כאבים בצלעות: מה גורם להם

כאבים בצלעות: מה גורם להם? כאבי צלעות מתפתחים לרוב בגלל פציעת שריר בין צלעי או בגלל נזק לאחת הצלעות. סיבות לפציעות ונזקים אלו כוללות ביצוע "תנועה לא טובה", מאמץ קיצוני בתנוחה לקויה או טראומה. במצב של אוסטאופורוזיס קשה גם שיעול עלול לגרום לנזק בצלעות. לרוב, הפציעות והדלקות שמתפתחות בצלעות וברקמות הסובבות אותן אינן משמעותיות. הנזקים הם ברוב המקרים קלים והחלמה צפויה תוך ימים אחדים.

לעיתים כאבים בצלעות ובחזה עלולים להיות סימן לנזק משמעותי יותר. אבחון מדויק של מקור הכאב יאפשר מתן טיפול יעיל. אבחון התבסס על הממצאים המופקים מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ובמידת הצורך מבדיקות מתקדמות. סימנים ותסמינים אופייניים עשויים להעניק כיוון חשיבה לזיהוי מקור הבעיה ולהערכת חומרת הנזק. במאמר הנוכחי "כאבים בצלעות מה גורם להם" נדון בנושא הזה בהרחבה.

כאבים בצלעות: מה גורם להם – רקע

כאבי צלעות מקורם ברוב המקרים בפציעות של השרירים הבין‑צלעיים (intercostal muscles) או פגיעות בעצמות הצלעות עצמם. גורמים כמו תנועה פריקה ללא תמיכה, מאמץ בפוזיציה לקויה, שיעול חזק במצבי אוסטאופורוזיס, ולעיתים טראומה ישירה – עלולים להפעיל לחץ שאף שובר צלע. בנוסף, שברים פתולוגיים עקב גידול או דלדול העצמות (osteoporosis) עלולים ליצור כאבים אף ללא פגיעה חיצונית ברורה.

רוב הפגיעות הללו מאופיינות בכאב שמתגבר בנשימה עמוקה, תנועות של בית החזה, תנועות פלג גוף עליון או שיעול. מלבד מקרים חריגים, התסמינים הללו נחלשים תוך ימים או שבועות. כמובן שצריך לזהות מצבים מסכני חיים כמו שבירת צלעות שיכולות לפגוע בריאות, קרע באבי העורקים או תסחיף ריאתי. אבחון נכון מתבסס על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובמקרים מסוימים – הדמיה כמו צילום רנטגן או CT.

האנטומיה של בית החזה (“כלוב צלעות”)

• צלעות 1 – 7 יוצרות מפרקים סחוסיים עם עצם החזה (Sternum) לפנים ועם חוליות עמוד השדרה מאחור.
• וצלעות 8 – 10 יוצרות מפרקים עם חוליות עמוד השדרה מאחור ועם רקמה סחוסית בחזית.
• ואילו הצלעות 11 – 12 הן "צפות" יוצרות מפרקים עם החוליות בעמוד השדרה ונותרות חופשיות מלפנים.

בין הצלעות עוברות רקמות רכות קריטיות:

• השרירים הבין צלעיים.
• העורק הבין צלעי.
• הוריד הבין צלעי.
• העצב הבין צלעי.

פגיעה בכול אחת מהרקמות הללו שרירים בין‑צלעיים, כלי דם ועצבים בין‑צלעיים גורמת לכאב בזמן תנועה או נשימה.

השכיחות של כאבי צלעות

כאב ממקור שרירי־שלד הוא גורם נפוץ בכאבי חזה. במחקרים נמצא ש‑10% עד 22% ממקרי כאב חזה בחדר המיון מקורם בגורם שרירי־שלד. במחקר ראשוני ברפואה הראשונית נמצאה שכיחות של 20.6% עד 46.6% ממקרי כאב חזה היו כתוצאה מבעיות בקיר החזה. סך הכל, באוכלוסייה המטופלת ברפואת משפחה, בכ־26%-33% מהמקרים הכאב בחזה אובחן כשריר־שלד. קוסטוכונדריטיס (Costochondritis) דלקת בסחוסי הצלעות, מהווה כ‑30% מהמקרים במיון, בעוד שבבתי המרפאה הראשוניים הוא מהווה בין 6% ל‑13%.

קרוב ל10% מהאנשים שמגיעים לחדרי מיון בגלל חבלה קהה בחזה סובלים מצלע אחת שבורה או יותר. כאב צלעות חמור, מתמשך או מלווה בתסמינים מדאיגים אחרים מחייב בדיקה וטיפול מקצועיים. אבחון נכון ותוכנית טיפול יעילה ישפרו את איכות החיים.

מהם הגורמים השכיחים לכאבים בצלעות?

כאבים באזור הצלעות ובית החזה הם תלונה רפואית שכיחה ביותר, העלולה לעורר דאגה רבה בקרב המטופלים בשל הקרבה לאיברים חיוניים כמו הלב והריאות. בעוד שכל כאב בחזה מחייב שלילה של אירוע לבבי או ריאתי חריף על ידי גורם רפואי, במקרים רבים מקור הכאב הוא מוסקולוסקלטלי, כלומר קשור למערכת השרירים, העצמות והסחוסים המרכיבים את כלוב החזה.

מבנה זה נועד לספק הגנה מקסימלית לאיברים הפנימיים אך בו בזמן עליו לשמור על גמישות רבה כדי לאפשר את תנועת הנשימה התמידית, ההתרחבות וההתכווצות של הריאות. פגיעה, עומס או דלקת בכל אחד מהרכיבים הללו עלולים לתרגם את עצמם לכאב חד, מציק או ממושך, המשפיע באופן ישיר על איכות החיים ועל היכולת לבצע פעולות יומיומיות פשוטות כמו שיעול, עיטוש או אפילו נשימה עמוקה.

מתיחת שרירים בין-צלעיים והשפעתה על התנועה

אחד הגורמים הנפוצים ביותר לכאב מקומי בצלעות הוא מתיחה או קרע מיקרוסקופי של השרירים הבין-צלעיים. שרירים אלו ממוקמים במרווחים שבין הצלעות ותפקידם המרכזי הוא לייצב את דופן החזה ולסייע בתהליך הנשימה על ידי הרמת והורדת הצלעות. מתיחת שריר באזור זה מתרחשת לרוב בעקבות תנועה פתאומית או חדה, כגון פיתול חריף של פלג הגוף העליון, הרמת חפץ כבד בזווית לא נכונה, או כתוצאה משיעול עז וממושך עקב מחלה נשימתית.

הכאב הנובע ממתיחת שריר מתאפיין בדרך כלל בתחושת רגישות ממוקדת בעת מגע ישיר במקום, והוא נוטה להחמיר בצורה משמעותית בזמן נשימה עמוקה, תנועה של בית החזה, או פעולות פשוטות כמו התהפכות במיטה. לרוב, מדובר בפגיעה קלה יחסית המחלימה מעצמה בעזרת מנוחה, קומפרסים ונוגדי כאבים, אך משך ההחלמה עלול להתרחב למספר שבועות בשל העובדה ששרירים אלו אינם יכולים להגיע למנוחה מלאה עקב פעולת הנשימה הרציפה.

חבלה ישירה ושברים במבנה הגרמי של הצלע

פגיעה ישירה בכלוב החזה כתוצאה מטראומה פיזית מהווה גורם סיכון מרכזי וברור לכאבים עזים בצלעות. חבלות אלו יכולות להתרחש במגוון סיטואציות יומיומיות, החל מנפילה פשוטה בבית או ברחוב, דרך פגיעות במהלך פעילות ספורטיבית ועד לתאונות דרכים מורכבות. החבלה יכולה לנוע בדרגת החומרה שלה החל מאירוע של "חבורה" יבשה ברקמות הרכות ובעצם עצמה (קונטוזיה), ועד למצב של סדק או שבר מלא בצלע אחת או יותר. שבר בצלע גורם לכאב חריף, חד ומשתק, אשר מתגבר באופן קיצוני בכל ניסיון לקחת אוויר, להשתעל, לצחוק או לשנות תנוחה.

האתגר הרפואי הגדול בשברי צלעות הוא הצורך למנוע מהמטופל להימנע מנשימות עמוקות; בשל הכאב העז, מטופלים רבים נוטים לבצע נשימות שטוחות וקצרות, דבר המעלה באופן דרמטי את הסיכון להצטברות נוזלים בריאות ולהתפתחות דלקת ריאות. אבחון של שבר מבוצע לרוב באמצעות צילום רנטגן או בדיקת הדמיה מתקדמת יותר, והטיפול מתרכז בניהול קפדני של הכאב כדי לאפשר נשימה תקינה, שכן לא ניתן לקבע את הצלעות בדומה לגפיים.

דלקת בסחוס הצלעות ותופעת הקוסטוכונדריטיס

קוסטוכונדריטיס היא תסמונת רפואית המאופיינת בהתפתחות דלקת מקומית בסחוס המחבר את הצלעות אל עצם החזה המרכזית (עצם הסטרנום). הסיבות המדויקות להתפרצות דלקת זו אינן תמיד ידועות לחלוטין, אך היא מקושרת פעמים רבות למאמץ גופני קודם, זיהומים בדרכי הנשימה, או פגיעות קלות באזור החזה. המאפיין המרכזי של קוסטוכונדריטיס הוא כאב חד ולעיתים שורף בחלק הקדמי של החזה, אשר יכול להקרין לעיתים אל הגב או אל הבטן.

הכאב נוטה להחמיר בצורה מובהקת כאשר מפעילים לחץ פיזי ישיר עם האצבע על נקודת החיבור שבין הסחוס לעצם החזה. תסמונת זו עלולה להלחיץ מאוד את המטופלים, מכיוון שאופי הכאב הממוקם במרכז החזה מזכיר מאוד את התסמינים של התקף לב. האבחנה המבדלת מתבצעת לרוב על ידי שלילת בעיות לבביות באמצעות בדיקת אק"ג ובדיקות דם, ולאחר מכן אישוש הרגישות המקומית במגע. הטיפול בקוסטוכונדריטיס מבוסס בעיקר על שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, מנוחה, והפחתת מתחים, והיא לרוב חולפת מעצמה לאורך זמן.

עומס מצטבר מפעילות גופנית ואימונים אינטנסיביים

פעילות גופנית מאומצת, במיוחד כזו הכוללת תנועות חוזרות ונשנות או עומס קיצוני על פלג הגוף העליון, מהווה גורם שכיח נוסף לכאבים באזור הצלעות. ספורטאים העוסקים בענפים הדורשים תנועות סיבוביות מרובות של החזה – כגון חתירה, גולף, טניס או שחייה – נמצאים בסיכון מגובר לפתח כאבים אלו עקב עומס יתר מצטבר על השרירים והרצועות התומכות בכלוב החזה. כמו כן, הרמת משקולות כבדות ללא טכניקה נכונה או ללא ייצוב מתאים של שרירי הליבה עלולה להעביר כוחות גזירה מוגברים אל הצלעות.

במקרים מסוימים, עומס חוזר ונשנה זה עלול להוביל להתפתחות של שברי מאמץ בצלעות עצמן, פנומנה המוכרת אצל חותרים מקצועיים או אנשים המבצעים אימוני כוח עצימים ללא הדרגה מתאימה. כאב הנובע מעומס ספורטיבי מתפתח לרוב בצורה הדרגתית, מורגש כתחושת אי-נוחות עמוקה או נוקשות באזור החזה והגב העליון, ומחמיר במהלך האימון או מיד אחריו. המפתח למניעה וטיפול במקרים אלו טמון במנוחה מבוקרת, התאמת תוכנית האימונים, שיפור טכניקת התנועה וחיזוק שגרתי של שרירי הליבה המגנים על כלוב החזה.

תייחס בהרחבה ובפירוט לגורמים נוספים שעלולים לגרום לכאבים בצלעות ובכללם: שלבקת חוגרת, תסמונת טיצה, גידולים סרטניים, דלקות פרקים, תסמונת הצלע המחליקה ועוד

כאבים באזור הצלעות וכלוב החזה עשויים לנבוע ממגוון רחב של מקורות פתולוגיים נוספים, מעבר לפגיעות השריר והשלד השכיחות. מערכת העצבים ההיקפית, תהליכים אוטואימוניים, שיבושים מבניים נדירים ואף תהליכים גידוליים עלולים כולם להתבטא ככאב חריף או כרוני בדופן החזה. הבנת גורמים מורכבים אלו קריטית לצורך ביצוע אבחנה מבדלת מדויקת והתאמת הטיפול הרפואי הנכון.

שלבקת חוגרת (Herpes Zoster) והכאב הנוירולוגי המקרין

שלבקת חוגרת היא זיהום נגיפי הנגרם כתוצאה מהתעוררות מחודשת של וירוס הווריצלה-זוסטר (הנגיף הגורם לאבעבועות רוח), השוכן במצב רדום בגנגליונים של מערכת העצבים. כאשר הנגיף מתפרץ מחדש, הוא נע לאורך העצב התחושתי ומחולל דלקת חריפה בעצב (נויריטיס). מאחר שהעצבים הבין-צלעיים מקיפים את בית החזה בצורה אופקית, המחלה גורמת לכאב עז, שורף, דוקר או חותך בצד אחד של כלוב החזה, לאורך נתיב העצב הפגוע (דרמטום).

האתגר האבחנתי המרכזי בשלבקת חוגרת הוא שהכאב הנוירולוגי העז לרוב מקדים את הופעת הפריחה האופיינית (שלפוחיות על בסיס אדמנמן) במספר ימים. בשלב זה, המטופל עלול לחוש כאב קיצוני בצלעות במגע או בנשימה ללא כל סימן חיצוני, דבר המוביל לעיתים לחשש מאירוע לבבי או ריאתי. לאחר היעלמות הפריחה, חלק מהמטופלים (בעיקר מבוגרים) עלולים לפתח סיבוך כרוני הנקרא נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN), המאופיין בכאב עצבי ממושך וקשה בצלעות שנמשך חודשים ואף שנים.

תסמונת טיצה (Tietze Syndrome) וההבדל מקוסטוכונדריטיס

תסמונת טיצה היא מחלה דלקתית נדירה יחסית, המערבת את סחוס הצלעות ומאופיינת, בדומה לקוסטוכונדריטיס, בכאבים בחלק הקדמי של כלוב החזה ובחיבור לעצם החזה (הסטרנום). עם זאת, קיים הבדל קליני מובהק ביניהן: בעוד שקוסטוכונדריטיס גורמת לכאב ורגישות בלבד ללא ממצאים פיזיים נראים לעין, תסמונת טיצה מלווה בנפיחות מקומית, מוצקה וברורה של הסחוס המודלק, המלווה לעיתים באדמומיות וחום מקומי.

התסמונת פוגעת לרוב בצלעות העליונות (צלעות 2 ו-3) ונוטה להופיע אצל צעירים מתחת לגיל 40. הכאב יכול להתפרץ בפתאומיות או להתפתח בהדרגה, להקרין לזרוע או לכתף, ולהחמיר בזמן שיעול, עיטוש או מאמץ פיזי. הטיפול מבוסס על נוגדי דלקת, מנוחה ובמקרים עמידים – הזרקות מקומיות של סטרואידים לחלל הסחוס המודלק.

גידולים סרטניים ראשוניים וגרורתיים בעצם הצלע

כאב ממושך, עמוק, קבוע ובעל אופי לילי (כאב שמתגבר בזמן מנוחה ובלילה) באזור הצלעות עלול, במקרים נדירים יותר, להוות סימן אזהרה לקיומו של תהליך גידולי. הצלעות הן אתר שכיח להתפתחות של גרורות סרטניות (Metastases) שמקורן בגידולים ראשוניים באיברים אחרים, כגון סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן הערמונית או סרטן הכליות. הגידול הגרורתי מחליש את מבנה העצם של הצלע, גורם לכאב דואב ומתמיד, ומעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות של "שבר פתולוגי" – שבר בצלע המתרחש כתוצאה ממאמץ מינורי או ללא חבלה כלל.

בנוסף לגרורות, קיימים גידולים סרטניים ראשוניים של מערכת השלד והדם היכולים להתפתח ישירות בצלעות. דוגמה בולטת לכך היא מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma), סרטן של תאי הפלסמה בלשד העצם, הגורם לנגעים הרסניים (לטיים) מרובים בעצמות, כשהצלעות הן מהאיזורים הראשונים להיפגע. גידולים גרמיים ראשוניים אחרים, אם כי נדירים מאוד, כוללים כונדרוסרקומה (סרטן שמקורו בסחוס הצלע) או אוסטאוסרקומה. האבחון מחייב ביצוע בדיקות הדמיה מתקדמות כמו CT, MRI או מיפוי עצמות, לצד בדיקות מעבדה מקיפות.

דלקות פרקים מערכתיות (Arthritis) המשפיעות על החיבורים החזיים

מחלות מפרקים כרוניות ומערכתיות, ובמיוחד קבוצת דלקות המפרקים השדרתיות (Spondyloarthropathies), עלולות לתקוף את המפרקים הקטנים של כלוב החזה. הדוגמה הקלאסית לכך היא מחלת דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis) – מחלה אוטואימונית כרונית הפוגעת בעיקר בעמוד השדרה ובמפרקי האגן, אך נוטה להתפשט גם למפרקים שבין הצלעות לחוליות הגב (Costovertebral joints) ולמפרקים שבין הצלעות לעצם החזה (Costosternal joints).

התהליך הדלקתי הכרוני במפרקים אלו גורם לכאבי גב וחזה מופשטים, לנוקשות בוקר משמעותית המשתפרת דווקא בזמן תנועה, ולפגיעה הדרגתית ביכולת ההתרחבות של בית החזה בזמן נשימה. לאורך זמן, הדלקת עלולה להוביל להסתיידות ואיחוי (אנקילוזיס) של מפרקי הצלעות, מצב המגביל מכנית את הנשימה והופך אותה לשטוחה ותלויה בשרירי הבטן. דלקות מפרקים אחרות, כגון דלקת מפרקים ראומטואידית (Rheumatoid Arthritis) או דלקת מפרקים פסוריאטית, יכולות אף הן לגרום למעורבות דלקתית של סחוסי ומפרקי החזה.

תסמונת הצלע המחליקה (Slipping Rib Syndrome) והפרעה המכנית

תסמונת הצלע המחליקה (הידועה גם כתסמונת Cyriax) היא ליקוי מבני-מכני כרוני, הנובע מחוסר יציבות או מתנועתיות יתר של הצלעות התחתונות, לרוב צלעות 8, 9 ו-10. בניגוד לצלעות העליונות המחוברות ישירות לעצם החזה, הצלעות "המדוומות" הללו מחוברות זו לזו באמצעות רשת של סחוס ורקמת חיבור סיבית. כאשר רקמת החיבור הזו נחלשת, נקרעת או סובלת מחבלה, קצה הצלע עלול להשתחרר ממקומו האנטומי התקין.

כתוצאה מכך, בעת ביצוע תנועות מסוימות (כמו התכופפות, פיתול הגו, הרמת משא או אפילו נשימה עמוקה), קצה הצלע המשוחרר "מחליק" וזז ממקומו, כשהוא נוטה לעלות כלפי מעלה וללחוץ או להתחכך בעצב הבין-צלעי השוכן ישירות מתחתיו. תופעה זו מעוררת כאב חד, דוקר ופתאומי בחלק התחתון של כלוב החזה או בבטן העליונה, שיכול להימשך ככאב עמום ומציק לאחר מכן. מאפיין קליני מובהק של התסמונת הוא תחושה פיזית או שמיעה של "קליק" או "קנאק" באזור הצלעות בזמן תנועה. האבחון מבוצע לרוב באמצעות תמרון פיזיקלי הנקרא "Hooking Maneuver" (שבו הרופא מפעיל לחץ עדין מתחת לשולי הצלעות ומושך אותן כלפי חוץ כדי לשחזר את הכאב והקליק), או בעזרת אולטרסאונד דינמי.

גורמים נוספים: דלקת קרום הריאה, פיברומיאלגיה ותסמונת מוצא בית החזה

דלקת קרום הריאה (Pleurisy): תהליך דלקתי בקרומים המקיפים את הריאות ומדפנים את החלק הפנימי של הצלעות, הנגרם לרוב מזיהום נגיפי או חיידקי. הדלקת מייצרת חיכוך בין הקרומים בכל שאיפת אוויר, מה שמתבטא ככאב חריף, חד ודוקר בצלעות ובחזה אשר מחמיר באופן קיצוני בזמן נשימה עמוקה, שיעול או עיטוש, ומשתפר בזמן עצירת הנשימה.

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia): תסמונת כאב כרונית מופשטת המשפיעה על האופן שבו המוח ומערכת העצבים מעבדים אותות כאב. חולי פיברומיאלגיה סובלים לעיתים קרובות מרגישות קיצונית ומכאבים מפושטים וכרוניים בכלוב החזה ובשרירים הבין-צלעיים, כאשר נקודות החיבור של הצלעות משמשות כ"נקודות רגישות" (Tender points) מובהקות בבדיקה הקלינית.

תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic Outlet Syndrome): מצב שבו קיים לחץ מכני על כלי הדם או על מקלעת העצבים (Brachial Plexus) במעבר הצר שבין הצלע הראשונה, עצם הבריח ושרירי הצוואר. הלחץ עלול להקרין כאב עמום ומציק לאזור הצלעות העליונות, הצוואר והכתף, המלווה לעיתים קרובות בתחושת נימול, חולשה או זרמים לאורך הזרוע וכף היד.

כאב מופנה אל הצלעות מנזק ברקמה אחרת

כאב מופנה (Referred Pain) אל הצלעות הוא תופעה קלינית שכיחה ומורכבת, שבה המטופל חש כאב עז או עמום באזור כלוב החזה, למרות שהנזק המבני או הפתולוגיה הרפואית נמצאים באיבר או ברקמה מרוחקים לחלוטין. תופעה זו מתרחשת בשל "קצר" במערכת העצבים: סיבי עצב תחושתיים מאיברים פנימיים או מרקמות עמוקות בגוף מתכנסים אל אותם מקטעים בחוט השדרה (Dorsal Horn) שבהם עוברים העצבים התחושתיים של דופן החזה והצלעות.

המוח, שאינו מורגל בקבלת אותות כאב תכופים מהאיברים הפנימיים, מפרש בטעות את אותות המצוקה כאילו הם מגיעים מהאזור השטחי והמוכר יותר – קיר החזה והצלעות. הבנת מנגנוני הכאב המופנה קריטית למניעת אבחנה שגויה, שכן טיפול מקומי בצלעות לא יועיל אם מקור הבעיה נעוץ באיבר פנימי או בעמוד השדרה.המקורות המרכזיים המפנים כאב אל הצלעות כוללים:

1. בעיות בעמוד השדרה הגבי (Thoracic Spine)

עמוד השדרה הגבי מחובר ישירות לצלעות, וכל פגיעה גרמית, עצבית או דיסקלית באזור זה עלולה להקרין כאב היקפי לאורך נתיב הצלעות:

פריצת דיסק או בלט דיסק גבי (Thoracic Disc Herniation): חריגה של החומר הדיסקלי ולחץ ישיר על שורש העצב היוצא מחוליות הגב (רדיקולופתיה גבית). מצב זה גורם לכאב חריף, דוקר או שורף, המקיף את צד החזה לאורך הצלע המושפעת, ולעיתים מחקה בדיוק שבר בצלע או דלקת סחוס.

שינויים ניווניים ודלקת מפרקים (Facet Joint Arthropathy): שחיקה של המפרקים הקטנים המחברים בין חוליות הגב. הדלקת במפרקים אלו מפנה כאב עמום, לוחץ ומציק אל צידי כלוב החזה והצלעות האחוריות, ומחמירה בדרך כלל בעמידה ממושכת או ברוטציה של הגב.

2. פתולוגיות של מערכת העיכול העליונה

איברים בחלל הבטן העליונה שוכנים ישירות מתחת לסרעפת ולכלוב החזה התחתון. פגיעה בהם מעוררת גירוי עצבי המופנה כלפי מעלה:

מחלות כיס המרה (Gallbladder Disease): דלקת חריפה בכיס המרה (Cholecystitis) או אבנים בכיס המרה גורמות לכאב חזק המופנה באופן קלאסי אל מתחת לשולי הצלעות הימניות, ויכול להקרין כלפי מעלה אל הצלע האחורית הימנית ואף אל השכמה והכתף הימנית.

דלקת הלבלב (Pancreatitis): הלבלב ממוקם עמוק בחלל הבטן האחורי. דלקת בלבלב מייצרת כאב עז וחגורתי, המתחיל בבטן העליונה ומופנה ישירות אל שולי הצלעות התחתונות משני צידי הגוף והגב, ומחמיר בשכיבה על הגב.

כיב קיבה ורפלקס חומצי (GERD): חומציות יתר, דלקת ברירית הקיבה (Gastritis) או כיב (אולקוס) עלולים להפנות כאב שורף ולוחץ אל אזור הצלעות התחתונות השמאליות ואל מרכז בית החזה, מה שמקשה לעיתים על האבחנה המבדלת מול קוסטוכונדריטיס.

3. מחלות ותהליכים בריאות ובקרום הריאה

למרות שהריאות עצמן חסרות סיבי כאב תחושתיים, פגיעה ברקמות המקיפות אותן או פגיעה היקפית גורמת להקרנת כאב קשה:

תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism): קריש דם החוסם עורק בריאה. אם החסימה ממוקמת באזור היקפי הקרוב לדופן החזה, היא גורמת לכאב פלאוריטי חד ופתאומי, המורגש בצלעות ובחזה ומחמיר באופן קיצוני בכל שאיפת אוויר.

גידולים בהיקף הריאה (Pancoast Tumor): גידולים סרטניים המתפתחים בפסגת הריאה עלולים ללחוץ על העצבים הבין-צלעיים העליונים ועל הצלעות הראשונות, ולגרום לכאב עמוק וקבוע בצלעות העליונות ובאזור הכתף.

4. פתולוגיות של מערכת השתן (הכליות)

הכליות ממוקמות בחלל האחורי של הבטן, כאשר חלקן העליון מוגן על ידי הצלעות ה-11 וה-12:

אבנים בכליות או דלקת בכליות (Pyelonephritis): חסימה של דרכי השתן על ידי אבן או זיהום חריף בכליה גורמים למתיחה מהירה של קפסולת הכליה. מצב זה מייצר כאב חריף, עוויתי ופתאומי (קוליק כלייתי) המורגש בעוצמה רבה באזור המותן, אך מופנה באופן ישיר אל הצלעות התחתונות האחוריות (הזווית הקוסטו-ורטברלית) ומקרין לכיוון המפשעה.

5. בעיות במערכת הקרדיווסקולרית (הלב וכלי הדם)

הקרנת כאב מהלב היא הדוגמה המוכרת ביותר לכאב מופנה, והיא מחייבת שלילה מיידית בכל מקרה של כאב חזה:

תעוקת חזה ואוטם שריר הלב (Heart Attack): איסכמיה (חוסר אספקת חמצן) ללב מפעילה סיבי עצב סימפתטיים המפנים כאב לוחץ, חונק או שורף אל מרכז החזה, אך הכאב יכול להיות מופנה גם לאורך הצלעות השמאליות, הלסת, הכתף והזרוע השמאלית.

מפרצת באבי העורקים (Aortic Dissection): קרע בדופן של עורק אאורטה הגבי גורם לכאב חריף ופתאומי, המתואר ככאב "קורע" או "נוקב", המופנה ישירות אל בין השכמות ואל אזור הצלעות האחוריות.

גורמי סיכון להתפתחות כאבים בצלעות

גורמי הסיכון להתפתחות כאבים בצלעות מגוונים מאוד, ונעים בין הרגלי יומיום, סוגי ספורט, מצבים רפואיים כרוניים ועד לגיל המטופל. מכיוון שכלוב החזה מורכב מעצמות, שרירים, סחוסים ועצבים רבים, ומגן על איברים פנימיים רגישים, ישנן אוכלוסיות רבות שנמצאות בסיכון מוגבר לפתח כאב באזור זה. גורמי הסיכון המרכזיים, המחולקים לפי קטגוריות כוללים:

1. סוגי ספורט ופעילות גופנית עצימה

ספורטאים ואנשים המבצעים אימונים עצימים חשופים לעומס מכני קבוע או לחבלות ישירות בבית החזה:

ענפי ספורט עם תנועות סיבוביות (רוטציה): גולף, טניס, חתירה, שחייה ובייסבול דורשים פיתול מתמיד של פלג הגוף העליון. תנועות אלו מפעילות עומס גזירה חוזר על השרירים הבין-צלעיים ועל החיבורים הסחוסיים, ומעלות את הסיכון למתיחות שרירים ואף לשברי מאמץ בצלעות.

ספורט מגע וספורט אתגרי: כדורגל, כדורסל, אומנויות לחימה, רכיבה על אופני הרים וסקי מעלים דרמטית את הסיכון לחבלות ישירות, נפילות, סדקים ושברים בצלעות.

אימוני כוח והרמת משקולות: הרמת משקלים כבדים ללא טכניקת נשימה נכונה או ללא ייצוב של שרירי הליבה מפעילה לחץ תוך-חזי עצום, שעלול לגרום למתיחת שרירים חריפה או לפגיעה בסחוס (קוסטוכונדריטיס).

2. מצבים בריאותיים ומחלות רקע

מחלות שונות מחלישות את מבנה השלד או גורמות למאמץ פיזי עקבי על מערכת הנשימה:

מחלות נשימה כרוניות: אנשים הסובלים מאסתמה, COPD, או ברונכיטיס כרונית חווים התקפי שיעול תכופים ועזים. שיעול ממושך מפעיל לחץ פיזי אדיר על כלוב החזה ומהווה גורם סיכון מובהק למתיחת שרירים בין-צלעיים ואף לשברים בצלעות (במיוחד אצל אנשים עם עצמות חלשות).

אוסטיאופורוזיס ואוסטיאופניה: בריחת סידן והיחלשות צפיפות העצם הופכות את הצלעות לשבירות מאוד. אצל אוכלוסייה זו, אפילו חבלה קלה, חיבוק חזק, עיטוש או שיעול עלולים לגרום לשבר בצלע.

מחלות מפרקים אוטואימוניות: חולי דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis) או דלקת מפרקים ראומטואידית נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות דלקות כרוניות במפרקים שבין הצלעות לעמוד השדרה או לעצם החזה.

השמנת יתר (Obesity): משקל עודף באזור פלג הגוף העליון והבטן מעמיס על מערכת השלד והשרירים התומכת, משנה את היציבה ומגביר את הלחץ על כלוב החזה בזמן תנועה ונשימה.

3. גיל ומגדר כגורמי סיכון

לגיל ולמגדר יש השפעה ישירה על סוג הפתולוגיה שעלולה להתפתח בצלעות:

גיל מבוגר (מעל 60): נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לשברים בצלעות עקב נפילות (בשל ירידה בצפיפות העצם וחוסר יציבות), וכן לסיבוך של נוירלגיה פוסט-הרפטית בעקבות שלבקת חוגרת בצלעות.

צעירים (מתחת לגיל 40): נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דלקות סחוס קדמיות כמו קוסטוכונדריטיס או תסמונת טיצה, לעיתים קרובות ללא סיבה ברורה או לאחר זיהום נגיפי קל בדרכי הנשימה.

נשים מבוגרות: בשל שינויים הורמונליים לאחר גיל המעבר, נשים נמצאות בסיכון גבוה משמעותית מאנשים לפתח אוסטיאופורוזיס, ובכך חשופות יותר לשברים פתולוגיים בצלעות.

4. גורמים תעסוקתיים וארגונומיים

סביבת העבודה ודפוסי התנועה היומיומיים משחקים תפקיד קריטי:

עבודה פיזית מאומצת: סבלים, פועלי בניין ואנשים הנדרשים להרמת משאות כבדים, דחיפה או משיכה חוזרת של חפצים, נמצאים בסיכון קבוע לפציעות שריר ושלד בכלוב החזה.

יציבה לקויה ויושבנות: ישיבה ממושכת ורכונה מול מחשב לאורך שנים מחלישה את שרירי הגב והליבה, מקצרת את שרירי החזה ויוצרת עומס מכני לא מאוזן על מפרקי הצלעות האחוריים, דבר שעלול להוביל לכאבים כרוניים מופשטים.

5. היסטוריה רפואית קודמת וחשיפה לנגיפים

עבר של פציעות חזה: אדם שסבל בעבר משבר או סדק בצלע נמצא בסיכון מוגבר לחוות כאבים חוזרים באותו אזור, עקב היווצרות רקמת צלקת או שינוי במכניקה של הנשימה.

חשיפה קודמת לאבעבועות רוח: כל אדם שחלה בעבר באבעבועות רוח נושא את נגיף הווריצלה-זוסטר רדום בגופו, ולכן נמצא בסיכון להתפרצות של שלבקת חוגרת שתתבטא בכאב עצבי שורף לאורך הצלעות (במיוחד בתקופות של מתח נפשי או היחלשות מערכת החיסון).

ניתוחי חזה קודמים: ניתוחים באזור הלב, הריאות או השד (כולל ביופסיות או החדרת נקז חזה) עלולים לפגוע בעצבים הבין-צלעיים העדינים ולגרום לתסמונת כאב כרונית נוירופתית לאחר ניתוח.

סיכום: כאבים בצלעות מה גורם להם

לחולי כאבים בצלעות לרוב מקור קל כמו פציעת שריר או דלקת מפרקים, אך חשוב לשלול גורמים מסכני חיים כמו שבר פתולוגי, תסחיף ריאתי או קרע קרוטידי. אבחון קליני מבוסס על סימנים ותסמינים, בדיקה גופנית מתאימה, ותמונה מצילומית לפי הצורך. טיפול שמרני כירופרקטי מתאים לרוב כאבי הצלעות ממקור שריר ושלד. אם הכאב אינו מתאזן בתוך שבועות, יש לשקול בדיקה נוספת. 

References:

Mandrekar, S., Venkatesan, P., & Nagaraja, R. (2021). Prevalence of musculoskeletal chest pain in the emergency department: a systematic review and meta-analysis. Scandinavian Journal of Pain, 21(3), 434-444. https://doi.org/10.1515/sjpain-2020-0168

Verdon F, Burnand B, Herzig L, Junod M, Pécoud A, Favrat B. Chest wall syndrome among primary care patients: a cohort study. BMC Fam Pract. 2007 Sep 12;8:51.

Frese T, Mahlmeister J, Heitzer M, Sandholzer H. Chest pain in general practice: Frequency, management, and results of encounter. J Family Med Prim Care. 2016 Jan-Mar;5(1):61-6.

Schumann JA, Sood T, Parente JJ. Costochondritis. [Updated 2024 Apr 20]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-. 

Ayloo A, Cvengros T, Marella S. Evaluation and treatment of musculoskeletal chest pain. Prim Care. 2013 Dec;40(4):863-87, viii.

Foley, Cassidy M. et al (2019). Diagnosis and Treatment of Slipping Rib Syndrome. Clinical Journal of Sport Medicine 29(1):p 18-23.

Polkinghorn BS, Colloca CJ. Chiropractic management of chronic chest pain using mechanical force, manually assisted short-lever adjusting procedures. J Manipulative Physiol Ther. 2003 Feb;26(2):108-15.