מחלת שוירמן אבחון וטיפול
מחלת שוירמן אבחון וטיפול

מחלת שוירמן אבחון וטיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מחלת שוירמן – אבחון וטיפול מוקדמים עשויים למנוע חיים לצל כאב. מחלת שוירמן מתפתחת לרוב בגב העליון והמרכזי וליתר דיוק בחוליות עמוד השדרה הגבי. עיקר החולים המחלה זאת הם ילדים ובני נוער. ברוב המקרים המחלה הזאת אינה גורמת לסימנים ותסמינים משמעותיים. בחלק קטן מהמקרים היא עלולה לגרום לכאבי גב, להתפתחות עקשת חמורה (קיפוזיס) ובמשך הזמן גם לנזקים לדיסקים הבין חולייתיים.

ברוב המקרים מחלת שוירמן (Scheuermann’s disease) פוגעת בחוליות הגביות. בחלק קטן של המקרים עלולה המחלה לפגוע גם בעמוד השדרה הגבי מותני או בעמוד השדרה הצווארי. מחלת שוירמן גורמת לחוליות בצורת טריז ובעקבות זאת להתפתחות קיפוזיס גבי מוגברת (Hyper kyphosis) ופרוגרסיבית. הילדים ובני הנוער החולים במחלת שוירמן סובלים מיציבה לקויה ולעתים קרובות גם מכאבי גב עליון. סיבוכים שכיחים בקרב חולים במחלה זאת כוללים חולי של הדיסק הבין חולייתי, עקמת, ספונדילוליזיס מותני או ספונדילוליסטזיס מותני.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



מחלת שוירמן אבחון וטיפול – רקע

מחלת שוירמן שתוארה לראשונה ב1920 על ידי דוקטור שוירמן היא למעשה מחלה אחת מתוך קבוצת מחלות הקרויה אוסטאוכונדרוסס (Osteochondroses). המאפיינים של קבוצת מחלות זאת ובכלל זה של מחלת שוירמן היא השינויים מבניים המתרחשים בחלקים שונים בגופם של ילדים ובני נוער עקב פגיעה באספקת הדם, נמק מקומי ומוות של תאים.

הסוגים השונים של אוסטאוכונדרוסס מסווגים על פי מיקום הנזק: קבוצת הנזק המפרקי, קבוצת הנזק בעמוד השדרה וקבוצה שבה הנזק אינו במפרקים. קבוצת המחלות שבהן נגרם נזק למפרקים כוללת בין היתר את מחלת לג-קלבה-פרטס (Legg-Calve’-Perthes Disease) הפוגעת במפרק הירך, מחלת פנר (Panner’s disease) הפוגעת במפרק המרפק, מחלת פריברג (Freiberg’s Disease) הפוגעת בעצם המסרק השנייה בכף הרגל ומחלת קולר (Köhler’s disease) הפוגעת בעצם הסירה בכף הרגל.

מחלת שוירמן היא המחלה העיקרים שבה הנזק מתרחש בעמוד השדרה, בלוחית הצמיחה (Physeal disease) של החוליה הממוקמת בחלק העליון והחלק התחתון של החוליה. קבוצת הנזק החוץ מפרקי כוללת את מחלת אוסגוד שלאטר הפוגעת בלוחית הצמיחה המצויה בזיז של עצם השוק (Tibial tuberosity), מחלת סבר (Sever’s disease) שפוגעת בלוחית הגדילה בעצם העקב וכמובן אוסטאוכונדריטיס דיסקנס (Osteochondritis dissecans)  הגורמת לשחרור חתיכות קטנות של סחוס ועצמות לתוך המפרק. התופעה יכולה להתרחש בכול מפרק אך שכיחה בעיקר בברכיים.

מהלך המחלה

פגיעה באספקת הדם של לוחיות הצמיחה העליונות והתחתונות של החוליות גורם בשלב הראשוני לנמק ומוות של תאי עצם ותאי סחוס בלוחיות אלה ולאחר מכן מתחיל השלב שבו אותם תאים סחוס ועצם מתחילים לצמוח שוב. מחלת שוירמן פוגעת בעיקר (75%) בחוליות עמוד השדרה הגבי (Thoracic spine). לעיתים רחוקות בלבד היא עלולה לפגוע גם בעמוד השדרה הגבי-מותני ובעמוד השדרה הצווארי.

הפגיעה באספקת הדם של לוחיות הגדילה העליונות והתחתונות של החוליות, הנמק והתחייה של התאים יוצרים אי סדירות של לוחיות הגדילה וקשרים “על שם שמורל” (Schmorl’s nodes). קשרי שמורל נוצרים עקב חדירה של חומר מהדיסק הבין חולייתי מבעד ללוחיות הגדילה אל גוף החוליה.

גורמים למחלה

הגורם למחלת שוירמן אינו ידוע. יתכן ומדובר בשילוב של מספר גורמים כולל גורמים גנטיים, נתונים מורפולוגיים כגון גובה, משקל ומדד מסת הגוף, רמה גבוהה של הורמון גדילה, טראומה, פציעות ספורט ועוד. ילדים ובני נוער נמצאים בקבוצת הסיכון לחלות במחלת שוירמן. בעיקר נכונים הדברים לגבי נערים העוסקים בפעילות גופנית.

שכיחות

מחלת שוירמן שכיחה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער בגילאים 13-16 עם דומיננטיות קלה לבנים. מחקרים שונים מצבעים על שכיחות שונה של המחלה החל 5% ועד 8% אך בכול מקרה מחלת שוירמן היא הגורם השכיח ביותר לקיפוזיס מבני בקרב בני נוער וילדים. עם זאת קיפוזיס על רקע יציבה לקויה הוא עדיין הסוג השכיח ביותר.

מחלת שוירמן אבחון

– היסטוריה רפואית

מחלת שוירמן אבחון וטיפול
מחלת שוירמן אבחון וטיפול

אבחון מחלת שוירמן מתחיל מלקיחת היסטוריה רפואית. החולה יתלונן על קיפוזיס מוגבר ולעתים גם על כאבי גב עמומים הממוקמים לרוב סביב שיא הקיפוזיס. חומרת הכאבים מושפעת לרוב מחומרת הקיפוזיס ומביצוע מאמצים ממושכים עם הידיים או שהייה ממושכת במנחים כגון עמידה או ישיבה. ברוב המקרים החולה לא יתלונן על הקרנות כאב במורד הגפיים או על פגיעה נוירולוגית.

לעיתים קרובות היוזמה להגיע לבדיקה מגיעה מההורים המוטרדים מהתפחות יציבה לקויה אצל ילדם. כשליש מהחולים במחלת שוירמן סובלים גם מעקמת, ספונדילוליזיס מותני או ספונדילוליסטזיס מותני. ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית צריכה להתייחס גם לפתולוגיות אלה.

– בדיקה גופנית

הבדיקה הגופנית של הילד או בן הנוער תכלול תצפית שבה נבחן את עמוד השדרה. בין היתר נתבונן בילד במצב של כפיפה לפנים. במצב הזה קיפוזיס מוגבר (מעל 40 מעלות) ו/או עקמת נראים באופן הכי ברור. נמשש את הגב לכול אורכו בניסיון לחפש אזורים כואבים. בדרך כלל סביב שיא  הקיפוזיס נגלה נקודות הדק, שרירים מכווצים ורגישות למגע.

תיתכן פגיעה בטווחי התנועה של עמוד השדרה אצל החולים במחלת שוירמן. ברוב המקרים בדיקות נוירולוגיות אינן מעלות ממצאים משמעותיים. יחד עם זאת יש לזכור שמחלת שוירמן מעלה את השכיחות עם השנים לנזקים ניווניים בעמוד השדרה כולל נזקים לדיסקים הבין חולייתיים כגון בלט דיסק ופריצת דיסק. נזקים אלו עלולים לגרום לחסרים נוירולוגיים.

– בדיקות מתקדמות

במידת הצורך נבצע בדיקות נוספות כולל בדיקות מעבדה ובדיקות דימות. בצילום רנטגן של חולים במחלת שוירמן נוכל לראות ולמדוד את הקיפוזיס. כמו כן נחפש את הסימנים הקלסיים של מחלת שוירמן:

  • צורת הטריז שמאפיינת את גוף החוליות (לפחות 3 חוליות). החלק הקדמי של החוליה צר ב5 מעלות לפחות מהצד האחורי.
  • היצרות במרווח הבין חולייתי בין החוליות המעורבות
  • מבנה חוליות מוארך
  • אי סדירות בלוחיות הגדילה העליונות והתחתונות של החוליות וכמובן “קשרים על שם שמורל” (Schmorl’s nodes).

קשרי שמורל נוצרים כאשר החומר מהדיסק הבין חולייתי חודר דרך לוחיות הגדילה אל גוף החוליה. צילום הרנטגן גם יועיל כדי לזהות פתולוגיות שכיחות נוספות בקרב חולי שוירמן כולל עקמת, ספונדילוליזיס מותני או ספונדילוליסטזיס מותני.

אבחנה מבדלת

כאשר אנו מאבחנים קיפוזיס יש לקחת בחשבון שהיא עלולה להיגרם גם מסיבות נוספות ולא רק ממחלת שוירמן. כאמור, גורם שכיח יותר לקיפוזיס הוא יציבה לקויה. קיפוזיס על רקע של יציבה לקויה (Postural kyphosis) תתאפיין בגב עגול וכתפיים מעוגלות. גב עליון כפוף. האגן מוטה לפנים. שרירי הגב העליון ארוכים וחלשים. שרירי החזה קצרים וחזקים.

במצב שבו החולה שוכב על בטנו קיפוזיס הנגרם בשל יציבה לקויה יעלם או יפחת באופן משמעותי. לחץ על החוליות באזור שיא הקיפוזיס יגלה יכולת תנועתית וגמישות תקינים. גורמים נוספים לקיפוזיס כוללים דלקת חוליות קשחת (Ankylosing spondylitis) ופתולוגיות נוספות שאינן שכיחות.

מחלת שוירמן טיפול

חולים במחלת שוירמן ברמת חומרה קלה או אפילו בינונית אינם זקוקים לטיפול משמעותי. טיפול מוקדם בחולים במחלת שוירמן ברמת חומרה גבוהה עשוי להועיל בבלימת התפתחות הקיפוזיס ואת הסיבוכים שעלולים להתלוות לה כולל שיבושי יציבה קשים, מחלה ניוונית של החוליות ושל הדיסקים הבין חולייתיים ועוד.

הטיפול כולל מנוחה מפעילות הגורמת להחמרת הכאבים בגב, שימוש בעזרים חשמליים כגון לייזר רך כדי להפחית את הדלקת ואת הכאבים הנלווים לה. פעילות גופנית משקמת על מנת להחזיר את האיזון השרירי בכול הנוגע לכוח וגמישות. יש להקפיד הקפדה יתרה על התנהלות ארגונומית תקינה ועל יציבה זקופה ככול האפשר וזאת כדי למנוע החמרה בקיפוזיס.

במקרים של קיפוזיס חמור יש לשקול שימוש במחוך ייעודי. לתוצאות טובות יש להקפיד להשתמש במחוך לאורך שנה ואפילו שנתיים. במקרים נדירים שבהם מחלת שוירמן הובילה להתפתחות כאבים מתמשכים ובלתי נסבלים או להתפתחות חסרים נוירולוגיים יש לשקול פתרון כירורגי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן