טיפול בדלקת פרקים: תרופות, פעילות גופנית ודרכי שיקום

טיפול בדלקת פרקים: תרופות, פעילות גופנית ודרכי שיקום נדונים כאן בהרחבה. דלקת פרקים (Arthritis) היא שם כולל למגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים, הגורמים לכאב, נפיחות והגבלת תנועה במפרקי הגוף השונים. בין אם מדובר בדלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis) השכיחה בגיל המבוגר, ובין אם מדובר בדלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis) בעלת אופי אוטואימוני, ניהול נכון של המחלה חיוני למניעת נזק בלתי הפיך למפרק ולשמירה על איכות החיים של המטופל. הגישה הטיפולית המודרנית אינה מתמקדת רק בהפחתת תסמינים, אלא משלבת אסטרטגיה רב-מערכתית המותאמת אישית למצבו של החולה.

עמוד התווך הראשון של הטיפול מבוסס על מענה תרופתי מגוון, הכולל משככי כאב, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), ובמקרים של מחלות אוטואימוניות – תרופות ביולוגיות מתקדמות ותרופות ממשפחת ה-DMARDs המשנות את מהלך המחלה ומעכבות את התקדמותה. לצד הטיפול התרופתי, לפעילות גופנית מבוקרת יש תפקיד מכריע. תרגילים בעצימות נמוכה, כגון שחייה, הליכה או רכיבה על אופניים, מסייעים בשימור גמישות המפרק, חיזוק השרירים העוטפים אותו והפחתת העומס המכני המופעל עליו. תהליך זה משתלב בתוך דרכי שיקום רחבות הכוללות כירופרקטיקה, ריפוי בעיסוק להתאמת אביזרי עזר, ושינויים תזונתיים. שילוב סינרגטי זה מאפשר למטופלים לנהל אורח חיים פעיל, להפחית את התלות בתרופות חזקות ולשמור על עצמאותם התפקודית לטווח ארוך.

טיפול בדלקת פרקים: תרופות, פעילות גופנית ודרכי שיקום – רקע

מהי דלקת פרקים ולמה אין טיפול אחד שמתאים לכולם? “דלקת פרקים” היא שם כללי לקבוצה רחבה של מצבים שגורמים לכאב, נוקשות, נפיחות, מגבלה בתנועה ולעיתים פגיעה בתפקוד היומיומי. בפועל, לא כל כאב מפרק הוא אותה מחלה. יש מצבים ניווניים כמו אוסטאוארתריטיס, מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית וספונדילוארתריטיס, ויש מצבים מטבוליים כמו גאוט. לכל אחד מהם מנגנון שונה, בדיקות שונות וטיפול שונה.

לכן טיפול בדלקת פרקים מתחיל באבחנה. תרופה שמתאימה לדלקת מפרקים שגרונית אינה מטפלת בשחיקת סחוס רגילה. פעילות גופנית שמתאימה לאוסטאוארתריטיס של הברך צריכה להיות מותאמת אחרת בזמן התקף גאוט חריף. טיפול ידני או כירופרקטיקה יכולים להועיל לכאב, תנועה ותפקוד במצבים שריר־שלדיים, אך אינם מחליפים טיפול תרופתי שמטרתו לעצור מחלה דלקתית פעילה.

סוגי דלקת פרקים: ההבדל שמשנה את הטיפול

אוסטאוארתריטיס היא מצב מפרקי שכיח שבו מעורבים סחוס, עצם, סינוביה, שרירים ורקמות סביב המפרק. היא מתבטאת בכאב שמחמיר בעומס, נוקשות קצרה אחרי מנוחה, קושי במדרגות ולעיתים נפיחות מקומית. טיפול מרכזי כולל חינוך, פעילות גופנית, חיזוק, ניהול משקל לפי צורך, נוגדי דלקת מקומיים או פומיים במקרים מתאימים, ולעיתים זריקות או ניתוח במקרים מתקדמים (Katz, 2021; Kolasinski, 2020).

דלקת מפרקים שגרונית, לעומת זאת, היא מחלה אוטואימונית דלקתית. היא נוטה לערב מפרקים קטנים בידיים וברגליים, גורמת לנוקשות בוקר ממושכת, נפיחות, עייפות ולעיתים מעורבות מערכתית. הטיפול התרופתי המרכזי הוא DMARDs – תרופות משנות מהלך מחלה – במטרה להשיג שליטה בדלקת ולמנוע נזק מפרקי (Fraenkel, 2021; Smolen, 2023). (PubMed)

טבלה: סוגי דלקת פרקים ומה חשוב לדעת

סימני אזהרה בדלקת פרקים: מתי צריך להיבדק מהר?

יש מצבים שבהם כאב מפרקים אינו מתאים לטיפול ביתי. מפרק אחד חם, אדום, נפוח וכואב מאוד, במיוחד עם חום גוף או חולשה כללית, עלול להצביע על זיהום מפרקי או התקף דלקתי חריף. זה מצב שמצריך בדיקה רפואית מהירה. גם כאב מפרקים לאחר חבלה משמעותית, חוסר יכולת לדרוך, חולשה עצבית, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילי חריג או נפיחות מתמשכת דורשים בירור.

כאשר יש נוקשות בוקר ממושכת, נפיחות במספר מפרקים, כאבים סימטריים בידיים, עייפות חריגה או סיפור משפחתי של מחלות אוטואימוניות, כדאי לפנות לרופא משפחה או ראומטולוג. אבחון מוקדם בדלקות מפרקים דלקתיות חשוב משום שטיפול מוקדם יכול להפחית נזק מפרקי ולשפר תפקוד ארוך טווח (Fraenkel, 2021; Smolen, 2023).

תרופות לטיפול בדלקת פרקים: מה האפשרויות?

הטיפול התרופתי תלוי בסוג המחלה. באוסטאוארתריטיס, הטיפול התרופתי הוא בעיקר להקלה על כאב ושיפור תפקוד. בהנחיות ACR/Arthritis Foundation יש המלצות על טיפולים לא תרופתיים, וכן על טיפולים תרופתיים כמו NSAIDs מקומיים או פומיים במקרים מתאימים, תוך התחשבות בסיכונים אישיים כמו מחלות קיבה, כליות, לב ולחץ דם (Kolasinski, 2020).

בדלקת מפרקים שגרונית, הטיפול שונה לגמרי: המטרה היא לשלוט במחלה עצמה. תרופות DMARDs כוללות תרופות סינתטיות קלאסיות כמו מתוטרקסט, תרופות ביולוגיות ותרופות ממוקדות. הנחיות ACR ו־EULAR מדגישות אסטרטגיית treat-to-target: קביעת יעד טיפולי, מדידה קבועה של פעילות המחלה והתאמת טיפול עד להשגת הפוגה או פעילות מחלה נמוכה (Fraenkel, 2021; Smolen, 2023).

טבלה: קבוצות תרופות עיקריות בדלקות מפרקים

אוסטאוארתריטיס: טיפול שמרני לפני פתרונות פולשניים

באוסטאוארתריטיס של הברך, הירך או הידיים, הטיפול הראשון בדרך כלל אינו ניתוח. חינוך, פעילות גופנית, חיזוק, התאמת עומסים וניהול משקל כשיש צורך הם בסיס הטיפול. סקירה ב־JAMA מדגישה שתרגול, ירידה במשקל כשמתאים וחינוך הם אבני יסוד, ונוגדי דלקת מקומיים או פומיים יכולים להשתלב כאשר אין התוויות נגד (Katz, 2021).

חשוב לא לפרש “שחיקה” כסיבה להפסיק לזוז. מפרקים זקוקים לתנועה ולעומס מדורג. פעילות נכונה יכולה להפחית כאב, לשפר תפקוד ולחזק את השרירים שמגנים על המפרק. המטרה היא לא “לנוח עד שהסחוס יחלים”, אלא לבנות יכולת תפקודית סביב המפרק.

דלקת מפרקים שגרונית: למה טיפול מוקדם משנה את העתיד?

בדלקת מפרקים שגרונית, הדלקת יכולה לפגוע בסחוס, בעצם וברקמות סביב המפרק. לכן טיפול מאוחר או לא מספק עלול להוביל לעיוותים, ירידה בכוח, כאב כרוני ופגיעה בתפקוד. הטיפול התרופתי נועד לשלוט בדלקת, ולא רק להקל על כאב.

הנחיות ACR לשנת 2021 עוסקות בטיפול תרופתי ב־RA באמצעות DMARDs, כולל תרופות סינתטיות, ביולוגיות וממוקדות, וכן שימוש זהיר יותר בסטרואידים (Fraenkel, 2021). ההנחיות האירופיות של EULAR לשנת 2022 מדגישות החלטות טיפוליות המבוססות על יעילות, בטיחות, עלות והתאמה למטופל, תוך שימוש בגישת טיפול ממוקד מטרה (treat-2-target)  (Smolen, 2023).

פעילות גופנית בדלקת פרקים: האם זה בטוח?

כן, ברוב המקרים פעילות גופנית מותאמת היא לא רק בטוחה, אלא חלק מרכזי מהטיפול. בעבר אנשים עם דלקת מפרקים קיבלו לעיתים מסר של “לא להעמיס על המפרקים”. כיום ההבנה שונה: חוסר פעילות מחליש שרירים, מוריד סבולת, מעלה רגישות לכאב ופוגע בתפקוד.

המלצות EULAR לפעילות גופנית באנשים עם דלקות מפרקים ואוסטאוארתריטיס קובעות כי עקרונות הפעילות הגופנית הכלליים תקפים גם לאנשים עם מחלות ראומטיות, בתנאי שמבצעים התאמה אישית לפי מצב המחלה, כאב, תפקוד ומחלות רקע (Rausch Osthoff, 2018). ב־RA, הנחיות ACR לאינטגרציה של פעילות ושיקום נתנו המלצה חזקה לעיסוק עקבי בפעילות גופנית כחלק מהניהול הכולל של המחלה (England, 2023).

טבלה: סוגי פעילות גופנית בדלקת פרקים

איך מתאמנים בזמן התלקחות דלקתית?

בזמן התלקחות, כאשר המפרק חם, נפוח וכואב, המטרה משתנה. זה לא הזמן לשבור שיאים או להעמיס כבד. בשלב כזה הדגש הוא על שמירת טווח תנועה עדין, הפחתת עומס על המפרק, מנוחה יחסית, טיפול תרופתי לפי הנחיית רופא וחזרה הדרגתית לפעילות לאחר ירידת הדלקת.

ההבדל בין מנוחה יחסית למנוחה מוחלטת חשוב. מנוחה מוחלטת ארוכה מדי עלולה לגרום לנוקשות וחולשה. לעומת זאת, פעילות חזקה מדי בזמן דלקת פעילה עלולה להגביר כאב. לכן מומלץ להתאים את העומס: תנועה קלה, פעילות במים, תרגילי נשימה, תרגול מפרקים שאינם מודלקים והליכה קצרה לפי סבילות.

שיקום בדלקת פרקים: מה עושים מעבר לתרופות?

שיקום בדלקת פרקים כולל חיזוק, שמירה על טווחי תנועה, שיפור הליכה, התאמת עומסים, לימוד הגנה על מפרקים, התאמת עזרים, שיפור שיווי משקל וחזרה לפעילות. המטרה אינה רק להפחית כאב, אלא לשמר עצמאות: קימה מכיסא, עלייה במדרגות, אחיזת חפצים, הליכה, עבודה, לימודים, ספורט ושינה.

ב־RA, הנחיות ACR האינטגרטיביות כוללות המלצות בנוגע לפעילות גופנית, שיקום, ריפוי בעיסוק, סדים, טיפול ידני, דיאטה והתערבויות נוספות כטיפול תומך ל־DMARDs, לא כתחליף להם (England, 2023). ב־IA, המלצות EULAR לניהול עצמי מדגישות חינוך, תמיכה, מעורבות המטופל, ניהול תסמינים ותיאום עם צוות רפואי (Nikiphorou, 2021).

