מבנה כף היד
מבנה כף היד

מבנה כף היד

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מבנה כף היד האנושית ושורש כף היד חושף בפנינו את אחד מחלקי הגוף המדהימים והמורכבים ביותר. ישנם חוקרים הסבורים שבמהלך האבולוציה נוצרו יחסי הגומלין בין כפות הידיים לבין המוח שאפשרו את ההתפתחות ההדדית הבלתי פוסקת של המוח ושל מורכבות הביצוע של כפות הידיים.

ככול שהמוח התפתח כך הוא אפשר לכפות הידיים לבצע פעולות עדינות ומדויקות יותר. ככול שהיכולת של כפות הידיים לבצע מטלות כאלה עלתה כך גם גורה המוח והתפתח. אודות למבנה המופלא של כף היד האנושית וליכולות התפקודיות שלה האדם מסוגל לבצע מגוון אדיר של משימות החל משימוש בכף היד כדי לצייר או לפרוט בעדינות על מיתרי גיטרה וכלה בפירוק קיר בטון באמצעות פטיש כבד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



מבנה כף היד – רקע

מבנה כף היד האנושית הוא לא פחות מגאוני. זהו מבנה אנטומי מורכב ביותר ובעל יכולת תנועה ותפקוד מדהימים. היכולות המופלאות הללו הנובעות מהמורכבות האנטומית והביומכנית העצומה של כף היד ושורש כף היד מחייבות שליטה עצבית עילאית של מערכת העצבים המרכזית והפריפרית ואספקת דם תקינה לגפה העליונה. השימוש האינטנסיבי שאנו עושים בכף היד חושף אותה לעומסי יתר אפשריים ופציעה או לחבלות כתוצאה מנפילה על יד מושטת לפנים. בין יתר הגורמים השכיחים האפשריים לכאבים בידיים נמנה את תסמונת התעלה הקרפלית, דלקות גידים בידיים, מחלות פרקים, שברים וקרעים טראומטיים ועוד. כדי לאבחן את מקור הנזק חשוב להכיר את האנטומיה והביומכניקה של חלקי כף היד השונים.

מבנה כף היד, אנטומיה

עצמות ופרקים

היד האנושית מורכבת מ- 29 עצמות ועשרות רבות של מפרקים. שלושת החלקים העיקריים של כף היד כוללים את שורש כף היד (wrist) את כף היד (palm) ואת האצבעות (fingers). שורש כף היד מורכב משמונה עצמות קטנות ולא סדירות (Carpal) התחומות בין עצמות המסרק (Metacarpal) לבין עצם הגומד ועצם החישור. השורה המקורבת של עצמות שורש כף היד זו הצמודה לעצמות הגומד והחישור מורכבת מהעצמות שטרש כף היד הבאות: עצם הסירה (scaphoid) עצם הסהר (lunate) עצם הטריז (triquetrum) ועצם העדשה (pisiform). החיבור המפרקי בין קבוצת העצמות של שורש כף היד לעצמות החישור והגומד נוצר באמצעות שתי העצמות הראשונות בשורה המקורבת עצם הסירה ועצם הסהר.

השורה המרוחקת של עצמות שורש כף היד מורכבת מהעצם רבת הזוויות הגדולה (trapezium), העצם רבת הזוויות הקטנה (trapezoid), עצם הפיקן (capitate) ועצם האנקול (hamate). חמשת עצמות המסרק הן עצמות ארוכות ומעוגלות התחומות בין עצמות שורש כף היד לבין כול אחת מעצמות חמשת האצבעות: אגודל, אצבע, אמה, קמיצה וזרת. כול האצבעות מורכבות משלושה גלילים מלבד האגודל שחסר את הגליל האמצעי. שלושת הגלילים כוללים את שורת הגלילים המקורבת זו המופרקת עם עצמות המסרק, שורת גלילים אמצעית ושורת גלילים מרוחקת.

הערה קלינית

מבחינה קלינית חשוב לזכור שעצם הסירה בשורש כף היד פגיע לשברים שבגלל אספקת דם דלה יחסית אינם מחלימים בקלות. עוד חשוב לדעת שעצמות שורש כף היד מהווים את הקרקעית של התעלה הקרפלית והרצועה הרוחבית הנאחזת בחלק העליון של העצם רבת הזוויות הגדולה ועצם האנקול מהווה את התקרה של התעלה. היצרות של תעלה זאת המשמשת מעבר של גידים, כלי דם ועצב התווך עלולה לגרום לגירוי דלקתי של עצב התווך ולהוביל להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.

מבנה כף היד, מפרקים ותנועה

מספר מפרקים מתפקדים בכף היד האנושית ומאפשרים את התנועה העשירה של היד האנושית. המפרק בין עצמות שורש כף היד ועצם החישור (radiocarpal joint) והמפרקים בין שורת העצמות הראשונה לבין השורה השנייה בשורש כף היד (Midcarpal joints) מאפשרים לכף היד לבצע תנועות של כפיפה ופשיטה וכן הטיה של כף היד (deviation) לכיוון הזרת או לכיוון האגודל. בין עצמות שורש כף היד לבין עצמות המסרק מתפקדים חמישה מפרקים (carpometacarpal joints) כאשר המפרק של האגודל הוא בעל תנועה נרחבת לכול הכיוונים ואילו המפרקים הנותרים מוגבלים יותר.

המפרקים בין עצמות המסרק מופרקים עם האצבעות (metacarpophalangeal joint) ומאפשרים כפיפה, פשיטה, הרחקה, קירוב ותנועה סיבובית. טווחי התנועה הגדולים יחסית של עצמות המסרק הרביעית והחמישית המופרקים עם הקמיצה והזרת מאפשרים יכולת תנועה עשירה יותר כולל אחיזה (Grasping), קפיצת כף היד לאגרוף (Clenching) ועוד. שני מפרקים בין האצבעות (interphalangeal joints) ממוקמים באצבע, אמה, קמיצה וזרת ומעשירים את תנועת הכיפוף והפשיטה של האצבעות הללו. באגודל מתפקד מפרק אחד בין הגלילים ולמרות זאת תנועת האגודל היא נרחבת במיוחד.

מבנה כף היד, שרירי כף היד

שרירי כף היד המכופפים

מספר רב של שרירים פועלים על שורש כף היד, על כף היד ועל האצבעות. בין יתר השרירים נציין את כופף שורש היד הגומדי (flexor carpi ulnaris) שכפי ששמו מרמז מכופף את כף היד אך עושה זאת עם הטיה לכיוון הזרת. כופף שורש היד החישורי (flexor carpi radialis) שגם הוא מכופף את שורש כף היד אך גם בעל יכולת הטיה של כף היד לכיוון האגודל. כופף האצבעות השטחי ( flexor digitorum superficialis) המכופף את ארבעת אצבעות כף היד מלבד האגודל וכן את שורש כף היד. כופף האצבעות העמוק ( flexor digitorum profundus) המכופף את אצבעות כף היד. כופף האגודל הארוך (flexor pollicis longus) המכופף בעיקר את קצה האגודל ומסייע בכיפוף בסיס האגודל.

שרירי כף היד הפושטים

פושט שורש היד הגומדי ( extensor carpi ulnaris) פושט את שורש כף היד ומאפשר הטיה לכיוון הזרת. פושט שורש היד החישורי פושט את שורש כף יד עם הטיה לכיוון האגודל. פושט שורש היד החישורי הארוך ( extensor carpi radialis longus) הפושט את שורש כף היד עם הטיה לכיוון האגודל. פושט האצבעות ( extensor digitorum) פושט את ארבעת האצבעות מלבד האגודל ואת שורש כף היד. פושט האגודל הקצר (extensor pollicis brevis) פושט את הפרק המקורב של האגודל. פושט האגודל הארוך (extensor pollicis longus) הפושט את הפרק המרוחק של האגודל. פושט הזרת ( extensor digiti minimi) הפושט את הזרת.

השרירים הפנימיים

מלבד השרירים הללו מתפקדים בתוך כף היד מספר קבוצת שרירים פנימיים (Intrinsic) ובכלל זה השרירים הבין-גרמיים (Interossei) והשרירים התולעיים (lumbricals). לשרירים אלה יכולת לקרב, להרחיק לכופף ולפשוט את האצבעות ולמעשה הם מאפשרים ביצוע תנועות עדינות ומטלות מורכבות במיוחד.

עצבוב ואספקת דם

העצבוב של כף היד מגיע מעצב התווך, עצב הגומד ועצב החישור. סיבי עצב אלה המתחילים את דרכם מהצמה הברכיאלית בצוואר יורדים מטה לאורך הגפה העליונה בעודם מעצבבים שרירים שונים. פגיעה בעמוד השדרה הצווארי או במקומות מסוימים לאורך הגפה העליונה עלולים לגרום לפגיעה עצבית בכף היד. את אספקת הדם מקבלת כף היד משני עורקים עיקריים עורק הגומד ועורק החישור. אספקת דם זאת ניתנת באופן מעגלי דבר שמבטיח שאספקת הדם תימשך גם במידה ונגרמת פגיעה חלקית לאחד מכלי הדם.

ביומכניקה של כף היד

מבנה כף הידבכול הנוגע לקינטיקה כף היד מוגדרת כשרשרת קינטית פתוחה המתחילה בשורש כף היד ומסתיימת באצבעות. המפרקים, העצמות והשרירים הרבים יחד עם אזור נרחב יחסית בקורטקס שאחראי לתחושות ולניהול המוטורי מאפשרים את היכולת לבצע את המגוון הרחב של התנועות הנדרשות בחיי היום יום ומעבר לכך.

מנח תפקודי אופטימאלי

מנח התפקוד האופטימאלי של שורש כף היד מצוי במצב של פשיטה קלה (כ- 20 מעלות) עם הטיה קלה לכיוון הזרת (כ- 10 מעלות). בזווית זאת כף היד יכולה לייצר יותר עוצמה וחוזק ולתפקד טוב יותר. פעולות בסיסיות רבות מתבצעות במנח אופטימלי זה כולל בין היתר כתיבה, אכילה ועוד. כפיפה קלה של שורש כך היד הופכת את המשימות הללו לקשות יותר לביצוע. המנח התפקודי האופטימאלי של כול מפרקי האצבעות מלבד האגודל הוא כפיפה קלה (כ- 20 -45 מעלות).

המנח התפקודי האופטימלי של האגודל הוא מצב של קירוב וכפיפה קלה (כ- 5 – 10 מעלות). במצב שבו צריך לקבע את כף היד חשוב לעשות זאת עם התחשבות מקסימאלית בזוויות הללו.

קשתות בכף היד

שלוש קשתות מתפקדות בכף היד. הקשת רוחבית המקורבת ממוקמת בגבול האחורי של התעלה הקרפלית. שלמות הקשת נשמרת על ידי בין היתר הרצועה הקרפלית המהווה את הגג של התעלה הקרפלית. קשת רוחבית נוספת היא הקשת הרוחבית המרוחקת שבגלל שהיא נוצרת באמצעות ראשי עצמות המסרק נקראת גם הקשת של עצמות המסרק. הקשת האחרונה היא הקשת האורכית החוצה את שתי הקשתות המתוארות מעלה. הקשתות הללו מאפשרות איזון בין יציבות ותנועה לצורך אחיזה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן