קרע לברום בכתף, אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע את החמרת הקרע וצורך עתידי בפתרון כירורגי. הלברום במפרק הכתף היא רקמה סחוסית התומכת בראש עצם הזרוע בשקע הגלנואידי. הגורם לקרע יכול להיות טראומה או עומס יתר על המפרק בגלל מאמצים חוזרניים. לברום היא רקמת חיבור (Fibrous cartilage) טבעתית הממוקמת סביב השוליים של השקע המפרקי. שני המפרקים שבהם ממוקם לברום כוללים את:
- לברום גלנואידי (Glenoid labrum) הממוקם סביב השקע הגלנואידי (Glenoid cavity) במפרק הכתף.
- הלברום המרחשתי (Acetabular labrum) הממוקם סביב שקע המרחשת (Acetabulum) במפרק הירך.
רקמת הלברום בכתפיים נתונה לעומסים קשים וחשופה עקב כך לפציעות. אבחון קרע לברום בכתף בשלב מוקדם ככול האפשר עשוי להועיל במניעת החמרת הקרע ומניעת ניתוח. במאמר הנוכחי "קרע לברום בכתף אבחון וטיפול" נדון בכך בהרחבה.
קרע לברום בכתף אבחון וטיפול – רקע
קרע לברום בכתף הוא אחת הפציעות השכיחות במפרק הכתף, במיוחד בקרב ספורטאים, אך גם באוכלוסייה הכללית. הלברום של הכתף הוא טבעת סחוסית שמממוקמת סביב השקע של מפרק הכתף. הטבעת הסחוסית הזאת מייצבת ושומרת את ראש עצם הזרוע במקומה (Almajed et al., 2022). קרע לברום בכתף עלול להתפתח בגלל עומסי יתר או נזקי חבלה. נזק לטבעת הסחוס הזאת יכול לגרום:
- לכאב, חוסר יציבות, ותחושה של משהו נתפס או ננעל בכתף ולמגבלות תפקודיות ניכרות.
ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לאבחן גם נזקים מינוריים בתוך מפרק הכתף כמו קרע לברום. היות שמדובר ברקמה רכה צילום רנטגן פשוט לא יכול לזהות את הקרע. MRI או CT עם חומר ניגודי הם האמצעים הטובים ביותר לאבחון קרע מסוג זה. אבחון מוקדם של קרע לברום חשוב כדי להקטין את הסיכון להזדקקות לניתוח. בשנים האחרונות עולה המודעות לחשיבות הגישות השמרניות – לרבות כירופרקטיקה ופיזיותרפיה. התוצאות הטיפוליות באמצעות גישות אלה דומות להתערבות ניתוחית מבחינת הפחתת כאב ושיפור תפקוד (Edwards et al., 2010; Blanchette et al., 2015).
במאמר זה נסקור בקצרה את המבנה האנטומי והמשמעות הביומכנית של הלברום, נציג את שכיחות הקרעים, הגורמים והסימפטומים, ולאחר מכן נתמקד בהרחבה בשיטות האבחון המדויקות ביותר ובגישות הטיפול הקיימות, עם דגש מיוחד על תרומת הכירופרקטיקה.
שכיחות של קרע לברום בכתף
הספרות מצביעה על שונות רבה בשכיחות קרעי לברום:
- בבדיקות ארתרוסקופיה נמצא כי שיעור הקרעים נע בין 6% ל־26% מכלל פציעות הכתף (Zhang et al., 2012).
- בקרב ספורטאי עילית בענפי זריקה, השכיחות עשויה להגיע אף ל־83% (Kim et al., 2003).
- קרעי SLAP נפוצים יותר בקרב גברים ביחס של 3:1 בהשוואה לנשים (Maffet et al., 1995).
- השכיחות עולה בגילאי 20-29 ובגילאי 40-49, תקופות חיים המאופיינות בפעילות גופנית אינטנסיבית או בתהליכים ניווניים (Zughaib et al., 2017).
אנטומיה ומשמעות ביומכנית
מפרק הכתף הוא מפרק כדורי (ball-and-socket joint), המחבר את ראש עצם ההומרוס עם השקע הגלנואידי של עצם השכמה. מבנה זה מאפשר טווחי תנועה נרחבים, אך על חשבון יציבות. הלברום הוא טבעת סחוסית פיברוטית המקיפה את השקע הגלנואידי, מעמיקה אותו ותורמת ליציבות המפרק (Clavert, 2015). הלברום משמש כנקודת עיגון לרצועות שונות ולגיד הראש הארוך של הבייספס, ולכן פגיעה בו עלולה לגרור חוסר יציבות ותסמינים נלווים.
המשמעות הביומכנית של הלברום קריטית:
הוא סופג עומסים חוזרניים ומונע תנועות יתר קיצוניות. פגיעה בו משנה את חלוקת הכוחות במפרק ועלולה להוביל לפציעות נוספות כמו קרעים בשרוול המסובב או פריקות חוזרות (Almajed et al., 2022).
גורמים להתפתחות קרע לברום בכתף
קרע חלקי או מלא של הלברום בכתף (Shoulder Labrum Tear) מתרחש לרוב בגלל שני גורמים עיקריים:
טראומה חריפה
טראומה לכתף עלולה להתרחש במהלך:
תאונת דרכים, פציעת ספורט או סתם נפילה על יד מושטת לפנים (Andrews et al., 1985). אלה עלולים לגרום בין היתר לשבר של ראש עצם הזרוע ו/או פריקת כתף שנלווה להם גם קרע לברום. לעתים קרובות עלול להתלוות לשבר או פריקת כתף גם נזק לשרירי השרוול.
עומס יתר חוזרני
עומסי יתר על הכתף נגרמים בגלל פעילות ומאמצים מוגזמים של המפרק בטווחי תנועה קיצוניים:
ביצוע יותר מידי תנועות מאומצות של היד מעל הראש (Overhead activity) כמו בעת משחק כדור יד, כדור עף והטלת רומח הם דוגמאות למאמצים עם פוטנציאל לגרימת נזק ללברום. בעוד שהפגיעה בלברום בקרב האוכלוסייה הכללית עומדת על אחוזים בודדים בקרב שחקני כדור יד היא עולה עד ל-40%. פעילות אינטנסיבית בטווחי תנועה קיצוניים, במיוחד בהרמות מעל הראש (Overhead activity), אופייני לשחיינים, שחקני כדור יד ומרימי משקולות.
גורמי סיכון לקרעי לברום בכתף:
הסבירות להתפתחות קרע לברום בכתף עולה במצבים הבאים:
- יש לכם היסטוריה של פריקות כתף.
- המבנה האנטומי של השקע הגלנואידי רדוד.
- קיים אצלכם חוסר איזון בשרירי חגורת הכתפיים.
- גילכם מתקדם (תהליכים ניווניים).
- אתם עוסקים בענפי ספורט מגע או זריקה.
סימנים ותסמינים של קרע לברום בכתף
קרע לברום בכתף מתאפיין בתסמינים מגוונים, לעיתים קשים לאבחון עקב חפיפה עם מצבים אחרים:
- כאב עמוק במפרק, מוחמר בתנועות מעל הראש.
- תחושת חוסר יציבות או "תפיסה" בכתף.
- קליקים או רעשי חיכוך (קרפיטוס).
- ירידה בטווחי תנועה.
- חולשה בכתף, במיוחד בהרמה או זריקה.
- במקרים מסוימים – הקרנת כאב אל בית השחי או לזרוע (Kim et al., 2003).
עם שוך הדלקת המפתחת בגין קרע לברום בכתף הסימנים והתסמינים עשויים לפוג ובמקרים מסוימים גם להיעלם. כמובן שהיעלמות כזאת של הסימנים והתסמינים תלויה בין היתר בחומרת הקרע ומיקומו.
שני סוגי קרעים
הלברום בכתף יכול להיקרע בעיקר בחלק העליון או בחלק התחתון. קרע בחלק העליון של הלברום באזור האחיזה של הגיד הדו ראשי קרוי SLAP (Superior labral anterior posterior tears). פציעה זאת עלולה לערב גם פגיעה בגיד של השריר הדו ראשי (Biceps tendon).
קרע בחלק הקדמי תחתון של הלברום הקרוי פגיעת בנקרט (Bankart lesion) עלולה להתרחש בעקבות פריקת כתף (Dislocated shoulder) מלאה או חלקית. נזק משני עלול לכלול גם קרע של רצועה המחברת בין עצם הזרוע לשקע הגלנואידי (Glenohumeral ligament).
שיטות אבחון מבוססות ראיות של קרע לברום בכתף
האבחון של קרע לברום מאתגר. אין בדיקה יחידה המספקת תשובה חד־משמעית, ולכן יש צורך בשילוב של אנמנזה, בדיקה גופנית והדמיה מתקדמת.
אנמנזה
נאספת היסטוריה רפואית הכוללת פרטי הפציעה, סוגי פעילויות מעוררות כאב, ותיאור הסימפטומים. מידע זה מסייע להבחין בין קרע לברום לבין פציעות אחרות כמו בורסיטיס או קרע בשרוול המסובב.
בדיקה גופנית
הבדיקה הפיזיקלית כוללת:
- מבחן O’Brien – יעיל יחסית באבחון SLAP.
- מבחן Speed’s – מעריך מעורבות של גיד הבייספס.
- מבחן Apprehension – לבחינת חוסר יציבות קדמית.
- מישוש, הערכת טווחי תנועה ובדיקות נוירולוגיות לשלילת פגיעות צוואריות (Schultz & Nelson, 2023).
הדמיה
- MRI רגיל – רגישות מוגבלת, מאתר רק חלק מהקרעים.
- MRI עם חומר ניגודי (MR Arthrogram) – נחשב תקן הזהב, עם דיוק של עד 90% (Varacallo et al., 2023).
- CT Arthrogram – אופציה חלופית במקרים בהם MRI אינו אפשרי.
- ארתרוסקופיה – מאפשרת אבחנה ודאית, אך פולשנית יותר.
קרע לברום בכתף – גישות טיפול
מניעת פציעות כתף ובכלל זה מניעת קרע לברום מחייב טיפול ושיקום של הכתף. מחקרים עדכניים ממליצים לטפל באופן שמרני תחילה בקרע לברום.
טיפול שמרני ראשוני
בשלב הראשון מומלץ טיפול לא ניתוחי:
- מנוחה יחסית והימנעות מפעילות מעוררת כאב.
- קומפרסים חמים/קרים.
- תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs).
- תרגילים לשימור טווח תנועה ושיקום שרירי חגורת הכתפיים.
טיפול כירופרקטי
עם הטיפול השמרני הראשוני לא צלח מומלץ לפנות לכירופרקט המתמחה בפציעות ספורט.
הטיפול במרפאה שלנו בתל אביב יכלול:
- מוביליזציה עדינה של הכתף – לשיפור ניידות (Sharma et al,. 2021).
- מניפולציות בעמוד השדרה הצווארי והחזה – לשיפור בקרה עצבית־שרירית.
- שחרור רקמות רכות להפחתת מתח ודלקת.
- תרגילי חיזוק ושיקום מותאמים אישית – שיקום השרוול המסובב והסקפולה.
- אלקטרותרפיה – שימוש בלייזר רך, אולטרסאונד טיפולי או גלי הלם (Chen et al 2021;Chou et al,. 2021).
- הדרכה ארגונומית – ייעוץ יציבתי ותיקון דפוסי תנועה יומיומיים (Blanchette et al., 2015).
יתרונות הטיפול הכירופרקטי:
ברוב המקרים הטיפול הכירופרקטי ישיג את המטרות הבאות:
- יפחית את הדלקת ואת הכאבים.
- ישפר את היציבות וטווח התנועה של הכתף ושל המפרקים הסמוכים ויאפשר חזרה הדרגתית לפעילות.
- יאזן את התפקוד של השרירים הפועלים על המפרק.
- מניעת סיבוכים כגון "כתף קפואה".
- יאפשר חזרה הדרגתית לספורט ללא צורך בניתוח.
כאשר הטיפול הכירופרקטי לא מצליח לספק הקלה משמעותית או שמדובר בקרע נרחב עם פגיעה משמעותית ביציבות של הכתף נפנה את החולה לטיפול רפואי פולשני.
טיפול רפואי־כירורגי
במקרים חמורים או כאשר הטיפול השמרני נכשל:
- הזרקות סטרואידים – להקלת דלקת.
- ניתוח ארתרוסקופי – תפירת הלברום או דה־ברידמנט.
- במקרים מורכבים – ניתוח פתוח (Zhang et al., 2012; Stetson et al., 2019).
קרע לברום בכתף אבחון וטיפול: סיכום
קרע בלברום בכתף הוא פציעה שכיחה המשלבת אתגר אבחוני וטיפולי. למרות שניתוח נתפס במשך שנים כפתרון העיקרי, כיום ההמלצה היא להתחיל בגישה שמרנית – הכוללת שיקום, פיזיותרפיה וכירופרקטיקה – אשר הוכחו כיעילות להפחתת כאב ושיפור תפקוד. אבחון מוקדם באמצעות שילוב אנמנזה, בדיקה גופנית והדמיה מתקדמת חיוני כדי למנוע החמרה ולצמצם את הצורך בניתוחים מיותרים.
