תסמונת הצביטה בכתף חכו עם הניתוח! תסמונת הצביטה היא פציעה שכיחה בעיקר בקרב ספורטאים. פציעה זאת מטופלת לעיתים על ידי ניתוח ארתרוסקופי. בניתוח זה מבצעים דקומפרסיה של הרקמות הנצבטות בכתף. על פי המחקר הנוכחי אין יתרון לניתוח זה על פני טיפול שמרני.
כאבים בכתף מהווים תלונה שכיחה. על פי מחקרים שונים רק כאבי גב שכיחים יותר. תסמונת הצביטה הם קרוב לוודאי הגורם השכיח ביותר להתפתחות כאב בכתף. תסמינים נוספים בשל תסמונת זאת כוללים בהרבה מקרים גם מוגבלות תנועתית ותפקודית. בתסמונת הצביטה נלכדים ונצבטים מתחת לזיז שיא הכתף (Acromion) הרקמות הבאות:
- הבורסה
- והגידים המסובבים של הכתף
הטיפול המומלץ הראשוני הוא טיפול שמרני אך הולכת וגדלה גם הפופולריות של הניתוח הזעיר לצורך תיקון הגורם לצביטה. האם כדאי לנתח? במאמר הנוכחי "תסמונת הצביטה בכתף חכו עם הניתוח" נדון בנושא בהרחבה.
תסמונת הצביטה בכתף חכו עם הניתוח – רקע
תסמונת הצביטה בכתף היא מצב שכיח המשפיע על גידי השרוול המסובב של הכתף. זה קורה כאשר הגידים הופכים דלקתיים או מגורים הגורם לכך הוא לרוב:
לחץ חוזר ונשנה או חיכוך בין עצם הזרוע לבין שיא הכתף (acromion). אלו הן שתי עצמות המהוות חלק ממפרק הכתף. הפרעה זאת עלולה לגרום:
- לכאב, נוקשות, טווח תנועה מופחת, וקושי בביצוע פעילויות תקורה
השכיחות של תסמונת פגיעה בכתף משתנה בהתאם לאוכלוסייה ולקריטריונים המשמשים לאבחון. כמה מחקרים העריכו כי הפרעה זאת משפיעה על:
- בין 7% ל 26% מהמבוגרים. עם שיעורים גבוהים יותר בקרב אנשים מבוגרים, ספורטאים, ועובדים המבצעים משימות תקורה חוזרות ונשנות.
גורמים לתסמונת הצביטה
אחד הגורמים השכיחים להתפתחות כאבים בכתף היא תסמונת הצביטה. התסמונת מתפתחת כשהחלקים גרמיים בכתף לוחצים באופן חוזרני על הגידים ושק הבורסה. פציעה זאת מתרחשת לרוב בגלל ביצוע תנועות חוזרניות של הכתף מעל גובה הראש. פעילות מסוג זה ניתן לראות בסוגים מסוימים של ענפי ספורט כמו:
- בכדור סל
- טניס
- כדור עף
- וכדור יד ועוד
גורם נוסף להתפתחות תסמונת הצביטה כולל:
- נזקי חבלה ברקמות הרכות הללו עקב נפילה על יד מושטת לפנים ועוד
גורמי סיכון להתפתחות תסמונת הצביטה בכתף
גורמי הסיכון להתפתחות תסמונת פגיעה בכתף כוללים:
- גיל – ככל שאנו מתבגרים כך גם עולה הסיכון
- מגדר – יותר גברים סובלים מהפרעה זאת
- עיסוק – ניתן לראות פעולות חוזרניות כאלה גם בקרב בעלי מקצוע מסוימים כולל צביעת תקרות, סידור מדפים גבוהים ועוד
- השתתפות בספורט – סוגי ספורט מו טניס, כדור עף ועוד המחייבים פעילות חוזרנית מעל גובה הראש מעלים את הסיכון
- יציבה – ליקויי יציבה כמו קיפוזיס משנים את אופן פעולת הכתף. השינויים הללו מעלים את הסבירות להתפתחות תסמונת הצביטה בכתף
- פציעות כתף קודמות – אנשים שנפצעו בעבר בכתפם נמצאים בסיכון מוגבר להיפצע שוב
סימנים ותסמינים
הסימנים והתסמינים של תסמונת הצביטה בכתף כוללים בין היתר:
- כאבים בכתף
- קושי להרים את הכתף מעל גובה הראש
- מגבלות תנועה ותפקוד נוספים
התעלמות מהסימנים והתסמינים של תסמונת הצביטה עלולה לגרום לנזקים הולכים ומחמירים בגידים של השרירים המסובבים בכתף ובבורסה ולהגיע למצב של קרע חלקי של הגידים ולעתים אפילו קרע מלא שלהם. עדיף לאבחן ולטפל בבעיה בראשית דרכה.
כאבים בכתף אבחון וטיפול
בדומה לתסמונת כאב אחרות במערכות שריר ושלד גם כאבים בכתף בגין את תסמונת הצביטה נאבחן לאחר שעברנו מספר שלבים כולל:
- למידה של היסטוריה הרפואית (איך החל הכאב, מתי החל, תנועות ומאמצים שמחמירים אותו ועוד)
- בדיקה גופנית הכוללת התבוננות ומישוש של הכתף והנעה פסיבית ואקטיבית של הכתף. הבדיקה הגופנית כוללת גם בדיקות נוירולוגיות ובדיקות מיוחדות
- ובמידת הצורך כאשר יש ספק לגבי האבחון נפנה לבדיקות מעבדה ו/או הדמיה כולל צילום רנטגן, סריקת CT או דימות MRI
את תהליך האבחון נשלים באמצעות ביצוע הליך של אבחנה מבדלת שבה נשלול מגוון רחב של הפרעות שעלולות היות לגרום לסימנים ותסמינים דומים לאלו של תסמונת הצביטה.
בין היתר נשלול:
- נזקים טראומטיים כמו שברים
- פריקת כתף או תת פריקה של הכתף
- הקרנות כאב מהצוואר
- דלקת פרקים ניוונית בכתף ועוד
הטיפול בתסמונת
אפשרויות הטיפול העצמי בתסמונת פגיעה בכתף כוללות אמצעים שמרניים כגון:
- מנוחה מכל פעולה שגורמת לכאב
- קומפרסים של חום וקור
- תרופות אנטי דלקתיות ללא מרשם
במצב שבו הטיפול העצמי לא הספיק ניתן לפנות לכירופרקט. הטיפול הכירופרקטי בתסמונת הצביטה כולל:
- מנוחה מכל פעולה או מנח שגורמים להחמרת הכאב. אנשי מקצוע או ספורטאים שעיסוקם כולל הרמות חוזרות ונשנות של הגפה העליונה אל מעבר לגובה הראש יעשו הפסקה בעיסוקם.
- שילוב של עזרים חשמליים כמו גלי הלם ולייזר רך שמטרתם קידום הריפוי של השלקת
- טכניקות טיפול ושיקום שמטרתם חיזוק הרקמות, שיפור טווחי התנועה
כאשר גם הטיפול הכירופרקטי אינו מניב את התוצאות המקוות יוכל החולה לגשת לטיפול רפואי. האמצעים שעומדים לרשות הרופא כוללים:
- תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים
- זריקות סטרואידים
- ו/או הפנייה לפיזיותרפיה
- כאשר כל אלה לא הועילו ניתן לשקול התערבויות כירורגיות כגון הפחתת לחץ תת-אקרומיאלית או תיקון שרוול מסובב.
הפרוגנוזה של תסמונת פגיעה בכתף תלויה בחומרת המצב, התגובה לטיפול ונוכחות של סיבוכים כגון קרעים בשרוול המסובב או בורסיטיס.
המחקר
החוקרים בדקו את היעילות של ניתוחים זעירים אורתרוסקופים (Arthroscopic acromioplasty) שמבוצעים לצורך שחרור הלחץ מעל הרקמות הנצבטות בתסמונת הצביטה בכתף וגורמים להתפתחות כאבים בכתף. לשם כך חולקו 140 חולים לשתי קבוצות:
- קבוצה אחת שעברה תרגולים גופניים של הכתף המנותחת תחת פיקוח
- וקבוצה שנייה שעברה את הניתוחים הללו ולאחריהם פעילות גופנית של הכתף המנותחת.
ממצאי המחקר
לאחר 5 שנים נבדק מצבם של 109 חולים, 52 חולים מהקבוצה שבצעה פעילות גופנית בלבד ו-59 חולים שביצעו את הניתוח האמור ולאחריו עברו תהליך שיקומי שכלל פעילות גופנית. שתי הקבוצות הראו שיפור דומה במדדי הכאב ובטווחי התנועה של מפרק הכתף. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות בכל הנוגע למצב הכתפיים.
מסקנות החוקרים
המצב של הכתף של האנשים בשתי הקבוצות היה דומה. ההבדלים שנמצאו לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. מכאן מסיקים החוקרים שמבחינת עלות תועלת הניתוח המסוים הזה אינו יעיל ועל כן אינו מומלץ.
על פי המחקר כאבים בכתף בגלל תסמונת הצביטה ניתנים לטיפול שמרני יעיל, ללא תרופות וללא כירורגיה בין היתר על ידי הפעלת הכתף באופן מפוקח על ידי תרגול מובנה. טיפולים שמרניים מסוג זה עשויים להפחית את הכאב ולהגדיל את טווח התנועה של הכתף הפגועה.
2013 The British Editorial Society of Bone & Joint Surgery
