פריקת כתף, אבחון וטיפול
פריקת כתף, אבחון וטיפול

פריקת כתף, אבחון וטיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


פריקת כתף, אבחון וטיפול מהירים ויעילים עשויים למנוע נזקים בלתי הפיכים ופריקות חוזרות. בפציעה זאת ראש עצם הזרוע יוצא ממקומו בשקע הגלנואידי. התוצאה היא מיחושים קשים, קושי רב להניע את המפרק וסימנים ותסמינים נוספים, תלוי בסוג הנזק לרקמות וחומרת הנזק.

במקרים רבים ראש עצם הזרוע חוזר באופן ספוטני למקומו אך ברוב המקרים נדרש קלינאי מיומן כדי להחזיר את ראש עצם הזרוע למקומו. את החזרת המפרק למקומו יש לעשות רק לאחר צילום רנטגן וזאת כדי למנוע נזקים נוספים. לאחר החזרת ראש עצם הזרוע למקומו חשוב לקבע את המפרק. השיקום הוא קריטי למניעת חוסר יציבות כרונית ופריקות חוזרניות. פריקות חוזרניות מחייבות פתרון כירוגי. פריקה ראשונית כרוכה בכאבים בכתף ברמת חומרה גבוהה בעוד שפריקות חוזרניות של הכתף גורמות לעתים לכאבים מינימאליים בלבד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



פריקת כתף, אבחון וטיפול – רקע

פריקת כתף היא פריקת המפרק השכיחה ביותר בגוף. במהלך הפריקה יוצא ראש עצם הזרוע (head of the humerus) ממקומו בשקע (glenoid fossa) תוך כדי מתיחה וקריעה של הרקמות הרכות האוחזות אותו במקומו כולל מעטפת המפרק, רצועות, שרירים ועוד. בחלק ניכר מהמקרים נגרמים במהלך הפריקה גם שברים. הגורמים לתופעה כוללים, עומסי יתר חוזרניים על הכתף, נזקי חבלה ונטייה גנטית.

ישנן פעילויות גופניות היוצרות עומסים חוזרניים על מפרק הכתף וכרוכות בביצוע תנועות ומאמצים (כמו מסירות, הרמות או הגשות מעל גובה הכתף) בקצה טווחי התנועה שלו. כמו למשל טניס, כדורסל, כדור עף, הרמת משקולות ועוד. גם מקצועות מסוימים יוצרים עומסי יתר על הכתף במנחים בעייתיים כמו למשל בצביעה של התקרה. עומסים אלה מחלישים את הרקמות שאמורות לייצב את ראש עצם הזרוע ומאפשרות את פריקתו עם הנפילה הראשונה או החבטה הראשונה.

כמובן שחבלה משמעותית כמו במהלך פציעת ספורט או בגלל נפילה על יד מושטת לפנים עלולה לגרום לפריקת הכתף גם בלי שהרקמות נחלשו קודם לכן אבל אין ספק שניוון וחולשה מוקדמת של רקמות אלו מעלות את הסיכון לכך דרמטית. נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הגנטיקה. גנטיקה שבה הרצועות ורקמות החיבור גמישות מידי אינן מספקות את ההגנה והתמיכה הנדרשים כדי לשמור את הכתף במקומו. חשוב לזכור שככול שאנו מתבגרים הסיכון לפריקת כתף פוחת. הסיבות לכך כוללות ראשית את ההתאבנות והנוקשות הכללית שמתפתחת בגופנו על השנים שבמקרה הזה עושה שירות טוב ליציבות של הכתף וגם בגלל שאנו נוטים לעסוק פחות בספורט.

פריקת כתף, אבחון וטיפול
פריקת כתף, אבחון וטיפול

כאשר יש חשש לפריקה במפרק הכתף חשוב לאבחן ולטפל בבעיה בהקדם על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים וצורך עתידי בניתוחים מורכבים. להלן פרטים על פריקת כתף, אבחון וטיפול וגם שיקום של הכתף לאחר הפריקה.

אבחון

פריקת כתף? אבחון ולאחריו הטיפול יחלו מלקיחת ההיסטוריה של המקרה שברוב המקרים תכלול טראומה כלשהי ואולי גם פריקה קודמת של מפרק זה וכן על ההופעה הקלינית של החולה. בפריקה קדמית של המפרק החולה יחזיק את זרועו מורחקת ומסובבת פנימה. מפרק הכתף כפוף ובמקרים רבים יתמוך החולה את בכתף הפרוקה עם היד הבריאה. שריר הדלתה יאבד את צורתו המעוגלת, ראש עצם הזרוע יבלוט לפנים וניתן יהיה למשש אותו, החולה יסבול ממגבלות תנועה קשות וכאב בעת ניסיון להניע את הכתף.

פריקה אחורית של המפרק קשה יותר לאבחון. הרבה פעמים החולה נמצא במצב של פריקה אחורית במשך זמן רב מבלי לדעת. יתכן רקע היסטורי של פרכוסים אפילפטיים. היד של החולה תוחזק קרוב לגוף ובמצב מסובב פנימה, מפרק המרפק כפוף. ראש עצם הזרוע יבלוט לרוב לאחור ומתחת לזיז המקור (Acromion process). הרחקת הכתף וסיבוב הכתף החוצה כרוכים בכאב עז.

– נזקים משניים אפשריים

במהלך לקיחת ההיסטוריה הרפואית ובבדיקה הגופנית ננסה לאתר נזקים משניים שנגרמים פריקת הכתף. בין הרקמות שעלולות להיפגע במהלך הפריקה נמנה מתיחה או קריעה של קופסית מפרק הכתף, מתיחה או קריעה של רצועות, מתיחה או קריעה של גידי השרוול המסובב, מתיחה או קריעה של העצב האקסילרי (Axillary Nerve) או עצב הרדיאל (Radial nerve) או אחד מסיבי המקלעת הברכיאלית (Brachial plexus), מתיחה, קריעה או לחץ על עורק בית השחי ו/או ווריד בית השחי, ניתוק של הלברום, שבר אפשרי של ראש עצם הזרוע, שבר של הגבשושית הגדולה בראש עצם הזרוע ועוד. ברוב המקרים של פריקת כתף אחורית אין נזקים משניים.

– זיהוי נזקים משניים

כדי לאבחן את הנזקים המשניים לפריקה ואת חומרת הנזקים יערוך הקלינאי בדיקות שונות. לזיהוי פגיעה בעורק בית השחי יש לבדוק פעימות של העורק הרדיאלי (Radial pulse), לבדוק נוכחות של שטף דם בבית השחי, שינוי גוון העור והטמפרטורה ביד. לזיהוי פגיעה עצבית יש לערוך בדיקה חישה, בדיקה של כוח מוטורי ובדיקה של החזרים גידיים. נזק לעצב האקסילרי נאבחן על ידי בדיקת התחושה בעור מעל החלק החיצוני של שריר הדלתה (Deltoid muscle) ועל גב כף היד. בדיקה של כוח מוטורי נבצע על ידי בדיקת יכולת הפשיטה של האגודל, שורש כף היד והמרפק. יש לזכור שנזק משני שכיח כתוצאה מפריקה של מפרק הכתף הוא הפגיעה הבלתי הפיכה ברקמות התומכות  וגרימה למצב שבו הכתף נוטה לפריקות חוזרות.

סיבוכים מפריקות כתף חוזרות

הנזקים המשניים שתוארו מתרחשים גם בפריקה הראשונה אך שכיחים הרבה יותר בפריקות חוזרות. נזקים משניים אפשריים בגלל פריקת כתף קדמית כוללים נזק ע”ש בנקרט’ס (Bankart’s lesion) הכוללת קרע של החלק הקדמי תחתון של הלברום, קרע של הרצועה הקדמית תחתונה של מפרק הזרוע (Antero-Inferior glenohumeral ligament), קרע קופסית המפרק ופציעה של הרצועה התחתונה של מפרק הזרוע (Inferior glenohumeral ligament).

פגיעה נוספת היא נזק ע”ש היל וזקס (Hill-Sachs lesion) הכוללת שבר דחיסה בחלק האחורי עליון של ראש עצם הזרוע הנובעת מלחץ שיוצרת העצם הקשה יחסית המצויה בחלק הקדמי של המכתש (Glenoid) על העצם הרכה יחסית של ראש הזרוע. פגיעה זאת מתרחשת ב 35% מפריקות הכתף הקדמיות המתרחשות לראשונה וב80% ממקרי פריקות הכתף החוזרות. גם נזק לחלק העליון של הלברום (Superior Labrum Anterior to Posterior- SLAP) עלול להיגרם על רקע של פריקת כתף חוזרת. סיבוך שכיח נוסף הוא פגיעה בשרירי השרוול המסובב (Rotator cuff injury).

בדיקות מתקדמות

ברוב המקרים האבחון של כתף פרוקה אינו מהווה בעיה אך למרות זאת יש חשיבות לבדוק בצורה יסודית את הכתף על מנת לאתר במהירות נזקים משניים ולטפל בהם. מסיבה זאת נעשה שימוש באמצעי דימות כולל צילומי רנטגן על מנת לשלול שברים.

טיפול

ללא נוכחות של נזקים משניים כל שנותר בשלב הזה הוא החזרת המפרק למקומו. חלק מהחולים הסובלים מפריקות חוזרות יודעים להחזיר בעצמם את ראש עצם הזרוע למקומו עוד בטרם נבדקו על ידי קלינאי. נזקים משניים בעקבות פריקת כתף הכוללים נזקים קשים לרקמות הרכות ושברים הזדקקו לטיפול כירורגי. את החזרת המפרק למקום עושים לרוב לאחר לקיחת חומרים משככים. ישנן מספר רב של טכניקות להחזרת ראש עצם הזרוע למקומו בפריקה קדמית. מהקלינאי המבצע את הפעולה נדרשת מיומנות גבוהה על מנת לא לגרום לנזקים נוספים.

מיד לאחר החזרת הכתף למקומה נתחיל עם טיפולים פסיביים יותר שמטרתם ריפוי הדלקת על ידי אמצעים יעודיים לכך כולל קומפרסים חמים, לייזר רך, אולטרה סאונד ועוד. בהמשך יחלו הטיפולים לשאת אופי דינאמי ואקטיבי יותר ולכלול פעילות גופנית ברמות קושי גדלות והולכות של המטופל.

– טכניקות להחזרת הכתף למקומה

בין יתר הטכניקות נמנה את שיטת היפוכרטיק (Hippocratic method) המתבצעת בשכיבה על הגב וכוללת משיכה של היד ב45 מעלות ובמקביל הפעלת כוח נגדי מאמצעות הנחת רגל על החזה או בבית השחי של החולה או באמצעות עוזר, שיטת הרוטציה החיצונית (External rotation method) המתבצעת בשכיבה על הגב וכוללת קירוב היד וכפיפה של המרפק ל90 מעלות ובאופן איטי ביצוע רוטציה חיצונית, שיטת סטימסון (Stimson’s technique) המתבצעת כאשר החולה שוכב על בטנו והיד תלויה למטה רפויה ובשלב הזה תולים משקולות על היד במשקלים הולכים וגדלים עד חזרת המפרק למקומו ועוד. מיד לאחר החזרת המפרק יש לקבע את הכתף באמצעות תומך מיוחד.

שיקום

התומך יושאר למשך 2- 4 וזאת כדי למנוע תנועות כגון הרחקת הזרוע (Abduction) ורוטציה חיצונית של הכתף, שעלולות לגרום לפריקה חוזרת של הכתף.  נמנע מביצוע תנועות אלו לעוד 2- 4 שבועות גם לאחר הסרת התומך. במהלך כול התקופה נבצע תרגילים איזומטריים תחילה ודינאמיים בהמשך כדי לשמור על יכולת התנועה והכוח של מפרקי הזרוע השונים כולל הכתף ועמוד השדרה הצווארי.

לאחר 4 – 8 שבועות נתחיל לעבוד באופן יותר אינטנסיבי יותר על שיקום הכתף כולל על חיזוק שרירי השכמה (Scapula Stabilizers) ושרירי השרוול המסובב (Rotator Cuff). נעלה באופו הדרגתי את רמת הקושי ונשלב תרגילים לשיפור החישה העצמית (Proprioceptive). במידה וזה והפציעה מאפשרת, ספורטאים ברמות גבוהות ובמידת האפשר כל חולה אחר חייבים להמשיך להתאמן. המשך תנועה ופעילות גופנית תורם מבחינה גופנית ומנטאלית ומאיץ את קצב ההחלמה. לשם כך נמליץ במקביל לטיפול ולשיקום של הכתף שהחולה יבחר פעילות גופנית חלופית שאינה מציקה לכתפו וזאת עד לשיקום מלא של הכתף.

פריקות כתף חוזרות

פריקות כתף (Recurrent dislocation) חוזרות מהוות תופעה שכיחה. כפי שצוין בחלק ניכר מהמקרים של פריקות כתף חוזרות נגרמים נזקים משניים משמעותיים כגון נזק ע”ש בנקרט’ס (Bankart’s lesion) ונזק ע”ש היל וזקס (Hill-Sachs lesion) הדורשים אבחון וטיפול מהירים. הנזקים הנרחבים יחסית הנגרמים מפריקות כתף חוזרות הכוללות בין היתר פגיעה בקופסית המפרק, הרצועות והלברום – רקמות התומכות ביציבות של המפרק. פגיעה ברקמות אלו מותירה את הכתף חסר יציבות ונתון לפריקות מכול מכה קטנה או מאמץ. על פי מחקרים חולה צעיר שפרק לראשונה את כתפו בטרם מלאו לו 20 יש סיכוי של 80-94% לפרוק אותה שוב. במידה ופרק את כתפו לפני גיל 40 הסיכויים לפריקה חוזרת פוחתים לכדי 26-48%. פריקה ראשונית מעל גיל 40 כרוכה בסיכון של עד 10% לפריקה חוזרת.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן