כאבים בגב התחתון גורמי סיכון
כאבים בגב התחתון גורמי סיכון

כאבים בגב התחתון גורמי סיכון

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבים בגב התחתון? גורמי סיכון לכך כוללים בין היתר עישון ויציבה לקויה. העלויות הכבדות של הטיפולים והאשפוזים יחד עם אובדן ההכנסות בגלל ימי המחלה ופיצויים שמים את הסימנים והתסמינים הללו במרכז תשומת הלב של החוקרים. ידיעת גורמי הסיכון עשויים למנוע אותם. על פי הערכות העלויות של כאבי גב תחתון בארצות הברית בלבד מגיעות לכדי עשרות מיליארדי דולרים לשנה. כך למשל ארגון הבריאות העולמי מתאר כאבים אלו כמגפה שהיא בעלת השפעה גדולה יותר על הבריאות הגלובלית ממחלות מלריה, סוכרת וסרטן ריאות.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאבים בגב התחתון גורמי סיכון – רקע

ישנם מספר רב של גורמי סיכון שמעלים את הסיכוי לסבול מכאבי גב תחתון. מחקר מסוים (Lionel, J Community Med Health Educ 2014, 4:2) מצא שיציבה לקויה, חוסר בפעילות גופנית, נטייה גנטית, חוסר השכלה, ותזונה לקויה מהווים גורמי סיכון משמעותיים יותר. מאידך לא מצאו החוקרים את אותה רמת חשיבות לגורמי סיכון אחרים כמו ארגונומיה לקויה, משקל עודף, עישון, צריכת אלכוהול והריון ועוד. קיום של גורמי סיכון רבים מצביעים על סיכוי גבוה במיוחד להתפתחות כאבי גב תחתון. עם זאת המציאות מעידה שכנראה לכולנו יש גורמי סיכון מסוימים אחרת איך נסביר את העובדה שכמעט כולם סובלים או יסבלו מכאבי גב תחתון. במאמר זה ננסה ללמוד מה הם גורמי הסיכון להתפתחות כאבי גב תחתון. אך ראשית מה גורם להתפתחות כאבי גב?

כאבי גב תחתון, גורמים

הגורם העיקרי לכאבי גב הוא נזק מכאני לעמוד השדרה ו/או הרקמות הסובבות אותו הנובע מעומס יתר חוזרני או פציעה טראומטית. עומס יתר חוזרני הוא כול עומס שאינו חד פעמי הנוצר על עמוד השדרה. כך למשל ישיבה יוצרת עומס חוזר ונשנה על עמוד השדרה ועל הרקמות השונות. הישיבה, אצל רובנו, מהווה את תנוחת העבודה העיקרית. אנו יושבים שעות ארוכות כול יום במשך שנים ארוכות. כך גם אנשים שבמסגרת עיסוקם נאלצים לעמוד ממושכות, להתכופף, לבצע סיבובים חוזרים ונשנים עם עמוד השדרה ועוד.

גם פציעה טראומטית של עמוד השדרה היא גורם מרכזי להתפתחות כאבי גב. פציעה של עמוד השדרה עלולה להתרחש עקב מאמץ חד פעמי גדול כמו למשל במהלך הרמת חפץ כבד או ביצוע תנועה פתאומית או בעקבות נפילה וחבלה (למשל: ספונדילוליסטזיס טראומטי). כאבי גב יכולים להתפתח גם בגלל גורמים שאינם שכיחים כגון דלקות פרקים אוטואימוניות, דלקות זיהומיות, גידולים סרטניים, פיברומיאלגיה ועוד.

כאבים בגב התחתון, גורמי סיכון שאינם בשליטתנו

ישנם מספר גורמי סיכון לכאבי גב תחתון שאין לנו שליטה עליהם. חשוב להיות מודע להם ולהתנהל באופן שמצמצם את השפעתם:

גיל

גורם סיכון עיקרי הוא הגיל. כאבי גב תחתון מתחילים לרוב בסביבות גיל 30-40 ומוסיפים להציק לנו ככול שאנו מתבגרים. אין מה לעשות ככול שאנו מתבגרים חלים תהליכי ניוון ובליה (דלקת פרקים ניוונית) אשר מכרסמים ביכולת של הרקמות השונות לאורך עמוד השדרה לעמוד בעומסים. כך למשל הדיסקים הבין חולייתיים מאבדים את הרכיב הנוזלי ועקב כך נעשים קשיחים יותר ובעלי יכולת בלימת זעזועים נמוכה יותר. הסיכון להתפתחות נזק בעמוד השדרה כאשר הדיסק הבין חולייתי פחות גמיש הוא כמובן גבוה יותר.

לא רק הדיסקים הבין חולייתיים המותניים חשופים לשינויים הניווניים. תהליכים ניווניים פוגעים גם ברקמות אחרות בעמוד השדרה כולל: גידים, סחוסים, שרירים, חוליות (מחלת דלדול העצם) וביתר הרקמות לאורך עמוד השדרה. שינויים אלו פוגמים ביכולת התפקודית של עמוד השדרה וחושפות אותו לפציעה חדה טראומתית או פציעה על רקע של עומס חוזרני ונזקים מצטברים. בהתבוננות בצילומי רנטגן MRI או CT של עמוד השדרה נוכל לראות שינויים ניווניים אצל חלקים ניכרים של האוכלוסייה כבר לאחר גיל 20!.

גנטיקה

כמו בהרבה מחלות אחרות גם לכאבי גב תחתון ישנה נטייה משפחתית. אם קרובי משפחה מדרגה ראשונה סובלים מכאבי גב תחתון סביר להניח שגם אתה תסבול מהם. כך למשל דלקת חוליות מקשחת שיכולה בין היתר לגרום לכאבי גב היא מחלה היא נטייה תורשתית.

ניתוח או פציעת גב קודמת

אם סבלתם בעבר מכאבי גב תחתון על רקע של פציעה או בלאי מצטבר אתם נמצאים בסיכון גבוה שהכאבים יחזרו שוב. הדברים נכונים גם אם עברתם ניתוח גב הסיכויים שלכם לסבול מאפיזודה חוזרת של כאבי גב גדולים הרבה יותר.

ליקויים מבניים מולדים

ליקויים מבניים מולדים של מערכת שריר ושלד עלולה להעלות באופן ניכר את העומסים המוטלים על אזורים בעמוד השדרה. בין הליקויים הללו נמנה עקמת (Scoliosis), רגל אחת קצרה יותר, ספונדילוליסטזיס (Spondylolisthesis) מולד ועוד.

מחלות רקע

שורה שלמה של מחלות רקע עלולות להעלות את הסיכון להתפתחות כאבי גב תחתון. כך למשל מחלת דלדול העצם המתאפיינת באובדן הדרגתי של צפיפות וחוזק העצם, חושפת את הסובלים ממנה להתפתחות שברים בעמוד השדרה ולהתפתחות כאבי גב. הסיבות להתפתחות מחלת דלדול העצם מגוונות והן כוללות: גיל מתקדם, חוסר בסוגי מזון מסוימים, ליקויים הורמונליים ועוד. מחלות נוספות שעלולות להעלות את הסיכון לסבול מכאבי גב תחתון כוללות: דלקות פרקים למיניהן, גידולים סרטניים, דלקות זיהומיות ועוד. גם חולי במערכות גוף אחרות עלול לגרום לכאבי גב תחתון כולל בין היתר אבנים בכליות, אנדומטריוזיס (Endometriosis), פיברומיאלגיה ועוד.

כאבים בגב התחתון גורמי סיכון גורמי סיכון בשליטתנו

לא תמיד נוכל לזהות את גורם הסיכון המדויק, ובכול זאת כדאי להכיר את גורמי הסיכון שונים ובעיקר אלה שיש לנו שליטה עליהם על מנת שנוכל להתנהל בזהירות ולמנוע או לצמצם את השפעתם:

חוסר פעילות גופנית

כאבי גב תחתון שכיחים הרבה יותר בקרב אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. פעילות גופנית משמרות ואף מחזקות את יכולתן של רקמות הגוף השונות ובכלל זה חוליות עמוד השדרה, סחוסים, דיסקים בין חולייתיים, גידים ושרירים ובכך מצמצמות את הסיכון להתפתחות כאבי גב. חשיבות מרכזית נודעת לאימון שרירי הליבה למטרה זאת.

פעילות יתר או פעילות לא נכונה

פעילות גופנית שאינה מקפידה על כללי האימון הגופני הנכון כולל בין היתר הדרגתיות וזמני התאוששות מעלים את הסיכון שלכם לפתח פציעות ספורט כולל פציעות של עמוד השדרה וכאבי גב תחתון. כך גם לגבי המתאמנים החדשים. אלה הרוצים לשפר מהר מידי את רמת הכושר הגופני צפויים להיפצע.

השמנה ועודף משקל

השמנה ומשקל עודף יוצרים עומסי יתר על עמוד השדרה ועל הרקמות התומכות בו ובכך מעלים את הסיכון להתפתחות כאבי גב תחתון. משקל עודף והשמנה הם אחד הגורמים להתפתחות דלקת פרקים ניוונית בעיקר במפרקים נושאי המשקל כולל ברכיים, ירכיים ומפרקי עמוד השדרה.

עייפות קיצונית וחוסר שינה

במצב של חוסר שינה ועייפות גדולה היכולת שלנו להגיב נכון ולהתנהל נכון נפגעים. כאשר אנחנו מותשים נתקשה להקפיד על ישיבה נכונה, נתקשה להקפיד על התכופפות נכונה ו/או הרמה נכונה של משאות ועוד. התוצאה עלולה להיות פציעה וכאבי גב תחתון.

עישון

אנשים המעשנים מצויים בסיכון מוגבר לפתח כאבי גב תחתון. ישנם מספר הסברים אפשריים להשפעה זאת: ניקוטין מצמצם את אספקת הדם לחוליות עמוד השדרה, לדיסקים הבין חולייתיים וליתר הרקמות ובכך פוגע ביכולות התפקודיות של רקמות אלו. הסבר אפרי נוסף טמון בעובדה שמעשנים מאבדים צפיפות עצם מהר יותר ובכך חושפים עצמם לשברים בחוליות. ישנם חוקרים שטוענים שהשיעול החוזר והנשנה המאפיין את המעשנים תורם גם הוא לנזקים המצטברים ברקמות עמוד השדרה.

יציבה לקויה

האופן שבו אתם עומדים, הולכים, ישנים ויושבים משנה באופן דרסטי את רמת העומסים המוטלת על עמוד השדרה שלכם. יציבה נכונה היא יציבה שמשמרת את הקשתות והקימורים השונים של עמוד השדרה.

סיכוני מקצוע

גורמי סיכון לכאבי גב
גורמי סיכון לכאבי גב

מגוון רחב של מקצועות עלול לגרום לפציעה חדה או לנזקים מצטברים על רקע של עומסים חוזרניים. המקצוע שחושף אותנו לסיכון הגבוה ביותר לפתח כאבי גב תחתון על רקע של נזקים מצטברים הוא המקצוע שמחייב אותנו לשבת כול היום (אנשי מחשבים). האדם לא נועד לשבת, בוודאי לא לפרקי זמן ממושכים. הישיבה יוצרת עומסים מצטברים ונזקים מצטברים וגורמת להתפתחות כאבי גב. העומסים המצטברים ועימם הנזקים הנגרמים גדלים באופן דרמטי כאשר הישיבה אינה נכונה. מחקרים שמופיעים בשנים האחרונות טוענים שהישיבה הממושכת גורמת לנו לנזקים בריאותיים חמורים הרבה יותר מהנזקים לעמוד השדרה. על פי אותם מחקרים אנשים שיושבים ממושכות חשופים למחלות קשות ואפילו למוות.

ברור לגמרי שמקצועות שמחייבים הרמת משאות חוזרת ונשנית (אחיות, עובדי בניין, סבלים) מעלים את הסיכון לפציעות גב תחתון. רגע אחד של חוסר תשומת לב לאופן שבו אתם מרימים עלול לעלות לכם בפריצת דיסק. הרמות חוזרות ונשנות גם אם הן נעשות נכון עלולות לאחר חודשים או שנים לגרום לנזקים מצטברים ולהתפתחות כאבי גב. מקצועות שמחייבות ביצוע של תנועות כגון כפיפה וסיבוב עמוד השדרה חושף את בעליהם סיכון מוגבר להתפתחות נזקים חדים או כרוניים בגב. כך גם לגבי מקצועות החושפים את בעליהם לוויברציה (עובדי כבישים ונהגי משאיות). גם שהייה ממושכת במנח קבוע בין אם זה בישיבה או בעמידה (ספר) יוצרת עומסי יתר על עמוד השדרה.

הריון

גם נשים בהריון ובעיקר נשים גבוהות מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות כאבי גב תחתון. הסיבות לכך הם ראשית עומסי יתר הנגרמים בגלל המשקל הנוסף, בגלל השינוי ביציבה ובמרכז הכובד היוצר עומסים גדולים יותר על עמוד השדרה התחתון ובגלל שינויים הורמונליים היוצרים ריכוך והרפיה של הרצועות ויתר רקמות החיבור על מנת להכין את תעלת הלידה ללידה.

אורח חיים יושבני

אורח חיים שבו אנו יושבים כול היום בעבודה ואז חוזרים הביתה וממשיכים לשבת מול הטלוויזיה מעלים את הסיכון להתפתחות נזקים וכאבי בגב תחתון.

גורמי סיכון פסיכולוגיים וחברתיים

גורמים פסיכולוגיים, בעיות בעבודה, מתחים נפשיים כרוניים, בעיות ביחסים עם בן בת הזוג, דיכאון ועוד מהווים גורם רב עוצמה להתפתחות כאבי גב תחתון. מחקרים מראים שקבוצת אנשים זאת גם מחלימה הרבה יותר לאט מפציעות וכאבים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן