פציעות יוגה תופעה מתרחבת. אין ספק, יוגה משביחה את היכולות הגופניות ובעידן הלחוץ שלנו היא מסייעת לנפש. יוגה דוחפת אותנו להגיע לתנוחות המחייבות טווחי תנועה קיצוניים יחסית. הדחיפה הזאת מחד משפרת את היכולות הגופניות שלנו ומאידך מסכנת את בריאותנו. שם, בטווחים הקיצוניים הללו עלולות להתרחש הפציעות ולעתים גם פציעות קשות. בשנים האחרונות אולי בגלל הפופולאריות של יוגה ישנם יותר מתרגלי יוגה שנפצעים באופן חמור.
מנתונים שנאספו בארצות הברית נמצא שבשנים האחרונות תרגלי יוגה רבים נפצעים ולעתים אפילו פציעות קשות. למרות נתונים אלה יוגה נחשבת לבטוחה ולא היה בכוונת החוקרים להפחיד או למנוע את תרגולה. היתרונות של היוגה ברורים והם כוללים בין היתר:
- הורדת לחץ הדם
- הפחתה בכולסטרול
- הפחתה בקצב הלב
- שיפור במצבי דיכאון, חרדות והפרעות שינה ועוד
יחד עם זאת מדובר בפעילות גופנית שמאתגרת. כאן טמון היתרון וכאן גם טמון החיסרון של היוגה.
פציעות יוגה תופעה מתרחבת – רקע
בשנים האחרונות הפופולאריות של יוגה ברחבי העולם עולה. לפי נותנים ממקורות שונים:
- 200 מיליוני בני אדם בעולם מתרגלים יוגה
- בשנת 2007 תרגלו יוגה כ5% מהבוגרים בארצות הברית
- ואילו בשנת 2012 מספר מתרגלי היוגה נאמד ב- 9% מכלל המבוגרים בארצות הברית
יוגה נחשבת לבטוחה יחסית. עם זאת, מספר המתאמנים הגדול מגדיל את מספר הפציעות כולל את פציעות היוגה החמורות. בחלק מהמקרים הפציעות הללו כל כך חמורות שהן דורשות התערבות כירורגית. בין יתר אזורי הגוף שנפגעים נציין:
- מפרקי ירך (כאבים, מגבלות תנועה, תחושת שריפה בירך ועוד)
- גב תחתון (כאב, מגבלות תנועה שינויים תחושתיים בגפיים ועוד)
המחקר
החוקרים בדקו נתונים ממספר מקורות לגבי פציעות יוגה חמורות בארצות הברית בקרב המתרגלים בשיטה הזאת.
ממצאי המחקר
פציעות יוגה חמורות הן מגמה שיש לקחת בחשבון. לפי המחקר נמצא שמספר הפציעות החמורות שנגרמות מתרגול יוגה ומחייבות חדרי מיון עלה ב70% ואף יותר בקרב אנשים מבוגרים. הנתון המטריד הוא שמגמת הפציעות החמורות מראה גרף ברור של עלייה. בין השנים 2001-2014 ביקרו בחדרי המיון בארצות הברית כמעט 30,000 אמריקאים מפציעות שנגרמו מתרגול יוגה כולל:
- מתיחה ונקעים של שרירים ומפרקים (45%)
- שברים (5%)
- ופציעות נוספות
מבוגרים מעל גיל 65 סבלו מאחוז הפציעות הגבוה ביותר (פי 3) ביחס למספרם. בעוד שבשנת 2001 טופלו בחדרי המיון עם פציעות חמורות 9.5 מתוך כול 100,000 מתרגלי יוגה הרי שבשנת 2014 קפץ המספר ל 17 פציעות חמורות מתוך כול 100,000 מתרגלי יוגה. חשוב עוד לזכור שהנתונים הללו מייצגים את מספר הפציעות החמורות שחייבו הגעה לחדרי מיון. אין דרך למנות את כלל פציעות יוגה הנגרמות בקרב המתרגלים של השיטה שכן חלקם מטופל בבית או במרפאות או שאינו מטופל כלל.
מסקנות החוקרים
פציעות יוגה תופעה מתרחבת! לדעת החוקרים יתכן שהסיבה למגמת הפציעות העולה טמונה בעובדה שהיוגה הפכה להיות פופולארית ונגישה יותר ומתרגלי יוגה חסרי יכולות בסיסיות וניסיון ניגשים אליה עם אותה גישה שבה הם ניגשים לפעילות ספורט אחרת. ישנם סוגים שונים של יוגה. חשוב לדעת האם אתם נכנסים לכיתה שמתרגלת יוגה באופן אינטנסיבי וקשוח או באופן עדין יותר. בחירה נכונה עשויה להיות מפתח למניעת פציעות יוגה.
האופי התחרותי שגורם לנו להתחרות עם השכן על המזרן לידנו הוא עוד גורם ידוע לפציעות. הצורך שלנו "להגיע" לאותה תנוחה מפותלת שבה נמצא המתרגל שלידך היא בעוכרינו. אין צורך לעמוד 61 שניות על הראש בגלל שהמתרגל לידך עמד 60 שניות על ראשו.
לטענת החוקרים שיעור פציעות מיוגה הגבוה בקרב מבוגרים נובע מהפגיעות הגבוהה שלהם. החוקרים טוענים שרופאים רבים מפנים את מטופליהם לשיעורי יוגה:
- בלי לדעת באיזה סוג יוגה מדובר
- והאם הסוג המסוים הזה מתאים לחולה שלהם
לדעת רופאים אורתופדים מצבם המקדים של החולים חייב להיות ברור טרם תחילת אימוני היוגה. למשל, כפיפות וסיבובים רחבים של מפרק הירך אצל חולים עם תסמונת תפס הירך עלולה לגרום:
- נזקים נוספים למפרקי הירך
- להחמרת הכאבים
- למגבלות תנועה גדולים ועוד
סיבות אפשריות נוספות לריבוי הפציעות כוללות כיתות הכוללות מספר רב מידי של מתאמנים ומדריכים לא טובים מספיק.
המלצות החוקרים
החוקרים ממליצים למתרגלי היוגה החדשים להתחיל לאט. האצה משמעותה פציעות יוגה שלעתים עלולות להיות קשות. הכי חשוב הקפידו למצוא מדריך טוב שמקפיד על תנוחות וטכניקות מדויקות. כמו כן חשוב לדעת החוקרים להתמקד בעצמכם וביכולות שלכם. אם המתרגל לידכם מצליח להתפתל למצב של בייגלה אז תכירו בזה שהם בעלי יכולות מיוחדות. אל תדחפו את עצמכם בכוח להגיע לתנוחה הזאת. גמישות היא גם עניין גנטי. לא תמיד ניתן לכפות על הגוף שלנו דברים שהוא לא בנוי להם מלכתחילה. החוקרים ממליצים גם לפקח על הרמה של תוכניות ההכשרה של בתי הספר ליוגה עבור מדריכים.
Nov. 2016, Orthopedic Journal of Sports Medicine
