דלקת פרקים אבחון
דלקת פרקים אבחון

דלקת פרקים אבחון

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


דלקת פרקים? אבחון מהיר עשוי לאפשר טיפול יעיל יותר. מחלות הפוגעות בפרק זה או אחר מהווים את אחד הגורמים למיחושים מקומיים, למגבלות תנועה ולפגיעה באיכות חיים. רוב בני האדם סובלים או יסבלו מאחת או יותר מהחולאים הפוגעים בצירים של הגוף. 

גם ילדים מצויים בסיכון לחלות במחלות אלו. את דלקת הפרקים המסוימת שגורמת לכאבים שלכם יש לאבחן מהר. כול יום שעובר מבלי שאבחנתם וטיפלתם במחלה עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים נוספים עם השלכות משמעותיות על יכולתכם לתפקד ועל איכות חייכם בעתיד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



דלקת פרקים אבחון – רקע

הסטטיסטיקה העגומה היא שרוב בני האדם יסבלו בשלב כזה או אחר בחייהם מסוג כלשהו של דלקת פרקים. שכיחותן של מחלות המפרקים עולה עם הגיל אך ישנן מחלות מפרקים שמעדיפות לתקוף ילדים. הסיכון לחלות בדלקת פרקים עומד על כ5% אצל הילדים, 30% אצל בוגרים ו80% בזקנתנו. דלקת פרקים ניוונית היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר וברוב המקרים הפרקים שנפגעים יהיו אלה שנושאים במשקל גופנו, מפרקי עמוד השדרה, מפרקי הירך ומפרק והברכיים. מפרקים נוספים שחשופים למחלות פרקים כוללים את מפרקי האצבעות, מפרקי הקרסול ומפרקי הלסת. גם דלקת פרקים שגרונית נחשבת שכיחה יחסית והיא פוגעת, מלבד, בפרקים גם מערכות גוף נוספות.

גורמי סיכון

גורמי סיכון לדלקת פרקיםגורמי סיכון לחלות בדלקת מפרקים ניוונית כוללים: גיל, היסטוריה משפחתית של דלקות פרקים לסוגיהן, עיסוק מקצועי או עיסוק דומיננטי אחר שבו מתבצעות תנועות חוזרות אשר גורמים להצטברות עומסים על מפרק או מפרקים מסוימים לאורך זמן, בעיות מבניות נרכשות או מולדות שמשבשות את אופן התפקוד התקין של המפרק, השמנה אשר יוצרת עומסים על המפרקים, רקע של פציעה במפרק או ניתוח בעבר. גורמי סיכון לחלות בדלקת פרקים מסוגים אחרים קשורה יותר בגיל, מין, היסטוריה משפחתית, גורמים גנטיים והדבקות במחלות זיהומיות שעלולות לגרום למחלת פרקים תגובתית.

תסמינים וסימנים 

כאבי פרקים תהיה התלונה העיקרית של החולים במחלת פרקים. תסמינים וסימנים שכיחים נוספים תלויים במידה רבה בסוג של דלקת הפרקים שעומדת בבסיס תלונתם ובחומרת הנזקים. כאשר מדובר בדלקת פרקים ניוונית ידווחו החולים שכאבי הפרקים פוחתים במנוחה ושנוקשות קצרת מועד נלוות לכאבים. חלק מחולים אלו ידווח גם על מגבלות תנועה ברמות חומרה שונות. חולים בדלקת פרקים מסוג אחר יכולים להתלונן על כאבי פרקים שאינם פוסקים במנוחה, על נוקשות מפרקית מתמשכת, על נפיחות מפרקית, על אודם מפרקי ועל מפרק חם במיוחד. תלונות נוספות יכולות לכלול פריחות בעור, דלקת בעיניים, דלקת במעי, דלקת בדרכי השתן, חום, אובדן משקל לא מוסבר ועוד.

כיצד נאבחן דלקת פרקים?

בבואנו לאבחן דלקת פרקים יש לקחת בחשבון את מספרן העצום של הדלקות אשר כול אחת מהן עלולה לגרום לסימנים והתסמינים שונים בחלקם ובין היתר, על בסיס השוני הזה יש לערוך אבחנה מבדלת. רצוי כמובן להתחיל עם שלילת הדלקות השכיחות יותר. הסימנים והתסמינים הנובעים מדלקות מפרקים משתנים בהתאם לסוג הדלקת שגורמת להופעתם. חולה בדלקת מפרקים ניוונית יכול להתלונן על כאב במפרק (ברך, למשל) שפוחת במנוחה עם הגבלות תנועה חלקיות. על נוקשות נלוות שפגה לאחר התחלת תנועה. ללא נפיחות, ללא אדמומיות מקומית וללא חום מקומי. צילום רנטגן של חולה זה יעידו על שינויים ניווניים במפרק. 

חולה בדלקת מפרקים אחרת יכול להתלונן על כאבים במספר מפרקים כולל מפרקי עמוד השדרה, שאינם פוחתים במנוחה. על נוקשות בוקר מתמשכת. המפרקים נפוחים, חמים ואדומים. אותו חולה גם יתלונן על תסמינים מערכתיים כגון: חום, אובדן משקל, נגעים עוריים, דלקות בעיניים, תסמינים המעידים על דלקת במעי ועוד. צילום רנטגן של המפרק עלול להדגים במקרה הזה הרס נרחב של המפרק או המפרקים.

היסטוריה

לעתים קרובות אנמנזה או היסטוריה רפואית הוא כול מה שצריך לאבחון. למידת קורותיו הרפואיים של החולה בדלקת פרקים צריכה לכלול פרטים בסיסיים כמו גיל (יש מחלות עם העדפה לגילאים מסוימים), מין (ישנן מחלות כמו RA או זאבת עם העדפה לנשים), תעסוקה (דלקת פרקים ניוונית פוגעת בבעלי מקצוע מסוימים), היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית מלאה. האם אתה או מישהו מבני משפחתך חלו בעבר בדלקות במעי, מחלות ריאות, מחלות אוטואימוניות, דלקות פרקים? האם אתם צורכים תרופות, תוספי מזון או הורמונים? תרופות כמו למשל לטרוזול (Letrozole) עלולות לגרום לדלקות פרקים, תרופות אחרות עלולות לגרום לשיגדון (גאוט), שימוש בהורמונים עלול לעורר את מחלת הזאבת?, האם נפצעת בעבר? חבלה במפרק בגלל פציעת ספורט או על רקע אחר מעלה את הסיכוי להתפתחות דלקת פרקים ניוונית במפרק. 

נשאל לגבי הסימנים והתסמינים: כיצד החלו הכאבים (שיגדון מתפתח באופן חד וחריף)? מתי מחמירים הכאבים? בבוקר? (כאבים דלקתיים), בערב? (דלקת פרקים ניוונית) מה מקל על הכאבים? האם תנועה מקלה על הכאבים? (מחלה דלקתית מפחיתה כאבים) אלו פרקים מעורבים? האם יש נוקשות, חום, אודם מקומי, אובדן משקל (אפיונים של מחלה דלקתית)? האם הפגיעה היא סימטרית? האם ישנם תסמינים המעידים על מעורבות מערכתית ולא מפרקית בלבד כגון חום, עייפות, חולשה, אובדן משקל? האם ישנם או היו תסמינים הנובעים ממערכות גוף אחרות כגון דלקות בעיניים, דלקות במעי, דלקת בדרכי השתן, מעורבות של הלב והריאות, פריחה על העור ועוד?…

בדיקה פיזית

יש לערוך בדיקה פיזית מלאה כולל בדיקת מערכות הגוף השונות. לבחון את האופן שבו נע או הולך החולה. לאתר את המפרקים המעורבים. מפרקים קטנים או גדולים? האם ישנה מעורבות של מפרקי עמוד השדרה ואו מפרקי העצה והכסל? האם המפרקים חמים, נפוחים ואדומים? האם המפרק מעוות? האם הפגיעה במפרקים היא סימטרית (RA היא דלקת פרקים סימטרית)? יש לערוך בדיקה כדי לזהות פגיעה אפשרית בעור, בעיניים, בריאות, בלב, במערכת עיכול, במערכת השתן ועוד. בדיקה לאיתור בלוטות לימפה, כבד וטחול מוגדלים.

בדיקות דימות ומעבדה

לרשות הקלינאי ישנן מגוון בדיקות מעבדה לזיהוי או אישור של דלקת פרקים: שקיעת דם מהירה (הליך דלקתי), רמה גבוהה של חלבון CRP המיוצר על ידי הכבד (הליך דלקתי), נוגדנים נגד גרעין התא ANA /ANF  (אינו מדויק, עלול להעיד על מחלה אוטואימונית) נוגדנים למחלות מסוימות, סמן גנטי HLA-B27 (לא מדויק, 90% מהחולים בדלקת חוליות מקשחת), גורם שגרוני RF (חיובי ברוב המקרים של דלקת פרקים שגרונית), תרבית וספירה של תאי דם לבנים בנוזל הסינוביאלי במפרק (גבישים, דלקתי, זיהומי?). בעת הצורך יש לערוך בדיקות הדמיה כגון צילום רנטגן, סרקיה של CT או MRI לזיהוי סוג הנזק בפרקים והאם הוא סימטרי או לא.

דגלים אדומים / דגלים צהובים

דגל אדום דגל צהובבמהלך האבחון נפקח עיניים ואוזניים על מנת לזהות דגלים אדומים. תסמינים כגון חום, אובדן משקל בלתי מוסבר ועייפות קיצונית המעלים את האפשרות שהרקע לכאבי פרקים הוא מערכתי ומהווים דגל אדום המחייב הפנייה להמשך בירור. דגלים אדומים נוספים כוללים: כאבים שאינם פוסקים גם במנוחה במהלך הלילה במיטה, התעוררות משינה בגלל הכאבים, ביקור באחת מהארצות עולם שלישי שבהם יש סיכוי לחלות במחלת פרקים…

במהלך האבחון ננסה לאתר גם דגלים צהובים. דגלים צהובים מתייחסים למצבים נפשיים כגון לחצים נפשיים ודכאונות שמחקרים רבים הוכיחו את השפעתם השלילית על קצב החלמה. 

הערכה ראשונית

כאמור, בגלל שבחלק מהמקרים כמו למשל בדלקת פרקים זיהומית או במחלת שיגדון ישנה חשיבות עצומה לתגובה מהירה על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים חשוב לבצע הערכה ראשונית שבה צריך הקלינאי להחליט האם יש סיכוי שהמקרה שלפני מחייב טיפול מהיר? כמובן שתשובה חיובית לשאלה זו מצריכה הפנייה מהירה לקבלת טיפול מתאים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן