שיקום לאחר החלפת מפרק מתי הזמן

עיתוי השיקום לאחר החלפת מפרק כירורגית

תוכן עניינים

עיתוי השיקום לאחר החלפת מפרק כירורגית הוא קריטי להצלחת הניתוח! עיתוי תחילתו של תהליך השיקום לאחר ניתוח להחלפת מפרק כירורגית מהווה את אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הצלחת ההליך הרפואי כולו. בעוד שבעבר נהוג היה להמליץ על תקופת מנוחה ארוכה וממושכת במיטה, הגישה האורתופדית המודרנית דוגלת כיום ברובה בפרוטוקול של הקמה ותנועה מוקדמת (Fast-Track). לפי תפיסה זו, תהליך השיקום והניידות הפיזית מתחיל שעות ספורות בלבד מסיום הניתוח, לעיתים כבר ביום הניתוח עצמו או לכל המאוחר למחרתו.

לתזמון המיידי הזה יש חשיבות מכרעת: הוא מפעיל מחדש את זרימת הדם ברגליים ובכך מפחית דרסטית את הסיכון להיווצרות קרישי דם מסכני חיים, מונע הצטלקות נוקשה של הרקמות סביב המשתל החדש, ומשמר את מסת השריר החיונית ליציבות. מנגד, דחייה חסרת הצדקה בעיתוי התחלת התנועה עלולה להוביל להגבלת טווח קבועה במפרק ולתהליך החלמה ממושך ומורכב בהרבה. עם זאת, קצב ההתקדמות מותאם אישית למצבו הרפואי של המטופל, לסוג המפרק שהוחלף ולטכניקה הכירורגית שבה השתמש המנתח.

עיתוי השיקום לאחר החלפת מפרק כירורגית – רקע

ניתוח החלפת מפרק כירורגית (Arthroplasty) הוא הליך אורתופדי נפוץ שנועד להחליף מפרק פגוע, שחוק או חולה במשתל מלאכותי (פרוטזה). המטרה העיקרית של הניתוח היא להעלים כאבים כרוניים קשים, לשפר את טווחי התנועה ולהחזיר את המטופל לאיכות חיים ולתפקוד עצמאי. ניתוחים אלו נחשבים לאחד ההישגים הגדולים ביותר של הרפואה המודרנית עם אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. העיתוי שבו מתחיל תהליך השיקום לאחר ניתוח להחלפת מפרק כירורגית אינו רק פרט טכני בלוח הזמנים הרפואי, אלא אחד הגורמים המכריעים ביותר המשפיעים על הצלחת הפרוצדורה כולה. בעבר, הגישה המסורתית דגלה במנוחה ממושכת ובקיבוע האיבר המנותח כדי לאפשר לרקמות להחלים. אולם, הרפואה האורתופדית המודרנית חוללה מהפכה תפיסתית מוחלטת, וכיום מיושם באופן גורף פרוטוקול של "הקמה מוקדמת" (Early Mobilization).

על פי תפיסה זו, השיקום אינו מתחיל שבועות לאחר הניתוח, אלא שעות בודדות בלבד לאחר היציאה מחדר ההתאוששות. המהירות שבה המטופל מבצע את הדריכה הראשונית ויורד מהמיטה לתרגול ממוקד היא המפתח הישיר למניעת סיבוכים מערכתיים חמורים ומסכני חיים, כגון היווצרות קרישי דם בוורידי הרגליים או זיהומים נשימתיים. מעבר לכך, להפעלה המוקדמת תפקיד קריטי במניעת נוקשות קבועה של המפרק והיווצרות רקמת צלקת נוקשה שעלולה להגביל לצמיתות את טווח התנועה.

חוסר מעש בימים הראשונים מוביל לדלדול שרירים מואץ, בעוד שהנעה מהירה שומרת על כוח השרירים המייצבים, משחזרת את תבנית ההליכה הבריאה ומקצרת משמעותית את משך האשפוז וההחלמה. הבנת החשיבות של התחלת השיקום ללא שיהוי, לצד ניהול נכון של הכאב בסיוע הצוות המטפל, היא הצעד החיוני ביותר להבטחת תפקוד אופטימלי, חזרה מהירה לעצמאות והפקת המיטב מהמפרק המלאכותי החדש שלכם.

