תכנית שיקום עבור פציעה? תכנית שיקום טובה, למשל של הגב, מספקת הזדמנות לטיפול יסודי בפציעה, לחזק ולאזן את הגוף ולאפשר חזרה לתפקוד מלא. תוכניות שיקום טובות תתבצענה באופן הדרגתי. תכנית כזאת גם תיתן מענה לבעיות הנובעות מהפציעה ובכללן הבעיות הפיזיות וגם הבעיות הפסיכולוגיות.
הגוף האנושי חשוף לפציעות בגין כוחות חיצוניים המופעלים עליו. דרכי הפציעה מרובות וכוללות תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות, מעידות, התנגשות על שחקן יריב על המגרש, דקירת סכין, פגיעה מקליע של רובה ועוד. מיליוני בני אדם נפצעים כול שנה ברחבי העולם חלקם אפילו מתים בגלל הפציעות הללו. חלק ניכר מהפציעות ובעיקר הפציעות החמורות (Major trauma) זקוקות לשיקום. תכנית שיקום טובה תפחית כמובן את הסיכון להישנות הפציעה ותאפשר חזרה לעבודה או למגרש המשחקים. מה כוללת תכנית שיקום עבור פציעה?
תכנית שיקום עבור פציעה – רקע
על פי מחקרים רבים השיקום חייב להתבצע בהקדם האפשרי ובסמיכות לפגיעה. המשמעות של דחיית השיקום עלולה להיות שיקום פחות מוצלח והתפתחות של כאבים וחולשות כרוניים. תכנית שיקום חייבת להיות אינטנסיבית ככל האפשר. גם כאן שיקום דליל עלול להשאיר אותנו עם פציעה לא משוקמת ומגבלות כרוניות. בהתייחסות לפגיעה פיזית התוכנית השיקומית חייבת להיות הדרגתית ולהתבצע ללא או כמעט ללא כאב. התרגילים והפעילות שיבחרו "נתפרים" במיוחד עבור פציעתך בהתייחס למצבך הגופני ולממצאים הקליניים שהופקו מהבדיקות שנערכו לך. נגמר העידן שבו ניתנו על דף A4 תרגילים סטנדרטיים כפתרון לכל בעיה, לכל כאב ולכל אדם.
התרגילים שיינתנו במסגרת תכנית שיקום יכולים להתבצע בבית (ציוד?) או בחדר הכושר ו/או בבריכה הצמודה למרפאה. בשלבים מתקדמים יכולים תרגילי השיקום להתבצע בחדר כושר אחר בהשגחת מדריך כושר שקיבל הנחיות מתאימות. בכל מקרה בו יידרש שיקום יושם דגש רב על שיקום וחיזוק שרירי הליבה.
תכנית שיקומית עבור פציעה – פירוט רכיבים:
- שימוש באמצעי עזר חשמליים ולא חשמליים להאצת ההחלמה
- תרגילי כוח שונים ושימוש במגוון מכשירים
- תרגילי גמישות
- סיבולת שרירים
- שיפור טווח תנועה פסיבי ואקטיבי
- שמירה ושיפור הכושר הגופני
- עבודה על רקמות רכות
- שיפור "תחושת מצב" של המפרק והשרירים
שיקום הפרופריוספציה
הפרופריוספציה (חישה עצמית) מעניק לגוף את:
- תחושת המיקום (Position sense)
- ואת תחושת התנועה (Kinesthesia)
של המפרקים והרקמות הרכות הפועלות סביבם מספק לגוף. שיקום החוש שבאופן בלתי נימנע ניפגע בעקבות פציעה חשוב לא פחות משיקום חלקי גוף אחרים. פרופריוספציה מתאפשרת בזכות מערכת שמורכבת בעיקרה:
- מהמוח הקטן (צרבלום)
- מקולטנים (פרופריו רצפטורים) המצויים בכישורי השרירים, כישורי הגידים, במפרקים ובעור
- ממערכת שיווי המשקל שבאוזן (המערכת הווסטיבולרית)
- וממערכת הראייה
הקולטנים יחד עם המערכת שיווי המשקל ומערכת הראייה מעבירים למוח הקטן מידע המאפשר את:
- תחושת המיקום והמצב של כול חלקי הגוף בחלל
- את הגדרת התנועה הספציפית שנעשתה
- אופן ביצוע התנועה
- ואת מידת הכוח הנדרש לבצעה
הקלט הווסטיבולרי מהאוזן יחד עם הקלט הפרופריוצפטיבי מהפרקים, מהשרירים (חשיבות מיוחדת לשרירי הצוואר), מהגידים, מהעיניים (ראייה) ומיתר חלקי הגוף מתאחדים לתהליך תחושתי אחד. המוח הקטן מנתח את המידע, מווסת, מבקר ומשביח את תנועות הגוף, משמר את אופן ביצוען ומאפשר לתנועה להפוך למיומנת, מהירה, מדויקת וחסכונית מבחינה אנרגטית. התהליך מתבצע באופן אוטומטי לחלוטין וללא מודעות.
– חשיבות חוש הפרופריוספציה
כאשר אחד מחלקי המערכת הפרופריוצפטית מעביר מידע תחושתי לקוי בגלל תכנית שיקום לקויה של פציעה או מחלה איכות התנועה והיעילות הביו מכנית שלה נפגעים. ליקויים אלה וחושפים את המטופל להחלמה איטית או חמור יותר לפציעה חוזרת. פציעה של אחת מהרקמות המרכיבות את עמוד השדרה הצווארי עלולה לגרום לאי התאמה בין המידע שמגיע אל המוח הקטן מרקמות הצוואר ובכללן כישורי השרירים, כישורי הגידים והמפרקים לבין המידע המגיע אליו ממקורות אחרים מהאוזן (מערכת וסטיבולרית), מערכת הראייה, עצב השמיעה ומהמרכזים המוחיים לשיווי משקל. סתירה זו עלולה לגרום לאובדן שיווי משקל, חוסר יציבות, סחרחורת וורטיגו.
– אימון המערכת הפרופריוצפטית
חלק חשוב מכל תכנית שיקום יכלול תרגילים לשיפור שיווי משקל והשליטה העצבית של מערכת העצבים על השרירים והפרקים שנפגעו. תכנית שיקום של המערכת הפרופריוצפטיבית תכלול שימוש בין היתר בטרמפולינה ובלוח שווי משקל. מחקרים מראים ששיקום שאינו כולל שיפור היכולת של שיווי המשקל והיכולת של חוש המיקום הוא שיקום לוקה. ספורטאים המאמנים את חוש "החישה העצמית" של השרירים והמפרקים שלהם ייהנו מיציבות מפרקית גבוהה יותר ויוכלו להגיב טוב יותר לכוחות הפועלים עליהם במהלך פעילותם ובכך להפחית את הסיכון לפציעה.
תכנית לשיקום מפרק הירך – דוגמה
ראשית אבחון הבעיה במפרק הירך:
– היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית
טרם נתחיל עם תכנית השיקום חשוב לאבחן את מהות הפציעה. לצורך זה חייב הקלינאי לחשוב על פוטנציאל הפגיעה של כל אחד מהמרכיבים האנטומיים של המפרק, של הרקמות סביבו ושל הרקמות שיכולות להשליך כאב אל המפרק. שיטה זו תקל על האבחון של הפציעה. היא מנחה ומכוונת ואינה מאפשרת להתעלם מנזק אפשרי לרקמה או איבר נחבאים. אבחון פציעתו של הספורטאי תחל בלקיחת ההיסטוריה הרפואית הכללית והיסטוריה של הפציעה. הרבה פעמים הבנה ברורה של איך קרה תיתן לנו רמז לגבי מה קרה.
בהיסטוריה הרפואית נלמד על הרקע הבריאותי של הפצוע: מחלות קודמות, פציעות קודמות, מה התלונה? איך התרחשה הפציעה? מהם הסימפטומים? מהן המגבלות? מהו מיקום הכאב, מתי וכיצד החל, מהו סוג הכאב, מה מקל ומה מחמיר אותו וכיוצא בזה (ראה הרחבה בנושא). בשלב הבא נערוך בדיקה גופנית מקיפה ומדוקדקת שתכלולנה תצפית ובחינה, תמשיך במישוש (Palpation), בחינת התפקוד של השרירים, בדיקות טווח תנועה, בדיקות אורתופדיות, בדיקות נירולוגיות וכירופרקטיות.
אבחון וטיפול
אם הפציעה אינה מחייבת התערבות כירורגית יחל השלב הטיפולי. מהות הטיפול הכירופרקטי תלויה בסוג הפציעה, חומרת הפציעה והשלב בו הפציעה מצויה. בעיקרון בשלבים החריפים הטיפול יהיה פסיבי ויכלול אמצעי עזר להורדת דלקות ובשלבים המתקדמים יותר יהפוך הטיפול בהדרגה לאקטיבי ויצריך מעורבות הולכת וגדלה של המטופל. הטיפול במרפאה נעשה באמצעות מיטב המכשור הרפואי הקיים כולל לייזר, אולטרה סאונד וטיפול בגלי הלם. הטיפול יכלול הנעה והפעלה מבוקרת של האזור הפצוע על מנת למנוע החלשות שרירים ומגבלות תנועה חריפות. עם שוך הכאב ושיפור משמעותי בטווחי התנועה נתחיל עם תכנית שיקום של המפרק. חשוב להתחיל את השיקום בעיתוי המתאים. הקלינאי צריך לשאול את עצמו: מתי נכון להתחיל עם השיקום של המפרק לאחר פציעה או לאחר החלפה כירורגית.
– תכנית טיפוסית לשיקום מפרק הירך
בטווח המיידי 0-4 שבועות
המטרה המיידית של תכנית שיקום בשלב הראשוני היא השגת מקסימום שיפור במינימום תנועה וכאב. הפחתה של כאבים ודלקת באמצעות מכשירים רפואיים לריפוי דלקות ובכללם מכשיר לייזר רך, אולטרה סאונד ומכשיר המייצר גלי הלם ועוד. מניעת ניוון וחולשה שרירים. החזרת טווח התנועה באופן הדרגתי על ידי הנעה פסיבית תחילה ולאחר מכן הנעות אקטיביות של המפרק הפצוע. החזרת האיזון לשרירים שמפעילים את מפרק הירך ולמפרק עצמו. נחזק ו/או נגמיש את השרירים שזקוקים לכך.
להחזרת האיזון השרירי תכנית שיקום למפרק תכלול תרגילים שונים. בין היתר ניעזר בתרגילים איזומטריים (isometric exercise), תרגילים איזו קינטיים (isokinetic exercise), תרגילים איזו טוניים (isotonic exercise) מכשירי כוח אחרים ומשקולות חופשיים. נתחיל באופן מידי את תהליך שיפור שיווי המשקל והחזרת תחושת המיקום לשרירים ולמפרק הירך. שמירה על סיבולת לב ריאה על ידי פעילות חלופית אפשרית (עבודה במים ללא תזוזת רגליים). הקריטריון למעבר לשלב השני של השיקום 85% מטווח התנועה ללא כאב. המפרק מסוגל לשאת את משקל הגוף.
בטווח הבינוני 4-8 שבועות
תכנית שיקום בשלב הזה הופכת להיות בהדרגה פחות פסיבית ויותר אקטיבית ויותר אגרסיבית. נמשיך את הורדת הדלקת והכאבים באמצעות מכשירים רפואיים להורדת דלקות ובכללם מכשיר לייזר רך, אולטרה סאונד ומכשיר המייצר גלי הלם ועוד. השגת טווח תנועה מלא על ידי הנעה. הגעה למצב של הליכה תקינה. החזרת האיזון לשרירים שמפעילים את מפרק הירך ולמפרק עצמו. נחזק ו/או נגמיש את השרירים שזקוקים לכך. להחזרת האיזון השרירי נשתמש בתרגילים שונים ברמות קושי עולות.
נמשיך את תהליך שיפור שיווי המשקל והחזרת תחושת המיקום לשרירים ולמפרק הירך על ידי גיוון בסוג והתרגילים וברמת הקושי שלהם. שמירה על סיבולת לב ריאה על ידי הליכה, רכיבה על אופניים או פעילות בבריכה. הקריטריון למעבר לשלב טווח תנועה מלא של מפרק הירך והליכה תקינה. האיזון השרירי בהשוואה למפרק הבריא הוא במצב של 80% מהמקסימום.
בטווח הארוך – 8-12 שבועות
תכנית שיקום בשלב הזה הופכת להיות יותר אקטיבית ואינטנסיבית. טווח התנועה מלא וללא כאב. הגעה הדרגתית למצב של ריצה ואימונים ספציפיים בהתאם לעיסוקו של הספורטאי. המשך חיזוק והגמשה של השרירים. אימוני כוח ברמת קושי גבוהה כולל כפיפות ירך עם עומסים בזוויות שונות. המשך שיפור שיווי המשקל והחזרת תחושת המיקום לשרירים ולמפרק הירך. שמירה על סיבולת לב ריאה על ידי ריצה. הקריטריון למעבר לשלב הבא טווח תנועה מלא של מפרק הירך ויכולת לרוץ על המפרק הפצוע ללא כאב. האיזון השרירי בשני הפרקים שווה. שיווי משקל ותחושת מיקום טובה. סיבולת לב ריאה טובה.
שלב אחרון – שלב שלפני החזרה לפעילות מלאה
אימונים ספציפיים על פי סוג הספורט המועדף ללא כאב. טווח תנועה מלא ללא כאב. יכולת לבצע באופן מהיר ותוך שינויי כיוון את הדרישות הספציפיות של הספורט שבו אתה עוסק ללא כל כאב.
– הערות כלליות
הקשר הקינמטי של חלקי הגוף השונים מחייב אותנו להתייחס גם לפרקים האחרים בגוף שיש להם קשר אנטומי ו או קשר תפקודי עם המפרק הנפצע. לכן תכנית שיקום חייבת לכלול מבט כולל ועבודה על התפקוד של הפרקים האחרים בגוף שעשויים להשפיע על תפקודו של המפרק הפצוע. נשפר את היציבה אם נזהה שהיא מעמיסה על אזור הפגיעה ומאיטה את ההחלמה.
על מנת להפחית עומסים בלתי רצויים על החלק שנפגע נבחן ונתקן גם את הארגונומיה שלכם. נבחן ונבדוק את השפעת ההתנהגות שלכם על הפציעה. נבדוק איך אתם יושבים, איך אתם עובדים ואיך אתם מפעילים את גופכם. במידת הצורך, אם נגיע למסקנה שטכניקות האימון שלכם אינה נכונות נשפר גם אותן.
האם אני כשיר לחזור לפעילות?
ההחלמה הראשונית מושגת ברגע שהפצוע יכול להניע את החלק שנפגע במלוא טווח התנועה וללא כאב. מהשלב הזה מטרת תכנית שיקום היא הגעה לתפקוד מלא תחת עומס ומול התנגדות. בשלב הסופי לפני שהמטופל חוזר למגרש נחשוף אותו לעומס גדל והולך ובטווחי תנועה משתנים. אמוני סיבולת כוח וקואורדינציה יעזרו לנו להגיע למטרה זאת. שלב זה צריך להיות מותאם לעיסוקו הייחודי של הספורטאי. כך למשל אימוניו של הכדורסלן שניפגע בברכו יכללו כריעות וקפיצות, ריצות מהירות תוך שינוי כיוונים וכיוצא באלו. אימוניו של שחיין שנפגע בכתפו יכלול אימוני כוח וגמישות של האזור הפגוע ועוד.
"ככל שכאב או מחלה קשים יותר,
כך גם השינויים הנדרשים יותר קשים.
אלה בדרך כלל כוללים שבירת הרגלים רעים
או רכישת הרגלים חדשים וטובים יותר".
(פטר מקוויליאמס)