טבלה: מרכיבי שיקום לפי בעיה מרכזית

דלקת מפרקים פסוריאטית: טיפול לפי דפוס המחלה

דלקת מפרקים פסוריאטית יכולה לערב מפרקים, גידים, נקודות חיבור של גידים לעצם, אצבעות נפוחות ודלקת בעמוד השדרה, ולעיתים מופיעה לצד פסוריאזיס בעור או בציפורניים. הטיפול צריך להתאים לדפוס המחלה: מפרקים היקפיים, עמוד שדרה, עור, ציפורניים, אנטזיטיס או דקטיליטיס.

המלצות EULAR לשנת 2023 מדגישות שימוש קצר ומוגבל ב־NSAIDs במצבים קלים, התחלה מהירה של DMARDs במעורבות מפרקים היקפית, ושימוש בתרופות ביולוגיות או ממוקדות לפי חומרת המחלה, ביטויי עור ומאפיינים אישיים (Gossec, 2024). פעילות גופנית ושיקום חשובים, אך הם אינם מחליפים טיפול תרופתי כאשר יש דלקת פעילה.

ספונדילוארתריטיס: למה תנועה חשובה במיוחד?

בספונדילוארתריטיס צירית, הכאב מופיע בעיקר בגב התחתון, באגן ובעמוד השדרה. דפוס אופייני הוא כאב שמתחיל בגיל צעיר יחסית, נוקשות בוקר, כאב לילה, שיפור בתנועה והחמרה במנוחה. הטיפול כולל פעילות גופנית, תרגילי תנועתיות, תרופות נוגדות דלקת לפי התאמה, ובמקרים מתאימים תרופות ביולוגיות או ממוקדות.

המלצות ASAS-EULAR לשנת 2022 מדגישות כי ניהול axSpA כולל שילוב של טיפול לא תרופתי ותרופתי, כאשר פעילות גופנית היא מרכיב חשוב ומתמשך, והחלטות תרופתיות מותאמות לפי פעילות מחלה, סיכון ותסמינים (Ramiro, 2023).

גאוט: טיפול בהתקף ומניעה לטווח ארוך

גאוט הוא דלקת מפרקים הנגרמת משקיעת גבישי חומצה אורית במפרקים וברקמות. התקף טיפוסי מתבטא בכאב חריף, נפיחות, אודם וחום במפרק, לעיתים בבוהן הגדולה אך לא רק. הטיפול מתחלק לשניים: טיפול בהתקף החריף וטיפול מניעתי להורדת חומצה אורית כאשר יש אינדיקציה לכך.

הנחיות ACR לשנת 2020 עוסקות בטיפול בהתקפי גאוט, בהתחלת טיפול להורדת חומצה אורית, במעקב אחר רמות חומצה אורית ובהתאמות אורח חיים. ההנחיות מדגישות שטיפול ארוך טווח נועד למנוע התקפים חוזרים ונזק, ולא רק להרגיע את ההתקף הנוכחי (FitzGerald, 2020).

תזונה, משקל ואורח חיים בדלקת פרקים

תזונה אינה מחליפה תרופות בדלקות מפרקים דלקתיות, אך היא משפיעה על בריאות כללית, משקל, סיכון לבבי, אנרגיה ותפקוד. באוסטאוארתריטיס, ניהול משקל יכול להפחית עומס מכני ודלקתיות מטבולית. בגאוט, יש חשיבות להורדת חומצה אורית ולטיפול בגורמי סיכון מטבוליים. ב־RA, תזונה מאוזנת יכולה לתמוך בבריאות כללית, אך אינה מחליפה DMARDs.

המלצות EULAR לאורח חיים במחלות ראומטיות מדגישות פעילות גופנית, הפסקת עישון, תזונה מאוזנת, שמירה על משקל בריא ובריאות נפשית כחלק משיח משותף בין מטופל לצוות רפואי (Gwinnutt, 2023). חשוב להיזהר מהבטחות מוגזמות על “ריפוי דלקת פרקים” באמצעות דיאטה אחת.

כאב, עייפות ושינה בדלקת פרקים

עייפות היא תסמין משמעותי במחלות ראומטיות דלקתיות. היא יכולה לנבוע מדלקת פעילה, כאב, שינה ירודה, אנמיה, מצב רוח, תרופות, ירידה בכושר או עומס חיים. לכן ניהול עייפות אינו מסתכם ב”לנוח יותר”. לעיתים פעילות גופנית מדורגת, שיפור שינה, טיפול בדלקת, ניהול עומסים ותמיכה נפשית יכולים לעזור.

המלצות EULAR לניהול עייפות במחלות ראומטיות דלקתיות מדגישות הערכה רחבה, החלטה משותפת והתאמת התערבויות לפי מקור העייפות, פעילות המחלה ומאפיינים אישיים (Dures, 2024).

כירופרקטיקה ודלקת פרקים: איפה היא יכולה לעזור?

כירופרקטיקה יכולה להועיל במקרים שבהם קיימים כאב שריר־שלד, מגבלת תנועה, עומס מכני, כאבי גב, צוואר, אגן, ירך, ברך או כתף הנלווים לדלקת פרקים. כירופרקט יכול לסייע בהערכת תנועה, כוח, יציבה דינמית, הליכה, עומסי פעילות ומגבלות תפקודיות. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה עדינה, טיפול ברקמות רכות, תרגילי חיזוק, תרגילי טווח, הדרכה ארגונומית וניהול עומסים.

סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה עמוד־שדרתית מציינת שטיפול ידני מופיע בהנחיות שונות כחלק מגישה שמרנית להפרעות שריר־שלד, אך בחירת מטופלים נכונה ושילוב תרגול פעיל הם קריטיים (Trager, 2024). חשוב להדגיש: כירופרקטיקה אינה טיפול שמדכא דלקת מפרקים אוטואימונית ואינה מחליפה ראומטולוג, DMARDs או תרופות אחרות כשיש מחלה דלקתית פעילה.

מתי כירופרקטיקה אינה מתאימה או דורשת זהירות?

בזמן התלקחות חריפה עם מפרק חם, נפוח וכואב, טיפול ידני אגרסיבי אינו מתאים. בדלקת מפרקים שגרונית מתקדמת, במיוחד כאשר יש חשד למעורבות עמוד השדרה הצווארי או חוסר יציבות, יש צורך בזהירות מיוחדת ולעיתים בהדמיה או אישור רפואי לפני טיפול בצוואר. גם אוסטאופורוזיס, שברים, זיהום, גאוט חריף, מחלה דלקתית פעילה מאוד או טיפול מדכא חיסון מחייבים שיקול דעת.

תפקיד הכירופרקט במצבים כאלה הוא לזהות סיכון, להפנות כשצריך, ולבחור טיפול עדין ותפקודי כאשר הוא מתאים. טיפול טוב אינו “שבירת מפרקים”, אלא התאמת גישה למצב הרפואי, רמת הכאב, פעילות המחלה ומטרות המטופל.

טבלה: תפקיד הכירופרקטיקה לפי מצב

ניתוח והזרקות: מתי שוקלים אותן?

בחלק ממקרי אוסטאוארתריטיס מתקדמת, כאשר כאב ומגבלה נשארים משמעותיים למרות טיפול שמרני טוב, שוקלים החלפת מפרק. לפני כן, לעיתים נשקלות זריקות סטרואידים תוך־מפרקיות להקלה קצרה, בעיקר כאשר יש כאב משמעותי. עם זאת, זריקות אינן תחליף לחיזוק, תנועה וניהול עומסים, ויש לשקול אותן עם רופא לפי מצב המפרק והסיכונים.

במחלות דלקתיות, הזרקות סטרואידים יכולות לעזור במפרק בודד מודלק, אך כאשר יש מחלה מערכתית פעילה, יש צורך בטיפול שמנהל את המחלה כולה. ההחלטה על תרופות ביולוגיות, ממוקדות או ניתוחיות נעשית על ידי ראומטולוג או אורתופד לפי סוג המחלה וחומרתה.

תוכנית טיפול יעילה: איך משלבים הכול?

תוכנית טובה לדלקת פרקים משלבת ארבעה מרכיבים: אבחנה מדויקת, טיפול תרופתי מתאים כאשר צריך, פעילות גופנית ושיקום, וניהול עצמי. למשל, אדם עם RA צריך תרופות משנות מהלך מחלה ומעקב ראומטולוגי, אך גם פעילות גופנית, חיזוק, שמירה על תפקוד ידיים וניהול עייפות. אדם עם אוסטאוארתריטיס ברך צריך תרגול ירך וברך, הליכה מותאמת, ניהול משקל אם רלוונטי ולעיתים טיפול תרופתי להקלה.

החלק החשוב ביותר הוא התאמה אישית. אין “תרגיל אחד” או “תרופה אחת” שמתאימים לכל דלקת פרקים. יש מחלה, אדם, מטרות, סיכונים, העדפות ותפקוד. טיפול מוצלח בונה תוכנית שאפשר להתמיד בה.

סיכום: טיפול בדלקת פרקים הוא שילוב של רפואה, תנועה ושיקום

דלקת פרקים היא משפחה של מצבים שונים: אוסטאוארתריטיס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית, ספונדילוארתריטיס, גאוט ומצבים נוספים. טיפול יעיל מתחיל בזיהוי הסוג, חומרת המחלה וסימני האזהרה.

תרופות יכולות להקל על כאב או לשלוט במחלה דלקתית. פעילות גופנית וחיזוק משפרים תפקוד, מפחיתים נוקשות ותומכים במפרקים. שיקום עוזר לחזור להליכה, עבודה, ספורט ותפקוד יומיומי. כירופרקטיקה יכולה להשתלב כאשר יש כאב שריר־שלד, מגבלה תנועתית או צורך בשיקום תפקודי, אך אינה מחליפה טיפול ראומטולוגי או תרופות שמטרתן לעצור דלקת פעילה. הדרך הטובה ביותר היא גישה רב־מקצועית, בטוחה ומותאמת אישית.

References:

Dures, E., Farisogullari, B., Santos, E. J. F., Molto, A., Feldthusen, C., Harris, C., Elling-Audersch, C., Connolly, D., Elefante, E., Estévez-López, F., Bini, I., Primdahl, J., Hoeper, K., Urban, M., van de Laar, M. A. F. J., Redondo, M., Böhm, P., Amarnani, R., Hayward, R., … Machado, P. M. (2024). 2023 EULAR recommendations for the management of fatigue in people with inflammatory rheumatic and musculoskeletal diseases. Annals of the Rheumatic Diseases, 83(10), 1260-1267. https://doi.org/10.1136/ard-2023-224514.

England, B. R., Smith, B. J., Baker, N. A., Barton, J. L., Oatis, C. A., Guyatt, G., Shah, A. A., Caplan, L., Chan, E., Fraenkel, L., … Treadwell, J. R. (2023). 2022 American College of Rheumatology guideline for exercise, rehabilitation, diet, and additional integrative interventions for rheumatoid arthritis. Arthritis Care & Research, 75(8), 1603-1615. https://doi.org/10.1002/acr.25117.

FitzGerald, J. D., Dalbeth, N., Mikuls, T., Brignardello-Petersen, R., Guyatt, G., Abeles, A. M., Gelber, A. C., Harrold, L. R., Khanna, D., King, C., Levy, G., Libbey, C., Mount, D., Pillinger, M. H., Rosenthal, A., Singh, J. A., Sims, J. E., Smith, B. J., Wenger, N. S., … Neogi, T. (2020). 2020 American College of Rheumatology guideline for the management of gout. Arthritis Care & Research, 72(6), 744-760. https://doi.org/10.1002/acr.24180.

Fraenkel, L., Bathon, J. M., England, B. R., St. Clair, E. W., Arayssi, T., Carandang, K., Deane, K. D., Genovese, M., Huston, K. K., Kerr, G., Kremer, J., Nakamura, M. C., Russell, L. A., Singh, J. A., Smith, B. J., Sparks, J. A., Venkatachalam, S., Weinblatt, M. E., Al-Gibbawi, M., … Akl, E. A. (2021). 2021 American College of Rheumatology guideline for the treatment of rheumatoid arthritis. Arthritis Care & Research, 73(7), 924-939. https://doi.org/10.1002/acr.24596.

Gossec, L., Kerschbaumer, A., Ferreira, R. J. O., Aletaha, D., Baraliakos, X., Bertheussen, H., Boehncke, W.-H., de Wit, M., Kavanaugh, A., McInnes, I. B., Nash, P., Savage, L., Schett, G., Shoop-Worrall, S. J. W., Tanaka, Y., Van den Bosch, F., van der Helm-van Mil, A., Zabotti, A., van der Heijde, D., & Smolen, J. S. (2024). EULAR recommendations for the management of psoriatic arthritis with pharmacological therapies: 2023 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 83(6), 706-719. https://doi.org/10.1136/ard-2024-225531.

Gwinnutt, J. M., Wieczorek, M., Balanescu, A., Bischoff-Ferrari, H. A., Boonen, A., Cavalli, G., de Thurah, A., Dorner, T. E., Moe, R. H., Putrik, P., Strangfeld, A., Tarp, S., Vliet Vlieland, T. P. M., & Verstappen, S. M. M. (2023). 2021 EULAR recommendations regarding lifestyle behaviours and work participation to prevent progression of rheumatic and musculoskeletal diseases. Annals of the Rheumatic Diseases, 82(1), 48-56. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2021-222020.

Katz, J. N., Arant, K. R., & Loeser, R. F. (2021). Diagnosis and treatment of hip and knee osteoarthritis: A review. JAMA, 325(6), 568-578. https://doi.org/10.1001/jama.2020.22171.

Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhaver, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., … Reston, J. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis & Rheumatology, 72(2), 220-233. https://doi.org/10.1002/art.41142.

Nikiphorou, E., Santos, E. J. F., Marques, A., Böhm, P., Bijlsma, J. W. J., Daien, C. I., Esbensen, B. A., Ferreira, R. J. O., Fragoulis, G. E., Holmes, P., McBain, H., Metsios, G. S., Moe, R. H., Stamm, T. A., de Thurah, A., Zabalan, C., Carmona, L., & Bosworth, A. (2021). 2021 EULAR recommendations for the implementation of self-management strategies in patients with inflammatory arthritis. Annals of the Rheumatic Diseases, 80(10), 1278-1285. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2021-220249. 

Ramiro, S., Nikiphorou, E., Sepriano, A., Ortolan, A., Webers, C., Baraliakos, X., Landewé, R. B. M., Van den Bosch, F. E., Boteva, B., Bremander, A., Carron, P., Ciurea, A., Dufour, A., van Gaalen, F., Géher, P., Gensler, L. S., Hermann, J., de Hooge, M., Husakova, M., … van der Heijde, D. (2023). ASAS-EULAR recommendations for the management of axial spondyloarthritis: 2022 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 82(1), 19-34. https://doi.org/10.1136/ard-2022-223296.

Rausch Osthoff, A.-K., Niedermann, K., Braun, J., Adams, J., Brodin, N., Dagfinrud, H., Duruöz, T., Esbensen, B. A., Günther, K.-P., Hurkmans, E., Juhl, C. B., Kennedy, N., Kiltz, U., Knittle, K., Nurmohamed, M. T., Pais, S., Severijns, G., Swinnen, T. W., Pitsillidou, I. A., & Vliet Vlieland, T. P. M. (2018). 2018 EULAR recommendations for physical activity in people with inflammatory arthritis and osteoarthritis. Annals of the Rheumatic Diseases, 77(9), 1251-1260. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2018-213585.

Smolen, J. S., Landewé, R. B. M., Bergstra, S. A., Kerschbaumer, A., Sepriano, A., Aletaha, D., Caporali, R., Edwards, C. J., Hyrich, K. L., Pope, J. E., Deighton, C., Burmester, G. R., Bijlsma, J. W. J., Chatzidionysiou, K., Dougados, M., Nam, J. L., Ramiro, S., Voshaar, M., van Vollenhoven, R. F., … van der Heijde, D. (2023). EULAR recommendations for the management of rheumatoid arthritis with synthetic and biological disease-modifying antirheumatic drugs: 2022 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 82(1), 3-18. https://doi.org/10.1136/ard-2022-223356.

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668.