טינטון צפצופים באוזניים
טינטון צפצופים באוזניים

טינטון צפצופים באוזניים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


טינטון צפצופים באוזניים? אבחון וטיפול נדרשים בהקדם כדי להפחית את הסיכוי שהבעיה תהפוך כרונית. צלילים הנשמעים באוזניים ללא קיום אמיתי שלהם היא בעיה מטרידה במיוחד. גורמים אפשריים כוללים נזק מוחי, נזק באוזן התיכונה וגם בעיות בצוואר ובלסת.

במיוחד נציין כגורמים אפשריים גם נזק בעמוד בשדרה הצווארי ובמפרקי הלסתות. טינטון (Tinnitus) הוא מונח רפואי שמתאר צלילים שאינם קיימים הנשמעים באוזן אחת או בשתי האוזניים. הצלילים הללו יכולים להיות מגוונים: צלצולים, שריקות, חריקות, רחשים ועוד, יכולים להיות שקטים או רועשים, ממושכים או עם הפסקות. הרעשים הללו באוזניים מציקים בעיקר בלילה כאשר אין שום רעשי רקע. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



טינטון צפצופים באוזניים – רקע

בארצות הברית לבדה סובלים מעל 50 מיליון בני אדם מהתופעה כאשר שליש מתוכם סובלים מהתופעה באופן חריף מספיק על מנת לבקש עזרה רפואית. אובדן ימי עבודה, אשפוזים והפיצויים המשולמים עקב בעיה זאת יוצרים עומס אדיר על הכלכלה הלאומית והאישית. הימשכות התופעה עלולה לגרום גם לחוסר בשעות שינה, לרגישות קשה לרעשים ולמגוון בעיות נפשיות כולל ניסיונות התאבדות. 

הרעשים הללו שאנו שומעים באוזניים אינם מוגדרים כבעיה בפני עצמה אלא תסמין שנלווה לפתלוגיות אחרות כגון אובדן שמיעה, פציעה של האוזן, ליקויים בזרימת הדם ועוד. למרות היותו מטריד מאוד הרעש הזה באוזניים אינו מתפתח, ברוב המקרים, על רקע בעיות מסכנות חיים. יחד עם זאת אין להתעלם מאותם מקרים לא שכיחים שבהם הגורם לתסמין הזה הוא פתולוגיה משמעותית ואף מסכנת חיים.

סיווג

על רקע ההבנה שנוצרה בעקבות מחקרים חדשים הוצע לסווג את תופעת שמיעת צלילים או רעשים באוזניים שאין להם מקור חיצוני לשתי קטגוריות וזאת על פי האזור האנטומי שגורם לתופעה: 

1) טינטון אוטיטיס

הנגרם בגלל פתולוגיה של האוזן התיכונה או של עצב השמע.

2) טינטון סומאטי

הנגרם בגלל הפרעות שמקורן הראש, הצוואר והלסתות וללא מעורבות של האוזן או עצב השמע. 

חלוקה נוספת: אוביקטיבי/סוביקטיבי

הרעשים באוזניים נחלקים שוב לשתי קבוצות על פי טיב הרעשים שהם שומעים באוזניים. רעשים סוביקטיביים (Subjective Tinnitus) שאותם שומע רק החולה עצמו ורעשים אוביקטיביים (Objective Tinnitus) אותם שומעים החולים וגם אנשים אחרים מסוגלים לשמוע. ברוב המקרים (99%) הרעשים הם סוביקטיביים ונגרמים ממגוון רחב של סיבות כולל תגובה עצבית לפגיעה בשמיעה. ורק 1% מהרעשים באוזניים הם רעשים אובייקטיביים ונגרמים בגלל בעיות בזרימת דם או בעיות במערכת שרירי ושלד.

גורמי סיכון 

הגורם המדויק לשמיעת רעשים ללא מקור רעש חיצוני אינו ברור. ישנם מספר גורמים שמעלים את הסיכון להתפתחות התופעה וגורמים שעלולים להחמירה:

גיל

במקביל להתבגרותנו חלים הליכי בלייה טבעיים על רקמות הגוף השונות. בין היתר מתנוונים גם חלקי האוזן השונים ובכך עולה הסיכון להתפתחות הבעיה.

רעשים

חשיפה לרעשים קיצוניים חד פעמיים או רעשים חוזרים ונשנים יכולה להזיק ואפילו להרוס באופן בלתי הפיך את חיישני הקול הקרויים סיליה המצויים באוזן הפנימית. הרס זה עלול להוביל להתפתחות הבעיה.

הצטברות שעווה

הצטברות של שעווה בתעלת השמע יכולה לפגוע בשמיעה ולעיתים אף לגרום להתפתחות הבעיה.

תרופות

תרופות עלולות לגרום להתפתחות רעשים ללא מקור חיצוני באוזניים בין אם בגלל שהן גורמות נזק לאוזן התיכונה ובין אם “סתם” כתופעת לוואי. כך למשל נמצא שמגוון תרופות כולל אספירין, אנטיביוטיקה וכימותרפיה עלולות להזיק לאוזן הפנימית ורעשים באוזניים מהווים תופעת לוואי של צריכת תרופות רבות אחרות (מאות תרופות). 

דלקות ומחלות

מגוון דלקות ומחלות הפוגעות באוזניים או ברקמות סביבן עלולים לגרום בין היתר להתפתחות הרעשים והצלצולים באוזניים. בין יתר המחלות נמנה דלקות זיהומיות באוזניים או בסינוסים ומחלה כמו מנייר (Meniere’s disease) הפוגעת באוזן התיכונה וכרוכה בין היתר גם בירידה בשמיעה, סוגים מסוימים ונדירים של סרטן המופעים באוזן ובגולגולת, אטוסקלרוזיס (Otosclerosisשגורמת להתקשות עצמות השמע הקטנות באוזן התיכונה. 

אנמיה ומחלות לב וכלי דם

רעש פעימתי המופיע בקרב כ3% מהסובלים מהתופעה כאשר הרקע לסוג הזה של הרעשים באוזניים זה עלול להיות פתולוגיה של הלב וכלי הדם או לחץ דם גבוהה או  אנמיה.

הורמונים

תת פעילות בלוטת התריס עלולה גם היא לגרום לשמיעת רעשים וצלצולים באוזניים ללא מקור חיצוני.

בעיות בפרקי הלסת

תסמונת מפרק הלסתמגוון של סימנים ותסמינים רב נילווה לתפקוד לקוי של פרק הלסת. כלל התסמינים הללו נקראים “תסמונת מפרק הלסת”. אחד התסמינים של הפרעה במפרק הלסת הוא שמיעת רעשים שאין להם מקור חיצוני. הקשר בין תפקוד לקוי של מפרק הלסת לבין שמיעת רעשים ללא מקור חיצוני מוכח באמצעות מחקרים רבים. פגיעה מבנית או תפקודית של מפרק הלסת עלולים לפגוע גם ברקמות סמוכות העוברות בתוך תעלה המצויה בין האוזן למפרק הלסת (Petrotympanic fissure). 

בתעלה זו עוברת רצועה שמקשרת את הדיסק (מיניסקוס) התוך מפרקי והקפסולה של המפרק עם הפטיש (אחת מעצמות השמע). כמו כן עוברים דרך תעלה זאת גם העורק הטימפני הקדמי (Anterior tympanic artery) והעצב קורדה טימפני. פגיעה ברקמות העוברות בתוך התעלה עלולה לגרום לכאבי אוזניים, לרעשים המטרידים הללו באוזניים, ורטיגו, סחרחורת, תחושה של ירידה בשמיעה, רגישות מוגברת לרעש, כאבים בלשון ועוד.

בעיות בחוליות הצוואר או בראש

נזקים לחוליות עמוד השדרה הצווארי ו/או לרקמות התומכות ופועלות סביבו עלול לגרום בין היתר לשמיעת רעשים ללא מקור חיצוני. נזקים בצוואר יכולים להיגרם על רקע טראומטי כמו למשל בתסמונת צליפת שוט או בעקבות עומסים שגרתיים ובלאי הדרגתי מצטבר כמו למשל במצב של עבודה משרדית מול מחשב. מלבד הרעשים הללו, פגיעה צווארית עלולה לגרום להתפתחות סימנים ותסמינים נוספים כולל בין היתר: כאבי צוואר, מגבלות תנועה בצוואר, תחושות נימול בידיים, כאבי ראש, ורטיגו, סחרחורת ועוד. 

הקשר בין הצוואר, מפרק הלסת ורעשים באוזניים

המידע השמיעתי עושה מסלול מורכב עד לשמיעתו והבנתו. גלי הקול מנותבים אל המוח דרך תעלת השמע (אוזן חיצונית), עור התוף ועצמות השמע (אוזן התיכונה), השבלול והקולטנים בתוכו (אוזן הפנימית) ועצב השמע (Auditory nerve). עצב השמע מעביר את המידע בין היתר אל הגרעין הקוקלארי במדולה, התלאמוס והקורטקס האודיטורי הראשוני והאסוציאטיבי.

על פי מחקרים שונים הגרעין הקוקליארי (cochlear nucleus) שבמוח מהווה תחנה המקבלת, מעבדת ומשלבת את המידע השמיעתי עם מידע כמו מגע, כאב, חישה עצמית (פרופריוספציה) ועוד המגיע מחלקי גוף אחרים. הגעתו של מידע לקוי אל הגרעין הקוקליארי ואל המוח בגלל פציעה או פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, בראש או במפרק הלסת עלול במגוון דרכים לשבש את האותות העצביים הנשלחים אל המסלולים השמיעתיים ולגרום לרעשים הללו באוזנייםטינטון. 

גורמים שעלולים להחמיר טינטון 

מספר רב של גורמים עלול להשפיע על עצם קיום הרעשים והצלצולים באוזניים ועל חומרתם . בין יתר הגורמים נמנה: קפאין, עישון, אלכוהול, טיפול ממושך בתרופות אנטי דלקתיות ובתרופות נוגדות דלקות זיהומיות, דיכאון ומתחים, עייפות וכן התמקדות ללא הרף בצלילים באוזן. 

אבחון 

טינטוןעל מנת להעניק את הסיכוי הטוב ביותר להעלים את הרעשים הבלתי רצוניים הללו מהאוזניים יש ראשית לאבחן את מקורם. אבחון מקור הטנטון מחייב לקיחת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית יסודית ובמידת הצורך היעזרות בבדיקות מתקדמות.

היסטוריה רפואית

במהלך ההיסטוריה הרפואית נלמד על הרקע הבריאותי של החולה: האם החל בעקבות תאונה, האם החולה מצוי בתקופה לחוצה והוא מהדק לסתות?, האם אתם סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס?, האם אתם סובלים מלחץ דם גבוה?.

נלקט פרטים על הטנטון עצמו: האם החל בבת אחת?, האם מופיע רק באוזן אחת?, האם אתם סובלים גם מירידה בשמיעה במקביל?, האם אתם חשים במלאות או לחץ באוזניים או בראש?, האם אתם חשים גם בסחרחורת?, האם הוא פעימתי (לחץ דם גבוה?, מפרצת?)? האם נחבלתם לאחרונה בצוואר או בלסת?, האם אתם סובלים מכאבי צוואר או לסת?, האם תנועות ראש או צוואר או לסת מגבירים את הרעשים באוזניים או מפחיתים אותם?. 

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית יש לנסות לאתר את מקור הבעיה. חלקי הגוף שאותם צריך לבחון  באופן יסודי על מנת לאתר את הגורם האפשרי לרעשים הטורדניים באוזניים כוללים אוזניים, ראש, צוואר ומפרקי הלסת. הבדיקות תכלולנה התבוננות בחלקי גוף אלו, מישושם והנעתם וכן בדיקת שמיעה. 

בדיקות מתקדמות 

במידת הצורך יש להפנות את החולה לביצוע בדיקות מתקדמות כולל CT ו/או MRI. 

טיפול

רופא אף אוזן גרון

היות וברוב המקרים הגורם לטנטון הוא ליקויים באוזן או באוזניים הגורם הראשוני שאליו אתם צריכים לפנות הוא רופא אף אוזן גרון. התמחות זו מאפשרת לרופא לבדוק את האוזן ולשלול מעורבות שלה. במידה וזוהתה פתולוגיה באוזן יש לרופא אף אוזן גרון מגוון אפשריות טיפוליות החל מתרופות (כגון: אנטיביוטיות במקרה של זיהום), מכשירי שמיעה ומיסוך, ניתוח של האוזן התיכונה ועוד. תרופות אחרות שניתנות לעיתים כוללות תרופות נגד חרדה ודיכאון. 

כירופרקט

במידה והגורם לרעשים והצילצולים באוזניים לא נמצא באוזן התיכונה, ו/או כאשר יש חשד לנזק טראומטי לראש או לצוואר או למפרקי הלסת ו/או כאשר החולה מתלונן שהרעשים באוזניים מופיעים או מתגברים בתנועות ראש, צוואר או מפרק לסת ו/או כאשר החולה טוען שהרעשים באוזניים מופיעים או מתגברים במנחים מסוימים של הראש, צוואר או מפרק הלסת ראש מסוימים, יתכן וכירופרקטיקה יכולה לעזור.

יש להתייעץ עם כירופרקט לגבי האפשרות שמקור תופעת שמיעת הצלילים או הרעשים באוזניים שאין להם מקור חיצוני הוא צווארי או נובע מליקוי בתפקוד פרקי הלסתות. במידה והרעשים הללו באוזניים אכן נגרמו בגלל ליקוי בצוואר או בפרקי הלסת אפשר לצפות להקלה מסוימת כבר לאחר מספר מצומצם של טיפולי כירופרקטיקה.

טיפולים אחרים

טיפולים אפשריים נוספים בטנטון כוללים: פסיכולוגיה, ביופידבק, טכניקות רגיעה. חשוב לזכור שישי קשר הדוק בין הרעשים הנשמעים באוזניים לבין מתחים נפשיים. לפעמים די בהבנה שאין ממצאים משמעותיים כדי ליצור הקלה בתסמין.

מניעה

מספר צעדים פשוטים עשויים לעזור לכם להימנע מהתסמין הנוראי הזה. יש להגן על האוזניים מפני רעש ולבדוק היטב לפני לקיחת תרופות איזה נזקים פוטנציאלים הם עלולים לגרום. במידה ומתברר שהתרופות אותן אתם צורכים עלולים לגרום לטנטון שקלו את האפשרויות העומדות בפניכם. שמרו על תפקודן התקין של חוליות הצוואר, ומנעו כאבי צוואר. שמרו על התפקוד התקין של מפרקי הלסתות והרקמות הרכות סביבן ומנעו את התסמינים של תסמונת מפרק הלסת.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן