פריצת דיסק צווארי? טיפול מהיר עשוי למנוע פגיעה בלתי הפיכה וצורך בניתוח. לרוב, סימפטומים המופיעים בצוואר נובעים מנזקים מינוריים וחולפים תוך זמן קצר. יש לעתים שנזקים משמעותיים יותר כמו בלט או פריצת דיסק הם מקור לסימנים והתסמינים.
התעלמות מהכאב ומשאר הסימפטומים הנגרמים בגלל נזק משמעותי עלולה להחמיר את הנזקים ואת הסימפטומים. התעלמות כזאת עלולה להוביל להתפתחות כאבים ומגבלות תנועה כרוניים ואפילו לחסרים נוירולוגיים וצורך בניתוח. עם זאת, חשוב לזכור שלא מומלץ לטפל בבלט או בפריצת דיסק צווארי שאינם גורמים לסימפטומים.
פריצת דיסק צווארי טיפול – רקע
פריצת דיסק צווארית היא הפרעה נפוצה בעמוד השדרה המשפיעה על הדיסקים הבין חולייתיים באזור הצוואר. זה קורה כאשר החומר דמוי ג'ל במרכז הדיסק, בוקע דרך קרע או פגם בקירות הדיסק. פריצת דיסק עלולה לגרום לצביטה או גירוי של חוט השדרה או שורשי העצבים, וכתוצאה מכך לגרום:
- כאבים בצוואר, רדיקולופתיה, מיאלופתיה, או שילוב של תסמינים אלה
השכיחות של פריצת דיסק צווארית עולה עם הגיל עבור גברים ונשים כאחד והיא שכיחה ביותר:
- בקרב אנשים בעשורים השלישי עד החמישי לחייהם עם שיא היארעות בקבוצת הגיל של 51 עד 60
- הפרעה זאת מתרחשת בתדירות גבוהה יותר אצל נשים, המהוות יותר מ -60% מהמקרים
הרמות הנפוצות ביותר של פריצת דיסק הן:
- C5-C6 ו-C6-C7, ואחריו C4-C5 ו-C3-C4
האטיולוגיה של פריצת דיסק צווארית היא רב-גורמית ומערבת גורמים גנטיים וסביבתיים כאחד. חלק מגורמי הסיכון כוללים עישון, השמנת יתר, טראומה, חשיפה תעסוקתית לרטט או הרמת משאות כבדים, ושינויים ניווניים בעמוד השדרה. האבחנה של פריצת דיסק צווארית מבוססת על היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית ומחקרי הדמיה. הטיפול בפריצת דיסק צווארית תלוי בחומרת התסמינים, במידת הפגיעה הנוירולוגית ובהעדפת המטופל ובציפיותיו. ברוב המקרים ניתן לטפל ולנהל פריצת דיסק צווארית באופן שמרני ובכלל זה טיפול כירופרקטי ועוד.
פריצת דיסק צווארי טיפול עצמי
יש היגיון בניסיון לטפל באופן עצמי בכאבי צוואר כאשר מדובר בכאבים קלים וללא הקרנות לידיים. הקרנות וסימנים ותסמינים נוירולוגיים הנובעים מ"צביטה" של אחד משורשי העצבים מחייבים פנייה לגורם מקצועי.
הימנעות מכאב
זכרו, התנהגות נכונה כאשר הצוואר מתחיל לכאוב היא קריטית לרפוי עצמי. התעלמות מהכאב הראשוני עלולה לעכב את ההחלמה. התנהלות שאינה מתחשבת בכאב עלולה גם להחמיר את הבעיה, לגרום לגירוי העצב להתפתחות הסימנים והתסמינים ביד. ההמלצה לנוח במיטה ולהימנע מכל פעילות עד שהכאבים יחלפו היא המלצה שגויה. מנוחה ממושכת במיטה אינה מומלצת שכן די מהר היא גורמת לניוון ונזקים אחרים. בסופו של דבר מנוחה ארוכה מאטה את הליך ההחלמה ופוגמת בו. הכלל שאתם צריכים להתנהל לפיו הוא הימנעות מכאב. כל פעילות גופנית או שגרתית שניתן לבצע ללא החמרת הכאב רצוי להמשיך ולבצע אותה.
במידת האפשר ניתן לשקול שימוש זמני בתומך ייעודי לצוואר. תומך מתאים עשוי להעניק מנוחה טובה יותר לעמוד השדרה.
- הקפידו על מנח שינה שאינו מחמיר את הכאב
- וודאו שגובה כרית השינה שלכם כרוחב הכתף
- הקפידו על שינה בתנוחה עוברית או על הגב עם כרית שינה דקה יותר
עם שוך הכאב הימנעו מפעילויות שעלולות לגרום להחזרתו. העדיפו תחילה פעילות גופנית מתונה על פני פעילות אגרסיבית. לכו ואל תרוצו. ריצה ומשחקי כדור עלולים לגרום לזעזועים ולתנועות לא רצויות. כותב שורות אלה אינו ממליץ על שימוש בתרופות להורדת כאב או על קומפרסים של קרח. תרופות מקשות על התנהלות נכונה ויש ליטול אותן רק אם אינכם מצליחים להפחית את הכאב על ידי שינוי תנוחה. קומפרסים של קרח המונחים על האזור עלולים לעכב ואף לפגוע בתהליך הריפוי.
חזרה לשגרה
גם לאחר שוך הכאב יש להתנהל באופן זהיר לעוד מספר שבועות. זאת כדי לאפשר החלמה מלאה לרקמה הפגועה. חזרו לשגרה באופן הדרגתי. נסו להימנע מביצוע השגיאות שהובילו להתפתחות פריצת הדיסק הצווארי. בעבודה:
- הקפידו לשבת נכון
- הרבו בהפסקות ישיבה פעילות שבהן אתם הולכים
- הקפידו על מנח ראש ניטרלי
פעילות גופנית נכונה המבוצעת נכון יכולה לסייע בהחלמה. פעילות גופנית לקויה ו/או אופן ביצוע לקוי סופם להחמיר את הנזקים ואת הכאבים. המלצות בכל הנוגע לפעילות גופנית:
- התחילו עם הליכה. רק בשלב מתקדם יותר עברו או שלבו שחייה, רכיבה על אופניים ואימוני כוח בחדר הכושר.
- בחדר הכושר שמרו על עיקרון בידוד השרירים שאתם מחזקים. כלומר, אם אתם מחזקים את השריר הדו ראשי הקפידו לא לאמץ את שרירי הצוואר.
מתי לפנות לקבלת עזרה מקצועית?
ישנם סימנים ותסמינים המהווים דגל אדום ומחייבים הפנייה לחדר מיון להמשך בירור. דגל אדום מונף מעל הסימנים והתסמינים הבאים:
- כאבים החלו בעקבות טראומה משמעותית
- חום
- אובדן משקל בלתי מוסבר
- הכאבים החלו לראשונה לפני גיל 20 או לאחר גיל 55 ועוד
בכל מקרה של כאבי צוואר חריפים שאינם מגיבים לטיפול עצמי יש לפנות ללא דיחוי לקבלת עזרה מקצועית. כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית גם אם אתם סובלים גם מהירדמות, נימול וחולשה של היד.
פריצת דיסק צווארי טיפול כירופרקטי
לפריצת דיסק צווארי יש לרוב רקע מכני ועל כן יכולה להיות מטופלת תחילה באופן שמרני, כלומר ללא ניתוחים וללא תרופות. טיפול כירופרקטי עשוי לתת מענה מקיף לכלל הבעיות המכניות בעמוד שדרה ובכללן בעיות על רקע זה. עם זאת חשוב לזכור ברוב המקרים הנזק לסחוס בין החוליות הוא בלתי הפיך. רק צעירים המתנהלים באופן נכון ומדויק עשויים ליהנות מספיגה חלקית שלו. תהליך ספיגה זה עשוי להקטין את גודל הפריצה ולהפחית את הלחץ על העצב.
בכל הנוגע לסימנים והתסמינים הנובעים מנזק לסחוס בין החוליות, אלה צפויים, ברוב המקרים, לחלוף. תהליך הריפוי עלול להימשך זמן רב אך כאמור שווה לחכות. חומרת הסימנים והתסמינים נגזרת ממידת הלחץ שמפעיל הדיסק על העצב. הסימנים והתסמינים ייעלמו רק לאחר שהלחץ מעל העצב הוסר והעצב מחלים. הלחץ שמופעל על העצב ניתן להפחתה על ידי טיפולים שמרניים דוגמת כירופרקטיקה או באמצעות ניתוח.
אמצעי עזר חשמליים לריפוי
הטיפול בסימנים והתסמינים הנובעים מפציעה של הדיסק יכללו שילוב של שימוש באמצעים חשמליים מרפאי דלקת כגון לייזר רך, אולטרה סאונד וגלי הלם עם טכניקות ריפוי ידניות שתפקידן שיפור התפקוד של חוליות עמוד השדרה. הכירופרקט מאומן לאתר ולתקן ידנית כל שינוי בתפקוד הביו-מכאני של עמוד השדרה שנגרם מניוון, חוסר תנועה ו/או מסטייה קלה של החוליות ואשר יכול לעמוד בבסיס הכאבים שלכם.
הנעת חוליות
שיפור התפקוד של חוליות הצוואר נעשה באמצעות לחץ מדוד שמופעל על גוף החולייה לכיוון מוגדר ומדויק. פעולת כוונון זו מלווה לעיתים בפקוק משפרת את התפקוד ואת טווח התנועה של החולייה. שיפור תנועתי זה גורם להפחתת הלחץ שיוצר הדיסק על העצב. הפחתה ברמת הלחץ מעל העצב תוביל לאיטה להפחתת הדלקת בעצב ולהפחתת הכאב ויתר הסימנים והתסמינים. תהליך כוונון החוליות אינו אמור לכאוב. עם זאת, יתכן שלאחר הטיפולים הראשונים, יהיה כאב קל שיימשך מספר שעות.
שיקום
עם היעלמות הסימנים והתסמינים נתחיל עם תהליך השיקום של עמוד השדרה. תכנית השיקום שאופן הביצוע שלה יותאם למצבו של החולה ולגילו תכלול חלק או את כל המרכיבים הבאים: שיפור טווחי תנועה, שיפור היחס שבין כוח וגמישות בקרב השרירים הפועלים על עמוד השדרה הצווארי והגב העליון או בסמיכות להם, שיפור שיווי המשקל וחוש החישה העצמית (פרופריוספציה).
טיפול רפואי בפריצת דיסק צווארית
הטיפול הרפואי בפריצת דיסק צווארית עשוי לכלול:
- תרופות כולל משככי כאבים, תרופות אנטי דלקתיות, מרפי שרירים, אופיואידים, זריקות סטרואידים אפידורליות
- ניתוח לחולים הסובלים מליקויים נוירולוגיים חמורים או מתקדמים, כאבים עיקשים שאינם מגיבים לטיפול שמרני, או לחץ משמעותי על חוט השדרה
האפשרויות הניתוחיות לפריצת דיסק צווארית כוללות בין היתר:
- כריתת דיסק צווארי בגישה קדמית ואיחוי חוליות (ACDF)
- פורמינוטומיה צווארית אחורית (PCF)
- ארתרופלסטיקה של דיסק צווארי (CDA)
בחירת הטכניקה הכירורגית תלויה במספר גורמים כגון רמת וסוג פריצת הדיסק, נוכחות או היעדר חוסר יציבות או עיוות, גיל המטופל ותחלואה נלווית, והניסיון וההעדפה של המנתח. לכל טכניקה כירורגית יתרונות וחסרונות משלה מבחינת יעילות, בטיחות, סיבוכים ותוצאות ארוכות טווח.
פרוגנוזה של פריצת דיסק צווארית
עם טיפול מתאים הפרוגנוזה של פריצת דיסק צוואר הרחם היא בדרך כלל חיובית. רוב המטופלים חווים שיפור משמעותי בכאב ובתפקוד תוך שלושה חודשים לאחר ניתוח או בעקבות הטיפול השמרני. עם זאת, חלק מהחולים עשויים לסבול מתסמינים שיוריים או אפיזודות חוזרות של פריצת דיסק הדורשות התערבות נוספת. הגורמים המשפיעים על הפרוגנוזה כוללים את:
- חומרת ומשך הסימפטומים לפני הטיפול
- מידת הפגיעה הנוירולוגית או מידת הלחץ על חוט השדרה בתחילת האירוע
- חומרה וסוג פריצת הדיסק
- סוג הטיפול שעבר החולה
- עמידת המטופל בהמלצות לאחר הטיפול
מניעת פריצת דיסק צווארית
שיפור היציבה
יציבה נכונה מסירה חלק גדול מהעומס השלילי המוטל על עמוד השדרה. הקפידו לשמר עמוד השדרה זקוף וניטרלי לאורך כל היום.
ההתנהגות הארגונומית
התנהלות על פי כללי הארגונומיה מצמצם את סיכוייו לפריצת דיסק צווארי. שבו נכון. אל תשבו, תעמדו ו/או תנהגו ממושכות. הרבו לקטוע את הישיבה לצורך ביצוע הליכות קצרות. התכופפו נכון. הרימו נכון. בדקו אם עמדת העבודה (עמדת מחשב, עיבוד מתכת, קו ייצור) מתוכננת ארגונומית עבורכם. הימנעו מתנוחת שינה על הבטן.
פעילות גופנית
פעילויות גופניות המבוצעות נכון תשפרנה ותחזקנה את הרקמות כולל את הסחוסים הבין חולייתיים. פעילות גופנית לקויה המבוצעת באופן לקוי (מהר מידי, גבוה מידי וחזק מידי) סופה להזיק לגופכם ובכלל זה לגרום נזק לסחוסים בין החוליות.
הימנעו מנפילות ותאונות דרכים
חלק מהמקרים של פריצות דיסק מתרחשות בגלל נפילות, מעידות ותאונות דרכים. נהגו בזהירות ועלו את המודעות שלכם בכל הנוגע למניעת נפילות. הקפידו על פעילות גופנית כולל אימוני שיווי משקל וחוש החישה העצמית. מרכיבי כושר אלו עשויים להועיל במניעת נפילות ומעידות.
הפחיתו מתחים וטפלו בדיכאון שלכם
גם הקשר שבין מתח נפשי ודיכאון לבין כאבי צוואר הוכח. נסו להשקיע זמן ומשאבים כדי לשפר את מצבכם הנפשי.
מכתב תודה על טיפול בפריצת דיסק צווארי
References:
Sharrak S., Al Khalili Y., Cervical Disc Herniation – StatPearls – NCBI Bookshelf https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK546618/ (accessed Dec 29 2022).
Dydyk A.M., Massa R.N., Mesfin F.B., Disc Herniation – StatPearls – NCBI Bookshelf https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441822/ (accessed Dec 29 2022).
Zhang Y., Liu J., Yao Y., et al., Risk factors for cervical disc herniation: a case-control study, BMC Musculoskelet Disord. 2018;19(1):417.
Radcliff K., Kepler C., Reitman C., et al., CT and MRI-based diagnosis of cervical spondylotic myelopathy: a systematic review, Spine J. 2013;13(9):1109-1118.
Manchikanti L., Hirsch J.A., Cohen S.P., et al., Assessment of methodologic quality of randomized trials of interventional techniques: development of an interventional pain management specific instrument, Pain Physician. 2014;17(6):E263-E290.
Wang J.C., Arnold P.M., Hermsmeyer J.T., et al., Do type II endplate changes affect the outcomes after cervical disc arthroplasty? A subgroup analysis from a prospective, multicenter, randomized, controlled clinical trial, Spine J. 2012;12(10):881-889.
Fehlings M.G., Tetreault L.A., Riew K.D., et al., A clinical practice guideline for the management of patients with degenerative cervical myelopathy: recommendations for patients with mild, moderate, and severe disease and nonmyelopathic patients with evidence of cord compression, Global Spine J. 2017;7(3 Suppl):70S-83S.
Li Z.J., Hou S.X., Shang W.L., et al., Efficacy and safety of percutaneous endoscopic cervical discectomy for cervical disc herniation: a systematic review and meta-analysis, J Orthop Surg Res. 2022;17(1):32.
Nouri A., Tetreault L., Singh A., et al., Degenerative cervical myelopathy: epidemiology, genetics, and pathogenesis, Spine (Phila Pa 1976). 2015;40(12):E675-E693.
