טיפול בכאבי שכמות: גורמים, תרגילים ודרכי שיקום יעילות

טיפול בכאבי שכמות: גורמים, תרגילים ודרכי שיקום יעילות מפורטים כאן. כאבים בשכמות הם אחת התלונות השכיחות ביותר בעידן המודרני, והם משפיעים עמוקות על איכות החיים, היציבה וטווח התנועה של פלג הגוף העליון. בשל מיקומן האסטרטגי של השכמות כחוליה מקשרת בין הצוואר, הגב העליון והכתפיים, כאב באזור זה דורש הבנה מעמיקה של מקור הבעיה כדי להתאים לו מענה מדויק. הגורמים לכאבי שכמות מגוונים ולרוב הם נובעים מאורח חיים יושבני וממושך מול מסכים, המוביל לעומס יתר שרירי (Overuse) ולחוסר איזון שרירי. גורמים נפוצים נוספים כוללים מתח נפשי מוגבר הגורם לכיווץ כרוני, פציעות ספורט, שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי, או הקרנת כאב מבלט ופריצת דיסק.

כדי לטפל בבעיה מהשורש, תוכנית השיקום חייבת לשלב שלב אקוטי של הפחתת כאב לצד שלב אקטיבי של בניית חוסן גופני.במרכז תהליך השיקום עומדים תרגילים ממוקדים. אלו כוללים מתיחות להרפיית השרירים המתוחים (כמו הטרפז והמעוינים), תרגילים לשיפור טווחי התנועה של בית החזה, ותרגילי חיזוק לשרירים המייצבים של השכמה. דרכי שיקום יעילות נוספות משלבות טיפולי כירופרקטיקה ידניים וטכנולוגיות מתקדמות להפחתת דלקות. שילוב נכון בין הבנת הגורמים, התמדה בתרגול מותאם ושיפור ארגונומי בסביבת העבודה הוא המפתח לפתרון ארוך טווח ולמניעת חזרת הכאב.

טיפול בכאבי שכמות: גורמים, תרגילים ודרכי שיקום יעילות – רקע

כאבי שכמות הם תלונה נפוצה מאוד אצל אנשים שעובדים מול מחשב, מתאמנים בחדר כושר, רצים, שוחים, מרימים משאות, נוהגים שעות או סובלים מכאבי צוואר וכתפיים. הכאב יכול להופיע בין השכמות, מתחת לשכמה, בצד הפנימי של השכמה, בחלק העליון ליד הצוואר או סביב הכתף. למרות שהתחושה ממוקמת “בשכמה”, מקור הכאב יכול להיות בצוואר, בגב העליון, בכתף, בשרירי השכמה, במפרקי הצלעות, בעצבים או לעיתים נדירות גם באיברים פנימיים.

הטיפול היעיל מתחיל באבחנה מבדלת. כאב עמום אחרי יום מחשב אינו דומה לכאב שורף שמקרין ליד. כאב שמופיע בהרמת יד אינו דומה לכאב שמופיע בנשימה עמוקה. כאב שמלווה חולשה, נימול או כאב בחזה דורש חשיבה רחבה יותר. סקירה עדכנית מצאה שכאב באזור השכמה יכול להיות חלק מרדיקולופתיה צווארית ואף להקדים כאב בזרוע במשך שבועות, ולכן לא נכון להניח שכל כאב שכמה הוא “שריר תפוס” בלבד (Carmichael, 2025).

אנטומיה בסיסית: מהי השכמה ומה תפקידה?

השכמה היא עצם שטוחה ודינמית שמחברת בין הזרוע, הכתף, הצוואר והגב העליון. היא אינה “מודבקת” לכלוב הצלעות, אלא מחליקה עליו באמצעות שרירים רבים: טרפז עליון, אמצעי ותחתון, רומבואידים, לבטור סקפולה, סראטוס אנטריור, פקטורליס מינור, שרירי השרוול המסובב ושרירי גב נוספים. כל תנועה של היד מעל הראש דורשת תיאום בין מפרק הכתף, השכמה, עצם הבריח, הצלעות והגב העליון.

כאשר אחד המרכיבים האלה מוגבל או חלש, אזור השכמה עשוי לעבוד בעומס גבוה יותר. לדוגמה, גב עליון נוקשה יכול לגרום לכתף ולצוואר לפצות. חולשה בסראטוס אנטריור יכולה לשנות את תנועת השכמה. עומס ממושך בעכבר מחשב יכול להעמיס על הטרפזים והלבטור סקפולה. לכן טיפול טוב אינו מתמקד רק בנקודה הכואבת.

טבלה: מיקום כאב השכמה ומה הוא יכול לרמוז

גורם ראשון: כאב שרירי ומיופציאלי סביב השכמה

אחד המקורות השכיחים לכאבי שכמות הוא כאב שרירי־מיופסציאלי. מצב זה מערב רגישות בשרירים, נקודות הדק, עומס חוזר, מתח שרירי וקושי בהרפיה. הכאב יכול להיות מקומי או להקרין לאזור אחר. למשל, טרפז עליון ולבטור סקפולה יכולים להקרין כאב לצוואר ולעורף, ואינפרה־ספינטוס יכול להקרין כאב לכתף ולזרוע.

סקירה עדכנית מתארת תסמונת כאב מיופסציאלי כמצב כאב אזורי הקשור לנקודות רגישות בתוך רצועות שריר מתוחות, עם כאב מקומי ולעיתים כאב מופנה (Steen, 2025). חשוב להדגיש: נקודת הדק אינה תמיד “הבעיה היחידה”. היא יכולה להיות תוצאה של עומס ממושך, חולשה, סטרס, שינה ירודה או סביבת עבודה לא מותאמת.

גורם שני: כאב שמגיע מהצוואר

הצוואר הוא אחד המקורות החשובים ביותר לכאב באזור השכמה. מפרקי הצוואר, דיסקים, שרירים ושורשי עצב יכולים להקרין כאב לעורף, לכתף, לשכמה ולזרוע. כאשר הכאב בשכמה משתנה לפי תנועות צוואר, מוחמר בהטיית ראש, מלווה בנימול או מקרין ליד, יש לחשוד במקור צווארי.

רדיקולופתיה צווארית יכולה להתבטא לא רק בכאב יד, אלא גם בכאב שכמה. סקירת סקופינג משנת 2025 מצאה שכאב שכמה דווח בספרות כסימפטום שכיח ברדיקולופתיה צווארית ולעיתים מופיע לפני כאב זרוע (Carmichael, 2025). לכן מטופל עם כאב שכמה עיקש, במיוחד עם כאב צוואר או תסמינים ביד, צריך לעבור בדיקה נוירולוגית בסיסית: כוח, תחושה ורפלקסים.

גורם שלישי: גב עליון וצלעות

הגב העליון, או עמוד השדרה החזי, מחובר לצלעות ולשכמות. כאשר יש נוקשות בגב העליון, קושי בסיבוב גו, נשימה שטחית או ישיבה כפופה ממושכת, אזור השכמות עשוי להפוך רגיש. כאב ממפרקי הצלעות יכול להרגיש נקודתי, חד או עמוק, ולעיתים להחמיר בנשימה עמוקה, שיעול, סיבוב או שכיבה על צד מסוים.

מניפולציה או מוביליזציה של הגב העליון מופיעות בהנחיות שונות כחלק מטיפול שמרני בכאבי צוואר עם מגבלת תנועה. מטא־אנליזה מצאה שמניפולציה של עמוד השדרה החזי עשויה להפחית כאב ומוגבלות בצוואר, אך איכות הראיות נעה מנמוכה לבינונית ולכן יש לשלב טיפול ידני עם תרגול פעיל (Tsegay, 2023).

גורם רביעי: תנועת שכמה לא יעילה

המונח “דיסקינזיה של השכמה” מתאר שינוי בתנועת השכמה או בשליטה עליה בזמן תנועת הכתף. בעבר נטו להתייחס לכך כמעט כאבחנה בפני עצמה, אך כיום הגישה זהירה יותר. דיסקינזיה היא ממצא תפקודי, לא מחלה בפני עצמה. היא יכולה להיות קשורה לכאב, אך גם להופיע אצל אנשים ללא כאב.

Sciascia ו־Kibler מדגישים שדיסקינזיה של השכמה אינה אבחנה עצמאית אלא ליקוי תנועתי שיש להבין את הגורמים לו: כאב, חולשה, נוקשות, עומס, פציעה, מגבלת כתף או שליטה עצבית־שרירית (Sciascia, 2022). בנוסף, סקירה שיטתית מצאה שדיסקינזיה אינה גורם סיכון מבודד ועקבי לפציעות כתף אצל ספורטאים, ולכן אין להסיק שכל תנועה “לא יפה” של השכמה דורשת טיפול (Hogan, 2021).

גורם חמישי: כתף ושרוול מסובב

כאבי שכמות יכולים להגיע גם מהכתף עצמה. כאשר הכאב מחמיר בהרמת יד, לבישת חולצה, שכיבה על הצד, זריקה, שחייה או לחיצות מעל הראש, ייתכן שמדובר בכאב כתף תת־אקרומיאלי, טנדינופתיה של השרוול המסובב או מגבלת כתף. במצבים כאלה השכמה מנסה לפצות, והמטופל מרגיש כאב סביב השכמה למרות שהמקור המרכזי הוא בכתף.

הנחיה קלינית משנת 2025 לטנדינופתיה של השרוול המסובב מדגישה אבחון לפי סיפור מקרה, בדיקה, תפקוד, כוח וטווחי תנועה, ולא לפי MRI בלבד. ההנחיה תומכת בטיפול שמרני הכולל חינוך, תרגול וניהול עומסים במקרים רבים לפני התערבות פולשנית (Desmeules, 2025).

גורם שישי: עבודה מול מחשב וישיבה ממושכת

עבודה מול מחשב יכולה ליצור כאבי שכמות דרך עומס סטטי. הכתפיים והשכמות מייצבות את הידיים בזמן הקלדה ועכבר. כאשר העכבר רחוק, המסך נמוך, האמות אינן נתמכות או עובדים שעות בלי הפסקה, שרירי השכמה והצוואר פועלים ברמה נמוכה אך ממושכת. זהו עומס קטן שחוזר אלפי פעמים ביום.

בקרב עובדי משרד עם כאבי צוואר כרוניים, סקירה שיטתית מצאה שתרגול עשוי לשפר כאב, מוגבלות ואיכות חיים, אך איכות הראיות משתנה בין סוגי התרגול והמחקרים (Jones, 2024). לכן הפתרון אינו רק “לשבת ישר”, אלא לשלב הפסקות תנועה, חיזוק, התאמת עמדה ושינוי הרגלים.

טבלה: גורמים לכאבי שכמות לפי דפוס התסמינים

סימני אזהרה בכאבי שכמות

רוב כאבי השכמות אינם מסוכנים, אך יש מצבים שאסור לפספס. כאב שכמה עם כאב בחזה, קוצר נשימה, הזעה, בחילה, חולשה כללית או כאב שמופיע במאמץ יכול לרמוז על מקור לבבי. כאב עם חום, ירידה במשקל, כאב לילי חריג, היסטוריה של סרטן, חבלה משמעותית או קושי נשימתי דורש בדיקה רפואית.

כאשר הכאב מלווה בחולשה ביד, נימול שמחמיר, ירידה בתחושה, קושי בהליכה או בעיות מוטוריקה עדינה, יש לחשוב על מקור עצבי משמעותי. סקירה שיטתית של הנחיות לכאבי צוואר מצאה דגלים אדומים שנועדו לסייע בזיהוי שבר, זיהום, ממאירות, מיאלופתיה, מחלה דלקתית או פתולוגיה וסקולרית (Feller, 2024).

טבלה: מתי כאבי שכמות מחייבים בדיקה מהירה?

אבחון כאבי שכמות: איך בודקים נכון?

אבחון מקצועי מתחיל בתשאול: מתי הכאב התחיל, מה מחמיר, מה מקל, האם יש כאב צוואר, כאב כתף, הקרנה ליד, כאבי ראש, נימול, חולשה, חבלה, עבודה מול מחשב, אימון חדש או שינוי עומסים. לאחר מכן בודקים טווחי תנועה של הצוואר, הגב העליון, הכתף והשכמה, לצד כוח, תחושה ורפלקסים כאשר יש חשד עצבי.

בדיקה טובה כוללת גם הסתכלות על תנועה תפקודית: הרמת יד, דחיפה, משיכה, נשיאת משקל, נשימה וסיבוב גו. בהנחיות לכאבי צוואר מומלץ לשלב טיפול ידני, תרגול טווח תנועה, חיזוק חגורת כתפיים וחיזוק גפה עליונה לפי סיווג קליני של הכאב (Blanpied, 2017).

מתי צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?

ברוב כאבי השכמות המכניים אין צורך בהדמיה מיידית. כאשר הכאב קשור לעומס, תנוחה או תנועה ואין סימני אזהרה, מתחילים בדרך כלל בטיפול שמרני ומעקב. הדמיה נדרשת כאשר יש חבלה משמעותית, חשד לשבר, חולשה נוירולוגית, כאב שאינו משתפר, חשד לזיהום, גידול או מחלה מערכתית.

בכאב כתף עם חשד לקרע משמעותי או טנדינופתיה מורכבת, אולטרסאונד או MRI יכולים לעזור, אך אינם מחליפים בדיקה קלינית. בהנחיות לשרוול המסובב מודגש שהדמיה לא הכרחית לכל מטופל בתחילת הדרך, משום שממצאים בגידים יכולים להופיע גם אצל אנשים ללא כאב (Desmeules, 2025).

עקרונות טיפול בכאבי שכמות

הטיפול בכאבי שכמות צריך להיות מותאם למקור. אם הכאב מגיע מצוואר, מטפלים בצוואר, בגב העליון ובמערכת העצבים. אם המקור בכתף, משקמים כוח ותפקוד כתף. אם הכאב מיופסציאלי, משלבים טיפול ברקמות רכות, תנועה, נשימה, חיזוק וניהול סטרס. אם המקור בעבודה מול מחשב, משנים סביבת עבודה והרגלי תנועה.

טיפול יעיל כמעט תמיד כולל שילוב של חינוך, הפחתת עומסים מחמירים, תרגול הדרגתי, שיפור תנועתיות וטיפול ידני לפי הצורך. סקירה על טיפול ממוקד שכמה בכאבי צוואר כרוניים מצאה שטיפול בשכמה עשוי להפחית עוצמת כאב, אם כי השפעתו על מוגבלות צווארית פחות ברורה (Chen, 2024).

תרגילים לכאבי שכמות: לא רק מתיחות

אנשים רבים מנסים לפתור כאבי שכמות באמצעות מתיחה חזקה של הטרפזים או “פתיחת שכמות”. לעיתים זה מקל זמנית, אך אם הכאב נובע מחולשה, עומס סטטי או שליטה ירודה, מתיחה בלבד לא תספיק. השכמה זקוקה לשליטה, כוח וסבולת, לא רק גמישות.

תרגילים יעילים כוללים חיזוק טרפז אמצעי ותחתון, סראטוס אנטריור, שרוול מסובב, זוקפי גב עליון ושרירי צוואר עמוקים. במצבי כאב כתף תת־אקרומיאלי, מטא־אנליזה מצאה שתרגילי ייצוב שכמה יכולים להפחית כאב ולשפר תפקוד, אך לא בהכרח לשפר טווח תנועה (Zhong, 2024).

טבלה: תרגילים מומלצים לפי מטרה

תוכנית שיקום מדורגת לכאבי שכמות

בשלב הראשון המטרה היא להפחית גירוי. מפחיתים ישיבה רצופה, משנים עמדת עבודה, נמנעים מתרגילים שמחמירים כאב ומתחילים תנועה עדינה. בשלב זה אפשר להשתמש בחום, נשימה, מוביליזציה עדינה ותרגילי טווח.

בשלב השני בונים כוח בסיסי. מוסיפים חתירה קלה, wall slides, push-up plus, תרגילי צוואר עמוק ותנועתיות גב עליון. בשלב השלישי מחזירים עומסים תפקודיים: נשיאת משקל, לחיצות, משיכות, שחייה, אימון כוח או עבודה פיזית. בשלב הרביעי מתמקדים במניעה: חיזוק תחזוקתי, הפסקות תנועה וניהול עומסים.

איך יודעים שהשיקום מתקדם נכון?

שיקום טוב אינו נמדד רק בירידה בכאב. הוא נמדד גם בשיפור טווח תנועה, יכולת לשבת ולעבוד, הרמת יד ללא פיצוי, שינה טובה יותר, פחות כאבי ראש, פחות נימול וחזרה לפעילות. כאב קל בזמן תרגול יכול להיות נסבל, אך כאב שמחמיר לאחר מכן או מקרין ליד הוא סימן להפחית עומס.

כלל שימושי הוא תגובת 24 – 48 שעות. אם התרגול גורם להחמרה שנמשכת למחרת, העומס גבוה מדי. אם הכאב נשאר יציב או יורד, אפשר להתקדם בהדרגה. המטרה אינה לבצע תרגילים קשים, אלא לבנות יכולת עומס לאורך זמן.

כאבי שכמות וכאבי ראש

כאבי שכמות יכולים להופיע יחד עם כאבי ראש, בעיקר כאשר הצוואר העליון, טרפז עליון, לבטור סקפולה או עומס ממושך מול מסך מעורבים. כאב ראש ממקור צווארי מתחיל לעיתים בעורף ומקרין לרקה, למצח או סביב העין. הוא עשוי להחמיר בתנוחות צוואר ממושכות או בתנועות צוואר.

עם זאת, כאב ראש חדש וחזק במיוחד, כאב ראש אחרי חבלה, כאב ראש עם הקאות, בלבול, ראייה כפולה, חולשה, קושי בדיבור או חוסר יציבות הוא דגל אדום. במקרה כזה אין להתחיל טיפול ידני לפני בירור רפואי. ההבחנה בין כאב ראש צווארי לבין מצב נוירולוגי חשובה במיוחד.

כירופרקטיקה בכאבי שכמות

כירופרקטיקה יכולה להועיל בכאבי שכמות כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד: צוואר, גב עליון, צלעות, כתף, שכמה, תנועתיות מפרקים, עומס שרירי או תפקוד עצבי. כירופרקט יכול לבדוק האם הכאב מקומי או מוקרן, האם יש מעורבות צווארית, האם יש מגבלת גב עליון, האם הכתף מעורבת, והאם קיימים סימני אזהרה שמחייבים הפניה.

הטיפול הכירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציה או מניפולציה מתאימה לצוואר או לגב העליון, טיפול ברקמות רכות, תרגילי שכמה, חיזוק צוואר וכתף, תרגילי נשימה, הדרכה ארגונומית וניהול עומסים. סקירה עדכנית מציינת שכירופרקטים מאבחנים ומנהלים הפרעות שריר־שלד, ושמניפולציה עמוד־שדרתית מופיעה בהנחיות שונות כחלק מטיפול שמרני במצבים מסוימים, בעיקר בשילוב תרגול ובחירת מטופלים נכונה (Trager, 2024).

מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?

כירופרקטיקה אינה מחליפה בירור רפואי כאשר יש כאב שכמה עם כאב בחזה, קוצר נשימה, חום, חבלה משמעותית, ירידה במשקל, חולשה מתקדמת ביד, נימול שמחמיר או סימנים נוירולוגיים. במצבים כאלה תפקיד הכירופרקט הוא לזהות ולהפנות.

גם כאשר הכאב מכני, טיפול ידני בלבד אינו מספיק. אם הכאב חוזר בכל יום עבודה, צריך לשנות הרגלי עבודה. אם הכאב חוזר בכל אימון כתף, צריך לשנות עומסי אימון ולחזק בהדרגה. אם הכאב קשור לסטרס ושינה ירודה, צריך להתייחס גם למערכת העצבים וההתאוששות. טיפול טוב הוא שילוב, לא פעולה אחת.

טבלה: התאמת טיפול לפי מקור כאב השכמה

מניעת כאבי שכמות

מניעה מתחילה בשינוי קטן שחוזר הרבה פעמים. בעבודה מול מחשב כדאי לקרב עכבר ומקלדת, לתמוך באמות, להגביה מסך, לקום כל 30 – 45 דקות ולשלב תנועות גב עליון. באימון כוח כדאי לאזן בין דחיפות למשיכות, לחזק סראטוס וטרפז תחתון, להימנע מעלייה מהירה מדי בעומס ולשמור על טכניקה.

למי שסובל מכאבי שכמות חוזרים מומלץ לשלב 2 – 3 פעמים בשבוע תרגילי חתירה, wall slides, push-up plus, תנועתיות גב עליון וחיזוק צוואר עמוק. אין צורך בתוכנית ארוכה; צריך תוכנית שאפשר להתמיד בה. הגוף מגיב להרגלים שחוזרים, לא לתרגיל חד־פעמי.

סיכום: טיפול יעיל בכאבי שכמות מתחיל באבחנה נכונה

כאבי שכמות יכולים להגיע משרירים, צוואר, גב עליון, צלעות, כתף, עצבים, עבודה מול מחשב, עומסי אימון או שילוב של כמה גורמים. לכן הטיפול הטוב ביותר אינו “שחרור שכמות” בלבד, אלא אבחון שמבדיל בין כאב מקומי, כאב מוקרן, כאב כתף, כאב עצבי ודגלים אדומים.

ברוב המקרים הטיפול כולל חינוך, שינוי עומסים, תרגילי שכמות, תנועתיות גב עליון, חיזוק צוואר וכתף, טיפול ידני מתאים והחזרה הדרגתית לפעילות. כירופרקטיקה יכולה להשתלב היטב כאשר היא מבוססת על בדיקה יסודית, בטיחות, טיפול ידני מותאם ותרגול פעיל. המטרה היא לא רק להפחית כאב, אלא להחזיר תנועה, כוח, עבודה, אימון ושינה בלי פחד ובלי תלות בטיפול פסיבי בלבד.

References:

Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health from the Orthopaedic Section of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. doi: 10.2519/jospt.2017.0302.

Carmichael, J., Weber, K. A., Rubinstein, S., Svoboda, E., & Bade, M. (2025). Scapular pain in cervical radiculopathy: A scoping review. NASSJ – North American Spine Society Journal, 23, 100619. doi: 10.1016/j.xnsj.2025.100619.

Chen, Y., Huang, Y., Wang, X., & colleagues. (2024). Effects of scapular treatment on chronic neck pain: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. BMC Musculoskeletal Disorders, 25, 258. doi: 10.1186/s12891-024-07220-8.

Desmeules, F., Roy, J.-S., Lafrance, S., Charron, M., Dubé, M.-O., Dupuis, F., Beneciuk, J. M., Grimes, J., Kim, H. M., Lamontagne, M., McCreesh, K., Shanley, E., Vukobrat, T., & Michener, L. A. (2025). Rotator cuff tendinopathy diagnosis, nonsurgical medical care, and rehabilitation: A clinical practice guideline. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 55(4), 235-274. doi: 10.2519/jospt.2025.13182.

Feller, D., Chiarotto, A., Koes, B. W., Maselli, F., & Mourad, F. (2024). Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: A systematic review of clinical practice guidelines. Archives of Physiotherapy, 14, 105-115. doi: 10.33393/aop.2024.3245.

Hogan, C., Corbett, J.-A., Ashton, S., Perraton, L., Frame, R., & Dakic, J. (2021). Scapular dyskinesis is not an isolated risk factor for shoulder injury in athletes: A systematic review and meta-analysis. The American Journal of Sports Medicine, 49(10), 2843-2853. doi: 10.1177/0363546520968508.

Jones, L. B., Jadhakhan, F., & Falla, D. (2024). The influence of exercise on pain, disability and quality of life in office workers with chronic neck pain: A systematic review and meta-analysis. Applied Ergonomics, 117, 104216. doi: 10.1016/j.apergo.2023.104216.

Sciascia, A., & Kibler, W. B. (2022). Current views of scapular dyskinesis and its possible clinical relevance. International Journal of Sports Physical Therapy, 17(2), 117-130. doi: 10.26603/001c.31727.

Steen, J. P., Jaiswal, K. S., & Kumbhare, D. (2025). Myofascial pain syndrome: An update on clinical characteristics, etiopathogenesis, diagnosis, and treatment. Muscle & Nerve. Advance online publication. doi: 10.1002/mus.28377.

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi: 10.3390/jcm13195668.

Tsegay, G. S., Gebregergs, G. B., & colleagues. (2023). Effectiveness of thoracic spine manipulation on the management of neck pain: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Journal of Pain Research, 16, 597-609. doi: 10.2147/JPR.S386674.

Zhong, Z., Zang, Q., Tang, S., Pan, X., Yang, Z., & Chen, B. (2024). Effect of scapular stabilization exercises on subacromial pain syndrome: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Frontiers in Neurology, 15, 1357763. doi: 10.3389/fneur.2024.1357763.