סוגי המפרקים הנפוצים ביותר להחלפה

בעוד שהחלפת ירך היא פרוצדורה מוכרת מאוד, הרפואה מציעה פתרונות כירורגיים דומים למגוון מפרקים בגוף:

  • החלפת מפרק הברך (Knee Arthroplasty): הניתוח השכיח ביותר. יכול להיות מלא (Total) או חלקי (Unicompartmental), בהתאם להיקף שחיקת הסחוס בברך.
  • החלפת מפרק הירך (Hip Arthroplasty): החלפה של ראש עצם הירך והשקע המפרקי באגן במבנה מלאכותי.
  • החלפת מפרק הכתף (Shoulder Arthroplasty): מבוצעת לרוב עקב שחיקה קשה או שברים מורכבים. קיימת גם גישה חדשנית הנקראת "כתף הפוכה" (Reverse) למקרים של קרעים נרחבים בגידים.
  • מפרקים נוספים: החלפות של מפרק הקרסול, שורש כף היד, המרפק ואף מפרקי האצבעות.

שיטות וטכנולוגיות כירורגיות מתקדמות

התחום נמצא בתנופה טכנולוגית מתמדת, המאפשרת דיוק מירבי והחלמה מהירה:

  • ניתוחים מונחי רובוט (Robotic-Assisted Surgery): המנתח משתמש בזרוע רובוטית ובמערכת ממוחשבת הממפה את האנטומיה של המטופל בתלת-ממד. זה מאפשר שיוף עצם מדויק ברמת המילימטר והתאמה מושלמת של המשתל.
  • גישות זעיר פולשניות (Minimally Invasive): חיתוך קטן יותר של העור והפרדה של השרירים במקום חיתוכם. הגישה הקדמית הישירה בהחלפת ירך היא דוגמה בולטת לכך, המקצרת משמעותית את זמן השיקום הראשוני.
  • חומרים מתקדמים: המשתלים המודרניים מיוצרים מסגסוגות מתכת עמידות (כמו טיטניום), קרמיקה מתקדמת ופוליאתילן (פלסטיק דחוס) בעל שחיקה נמוכה, המאפשרים למפרק להחזיק מעמד לרוב בין 15 ל-20 שנה ואף יותר.

 סיכונים וסיבוכים אפשריים

לצד אחוזי ההצלחה הפנומנליים, מדובר בניתוח גדול תחת הרדמה, הכרוך בסיכונים מסוימים:

  • זיהום במפרק: סיבוך מורכב (בכ-1% מהמקרים) שעלול להצריך טיפול אנטיביוטי ממושך או ניתוח חוזר.
  • יווצרות קרישי דם (DVT): פקקת וורידים ברגליים עקב חוסר תנועה ראשוני. נמנעת באמצעות מדללי דם זמניים ותנועה מוקדמת.
  • פריקה של המפרק: יציאה של רכיבי המשתל ממקומם עקב תנועה לא נכונה בשבועות הראשונים (נפוץ יותר בירך ובכתף).
  • התרופפות עתידית: שחיקה של המשתל לאורך השנים, שעלולה לחייב בעתיד ניתוח החלפה חוזר (ניתוח רוויזיה).

שכיחות החלפת מפרקים כירורגית

ניתוח החלפת מפרקים הוא טיפול נפוץ ויעיל בדלקת מפרקים ניוונית. דלקת מפרקים ניוונית משפיעה על הסחוס של המפרקים, במיוחד של הירך והברך. דלקת מפרקים ניוונית גורמת לכאב, נפיחות, נוקשות וניידות ותפקוד מופחתים, ומשפיעה על איכות החיים של מיליוני אנשים ברחבי העולם. ההתוויה העיקרית לניתוח החלפת מפרק היא:

  • להקל על הכאב.
  • להחזיר את התפקוד כאשר טיפולים שמרניים אחרים נכשלו.

השכיחות של ניתוחי החלפת מפרקים משתנה בין מדינות ואזורים. השוני בשכיחות מושפע מגורמים כגון:

  • מבנה האוכלוסייה, זמינות ונגישות של שירותי בריאות, הנחיות קליניות, העדפות מטופלים ועלויות.

על פי הנתונים האחרונים של ה- OECD, השיעורים הממוצעים של החלפת בשנת 2019 היו:

  • מפרק ירך – 174 לכל 100,000 אוכלוסייה.
  • וברך -137 לכל 100,000 אוכלוסייה.

עם זאת, בכמה מדינות כמו גרמניה, שוויץ, אוסטריה, פינלנד ובלגיה היו שיעורים גבוהים בהרבה מאחרות כמו מקסיקו, קוסטה ריקה, צ'ילה, פורטוגל, ישראל ואירלנד. גם מספר ניתוחי החלפת המפרקים גדל במהירות ברוב מדינות ה-OECD בין 2009 ל-2019, ב-22% להחלפת מפרק ירך ו-35% להחלפת ברך. זה משקף את העלייה בשכיחות של דלקת מפרקים ניוונית עקב הזדקנות אוכלוסיות ושיעורי השמנה הולכים וגדלים. ניתוח החלפת מפרק הוא התערבות מורכבת ויקרה הדורשת הערכה זהירה של יתרונותיו וסיכוניו.

תהליך השיקום והחזרה לשגרה לאחר ניתוח להחלפת מפרק כירורגית

תהליך השיקום לאחר ניתוח להחלפת מפרק (ירך או ברך) הוא השלב הקריטי ביותר להצלחת הניתוח. מטרתו להחזיר את המפרק לתפקוד מלא, לחזק את השרירים שמסביבו ולמנוע סיבוכים. התהליך מבוסס על גישת "הקמה מוקדמת" ומחולק למספר שלבים מרכזיים:

השלב המיידי: בבית החולים (ימים 1–3)

השיקום מתחיל שעות בודדות בלבד לאחר סיום הניתוח:

  • קימה ודריכה ראשונית: הפיזיותרפיסט יסייע לך לרדת מהמיטה ולעמוד. מטרת הדריכה המוקדמת היא מניעת קרישי דם, שיפור זרימת הדם והפחתת נוקשות.
  • תרגול בסיסי: למידה של מעברים נכונים (שכיבה לישיבה, קימה מכיסא) ותרגול הליכה קצרה בעזרת הליכון או קביים.
  • טיפול בכאב: שיכוך כאב יעיל חיוני בשלב זה כדי לאפשר לך לשתף פעולה עם תרגילי הפיזיותרפיה.

השלב המוקדם בבית: השיקום הראשוני (שבועות 1–6)

זהו שלב הריפוי של הרקמות הרכות והתחלת בניית השריר:

  • פיזיותרפיה אינטנסיבית: טיפולי פיזיותרפיה קבועים (במסגרת אשפוז יום, מכון או פיזיותרפיסט שמגיע הביתה).
  • מטרות הטיפול: הגדלת טווחי התנועה של המפרק (כיפוף ויישור), חיזוק שרירי הירך והשוק, ושיפור היציבה.
  • מעבר בין אביזרי עזר: התקדמות הדרגתית מהליכון לקביים (או מקל הליכה), ומשם להליכה עצמאית לחלוטין בהתאם לקצב ההחלמה והנחיות המנתח.
  • ניהול סיכונים: נטילת מדללי דם למניעת קרישים [מקור], מעקב אחר פצע הניתוח והסרת סיכות/תפרים (לרוב לאחר כ-14 ימים).

השלב המתקדם: חזרה לתפקוד (חודשים 1.5–3)

בשלב זה רוב המטופלים כבר עצמאיים בפעולות היומיום:

  • שיפור איכות ההליכה: עבודה על סימטריה, תבנית הליכה נכונה ללא צליעה ועליית/ירידת מדרגות בצורה בטוחה.
  • חזרה לנהיגה: לרוב מתאפשרת כ-4 עד 6 שבועות לאחר הניתוח, בכפוף לאישור הרפואי ובתנאי שיש שליטה מלאה ומהירה ברגליים (במיוחד ברגל ימין).
  • חזרה לעבודה: תלויה באופי העבודה. עבודה משרדית מאפשרת חזרה מוקדמת יותר (כ-4 עד 6 שבועות), בעוד עבודה פיזית דורשת זמן החלמה ממושך יותר (כ-3 חודשים).

השלב המאוחר: חזרה לפעילות מלאה (חודשים 3–12)

תהליך העיצוב מחדש של העצם והשריר נמשך עד כשנה מהניתוח:

  • פעילות גופנית מומלצת: הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים (נייחים או רגילים) והתעמלות במים. פעילויות אלו מחזקות את השרירים ללא יצירת עומס חריג על המשתל.
  • פעילויות שיש להימנע מהן: ספורט הכולל מגע, ריצה, קפיצות, או פעילות עם סיכון גבוה לנפילות (כמו כדורגל או סקי קיר) שעלולים לפגוע במפרק המלאכותי או להאיץ את שחיקתו.

מה החשיבות של עיתוי השיקום להצלחת הניתוח?

תזמון תחילת השיקום יש השפעה דרמטית, ישירה ומכרעת על הצלחת הניתוח ועל איכות המפרק החדש לטווח הארוך. בעבר, הגישה הרפואית דגלה במנוחה ממושכת לאחר ניתוחים גדולים. אולם, הרפואה המודרנית הוכיחה כי עיכוב בשיקום פוגע בתוצאות, ולכן כיום מיושם פרוטוקול הקמה מוקדמת (Early Mobilization) המפעיל את המטופל כבר ביום הניתוח או למחרתו. התחלה מהירה של השיקום חיונית מהסיבות המרכזיות הבאות:

  1. מניעת סיבוכים רפואיים מסכני חיים

שכיבה ממושכת במיטה ללא תנועה לאחר ניתוח מייצרת קרקע פורייה לסיבוכים מערכתיים חמורים:

  • פקקת וורידים עמוקים (DVT): חוסר תנועה ברגליים מאט את זרימת הדם ומעלה דרסטית את הסיכון להיווצרות קרישי דם. תנועה מוקדמת מפעילה את שרירי השוקיים, המשמשים כ"משאבה" טבעית המזרימה את הדם בחזרה ללב.
  • סיבוכים נשימתיים: שכיבה ממושכת פוגעת באוורור הריאות המלא ועלולה להוביל להצטברות נוזלים ולדלקת ריאות.
  • זיהומים ופצעי לחץ: קיצור השהות במיטה ובבית החולים מפחית באופן מובהק חשיפה לזיהומים צולבים ולפצעי עור קשים.
  1. מניעת נוקשות קבועה והצטלקות המפרק (פיברוזיס)

במהלך הניתוח מבוצעות חיתוך והפרדה של רקמות רכות. בתהליך הריפוי הטבעי, הגוף מייצר רקמת חיבור (צלקת פנימית).  אם המפרק אינו נע בשלב מוקדם, רקמת הצלקת נבנית בצורה נוקשה ומקבעת את המפרק במצב תפקודי ירוד (למשל: ברך שאינה מצליחה להתיישר או להתכופף באופן מלא). הנעה מהירה מכוונת את סיבי הצלקת להיבנות בהתאם לטווח התנועה הרצוי ומונעת הידבקויות פנימיות.

  1. מניעת דלדול שרירים מהיר (Muscle Atrophy)

שרירים שאינם פעילים נחלשים בקצב מהיר במיוחד – מטופל עלול לאבד אחוזים משמעותיים ממסת השריר ברגל כבר בימים הראשונים של חוסר מעש. מאחר שהמפרק המלאכותי זקוק למערכת שרירים חזקה ויציבה סביבו כדי לתפקד ולשאת את משקל הגוף, שמירה על כוח השריר מיומו הראשון של השיקום מקצרת את משך הטיפול הכולל בשבועות וחודשים.

  1. שיקום תבנית ההליכה ומערכת העצבים

מטופלים הסובלים משחיקת סחוס מפתחים לרוב "תבנית הליכה מפצה" (צליעה כרונית, הימנעות מדריכה וכדומה) לאורך שנים. מערכת העצבים והמוח מתרגלים לתבנית השגויה הזו. ככל שמתחילים לתרגל הליכה נכונה וסימטרית מוקדם יותר עם המפרק החדש, כך קל יותר לגוף "למחוק" את הזיכרון של הצליעה הישנה ולסגל יציבה בריאה.

  1. קיצור משך האשפוז והחזרת הביטחון העצמי

מחקרים מראים כי מטופלים שהוקמו בתוך 24 שעות מהניתוח מדווחים על רמות כאב נמוכות יותר בטווח הארוך, משתחררים לביתם מהר יותר (קיצור של ימי אשפוז יקרים ומסוכנים) ומפתחים ביטחון עצמי גבוה יותר ביכולת שלהם לחזור לעצמאות.

מתי להתחיל שיקום לאחר החלפת מפרק כירורגית? המחקר בנושא

המחקר הוא תת-מחקר של פרויקט POWER.2, שנערך על ידי הרשת הספרדית למחקר וביקורת פרי-אופרטיבית (RedGERM-SPARN). להלן סיכום הממצאים והנקודות העיקריות של המחקר:

מטרה:

לבחון את ההשפעה של ניידות מוקדמת (המוגדרת כיציאה מהמיטה להליכה או ישיבה בכורסה ב-24 השעות הראשונות לאחר הניתוח) על תוצאות ההחלמה של מטופלים שעברו החלפת מפרק ירך או ברך.

תוצאות עיקריות:

  • מטופלים שהחלו לנוע ביום הראשון לאחר הניתוח חוו קיצור משמעותי במשך האשפוז בבית החולים.
  • נמצא קשר ישיר בין ניידות מוקדמת לבין ירידה בשיעור הסיבוכים שלאחר הניתוח.

חשיבות קלינית:

המחקר מחזק את פרוטוקולי ה-ERAS (החלמה מואצת לאחר ניתוח), ומדגיש כי למרות ההמלצות, עדיין קיימת שונות באופן היישום של ניידות מוקדמת בין בתי חולים שונים.

מתודולוגיה:

זהו מחקר עוקבה (Cohort study) פרוספקטיבי רב-מרכזי, המבוסס על נתוני אמת מעשרות בתי חולים בספרד, מה שמעניק לממצאים תוקף גבוה לגבי הפרקטיקה היומיומית.

בשורה התחתונה:

המחקר מוכיח כי "קימה מוקדמת מהמיטה" היא גורם קריטי לשיפור סיכויי ההחלמה והפחתת עומס המערכת הרפואית לאחר ניתוחי החלפת מפרקים.

שיקום לאחר החלפת מפרק כירורגית: סיכום

עיתוי השיקום לאחר החלפת מפרק כירורגית
עיתוי השיקום לאחר החלפת מפרק כירורגית

בפרוטוקולים הרפואיים העדכניים לשנת 2026, הגישה השלטת בעולם השיקום היא "ניידות מוקדמת" (Early Mobilization). התשובה הקצרה היא שיש להתחיל בשיקום ובניידות תוך שעות ספורות מסיום הניתוח, לרוב ביום הניתוח עצמו. להלן פירוט נרחב על מועדי תחילת השיקום, ההבדלים בין המפרקים והבסיס המדעי לכך:

  1. מועד תחילת השיקום: עקרון ה-Early Mobilization

בעבר היה נהוג להשאיר מטופלים במיטה למשך מספר ימים. כיום, הסטנדרט המדעי (הנכלל בגישת ה-ERAS – Enhanced Recovery After Surgery) קובע כי יש להתחיל פיזיותרפיה ושיקום תוך 4 עד 24 שעות מרגע היציאה מהניתוח.

  • המטרה: הפחתת הסיכון לסיבוכים כמו פקקת ורידים עמוקה (DVT), דלקת ריאות ותמט ריאתי, וכן הפחתת נוקשות המפרק.
  • הביצוע: פיזיותרפיסט מסייע למטופל לרדת מהמיטה, לעמוד, ולבצע צעדים ראשונים עם הליכון כבר ביום הניתוח.
  1. האם יש הבדל בין המפרקים השונים?

קיימים הבדלים דקים בין המפרקים, בעיקר במטרות הפיזיותרפיה בשלבים הראשונים:

החלפת מפרק הירך (Total Hip Arthroplasty – THA)

  • תזמון: ביום הניתוח.
  • דגשים: המיקוד הוא בניידות (הליכה) והחזרת טווח תנועה פונקציונלי. יש להקפיד על "מגבלות תנועה" (כגון אי-כיפוף המפרק מעבר ל-90 מעלות) בהתאם לגישה הניתוחית (אחורית לעומת קדמית). בגישה הקדמית, השיקום לרוב מהיר יותר בשבועות הראשונים.

החלפת מפרק הברך (Total Knee Arthroplasty – TKA)

  • תזמון: ביום הניתוח.
  • דגשים: שיקום הברך נחשב לעיתים למאתגר יותר מבחינת כאב. המטרה הקריטית בימים הראשונים היא מניעת כיפוף קבוע (Extension loss). המטופל נדרש לבצע תרגילי יישור וכיפוף אקטיביים מיד עם היקיצה כדי למנוע הידבקויות של רקמת צלקת (Arthrofibrosis).

החלפת מפרק הכתף (Total Shoulder Arthroplasty)

  • תזמון: תנועה פסיבית ביום הניתוח או למחרת.
  • דגשים: בניגוד לרגליים, הכתף אינה נושאת משקל הליכה, ולכן השיקום מתחיל בתנועות "מטוטלת" פסיביות. נשיאת משקל אקטיבית נדחית לרוב במספר שבועות כדי לאפשר לגידים שהוזזו בניתוח להחלים.
  1. גורמים המשפיעים על תחילת השיקום

  • סוג ההרדמה: הרדמה ספינלית מאפשרת לרוב התאוששות מהירה יותר ותחילת תנועה מוקדמת יותר מאשר הרדמה כללית.
  • ניהול כאב: שימוש בחוסמים עצביים (Nerve Blocks) מאפשר למטופל לבצע פיזיותרפיה עם מינימום כאב בשעות הקריטיות הראשונות.
  • מצב בריאותי כללי: מחלות רקע לבביות או נשימתיות עשויות לעכב את הירידה מהמיטה במספר שבועות בודדים של פיקוח רפואי צמוד.

References:

Otero JE, Gholson JJ, Pugely AJ, Gao Y, Bedard NA, Callaghan JJ. Length of Hospitalization After Joint Arthroplasty: Does Early Discharge Affect Complications and Readmission Rates? J Arthroplasty. 2016 Dec;31(12):2714-2725.

Guerra, M. L., et al. (2015). Early mobilization of patients who have had a hip or knee joint replacement reduces length of stay in hospital: a systematic review. Clinical Rehabilitation, 29(9), 844-854.

Husted, H., et al. (2012). Fast-track surgery for knee and hip arthroplasty. Danish Medical Journal, 59(8), A4499. pubmed.ncbi.nlm.nih.gov

Ripoll S-Melchor J, Aldecoa CS, Fern Índez-Garc A R, Varela-Dur Ín M, Aracil-Escoda N, Garc A-Rodr Guez D, Cabezudo-de-la-Muela L, Hormaechea-Bolado LA, Nacarino-Alcorta B, Hoffmann R, Lorente JV, Ram Rez-Rodr Guez JM, Abad-Motos A; POWER2 Study Investigators Group for the Spanish Perioperative Audit and Research Network (RedGERM-SPARN). Early mobilization after total hip or knee arthroplasty: a substudy of the POWER.2 study. Braz J Anesthesiol. 2023 Jan-Feb;73(1):54-71.

Mayo Clinic. (2025). Knee replacement: What you can expect during recovery. www.mayoclinic.org

Masaracchio M, Hanney WJ, Liu X, Kolber M, Kirker K. Timing of rehabilitation on length of stay and cost in patients with hip or knee joint arthroplasty: A systematic review with meta-analysis. PLoS One. 2017 Jun 2;12(6):e0178295.

Wainwright, T. W., et al. (2020). Consensus statement for perioperative care in total hip replacement and total knee replacement surgery: Enhanced Recovery After Surgery (ERAS®) Society recommendations. Acta Orthopaedica, 91(1), 3-19.

Rhamelani P, Mahdhiya NZ, Yoviana I, Jessica J, Komariah M. Early Mobilization in Post-Orthopedic Surgery Patients: A Scoping Review. J Multidiscip Healthc. 2025 Jan 20;18:305-317. 

Aprisunadi, Nursalam N, Mustikasari M, Ifadah E, Hapsari ED. Effect of Early Mobilization on Hip and Lower Extremity Postoperative: A Literature Review. SAGE Open Nurs. 2023 Apr 11;9:23779608231167825.

Leal J, Kugelman DN, Seyler TM, Jiranek WA, Wellman SS, Bolognesi MP, Ryan SP. Same-Day Discharge Total Knee Arthroplasty: Hospital Demonstrates Similar Outcomes to Ambulatory Surgery Center in a More Complex Patient Population. J Arthroplasty. 2025 Feb;40(2):392-399.