ארגונומיה למה היא חשובה? השאלה הזאת שבה ועולה לעתים קרובות. מטרת הארגונומיה היא שיפור עקבי בהתנהלות האדם בסביבת חייו ובסביבת עבודתו. המונח ארגונומיה בשפה היוונית נוצר משילוב של שתי מילים:
- עבודה (ergon) וחוקים (nomos).
תורה זאת כוללת בתוכה חוקים וכללים שמאפשרות לאדם לייצר יותר בלי לפגוע בבריאותו הגופנית והנפשית. ארגונומיה גם מתייחסת לתכנון אביזרים, כלים ומוצרים המותאמים לשימושו של האדם. גם לכלים ארגונומיים בכלל זה כלי עבודה ויתר אביזרים המקיפים אותנו יש תפקיד במניעת פגיעות.
ארגונומיה למה היא חשובה – רקע
למרות שהמונח ארגונומיה הוא צעיר יחסית (משנת 1857) התפיסה הארגונומית נמצאת אתנו כבר זמן רב. כבר במאה ה16 רופא איטלקי (ברנרדינו רמזיני) פרסם רשומה שעסקה במחלות של העובדים. ברשומה הזאת הוא תיאר את הפגיעות והתלונות של העובדים שנבעו מתנאי עבודה לקויים. מאוחר יותר במאה ה – 19 פרדריק וינסלאו טיילור ממציא ותיאורטיקן אמריקאי שעשה את השינויים הארגונומיים המשמעותיים הראשונים במקומות עבודה. השינויים הארגונומיים של טיילור הגדילו את התפוקה של הפחם ושיפרו את מחבט הטניס.
הגדלת תפוקת הפחם
פרדריק וינסלאו טיילור שם לו כמטרה להגדיל את תפוקת הפחם של עובדי הפחם בחברת הפלדה "בית לחם". השינויים שביצע הגדילו את התפוקה היומית הממוצעת של העובדים פי ארבע. מר טיילור הגדיל את תפוקת העובדים באמצעות:
- שיפור תנאי העבודה של העובדים ולא על ידי צעקות כפי שהיה נהוג
- כול עובד קיבל את חפירה מותאמת אישית למידותיו ולסוג העבודה שלו
טיילור הכניס את היכולות שלו גם למגרשי הטניס וייצר בין היתר מחבט טניס מותאם. טיילור פרסם בשנת 1911 את ספרו "עקרונות הניהול המדעי" שבו פירט את תפיסת עולמו בכול הנוגע לניצול כוח אדם בצורה טובה יותר. עבודתו השפיע על רבים ובכלל זה על הנרי פורד שערך שינויים יסודיים במפעל הרכב שלו ועל מעצבי ויצרני מוצרים שונים.
מינימום תנועות
בראשית המאה 20 הבעל והאישה פרנק וליליאן ג'ילברט העמיקו עוד בתחום של ארגונומיה. הצמד הזה עמד על החשיבות של ניהול ההליכים וניהול של הזמן והמאמץ הנדרשים כדי להשיג תוצאות טובות יותר במקום העבודה. בני הזוג קבעו שיש לצמצם למינימום את מספר התנועות שהעובד מבצע ולצמצם את הזמן שלוקח לבצע כול פעולה. תהליכים אלו צפויים להגדיל את הייצור ואת הרווח של המעבידים ושל העובדים. באחד הפרויקטים שנוהלו על ידם הם הצליחו לשלש את התפוקה היומית של בנאים.
ארגונומיה בעידן המודרני
כמובן שמאז "נפרץ" תחום הארגונומיה והחל להתייחס לאדם גם בביתו, במגרשי הספורט ובתחביביו. היום הכול ארגונומי או בדרך להיות ארגונומי. השאיפה היום היא שכול תהליך או פעולה שמעורבים בהם בני אדם יבחנו בעיניים ארגונומיות. וכך גם כול חפץ שבו משתמשים בני האדם כדי לבצע את מלאכתם. הדברים נכונים לגבי:
- עמדות עבודה מהבית.
- הריהוט בבית ובמשרד.
- תא הטייס.
- מושב הנהג ברכב.
- ידית האחיזה של כלי העבודה.
- הסכין במטבח.
- המקלדת שעליה אתם מקלידים.
- עכבר המחשב.
- העט שאתם כותבים באמצעותה.
- המטאטא שבו אתם משתמשים.
- טלפון שאתו אתם מדברים.
- קסדת הסקי שלכם.
- אופניים שעליהם אתם רוכבים.
- פעילות גופנית לעובדי משרד ועוד.
החשיבות של התכנונים הארגונומיים
ארגונומיה היא על כן גורם חשוב במניעת פגיעות ומחלות ובשיפור פריון העבודה. הארגונומיה שמה למטרה למנוע פציעות הנובעות מתנאי עבודה לקויים. חשוב על כן להתאים את:
- עמדת העבודה לעובד.
- העט לכותב.
- המזלג לאוכל.
- סביבת חייו של האדם.
- וכמובן סביבת עבודתו של העובד
הקפדה על הנדסת אנוש טובה עשויה למנוע עייפות, להגביר את הפריון בעבודה ואת יכולות הספורטאים. הקפדה כזאת תצמצם ואף תמנע פציעות שכיחות שמתפתחות בגלל:
- עבודות או מטלות המבוצעות עם ציוד לא מותאם ובכלל זה פטיש, סכין, כיסא, כורסה, מקלדת.
- ביצוע מטלות באופן לקוי.
- סביבת עבודה או סביבת חיים לא בריאה.
שינויים ארגונומיים קטנים רווח כספי גדול
בימים האחרונים קראתי ידיעה בעיתון גלובס () המדגימה בדיוק נמרץ למה ארגונומיה חשובה. הכותרת של המאמר הייתה: "וולמארט תחסוך מיליונים בעזרת שינוי קטן במרכזי ההפצה שלה". מתחת לכותרת נאמר שהחברה צופה כי תצליח לחסוך השנה 30 מיליון דולר באופן הבא:
- החלפת השרפרפים שמשמשים את העובדים לגרסה קלה יותר.
- השרפרפים הקודמים, שהיו כבדים ומסורבלים, הקשו על אריזה יעילה.
מתברר שהעובדים במרכזי ההפצה של חברת הענק וולמארט השתמשו עד לתקופה האחרונה בשרפרפים כבדים ומסורבלים כדי להטעין בסחורה את המשאיות הנשלחות לחנויות שלה ברחבי ארצות הברית. השרפרפים הללו לא תוכננו על פי עקרונות ארגונומיים. העובדים שהתקשו לבצע עבודה יעילה לא העמיסו כראוי את המשאיות הללו. התוצאה הייתה שמשאיות הענק הללו יצאו לדרך בלי שהיו עמוסות באופן אופטימאלי. הדבר גרם על ציר הזמן להפסדים כספיים גדולים לחברה. מנכ"ל וולמארט החליט להשקיע בשרפרפים ארגונומיים נוחים וקלים והשיפור המיידי באופן הטענת הסחורה על המשאיות נמדד בחיסכון של 30 מיליון דולר.
ארגונומיה לקויה גורם שכיח לפציעות
מספר רב של גורמים עלולים להוביל להתפתחות פציעות ונזקי גוף ונפש אצל האדם בגלל ארגונומיה לקויה.
להלן פירוט של חלק מאותם גורמים:
- יציבה לקויה של האדם היא מהגורמים הבולטים לפציעות על רקע ארגונומי.
- רמת המאמץ הנדרשת וכמה זמן נמשכת המטלה. גורמים שכיחים כוללים שימוש בכוח רב כמו בהרמה, דחיפה או משיכה של חפצים כבדים.
- חשיפה לעומסים חוזרניים על רקע ביצוע חוזרני של אותה מטלה.
- שהות ממושכת ביציבה לקויה במנח גוף לא ניטרלי כמו במצב של כפיפה, מצב של כריעה, במצב של עמידה.
- החזקת חפץ במנח לא ניטרלי כמו שימוש בסכין, עכבר, או מחבט שמאלצים אתכם לכופף את המפרק שורש כף היד.
- לחץ מתמשך על נקודה מסוימת בגוף.
- גם חשיפה ממושכת לטמפרטורה קרה היא ארגונומיה לקויה.
- עבודה עם מכשירים היוצרים ויברציות ועוד.
גורמי סיכון לפציעות מארגונומיה לקויה
גורמי סיכון להתפתחות פציעות הנובעות מהנדסת אנוש לקויה כוללים:
- עיסוקים מקצועיים או סוגי ספורט או תחביבים הכרוכים בעומסים חוזרניים על רקע ביצוע תנועות חוזרניות.
- ליקויים מבניים או ביומכניים בחלקי גוף כאלה ואחרים הגורמים לעומסי יתר מוקדמים.
- חולי מוקדם במפרקים ו/או רקמות רכות שונות ובכלל זה גידים, שרירים ועוד.
- פציעות וניתוחים מוקדמים עלולים לגרום לאזור להיפגע בשלב מוקדם.
- השמנה ומשקל עודף מהווים גורם סיכון לפציעות על רקע זה ועוד.
פציעות שכיחות מארגונומיה לקויה
דוגמאות שכיחות למחלות ופציעות על רקע הנדסת אנוש לקויה כוללות:
- דלקת בצוואר מסיבות שונות כולל שחיקת סחוסים ובלט או פריצות דיסק צווארי.
- פריצה או בלט דיסק מותני.
- לכידה עצבית כגון תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome).
- דלקת בגיד (Tendinitis) כגון מרפק טניס או מרפק גולף (Epicondylitis), אצבע הדק (Trigger finger).
- דלקת בשרירים המסובבים של הכתף (Rotator cuff injuries).
פציעות אלה ורבות אחרות עונות על השאלה: ארגונומיה למה זה חשוב? התנהלות ארגונומית היא עסקה משתלמת לאדם, לעובד ולמעביד זהו מצב של רווח לכולם.
References:
Steven J. Scheer, Anil Mital. Ergonomics, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, Volume 78, Issue 3, Supplement, 1997, Pages S36-S45.
Koirala, Ranjana & Nepal, Ankit. (2022). Literature Review on Ergonomics, Ergonomics Practices, and Employee Performance. Quest Journal of Management and Social Sciences. 4. 273-288. 10.3126/qjmss.v4i2.50322.
Jasmine M, Fasna L, Chellaiyan VG, Raja VP, Ravivarman G. A study on knowledge and practice of Ergonomics among the Software Engineers in a private firm, Chennai, Tamil Nadu. J Family Med Prim Care. 2020 Aug 25;9(8):4287-4291.
Kian, Sek & Tee, Eugene & Low, Hashim & Saim, Wan & Nurshazwani, Wan & Zakaria, Safinaz & Binti, Mohd & Khialdin, Hazlita & Isa, M & Awad, Chin & Soon, & Tee, Kian & Eugene, Low & Hashim, I.Saim & Wan Zakaria, W.N & Binti, Safinaz & Mohd Khialdin, Safinaz & Isa, Hazlita & Awad, Mohammed & Soon, Chin. (2017). A study on the ergonomic assessment in the workplace. AIP Conference Proceedings. 1883. 10.1063/1.5002052.
Edwards C, Fortingo N, Franklin E. Ergonomics. [Updated 2024 Feb 12]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024 Jan-.
Olabode, Segun Oluwaseun; Adesanya, Atinuke Regina; Bakare, Akeem Abayomi (2017) : Ergonomics awareness and employee performance: An exploratory study, Economic and Environmental Studies (E&ES), ISSN 2081-8319, Opole University, Faculty of
Economics, Opole, Vol. 17, Iss. 4, pp. 813-829.
