סחרחורת טיפול
סחרחורת טיפול

סחרחורת טיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


סחרחורת? טיפול המתבסס על אבחון מדויק יצמצם את הסבל של החולה ולעתים אף ימנע נזק בלתי הפיך. תחושת סחרור היא עניין שכיח. אנשים שונים מתארים את התחושה הזאת באופן שונה כולל ראש קל, ראש מרחף ועוד. לרוב מדובר בתסמין מציק לבעיה שולית אך לעתים מדובר ביותר מכך. 

במקרים אלו האפיזודות של תחושות הסחרור ימשכו זמן קצר ויעלמו ויעלמו תוך ימים ספורים גם ללא טיפול. אך לעתים ורטיגו או סחרחורת עלולים לנבוע מנזקים קשים יותר. אבחון מדויק של הבעיה עשוי לאפשר במידת הצור טיפול יעיל ומניעת סיבוכים אפשריים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



סחרחורת טיפול – רקע

הגורם לסחרחורת נותר לעיתים קרובות מידי לא ברור. הסיבות לכך כוללות את מורכבות מערכת שיווי המשקל והחיבור שלה למרכזים במוח ולצוואר, את העובדה שפתולוגיות רבות עלולות לגרום לסחרחורת וכן שאין תחום מומחיות אחת שמכסה את כלל התסמינים. נהוג לחבר ורטיגו יחד עם סחרחורת בנשימה אחת.

המקפידים טוענים שלא מדובר באותו תסמין. ורטיגו על פי אותם יודעי דבר היא תחושה סיבובית, העולם סובב אתכם או אתם סובבים סביב העולם. סחרחורת היא תחושה של ראש קל או מרחף. אל אף השוני בהגדרה שלהן שני התסמינים הללו עלולים להתפתח מפתולוגיה זהה וורטיגו מהווה למעשה סוג של סחרחורת חמורה במיוחד.

גורמים אפשריים

מגוון רחב של גורמים עלול להוביל להתפתחות סחרחורת. להלן פירוט של חלק מאותם גורמים:

גיל

עם השנים עולה הסיכון שלנו לסבול מידי פעם מסחרחורות. במידה ואין פתולוגיה אחרת סביר להניח שהגורם לתופעה הוא ניוון של מערכת השמע ושיווי המשקל או של החיישנים ברקמות השונות בצוואר השולחים מידע פרופריוספציה למוח.

פגיעה באוזן

מערכת שיווי המשקל שלנו מעודכנת על ידי מידע המגיע מהאוזן התיכונה (מבוך), מהראייה ומחיישנים הפזורים בעור, שרירים ומפרקים. המידע זורם בקביעות למוחנו וזה לאחר עיבוד הנתונים משנה או מתקן את שיווי המשקל שלנו. מחלות מסוימות, חבלה, דלקות או גידולים סרטניים היכן שהוא במערכת המורכבת הזאת יכולים לגרום לחלק או לכל התופעות הבאות: ורטיגו (תחושה שהנך מסתובב על מקומך או שהעולם סובב סביבך), חוסר שיווי משקל, תחושת עילפון ו”ראש קל” (תחושת ציפה וחוסר יציבות). ברבים מן המקרים החולה הממוצע יסכם את הסימפטומים הללו ויתלונן על סחרחורת.

פגיעה מוחית

המוח עלול להיפגע במספר דרכים ולגרום בין היתר לסחרחורת. פגיעה מוחית עלולה להתפתח בעקבות שבץ מוחי, גידול מוחי, דלקת זיהומית במוח, שיטיון, מיגרנה ועוד.

מחלות לב וכלי דם

פגיעה לבבית כמו למשל אוטם שרירי הלב עלולה גם היא לגרום לסחרחורת. לחץ דם נמוך עלול לגרום לתחושת סחרחורת בעיקר בעת קימה מישיבה לעמידה.

תרופות

בין יתר תופעות הלוואי למגוון רחב של תרופות מככבת הסחרחורת. תרופות נגד כאב, תרופות נוגדות דלקת ותרופות שמטפלות בלחץ דם הם רק חלק מהתרופות שצריכתן עלולה לגרום לסחרחורת.

מחלות מטבולויות

מחלות מטבוליות כמו היפוגליקמיה (Hypoglycemia) או התייבשות מחוסר שתייה עלולים לגרום לסחרחורת.

גורמים פסיכולוגיים

ישנם גם מקרים שבהם סחרחורת וורטיגו נגרמים על רקע פסיכולוגי. דיכאון, חרדות, מתחים נפשיים ועוד עלולים להוביל לתלונות על סחרחורת.

פגיעות צוואר

סחרחורות הן תופעה שכיחה בעיקר בעקבות תאונות דרכים. הכתובת הראשונה שיש לחפש בה את הבעיה היא מערכת שיווי המשקל המצויה באוזן התיכונה (המערכת הווסטיבולרית). עם זאת יש לזכור שסימפטומים האלו יכולים להיגרם כתוצאה מסיבות אחרות ובכללן בגלל נזק לעמוד השדרה הצווארי. לא קיימים מספרים מדויקים לגבי היקף התופעה עם זאת קיימות הערכות ואחת מהן שיצאה דווקא מבית חולים מאיר ומתבססת על מחקר ארוך טווח מציינת ש ב19% מהמקרים הגורם לתסמינים הללו הינו צווארי.

מה הקשר בין צוואר לסחרחורות?

הפרופסור לרפואה קרל לויט אחד המומחים הגדולים בעולם לבעיות במערכות התנועה האנושית אומר “חשוב לציין ששיבוש צווארי עלול להיות הגורם או אחד הגורמים לסחרחורות על כל צורותיהן… “
מה הקשר בין עמוד השדרה הצווארי לסחרחורות? שלושה מנגנונים פיזיולוגיים אפשריים מסבירים איך מתפתחת סחרחורת בגלל פגיעה בעמוד השדרה הצווארי:

1) שיבוש אספקת הדם

שיבוש באספקת הדם למרכזי השליטה במוח בגין עירור יתר של מערכת העצבים הסימפתטית – פגיעה בתפקוד או במבנה של חוליות הצוואר גורמים לעירור יתר של מערכת העצבים הסימפתטית וזו בתורה משפיעה בין היתר על כלי הדם וזרימת הדם למוח. לשינויים אלו בזרימת הדם ישנה השפעה על מרכזי השליטה והבקרה של שיווי המשקל והתוצאה עלולה להיות סחרחורות.

2) תפקוד חיישני הפרופיוספציה

סחרחורת טיפולתפקוד לקוי של חיישני הפרופיוספציה עלול להגרם גם על רקע טראומתי כמו תסמונת צליפת שוט. פרופריוצפציה זו היא מערכת שמורכבת בעיקרה מהמוח הקטן (סרבלום) וקולטנים (פרופריורצפטורים) המצויים בכישורי השרירים, כישורי הגידים, במפרקים, בעור ובמערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית) שבאוזן. הקולטנים הללו מעבירים למוח הקטן מידע המאפשר את תחושת המיקום של כול חלקי הגוף בחלל, את הגדרת התנועה הספציפית שנעשתה, את אופן ביצוע התנועה ואת מידת הכוח הנדרש לבצעה. 

החיישנים המצויים בשפע במפרקי הצוואר והשרירים התומכים בהם ממלאים תפקיד חשוב ביותר בקיום השיווי המשקל. המידע של החיישנים הללו מצטרף למידע המגיע אל מרכזי השליטה מהאוזן התיכונה וממערכת הראייה. המידע מאפשר למוח לדעת היכן מצוי הראש והצוואר בחלל. פגיעה במידע המועבר מהחיישנים בצוואר לגזע המוח וחזרה יכולה גם היא לגרום לתחושות של סחרחורות. 

במחקר מפורסם שערך דג’ונג הוא הזריק לעורפו חומר הרדמה וגרם לתופעות של חוסר שיווי משקל וסחרחורת. בניסויים שנערכו בארצות הברית על בני אדם וקופים הורדמו באופן מקומי החיישנים בחלקו העליון של צווארם. נטרול החיישנים הללו גרם לחוסר התמצאות, חוסר שיווי משקל וחוסר קואורדינציה ולריצוד עיניים בלתי רצוני. לא נמצאו ליקויים האופייניים לפגיעה במרכזי מוח גבוהים כגון: ליקוי בדיבור וחוסר שליטה בטווח ובעוצמת תנועות רצוניות. במחקר אחר הודגם כיצד אפילו שיבוש בתפקוד שרירי הצוואר באמצעות נקודות הדק (מוקדים דלקתיים) בסיבים העליונים של שריר הטרפז ושל שריר הסטרנו – כלידו -מסטויד (שרירי צוואר) יכולים לגרום גם הם לסחרחורת.

3) לחץ על כלי דם

לחץ ישיר על כלי הדם בצוואר – כלי הדם בעמוד השדרה הצווארי עוברים דרך חרירים המצויים בתוך החוליות. “תזוזה” של החוליות בגין תאונת דרכים או כול טראומה אחרת יכולים ליצור לחץ ואף לקרוע את כלי הדם הללו. לחץ או שיבוב בזרימת הדם יכול להתקיים גם כתוצאה משינויים מבניים המאפיינים דלקות פרקים של החוליות הצוואריות או לאחר ניתוח. היצרות מכאנית של כלי הדם העולים למוח דרך הצוואר יכולה להוביל לשינויים באספקת הדם ולגרום לסחרחורות ולורטיגו.

אבחון

בבואו לאבחן במדויק את מקורה של הסחרחורת ו/או ורטיגו, חייב הקלינאי לחשוב על פוטנציאל הפגיעה של כל אחד מהמרכיבים האנטומיים של מערכת שיווי המשקל. שיטה זו תקל על האבחון של התופעה. היא מנחה ומכוונת ואינה מאפשרת להתעלם מנזק אפשרי לרקמה או איבר נחבאים. השלבים לניהול חולה עם סחרחורות כוללים: תשאול לגבי ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ואמצעי הדמיה, אבחון וטיפול.

לקיחת היסטוריה

האבחון יחל בלקיחת ההיסטוריה הרפואית הכללית של המתלונן והיסטוריה הספציפית של התפתחות הסחרחורות. הרבה פעמים הבנה ברורה של איך קרה תיתן לנו רמז לגבי מה קרה. חולים הסובלים מסחרחורות ו/או מוורטיגו על רקע צווארי יתלוננו תמיד על כאבי צוואר (לעיתים גם כאבי ראש) ונוקשות שרירי הצוואר. 

כמו כן עלולים חולים אלה לסבול גם מחוסר יציבות, וחוסר שיווי משקל המוחמר כתוצאה מתנועת צוואר מהירה. כאבי הצוואר ולעיתים כאבי הראש הללו הממוקמים בדרך כלל בבסיס הגולגולת מאחור יכולים להקדים את תחושות חוסר שיווי המשקל בימים ואף חודשים. לעיתים עלולים כאבים אלו להקרין לאזור הלסת ו/או לזרועות. 

בהיסטוריה הרפואית נלמד על הרקע הבריאותי של המתלונן: מחלות קודמות, פציעות קודמות, מה התלונה? איך התרחשה התופעה? מהם הסימפטומים? מהן המגבלות? האם יש כאבי צוואר ושכמות? האם הכאב מקרין? מהו מיקום הכאב? מתי וכיצד החל? מהו סוג הכאב? האם נילווה לכאב גם מגבלת תנועה של הצוואר? מה מקל ומה מחמיר את הכאב?.

בדיקות גופניות

בשלב הבא נערוך בדיקה גופנית מקיפה ומדוקדקת שתכלולנה תצפית ובחינה של היציבה בכללותה ושל אופן נשיאת הראש בפרט, תמשיך במישוש (Palpation) של החוליות ומפרקי הצוואר והגב העליון, מישוש הרקמות הרכות ובכללותן השרירים והרצועות, בחינת התפקוד של השרירים (כוח, גמישות), בדיקות טווח תנועה של חוליות הצוואר והגב העליון, בדיקות אורטופדיות, בדיקות נאורולוגיות וכירופרקטיות.

בדיקות נוספות

צנטור אבחוני (אנגיוגרפיה) של כלי הדם הצוואריים לאיתור חסימות והיצרויות מוגדר כמבחן הזהב. עם זאת כמו כל פעולה פולשנית, גם הליך זה כרוך בסיכונים ובכללם: אירוע מוחי, דימומים, זיהומים ועוד. עקב כך יש להסתפק בלקיחת היסטוריה רפואית, בבדיקות פיזיקאליות ושימוש באמצעי הדמיה הכוללים MRI וצילומי רנטגן במנחים של כפיפה ומתיחה לצורך זיהוי שינויים במנח ובמצב של חוליות הצוואר. 

לצורך שלילת האפשרות שמקורם של התקפי הסחרחורות נמצא במקום אחר נערוך בדיקה מקיפה של האוזן, בדיקה נאורולוגית של עצבי הגולגולת, שטח ראייה, תנועות עיניים וגודל אישונים וכן רפלקסים. נבחון אפשרות של ניסטגמוס (ריצוד מהיר של העין) במצבים שונים. נערוך בדיקות שיווי משקל. במקרי הצורך יש להפנות את החולה לבדיקות דם, לבדיקות שמיעה מדויקות, CT (מבוך) ו/או MRI לסריקה מוחית (גידול בעצב השמיעה, טרשת נפוצה וכו’).

אבחנה מבדלת

אין הדבר פשוט כלל ועיקר. זיהויו של הגורם המדויק לורטיגו ו/או סחרחורות על רקע צווארי עלולה להיות מאוד מורכבת. ראשית יש לשלול גורמים אפשריים אחרים לתופעות הללו ובעיקר לשלול את האפשרות שמקור הבעיה הוא במרכז שיווי המשקל (המרכז הווסטיבולרי) שבאוזן התיכונה. ירידה בשמיעה ודלקות אוזניים יכולים להצביע על מעורבות אפשרית כזאת של האוזן התיכונה. לסחרחורות בגין פגיעה במערכת העצבים המרכזית במוח התלוו סימנים ותסמינים אופייניים כולל בין היתר, הזיות, הפרעת אישיות, מוגבלות תנועתית, קשיי דיבור ועוד, וכמובן סחרחורות על רקע נפשי או על רקע של הונאה (תביעות משפטיות) ועוד. לאחר ששללנו את הגורמים הללו ננסה לאשר שאכן מדובר בסחרחורות שמקורן בעמוד השדרה הצווארי. 

הבעיה העיקרית העומדת בפני הקלינאי היא להבדיל בין סחרחורת הנובעת מפגיעה בצוואר לבין סחרחורת שכיחה ביותר הנובעת מתנודות של גבישי הסידן במבוך שבאוזן התיכונה, לאור העובדה שבשני המקרים תנועות צוואר תחמרנה את הסימפטומים. דרך יעילה תהיה גרימת תנועה צווארית בלבד של החולה ללא תנועות הראש. זאת ניתן להשיג על ידי הושבת החולה על כסא מסתובב ואחיזה בראשו בעודו מסתובב מצד לצד. מבחן חשוב יאפשר במידה סבירה של ודאות למנוע את תנועות הראש ולכן כל תזוזה של המבוך המצוי באוזן התיכונה ולמנוע החמרה של סחרחורות וורטיגו שאינם נובעים משיבוש צווארי.

טיפול בסחרחורת על רקע צווארי 

במידה והסימפטומים נובעים להערכתנו מהצוואר יחל השלב הטיפולי. הטיפול במהותו ישאף להסדרת תנועת החוליות הצוואריות ואגב כך לייצב את המידע הזורם מהצוואר למוח. אופן הטיפול תלוי בסוג הפגיעה הצווארית, חומרת הפגיעה והשלב בו היא מצויה. בעיקרון בשלבים החריפים הטיפול יהיה פסיבי ויכלול אמצעי עזר להורדת דלקות. הטיפול להורדת דלקות במרפאה נעשה באמצעות מיטב המכשור הרפואי הקיים כולל לייזר, אולטרה סאונד וטיפול בגלי הלם. בשלבים המתקדמים יותר ועד שוך הדלקת יהפוך הטיפול בהדרגה לאקטיבי ויצריך מעורבות הולכת וגדלה של המטופל. הטיפול בשלב הזה יכלול בין היתר הנעה והפעלה מבוקרת של חוליות הצוואר והגב העליון. 

דרך יעילה להסדרת התפקוד המכאני של חוליות הצוואר היא באמצעות ההנעה של חוליות הצוואר. השפעה זו מושגת כך על פי מחקר שנערך בשנת 2000 בבית חולים האוניברסיטאי במנהיים שבגרמניה על ידי נרמול המידע המוחלף בין המערכת הווסטיבולרית (אוזן התיכונה על מרכיביה וגזע המוח) לבין עמוד השדרה. פרופסור לויט מציין את היעילות של המניפולציה הצווארית לתיקון סימפטומים אלו גם בקרב חולי מחלת מנייאר (Meneires). במחקר שערך הודגם שיפור רב בקרב 79% מתוך 21 חולי מנייאר (Meneires) שטופלו באמצעות מניפולציה צווארית. 

שיעור החלמה גבוה (90.2%) מורטיגו וסחרחורות לאחר טראומה (תאונת דרכים) מודגם גם במחקר אחר העוסק בטיפול על ידי מניפולציה צווארית ושיקום של רקמות רכות. ממחקרים אלו ואחרים עולה שהטיפול בוורטיגו וסחרחורות חייב לכלול מלבד תיקון התנועה של מפרקי החוליות הצוואריות באמצעות המניפולציה גם התייחסות נאותה לתפקוד תקין של הרקמות הרכות.

זאת ועוד על המטפל להבחין בקיומה של יציבה לקויה ו/או בקיומן של תבניות תנועתיות קלוקלות לאורך יומו של החולה ולתקנן. כך למשל צוואר צב (נטיית הצוואר לפנים) תנועות צוואר לפנים תוך הטיית הראש לאחור במהלך הנשימה והבליעה יוצרים חוסר איזון צווארי שעלולים להיות הגורם בטווח הארוך לשחיקה לדלקות ועל כן לשיבוש המידע המוזרם למוח. החזרת האיזון בין קבוצות השרירים השונות הפועלות על הצוואר יכולה להיעשות על ידי מתיחות של שרירים קצרים ו/או חיזוק וקיצור של שרירים ארוכים מידי. סחרחורות יכולים להטריד ואף במקרים קשים להוות גורם מגביל. אבחנה מדויקת ללא חשבונאות קטנונית יכולה לאפשר התערבות מהירה ונכונה ולשפר את איכות חייהם של רבים. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן