מבנה כף היד אנטומיה ותנועה

מבנה כף היד אנטומיה ותנועה של כפות הידיים מהווים בסיס לאבחון כאבים בכפות ידיים. כף היד האנושית ושורש כף היד הם מחלקי הגוף המדהימים והמורכבים ביותר. ישנם חוקרים הסבורים שבמהלך האבולוציה נוצרו יחסי הגומלין ייחודיים בין כפות הידיים לבין המוח. בשל כך חלה התפתחות הדדית ובלתי פוסקת של המוח ושל היכולות של כפות הידיים. ככול שהיכולת של כפות הידיים לבצע מטלות עלתה כך גם גורה המוח והתפתח. המוח שהתפתח אפשר לידיים לבצע מטלות מורכבות יותר כגון:

• להכות בעוצמה בגזע עץ וללטף בעדינות תינוק רך בימים.
• לפרוט בעדינות על מיתרי גיטרה ולשבור קיר בטון עם פטיש כבד.
• להרים משא כבד ולשלוף קוץ זעיר עם מצבת.

לעתים קרובות אנו פוגעים בכפות הידיים וגורמים לכאבים וסימפטומים נוספים. הכרת המבנה ואופן התנועה של כפות הידיים עשויה להועיל באבחון מקור הכאב. אבחון ובמידת הצורך טיפול מהיר עשויים לטווח הארוך למנוע נזקים וסימפטומים כרוניים. במאמר "מבנה כף היד אנטומיה ותנועה" נרחיב בנושא.

מבנה כף היד אנטומיה ותנועה – רקע

מבנה כף היד האנושית, כולל את שורש כף היד (wrist), כף היד (palm) והאצבעות (fingers). מדובר במבנה מורכב ביותר הכולל עצמות, מפרקים, סחוסים, שרירים, רקמות חיבור, כלי דם, עצבים ועוד. המבנה הקינטי שלה, יחד עם שליטה עצבית מתקדמת, מאפשר לכף היד מגוון רחב של תנועות עדינות ועוצמתיות כאחד (Eschweiler et al., 2022). עם זאת, השימוש האינטנסיבי שאנו עושים בה חושף אותה לפציעות וכאבים. ואכן דלקת וכאבים בשורש כף היד ובכף היד הם תלונה נפוצה על שריר-שלד.

הפרעות שכיחות בכף היד כוללות בין היתר פציעות של רקמות רכות, אצבע הדק, תסמונת עצביות כגון תסמונת התעלה הקרפלית ועוד. במיוחד סובלים מכך אלה העוסקים בפעילויות או עיסוקים תובעניים פיזית. גורמי סיכון נפוצים נוספים כוללים גיל, מגדר נשי, טראומה, שימוש יתר, דלקת, זיהום, גורמים פסיכו-סוציאליים ועוד (Ferguson et al., 2019).

האבחון והניהול של כאבים בשורש כף היד ובכף היד ו- CTS תלויים במצגת הקלינית, בדיקה גופנית, בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות, מחקרי הדמיה והעדפות המטופל. כדי לאבחן את מקור הנזק חשוב להכיר את האנטומיה והביומכניקה של חלקי כף היד השונים. במאמר "מבנה כף היד אנטומיה ותנועה" נרחיב בנושא.

שכיחות גורמי כאב נפוצים

בעיות בשורש כף היד נפוצות ביותר:

• תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome – CTS) מופיעה בכ־10-24% מאוכלוסיית העובדים המשתמשים בידיים באופן תובעני (Ferguson et al., 2019; Walker‑Bone et al., 2004).
• דלקות גידים כגון אצבע הדק, תסמונת דה-קרוון (De Quervain), שברים, לכידה עצבית בתעלת גויון ופריקות משפיעות על איזורי היד וגורמות לכאב משמעותי (Sudario, 2020).

מבנה כף היד – אנטומיה

בבואנו לתאר את מבנה כף היד ושורש כף היד אי אפשר שלא להשתאות ממורכבותם. להלן הפירוט:

מבנה כף היד: עצמות כף היד

היד האנושית כוללת 29 עצמות ועשרות מפרקים. שלושת החלקים העיקריים של כף היד כוללים את שורש כף היד (wrist) את כף היד (palm) ואת האצבעות (fingers). שורש כף היד נוצרת באמצעות:

• שמונה עצמות קטנות ולא סדירות (Carpal).
• העצמות הללו תחומות בין עצמות המסרק (Metacarpal) לבין עצם הגומד ועצם החישור (Eschweiler et al., 2022).

