כף רגל שטוחה: גורמים, אבחון וטיפול בפלטפוס

כף רגל שטוחה: גורמים, אבחון וטיפול בפלטפוס מפורטים במאמר הנוכחי.כף רגל שטוחה, המוכרת בעולם הרפואי כ-Pes Planus, היא עיוות מבני וביומכני שכיח המאופיין בקריסה מלאה או חלקית של הקשת האורכית המדיאלית. בקרב מטופלים וספורטאים, הליקוי הזה משבש את מנגנון בלימת הזעזועים הטבעי של הגוף, משנה את שרשרת התנועה הקינטית ומעביר עומסים חריגים אל המפרקים כמו הקרסול, הברך ועמוד השדרה. הסיבות לתופעה נחלקות בין גורמים מולדים, דוגמת גמישות יתר רצועתית או חיבור גרמי חריג, לבין פלטפוס נרכש הנגרם לרוב כתוצאה מכשל תפקודי בגיד הטיביאלי האחורי בשילוב עומסי מאמץ חוזרניים.

אבחון המצב כולל אנמנזה מקיפה, בדיקה פיזיקלית להערכת גמישות המבנה באמצעות מבחן ג'ק ובדיקת עמידה על קצות האצבעות, לצד דימות רנטגן תחת נשיאת משקל ובדיקות MRI להערכת רקמות רכות. המתווה הטיפולי נקבע בהתאם לחומרת התסמינים ומיועד בראש ובראשונה למנוע פציעות מאמץ משניות. קו הטיפול הראשון מבוסס על גישה שמרנית הכוללת התאמת מדרסים פונקציונליים אישיים לפיזור עומסים אופטימלי, לצד טיפול כירופרקטי וחיזוק השרירים האינטרינזיים של כף הרגל. במקרים קשיחים שאינם מגיבים לשיקום, נשקלת התערבות כירורגית הכוללת העברות גידים, אוסטאוטומיה לשחזור הציר הגרמי או איחוי מפרקים.

כף רגל שטוחה: גורמים, אבחון וטיפול בפלטפוס – רקע

כף רגל שטוחה, או פלטפוס, היא מצב שבו הקשת האורכית הפנימית של כף הרגל נמוכה, שטוחה או קורסת בזמן עמידה. אצל חלק מהאנשים מדובר במבנה טבעי שאינו גורם כאב או מגבלה. אצל אחרים, פלטפוס יכול להיות קשור לכאב בכף הרגל, עייפות בהליכה, כאב בקרסול, כאב בברך, עומס בשוק, כאבי ירך ולעיתים גם כאבי גב תחתון. לכן השאלה החשובה אינה רק “האם יש קשת?”, אלא האם כף הרגל מתפקדת היטב, האם יש כאב, האם יש החמרה, והאם המבנה גמיש או קשיח.

פלטפוס שכיח במיוחד בילדים, משום שהקשת מתפתחת בהדרגה עם הגיל. ברוב הילדים כף רגל שטוחה וגמישה היא וריאציה תקינה של התפתחות ואינה מחייבת טיפול אם אין כאב או מגבלה. לעומת זאת, פלטפוס שמופיע או מחמיר אצל מבוגרים, במיוחד כאשר הוא מלווה בכאב בצד הפנימי של הקרסול או שינוי צורת כף הרגל, דורש בדיקה מקצועית כדי לשלול חולשה או פגיעה בגיד הטיביאליס האחורי ומצב הנקרא כיום לעיתים Progressive Collapsing Foot Deformity – עיוות מתקדם של קריסת כף הרגל (Mosca, 2010; Myerson, 2020).

מהי כף רגל שטוחה?

כף רגל שטוחה מתארת ירידה בגובה הקשת האורכית המדיאלית, כלומר הקשת הפנימית שנמשכת מהעקב אל בסיס הבוהן. באופן תקין, הקשת מסייעת בפיזור עומסים, בלימת זעזועים, התאמה לקרקע, העברת כוח בהליכה ובריצה, וייצוב כף הרגל בזמן דחיפה קדימה. כאשר הקשת נמוכה, העקב עשוי לנטות החוצה, מרכז כף הרגל עשוי “לקרוס” פנימה, והחלק הקדמי של כף הרגל עשוי להיפתח החוצה.

פלטפוס אינו תמיד בעיה

חשוב להדגיש: כף רגל שטוחה אינה בהכרח מחלה. יש אנשים עם פלטפוס שמבצעים ספורט, הולכים שעות ואינם סובלים מכאב. הטיפול נדרש בעיקר כאשר יש כאב, עייפות, ירידה בתפקוד, החמרה הדרגתית, אסימטריה ברורה בין כפות הרגליים או סימנים לפלטפוס קשיח. אצל ילדים, פלטפוס גמיש ללא כאב לרוב אינו דורש מדרסים, נעליים מיוחדות או טיפול אגרסיבי (Mosca, 2010; Halabchi, 2013).

סוגי פלטפוס: גמיש, קשיח, מולד ונרכש

השלב הראשון בהבנת פלטפוס הוא להבדיל בין סוגים שונים. לא כל כף רגל שטוחה מתנהגת באותה צורה, והטיפול משתנה לפי גיל, גמישות, תסמינים וסיבת הקריסה.

פלטפוס גמיש

בפלטפוס גמיש, הקשת יכולה להופיע כאשר האדם יושב, כאשר כף הרגל אינה נושאת משקל, או בזמן עמידה על קצות האצבעות. זהו הסוג השכיח בילדים. במקרים רבים הוא אינו כואב ואינו פוגע בתפקוד. אם יש כאב, עייפות או קושי בפעילות, הטיפול מתמקד בתרגול, נעליים מתאימות ולעיתים מדרסים.

פלטפוס קשיח

פלטפוס קשיח הוא מצב שבו הקשת אינה חוזרת גם ללא נשיאת משקל, ויש הגבלה בתנועת מפרקי כף הרגל. מצב כזה יכול להיות קשור לחיבור גרמי לא תקין בין עצמות כף הרגל, דלקת, פציעה, שינויים ניווניים או בעיה נוירולוגית. פלטפוס קשיח, במיוחד בילד עם כאב, צליעה או מגבלה, מחייב בדיקה מקצועית.

גורמים לכף רגל שטוחה

הגורמים לפלטפוס משתנים לפי גיל. אצל ילדים, רוב המקרים קשורים להתפתחות טבעית, גמישות רקמות ומבנה כף הרגל. אצל מבוגרים, פלטפוס חדש או מחמיר יכול להיות קשור לעומס, גיד הטיביאליס האחורי, רצועות, משקל, פציעות, דלקות מפרקים או שינויים ניווניים.

גורמים שכיחים בילדים

אצל ילדים קטנים, כרית שומן בכף הרגל וגמישות מפרקים יכולים לגרום לכף הרגל להיראות שטוחה גם כאשר ההתפתחות תקינה. ככל שהילד גדל, הקשת מתפתחת בהדרגה אצל רבים. סקירות על פלטפוס בילדים מדגישות שהשכיחות יורדת עם הגיל, ושאין הצדקה לטפל בכל ילד עם קשת נמוכה אם אין כאב או מגבלה (Mosca, 2010; Xu, 2022).

גורמים שכיחים במבוגרים

במבוגרים, אחת הסיבות החשובות לפלטפוס נרכש היא תפקוד לקוי של גיד הטיביאליס האחורי. גיד זה עובר בצד הפנימי של הקרסול ותומך בקשת. כאשר הוא נחלש, מודלק או נפגע, הקשת עלולה לקרוס בהדרגה. סקירות על פלטפוס נרכש במבוגרים מתארות אותו כמצב רב־מרכיבי הכולל גידים, רצועות, מפרקים, מנח עקב ותפקוד כף הרגל כולה (Abousayed, 2017; Polichetti, 2023).

גורמי סיכון לפלטפוס

תסמינים של פלטפוס

פלטפוס יכול להיות ללא תסמינים לחלוטין. כאשר יש תסמינים, הם יכולים להופיע בכף הרגל עצמה או לאורך שרשרת התנועה: קרסול, שוק, ברך, ירך וגב תחתון. התסמינים תלויים במידת הקריסה, בגמישות כף הרגל, בעומסים היומיומיים וביכולת השרירים לייצב את הקשת.

תסמינים בכף הרגל והקרסול

התסמינים השכיחים כוללים כאב בקשת הפנימית, כאב בצד הפנימי של הקרסול, עייפות בהליכה, שחיקה לא סימטרית של נעליים, קושי לעמוד זמן רב, תחושת קריסה פנימה, כאב בעקב או כאב בצד החיצוני של כף הרגל. אצל מבוגרים, כאב לאורך גיד הטיביאליס האחורי בצד הפנימי של הקרסול הוא סימן חשוב.

תסמינים בברך, ירך וגב

כאשר כף הרגל קורסת פנימה באופן משמעותי, היא יכולה להשפיע על סיבוב השוק, מנח הברך, עבודת הירך והאגן. לא כל כאב ברך או גב נובע מפלטפוס, אך אצל חלק מהאנשים יש קשר בין מנח כף הרגל לבין עומס לאורך הגפה התחתונה. לכן אבחון טוב אינו מסתכל רק על הקשת, אלא גם על הליכה, ריצה, סקוואט, עמידה על רגל אחת ותנועת הקרסול.

איך מאבחנים כף רגל שטוחה?

אבחון פלטפוס מתחיל בהסתכלות על כף הרגל בעמידה, בהליכה ובתנועה. בודקים את גובה הקשת, מנח העקב, האם כף הרגל נפתחת החוצה, האם יש כאב, האם הקשת חוזרת בישיבה או בעמידה על קצות האצבעות, והאם יש הבדל בין שתי הרגליים. חשוב לבדוק גם טווח תנועה בקרסול, אורך גיד אכילס, כוח שרירי כף הרגל והשוק, ויכולת לבצע עלייה על קצות האצבעות.

בדיקות קליניות נפוצות

מחקרים מצאו שלבדיקות כמו Navicular Drop ופרמטרים של טביעת כף רגל יש אמינות טובה, אך הן אינן עומדות לבד כאבחנה מלאה. מחקר על Foot Posture Index בילדים מצא דיוק אבחנתי בינוני בהשוואה למדדים רדיוגרפיים, ולכן הערכה קלינית טובה צריכה לשלב כמה מדדים ולא להסתמך על מספר אחד בלבד (Zuil-Escobar, 2018; Hegazy, 2020).

מתי צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?

ברוב הילדים עם פלטפוס גמיש וללא כאב אין צורך בהדמיה. גם אצל מבוגרים עם פלטפוס קל ותסמינים מכניים ברורים, אפשר להתחיל לעיתים בטיפול שמרני ללא MRI. הדמיה נשקלת כאשר יש כאב מתמשך, פלטפוס קשיח, החמרה מהירה, חשד לפגיעה בגיד, חבלה, דלקת מפרקים, עיוות מתקדם או צורך בתכנון טיפול אורתופדי.

איזה סוג הדמיה מתאים?

צילום בעמידה יכול להראות את יישור העצמות, גובה הקשת, מנח העקב ומידת הקריסה. אולטרסאונד יכול לעזור בהערכת גיד הטיביאליס האחורי ורקמות רכות. MRI מתאים כאשר יש חשד לפגיעה גידית, דלקת, קרע, בעיה מפרקית או כאב שאינו מוסבר. סקירה על אבחון תפקוד לקוי של הטיביאליס האחורי הדגישה ששילוב של בדיקה קלינית והדמיה לפי צורך עשוי לשפר את דיוק האבחון (Banwell, 2024).

טיפול בפלטפוס: מתי צריך לטפל?

העיקרון החשוב ביותר הוא לטפל באדם ולא רק במבנה כף הרגל. פלטפוס ללא כאב, ללא מגבלה וללא החמרה אינו מחייב טיפול רק כדי “ליצור קשת”. לעומת זאת, פלטפוס סימפטומטי, פלטפוס שמחמיר, כאב בקרסול הפנימי, עייפות תפקודית או פגיעה בפעילות גופנית מצדיקים התערבות שמרנית.

טיפול בילדים עם פלטפוס גמיש

בילדים ללא כאב, ההמלצה המקובלת היא מעקב והרגעה. כאשר יש כאב או מגבלה, אפשר לשלב נעליים מתאימות, תרגול, חיזוק שרירי כף הרגל והשוק, מתיחות אם יש קיצור בגיד אכילס, ולעיתים מדרסים. סקירה שיטתית משנת 2025 מצאה כי “חינוך תפקודי מחדש” הכולל חיזוק ומתיחות עשוי לשפר תסמינים ותפקוד בפלטפוס גמיש בילדים, במיוחד כאשר התוכנית נמשכת לפחות שמונה שבועות (Molina-García, 2025).

טיפול במבוגרים עם פלטפוס

במבוגרים, הטיפול תלוי בשלב. בשלבים מוקדמים ניתן לשלב מדרסים, נעליים תומכות, תרגילי חיזוק, מתיחות, הפחתת עומס זמנית וטיפול ידני. בפלטפוס נרכש עם כאב משמעותי או חולשת גיד, לעיתים משתמשים בסד קרסול־כף רגל. הצהרת קונצנזוס של ACFAS ציינה כי פלטפוס נרכש סימפטומטי במבוגרים יכול להיות מנוהל באמצעות אורתוזות, סד, וחיזוק אקסצנטרי של גיד הטיביאליס האחורי בשלבים מוקדמים (Piraino, 2020).

מדרסים לפלטפוס: למי זה עוזר?

מדרסים אינם “מרפאים” את הקשת בכל מצב, אך הם יכולים להפחית עומס, לשפר נוחות, לחלק לחץ ולתמוך בכף הרגל בזמן הליכה או עמידה. ההשפעה משתנה לפי גיל, סוג פלטפוס, נוקשות, כאב, התאמת הנעליים ואיכות המדרס. מדרס טוב אינו חייב להיות קשיח מאוד; הוא צריך להתאים למטרה: הפחתת כאב, תמיכה, שיפור שליטה או הורדת עומס מגיד מסוים.

מה אומר המחקר על מדרסים?

הראיות על מדרסים בפלטפוס אינן אחידות. סקירה שיטתית על מדרסים במבוגרים מצאה מחסור בראיות איכותיות חזקות, בעוד סקירה אחרת על פלטפוס גמיש בילדים ומבוגרים הציעה שמדרסים עשויים להפחית כאב אצל מבוגרים, אך ההטרוגניות במחקרים מקשה על מסקנה חד־משמעית (Herchenröder, 2021; Oerlemans, 2023). בסקירה על ילדים נמצא שמדרסים עשויים לשפר מדדים רדיוגרפיים וכאב אצל ילדים גדולים יותר עם פלטפוס גמיש סימפטומטי, אך יש לפרש את הממצאים בזהירות בגלל גודל מדגמים ושונות מחקרית (Liu, 2024).

תרגילים לפלטפוס: איך מחזקים את הקשת?

תרגול הוא חלק מרכזי בטיפול בפלטפוס סימפטומטי. המטרה אינה “להרים את הקשת בכוח”, אלא לשפר שליטה, כוח, סבולת ויכולת של כף הרגל להתמודד עם עומסים. השרירים החשובים כוללים את השרירים הקטנים של כף הרגל, הטיביאליס האחורי, שרירי השוק, שרירי הירך והישבן. כף הרגל היא חלק משרשרת תנועה, ולכן לעיתים צריך לחזק גם ירך ואגן.

תרגיל Short Foot

תרגיל “כף רגל קצרה” נועד להפעיל את השרירים הפנימיים של כף הרגל. עומדים או יושבים, מניחים את כף הרגל על הרצפה, ומנסים לקרב בעדינות את בסיס הבוהן לעקב בלי לכווץ את האצבעות. התחושה היא של “הרמת קשת” עדינה. מחקרים ומטה־אנליזות מצאו שתרגילי Short Foot יכולים לשפר מדדי מנח כף רגל כמו Navicular Drop ונטייה לעמדה ניטרלית יותר, אם כי דרושים מחקרים גדולים ואחידים יותר (Huang, 2022; Cheng, 2024).

תרגילים מומלצים לפי מטרה

נעליים לפלטפוס: מה חשוב לבדוק?

נעליים אינן צריכות “לתקן” את כף הרגל, אבל הן יכולות להשפיע על עומס ונוחות. לאדם עם פלטפוס סימפטומטי מומלץ לרוב לבחור נעל שמחזיקה היטב את העקב, אינה רכה מדי במרכז, מתאימה לרוחב כף הרגל, ומאפשרת תנועה טבעית בלי לחץ. אצל ילדים, אין הצדקה לנעליים קשיחות או מגבילות אם אין כאב, אך כאשר יש תסמינים, נעל יציבה יכולה לעזור.

נעליים, מדרסים ותרגול יחד

הטעות הנפוצה היא לבחור רק מדרס או רק נעל ולהזניח את התרגול. מדרס יכול להפחית עומס עכשיו, אך תרגול משפר יכולת לטווח ארוך. לכן השילוב היעיל במקרים סימפטומטיים כולל בדרך כלל התאמת נעליים, חיזוק הדרגתי, שינוי עומסים ולעיתים מדרסים.

כירופרקטיקה ופלטפוס: איך היא יכולה לעזור?

כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית לפלטפוס כאשר יש קשר בין כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך, האגן והגב התחתון. כירופרקט אינו “בונה קשת חדשה” באמצעות טיפול ידני בלבד, אך יכול לבדוק תנועת מפרקים, תפקוד הליכה, עומסים, טווחי תנועה בקרסול, יציבות, כאבי גב או ברכיים נלווים, ולהתאים טיפול שמטרתו לשפר תנועה ותפקוד.

מה יכול לכלול טיפול כירופרקטי?

טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציות עדינות למפרקי כף הרגל והקרסול, טיפול ברקמות רכות בשוק ובכף הרגל, הדרכה לתרגילי קשת, חיזוק ירך ואגן, תרגול שיווי משקל, ניתוח הליכה בסיסי, התאמת עומסים והפניה למדרסים או לאורתופד לפי צורך. כאשר יש חשד לפלטפוס קשיח, כאב גידי משמעותי, קרע, דלקת מפרקים או עיוות מתקדם, תפקיד הכירופרקט הוא גם לזהות את הסיכון ולהפנות להמשך בירור.

כירופרקטיקה כחלק מצוות טיפולי

הגישה הנכונה היא רב־תחומית. במקרים פשוטים, כירופרקט יכול לסייע בניהול שמרני של כאב ותפקוד. במקרים מורכבים, העבודה יכולה להשתלב עם אורתופד כף רגל וקרסול, פיזיותרפיסט, פודיאטר, מדרסן ורופא משפחה. המטרה אינה רק לשפר את צורת הקשת, אלא להפחית כאב, להחזיר הליכה טובה, לשפר יציבות ולמנוע החמרה.

פלטפוס וכאבי ברכיים או גב תחתון

כף הרגל היא בסיס השרשרת התנועתית. כאשר היא קורסת פנימה בצורה משמעותית, השוק עשויה להסתובב פנימה, הברך עלולה לקבל עומס שונה, והירך והאגן עשויים לפצות. אצל חלק מהמטופלים זה יכול לתרום לכאב פטלופמורלי, כאבי שוק, כאבי ירך או גב תחתון. עם זאת, אין להסיק שכל כאב גב נובע מפלטפוס. יש לבדוק את כל הגוף ואת דפוסי התנועה.

מתי לחשוד בקשר בין פלטפוס לכאב אחר?

יש לחשוד בקשר כאשר הכאב מופיע בעמידה או הליכה ממושכת, כאשר נעליים תומכות מפחיתות כאב, כאשר יש שחיקה חריגה בנעליים, כאשר הברכיים קורסות פנימה בסקוואט, או כאשר כאב חוזר למרות טיפול מקומי בברך או בגב. במצב כזה כדאי לבדוק את כף הרגל כחלק מהאבחון, ולא כגורם יחיד.

מתי פלטפוס דורש התערבות רפואית נוספת?

רוב מקרי הפלטפוס אינם דורשים ניתוח. עם זאת, יש מצבים שבהם צריך לפנות לרופא או לאורתופד כף רגל וקרסול: כאב משמעותי שאינו משתפר, החמרה מהירה במבנה כף הרגל, פלטפוס חד־צדדי חדש, קושי לעלות על קצות האצבעות, נפיחות וכאב לאורך הגיד הפנימי בקרסול, פלטפוס קשיח, צליעה, כאב לילה, או חשד לדלקת מפרקים.

האם צריך ניתוח לפלטפוס?

ניתוח נשקל רק כאשר יש כאב משמעותי, עיוות מתקדם, כישלון טיפול שמרני או פגיעה תפקודית קשה. בילדים, ניתוח שמור למקרים סימפטומטיים שאינם משתפרים בטיפול שמרני, במיוחד כאשר קיימים כאב משמעותי, קיצור גיד אכילס או עיוות ברור. במבוגרים, בחירת הניתוח תלויה בשלב הפלטפוס, גמישות, מצב הגידים, מפרקים, גיל, פעילות ובריאות כללית. הצהרות קונצנזוס בתחום מדגישות התאמה אישית של הטיפול לפי מבנה, תסמינים ושלב העיוות (Myerson, 2020; Piraino, 2020).

מניעה וניהול יומיומי של פלטפוס

מניעה אינה תמיד אפשרית, במיוחד כאשר מדובר במבנה מולד או נטייה גנטית. אך ניתן להפחית עומס ותסמינים באמצעות שמירה על משקל בריא, נעליים מתאימות, חיזוק כף הרגל והשוק, חיזוק ירך ואגן, חזרה הדרגתית לפעילות, הימנעות מקפיצה חדה בנפח ריצה או הליכה, וטיפול מוקדם בכאב בקרסול הפנימי.

תוכנית בסיסית לבית

תוכנית פשוטה יכולה לכלול 5 – 10 דקות ביום: Short Foot, עליות עקב, עמידה על רגל אחת, מתיחת תאומים, ותרגיל ירך כמו גשר או הליכת צד עם גומייה. המינון צריך להיות הדרגתי. אם הכאב מחמיר ביום שאחרי, מפחיתים עומס. אם יש שיפור, מתקדמים לעמידה, מדרגות, הליכה ארוכה יותר ובהמשך ריצה או ספורט.

סיכום: פלטפוס הוא מבנה, אבל הטיפול נקבע לפי תפקוד

כף רגל שטוחה אינה בהכרח בעיה. אצל ילדים רבים פלטפוס גמיש הוא חלק מהתפתחות תקינה ואינו דורש טיפול אם אין כאב. אצל מבוגרים, פלטפוס חדש או מחמיר דורש יותר תשומת לב, במיוחד אם יש כאב בצד הפנימי של הקרסול או ירידה ביכולת לעלות על קצות האצבעות. האבחון צריך לשלב הסתכלות, בדיקות קליניות, הערכת הליכה ותפקוד, והדמיה רק כאשר היא באמת נחוצה.

הטיפול בפלטפוס סימפטומטי מבוסס על גישה שמרנית: תרגול, חיזוק, נעליים מתאימות, מדרסים לפי צורך, שינוי עומסים ושיקום תנועתי. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול כאשר היא מתמקדת בתפקוד כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך, האגן והגב, ומשלבת טיפול ידני עם תרגילים והדרכה. המטרה אינה לרדוף אחרי קשת “מושלמת”, אלא להפחית כאב, לשפר תנועה ולאפשר הליכה, עמידה ופעילות גופנית בטוחות יותר.

References:

Abousayed, M. M., Alley, M. C., Shakked, R., & Rosenbaum, A. J. (2017). Adult-acquired flatfoot deformity: Etiology, diagnosis, and management. JBJS Reviews, 5(8), e7. DOI: 10.2106/JBJS.RVW.16.00116

Banwell, H. A., Mackintosh, S., & Thewlis, D. (2018). Paediatric flexible flat foot: How are we measuring it and are we getting it right? A systematic review. Journal of Foot and Ankle Research, 11, 21. DOI: 10.1186/s13047-018-0264-3

Banwell, G., Robles-Pérez, R., García-Navarro, G., López-Royo, E., & Gómez-Noguera, G. (2024). Assessments associated with the diagnostics and non-surgical treatment of posterior tibialis tendon dysfunction: A systematic review. Applied Sciences, 14(6), 2362. DOI: 10.3390/app14062362

Cheng, J., Han, D., Qu, J., Liu, Z., & Huang, Y. (2024). Effects of short foot training on foot posture in patients with flatfeet: A systematic review and meta-analysis. Journal of Back and Musculoskeletal Rehabilitation, 37(4), 839-851. DOI: 10.3233/BMR-230226

Evans, A. M., & Rome, K. (2022). Foot orthoses for treating paediatric flat feet. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2022(1), CD006311. DOI: 10.1002/14651858.CD006311.pub4

Halabchi, F., Mazaheri, R., Mirshahi, M., & Abbasian, L. (2013). Pediatric flexible flatfoot; clinical aspects and algorithmic approach. Iranian Journal of Pediatrics, 23(3), 247-260.

Hegazy, F. A., Aboelnasr, E. A., Salem, Y., & Zaghloul, A. A. (2020). Validity and diagnostic accuracy of Foot Posture Index-6 using radiographic findings as the gold standard to determine paediatric flexible flatfoot between ages of 6-18 years: A cross-sectional study. Musculoskeletal Science and Practice, 46, 102107. DOI: 10.1016/j.msksp.2020.102107

Herchenröder, M., Wilfling, D., & Steinhäuser, J. (2021). Evidence for foot orthoses for adults with flatfoot: A systematic review. Journal of Foot and Ankle Research, 14, 57. DOI: 10.1186/s13047-021-00499-z

Hoang, N.-T.-T., Chen, S., & Chou, L.-W. (2021). The impact of foot orthoses and exercises on pain and navicular drop for adult flatfoot: A network meta-analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(15), 8063. DOI: 10.3390/ijerph18158063

Huang, C., & colleagues. (2022). Effects of the short-foot exercise on foot alignment and muscle hypertrophy in flatfoot individuals: A meta-analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19(19), 11994. DOI: 10.3390/ijerph191911994

Liu, C., Zhang, H., Li, J., Li, S., Li, G., & Jiang, X. (2024). The effects of foot orthoses on radiological parameters and pain in children with flexible flat feet: A systematic review and meta-analysis. Frontiers in Pediatrics, 12, 1388248. DOI: 10.3389/fped.2024.1388248

Molina-García, C., Banwell, G., Álvarez-Salvago, F., Reinoso-Cobo, A., Pujol-Fuentes, C., Medina-Luque, J., & Ramos-Petersen, L. (2025). Efficacy of functional re-education as a treatment for infantile flexible flatfoot: Systematic review. Children, 12(1), 8. DOI: 10.3390/children12010008

Mosca, V. S. (2010). Flexible flatfoot in children and adolescents. Journal of Children’s Orthopaedics, 4(2), 107-121. DOI: 10.1007/s11832-010-0239-9

Myerson, M. S., Thordarson, D. B., Johnson, J. E., Hintermann, B., Sangeorzan, B. J., Deland, J. T., Schon, L. C., Ellis, S. J., & de Cesar Netto, C. (2020). Classification and nomenclature: Progressive collapsing foot deformity. Foot & Ankle International, 41(10), 1271-1276. DOI: 10.1177/1071100720950722

Nielsen, M. D., Dodson, E. E., Shadrick, D. L., Catanzariti, A. R., Mendicino, R. W., & Malay, D. S. (2011). Nonoperative care for the treatment of adult-acquired flatfoot deformity. The Journal of Foot and Ankle Surgery, 50(3), 311-314. DOI: 10.1053/j.jfas.2011.02.002

Oerlemans, L. N. T., Peeters, C. M. M., Munnik-Hagewoud, R., Nijholt, I. M., Witlox, A., & Verheyen, C. C. P. M. (2023). Foot orthoses for flexible flatfeet in children and adults: A systematic review and meta-analysis of patient-reported outcomes. BMC Musculoskeletal Disorders, 24, 16. DOI: 10.1186/s12891-022-06044-8

Piraino, J. A., Theodoulou, M., & colleagues. (2020). American College of Foot and Ankle Surgeons clinical consensus statement: Appropriate clinical management of adult-acquired flatfoot deformity. The Journal of Foot & Ankle Surgery, 59(2), 347-355. DOI: 10.1053/j.jfas.2019.09.001

Xu, L., Gu, H., Zhang, Y., Sun, T., & Yu, J. (2022). Risk factors of flatfoot in children: A systematic review and meta-analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19(14), 8247. DOI: 10.3390/ijerph19148247

Zuil-Escobar, J. C., Martínez-Cepa, C. B., Martín-Urrialde, J. A., & Gómez-Conesa, A. (2018). Medial longitudinal arch: Accuracy, reliability, and correlation between navicular drop test and footprint parameters. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 41(8), 672-679. DOI: 10.1016/j.jmpt.2018.04.001