כאבים בקרסול בקרב רקדנים
כאבים בקרסול בקרב רקדנים

כאבים בקרסול בקרב רקדנים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבים בקרסול בקרב רקדנים הם עניין שכיח במיוחד. רוב הפציעות של רקדנים מתמקדות בגפה התחתונה ובעיקר בכפות רגליים ובמפרקי הקרסול. הגורם לשכיחות הגבוהה של הפציעות באזורים הללו הם המנחים והעומסים הקיצוניים המוטלים על הקרסול וכף הרגל בריקוד.

את שכיחות וחומרת הפציעות בקרב רקדנים ניתן להשוות רק לאלה של ספורטאי על. מאות ואלפי שעות של ריקוד במצב של פוינט, ריקוד על קצות האצבעות, ריקוד על כרית כף הרגל, ריקוד המשולב עם ניתורים סיבובים, נחיתות ועוד גובים בסופו של דבר מחיר בריאותי יקר בצורה של כאבים בכפות הרגליים ועוד. עקב פציעות אלה מעט מאוד רקדנים ממשיכים לרקוד לאורך זמן.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאבים בקרסול בקרב רקדנים – רקע

זה מאוד נדיר לראות רקדן שלא פצע את קרסול ו/או את כף הרגל שלו. לנוכח העומסים החריגים על כפות הרגליים זה לא מפתיע שרקדנים מצויים בסיכון גבוה במיוחד לפציעות וכאבים בקרסול. יש הטוענים שגם האכילה מעוטת הקלוריות הנדרשת כדי לשמור על רזון מחלישה את הרקמות השונות בגוף ומעצימה את הנטייה של הרקדנים להיפצע.

על פי מחקר מסוים (Kadel, 2006)  בין 34-62% מהרקדנים סבלו מפציעות בקרסול ובכף הרגל. חשוב לאבחן באופן מדויק איזו הרקמה נפגעה ולהעריך את חומרת הפגיעה. במקרים קלים טיפול עצמי מספיק. במקרים קשים אתם צריכים טיפול מקצועי. להלן פציעות קרסול שכיחות:

נקיעת קרסול

נקע קרסול ובעיקר נקיעת הצד החיצוני של הקרסול היא הפציעה השכיחה ביותר בקרב העוסקים במחול לסוגיו. שינויי כיוון מהירים, קפיצות ונחיתות המאפיינות את פעילותם חושפת את הרקדנים לנקיעת קרסול. נקיעת הקרסול מתרחשת לרוב כאשר הקרסול מסובב יתר על המידה פנימה עם או בלי כפיפה מטה. גמישות יתר של הרצועות התומכות ושימוש אינטנסיבי בקרסול הם הגורמים העיקריים לתופעה בקרב רקדנים.

סימנים ותסמינים

כאב מקומי, נפיחות, שטף דף מקומי (מתפתח לאחר שעות עד ימים) ומגבלת תנועה. חומרת התסמינים תושפע מחומרת הנזקים לרצועות: מתוחה בלבד, קרע חלקי או קרע מלא. כמובן שככול שהנזק גדול יותר כך גם נפגעת היציבות של הקרסול.

אבחון טיפול שיקום

אבחון של נקע בקרסול מתבצע במרפאה. במידה וקיים חשד לקרע רצועות מלא יש לבצע אולטרה סאונד וכאשר יש חשד לשבר (שבר תלישה?) יש לבצע צילום רנטגן. הטיפול השמרני בנקיעה יכלול מנוחה, חבישה ותמיכה, שימוש בעזרים חשמליים לריפוי דלקות כגון אולטרה סאונד ולייזר רך. במצבים קשים יש לשקול מתן קביים. יש חשיבות לשיקום הקרסול כולל שיפור יציבות המפרק טרם חזרה לפעילות. קרסול לא משוקם ינקע שוב ושוב ועלול להגיע למצב של חוסר יציבות כרונית (Chronic Ankle Instability). יש לציין שקרע רצועות מלא מחייב כירורגיה.

דלקת בגיד אכילס

גיד אכילסדלקות גידים הם עניין שכיח בקרב רקדנים. כול אחד מהגידים בכף הרגל חשופה להתפתחות דלקתית כאשר דלקת בגיד אכילס הגיד הארוך ביותר בגוף האנושי היא הדלקת השכיחה ביותר. דלקות גידים שכיחות אחרות כוללות דלקת בגיד של השריר מכופף הבוהן (flexor hallucis longus) דלקת בגיד של השריר השוקתי הקצר (peroneus brevis) ודלקת בגיד של השריר השוקתי הארוך (peroneus longus).
גיד אכילס מחבר את השרירים בשוק האחורי לעצם העקב ומאפשר לרקדנים בין היתר לעלות למצב פוינט ולנתר. הסיבה לשכיחות דלקות, פציעות ואפילו קריעה של גיד האכילס, בעיקר בקרב רקדנים, היא עומסי היתר המוטלים עליו בריקוד. גורמים מסייעים נוספים כוללים חוסר גמישות של שרירי השוק, ריקוד על משטחים קשיחים, שינויים מבניים בכפות רגליים (כפות רגליים שטוחות) ועוד.

סימנים ותסמינים

בהתחלה: כאבים ונוקשות מקומיים הנעלמים תוך כדי ריקוד ומופיעים שוב לאחר ריקוד. במצב מתקדם הכאבים הופכים להיות קבועים ומקשים על ביצוע מאמצים הכוללים את הגיד. נפיחות.

אבחון טיפול שיקום

אבחון של דלקת בגיד אכילס נעשה במרפאה. לשם האבחון נעזר בהיסטוריה רפואית ובבדיקה פיזית של כף הרגל. ההיסטוריה הרפואית תיידע אותנו בין היתר מהם הסימנים התסמינים, כיצד החלו ומה משפיע עליהם. הבדיקה הפיזית שתקיף את כול הרגל אך תתמקד בגיד האכילס תכלול התבוננות בגיד, מישוש הגיד (נפיחות, אדמומיות, מדרגה) ומאופן התנועה של כף הרגל (צליעה?). שיחזור הכאב בגיד אכילס יופק באמצעות לחיצה על הגיד לרוב בשליש התחתון שלו וכן על ידי הפעלת שרירי השוק מול התנגדות. במהלך הבדיקה נשלול בעיות כף רגל אחרות כגון דלקת בעצב על שם מורטון, הקרנות כאב מהגב התחתון ועוד.

הטיפול השמרני בדלקת בגיד אכילס תכלול חלק או את כול הצעדים הבאים: מנוחה לגיד, התאמה של נעליים (עם עקב) ו/או מדרס, שימוש בלייזר רך ואולטרה סאונד לריפוי דלקות ועוד. עם שוך הדלקת יש לשקם את הגיד ולהחזירו באופן הדרגתי ליכולת עמידה בעומסים. חשוב להימנע ממתיחות אגרסיביות ו/או חוזרניות של הגיד שכן אלו עלולים להחמיר את הבעיה. במצבים קשים נפנה את החולה לקבלת טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידיות ו /או טיפול כירורגי.

עקב רקדנים

עקב רקדנים (dancer’s heel), ניקרא גם תסמונת צביטה אחורית (Posterior impingement syndrome), מתייחס ללחץ על הרקמות ולכאבים שנוצרים בחלק האחורי של הקרסול במצב של כפיפה (מטה) בעוצמה את כף הרגל. כך למשל בעמידה על קצות האצבעות, עצם העקב נעה לאחור ומקטינה את הזווית ואת המרחב האנטומי המצוי בחלק האחורי של הקרסול. שכיחות הבעיה אצל רקדנים היא תוצאה של כפיפה חוזרת ונשנית של כפות הרגליים כמו במצב של פוינט. גורמים מסייעים לתסמונת כוללים כול תופעה הפוגעת במרחב האחורי שבין עצם העקב לרגל התחתונה. כך למשל חוסר יציבות של הקרסול (חוסר שיקום?) הגורמת לעצם הערקום לנוע לפנים עם כפיפת כף הרגל ובכך מאפשרת לעצם העקב לסגור את המרחב האנטומי מאחור ו/או קיומם של עצם זעירה (Os Trigonum) או בליטה גרמית חריגה הממוקמים מאחור על עצם הערקום (Talus) או על עצם העקב (Calcaneus).

סימנים ותסמינים

חוסר נוחות ו/או כאבים בחלק האחורי של הקרסול בעיקר במצב של פוינט או רלבה (Releve). תיתכן נפיחות ורגישות מקומית במגע.

אבחון טיפול ושיקום

אבחון עקב רקדנים נעשה במרפאה. הממצאים מהיסטוריה הרפואית יחד מישוש של הרקמות מאחורי הקרסול בטווחי התנועה השונים יצביע על הנזק. הטיפול השמרני יכלול שימוש בצעדים הבאים: מנוחה מתנועות היוצרות כאב, שימוש באמצעים להפחתת דלקות כולל לייזר רך ואולטרה סאונד. אסור לרקדן שלא שיקם את הקרסול לחזור לרקוד. שיקום במקרה הזה צריך להחזיר את היכולות המקוריות של הקרסול כולל כוח, גמישות, ושיווי משקל ואיזון שרירי. במידה וטיפול שמרני לא מועיל יש לשקול קבלת טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידיות ו/או נקיטת צעדים כירורגיים.

תסמונת צביטה קדמית

העומס על מפרק הקרסול הנובע מריקוד עלול בסופו של דבר לגרום לנזקים גם בחלק הקדמי של המפרק בנקודת המפגש בין עצם הערקום (talus) עם עצם השוק (tibia). כפיפה ומתיחה חוזרים ונשנים של מפרק הקרסול שוחקים ופוגעים בסחוס וברקמות האחרות העוברות במיקום אנטומי זה. תופעה זו קרויה תסמונת צביטה קדמית (Anterior impingement syndrome). לעיתים העומסים החריגים גורמים להיווצרות של זיז גרמי מקומי שמחמיר את עוצמת הצביטה. גורמים מסייעים להתפתחות הבעיה כוללים נקיעת קרסול, ריקוד על משטחים קשיחים כפיפות עמוקות של הקרסול, נחיתות מקפיצות, ליקויים מבניים של כף הרגל ועוד.

סימנים ותסמינים

כאב בחלק הקדמי של מפרק הקרסול במצב של כפיפה מקסימאלית מעלה של כף הרגל. תיתכן נפיחות מקומית ורעשים (קליקים) בעת הנעת הקרסול.

אבחון טיפול ושיקום

אבחון תסמונת צביטה קדמית נעשה במרפאה. הממצאים המופקים מהיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הפיזית של הרגל בכלל וכף הרגל בפרט יצביעו על הנזק. הטיפול בתסמונת הצביטה ישתנה בהתאם לחומרת הבעיה. הטיפול השמרני יכלול חלק או את כול האמצעים הבאים: הימנעות מתנועות (pliés) הגורמות כאב, חבישה, קביים, הרמת העקבים בתוך הנעל, מדרסים, אמצעים להפחתת דלקות כולל לייזר רך ואולטרה סאונד ועוד. עם השיפור בכאב יש להקפיד על שיקום הקרסול. קרסול שאינו משוקם צפוי להיפצע שוב. במסגרת השיקום חשוב להחזיר את היכולות המקוריות של הקרסול כולל טווחי תנועה, כוח, גמישות, ושיווי משקל ואיזון שרירי. במידה וטיפול שמרני לא מועיל יש לשקול קבלת טיפול תרופתי כולל זריקות סטרואידיות ו/או נקיטת צעדים כירורגיים בעיקר אם הגורם לבעיה הוא זיז גרמי מקומי. יש להתייחס גם לטכניקת הריקוד במידה וזו אחראית לפציעה. 

מניעת כאבים בקרסול בקרב רקדנים

עקרונות מניעת פציעות ריקוד דומים לעקרונות מניעת פציעות ספורט. לימוד יסודות המחול והקפדה על שימוש בטכניקות מדויקות הם הבסיס למניעה. טכניקות ריקוד חדשות שיוצרות עומסים על הקרסול חייבים להילמד באופן הדרגתי. הימנעו מריקוד באותם טכניקות שוב ושוב. דגש נוסף יש לשים על הימנעות מאימון יתר והקפדה על זמני התאוששות של הגוף. אוכל ושתייה מזינים ובמידה אמורים להעניק לנו את היכולת האנרגטית לרקוד שעות ארוכות ולהתאושש באופן מהיר יחסית.

ביומכניקה תקינה מחייבת מבנה מאוזן ותקין. יש לשמר את האיזון השרירי ואת תקינות הקשת בכף הרגל על ידי הגמשה ו/או חיזוק של השרירים הרלוונטיים. הימנעו מריקוד על משטחים קשיחים ו/או משטחים עם מהמורות. נעלי ריקוד חייבות להתאים לכם באופן מלא, אם אתם זקוקים למדרסים עשו זאת בכל הזדמנות. אם למרות הנסיונות שלכם להימנע מפציעות אתם בכל זאת חשים כאב הדבר הנכון לעשות הוא עצירת הריקוד. 

המשיכו לקרוא אודות פציעות ריקוד נוספות ובכלל זה ריקוד ופציעות ירך וכן ריקוד ופציעות עמוד השדרה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן