דלקת פרקים טיפול

דלקת פרקים – טיפול מהיר המתבסס על אבחון מדוקדק עשוי למנוע נזקים בלתי הפיכים במפרק. נכון להיום מחלות הפוגעות בפרק זה או אחר אינן ניתנות לריפוי מלא. לרוב ניתן לשלוט בחומרת הסימפטומים ואף לצמצם את הנזקים אך לא ניתן למגר את המחלה.

מגוון הטיפולים השכיחים בדלקת פרקים העומדים לרשות החולה כוללים טיפול גופני ובכלל זה טיפולי כירופרקטיקה וטיפולים תרופתיים כולל קורטיקוסטרואידים. במצבים קיצוניים נבחרת הגישה הכירורגית לצורך טיפול במפרק או החלפתו. הניהול והטיפול משתנים בהתאם לסוג החולי. ברוב המקרים כאבי מפרקים הם משניים לדלקת פרקים ניוונית והטיפול המועדף יהיה שמרני. טרם ניגש למלאכת הריפוי חשוב לבצע אבחון מדוקדק של דלקת הפרקים.

דלקת פרקים טיפול – רקע

ברוב המקרים הטיפול בדלקת פרקים ניוונית יכול להתבצע על ידי כירופרקט, ללא שימוש בתרופות או ניתוחים. גם דלקת פרקים אוטואימונית יכולה ליהנות מטיפול כירופרקטי אלא שבמקרים אלו הטיפול הכירופרקטי יתווסף לטיפולים התרופתיים הניתנים לחולה. כאמור, נכון להיום, דלקות פרקים אינן ניתנת לריפוי מלא. כירופרקט יכול לסייע לראומטולוג בהפחתה של התסמינים כולל:

• הפחתת הכאבים והנוקשות
• שימור ואף שיפור התפקוד המפרקי
• גיוס החולה (כולל נפשית) להשתתף במאבק על איכות חייו

טיפול כירופרקטי

הטיפול הכירופרקטי במחלת מפרקים משלב:

• שימוש באמצעים חשמליים מתקדמים לטיפול בדלקות
• טכניקות ידניות להנעת המפרק באופן אקטיבי ובאופן פסיבי.

נדריך את החולה לגבי רמת העומסים שהוא מטיל על מפרקיו בין היתר באמצעות:

• יעוץ בנושא משקל
• הכוונה לגבי פעילות גופנית
• הדרכה ארגונומית בעבודה ובבית
• שמירה על יציבה נכונה

את חולה הפרקים המוגבל יכול הכירופרקט ללמד:

• כיצד יוכל לבצע מטלות תוך שימוש בעזרים מיוחדים ובטכניקות חלופיות

שיפור ביכולת התפקודית מושג גם על ידי תכנית אימונים אישית המותאמת למגבלות וליכולות של החולה שכוללת:

• תרגילי כוח
• גמישות
• תרגילים לשיפור שיווי המשקל
• ותרגילים לשיפור הפרופריוספציה של המפרק

חולים עם דלקת פרקים מערכתית שמחייבת טיפולים תרופתיים יופנו לראומטולוג.

טיפול תרופתי

ברוב המקרים אין צורך בטיפול תרופתי בדלקת פרקים ניוונית. לעיתים רחוקות נמליץ על שימוש בתרופות הנמכרות ללא מרשם כגון אופטלגין ואקמול. את החולים הבאים נפנה לחדר מיון או לראומטולוג למתן תרופות מתאימות:

• חולים בדלקת פרקים ניוונית חריפה במיוחד
• במחלה זיהומית של המפרק
• בדלקות מפרקים אוטואימוניות

התרופות שיינתנו לחולים הללו יכללו:

• תרופות אנטיביוטיות לדלקות זיהומיות
• ותרופות נוגדות דלקת מסוגים שונים כולל תרופות קורטיקוסטרואידים לדלקות הפרקים האחרות
• תרופות "קו השני" לטיפול בדלקות מפרקים וזאת לאחר שתרופות על בסיס סטרואידים לא עזרו.

התרופות קו שני לטיפול בדלקות פרקים אוטואימוניות כוללות בין היתר:

• מתוטריקסט (Methotrexate). המתוטריקסט היא תרופה אנטי סרטנית המדכאת את המערכת החיסונית. התרופה הזאת מהווה טיפול יעיל כנגד דלקת פרקים שאינה מגיבה לתרופות אחרות. שימוש בתרופה זו מחייב מעקב אחר תפקודי כליות וכבד.
• סולפאסלין
• ציקלוספורין
• אזאתיופרין
• ציקלופוספמיד

טיפול כירורגי

לעיתים רחוקות הנזקים למפרקים הנם בלתי הפיכים ואינם מאפשרים תנועה סבירה ללא כאבים. במקרים אלו בכפוף לכך שהמצב הבריאותי מרשה זאת והגיל מתאים יומלץ על ניתוח להחלפת המפרק.

דלקת פרקים טיפול לפי סוגים:

טיפול בדלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)

דלקת פרקים ניוונית לא ניתנת לריפוי מלא. מטרת הטיפול היא:

• בלימת או האטה הנזקים במפרק או בעמוד השדרה
• הפחתת הכאבים
• שימור טווח התנועה ותבנית התנועה

ברוב המקרים הדרכת החולה בכול הנוגע להתנהגות ארגונומית שתסיר עומסים מיותרים מהמפרק ושימוש בשילוב של מכשור מתקדם לריפוי דלקות וטכניקות ידניות לשמירה על טווחי התנועה ועל אופן התנועה יספיק להשגת המטרות. ניתן להמליץ גם על שימוש בקומפרסים חמים או קרים בהתאם למצב המפרק. עם שוך השלב החריף של המחלה ניתן להתחיל באופן הדרגתי לשקם את המפרק.

בעת הצורך ועל פי דרישת החולה ניתן להקל על הכאבים באמצעות תרופות.

טיפול בדלקת פרקים מסוג שיגדון (Gout)

הטיפול המומלץ במהלך ההתקף החריף הראשוני של דלקת פרקים מסוג שיגדון (צינית, פודגרה) הוא תרופתי. בין היתר תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID), קולחיצין (Colchicines), פירוקסיקאם (Piroxicam) או במקרים קשים גם תרופות קורטיקוסטרואידים. בקרב חולי שיגדון כרוניים הניסיון למנוע התקפים חוזרים מתבסס הפחתה של רמת חומצת האורית בדם (Monosodium urate) על ידי דיאטה דלת פורינים שמקורם בשר, דגים, פירות ים ואלכוהול ושתייה מרובה ועל ידי שימוש בתרופות ייעודיות כגון אלופורינול (Allopurinol) שתפקידן להגביר את ההפרשה של חומצת השתן.

טיפול בדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis)

לא ניתן לרפא דלקת פרקים שגרונית. מטרת הטיפול הוא הפחתה הכאב, מניעת הרס ושמירה על היכולת התפקודית של המפרק. הטיפול בעיקרו מתבסס על תרופות. אך גם לכירופרקטיקה יש מה לתרום בכול הנוגע להשגת המטרות שצוינו לעיל.

טיפול תרופתי קו ראשון

תרופות "קו ראשון" כוללות תרופות שתפקידן העיקרי שיפור במצב הסימפטומטי וביניהן ניתן למנות תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID) ובהמשך תרופות קורטיקוסטרואידים גם באמצעות זריקות למפרק.

טיפול תרופתי קו שני

תרופות "קו שני" שמטרתן השפעה על התפתחות המחלה עצמה כוללות קבוצת תרופות שביחד נקראות Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs וביניהן ניתן למנות מטוטרקסט (Methotraxate), פלקווניל (Plaquenil), סלזופירין (Salanzopyrine) ועוד.

טיפול תרופתי חדיש

בשנים האחרונות החלו לעשות שימוש בתרופות חדישות שתפקידן לעקב את החלבון TNF-α. בין התרופות מהסוג הזה נציין:

• רמיקייד (Remicade)
• אנברל (Enbrel)
• הומירה (Humira)
• מבטרה (Mabthera). תרופה חדשה לטיפול במחלת מפרקים שגרונית אשר פוגעת בתאי דם לבנים מסוג B שלהם תפקיד במחלות אוטואימוניות. מבטרה נקשרת לחלבון המצוי על פני תאי B וכך פוגעת בתפקודו.

יש לזכור שמדובר בתרופות קשות עם תופעות לוואי משמעותיות ועל כן יש צורך לבצע בדיקות חוזרות ונשנות על מנת לבצע שינויים במינונים ובסוגי התרופות.

טיפול בפיברומיאלגיה (Fibromyalgia syndrome)

יש להקדים ולומר שאין ריפוי מלא לפיברומיאלגיה ומטרת הטיפולים הם בעיקר הקלה בתסמינים ושימור על טווחי תנועה. במחלה זו נדגיש את החשיבות העצומה שיש לפעילות גופנית ונעשה שימוש בטיפולי כירופרקטיקה על מנת להניע את המפרקים השונים ולשמר ולשפר את האיזון של השרירים ויתר רקמות הגוף. הטיפול התרופתי בפיברומיאלגיה כולל שימוש:

• בתרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID)
• ותרופות נוגדות דיכאון

טיפול בדלקת מפרקים זיהומית (Infectious arthritis)

דלקת פרקים זיהומית מחייבת טיפול אנטיביוטי. לפני השימוש באנטיביוטיקה יש לזהות את החיידק באמצעות לקיחה של דגימות דם ודגימות של הנוזל הסינוביאלי. שיגדון עלול לתת תמונה קלינית דומה לזו של מחלה זיהומית במפרקים ולכן יש לשלול נוכחות של גבישים של חומצה אורית בנוזל הסינוביאלי.

טיפול בקדחת ים תיכונית משפחתית (FMF)

הטיפול המקובל במהלך התקף חריף של קדחת ים תיכונית משפחתית (Familial Mediterranean Fever) מתבצע באמצעות:

• תרופות לשיכוך כאבים

הטיפול לצורך מניעת התקפים קדחתים והצטברות של עמילואידוזיס מתבסס על:

• קולחיצין (Colchicines).

דלקת פרקים – טיפול בדלקת חוליות מקשחת (AS)

הטיפול בדלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis) נעשה באמצעות שילוב של:

• מתן טיפול תרופתי
• וטיפול גופני כירופרקטי שתפקידו לשמר ולשפר טווחי תנועה ודפוסי תנועה

הטיפול התרופתי כולל:

• תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID)
• ותרופות קורטיקוסטרואידים
• תרופות נוגדות פעילות ריאומטית (disease modifying anti rheumatic drugs). נקראת בקיצור (DMARDS)

קבוצה זו של תרופות נוגדות פעילות ריאומטית כוללת:

• מטוטרקסאט
• פלאקווניל
• סלזופירין
• ותרופה פחות פופולרית לפלונומייד

כמובן שיש לטפל גם בסיבוכים ובבעיות המשניות שמתפתחות במחלת חוליות מקשחת. יש לשקול התערבות כירורגית לצורך החלפת מפרקים שניזוקו בצורה קשה ובלתי הפיכה.

טיפול בדלקת מפרקים תגובתית (Reactive arthritis)

הטיפול בדלקת פרקים תגובתית או כפי שנקראה בעבר תסמונת רייטר (Reiter`s syndrome) דומה לטיפול במחלת מפרקים שגרונית והוא כולל:

• שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידי (NSAID)
• תרופות סטרואידים
• ותרופות נוגדות פעילות ראומטית (DMARDS) הכוללות מטוטרקסאט, פלאקווניל, סלזופירין ועוד

את הגורם למחלה הזיהומית בדרכי השתן (כלמידה?) או במעי יש למגר באמצעות אנטיביוטיקה.

טיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis)

הטיפול בדלקת פרקים פסוריאטית כולל שימוש:

• בתרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID)
• שימוש תרופות קורטיקוסטרואידים
• ושימוש בתרופות נוגדות פעילות ראומטית (DMARDS) הכוללות מטוטרקסאט, פלאקווניל, סלזופירין ועוד
• ישנם מחקרים המצביעים על יעילות השהייה בים המלח.

טיפול בזאבת אדמנתית מערכתית (SLE)

אין טיפול מרפא למחלה הזאת. הטיפול מתמקד בניסיון להפחית את התסמינים ואת הנזקים שנגרמים מהמחלה. הטיפול בזאבת (Systemic Lupus Erythematosus או בקיצור SLE) מתבסס:

• על תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID)
• תרופות קורטיקוסטרואידים
• ותרופות נגד מלריה (Hydroxychloroquine)

קבוצת תרופות נוספת לטיפול בזאבת נועדה לצמצם את כוחה של המערכת החיסונית. התרופה המומלצת מקרב קבוצה זאת תלויה בסוג הנזק שנגרם. למשל:

• מטוטרקסאט (Methotrexate) ניתנת כאשר יש נזק למפרקים ולעור
• ציקלוספורין (Cyclosporine) ניתנת כאשר יש נזק לכליות