כאבים בקרסול בקרב רקדנים הם עניין שכיח במיוחד. רוב הפציעות של רקדנים מתמקדות בגפה התחתונה ובעיקר בכפות רגליים ובמפרקי הקרסול. הגורם לשכיחות הגבוהה של הפציעות הללו הם המנחים והעומסים הקיצוניים המוטלים על הקרסול וכף הרגל בריקוד.
את שכיחות וחומרת הפציעות בקרב רקדנים ניתן להשוות רק לאלה של ספורטאי על. מאות ואלפי שעות של ריקוד במצב של פוינט, ריקוד על קצות האצבעות, ריקוד על כרית כף הרגל, ריקוד המשולב עם ניתורים סיבובים, נחיתות ועוד גובים בסופו של דבר מחיר בריאותי יקר בצורה של כאבים בכף הרגל ובקרסול ועוד. עקב פציעות אלה מעט מאוד רקדנים ממשיכים לרקוד לאורך זמן.
כאבים בקרסול בקרב רקדנים – רקע
זה מאוד נדיר לראות רקדן שלא פצע את קרסול ו/או את כף הרגל שלו. כאבים בקרסול הם בעיה נפוצה בקרב רקדנים בסגנונות שונים. על פי סקירה שיטתית של אפידמיולוגיה של פגיעות קרסול במחול, נמצאה שכיחות משוקללת של 69.7%. פציעות אלה כללו נקע בקרסול, דלקת בגיד אכילס, תסמונות פגיעה קדמית ועוד.
הגורמים לפציעות האלה כוללים נפילות כתוצאה מכיפוף פלנטרי קיצוני, טכניקות נחיתה גרועות מקפיצות ושימוש יתר. השוואה של פציעות כף רגל וקרסול הקשורות לריקוד בקרב רקדני בלט טרום מקצועיים, סינים ורקדנים עכשוויים מצאה כי שכיחות כאבי כף הרגל והקרסול באותה שנה הייתה:
- 84% בקרב רקדניות בלט
- 79% בקרב רקדנים סינים
- 70% בקרב רקדנים עכשוויים
רקדני בלט היו בסיכון גבוה פי שישה לסבול מכאב באזור אכילס מאשר רקדנים סינים ורקדנים בני זמננו. מחקר על אבחון וניהול של פציעות כף רגל וקרסול אצל רקדנים הציע שלספקי שירותי הבריאות צריכה להיות היכרות מסוימת עם הפציעות האופייניות שנראות בכף הרגל ובקרסול של הרקדן, ולהשתמש באולטרסאונד או MRI ברזולוציה גבוהה לאבחון. מאמר אחר על דלקות גידים בקרב רקדנים קבע כי הקרסול הוא אחד מאזורי הגוף הנפגעים ביותר בריקוד, עם שכיחות של פגיעה במכלול הקרסול-כף הרגל הנעה:
- בין 27% ל49% מסך הפציעות ברקדניות בלט, מודרני, פלמנקו וטאפ.
לסיכום, כאבי קרסול הם נושא שכיח ומורכב בקרב רקדנים הדורש אבחון, מניעה וניהול נכונים. חשוב לאבחן באופן מדויק איזו הרקמה נפגעה ולהעריך את חומרת הפגיעה. במקרים קלים טיפול עצמי מספיק. במקרים קשים אתם צריכים טיפול מקצועי. להלן פציעות קרסול שכיחות:
נקיעת קרסול בקרב רקדנים
נקע קרסול ובעיקר נקיעת הצד החיצוני של הקרסול היא הפציעה השכיחה ביותר בקרב העוסקים במחול לסוגיו. שינויי כיוון מהירים, קפיצות ונחיתות המאפיינות את פעילותם חושפת את הרקדנים לנקיעת קרסול. נקיעת הקרסול מתרחשת לרוב כאשר הקרסול מסובב יתר על המידה פנימה עם או בלי כפיפה מטה. גמישות יתר של הרצועות התומכות ושימוש אינטנסיבי בקרסול הם הגורמים העיקריים לתופעה בקרב רקדנים.
סימנים ותסמינים
סימנים ותסמינים אופייניים לנקע בקרסול בקרב רקדנים כוללים:
- כאבים בקרסול
- נפיחות
- שטף דף מקומי (מתפתח לאחר שעות עד ימים)
- מגבלת תנועה
- מגבלות תפקוד
חומרת התסמינים תושפע מחומרת הנזקים לרצועות: מתיחה בלבד, קרע חלקי או קרע מלא. כמובן שככול שהנזק גדול יותר כך גם נפגעת היציבות של הקרסול.
אבחון טיפול שיקום
אבחון של נקע בקרסול מתבצע במרפאה. אם קיים חשד לקרע רצועות מלא יש לבצע אולטרה סאונד וכאשר יש חשד לשבר (שבר תלישה?) יש לבצע צילום רנטגן. הטיפול השמרני בנקיעה יכלול מנוחה, חבישה ותמיכה, שימוש בעזרים חשמליים לריפוי דלקות כגון אולטרה סאונד ולייזר רך.
במצבים קשים יש לשקול מתן קביים. יש חשיבות לשיקום הקרסול כולל שיפור יציבות המפרק טרם חזרה לפעילות. קרסול לא משוקם ינקע שוב ושוב ועלול להגיע למצב של חוסר יציבות כרונית (Chronic Ankle Instability). יש לציין שקרע רצועות מלא מחייב כירורגיה.
דלקת בגיד אכילס בקרב רקדנים
דלקות גידים הם עניין שכיח בקרב רקדנים ובקרב רצים. דלקת בגיד אכילס שהוא הגיד הארוך ביותר בגוף האנושי היא הדלקת השכיחה ביותר. דלקות גידים שכיחות אחרות באזור כף הרגל כוללות:
- דלקת בגיד של השריר מכופף הבוהן (flexor hallucis longus)
- התפתחות דלקתית בגיד של השריר השוקתי הקצר (peroneus brevis)
- דלקת בגיד של השריר השוקתי הארוך (peroneus longus).
גיד אכילס מחבר את השרירים בשוק האחורי לעצם העקב ומאפשר לרקדנים בין היתר לעלות למצב פוינט ולנתר. הסיבה לשכיחות דלקות, פציעות ואפילו קריעה של גיד האכילס, בעיקר בקרב רקדנים, היא עומסי היתר המוטלים עליו בריקוד. גורמי סיכון להתפתחות דלקת בגיד אכילס בקרב רקדנים כוללים:
- חוסר גמישות של שרירי השוק
- ריקוד על משטחים קשיחים
- שינויים מבניים בכפות רגליים (כפות רגליים שטוחות) ועוד
סימנים ותסמינים
סימנים ותסמינים אופייניים לדלקת בגיד אכילס כוללים:
- בתחילת הדרך כאבים בקרסול ונוקשות מקומית הנעלמים תוך כדי ריקוד ומופיעים שוב לאחר ריקוד
- במצב מתקדם הכאבים הופכים להיות קבועים ומקשים על ביצוע מאמצים הכוללים את הגיד
תסמינים נוספים עלולים לכלול:
- נפיחות, אדמומיות מקומית, שטפי דם, נימול ועוד
אבחון טיפול שיקום
אבחון של דלקת בגיד אכילס נעשה במרפאה. לשם האבחון נעזר בהיסטוריה רפואית ובבדיקה פיזית של כף הרגל. ההיסטוריה הרפואית תיידע אותנו בין היתר מהם הסימנים התסמינים, כיצד החלו ומה משפיע עליהם. הבדיקה הפיזית שתקיף את כול הרגל אך תתמקד בגיד אכילס תכלול התבוננות בגיד, מישוש הגיד (נפיחות, אדמומיות, מדרגה) ומאופן התנועה של כף הרגל (צליעה?). שיחזור הכאב בגיד אכילס יופק באמצעות לחיצה על הגיד לרוב בשליש התחתון שלו וכן על ידי הפעלת שרירי השוק מול התנגדות. במהלך הבדיקה נשלול בעיות כף רגל אחרות כגון דלקת בעצב על שם מורטון, הקרנות כאב מהגב התחתון ועוד.
הטיפול השמרני בדלקת בגיד אכילס תכלול חלק או את כול הצעדים הבאים: מנוחה לגיד, התאמה של נעליים (עם עקב) ו/או מדרס, שימוש בלייזר רך ואולטרה סאונד לריפוי דלקות ועוד. עם שוך הדלקת יש לשקם את הגיד ולהחזירו באופן הדרגתי ליכולת עמידה בעומסים. חשוב להימנע ממתיחות אגרסיביות ו/או חוזרניות של הגיד שכן אלו עלולים להחמיר את הבעיה. במצבים קשים נפנה את החולה לקבלת טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידים ו /או טיפול כירורגי.
כאבים בקרסול – עקב רקדנים
עקב רקדנים (dancer’s heel), ניקרא גם תסמונת צביטה אחורית (Posterior impingement syndrome). עקב רקדנים מתפתח כאשר הרקמות בקרסול מאחור נפצעות ונלחצות בגלל עמידה חוזרנית על קצות האצבעות. בעמידה על קצות האצבעות, עצם העקב נעה לאחור ומקטינה את הזווית ואת המרווח האנטומי המצוי בחלק האחורי של הקרסול. היצרות זאת היא האחראית לפציעות הללו.
השכיחות הגבוהה בקרב רקדנים נובעת מכפיפת כפות רגליים חוזרניות כמו במצב פוינט, המאפיינת את עיסוקם. גורמי סיכון להתפתחות תסמונת הצביטה האחורית כוללים:
- חוסר יציבות של הקרסול (חוסר שיקום?) הגורמת לעצם הערקום לנוע לפנים עם כפיפת כף הרגל ובכך מאפשרת לעצם העקב לסגור את המרחב האנטומי מאחור
- קיומה של עצם זעירה (Os Trigonum) או בליטה גרמית חריגה הממוקמים מאחור על עצם הערקום (Talus) או על עצם העקב (Calcaneus).
סימנים ותסמינים
סימנים ותסמינים אופייניים של תסמונת זאת כוללים בין היתר:
- כאבים בחלק האחורי של הקרסול
- כאבים מחמירים בעת ביצוע פוינט או רלבה (Releve) או לאחר מנוחה ארוכה
- תיתכן נפיחות
- רגישות מקומית במגע
אבחון טיפול ושיקום
אבחון עקב רקדנים נעשה במרפאה. הממצאים מהיסטוריה הרפואית יחד מישוש של הרקמות מאחורי הקרסול בטווחי התנועה השונים יצביע על הנזק. הטיפול השמרני יכלול שימוש בצעדים הבאים: מנוחה מתנועות היוצרות כאב, שימוש באמצעים להפחתת דלקות כולל לייזר רך ואולטרה סאונד. אסור לרקדן שלא שיקם את הקרסול לחזור לרקוד. שיקום במקרה הזה צריך להחזיר את היכולות המקוריות של הקרסול כולל כוח, גמישות, ושיווי משקל ואיזון שרירי. אם טיפול שמרני לא מועיל יש לשקול קבלת טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידים ו/או נקיטת צעדים כירורגיים.
תסמונת צביטה קדמית בקרב רקדנים
העומס על מפרק הקרסול הנגרם מריקוד עלול בסופו של דבר לגרום לנזקים גם בקדמת המפרק. ליתר דיוק בנקודת המפגש בין עצם הערקום (talus) עם עצם השוק (tibia) במפרק הקרסול. כפיפה ומתיחה חוזרניים של הקרסול שוחקים ופוגעים בסחוס וברקמות האחרות במיקום האנטומי זה. הפרעה בריאותית זאת קרויה "תסמונת צביטה קדמית" (Anterior impingement syndrome). לעיתים העומסים הללו גורמים להיווצרות זיז גרמי מקומי שמחמיר את עוצמת הצביטה. גורמים המסייעים להתפתחות התסמונת כוללים:
- נקיעת קרסול
- ריקוד על משטחים קשיחים
- כפיפות עמוקות של הקרסול
- קפיצות ונחיתות
- ליקויים מבניים של כף הרגל ועוד
סימנים ותסמינים
סימנים ותסמינים אופייניים לתסמונת המדוברת כוללים:
- כאבים בחלק הקדמי של הקרסול. כאבים עלולים להחמיר כאשר המפרק במצב של כפיפה גבית מקסימלית של כף הרגל
- תיתכן נפיחות מקומית
- יתכנו רעשים (קליקים) בעת הנעת הקרסול ועוד
אבחון טיפול ושיקום
אבחון תסמונת צביטה קדמית נעשה במרפאה. הממצאים המופקים מהיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הפיזית של הרגל בכלל וכף הרגל בפרט יצביעו על הנזק. הטיפול בתסמונת הצביטה ישתנה בהתאם לחומרת הבעיה. הטיפול השמרני יכלול חלק או את כול האמצעים הבאים:
- הימנעות מתנועות (pliés) הגורמות כאבים בקרסול
- חבישה
- קביים
- הרמת העקבים בתוך הנעל
- מדרסים
- אמצעים להפחתת דלקות כולל לייזר רך ואולטרה סאונד ועוד
עם השיפור בכאב יש להקפיד על שיקום הקרסול. קרסול שאינו משוקם צפוי להיפצע שוב. במסגרת השיקום חשוב להחזיר את היכולות המקוריות של הקרסול כולל:
- טווחי התנועה
- הכוח
- הגמישות
- שיווי המשקל
- איזון של השרירים הפועלים על כף הרגל
אם טיפול שמרני לא מועיל יש לשקול קבלת טיפול רפואי. הטיפול הרפואי בכאבים בקרסול עשוי לכלול את האמצעים הבאים:
- טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידים
- טיפול כירורגי בעיקר אם הגורם לבעיה הוא זיז גרמי מקומי
כאבים בקרסול בקרב רקדנים – מניעה
עקרונות מניעת פציעות ריקוד דומים לעקרונות מניעת פציעות ספורט. בין היתר הכללים נציין:
- לימוד יסודות המחול והקפדה על טכניקת ריקוד מדויקת היא הבסיס למניעה
- טכניקות ריקוד חדשות שיוצרות עומסים על הקרסול חייבים להילמד באופן הדרגתי
- הימנעו מביצוע חוזרני של אותו ריקוד.
- הימנעות מאימון יתר והקפדה על זמני התאוששות של הגוף
- אוכל ושתייה מזינים ובמידה יעניקו את היכולת האנרגטית לרקוד לאורך זמן ולהתאושש במהירות
- ביומכניקה תקינה מחייבת מבנה מאוזן ותקין. יש לשמר את האיזון השרירי ואת תקינות הקשת בכף הרגל על ידי הגמשה ו/או חיזוק של השרירים הרלוונטיים.
- הימנעו מריקוד על משטחים קשיחים ו/או משטחים עם מהמורות
- נעלי ריקוד חייבות להתאים לכם באופן מלא
- אם אתם זקוקים למדרסים עשו זאת
אם למרות הניסיונות שלכם להימנע מפציעות אתם בכל זאת חשים כאבים בקרסול הדבר הנכון לעשות הוא עצירת הריקוד.
References:
Umezulike K.A., IBIKUNLE P.O., USEH U., et al. Systematic Review of Ankle Injury Epidemiology in Dance. African Journal of Health Sciences and Technology. 2021;3(1):142-155.
Wong W.C., Wong M.S., Yung P.S., et al. Comparison of Dance-Related Foot and Ankle Injuries Among Pre-Professional Ballet, Chinese, and Contemporary Dancers. Journal of Dance Medicine & Science. 2021;25(3):140-146.
Iafrate J.L., Townsend C.E., Scott C., et al. Diagnosis and Management of Foot and Ankle Injuries in Dancers. Current Physical Medicine and Rehabilitation Reports. 2021;9:47-56.
Dancer's Tendonitis. Physiopedia. https://www.physio-pedia.com/Dancer's_Tendonitis (accessed October 30, 2021).
Diagnosis and Management of Foot and Ankle Injuries in Dancers – Springer. https://link.springer.com/article/10.1007/s40141-021-00313-8 (accessed October 30, 2021).