שורה מקורבת של העצמות בכף היד

השורה המקורבת של עצמות שורש כף היד זו הצמודה לעצמות הגומד והחישור כוללת את:

• הסירה (scaphoid).
• הסהר (lunate).
• הטריז (triquetrum).
• העדשה (pisiform).

החיבור המפרקי בין קבוצת העצמות של שורש כף היד לעצמות החישור והגומד נוצר באמצעות שתי העצמות הראשונות בשורה המקורבת עצם הסירה ועצם הסהר.

הערה קלינית

עצם הסירה בשורש כף היד פגיעה לשברים שבגלל אספקת דם דלה יחסית אינם מחלימים בקלות. עוד נציין שעצמות שורש כף היד מהווים את הקרקעית של התעלה הקרפלית והרצועה הרוחבית הנאחזת בחלק העליון של העצם רבת הזוויות הגדולה ועצם האנקול מהווה את התקרה של התעלה. התעלה הקרפלית המשמשת מעבר של גידים, כלי דם ועצב התווך. היצרות של התעלה עלולה לגרום לגירוי דלקתי של עצב התווך ולהוביל להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.

השורה המרוחקת של העצמות בכף היד

השורה המרוחקת של עצמות שורש כף היד כוללת:

• העצם רבת הזוויות הגדולה (trapezium).
• העצם רבת הזוויות הקטנה (trapezoid).
• עצם הפיקן (capitate).
• עצם האנקול (hamate).

עצמות המסרק

חמש עצמות המסרק (מטאקרפל) הן עצמות ארוכות ומעוגלות הממוקמות בין עצמות שורש כף היד לבין עצמות האצבעות:

• אגודל, אצבע, אמה, קמיצה, זרת.

כל אחת מהאצבעות מלבד האגודל מורכבות משלושה גלילים. לאגודל חסר את הגליל האמצעי. שלושת הגלילים כוללים את:

• הגלילים המקורבים המופרקים עם עצמות המסרק.
• גלילים האמצעיים.
• והגלילים המרוחקים.

מבנה כף היד: המפרקים המרכזיים בכף היד ובשורש כף היד

1. Radiocarpal Joint (המפרק הרדיוקרפלי)

• מיקום: בין עצם החישור (Radius) לבין עצמות שורש היד (scaphoid ו־lunate).
• תפקיד: מאפשר תנועות של כפיפה, פשיטה, הטיה רדיאלית (לכיוון האגודל) והטיה אולנרית (לכיוון הזרת) של שורש כף היד.
• מקור: (Neumann, 2016) מציין שזהו מפרק בי־קונקב־קמור המאפשר את עיקר תנועתיות שורש היד.

2. Midcarpal Joint (המפרק הבין-קרפלי)

• מיקום: בין שורת עצמות שורש היד המקורבת לשורה המרוחקת.
• תפקיד: משלים את טווחי התנועה של הרדיוקרפלי, במיוחד בפשיטה.
• מקור: Kapandji (2007) מדגיש את תפקיד המפרק הזה בהעשרת תנועת שורש כף היד.

3. Carpometacarpal Joints (מפרקי הקרפו-מטקרפליים)

• מיקום: בין שורש כף היד לעצמות המסרק (Metacarpals).
• תפקיד: במיוחד במפרק של האגודל (CMC 1) יש טווח תנועה רחב מאוד (כולל אופוזיציה), המאפשר אחיזה מדויקת.
• מקור: Landsmeer (1961) ו- Tubiana (1981) מציינים כי מפרק CMC של האגודל הוא סיבה מרכזית ליכולת התפקודית של היד האנושית.

4. Metacarpophalangeal Joints (MCP)

• מיקום: בין עצמות המסרק לבין הגלילים הפרוקסימליים של האצבעות.
• תפקיד: מאפשרים כפיפה, פשיטה, קירוב והרחקה של האצבעות.
• מקור: Schreuders et al. (2004) מראים את תרומתם לאחיזות שונות.

5. Interphalangeal Joints (PIP & DIP)

• מיקום: בין גלילים של האצבעות (Proximal & Distal).
• תפקיד: בעיקר תנועות כפיפה ופשיטה – חיוניות לפעולות כמו הקלדה, כתיבה ואחיזה.
• מקור: Moritomo et al. (2006) מדגימים את היחסים הקינטיים בין מפרקי האצבעות לתפקוד היד.

מבנה כף היד: שרירי כף היד ושורש היד

מספר רב של שרירים מפעילים את שורש כף היד, כף היד והאצבעות. להלן פירוט שרירים על פי תפקידם:

השרירים המכופפים בכף היד:

• כופף שורש היד הגומדי (flexor carpi ulnaris) מכופף את כף היד אך עושה זאת עם הטיה לכיוון הזרת.
• כפיפת שורש כף היד עם הטיה לכיוון האגודל מבצע כופף שורש היד החישורי (flexor carpi radialis).
• מכופפים את שורש היד, תומכים בכוח אחיזה (Eschweiler et al., 2022)
• השריר הכף הארוך (Palmaris Longus) שריר קל יחסית שמתווך בכיפוף שורש היד ועשוי להשתתף באחיזה (לא קיים אצל כולם)
• כופף האצבעות השטחי (flexor digitorum superficialis) המכופף את ארבעת אצבעות כף היד מלבד האגודל וכן את שורש כף היד.
• את כפיפת אצבעות כף היד מבצע כופף האצבעות העמוק (flexor digitorum profundus).
• כפיפה של קצה האגודל וסיוע בכפיפת בסיס האגודל מבצע כופף האגודל הארוך (flexor pollicis longus).

השרירים הפושטים בכף היד (physio-pedia, 2025):

• פושט שורש היד הגומדי (extensor carpi ulnaris) פושט את שורש כף היד ומאפשר הטיה לכיוון הזרת.
• פשיטת שורש כף היד עם הטיה לכיוון האגודל מתבצעת באמצעות פושט שורש היד החישורי .
• פושט שורש היד החישורי הארוך (extensor carpi radialis longus) הפושט את שורש כף היד עם הטיה לכיוון האגודל.
• פשיטה של ארבעת האצבעות מלבד האגודל ושל שורש כף היד מתבצעת עם פושט האצבעות (extensor digitorum).
• פושט האגודל הקצר (extensor pollicis brevis) פושט את הפרק המקורב של האגודל.
• פשיטה של הפרק המרוחק של האגודל מתבצעת על ידי פושט האגודל הארוך (extensor pollicis longus).
• הפשיטה של הזרת מתבצעת באמצעות שריר פושט הזרת (extensor digiti minimi).

השרירים בבסיס האגודל (Thenar)

שרירי בסיס האגודל הם ארבעה שרירים פנימיים הממוקמים על כף היד בבסיס האגודל, ויוצרים את הבולטות האופיינית. שרירים אלו חיוניים לתנועת האגודל, ומאפשרים מגוון רחב של פעולות כמו כיפוף, חטיפה, קירוב והתנגדות.

ארבעת שרירי בסיס האגודל הם:

• מצדיד האגודל הקצר Abductor pollicis brevis (APB): מרחיק את האגודל (מרחיק אותו מכף היד).
• כופף האגודל הקצר Flexor pollicis brevis (FPB): מכופף את האגודל במפרק המטאקרפופלנגאלי (מכופף אותו לכיוון כף היד).
• מנגד האגודל Opponens pollicis (OPP): מסובב את האגודל כדי לאפשר התנגדות (מביא את האגודל לגעת באצבעות האחרות) (Dawson‑Amoah et al., 2023).
• מתווייך האגודל Adductor pollicis (ADD): מקרב את האגודל (מזיז אותו לכיוון כף היד). חשוב לאחיזה חזקה, פועל יחד עם השרירים הראשיים של המעיכה (Wikipedia)

שלושת השרירים הראשונים (APB, FPB ו-OPP) נחשבים לשרירי בסיס האגודל העיקריים. השריר מתוויך האגודל (adductor pollicis), למרות שהוא ממוקם באותו אזור, מקובץ לעתים קרובות בנפרד כחלק מהשרירים המקרבים של היד. שרירי בסיס האגודל מעוצבבים בעיקר על ידי עצב התווך. הראש העמוק של ה- FPB וה- adductor pollicis מקבלים גם עצבוב מהעצב האולנרי.

קבוצת השרירים בבסיס הזרת (Hypothenar Group)

בליטת תת-כף היד (Hypothenar eminence) היא בליטה שרירית בצד של הזרת, המורכבת משלושה שרירים. השרירים האלו מניעים את הזרת ואת עצם המסרק החמישית. שלושת השרירים המרכיבים את בליטת תת-כף היד הם:

• מצדיד הזרת (Abductor digiti minimi): מניע את הזרת לצד החיצוני של כף היד (הרחקה).
• כופף הזרת הקצר (Flexor digiti minimi brevis): כופף את הזרת במפרק ה-MP (מפרק האצבע עם כף היד).
• מנגד הזרת (Opponens digiti minimi): מסובב את עצם המסרק החמישית לכיוון כף היד, ומאפשר את פעולת ההיפוך של הזרת.

בנוסף, מותח כף היד הקצר (Palmaris brevis), ממוקם בשכבה השטחית יותר של בליטת תת-כף היד. תפקידו למתוח את רקמת החיבור בכף היד ולחזק את האחיזה (Montanari et al., 2017).

תפקיד קבוצת השרירים בבסיס הזרת:

• תנועות הזרת: השרירים הללו מניעים את הזרת לפעולות כמו כיפוף, הרחקה, סיבוב והיפוך.
• תמיכה באחיזה: השרירים עוזרים לחזק את האחיזה של כף היד.
• הגנה על כלי דם ועצבים: בליטת תת-כף היד מגנה על העצב והעורק העוברים בצד זה של כף היד.

לסיכום, בליטת תת-כף היד היא קבוצת שרירים חשובה בתנועת הזרת ובאחיזת כף היד.

השרירים הפנימיים (Interossei Muscles)

מלבד השרירים הללו מתפקדים בתוך כף היד מספר קבוצת שרירים פנימיים (Intrinsic). לשרירים אלה יכולת לקרב, להרחיק לכופף ולפשוט את האצבעות (Sudario, 2020). למעשה שרירים אלו מאפשרים ביצוע תנועות עדינות ומטלות מורכבות במיוחד. השרירים הבין-גרמיים של כף היד הם שבעה שרירים בתוך כף היד, בין עצמות המסרק:

• השרירים הבין-גרמיים הגביים (Dorsal Interossei) מפרידים את האצבעות (abduction), משתפים פעולה בכפיפה של מפרק MCP ופשיטה של מפרקי IP (Interphalangeal) (Wikipedia, 20244).
• השרירים הבין-גרמיים הכפיים (Palmar Interossei) מקרבים את האצבעות (adduction), מסייעים בכפיפה/פשיטה לפי הדרוש (Wikipedia, 2024).

השרירים התולעיים (Lumbricals)

תחילתם של השרירים התולעיים בגידים של השריר כופף האצבעות העמוק (של Flexor Digitorum Profundus), ותפקידם הוא לכופף את MCP ולהאריך את IP על בסיס תיאום עדין (Wikipedia, 2024)

מבנה כף היד: עצבוב של כף היד

אי אפשר לדבר על מבנה כף היד בלי להתייחס לעצבוב של כף היד (Sudario, 2020). זה כולל:

• מעצב התווך (median nerve) הוא העצב המרכזי שעובר בתעלה הקרפלית ועצבב את השרירים של בסיס האגודל (Sudario, 2020).
• עצב הגומד (ulnar nerve).
• ועצב החישור (radial nerve).

סיבי עצב אלה המתחילים את דרכם מהצמה הברכיאלית בצוואר משורשי עצבים C5‑T1. הם יורדים מטה לאורך הגפה העליונה ומעצבבים שרירים שונים. פגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובמקומות מסוימים לאורך הגפה העליונה עלולים לגרום לפגיעה עצבית בכף היד.

מבנה כף היד אספקת הדם

את אספקת הדם מקבלת כף היד משני עורקים עיקריים:

• עורק הגומד ועורק החישור.

אספקת דם זאת ניתנת באופן מעגלי דבר שמבטיח שאספקת הדם תימשך גם אם נגרמת פגיעה חלקית לאחד מכלי הדם (Sudario, 2020).

מבנה כף היד ותנועה: טווחי תנועה של כף היד

כף היד מוגדרת כשרשרת קינמטית פתוחה, ומאפשרת טרנספורמציה בין תנועות הידים לתנועת האצבעות באמצעות השרירים שמתחילים באמה ומסתיימים בכף היד. טווחי התנועה התקינים כוללים:

• פרונציה וסופינציה של האמה: כ־70-85°
•  כפיפה/פשיטה של כף היד עד כ־30-70°
•  הטיה רדיאלית (10-30°) והטיה אולנרית (20-40°) (Eschweiler et al., 2022).

מנח תפקודי אופטימלי

מנח התפקוד האופטימלי של שורש כף היד הוא במצב של (Sudario, 2020):

• פשיטה קלה (של כ- 20 מעלות) כאשר ישנה הטיה קלה לכיוון הזרת (של כ- 10 מעלות).

בזווית זאת כף היד יוצרת יותר עוצמה וחוזק ותפקוד טוב יותר. פעולות בסיסיות רבות מתבצעות במנח אופטימלי זה כולל בין היתר:

• כתיבה, אכילה ועוד.

כפיפה קלה של שורש כך היד הופכת את המשימות הללו לקשות יותר לביצוע. המנח התפקודי האופטימלי של כל מפרקי האצבעות מלבד האגודל הוא כפיפה קלה (כ- 20 -45 מעלות). המנח התפקודי האופטימלי של האגודל הוא מצב של קירוב וכפיפה קלה (כ- 5 – 10 מעלות). כלומר, במצב שבו צריך לקבע את כף היד חשוב לעשות זאת עם התחשבות מקסימלית בזוויות הללו.

קשתות בכף היד

בסך הכול מתפקדות בכף היד שלוש קשתות:

• הקשת הרוחבית המקורבת ממוקמת בגבול האחורי של התעלה הקרפלית. הרצועה הקרפלית – הגג של התעלה הקרפלית שומרת על שלמות הקשת.
• קשת רוחבית נוספת היא הקשת הרוחבית המרוחקת. קשת זאת נוצרת באמצעות ראשי עצמות המסרק ונקראת גם הקשת של עצמות המסרק.
• הקשת האחרונה היא הקשת האורכית החוצה את שתי הקשתות המתוארות מעלה.

ראוי לציין שכל תכליתן של הקשתות לאפשר איזון בין יציבות ותנועה במטרה לאחוז.

References:

Ferguson R., Riley N.D., Wijendra A., Thurley N., Carr A.J., Dean B.J.F. Wrist pain: a systematic review of prevalence and risk factors- what is the role of occupation and activity? BMC Musculoskeletal Disorders. 2019;20:542.

Walker-Bone K., Palmer K.T., Reading I., Coggon D., Cooper C. Prevalence and impact of musculoskeletal disorders of the upper limb in the general population. Arthritis & Rheumatism. 2004;51(4):642-651.

Neumann, D. A. Kinesiology of the musculoskeletal system: foundations for rehabilitation. Elsevier Health Sciences. 3rd Edition – October 28, 2016

Kapandji, I. A. (2007). The Physiology of the Joints: Volume 1: Upper Limb. Churchill Livingstone.

Landsmeer, J. M. (1961). Power grip and precision handling. Annals of the Rheumatic Diseases, 20(2), 161-164.

Tubiana, R. (1981). The Hand. W.B. Saunders.

Schreuders, T. A. R., Roebroeck, M. E., Jaquet, J. B., & Hovius, S. E. R. (2004). Measuring the hand: A review of instruments. Journal of Hand Surgery (European Volume), 29(2), 179-190.

Moritomo, H., Murase, T., Goto, A., Sugamoto, K., Yoshikawa, H., & Tamai, S. (2006). In vivo three-dimensional kinematics of the midcarpal and radiocarpal joints during wrist extension-flexion. Journal of Hand Surgery, 31(6), 1230-1239.

Dawson-Amoah K, Varacallo MA. Anatomy, Shoulder and Upper Limb, Hand Intrinsic Muscles. [Updated 2023 Jul 17]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.

Eschweiler J, Li J, Quack V, Rath B, Baroncini A, Hildebrand F, Migliorini F. Anatomy, Biomechanics, and Loads of the Wrist Joint. Life (Basel). 2022 Jan 27;12(2):188.

Wikipedia contributors. (2024). Palmar interossei muscles.

Wikipedia contributors. (2024). Lumbricals of the hand.

Kolbe, et al. (2017). Palmaris brevis muscle functional anatomy. Journal of Anatomy.

Sudario G, Wray A, Janson R. Make and Break Your Own Hand: A Review of Hand Anatomy and Common Injuries. J Educ Teach Emerg Med. 2020 Jan 15;5(1):SG1-SG16.