טורטיקוליס חריף: אבחון ושחרור צוואר תפוס וכואב נדון כאן בהרחבה. טורטיקוליס חריף (Acute Torticollis), המוכר בפי העם כ"צוואר תפוס", הוא מצב שכיח ומגביל המתאפיין בכאב עז ופתאומי בצד אחד של הצוואר, המלווה בכיווץ שרירים חזק (ספאזם) ובהטיה של הראש הצידה. התופעה מתרחשת לרוב בעקבות תנועה חדה ולא נכונה, שינה בתנוחה לא נוחה, או חשיפה ממושכת לקור ורוח ישירה. מעבר לכאב החד, המצב גורם להגבלה קשה בטווח התנועה של עמוד השדרה הצווארי, ופוגע באופן מיידי בתפקוד היום-יומי הפשוט ביותר, כמו נהיגה או הפניית המבט. אבחון מדויק של טורטיקוליס חריף הוא הצעד הראשון והקריטי בדרך לפתרון.
האבחון מתבסס בראש ובראשונה על בדיקה קלינית פיזיקלית על ידי רופא או כירופרקט, שמטרתה לשלול גורמים מורכבים יותר כמו פריצת דיסק צווארית, דלקת זיהומית או פגיעה גרמית. לאחר שלילת "דגלים אדומים", המטרה המרכזית עוברת למישור הטיפולי: שחרור השרירים המכווצים והפחתת הכאב. תהליך השחרור וההחלמה משלב מספר אפיקים, החל מטיפול שמרני ביתי כמו מנוחה מתונה, שימוש בקומפרסים חמים להגברת זרימת הדם, ועד לטיפולים מנואליים מתקדמים. כירופרקטיקה, עיסוי רפואי ממוקד ומתיחות עדינות הוכחו כיעילים במיוחד להפחתת המתח השרירי, החזרת טווחי התנועה וקיצור משמעותי של משך הסבל. הבנת מנגנון הפגיעה ודרכי הטיפול תאפשר התמודדות מהירה ויעילה עם התקף חריף ומניעת הישנותו בעתיד.
טורטיקוליס חריף: אבחון ושחרור צוואר תפוס וכואב – רקע
מה זה בעצם טורטיקוליס חריף? טורטיקוליס חריף, או “צוואר תפוס” במצב חד, הוא מצב שבו הצוואר נתפס לפתע, הראש נוטה או מסתובב לצד אחד, וטווח התנועה נעשה מוגבל וכואב. לעיתים האדם מתעורר בבוקר עם צוואר נעול, ולעיתים הכאב מופיע לאחר תנועה חדה, אימון, עבודה ממושכת מול מחשב, נהיגה, סטרס או שינה בתנוחה לא נוחה.
ברוב המקרים מדובר במצב שריר־שלד לא מסוכן, הקשור לעומס על שרירי הצוואר, מפרקי הצוואר, הרצועות או מערכת העצבים המקומית. עם זאת, לא כל טורטיקוליס הוא “שריר תפוס”. במקרים נדירים יותר, צוואר מסובב וכואב יכול להופיע לאחר חבלה, זיהום, בעיה במפרק C1-C2, תגובה תרופתית, דיסטוניה צווארית או מצב רפואי שדורש בירור (Cohen, 2017; Feller, 2024).
שכיחות כאבי צוואר וצוואר תפוס
כאבי צוואר הם אחת מתלונות השריר־שלד השכיחות בעולם. מחקר נטל המחלה העולמי העריך שכאבי צוואר השפיעו על מאות מיליוני אנשים, וצפויים להמשיך להיות גורם משמעותי למוגבלות גם בעשורים הקרובים (GBD 2021 Neck Pain Collaborators, 2024). טורטיקוליס חריף הוא תת־מצב בתוך עולם כאבי הצוואר, אך קשה למצוא לו שיעור שכיחות מדויק משום שהוא מוגדר לעיתים כצוואר תפוס, כאב צוואר חריף או עווית שרירית.
למה קשה למדוד טורטיקוליס חריף?
אנשים רבים אינם פונים לרופא בגלל צוואר תפוס, אלא מטפלים בבית, פונים לכירופרקט, לפיזיותרפיסט או פשוט מחכים. לכן המחקר מתעד טוב יותר “כאב צוואר” כללי מאשר “טורטיקוליס חריף” ספציפי. למרות זאת, מבחינה קלינית מדובר בתלונה נפוצה מאוד, במיוחד אצל אנשים שעובדים מול מחשב, ישנים בתנוחה לא נוחה, חווים סטרס או מבצעים פעילות גופנית עם עומס צווארי.
איך טורטיקוליס חריף מרגיש?
הסימן הבולט הוא קושי לסובב את הראש לצד אחד או לשני הצדדים. לעיתים הראש נוטה מעט לצד, הסנטר מסתובב בכיוון מסוים, וכל ניסיון “ליישר בכוח” מגביר כאב. הכאב יכול להיות חד, מושך, לוחץ או שורף, ולעיתים הוא מקרין לשכמה, לכתף או לעורף.
תסמינים שכיחים
בדרך כלל יופיעו נוקשות, כאב בתנועה, רגישות בשרירי הצוואר, קושי בנהיגה, קושי להסתכל לצדדים, כאב בשכיבה או קימה מהמיטה, ולעיתים כאב ראש עורפי. אם אין נימול, חולשה, חום, טראומה משמעותית או סימנים כלליים, סביר יותר שמדובר במצב מכני־שרירי.
גורמים שכיחים לטורטיקוליס חריף
הגורם השכיח ביותר הוא כאב צוואר מכני חריף. זה יכול להיות קשור לעומס פתאומי על מפרקי הצוואר, כיווץ הגנתי של שרירים, תנועה לא מוכנה, שינה בתנוחה לא רגילה, או הצטברות עומסים מיום עבודה ארוך. כאבי צוואר נחשבים מצב רב־גורמי, ולכן לא נכון להאשים תמיד גורם אחד בלבד (Cohen, 2017).
שינה לא נוחה
אחד התרחישים הנפוצים הוא התעוררות עם צוואר תפוס. לעיתים הכרית גבוהה מדי, נמוכה מדי, או שהראש נשאר שעות במנח מסובב. השרירים והמפרקים מגיבים בנוקשות וכאב. ברוב המקרים המצב משתפר תוך ימים עם תנועה עדינה, חום, מנוחה יחסית וטיפול שמרני.
עבודה מול מחשב
ישיבה ממושכת מול מחשב יכולה להעמיס על שרירי הצוואר והשכמות, במיוחד כאשר המסך נמוך, העכבר רחוק, הכתפיים מורמות או שאין הפסקות תנועה. סקירות על עובדי משרד מצאו קשר בין גורמים פיזיים בעבודה לבין כאב צוואר לא־ספציפי (Jun, 2017).
סטרס ועומס נפשי
סטרס יכול לגרום להידוק לסתות, הרמת כתפיים, נשימה שטחית וכיווץ מתמשך של שרירי הצוואר. כאשר זה קורה לאורך שעות או ימים, הצוואר עלול להיות רגיש יותר לתנועה חדה או לשינה לא נוחה. הכאב אמיתי לחלוטין, גם אם סטרס הוא אחד הגורמים המשמרים.
טורטיקוליס חריף לעומת דיסטוניה צווארית
חשוב להבדיל בין טורטיקוליס חריף רגיל לבין דיסטוניה צווארית. דיסטוניה צווארית היא הפרעת תנועה נוירולוגית שבה קיימים כיווצים בלתי רצוניים של שרירי הצוואר, הגורמים למנח ראש לא תקין, כאב ולעיתים רעד או תנועות חוזרות. זה אינו אותו דבר כמו צוואר שנתפס אחרי שינה.
דיסטוניה צווארית היא בדרך כלל מצב כרוני יותר, ולעיתים מטופלת בזריקות בוטולינום טוקסין אצל נוירולוגים מומחים. סקירות בתחום מציינות שבוטולינום טוקסין הוא טיפול קו ראשון בדיסטוניה צווארית, אך זה רלוונטי בעיקר למצב נוירולוגי ולא לצוואר תפוס מכני רגיל (Contarino, 2016; Erro, 2023).
טורטיקוליס אחרי חבלה או תאונה
כאשר הצוואר נתפס לאחר נפילה, תאונת דרכים, חבלה בספורט או מכה ישירה, ההתייחסות שונה. במצב כזה יש לשלול פגיעה גרמית, רצועתית או עצבית. כאב צוואר לאחר טראומה אינו תמיד מסוכן, אך הוא דורש זהירות רבה יותר.
מתי חבלה מחייבת בירור?
אם יש כאב חזק לאחר תאונה, קושי משמעותי להזיז את הצוואר, נימול, חולשה, סחרחורת חריגה, כאב ראש חדש וחזק, הקאות, בלבול או רגישות חזקה בקו האמצע של הצוואר – יש לפנות לבדיקה רפואית. טיפול ידני לפני בירור אינו מתאים כאשר קיימת אפשרות לפגיעה יציבותית.
מצב נדיר אך חשוב: תת־פריקה סיבובית C1-C2
אחד המצבים הנדירים שיכולים להיראות כמו טורטיקוליס הוא תת־פריקה סיבובית בין החוליה הראשונה והשנייה בצוואר, C1-C2. מצב זה נפוץ יותר בילדים, אך יכול להופיע גם במבוגרים, במיוחד לאחר טראומה או לעיתים אחרי זיהום באזור הראש והצוואר.
סקירה על תת־פריקה סיבובית C1-C2 במבוגרים מדגישה שמדובר במצב נדיר, אך כזה שעלול לגרום לכאב צוואר, טורטיקוליס והגבלת תנועה, ושאבחון מוקדם חשוב כדי למנוע קיבוע של המנח והחמרה תפקודית (González, 2022). לכן טורטיקוליס שלא משתפר, במיוחד לאחר חבלה או זיהום, מחייב הערכה.
סימני אזהרה בטורטיקוליס חריף
ברוב המקרים אין סימני אזהרה, והמצב משתפר בהדרגה. עם זאת, יש סימנים שדורשים בדיקה רפואית. סקירה עדכנית על דגלים אדומים בכאב צוואר מצאה שיש חוסר אחידות בין הנחיות, אך עדיין קיימים סימנים קליניים שמחייבים זהירות ובירור (Feller, 2024).
מתי לפנות לבדיקה בהקדם?
יש לפנות לבדיקה אם הצוואר התפוס מלווה בחום, נוקשות קשה עם מחלה כללית, כאב ראש חריג, חולשה ביד או ברגל, נימול משמעותי, קושי בהליכה, קושי בדיבור או בליעה, ראייה כפולה, סחרחורת חריגה, כאב לאחר חבלה, ירידה לא מוסברת במשקל או כאב לילי חריג.
איך מאבחנים טורטיקוליס חריף?
האבחון מתחיל בשיחה: מתי הכאב התחיל, האם היה אירוע ברור, האם האדם התעורר כך בבוקר, האם הייתה חבלה, האם יש חום, הקרנה ליד, נימול, חולשה או כאב ראש. לאחר מכן מבצעים בדיקה של טווחי תנועה, רגישות שרירית, תפקוד כתפיים ושכמות, ובמקרה הצורך בדיקה נוירולוגית.
אבחון לפי תבנית הכאב
כאשר הכאב מחמיר בתנועה מסוימת, מוקל במנוחה יחסית, אינו מלווה בסימנים כלליים ואינו מקרין עם חולשה או נימול, סביר יותר שמדובר בכאב מכני. כאשר יש סימנים עצביים, חום, טראומה או כאב חריג, נדרשת בדיקה רפואית ולעיתים הדמיה.
האם צריך צילום, CT או MRI?
ברוב המקרים של טורטיקוליס חריף ללא סימני אזהרה אין צורך מיידי בהדמיה. הנחיות קליניות לכאב צוואר מדגישות הערכה קלינית, סיווג לפי תבנית כאב וזיהוי סימנים שמצריכים בירור נוסף (Blanpied, 2017). הדמיה נשקלת כאשר יש טראומה, חשד לזיהום, ממצא נוירולוגי, כאב חריג או חוסר שיפור משמעותי.
למה לא תמיד כדאי למהר להדמיה?
בדיקות הדמיה יכולות להראות ממצאים שאינם קשורים לכאב, כמו שינויים ניווניים או בלטים קלים. ממצא כזה עלול להלחיץ ולגרום לאדם לחשוב שהצוואר “פגום”, גם כאשר הכאב נובע בעיקר מעומס שרירי או מפרקי חולף. לכן הדמיה היא כלי חשוב, אבל לא תמיד שלב ראשון.
שחרור צוואר תפוס: מה עושים ביום הראשון?
ביום הראשון המטרה אינה “לשבור” את התפיסה או להחזיר את הראש בכוח לאמצע. המטרה היא להרגיע, להוריד רגישות ולשמור על תנועה עדינה. כדאי להימנע מתנועות חדות, הרמות כבדות, מתיחות אגרסיביות או ניסיון לפצח את הצוואר לבד.
צעדים ראשונים בטוחים
אפשר להשתמש בחום מקומי למשך זמן קצר אם הוא מקל, לבצע תנועות קטנות בטווח נוח, ללכת מעט, לשנות תנוחות, לשתות מים ולנוח יחסית. אין צורך לשכב כל היום. תנועה עדינה בדרך כלל טובה יותר מקיבוע מלא של הצוואר, כל עוד היא אינה מייצרת כאב חד או החמרה ברורה.
תרגילים עדינים לטורטיקוליס חריף
תרגילים בשלב החריף צריכים להיות קצרים ועדינים. המטרה היא להחזיר ביטחון לתנועה, לא להגיע לטווח מלא בכוח. תרגילים יכולים לכלול סיבובי ראש קטנים, הטיות קלות, תנועות “כן ולא” בטווח קטן, סיבובי כתפיים ונשימה עמוקה.
איך לבצע בלי להחמיר?
מבצעים כל תנועה לאט, 5 – 10 חזרות, כמה פעמים ביום. עוצרים לפני כאב חד. אם טווח התנועה גדל מעט אחרי כמה חזרות, זה סימן טוב. אם הכאב מחמיר ונשאר חזק לאחר התרגול, כדאי להקטין את הטווח או להיבדק.
חום, קור ומשככי כאבים
חום מקומי מתאים לרבים עם צוואר תפוס ונוקשה, כי הוא יכול להרפות שרירים ולהקל תחושת כיווץ. קור עשוי להתאים יותר אם הכאב חד מאוד או יש תחושת דלקת מקומית, אך ברוב מקרי הצוואר התפוס אנשים מעדיפים חום. תרופות משככות כאב או נוגדות דלקת יכולות לעזור בטווח קצר, אך יש להשתמש בהן לפי ייעוץ רפואי, במיוחד אם קיימות מחלות רקע.
טיפול סימפטומטי אינו כל השיקום
חום או תרופה יכולים להפחית כאב, אבל הם אינם מחזירים לבד טווח תנועה, כוח או ביטחון. לכן כאשר הכאב מתחיל לרדת, חשוב לעבור בהדרגה לתנועה, תרגול קל, תיקון עומסים והרגלי עבודה טובים יותר.
תפקיד התנועה בשחרור צוואר תפוס
הצוואר הוא אזור שנועד לנוע. כאשר אדם מפחד להזיז אותו במשך ימים, השרירים עלולים להישאר מכווצים, המפרקים נוקשים והכאב נמשך יותר. תנועה עדינה ומדורגת עוזרת למערכת העצבים להבין שהתנועה בטוחה.
סקירות על תרגול לכאב צוואר מצביעות על כך שתרגילים מותאמים יכולים להפחית כאב ולשפר תפקוד, במיוחד כאשר הם משולבים בהדרכה ובניהול עומסים (de Zoete, 2023). אין צורך לבצע תרגילים מורכבים בשלב הראשון; העקביות חשובה יותר מהעוצמה.
טיפול כירופרקטי בטורטיקוליס חריף
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים של טורטיקוליס חריף, בעיקר כאשר מדובר במקור שריר־שלד: מגבלה מפרקית, כיווץ שרירים, כאב מכני, עומס צווארי או תפקוד לקוי של הצוואר והגב העליון. כירופרקט מיומן צריך להתחיל בבדיקה, לא בטיפול מיידי.
מה כירופרקט בודק?
כירופרקט יבדוק את סיפור הכאב, סימני אזהרה, טווחי תנועה, רגישות שרירית, תפקוד שכמות וכתפיים, ולעיתים כוח, תחושה ורפלקסים. אם קיימים סימנים מדאיגים, עליו להפנות להמשך בירור רפואי לפני כל טיפול ידני.
איך כירופרקטיקה יכולה לשחרר צוואר תפוס?
הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה עדינה, טיפול ברקמות רכות, תרגילי תנועה, הדרכה לשינה ולעבודה, ולעיתים מניפולציה שדרתית כאשר היא מתאימה ובטוחה. חשוב להדגיש: המטרה אינה “להחזיר חוליה למקום”, אלא להפחית כאב, לשפר תנועה ולהחזיר תפקוד.
סקירות על מניפולציה ומוביליזציה בצוואר מצאו שהן עשויות לסייע בכאב צוואר לא־ספציפי, בעיקר כאשר הן משולבות בתרגול ובהדרכה ולא עומדות כטיפול יחיד (Coulter, 2019; Minnucci, 2023). סקירה עדכנית על כירופרקטיקה מדגישה את מקומה בעיקר בניהול הפרעות שריר־שלד ובטיפול שמרני מבוסס הערכה (Trager, 2024).
מתי לא לבצע מניפולציה צווארית?
מניפולציה צווארית אינה מתאימה כאשר יש טראומה לא מבוררת, חולשה או נימול מתקדם, חשד לזיהום, מחלה דלקתית פעילה, כאב ראש חריג, סחרחורת חריגה, סימנים נוירולוגיים, חשד לבעיה בכלי דם או טורטיקוליס שאינו מוסבר. במצבים אלה קודם כול צריך בירור.
טיפול עדין הוא לעיתים הבחירה הנכונה
בטורטיקוליס חריף מאוד, הצוואר רגיש ולעיתים כל תנועה חדה מגבירה כאב. במקרים כאלה טיפול עדין, עבודה על גב עליון, נשימה, חום, תנועות קטנות והדרכה יכולים להיות מתאימים יותר ממניפולציה ישירה ומהירה.
תרגילי חיזוק לאחר שהכאב יורד
כאשר הכאב החריף נרגע וטווח התנועה משתפר, כדאי להתחיל תרגילי חיזוק קלים לצוואר, שכמות וגב עליון. זה חשוב במיוחד אצל אנשים שסובלים מצוואר תפוס שחוזר שוב ושוב.
תרגילים מומלצים בשלב ההמשך
תרגילים נפוצים כוללים chin tuck עדין, חיזוק מכופפי צוואר עמוקים, חתירות עם גומייה, כיווץ שכמות, פתיחת בית חזה ותרגילי כתפיים. אצל עובדי מחשב, תרגילי חיזוק במקום העבודה יכולים להפחית כאבי צוואר ולשפר תפקוד (Chen, 2018; Louw, 2017).
התאמת שינה וכרית
כאשר טורטיקוליס מופיע בבוקר, כדאי לבדוק את תנוחת השינה. אין כרית אחת שמתאימה לכולם, אך רצוי שהצוואר לא יהיה בכיפוף קיצוני או סיבוב ממושך. כרית צריכה לתמוך בראש כך שהצוואר מרגיש ניטרלי יחסית ונוח.
מה לעשות בלילה עם צוואר תפוס?
אפשר לישון על הגב או הצד בתנוחה שמפחיתה כאב, להשתמש בחום קצר לפני השינה, להימנע מכרית גבוהה מדי ולנסות לקום בזהירות דרך הצד במקום למשוך את הראש קדימה. אם הכאב מעיר שוב ושוב בלילה או מחמיר מאוד בשכיבה, כדאי להיבדק.
התאמת עבודה ומסכים
אם הצוואר נתפס שוב ושוב, חשוב לבדוק את סביבת העבודה. מסך נמוך מדי, לפטופ בלי הגבהה, עכבר רחוק, כתפיים מורמות או שעות ישיבה ללא הפסקה יכולים לשמר כאב. ארגונומיה טובה אינה דורשת יציבה מושלמת, אלא סביבה שמאפשרת פחות עומס ויותר שינוי תנוחה.
כלל מעשי לעובדי מחשב
כל 30 – 60 דקות כדאי לקום, ללכת מעט, לבצע סיבובי כתפיים, להזיז צוואר בעדינות ולשנות תנוחה. תנועה קצרה ועקבית עדיפה על ישיבה “מושלמת” של שלוש שעות ברצף.
כמה זמן לוקח לטורטיקוליס חריף להשתחרר?
במקרים מכניים פשוטים, שיפור מורגש יכול להופיע תוך יום עד כמה ימים, ולעיתים ההחלמה נמשכת שבוע או מעט יותר. אם אין שיפור כלל, הכאב מחמיר, מופיעים סימנים עצביים או קיימת היסטוריה של חבלה – חשוב לפנות לבדיקה.
למה לפעמים זה חוזר?
טורטיקוליס חוזר יכול להצביע על עומס מתמשך, חוסר תנועה, חולשת שרירי צוואר ושכמות, סטרס, שינה לא מתאימה או דפוס עבודה ממושך. במקרה כזה לא מספיק “לשחרר” בכל פעם; צריך לבנות תוכנית מניעה.
מניעה של צוואר תפוס חוזר
מניעה כוללת תנועה יומיומית, תרגילי חיזוק, הפסקות מסך, שיפור שינה, פעילות גופנית וניהול סטרס. סקירה על מניעת כאבי צוואר מצאה שתוכניות תרגול עשויות להפחית הופעה של אפיזודות חדשות (de Campos, 2018).
הרגלים קטנים שעושים הבדל
הליכה יומית, תרגילי צוואר ושכמות פעמיים־שלוש בשבוע, הפסקות עבודה קצרות, נשימה רגועה, סידור מסך וכרית נוחה יכולים להפחית עומס מצטבר. אין צורך להחזיק את הצוואר ישר בכוח. צוואר בריא הוא צוואר שיודע לזוז, להתאושש ולשאת עומסים.
סיכום: טורטיקוליס חריף ושחרור צוואר תפוס
טורטיקוליס חריף הוא מצב שבו הצוואר נתפס, כואב ומוגבל בתנועה. ברוב המקרים מדובר בכאב שריר־שלד מכני וחולף, הקשור לשינה, עומס, סטרס, עבודה מול מחשב או תנועה לא מוכנה. הטיפול הראשוני כולל תנועה עדינה, חום, מנוחה יחסית, הימנעות מתנועות אגרסיביות וחזרה הדרגתית לתפקוד.
עם זאת, חשוב לזהות סימני אזהרה: חבלה, חום, חולשה, נימול, כאב ראש חריג, סחרחורת חריגה, קושי בהליכה או כאב שלא משתפר. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר מדובר במקור שריר־שלד, בתנאי שהיא כוללת אבחון אחראי, סינון סימני אזהרה, טיפול ידני מותאם, תרגילים והדרכה. המטרה אינה רק “שחרור מהיר”, אלא החזרת תנועה בטוחה ומניעת חזרה של הצוואר התפוס.
References:
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health from the Orthopaedic Section of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302.
Chen, X., Coombes, B. K., Sjøgaard, G., Jun, D., O’Leary, S., & Johnston, V. (2018). Workplace-based interventions for neck pain in office workers: Systematic review and meta-analysis. Physical Therapy, 98(1), 40-62. https://doi.org/10.1093/ptj/pzx101.
Cohen, S. P., & Hooten, W. M. (2017). Advances in the diagnosis and management of neck pain. BMJ, 358, j3221. https://doi.org/10.1136/bmj.j3221.
Contarino, M. F., Van Den Dool, J., Balash, Y., Bhatia, K., Giladi, N., Koelman, J. H. T. M., Postma, M., Relja, M., Skogseid, I. M., & Tijssen, M. A. J. (2016). Clinical practice: Evidence-based recommendations for the treatment of cervical dystonia with botulinum toxin. Frontiers in Neurology, 7, 35. https://doi.org/10.3389/fneur.2016.00035.
Coulter, I. D., Crawford, C., Vernon, H., Hurwitz, E. L., Khorsan, R., Booth, M. S., & Herman, P. M. (2019). Manipulation and mobilization for treating chronic nonspecific neck pain: A systematic review and meta-analysis for an appropriateness panel. Pain Physician, 22(2), E55-E70.
de Zoete, R. M. J., Armfield, N. R., McAuley, J. H., Chen, K., Sterling, M., & Snodgrass, S. J. (2023). Exercise therapy for chronic neck pain: Tailoring person-centred approaches within contemporary management. Journal of Clinical Medicine, 12(22), 7108. https://doi.org/10.3390/jcm12227108.
Erro, R., Bhatia, K. P., & Albanese, A. (2023). Improving the efficacy of botulinum toxin for cervical dystonia: A review. Toxins, 15(6), 391. https://doi.org/10.3390/toxins15060391.
Feller, D., Chiarotto, A., Koes, B. W., Maselli, F., & Mourad, F. (2024). Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: A systematic review of clinical practice guidelines. Archives of Physiotherapy, 14, 105-115. https://doi.org/10.33393/aop.2024.3245.
GBD 2021 Neck Pain Collaborators. (2024). Global, regional, and national burden of neck pain, 1990-2020, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 6(3), e142-e155. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00321-1.
González, D. C. N., Aragón, I. C., & León, M. A. (2022). C1-C2 rotatory subluxation in adults: A narrative review. Diagnostics, 12(7), 1615. https://doi.org/10.3390/diagnostics12071615.
Jun, D., Zoe, M., Johnston, V., & O’Leary, S. (2017). Physical risk factors for developing non-specific neck pain in office workers: A systematic review and meta-analysis. International Archives of Occupational and Environmental Health, 90(5), 373-410. https://doi.org/10.1007/s00420-017-1205-3.
Kazeminasab, S., Nejadghaderi, S. A., Amiri, P., Pourfathi, H., Araj-Khodaei, M., Sullman, M. J. M., Kolahi, A.-A., & Safiri, S. (2022). Neck pain: Global epidemiology, trends and risk factors. BMC Musculoskeletal Disorders, 23, 26. https://doi.org/10.1186/s12891-021-04957-4.
Louw, S., Makwela, S., Manas, L., Meyer, L., Terblanche, D., & Brink, Y. (2017). Effectiveness of exercise in office workers with neck pain: A systematic review and meta-analysis. South African Journal of Physiotherapy, 73(1), 392. https://doi.org/10.4102/sajp.v73i1.392.
Minnucci, S., Innocenti, T., Salvioli, S., Giagio, S., Yousif, M. S., Riganelli, F., Carletti, C., Feller, D., Brindisino, F., & Faletra, A. (2023). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for treating recent and persistent nonspecific neck pain: A systematic review with meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(9), 510-528. https://doi.org/10.2519/jospt.2023.11708.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668.