דלקת פרקים טיפול
דלקת פרקים טיפול

דלקת פרקים טיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


דלקת פרקים – טיפול מהיר המתבסס על אבחון מדוקדק עשוי למנוע נזקים בלתי הפיכים במפרק. נכון להיום מחלות הפוגעות בפרק זה או אחר אינן ניתנות לריפוי מלא. לרוב ניתן לשלוט ולנהל את חומרת הסימנים והתסמינים ואף לצמצם את הנזקים הבלתי הפיכים אך לא ניתן למגר את המחלה.

מגוון הטיפולים השכיחים בדלקת פרקים העומדים לרשות החולה כוללים טיפול גופני ובכלל זה טיפולי כירופרקטיקה וטיפולים תרופתיים כולל קורטיקוסטרואידים. במצבים קיצוניים נבחרת הגישה הכירורגית לצורך טיפול במפרק או החלפתו. הניהול והטיפול משתנים בהתאם לסוג החולי. ברוב המקרים שבהם מתלוננים חולים על כאבי מפרקים האבחון יהיה דלקת פרקים ניוונית והטיפול המועדף יהיה שמרני, כלומר ללא ניתוח.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



דלקת פרקים טיפול – מבוא

ברוב המקרים הטיפול במחלה זאת יכול להתבצע באופן מלא על ידי כירופרקט, ללא שימוש בתרופות או ניתוחים. גם דלקת פרקים מסוג אחר יכולה ליהנות מטיפול כירופרקטי אלא שבמקרים אלו הטיפול הכירופרקטי יתווסף לטיפולים התרופתיים הניתנים לחולה. כאמור, נכון להיום, דלקת פרקים אינה ניתנת לריפוי. כירופרקט יכול לסייע לריאומטולוג בהפחתה של התסמינים כולל הפחתה ברמת הכאבים ובנוקשות, שימור ואף שיפור התפקוד המפרקי, גיוס החולה (כולל נפשית) להשתתף במאבק על איכות חייו.

טיפול כירופרקטי

הטיפול הכירופרקטי לצורך שימור או אפילו שיפור התפקוד של המפרקים אצל החולים במחלת מפרקים משלב שימוש באמצעים חשמליים מתקדמים להורדת דלקות וטכניקות ידניות להנעת המפרק באופן אקטיבי ובאופן פסיבי.

את ההתנהלות הנכונה של החולה בכול הנוגע לרמת העומסים שהוא מטיל על מפרקיו נשיג באמצעות יעוץ בנושא משקל, פעילות גופנית, הדרכה של התנהגות ארגונומית בעבודה ובבית ושמירה על יציבה נכונה. את חולה הפרקים המוגבל יכול הכירופרקט גם ללמד את האופן שבו יוכל לבצע מטלות תוך שימוש בעזרים מיוחדים ובטכניקות חלופיות. שיפור ביכולת התפקודית מושג גם על ידי תכנית אימונים אישית המותאמת למגבלות וליכולות של החולה שכוללת תרגילי כוח, תרגילי גמישות ותרגילים לשיפור שיווי המשקל ותחושת המצב של המפרק. חולים עם דלקת פרקים מערכתית שמחייבת טיפולים תרופתיים יופנו לריאומטולוג.

טיפול תרופתי

כאשר מדובר בדלקת פרקים ניוונית אין צורך, ברוב המקרים בטיפול תרופתי. לעיתים רחוקות נמליץ על שימוש בתרופות הנמכרות ללא מרשם כגון אופטלגין ואקמול. דלקת פרקים עקשנית, דלקת פרקים זיהומית ומחלות מפרקים אוטואימוניות יופנו חדר מיון או ריאומטולוג ושם יינתנו להם התרופות המתאימות. תרופות אנטיביוטיות לדלקות זיהומיות ותרופות נוגדות דלקת מסוגים שונים כולל תרופות קורטיקוסטרואידים לדלקות הפרקים האחרות.
תרופות “קו השני” לטיפול בדלקות מפרקים וזאת לאחר שתרופות על בסיס סטרואידים לא עזר כוללות: מתוטריקסט (Methotrexate), סולפאסלין, ציקלוספורין, אזאתיופרין וציקלופוספמיד. המתוטריקסט היא תרופה אנטי סרטנית המדכאת את המערכת החיסונית ומהווה טיפול יעיל כנגד דלקת פרקים שאינה מגיבה לתרופות אחרות. שימוש בתרופה זו מחייב מעקב אחר תפקודי כליות וכבד.

טיפול כירורגי

לעיתי רחוקות הנזקים למפרקים הינם בלתי הפיכים ואינם מאפשרים תנועה סבירה ללא כאבים. במקרים אלו בכפוף לכך שהמצב הבריאותי מרשה זאת והגיל מתאים יומלץ על ניתוח להחלפת המפרק.

דלקת פרקים טיפול לפי סוגים:

דלקת פרקים – טיפול בדלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)

דלקת פרקים טיפול
דלקת פרקים טיפול

דלקת פרקים ניוונית לא ניתנת לריפוי מלא. מטרת הטיפול היא בלימת או האטה של הנזקים למפרק, הפחתת הכאבים, שימור טווח התנועה ותבנית התנועה. ברוב המקרים הדרכת החולה בכול הנוגע להתנהגות ארגונומית שתסיר עומסים מיותרים מהמפרק ושימוש בשילוב של מכשור מתקדם לריפוי דלקות וטכניקות ידניות לשמירה על טווחי התנועה ועל אופן התנועה יספיק להשגת המטרות. ניתן להמליץ גם על שימוש בקומפרסים חמים או קרים בהתאם למצב המפרק. עם שוך השלב החריף של המחלה ניתן להתחיל באופן הדרגתי לשקם את המפרק.

בעת הצורך ועל פי דרישת החולה ניתן להקל על הכאבים באמצעות תרופות.

טיפול בדלקת פרקים מסוג שיגדון (Gout)

הטיפול המומלץ במהלך ההתקף החריף הראשוני של דלקת פרקים מסוג שיגדון (צינית, פודגרה) הוא תרופתי. בין היתר תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID), קולחיצין (Colchicines), פירוקסיקאם (Piroxicam) או במקרים קשים גם תרופות קורטיקוסטרואידים. בקרב חולי שיגדון כרוניים הניסיון למנוע התקפים חוזרים מתבסס הפחתה של רמת חומצת האורית בדם (Monosodium urate) על ידי דיאטה דלת פורינים שמקורם בשר, דגים, פירות ים ואלכוהול ושתייה מרובה ועל ידי שימוש בתרופות ייעודיות כגון אלופורינול (Allopurinol) שתפקידן להגביר את ההפרשה של חומצת השתן.

טיפול בדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis)

לא ניתן לרפא דלקת פרקים שגרונית. מטרת הטיפול הוא הפחתה הכאב, מניעת הרס ושמירה על היכולת התפקודית של המפרק. הטיפול בעיקרו מתבסס על תרופות. אך גם לכירופרקטיקה יש מה לתרום בכול הנוגע להשגת המטרות שצוינו לעיל.

תרופות קו ראשון

תרופות “קו ראשון” כוללות תרופות שתפקידן העיקרי שיפור במצב הסימפטומטי וביניהן ניתן למנות תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID) ובהמשך תרופות קורטיקוסטרואידים גם באמצעות זריקות למפרק.

תרופות קו שני

תרופות “קו שני” שמטרתן השפעה על התפתחות המחלה עצמה כוללות קבוצת תרופות שביחד נקראות Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs וביניהן ניתן למנות מטוטרקסט (Methotraxate), פלקווניל (Plaquenil), סלזופירין (Salanzopyrine) ועוד.

תרופות חדישות

בשנים האחרונות החלו לעשות שימוש בתרופות כמו רמיקייד (Remicade), אנברל (Enbrel) והומירה (Humira) שתפקידן לעקב את החלבון TNF-α. מבטרה (Mabthera) היא תרופה חדשה לטיפול במחלת מפרקים שגרונית אשר פוגעת בתאי דם לבנים מסוג B שלהם תפקיד במחלות אוטואימוניות. מבטרה נקשרת לחלבון המצוי על פני תאי B וכך פוגעת בתפקודו.  יש לזכור שמדובר בתרופות קשות עם תופעות לוואי משמעותיות ועל כן יש צורך לבצע בדיקות חוזרות ונשנות על מנת לבצע שינויים במינונים ובסוגי התרופות.

טיפול בפיברומיאלגיה (Fibromyalgia syndrome)

יש להקדים ולומר שאין ריפוי מלא לפיברומיאלגיה ומטרת הטיפולים הם בעיקר הקלה בתסמינים ושימור על טווחי תנועה. במחלה זו נדגיש את החשיבות העצומה שיש לפעילות גופנית ונעשה שימוש בטיפולי כירופרקטיקה על מנת להניע את המפרקים השונים ולשמר ולשפר את האיזון של השרירים ויתר רקמות הגוף. הטיפול התרופתי בפיברומיאלגיה כולל שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID) ותרופות נוגדות דיכאון.

טיפול בדלקת מפרקים זיהומית (Infectious arthritis)

דלקת פרקים זיהומית מחייבת טיפול אנטיביוטי. לפני השימוש באנטיביוטיקה יש לזהות את החיידק באמצעות לקיחה של דגימות דם ודגימות של הנוזל הסינוביאלי. שיגדון עלול לתת תמונה קלינית דומה לזו של מחלה זיהומית במפרקים ולכן יש לשלול נוכחות של גבישים של חומצה אורית בנוזל הסינוביאלי.

טיפול בקדחת ים תיכונית משפחתית (FMF)

הטיפול המקובל במהלך התקף חריף של קדחת ים תיכונית משפחתית (Familial Mediterranean Fever) מתבצע באמצעות תרופות לשיכוך כאבים. הטיפול לצורך מניעת התקפים קדחתים והצטברות של עמילואידוזיס מתבסס על קולחיצין (Colchicines).

דלקת פרקים – טיפול בדלקת חוליות מקשחת (AS)

הטיפול בדלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis) נעשה באמצעות שילוב של מתן תרופות וטיפול פיזי כירופרקטי שתפקידו לשמר ולשפר טווחי תנועה ודפוסי תנועה. הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID), תרופות קורטיקוסטרואידים וקבוצת תרופות נוגדות פעילות ריאומטית (disease modifying anti rheumatic drugs) הקרויה בקיצור (DMARDS). קבוצה זו כוללת: מטוטרקסאט, פלאקווניל, סלזופירין ותרופה פחות פופולארית לפלונומייד. כמובן שיש לטפל גם בסיבוכים ובבעיות המשניות שמתפתחות במחלת חוליות מקשחת
יש לשקול התערבות כירורגית לצורך החלפת מפרקים שניזוקו בצורה קשה ובלתי הפיכה.

טיפול בדלקת מפרקים תגובתית (Reactive arthritis)

הטיפול בדלקת פרקים תגובתית או כפי שהייתה קרויה עד לפני מספר שנים: תסמונת רייטר (Reiter`s syndrome) דומה לטיפול במחלת מפרקים שגרונית והוא כולל שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידי (NSAID), תרופות סטרואידיות ותרופות נוגדות פעילות ריאומטית (DMARDS) הכוללות מטוטרקסאט, פלאקווניל, סלזופירין ועוד. את הגורם למחלה הזיהומית בדרכי השתן (כלמידה?) או במעי יש למגר באמצעות אנטיביוטיקה.

טיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis)

הטיפול בדלקת פרקים פסוריאטית כולל שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID), שימוש תרופות קורטיקוסטרואידים ושימוש בתרופות נוגדות פעילות ריאומטית (DMARDS) הכוללות מטוטרקסאט, פלאקווניל, סלזופירין ועוד. ישנם מחקרים המצביעים על יעילות השהייה בים המלח.

טיפול בזאבת אדמנתית מערכתית (SLE)

אין טיפול מרפא למחלה הזאת. הטיפול מתמקד בניסיון להפחית את התסמינים ואת הנזקים שנגרמים במהלך המחלה. הטיפול בזאבת (Systemic Lupus Erythematosus או בקיצור SLE) מתבססת בעיקרה על תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID), תרופות קורטיקוסטרואידים ותרופות נגד מלריה (Hydroxychloroquine). קבוצת תרופות נוספת לטיפול בזאבת נועדה לצמצם את כוחה של המערכת החיסונית. קבוצת תרופות זו כוללת כאשר התרופה המומלצת תלויה בסוג הנזק שנגרם. למשל, מטוטרקסאט (Methotrexate) ניתנת כאשר יש נזק למפרקים ולעור והתרופה ציקלוספורין (Cyclosporine) ניתנת כאשר יש נזק לכליות.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום, ומה זה גרם אצלי? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן