בלט דיסק צווארי – אבחון ואבחנה מבדלת צריכים להתבצע באופן מהיר ויעיל. התמהמהות כאשר בלט דיסק לוחץ על שורש עצב או על חוט השדרה עלולה להזיק. בין היתר עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לרקמה העצבית וצורך אפשרי בניתוח להסרת הדיסק. בלט דיסק בצוואר הוא מצב שבו הדיסק הבין חולייתי צווארי ניזוק במידה קטנה יחסית. הפגיעה גורמת לדיסק לבלוט מעט ולצבוט את שורש העצב הסמוך.
בלט דיסק צווארי הצובט שורש עצב יגרום לרוב כאבים ולעתים גם לנימול וחולשה בגפה המעורבת. עם זאת לא כול בלט דיסק בין חולייתי יגרום להתפתחות סימפטומים ובכלל זה כאבי צוואר. ישנם אנשים רבים שחיים עם בלט דיסק ואפילו עם פריצת דיסק שאינם כאב. בהרבה מקרים אנשים אלו אינם מודעים כלל וכלל לכך שיש להם בעיה בצוואר. במאמר הנוכחי "בלט דיסק צווארי אבחון ואבחנה מבדלת" נדון בתהליך האבחוני של בלט דיסק.
בלט דיסק צווארי אבחון ואבחנה מבדלת – רקע
עמוד השדרה הצווארי מכיל שבע חוליות צוואר וביניהן דיסק שתפקידו לבלום זעזועים ולהעניק לעמוד השדרה את התנועתיות והגמישות. בלט דיסק הוא מצב ניווני שכיח בעמוד השדרה הצווארי. הפרעת דיסק כזאת יכולה לגרום לכאבי צוואר, רדיקולופתיה או מיאלופתיה. שכיחות בלט דיסק בעמוד השדרה הצווארי משתנה בהתאם להגדרות המחקרים השונים ולאופן ההדמיה. על פי מחקר שנערך על ידי Jensen et ועמיתיו, השכיחות של בלט דיסק בחולים עם כאבי צוואר מתמשכים בהתבסס על דיווחי MRI:
- הייתה 25.7%. בלטי הדיסק השכיחים ביותר היו בין חוליות C5/C6 ו- C6/C7.
מחקר נוסף של Tao ועמיתיו דיווח כי השכיחות של בלט דיסק שאובחן בצילום רנטגן, באוכלוסייה גדולה של חולים בגילאי 18 – 97 שנים:
- הייתה 53.9%. בלט הדיסק השכיח ביותר היה בין חוליות C5/C6.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי Kozak ועמיתיו מצא כי השכיחות של בלט דיסק בחולים שעברו MRI של עמוד השדרה הצווארי מסיבות שונות:
- היה 25.2%. בלטי הדיסק השכיחים ביותר היו בין חוליות C4/C5 ו- C5/C6.
השכיחות של בלט דיסק עלתה עם הגיל בכל המחקרים, למעט פריצת דיסק שהייתה נפוצה ביותר בקרב מטופלים בשנות הארבעים לחייהם. בלט דיסק יכול להיות קשור לשינויים ניווניים אחרים כגון:
- אובדן מרווחים בין החוליות, היווצרות אוסטאופיטים, ספונדילוליסטזיס ועוד
המשמעות הקלינית של בלט דיסק אינה מוחלטת. מחקרים מסוימים לא מצאו קשר בין בלט דיסק לבין כאבי צוואר או נכות. מאידך, מחקרים אחרים הציעו כי בלט דיסק עשוי לתרום ללחץ על שורש העצבים או חוט השדרה. הטיפול בבלט דיסק תלוי בחומרת התסמינים, במידת המעורבות העצבית ובתגובה לטיפול שמרני כגון טיפול כירופרקטי. במצבים קשים חלק מהמטופלים עשויים להפיק תועלת מניתוח ועוד.
תסמינים של בלט דיסק בצוואר
בלט דיסק בצוואר יכול להיות אסימפטומטי. עם זאת, כאשר בלט כזה לוחץ על שורש עצב או על חוט השדרה עלולים גם להתפתח תסמינים. כאשר בלט דיסק לוחץ על שורש עצב צווארי נוצרת הפרעה שנקראת רדיקולופתיה צווארית. תסמינים של רדיקולופתיה צווארית כוללים:
- כאבי צוואר
- כאבים בגפה העליונה מהסוג המושלך
- כאב בשכמה או כאב בין השכמות
- נימול והירדמות של הידיים
- חולשה של שרירים
- פגיעה בהחזרי הגידים ועוד
אופן פיזור הכאב ושאר הסימנים והתסמינים נקבע על פי הדיסק המעורב, העצב שניזוק וכמובן חומרת הלחץ על העצב. סימנים ותסמינים נוספים הצפויים עקב בעיה זאת כוללים מגבלות תנועה של עמוד השדרה הצווארי ולעתים גם כאבי ראש צוואריים, סחרחורת או ורטיגו ועוד.
בלט דיסק צווארי C4 – C5
לחץ על שורש עצב C5 הנובע לרוב בגלל בלט דיסק בין חוליות C4-C5 עלול לגרום כאבי צוואר, חולשה בשריר הדלתה. לרוב לחץ על שורש עצב זה לא גורם לסימנים ותסמינים עצביים.
בלט דיסק צווארי C5 – C6
לחץ על שורש עצב C6 (מצב שכיח יחסית) הנובע לרוב בגלל בלט בין חוליות C5 – C6 עלול לגרום לכאבים בצוואר ובשכמה, לחולשה של השריר הדו ראשי ושל השרירים פושטי כף היד, כאב, נימול ועקצוצים המושלכים עד לחלק החיצוני של כף היד הצד שח האגודל.
בלט דיסק צווארי C6 – C7
לחץ על שורש עצב C7 נובע לרוב בגלל בלט דיסק בין חוליות C6-C7. סימנים ותסמינים עלולים לכלול כאבי צוואר המושלכים ליד, חולשה של השריר התלת ראשי ושל השרירים פושטי האצבעות, נימול והירדמות של היד עד לאצבע האמצעית.
בלט דיסק צווארי C7 – T1
לחץ על שורש עצב C8 נובע לרוב בגלל בלט דיסק בין חוליות C7-T1. סימנים ותסמינים אפשריים כוללים כאבים בצוואר המושלכים ליד, חולשת שרירים בכף היד המאפשרים אחיזה, נימול והירדמות במורד היד עד לצד החיצוני של כף היד, הצד של הזרת.
גורמים וגורמי סיכון
בלטי דיסק בצוואר מתפתחים לרוב בגלל שילוב של תהליכי ניוון הנובעים מהתבגרותנו ואגירה הדרגתית של נזקים בדיסקים הבין חולייתיים. נזקים הדרגתיים אלו מקורם לרוב בגלל ארגונומיה ויציבה לקויה (צוואר כפוף מעל מקלדת או מעל טלפון נייד, שינה על הבטן ועוד). גורם מרכזי נוסף להתפתחות בלט דיסק בצוואר ועקב כך גם כאבי צוואר הוא כמובן טראומה. נזקי חבלה בדיסקים הבין חולייתיים מתרחשים לעתים קרובות מידי בגלל תאונות צליפת שוט וגם בגלל פציעות ספורט, נפילות ועוד.
גורמי סיכון לבלטי דיסק בצוואר כוללים:
- גיל מבוגר
- נטייה גנטית
- מגדר גברי
- עיסוק במקצועות כמו נהיגה מקצועית, עבודה עם מחשב, צביעה ועוד היוצרים עומסי יתר על הצוואר
- ענפי ספורט כמו אומנויות לחימה, נהיגת מרוצים ועוד מסכנים את בריאות הצוואר
- עישון
- חוסר פעילות גופנית
- עודף או פעילות גופנית לקויה
- ליקויים מבניים או ביומכניים מולדים או נרכשים בצוואר ועוד.
אבחון בלט דיסק צווארי – שלבים
אבחון מהיר ומדויק יאפשר טיפול יעיל בבלט דיסק צווארי ויצמצם הסיכון להגיע לניתוח בגלל נזקים קשים.
היסטוריה רפואית
אבחון בלט דיסק בצוואר יחל בלימוד הסימנים והתסמינים של החולה ואופן התפתחותם. נשאל את החולה מספר שאלות שנועדו להבהיר לנו מה הן תלונותיו. בין היתר נברר:
- מה הן תלונותיו
- האם הוא סובל מכאבי צוואר
- חולשה בגפה המעורבת
- נימול או הירדמות של הגפה המעורבת ועוד
- נברר מתי החלו הסימנים והתסמינים ומהו מיקומם המדויק (צוואר, כתף, שכמה, לאורך הגפה)
- נלמד מה משפיע על הסימנים והתסמינים (תנועות, מנחים)
- נחקור על מקצועו של החולה (איש מחשבים, נהג מקצועי)
- נלמד מהו הספורט המועדף (אופניים, אומנויות לחימה, שחייה)
- נברר על הרקע בריאותי של החולה ומשפחתו (אשפוזים, מחלות, תאונות, ניתוחים)
- נחקור לגבי סגנון חייו (עישון, סמים, תנוחות שינה) ועוד.
בדיקה גופנית
מטרות הבדיקה הגופנית:
- לשחזר את התסמינים שעליהם מתלונן החולה
- לזהות את הרקמה המעורבת
- ולעריך את חומרת הנזק
במהלך הבדיקה הגופנית:
- נתבונן בחולה בעודו מבצע פעולות שונות עם הצוואר כתף וגפה עליונה
- נמשש ונניע את חלקי הגוף הללו בטווחים שונים.
- נערוך בדיקות אורתופדיות מיוחדות שנועדו בין היתר לזהות לחץ על שורש עצב צווארי
- נבצע בדיקות כירופרקטיות של טווחי התנועה ותקינות התנועה של החוליות
- נערוך בדיקות נוירולוגיות הכוללות בחינה של הכוח, התחושות ואת החזרי הגידים בגפה העליונה.
בדיקות מתקדמות
לאחר השלבים הללו יתכן שניעזר גם בבדיקות מעבדה כמו בדיקה חשמלית להולכה עצבית EMG ו/או בדיקות הדמיה כולל צילום רנטגן, MRI או CT כדי לאשר את האבחון או לשלול פתולוגיה אחרת.
דגלי אזהרה אדומים או צהובים
לאורך כל הזמן שאנו שוהים עם החולה נבחן האם ישנה סבירות שהתסמינים שעליהם מדווח החולה נובעים מבעיה שאינה מכנית במהותה אלא נובעת מפתולוגיה מסכנת חיים. בין יתר התסמינים שקיומם אמור לעורר את חשדנו ויגרום לנו להפנות את החולה לחדר מיון נמנה:
- חום גבוה
- צמרמורת
- כאבי צוואר שנותרים חמורים ואינם פוחתים במנוחה
- חוסר שליטה בסוגרים
- שיבושי הליכה
- חולשה בידיים
- שיתוק מתקדם ביד
- אובדן משקל לא רצוי
- רקע של מחלת סרטן
- אובדן הכרה בגלל תנועות צוואר
- גם רקע של דיכאון, חרדות ומחלות נפש עלול להיות משמעותי לפרוגנוזה של החולה. חולים הסובלים מהתופעות הללו יופנו במקביל לעזרה נפשית
אבחנה מבדלת
מספר פתולוגיות נוספות עלולות לגרום לסימנים ותסמינים דומים לאלו המופיעים בגלל בלט דיסק צווארי. תהליך של אבחנה מבדלת יאפשר לסנן הפרעות לא רלוונטיות. בין יתר ההפרעות האפשריות שנבחן נמנה:
- משחיקת סחוסים
- לחץ על חוט השדרה הצווארי
- פציעות כתף או מרפק המשליכות כאב ליד
- אוטם שריר הלב
- לכידה של עצבים וכלי דם: תסמונת מוצא בית החזה
- לכידה עצבית בגפה העליונה כולל תסמונת התעלה הקרפלית, תסמונת התעלה הרדיאלית במרפק, תסמונת תעלת הגומד
- גידולים סרטניים
- דלקות זיהומיות ועוד
כמובן שלכול אחת מהפתולוגיות הללו ישנם גם סימנים ותסמינים ייחודיים. איתורם יאפשר לאשר או לשלול אבחון אפשרי.
References:
Jensen RK, Jensen TS, Grøn S, et al. Prevalence of MRI findings in the cervical spine in patients with persistent neck pain based on quantification of narrative MRI reports. Chiropr Man Therap. 2019;27:13.
Tao Y, Galbusera F, Niemeyer F, et al. Radiographic cervical spine degenerative findings: a study on a large population from age 18 to 97 years. Eur Spine J. 2021;30:431-443.
Kozak J, Kozakova M, Kozakova L, et al. Magnetic Resonance Imaging of the Cervical Spine: Frequency of Abnormalities in Asymptomatic and Symptomatic Patients. Diagnostics (Basel). 2021;8(12):77.
Matsumoto M, Fujimura Y, Suzuki N, et al. MRI of cervical intervertebral discs in asymptomatic subjects. J Bone Joint Surg Br. 1998;80(1):19-24.
Gore DR, Sepic SB, Gardner GM. Roentgenographic findings of the cervical spine in asymptomatic people. Spine (Phila Pa 1976). 1986;11(6):521-524.
Radhakrishnan K, Litchy WJ, O'Fallon WM, Kurland LT. Epidemiology of cervical radiculopathy: a population-based study from Rochester, Minnesota, 1976 through 1990. Brain. 1994;117(Pt 2):325-335.
Matsumoto M, Toyama Y, Ishikawa M, et al. Increased signal intensity of the spinal cord on magnetic resonance images in cervical compressive myelopathy: does it predict the outcome after conservative treatment? Spine (Phila Pa 1976). 2000;25(6):677-682.
Bono CM, Ghiselli G, Gilbert TJ Jr., et al. An evidence-based clinical guideline for the diagnosis and treatment of cervical radiculopathy from degenerative disorders. Spine J. 2011;11(1):64-72.
Gao F, Mao T, Sun W, et al. An updated meta-analysis comparing artificial cervical disc arthroplasty (CDA) versus anterior cervical discectomy and fusion (ACDF) for the treatment of cervical degenerative disc disease (CDDD). Spine (Phila Pa 1976). 2015;40(23):1816-1823.
Fehlings MG, Tetreault LA, Riew KD, et al. A clinical practice guideline for the management of patients with degenerative cervical myelopathy: recommendations for patients with mild, moderate, and severe disease and nonmyelopathic patients with evidence of cord compression. Global Spine J. 2017;7(3 Suppl):70S-83S.
