרקמה שנפגעה יכול להקנות לנו ידע והבנה טובים יותר בכול הנוגע לטיפול ולשיקום בבעיה. 

אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול

מניפולציה לצוואר זה בטוח

מניפולציה לצוואר? זה בטוח! כלי הדם בעמוד השדרה הצווארי אינם ניזוקים מטיפול כירופרקטי המתבצע על ידי כירופרקט. נזק לכלי הדם בחלק הזה של עמוד השדרה עלול להתרחש בגלל סיבות רבות. הטענות העולות מגופים רפואיים שמניפולציה בחלק הזה של עמוד השדרה עלולה להזיק לכלי הדם מוזמות.