כאבים בירך: אבחון

כאבים בירך: אבחון מדויק יעניק בסיס לבחירת הטיפול המתאים. מפרק הירך שתוכנן לשאת בעומסים קיצוניים ולנוע אינו חסין מפגיעות. אנו מאתגרים ללא הרף את מפרקי גופנו ובמיוחד את המפרקים נושאי המשקל כמו מפרק הירך. אנו הולכים, קופצים, רצים, מותחים ומסובבים את המפרק, הרקמות המרכיבות אותו וממוקמות סביבו. לרוב, מפרק הירך סופג את העומסים הללו בלי להינזק.

לעתים אנו עוברים את סף היכולת של הרקמה להתמודד עם העומסים והתוצאה נזק וכאבים בירך. כאבים בירך עלולים להתפתח גם בגלל נזקי חבלה או בגלל מחלות. הכאב בירך עלול להיות גם מושלך מנזק מרוחק. דוגמא לכך היא פריצת דיסק מותנית הלוחצת על העצב הסיאטי וגורמת להשלכת כאב במורד הירך. במאמר "כאבים בירך: אבחון" נדון בתהליכי האבחון הנדרשים כדי להגיע לאבחנה מדויקת של מקור הכאב.

כאבים בירך: אבחון – רקע

כאב בירך הוא תלונה שכיחה במרפאות משפחה, אורתופדיה, כירופרקטיקה, פיזיותרפיה ורפואת ספורט. הספקטרום האבחנתי רחב: החל מפתולוגיה תוך־מפרקית (אוסטאוארתריטיס, צביטה פמורו – אצטבולרית, קרע לברום), דרך פתולוגיות חוץ־מפרקיות (תסמונת כאב טרוכנטרי, טנדינופתיות, שברי מאמץ), ועד כאב מושלך מעמוד השדרה, ממפרק הסקרואיליאק ומאיברי בטן ואגן (DeAngelis, 2003; Wilson, 2014; Chamberlain, 2021).

מאמרים עדכניים מדגישים שאבחון מדויק נסמך פחות על בדיקה יחידה ויותר על שילוב שיטתי של אנמנזה, בדיקה גופנית ממוקדת ותכנון מושכל של הדמיה (Chamberlain, 2021; Poultsides, 2012). המורכבות האבחנתית נובעת מכך שהירך מעוצבבת על ידי מספר רב של עצבים (Femoral, Sciatic, Obturator), מה שמוביל לפיזור כאב נרחב המקשה על המטופל למקם את הכאב בנקודה אחת. יתרה מכך, מחקרים מראים כי בקרב כ-20% עד 50% מהמטופלים הסובלים מכאבי ירך, קיימת פתולוגיה נלווית בעמוד השדרה, מצב המחייב אסטרטגיית אבחון המפרידה בין הגורמים (Buckland et al., 2017).

גישה אלגוריתמית לפי גיל, מיקום הכאב ודפוסיו מאפשרת לצמצם את רשימת האבחנות, לזהות “דגלים אדומים” (שבר, זיהום, גידול, נמק ראש הפמור) ולמנוע עיכוב בטיפול. המאמר יסקור באופן מעמיק: עקרונות באיסוף אנמנזה, בדיקה גופנית מערכתית, חלוקת הכאב לפי מיקום, השימוש בהדמיה ובבדיקות מעבדה, וכן גישות אלגוריתמיות עדכניות לאבחנה מבדלת של כאבי ירך.

עקרונות כלליים באבחון כאב בירך

אנמנזה ממוקדת

השלב הראשון באבחון הוא סיפור מקרה מפורט:

גיל והקשר קליני:

• ילד/מתבגר – לחשוד במחלות התפתחותיות, החלקת ראש פמור, זיהום.
• מבוגר צעיר פעיל – לחשוד בתסמונת הצביטה בירך (FAI), קרע לברום, שברי מאמץ.
• מבוגר/קשיש – לחשוד בדלקת פרקים ניוונית (OA), נמק א־וסקולרי, שבר צוואר ירך (DeAngelis, 2003; Wilson, 2014).

מאפייני הכאב:

• הופעה חריפה לאחר טראומה – שבר, קרע גיד, דיסלוקציה.
• הופעה הדרגתית – דלקת פרקים ניוונית, טנדינופתיה, תסמונת כאב טרוכנטרי (GTPS) תסמונת הצביטה (FAI) .
• כאב לילה, ירידה במשקל, חום – לחשוד בזיהום או גידול.

דפוס מכני לעומת דלקתי:

• מכני – מוחמר בעומס, מוקל במנוחה.
• דלקתי – נוקשות בוקר ממושכת, כאב לילה, הקלה קלה בתנועה.

גורמי סיכון חשובים:

שברים קודמים, אוסטאופורוזיס, שימוש בסטרואידים, אלכוהוליזם, סוכרת, מחלות ראומטולוגיות, פעילות ספורט אינטנסיבית, השמנה (Chamberlain, 2021).

מיקום הכאב כמפתח לאבחנה

הספרות מציעה חלוקה פונקציונלית של כאב הירך לארבעה אזורים, כבסיס לאבחנה מבדלת (Wilson, 2014; Chamberlain, 2021):

1. כאב קדמי/מפשעה – קשור לרוב לפתולוגיה תוך־מפרקית.
2. כאב לטרלי – אופייני לתסמונת כאב טרוכנטרי ופתולוגיה גלוטאלית.
3. כאב אחורי/עכוז – קשור לעיתים קרובות לעמוד שדרה מותני, למפרק הסקרואיליאק או למסטרינג פרוקסימלי.
4. כאב מפושט/מושלך – כאשר מספר אזורים מעורבים או שהכאב אינו ממוקם היטב.

“דגלים אדומים”

ישנם מצבים הדורשים בירור דחוף:

• כאב חריף עם אי־יכולת לדרוך – שבר צוואר הירך או שבר מאמץ מתקדם.
• חום, כאב קיצוני ותנועה מוגבלת מאוד – חשד לארטריטיס ספטית.
• כאב לילה מתמשך, ירידה בלתי מוסברת במשקל – חשד לגידול.
• כאב חד לאחר שימוש ממושך בסטרואידים/אלכוהול – חשד לנמק ראש הפמור. (DeAngelis, 2003; Wilson, 2014).

בדיקה גופנית שיטתית

סקירות קליניות מדגישות שהבדיקה הגופנית היא הכלי המרכזי בהכוונת האבחנה, כאשר ההדמיה נבחרת לפי ממצאי הבדיקה (DeAngelis, 2003; Wilson, 2014; Poultsides, 2012).

תצפית והליכה

• הערכת הליכה: צליעה אנטלגית, קיצור גפה, צליעת טרנדלנבורג (Trendelenburg) צניחת האגן בצד הנגדי בזמן עמידה על הרגל הכאובה, המעידה על חולשת שרירי הישבן האמצעי (Gluteus Medius) והישבן הקטן (Gluteus Minimus) שאחראים לשמור על האגן מאוזן כאשר אנו עומדים על רגל אחת.
• מנח אגן, לורדוזה מותנית, סיבוב הירך במנוחה.
• סימני שבריריות, עזרי הליכה.

טווחי תנועה ובדיקות פרובוקטיביות

• טווחי תנועה פסיביים ואקטיביים: מגבלה בכיפוף/סיבוב פנימי מעידה על דלקת פרקים ניוונית או תסמונת הצביטה.
• כיפוף ירך וברך, הרחקה ורוטציה חיצונית (FABER) – כאב במפשעה מצביע על פתולוגיה תוך־מפרקית כגון קרע בלברום (Labrum tear), תסמונת צביטה (FAI) או דלקת מפרקים (אוסטאוארתריטיס). כאב באזור הישבן או הגב התחתון (הצד האחורי): מעיד לרוב על בעיה או תפקוד לקוי במפרק העצה והכסל (SIJ Dysfunction).
• כיפוף ירך וברך, קירוב, סיבוב פנימי (FADIR )- רגיש לאיתור תסמונת הצביטה בירך (FAI), קרע לברום או דלקת בגיד האיליופסואס.
• מבחן גלגול הרגל (Log Roll Test) – רגיש לנמק ראש הירך, ולפתולוגיה תוך־מפרקית כגון דלקת מפרקים, קרע לברום, החלקת ראש הירך בילדים (SCFE) ועוד.
• בדיקות לתסמונת כאב טרוכנטרי גדול (GTPS) – רגישות מעל הטרוכנטר הגדול במישוש, כאב במבחן עמידה על רגל אחת (Single Leg Stance Test), החמרה בשכיבה על הצד, כאב באזור האחורי של הירך או בישבן במבחן FABER, כאב במבחן הרחקת ירך כנגד התנגדות, תוצאה חיובית במבחן טרנדלנבורג (Trendelenburg Sign) (Segal, 2007; Disantis, 2022).

בדיקה נוירולוגית ועמוד שדרה

• הערכת תחושה, כוח וגירויים שורשיים (SLR, Slump).
• בדיקת עמוד שדרה מותני ליציבה, כיפוף/הטיה, כאב מקומי.
• במידה וקיימים סימנים נוירולוגיים בגפה תחתונה – לשקול מעורבות רדיקולרית ולא פתולוגיה ראשונית של הירך (Montaner-Cuello, 2024).

אבחנה מבדלת לפי מיקום הכאב

כאב ירך קדמי/מפשעה

כאב עמוק במפשעה הוא הביטוי השכיח לפתולוגיה תוך־מפרקית:

אוסטאוארתריטיס של הירך (OA):

המחלה השכיחה ביותר מעל גיל 50. מתבטאת בכאב במפשעה המוחמר בעמידה והליכה, נוקשות בוקר קצרה וטווח תנועה מוגבל, בעיקר בכיפוף וסיבוב פנימי. קריטריונים לאבחון (Koc et al., 2025): כאב ירך + נוקשות בוקר < 60 דקות + הגבלה ברוטציה פנימית + כאב ברוטציה פנימית (Chamberlain, 2021). הדמיה: צילום רנטגן (AP Pelvis) המדגים היצרות מרווח מפרקי, אוסטאופיטים וסקלרוזיס. ה-MRI אינו נדרש לאבחנה ראשונית אלא אם יש חשד ל-AVN.

תסמונת הצביטה (FAI Syndrome)

הגדרה: מגע אבנורמלי בין ראש הירך לאצטבולום. הטריאדה האבחנתית (Warwick Agreement): סימפטומים (כאב בתנועה/ישיבה) + כאב חד או “תפיסות” במפשעה, מוחמרים בכיפוף וסיבוב פנימי (FADIR חיובי) + ממצאי דימות (Cam/Pincer) (Reiman et al., 2020). חשיבות: מחקר ה-CHECK (2025) הוכיח כי FAI (במיוחד Cam) מעלה פי 6.85 את הסיכון להתפתחות OA תוך 10 שנים (Agricola et al., 2025).

בספורטאים צעירים תיארו קשר בין עומסים חוזרניים בתקופת הגדילה לבין התפתחות מורפולוגיית cam/pincer בהדמיה (Poultsides, 2012). גם CT וגם MRI מאפשרים הערכת מבנה גרמי ורקמה רכה (Curley, 2022; Lewis, 2018).

קרע לברום:

קרע לברום הוא פגיעה באחת או יותר מחלקי הטבעת המקיפה את שקע מפרק הירך (המרחשת). תסמינים: כאב עמוק במפשעה המוחמר בפעילות, "קליקים" נקישות, קפיצות או נעילות בתוך המפרק בזמן תנועה. הגבלה בטווח התנועה, תחושת חוסר יציבות.

האבחון מתבצע באמצעות שילוב של היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית הכוללת מבחן FABER (כאב באזור המפשעה או הישבן), מבחן FADIR (כאב חד במפשעה), מבחן גלגול הרגל – Log Roll (כאב או קליקים בסיבוב פנימי/חיצוני של הירך כשהרגל ישרה). הדמיה: צילום רנטגן – לרוב תקין. MRI עם הזרקת חומר ניגוד (Arthrography MRA) הבדיקה המועדפת לאיתור קרעים בלברום (Curley, 2022; Lewis, 2018).

שברי מאמץ של צוואר הפמור:

כאב במפשעה במטופלים פעילים, לעיתים חד־צדדי, מוחמר בריצה/הליכה ומוקל במנוחה. רנטגן יכול להיות תקין בשלבים מוקדמים; MRI היא בדיקת הבחירה (Wilson, 2014).

נמק א־וסקולרי של ראש הפמור:

מופיע לרוב בבני 30-60 עם היסטוריה של סטרואידים, אלכוהוליזם או מחלות המטולוגיות. MRI רגישה במיוחד בשלבי מחלה מוקדמים כאשר הרנטגן עדיין תקין (DeAngelis, 2003).

פתולוגיה לא־מפרקית במפשעה:

בקע מפשעתי, פתולוגיה גינקולוגית או אורולוגית, בעיות במפרק ה-SIJ – כל אלה יכולים להתבטא ככאב מפשעה, ולכן נדרשת אנמנזה סיסטמית ובדיקה גופנית מעבר למפרק הירך עצמו (Chamberlain, 2021).

כאב ירך לטרלי

כאב בצד הירך, מעל הטרוכנטר הגדול, הוא מאפיין מובהק של תסמונת כאב טרוכנטרי (GTPS). סקירות אפידמיולוגיות מצביעות על שכיחות גבוהה בקרב נשים בגיל הביניים והגיל השלישי, לעיתים קרובות יחד עם OA בירך או כאב גב תחתון (Segal, 2007).

GTPS כולל קבוצה של מצבים: טנדינופתיה של שרירי עכוז אמצעי וקטן, בורסיטיס טרוכנטרית, “snapping hip” חיצוני ועיבוי הרצועה האיליוטיביאלית (ITB) (Disantis, 2022).

מאפיינים קליניים:

• כאב לטרלי מוחמר בשכיבה על הצד, עלייה במדרגות או עמידה ממושכת.
• רגישות מקומית מעל הטרוכנטר, ולעיתים כאב מקרין לירך הלטרלית הדיסטלית.
• מבחני פרובוקציה: התנגדות לאבדוקציה, FABER, או “resisted external derotation test” (Vieira, 2023).

הדמיית אולטרסאונד יכולה לזהות בורסיטיס וקרעי גידים ולשמש גם ככלי להזרקות מונחות, אך האבחנה נשענת בעיקר על קליניקה (Grimaldi, 2024).

כאב ירך אחורי/עכוז

כאבים אחוריים סביב העכוז ולעיתים בגב התחתון דורשים אבחנה מבדלת בין:

פתולוגיית עמוד שדרה מותני:

פריצת דיסק, היצרות תעלה, ספונדילוליסטזיס. סימנים נוירולוגיים, כאב רדיקולרי לאורך הרגל ובדיקות SLR חיוביות תומכים בכך. MRI מותני ו/או בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות מסייעות באבחנה (Montaner-Cuello, 2024).

מפרק הסקרואיליאק (SIJ):

כאב חד בעכוז, מוחמר בעמידה על רגל אחת, עלייה במדרגות או תנועות סיבוביות. טסטים פרובוקטיביים כגון FABER, Gaenslen ו-thrust tests משמשים לאיתור SIJ כמקור הכאב (DeAngelis, 2003).

טנדינופתיה של ההמסטרינג המקורב / bursitis ischiogluteal:

כאב ממוקם בעצם הישיבה, מוחמר בישיבה ממושכת או ריצה בעלייה.

כאב מפושט ומצבים מיוחדים

בחלק מהמטופלים, הכאב מפושט וקשה למיקום. במקרים אלה חשוב לחשוב על:

• מחלות ראומטולוגיות סיסטמיות (ספונדילו־ארתריטיס, דלקת מפרקים שגרונית).
• מצבים ממאירים או זיהומיים – במיוחד עם דגלים אדומים.
• ילדים ומתבגרים – מצבים כמו החלקת ראש פמור, מחלת פרתס וזיהומים צריכים להישקל, במיוחד אם קיימת צליעה, חום או סירוב לדרוך (Wilson, 2014).

תפקיד ההדמיה באבחון כאב ירך

הקונסנזוס כיום הוא שהדמיה נועדה לאשש אבחנה קלינית ולא להחליף אותה. ההמלצה הכללית היא להתחיל בצילומי רנטגן פשוטים במבוגרים עם כאב כרוני ולא טראומטי, ולהמשיך לבדיקות מתקדמות לפי הצורך (Chamberlain, 2021).

רנטגן

• מבט אגן AP בעמידה ותמונות ייעודיות מאפשרים הערכת OA, דיספלזיה, FAI, שברים גרמיים גסים.
• מאמרים על גישה שיטתית להערכת רנטגן של הירך במבוגרים צעירים מדגישים חשיבות זוויות כמו Wiberg center-edge angle, זווית Tönnis, ו”cross-over sign” (Curley, 2022).

CT

CT מאפשר הערכת תלת־ממד של מבנה גרמי – anteversion פמוראלית ואצטבולרית, כיסוי אצטבולרי, מוקדי צביטה גרמית. סקירה עדכנית הציעה פרוטוקול CT בעל מינון קרינה נמוך ואלגוריתם מדידה שיטתי במטופלים עם כאב ירך לא־ארתריטי (Curley, 2022).

MRI ו-MR ארתרוגרפיה

MRI היא בדיקת הבחירה להערכת:

• קרעי לברום, נזק סחוף, נמק ראש הפמור, שברי מאמץ, פתולוגיית רקמות רכות סביב הירך.
• סקירה ייעודית הציגה גישה שיטתית לפענוח MRI של פציעות ספורט בירך, עם התייחסות מובנית ללברום, סחוס, גידים ושרירים (Lewis, 2018).

מחקרים חדשים משתמשים ב-Deep Learning להאצת סריקות MRI תוך שמירה על איכות אבחנתית, מה שמקצר זמני בדיקה ומשפר נוחות המטופל (Herrmann, 2023).

אולטרסאונד

אולטרסאונד מאפשר הערכה דינמית של גידים, בורסות ו-snapping hip, ומשמש כלי זמין למיון ראשוני ולטיפול (הזרקות מונחות) ב-GTPS ובתסמונות צביטה (Karampinas, 2023). סקירה נרטיבית עדכנית הדגישה את תרומתו בהבחנה בין פתולוגיה תוך־מפרקית לחוץ־מפרקית ובאיתור מקרים שיזדקקו ל-MRI/ארתרוגרפיה.

הדמיה נוירולוגית

במקרים בהם החשד העיקרי הוא רדיקולופתיה מותנית, MRI מותני ובדיקות אלקטרודיאגנוסטיות (EMG/NCV) מאפשרים הבחנה בין פתולוגיה שורשית לבין מקור מפרקי בירך (Montaner-Cuello, 2024).

בינה מלאכותית ורדיומיקס

מחקרים עדכניים מראים כי שימוש באלגוריתמים של למידה עמוקה יכול לסייע בזיהוי מדויק של FAI ודיספלזיה על רדיוגרפיות אגן וב-MRI, תוך הפחתת שונות בין פענוחים (Atalar, 2023; Montin, 2023). אף שהטכנולוגיה עדיין משלימה ולא מחליפה את הרדיולוג הקליני, היא צפויה לשפר רגישות וספציפיות באבחון, בעיקר במרכזים עמוסים.

גישות אלגוריתמיות לאבחון ואבחנה מבדלת

מספר עבודות הציעו אלגוריתמים קליניים מובנים לאבחון כאב בירך. Poultsides ועמיתיו הציגו גישה אלגוריתמית לכאב מכני בירך, המתחילה במיקום הכאב, גיל המטופל ותבנית הכאב, ומשלבת בדיקות פיזיקליות ספציפיות והדמיה בסיסית לפני מעבר לדימות מתקדם (MRI/CT) (Poultsides, 2012).

Chamberlain הציעה אלגוריתם יישומי לרפואת משפחה, המבדיל בין כאב חריף לכרוני, בין טראומטי ללא־טראומטי, ומדגיש בדיקות בסיסיות (CBC, CRP, ESR) במקרים של חשד לזיהום או דלקת מערכתי, וכן שימוש מצומצם אך ממוקד בהדמיה מתקדמת (Chamberlain, 2021).

במקביל, Wilson תיאר גישה שיטתית למטופל עם כאב ירך הכוללת:

1. סיווג לפי גיל, מיקום ותבנית כאב.
2. בדיקה גופנית ממוקדת עם טסטים קליניים ספציפיים.
3. צילום רנטגן בסיסי.
4. MRI/CT או הפניה לרפואה מומחית במידה והאבחנה אינה ברורה או קיימים דגלים אדומים.

גישה זו מתיישבת עם ההמלצות העדכניות לשימוש מושכל במשאבי הדמיה, תוך שמירה על בטיחות (הפחתת קרינה) ועל עלות־תועלת. Curley הדגים כיצד CT בתרומה מינימלית של קרינה יכול להשלים MRI ורנטגן במקרים מורכבים של כאב ירך לא־ארתריטי (Curley, 2022).

סיכום

אבחון כאבים בירך ואבחנה מבדלת מדויקת מחייבים שילוב של:

• אנמנזה מפורטת הממקמת את הכאב בהקשר של גיל, פעילות, טראומה וגורמי סיכון.
• בדיקה גופנית שיטתית הכוללת הערכת הליכה, טווחי תנועה, טסטים פרובוקטיביים, בדיקה נוירולוגית והערכת עמוד שדרה ואגן.
• שימוש מדורג בהדמיה – החל מרנטגן בסיסי, דרך MRI ו-CT, ועד אולטרסאונד וכלי בינה מלאכותית – בהתאם לשאלת המחקר הקלינית.
• מודעות לדגלים אדומים ומצבים מסכני מפרק או חיים (שבר, זיהום, גידול, AVN), הדורשים בירור דחוף.

הספרות העדכנית מדגישה כי גישה אלגוריתמית המבוססת על מיקום הכאב, תבניתו וממצאי הבדיקה הגופנית מסייעת לצמצם טעויות אבחנתיות, להפחית בדיקות מיותרות, ולהוביל לטיפול ממוקד ויעיל יותר (Poultsides, 2012; Chamberlain, 2021; Wilson, 2014).

References:

Agricola R, et al. Femoroacetabular impingement syndrome in middle-aged individuals is strongly associated with the development of hip osteoarthritis within 10-year follow-up: a prospective cohort study (CHECK). Br J Sports Med. 2024 Sep 9;58(18):1061-1067.

Buckland AJ, Miyamoto R, Patel RD, Slover J, Razi AE. Differentiating Hip Pathology From Lumbar Spine Pathology: Key Points of Evaluation and Management. J Am Acad Orthop Surg. 2017 Feb;25(2):e23-e34. 

Chamberlain, R. (2021). Hip pain in adults: Evaluation and differential diagnosis. American Family Physician, 103(2), 81-89.

Curley, A. J., Ruh, E. R., Shah, A., Krivoniak, A., Mauro, C. S., & McClincy, M. P. (2022). A systematic approach to CT evaluation of non-arthritic hip pain. EFORT Open Reviews, 7(9), 653-662.

DeAngelis, N. A., & Busconi, B. D. (2003). Assessment and differential diagnosis of the painful hip. Clinical Orthopaedics and Related Research, 406, 11-18.

Disantis, A. E., Sardelli, M., Voor, M. J., & Mauro, C. S. (2022). Classification based treatment of greater trochanteric pain syndrome. International Journal of Sports Physical Therapy, 17(6), 1071-1083.

Grimaldi, A., Mellor, R., Nasser, A., Vicenzino, B., & Hunter, D. J. (2024). Current and future advances in practice: Tendinopathies of the hip. Rheumatology Advances in Practice, 8(2), rkae022.

Herrmann, J., Afat, S., Gassenmaier, S., Koerzdoerfer, G., Lingg, A., Almansour, H., Nickel, D., & Werner, S. (2023). Image quality and diagnostic performance of accelerated 2D hip MRI with deep learning reconstruction based on a deep iterative hierarchical network. Diagnostics, 13(20), 3241.

Karampinas, P., Galanis, A., Vlamis, J., Vavourakis, M., Papagrigorakis, E., Sakellariou, E., Zachariou, D., Karampitianis, S., Vasiliadis, E., & Pneumaticos, S. (2023). The role of ultrasonography in hip impingement syndromes: A narrative review. Diagnostics, 13(15), 2609.

Koc TA Jr, Cibulka M, Enseki KR, Gentile JT, MacDonald CW, Kollmorgen RC, Martin RL. Hip Pain and Mobility Deficits-Hip Osteoarthritis: Revision 2025. J Orthop Sports Phys Ther. 2025 Nov;55(11):CPG1-CPG31.

Lewis, P. B., Weber, A. E., Kuhns, B. D., & Nho, S. J. (2018). A systematic approach to magnetic resonance imaging interpretation of sports medicine injuries of the hip. JBJS Reviews, 6(11), e6.

Montaner-Cuello, A., Caudevilla-Polo, S., Rodríguez-Mena, D., Ciuffreda, G., Pardos-Aguilella, P., Albarova-Corral, I., Pérez-Rey, J., & Bueno-Gracia, E. (2024). Comparison of magnetic resonance imaging with electrodiagnosis in the evaluation of clinical suspicion of lumbosacral radiculopathy. Diagnostics, 14(12), 1258.

Montin, E., Vande Berg, B., & Galant, C. (2023). A radiomics approach to the diagnosis of femoroacetabular impingement on MRI. Frontiers in Radiology, 3, 1151258.

Poultsides, L. A., Bedi, A., & Kelly, B. T. (2012). An algorithmic approach to mechanical hip pain. HSS Journal, 8(3), 213-224.

Reiman MP, et al. Consensus recommendations on the classification, definition and diagnostic criteria of hip-related pain in young and middle-aged active adults from the International Hip-related Pain Research Network, Zurich 2018. Br J Sports Med. 2020 Jun;54(11):631-641. 

Segal, N. A., Felson, D. T., Torner, J. C., Zhu, Y., Curtis, J. R., Niu, J., Nevitt, M. C., & the MOST Study Group. (2007). Greater trochanteric pain syndrome: Epidemiology and associated factors. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 88(8), 988-992.

Vieira, A., Costa, F., Moreira, A., & Fonseca, F. (2023). Treatment of greater trochanteric pain syndrome with platelet-rich plasma versus corticosteroid injection: A randomized controlled trial. Journal of Clinical Orthopaedics and Trauma, 40, 102071.

Wilson, J. J., & Furukawa, M. (2014). Evaluation of the patient with hip pain. American Family Physician, 89(1), 27-34.