מניעת נזקי גוף מעבודה אינה דורשת מאמצים מיוחדים אך מעניקה יתרונות רבים. פגיעה בעובדים יכולה להיות הרסנית עבור העובדים והעסקים. במיוחד נפגעים מכך עסקים קטנים עם פחות עובדים זמינים. בעוד שהביטוח לעובדים יעזור לשלם עלויות רפואיות ולהחליף את אובדן ההכנסה של עובד שנפגע, העסק יצטרך לספוג עלויות הקשורות לפרודוקטיביות מופחתת, שעות נוספות, החלפות הכשרה וכן הלאה.
הדרך הטובה ביותר למזער את העלויות הנסתרות של פציעות במקום העבודה ועלויות הביטוח הנלוות היא למנוע תאונות מלכתחילה. פעולות לצורך מניעת נזקי גוף מעבודה צריכות לכלול:
- הגברת שיתוף הפעולה בין ההנהלה לעובדים
- אבחון של כשלים במקום העבודה
- מזעור סיכונים
- הדרכה מתמשכת והטמעת הכללים.
מניעת נזקי גוף מעבודה – רקע
נזקי גוף מעבודה כוללים פגיעות במבני גוף כגון שרירים, מפרקים, גידים, רצועות, עצבים, עצמות ומערכת זרימת הדם המקומית. פגיעות אלה יכולות להתרחש בכל חלקי הגוף, אם כי הגב, הצוואר, הכתפיים והגפיים העליונות הם האזורים המושפעים ביותר. נזקי גוף מעבודה מהווים סיבה עיקרית לפגיעה בפריון והיעדרויות מעבודה וכרוכים בעלויות ניכרות למערכת הבריאות הציבורית. נזקי גוף מעבודה אינם נגרמים, לרוב, על ידי גורם סיכון ספציפי אחד, אלא על ידי גורמי סיכון מרובים. אלה כוללים:
- דרישות פיזיות (למשל טיפול ידני בעומסים, עבודה בתנוחות לקויות, עבודה חוזרת ונשנית, עבודה במהירות גבוהה, חשיפה לרעידות ועוד)
- דרישות פסיכו-סוציאליות (לחץ בעבודה, מערכות יחסים עכורות בעבודה).
נזקי גוף משתנים לעיתים על פי סוג העבודה. כך למשל:
- הפרעות בגב התחתון קשורות לעתים קרובות להרמה ונשיאה של מטענים.
- נזקים בגפיים העליונות קשורות לעבודה חוזרנית או ממושכת.
חומרתן של הפרעות אלה עשויה להשתנות בין כאבים קלים וחולפים ועד לנכות וסיום קריירה כעובד. מטרת מסמך זה לחשוף בפני העובדים והמעסיקים את גורמי הסיכון להתפתחות נזקי גוף מעבודה ולאפשר את מניעתם. מניעת נזקי גוף מעבודה היא אתגר מורכב ורב-פנים הדורש שיתוף פעולה ומחויבות מכל הצדדים המעורבים. ניתן למנוע או להפחית בתדירות ובחומרה של פציעות אלה באמצעות יישום אסטרטגיות מבוססות ראיות ברמות שונות של התערבות:
- ברמה האישית
- ברמת הארגון
- וברמת קובעי המדיניות
אך לפני הכול יש לבצע הערכת סיכונים על ידי מומחה ארגונומיה.
הערכת סיכונים
תהליך הערכת הסיכונים מהווה את הבסיס למניעת נזקי גוף מעבודה. הערכת סיכונים ארגונומית כוללת בחינה שיטתית של כל היבטי העבודה:
- תוך התחשבות והערכה של חשיפת העובדים לגורמי סיכון פיזיים ופסיכו-סוציאליים להתפתחות נזקי גוף מעבודה.
ההערכה זאת בוחנת גם את האפשרות לבטל את הגורמי הסיכון, ואם לא, אילו אמצעי מניעה ננקטים, כדי לשלוט בסיכונים. תהליך הערכת הסיכונים מאפשר לזהות סדרי עדיפויות למניעה. הערכת סיכונים צריכה, במידת הצורך, להיות נתמכת על ידי מומחים ארגונומיים. שיטות להערכה מתמקדות בדרך כלל בהערכת עומס העבודה הפיזי באמצעות פרמטרים כגון:
- היציבה של חלקי הגוף השונים
- הכוח שהעובד מפעיל
- משכי הזמן
- צורת העבודה (פעולות חוזרות)
נזקי גוף מעבודה לא נגרמים רק בגלל גורמי סיכון פיזיים ולכן תהליך הערכת הסיכונים יכלול גם:
- גורמי עבודה פסיכו-סוציאליים (לחץ נפשי, יחסים עכורים בין העובדים או בין העובדי להנהלה ועוד).
מה צריך לעשות העובד כדי למנוע נזקי גוף מעבודה?
כדי למנוע נזקי גוף מעבודה, העובדים יכולים לאמץ התנהגויות נכונות, כגון:
- חימום לפני הרמה
- שימוש בטכניקות וציוד מתאימים
- הימנעות ממאמץ יתר ועייפות
- בקשת עזרה עם עומסים כבדים
- הקפדה על מתיחות, פעילות גופנית ושמירה על תזונה מאוזנת.
מה צריך לעשות המעביד כדי למנוע נזקי גוף מעבודה בקרב עובדיו?
התערבויות ארגונומיות במקום העבודה נועדו להפחית את עומס העבודה הפיזי ואת גורמי הסיכון הפסיכו סוציאליים ובכך גם להפחית את הסיכון להתפתחות נזקי גוף מעבודה. ההתערבויות האלה יכולות לכלול:
אוטומציה או מיכון
החלטות להפוך תהליכי עבודה מסוימים לאוטומטיים, ליישם ציוד הובלה או טיפול מופעל או מכני כגון מסועים, משאיות הרמה, מנופים חשמליים, מכשירי הרמת מטופלים ועוד.
תחנות עבודה ארגונומיות
העיקרון המנחה בעיצוב תחנת העבודה הוא להתאים את מקום העבודה לעובד. הערכה של מקום העבודה יכולה לזהות את המקור או המקורות של נזקי גוף מעבודה. תכנון נכון של עמדת העבודה מקטין את המאמץ הנדרש מהעובד לשמירה על עמדת עבודה. באופן אידיאלי, תחנת העבודה צריכה להיות מתכווננת לחלוטין, לספק לעובד את האפשרויות לעבוד בתנוחות עמידה, ישיבה או ישיבה, כמו גם התאמת גודל הגוף של העובד וצורתו.
עיצוב ארגונומי של סביבת העבודה
עיצוב ומיטוב של סביבת העבודה (הפיזית) כדי לאפשר עבודה בתנוחה נוחה. עיצוב ארגונומי צריך, בין היתר, לקחת בחשבון את עקרונות האנתרופומטריה. דוגמאות לכך הן שינויים בפריסת משרדים, שינוי תאורה במשרדים, התאמת גובה עבודה ועוד.
ציוד וכלים ארגונומיים
שימת דגש על שימוש בציוד וכלים ארגונומיים. דוגמאות לכך הן כיסאות ארגונומיים ומקלדות חלופיות והתקני הצבעה בסביבה משרדית, כלי יד ארגונומיים ועוד.
ציוד מגן
הקפדה על שימוש בציוד מגן, כגון חגורת גב (תומך מותני), סדים לשורש כף היד ומגני ברכיים.
עיצוב אופן ביצוע העבודה
מקור הסיכון העיקרי לנזקי גוף מעבודה הוא החזרתיות של המשימות. מרכיבים אחרים של העבודה כגון הכוח המופעל, תנוחות הגוף הקבועות וקצב העבודה הם גם גורמים תורמים. לכן, המאמץ העיקרי להגן על עובדים מפני נזקי גוף מעבודה צריך להתמקד:
- הימנעות מדפוסי עבודה חוזרים ונשנים באמצעות עיצוב עבודה שעשויים לכלול מיכון, סבב משרות, הגדלת עבודה והעשרה או עבודת צוות. כאשר חיסול דפוסי העבודה החוזרים אינו אפשרי או מעשי, יש לשקול אסטרטגיות מניעה המתמקדות בנוהלי עבודה חלופיים.
- מיכון משימות חוזרות הוא אחד הדרכים לבטל משימות חוזרות. כאשר המיכון אינו ישים או מתאים, קיימות חלופות אחרות.
- סבב משרות מאפשר לעובדים לעבור בין משימות שונות, בפרקי זמן קבועים או לא סדירים. משימה שונה מחייבת עבודה שונה שמערבת קבוצות שרירים שונות כדי לאפשר התאוששות לשרירים שעבדו.
- הגדלת מגוון המשימות המובנות בתפקיד שוברת את מונוטוניות העבודה ומונעת עומס יתר על חלק אחד של הגוף.
- עבודת צוות יכולה לספק מגוון תפקידים גדול יותר ומאמצים גופניים מפוזרים באופן שווה יותר. כל הצוות מעורב בתכנון והקצאת העבודה. כל חבר צוות מבצע סדרה של פעולות כדי להשלים את המוצר כולו. הדבר מאפשר לעובד להחליף בין משימות, ולהפחתת סיכון להתפתחות נזקי גוף מעבודה.
שינויים ברמת הארגון
התפתחות נזקי גוף מעבודה נגרמים לא רק על ידי גורמי סיכון פיזיים אלא גם על ידי גורמי עבודה פסיכו-סוציאליים, כגון:
- דרישות עבודה גבוהות
- חופש החלטה נמוך
- תמיכה נמוכה של עמיתים לעבודה או מפקחים
- חוסר איזון בין מאמץ לתגמול
לכן, התערבויות ארגוניות מכוונות לא רק להפחתת העומס הפיזי אלא גם לשיפור סביבת העבודה הפסיכו-סוציאלית. ארגון עבודה מתייחס לאופן שבו העבודה מתוכננת ומבוצעת וכולל חלוקת משימות עבודה, עיצוב עבודה, תהליכי עבודה, קצב עבודה, סגנון ניהול, זמן עבודה ועוד. סביבת העבודה הפסיכו-סוציאלית היא תוצר של יחסי גומלין בין תנאי העבודה לבין תפיסת תנאים אלה על ידי העובד למשל:
- חומרת דרישות העבודה
- חופש החלטה
- תמיכה מעמיתים לעבודה או מממונים
- הכרה במאמצי העובד
- עבודה תובענית רגשית
- דרישות קוגניטיביות
- הטרדות מיניות ואחרות במקום העבודה
דוגמאות להתערבויות ארגוניות כוללות:
- שינוי רמות כוח אדם
- התאמת תדירות מחזור העבודה
- שינויים בתדירות / משך ההפסקות
- התאמת משימות עבודה למשל על ידי שימוש בפתרונות כהעשרת עבודה, הגדלת משרה או סבב תפקידים
מה צריכה לעשות המדינה?
קובעי מדיניות ובעלי עניין צריכים לפתח ולאכוף תקנות ותקנים המגנים על עובדים מפני נזקי גוף מעבודה. זה יכול לכלול:
- קביעת מגבלות על חשיפה לגורמי סיכון פיזיים (כגון מגבלות משקל, מגבלות משך, מגבלות תדירות)
- חיוב מעסיקים לבצע הערכות סיכונים וליישם תוכניות מניעה
- מתן תמריצים לציות ולשיפור
- ניטור והערכה של יעילות התערבויות
- קידום מודעות וחינוך בקרב עובדים ומעסיקים
- הקלה על הגישה לשירותי בריאות ושיקום לעובדים פצועים
פעולות אלה יכולות לסייע לעובדים להבטיח את זכויותיהם ואחריותם, לשפר את בטיחותם ורווחתם ולהפחית את הנטל החברתי והכלכלי של נזקי גוף מעבודה.
References:
NIOSH (1997). Musculoskeletal disorders (MSDs) and workplace factors: A critical review of epidemiologic evidence for work-related musculoskeletal disorders of the neck, upper extremity, and low back. Cincinnati: U.S. Department of Health and Human Services. BLS (2003).
Nonfatal occupational injuries and illnesses requiring days away from work, 2001, Washington: U.S. Department of Labor.
Physiopedia (n.d.). Work-related musculoskeletal injuries and prevention. Retrieved from https://www.physio-pedia.com/Work-Related_Musculoskeletal_Injuries_and_Prevention
CDC (n.d.). Work-related musculoskeletal disorders & ergonomics. Retrieved from https://www.cdc.gov/workplacehealthpromotion/health-strategies/musculoskeletal-disorders/index.html
Facilities Management (2020). Preventing musculoskeletal injuries. Retrieved from https://www.facilities.cuimc.columbia.edu/news/preventing-musculoskeletal-injuries
UCLA Ergonomics (n.d.). Preventing musculoskeletal disorders and repetitive strain injuries at work. Retrieved from https://ergonomics.ucla.edu/injuries-and-prevention/preventing-msd-rsi
da Costa BR & Vieira ER (2010). Risk factors for work-related musculoskeletal disorders: A systematic review of recent longitudinal studies. American Journal of Industrial Medicine, 53(3), 285-323.
van der Molen HF et al. (2007). Interventions to prevent injuries in construction workers. Cochrane Database of Systematic Reviews, (4), CD006251.
Rivilis I et al. (2008). Effectiveness of participatory ergonomic interventions on health outcomes: A systematic review. Applied Ergonomics, 39(3), 342-358.
Tullar JM et al. (2010). Evaluation of physical and organizational ergonomic interventions in a textile plant: Effects on musculoskeletal health. Ergonomics, 53(12), 1498-1509.
