סחרחורת, מה הגורם ומה הטיפול הם השאלות שעליהן ננסה לענות במאמר הזה. מדובר במידע בסיסי שיאפשר לנהל ביעילות את ההפרעה הזאת. תחושת סחרחורת היא עניין שכיח. אנשים שונים מתארים את התחושה הזאת באופן שונה כולל ראש קל, ראש מרחף ועוד. לרוב מדובר בתסמין מציק לבעיה שולית כגון שפעת. במקרים אלו תחושות הסחרור ימשכו זמן קצר וייעלמו תוך ימים ספורים גם ללא טיפול.
אך לעתים ורטיגו או סחרחורת עלולים לנבוע מבעיות צוואר ומנזקים קשים יותר. אבחון מדויק וטיפול מהיר יצמצם את סבלו של החולה ועשוי למנוע נזקים בלתי הפיכים. במאמר: "סחרחורת מה הגורם ומה הטיפול" נתייחס לנושאים הללו בהרחבה.
סחרחורת מה הגורם ומה הטיפול – רקע
לא תמיד קל לזהות את הגורם לסחרחורת ולעתים קרובות מידי הוא נותר עלום. ישנן מספר סיבות לקושי להצביע על הגורם לסחרחורת. בין יתר הסיבות נמנה את:
- המורכבות של מערכת שיווי המשקל והחיבור שלה למרכזים במוח ולצוואר
- העובדה שמספר רב של פתולוגיות יכול לגרום לסחרחורת
- וגם שאין תחום מומחיות אחד שיודע לכסות את כלל התסמינים
נהוג לחבר ורטיגו יחד עם סחרחורת בנשימה אחת. המקפידים טוענים שלא מדובר באותו תסמין. ורטיגו על פי אותם יודעי דבר היא:
- תחושה סיבובית
- או תחושה שהעולם סובב אתכם
- תחושה שאתם מסתובבים סביב העולם
סחרחורת היא תחושה של ראש קל או מרחף. אל אף השוני בהגדרה שלהן שני התסמינים הללו עלולים להתפתח מפתולוגיה זהה. ורטיגו כך טוענים חלק מהמומחים לנושא מהווה למעשה סוג של סחרחורת חמורה במיוחד. במאמר הנוכחי "סחרחורת מה הגורם ומה הטיפול" נדון בכך.
גורמים וגורמי סיכון
מגוון רחב של גורמים וגורמי סיכון עלולים להוביל להתפתחות סחרחורת. להלן פירוט של חלק מאותם גורמים וגורמי סיכון:
גיל
עם השנים עולה הסיכון שלנו לסבול מידי פעם מסחרחורות. הגורם לתופעה הוא ניוון של מערכת השמע ושיווי המשקל או של החיישנים בצוואר השולחים מידע פרופריוצפטיבי לקוי למוח.
פגיעה באוזן
מערכת שיווי המשקל שלנו מעודכנת באמצעות מידע המגיע:
- מהאוזן התיכונה (מבוך)
- מחוש הראייה
- ומחיישנים הפזורים בעור, שרירים ומפרקים
המידע זורם למוחנו וזה מעבדו משנה או מתקן את שיווי המשקל שלנו. נזק למערכת המורכבת הזאת יכול להתפתח בגלל:
- מחלות מסוימות
- נזקי חבלה
- דלקות
- או גידולים סרטניים
פגיעה באחד מחלקי המערכת הזאת עלולה לגרום לחלק או לכל התופעות הבאות:
- סחרחורת ןורטיגו (תחושה שהנך מסתובב על מקומך או שהעולם סובב סביבך)
- חוסר שיווי משקל
- תחושת עילפון ו"ראש קל" (תחושת ציפה וחוסר יציבות)
נזק מוחי
המוח עלול להיפגע בגלל שבץ מוחי, גידול מוחי, דלקת זיהומית במוח, שטיון, מיגרנה ועוד פגיעה מוחית עלולה לגרום בין היתר לסחרחורת.
מחלות לב וכלי דם
פגיעה לבבית כמו אוטם שרירי הלב עלולה גם היא לגרום לסחרחורת. לחץ דם נמוך עלול לגרום לתחושת סחרחורת בעיקר בעת קימה מישיבה לעמידה.
תרופות
בין יתר תופעות הלוואי למגוון רחב של תרופות מככבת הסחרחורת. התרופות שצריכתן עלולה לגרום לסחרחורת כוללות:
- תרופות נגד כאב
- וגם תרופות נוגדות דלקת
- ותרופות שמטפלות בלחץ דם
מחלות מטבוליות
מחלות מטבוליות כמו היפוגליקמיה (Hypoglycemia) או התייבשות מחוסר שתייה עלולים לגרום לסחרחורת.
גורמים פסיכולוגיים
דיכאון, חרדות, מתחים נפשיים ועוד עלולים להוביל לתלונות על סחרחורת. חשוב לציין ששכיחות הדיכאון גבוהה יותר אצל נשים.
ליקוי תפקודי במפרק הלסת
סחרחורת עלולה להיות גם תוצאה של פגיעה תפקודית במפרק הלסת. במקרה הזה החולה צפוי להתלונן גם על כאב בלסת ובפנים ועוד.
פגיעות צוואר
סחרחורות הן תופעה שכיחה בעיקר בעקבות תאונות דרכים. לא תמיד הסחרחורת נובעת מפגיעה במערכת הווסטיבולרית שנמצאת באוזן התיכונה. יש לעתים שהסימפטום הזה מתפתח בגלל נזק לעמוד השדרה הצווארי. קיימות הערכות לגבי שכיחות התופעה ואחת מהן יצאה מבית חולים מאיר ומתבססת על מחקר ארוך טווח. להערכת החוקרים: הפרעות בריאותיות בצוואר עלולות להתפתח בגלל שימוש חוזרני, יציבה לקויה, חבלות ואפילו בגלל תנוחת שינה על הבטן.
מה הקשר בין צוואר לסחרחורות?
הפרופסור לרפואה קרל לויט אחד המומחים הגדולים בעולם לבעיות במערכות התנועה האנושית אומר "חשוב לציין ששיבוש צווארי עלול להיות הגורם או אחד הגורמים לסחרחורות על כל צורותיהן… ". מה הקשר בין עמוד השדרה הצווארי לסחרחורות? שלושה מנגנונים פיזיולוגיים אפשריים מסבירים איך מתפתחת סחרחורת בגלל פגיעה בעמוד השדרה הצווארי:
1) שיבוש אספקת הדם
שיבוש באספקת הדם למרכזי השליטה במוח בגין עירור יתר של מערכת העצבים הסימפתטית – פגיעה בתפקוד או במבנה של חוליות הצוואר גורמים לעירור יתר של מערכת העצבים הסימפתטית וזו בתורה משפיעה בין היתר על כלי הדם וזרימת הדם למוח. לשינויים אלו בזרימת הדם ישנה השפעה על מרכזי השליטה והבקרה של שיווי המשקל והתוצאה עלולה להיות סחרחורת.
2) תפקוד לקוי של חיישני הפרופריוספציה
המערכת הפרופריוצפטיבית היא מערכת המורכבת בעיקרה מהחלקים הבאים:
- קולטנים (פרופריו רצפטורים) המצויים בכישורי השרירים, כישורי הגידים, במפרקים ועוד
- מערכת הראייה
- מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית) שבאוזן
- המוח הקטן (צרבלום)
הקולטנים הללו מעבירים למוח הקטן מידע המאפשר את תחושת המיקום של כל חלקי הגוף בחלל, את הגדרת התנועה הספציפית שנעשתה, את אופן ביצוע התנועה ואת מידת הכוח הנדרש לבצעה. המידע של החיישנים הללו מצטרף למידע המגיע אל מרכזי השליטה מהאוזן התיכונה וממערכת הראייה. המידע מאפשר למוח לדעת היכן מצוי הראש והצוואר בחלל.
- ליקוי במידע המגיע למוח
חיישני הפרופריוספציה המצויים בשפע במפרקי הצוואר והשרירים התומכים בהם ממלאים תפקיד חשוב ביותר בקיום השיווי המשקל. חיישנים אלו עלולים להיפגע (למשל בגלל צליפת שוט) ובכך משתבש המידע שהם משדרים למוח. פגיעה במידע המועבר מהחיישנים בצוואר לגזע המוח וחזרה עלולה לגרום בין היתר לסחרחורת.
- שיבוש בתפקוד הצוואר מוביל לסחרחורת
במחקר מפורסם שערך דג'ונג הוא הזריק לעורפו חומר הרדמה וגרם לתופעות של חוסר שיווי משקל והתפתחות סחרחורת. בניסויים שנערכו בארצות הברית על בני אדם וקופים הורדמו באופן מקומי החיישנים בחלקו העליון של צווארם. נטרול החיישנים הללו גרם לחוסר התמצאות, חוסר שיווי משקל וחוסר קואורדינציה ולריצוד עיניים בלתי רצוני. לא נמצאו ליקויים אופייניים לפגיעה במרכזי מוח גבוהים כגון: ליקוי בדיבור וחוסר שליטה בטווח ובעוצמת תנועות רצוניות. במחקר אחר הודגם כיצד אפילו שיבוש בתפקוד שרירי הצוואר באמצעות נקודות הדק (מוקדים דלקתיים) בסיבים העליונים של שריר הטרפז ושל שריר מפנה צוואר (Sternocleidomastoid muscle) יכולים לגרום גם הם להתפתחות סחרחורת.
3) לחץ על כלי דם
לחץ ישיר על כלי הדם בצוואר – כלי הדם בעמוד השדרה הצווארי עוברים דרך חרירים המצויים בתוך החוליות. "תזוזה" של החוליות בגין תאונת דרכים או כל טראומה אחרת יכולים ליצור לחץ ואף לקרוע את כלי הדם הללו. לחץ על כלי דם ושיבוש זרימת הדם יכול להתרחש גם בגלל שינויים מבניים בחוליות הצוואר. שינויים כאלה מאפיינים דלקות פרקים ומתפתחים גם לאחר ניתוח. היצרות מכנית של כלי הדם העולים למוח דרך הצוואר יכולה להוביל לשינויים באספקת הדם ולגרום להתפתחות סחרחורת וגם לוורטיגו.
אבחון של סחרחורת
בבואו לאבחן במדויק את המקור של סחרחורת ו/או של ורטיגו, חייב הקלינאי לחשוב על פוטנציאל הפגיעה של כל אחד מהמרכיבים האנטומיים של מערכת שיווי המשקל. שיטה זו מנחה ומכוונת ואינה מאפשרת להתעלם מנזק אפשרי לרקמה או איבר נחבאים. השלבים לניהול חולה עם סחרחורות כוללים: תשאול לגבי ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ואמצעי הדמיה, אבחון וטיפול.
לקיחת היסטוריה
האבחון יחל בלקיחת ההיסטוריה הרפואית הכללית של המתלונן והיסטוריה הספציפית של התפתחות הסחרחורות. הרבה פעמים הבנה ברורה של איך קרה תיתן לנו רמז לגבי מה קרה. חולים הסובלים מהתפתחות סחרחורת ו/או מוורטיגו על רקע צווארי התלוננו תמיד על:
- כאבי צוואר (לעיתים גם כאבי ראש) ונוקשות שרירי הצוואר
כמו כן עלולים חולים אלה לסבול גם:
- חוסר יציבות וחוסר שיווי משקל. תסמינים אלה מחמירים בגלל תנועת צוואר מהירה
כאבי צוואר ולעיתים גם כאבי הראש הממוקמים בדרך כלל בבסיס הגולגולת מאחור יכולים להקדים את תחושות חוסר שיווי המשקל בימים ואף חודשים. לעיתים עלולים כאבים אלו להקרין לאזור הלסת ו/או לזרועות.
בהיסטוריה הרפואית נלמד על הרקע הבריאותי של המתלונן: מחלות קודמות, פציעות קודמות, מה התלונה? איך התרחשה התופעה? מהם הסימפטומים? מהן המגבלות? האם יש כאבי צוואר ושכמות? האם הכאב מקרין? מהו מיקום הכאב? מתי וכיצד החל? מהו סוג הכאב? האם נלווה לכאב גם הגבלת תנועה של הצוואר? מה מקל ומה מחמיר את הכאב?
בדיקות גופניות
בשלב הבא נערוך בדיקה גופנית מקיפה ומדוקדקת שתכלולנה:
- תצפית ובחינה של היציבה בכללותה ושל אופן נשיאת הראש בפרט
- תמשיך במישוש (Palpation) של החוליות ומפרקי הצוואר והגב העליון. מישוש הרקמות הרכות ובכללותן השרירים והרצועות.
- בחינת התפקוד של השרירים (כוח, גמישות)
- בחינה של טווחי התנועה של חוליות הצוואר והגב העליון
- בדיקות אורתופדיות, בדיקות נוירולוגיות וכירופרקטיות.
בדיקות נוספות
צנתור אבחוני (אנגיוגרפיה) של כלי הדם הצווארים לאיתור חסימות והצירויות מוגדר כמבחן הזהב לשלילת מעורבות של כלי דם אלה בגרימת סחרחורת. עם זאת כמו כל פעולה פולשנית, גם הליך זה כרוך בסיכונים ובכללם:
- אירוע מוחי
- דימומים
- זיהומים ועוד
עקב כך יש להסתפק בלקיחת היסטוריה רפואית, בבדיקות גופניות ושימוש באמצעי הדמיה הכוללים MRI וצילומי רנטגן במנחים של כפיפה ומתיחה לצורך זיהוי שינויים במנח ובמצב של חוליות הצוואר.
לצורך שלילת האפשרות שמקורם של התקפי סחרחורת נמצא במקום אחר נערוך בדיקה מקיפה של האוזן, בדיקה נוירולוגית של עצבי הגולגולת, שטח ראייה, תנועות עיניים וגודל אישונים וכן רפלקסים. נבחן אפשרות של ניסטגמוס (ריצוד מהיר של העין) במצבים שונים. נערוך בדיקות שיווי משקל. במקרי הצורך יש להפנות את החולה לבדיקות דם, לבדיקות שמיעה מדויקות, CT (מבוך) ו/או MRI לסריקה מוחית (גידול בעצב השמיעה, טרשת נפוצה וכו').
אבחנה מבדלת
זיהויו של הגורם המדויק לוורטיגו ו/או סחרחורות על רקע צווארי עלולה להיות מאוד מורכבת. ראשית יש לשלול גורמים אפשריים אחרים לתופעות הללו:
- לשלול את האפשרות שמקור הבעיה הוא במרכז שיווי המשקל (המרכז הווסטיבולרי) שבאוזן התיכונה. ירידה בשמיעה ודלקות אוזניים יכולים להצביע על מעורבות אפשרית כזאת של האוזן התיכונה.
- שלילת סחרחורות בגין פגיעה במערכת העצבים המרכזית במוח. לשם כך נאתר סימנים ותסמינים אופייניים. בין הסימפטומים נמנה הזיות, הפרעת אישיות, מוגבלות תנועתית, קשיי דיבור ועוד
- לשלול סחרחורות על רקע נפשי או על רקע של הונאה (תביעות משפטיות) ועוד
- לאשר שאכן מדובר בסחרחורת שמקורה בעמוד השדרה הצווארי
הבעיה העיקרית העומדת בפני הקלינאי היא להבדיל בין:
- סחרחורת הנובעת מפגיעה בצוואר
- לסחרחורת הנובעת מתנודות של גבישי הסידן במבוך שבאוזן התיכונה
בשני המקרים תנועות צוואר תחמרנה את הסימפטומים. דרך יעילה תהיה גרימת תנועה צווארית בלבד של החולה ללא תנועות הראש. זאת ניתן להשיג על ידי הושבת החולה על כיסא מסתובב ואחיזה בראשו בעודו מסתובב מצד לצד. מבחן חשוב יאפשר במידה סבירה של ודאות למנוע את תנועות הראש ולכן כל תזוזה של המבוך המצוי באוזן התיכונה ולמנוע החמרה של סחרחורות וורטיגו שאינם נובעים משיבוש צווארי.
אבחון עצמי של סחרחורת
אבחון עצמי של סחרחורת אינו מומלץ, שכן הוא עלול להוביל לאבחון וטיפול לא מדויקים או מאוחרים. לסחרחורת יכולות להיות סיבות וביטויים רבים ושונים, וחלקם עשויים להיות מסכני חיים. לכן, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע אם אתם חווים סחרחורת תכופה או חמורה. במיוחד נכונים הדברים אם הסחרחורת מלווה בתסמינים אחרים, כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה, חוסר תחושה, שינויים בראייה או בלבול.
טיפול בסחרחורת
לאחר שאבחנו שהסחרחורת נובעת מהצוואר או מהלסת יחל השלב הטיפולי. הטיפול במהותו ישאף להסדרת התפקוד של מפרקי הלסת ו/או עמוד השדרה הצווארי.
- הסדרת התפקוד של מפרקים אלה עשוי לצמצם את הופעת הסחחורות
השפעה זו מושגת (מחקר שנערך בשנת 2000 בבית חולים האוניברסיטאי, מנהיים שבגרמניה) על ידי נרמול המידע המוחלף בין המערכת הווסטיבולרית (אוזן התיכונה על מרכיביה וגזע המוח) לבין עמוד השדרה.
אופן הטיפול תלוי בסוג הפגיעה, חומרת הפגיעה והשלב שבו היא מצויה. בשלבים החריפים הטיפול יהיה פסיבי ויכלול אמצעי עזר להורדת דלקות. הטיפול להורדת דלקות במרפאה נעשה באמצעות מיטב המכשור הרפואי הקיים כולל לייזר, אולטרה סאונד וטיפול בגלי הלם.
בשלבים המתקדמים יותר ועד שוך הדלקת יהפוך הטיפול בהדרגה לאקטיבי ויצריך מעורבות הולכת וגדלה של המטופל. הטיפול בשלב הזה יכלול בין היתר הנעה והפעלה מבוקרת של חוליות הצוואר ומפרקי הלסת. דרך יעילה להסדרת התפקוד המכני של חוליות הצוואר היא באמצעות ההנעה של חוליות הצוואר:
- פרופסור לויט מציין את היעילות של המניפולציה הצווארית לתיקון סימפטומים אלו גם בקרב חולי מחלת מנייר (Meneires). במחקר שערך הודגם שיפור רב בקרב 79% מתוך 21 חולי מנייר (Meniere's) שטופלו באמצעות מניפולציה צווארית.
- שיעור החלמה גבוה (90.2%) מוורטיגו וסחרחורות לאחר טראומה (תאונת דרכים) מודגם גם במחקר אחר העוסק בטיפול על ידי מניפולציה צווארית ושיקום של רקמות רכות. ממחקרים אלו ואחרים עולה שהטיפול בוורטיגו או סחרחורת חייב לכלול מלבד תיקון התנועה של מפרקי החוליות הצוואריות באמצעות המניפולציה גם התייחסות נאותה לתפקוד תקין של הרקמות הרכות.
טיפול בסחרחורת שמקורה בהפרעות בצוואר ו/או במפרקי הלסת מחייב התייחסות גם:
- לשיפור היציבה
- שיפור הארגונומיה
- פעילות גופנית תקינה ועוד
References:
Dizziness Symptoms: Causes, Diagnosis, Treatment, Home Remedies. https://www.medicoverhospitals.in/symptoms/dizziness
Bisdorff A et al. Classification of vestibular symptoms: towards an international classification of vestibular disorders. J Vestib Res 2009;19:1-13.
Dizziness: Causes & Treatment – Cleveland Clinic. https://my.clevelandclinic.org/health/symptoms/6422-dizziness
Bhattacharyya N et al. Clinical practice guideline: benign paroxysmal positional vertigo (update). Otolaryngol Head Neck Surg 2017;156:S1-S47.
Dizziness – Diagnosis and treatment – Mayo Clinic. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/dizziness/diagnosis-treatment/drc-20371792
Lopez-Escamez JA et al. Diagnostic criteria for Menière's disease. J Vestib Res 2015;25:1-7.
Lempert T et al. Vestibular migraine: diagnostic criteria. J Vestib Res 2012;22:167-172.
Dizziness: Causes, Related Symptoms, Treatment, Diagnosis – Healthline. https://www.healthline.com/health/dizziness
Kerber KA et al. Dizziness presentations in U.S. emergency departments, 1995-2004. Acad Emerg Med 2008;15:744-750.
Newman-Toker DE et al. Missed diagnosis of stroke in the emergency department: a cross-sectional analysis of a large population-based sample. Diagnosis (Berl) 2014;1:155-166.